הדפסה

בית משפט השלום ברחובות ת"א 51020-04-19

בפני
כבוד ה שופט ישראל פת

תובעים

אברהם ברזילי
באמצעות עו"ד יעל נגר

נגד

נתבעים

  1. נעים נטף דהן
  2. רן דהן

באמצעות עוה"ד מתן שוק ו/או עו"ד דור נחמן

החלטה

לפניי בקשת התובע למתן הוראות והנחיית הצדדים ומומחה בית המשפט בכל הנוגע לביצוע הבדיקה המקצועית, שמטרתה בחינת השאלה האם הפרו הנתבעים את זכויות היוצרים של התובע בתוכנה "מרכז בקרה לצלם".
טיעוני הצדדים:
ביום 9.12.19 קבע מותב זה כי ד"ר שרוני פלדמן ימונה כמומחה מטעם בית המשפט (להלן: "המומחה").
ביום 21.12.19, לאחר מינויו של המומחה וקבלת החומר הרלוונטי מאת הצדדים, הודיע המומחה מהו תהליך הבדיקה, שאותה הוא מתכוון לבצע. המומחה ציין, בין היתר, כי בדיקתו לא תכלול בדיקת קוד תוכנה בשל היעדר רלוונטיות, וכי לאחר הגשת הדו"ח, ובאישור בית המשפט, תינתן לכל צד האפשרות להפנות אליו עד 10 שאלות בכתב, עליהן יענה במפורט.
עם הצגת עקרונות הליך הבדיקה ע"י המומחה, התגלעו בין הצדדים שתי מחלוקות עיקריות בדבר אופן ביצוע הבדיקה והמסמכים שעל הצדדים להעביר במסגרת בדיקה זו.
נוכח קיומן של מחלוקת אלה הוגשה הבקשה בענייננו, במסגרתה עתר המבקש (התובע) לשני סעדים:
הראשון עניינו במסמכי פיתוח התוכנה (האיפיון, התכנון והעיצוב) של הצדדים. במסגרת הבקשה לסעד זה הועלתה דרישה להבהרת המשיבים באם קיימים מסמכי פיתוח לתוכנה בבעלותם, הנטענת כמפרה. כמו כן, ביקש המבקש כי שני הצדדים – הן המבקש והן המשיבים – לא יעבירו את מסמכי פיתוח התוכנה לצד שכנגד בשל היותם "סוד מסחרי" אלא לעיני המומחה בלבד.
השני, עניינו באופן קיום הפגישה בין הצדדים למומחה, ובקשת המבקש לנהלה באופן שבו הוא יציג טענותיו ראשון, לאחר מכן יגיבו המשיבים, ובסופו של דבר תינתן זכות תשובה למבקש. כל זאת בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי וההלכה הפסוקה בעניין מתן זכות תשובה לתובע.
בתגובתם לבקשה, כאמור, הבהירו המשיבים כי אין ברשותם מסמכי פיתוח טכניים, שהגדירו מראש ואפיינו את תוכנת היישום, וכי התוכנה פותחה על בסיס עשרות שיחות טלפון ותכתובות מייל בין המשיבים לבין עצמם. כמו כן, ציינו כי אינם מביעים התנגדותם שכל מסמך שיועבר למומחה על ידי המבקש ויוגדר כמסמך פיתוח לא יועבר לידיהם, ובלבד שעותק מכל מסמך שכזה יועבר לבית המשפט ויהיה חסוי בפני הנתבעים.
לעניין הסעד השני, אופן פגישת הצדדים עם המומחה, טענו המשיבים כי פגישה עם המומחה אינה שקולה לטיעון בפני בית המשפט, וכי כל מטרתה היא הצגת התוכנה ומתן הסברים טכניים. על כן, אין מקום לקבל בקשת המבקש לעניין אופן פגישת הצדדים עם המומחה.
בתשובתו לתגובת המשיבים, טען המבקש כי המשיבים נהגו בחוסר תום לב, שעה שהסכימו לסעד הראשון במסגרת תגובתם, וזאת, לאחר חודשים ארוכים בהם נתקלה בקשה זו בהתנגדות מצידם ומבלי שניתן כל הסבר באשר לסיבה לשינוי בעמדתם. משכך, יש לטענת המבקש, לחייב את הנתבעים בהוצאות משמעותיות. באשר לסעד השני, הגיב המבקש כי היו אלה המשיבים, ורק הם, אשר ביקשו מהמומחה להפוך את הפגישה ל"משפטית", תוך שהציעו בתכתובות בין המומחה והצדדים כי במסגרת הפגישה יוכל כל אחד מבאי כוח הצדדים להציג גם את עמדתו בעניין הדין, ההלכה והמצב המשפטי הקיים. בקשתו של המבקש בעניין זה הייתה אך כתגובה להצעה זו.
דיון והכרעה:
באשר לבקשה לסעד הראשון, על שני חלקיה, מקובלת עליי טענת המבקש באשר לאופן התנהלותם של המשיבים. המשיבים נתבקשו פעמים רבות, הן במסגרת כתבי הטענות והן במסגרת הבקשות לגילוי מסמכים, להבהיר האם ברשותם מסמכי פיתוח התוכנה. ואולם, עד לתגובתם במסגרת בקשה זו לא השיבו באופן ברור וחד משמעי באם קיימים ברשותם מסמכים אלה. חלף כך, בחרו להגיב בתשובות וביטויים מתחמקים.
כך, לדוגמא, בתגובה לבקשת המבקש לגלות את כל חומרי ומסמכי הפיתוח, האיפיון, התכנון והעיצוב של התוכנה, השיבו המשיבים במסגרת תצהירי גילוי המסמכים הספציפי מיום 11.10.19 - " חסוי, סוד מסחרי". גם במסגרת בקשת המבקש למתן צו לגילוי מסמכים מיום 6.11.19 טענו המשיבים פעם נוספת כי מסמכי המערכת שפיתחה המשיבה 1, "ככל שכלל ישנם", הם סודות מסחריים מובהקים. כל זאת, שעה שהם מודעים לעובדה כי מסמכים אלה אינם קיימים כלל.
גם באשר לבקשת המבקש שלא לחשוף את מסמכי פיתוח התוכנה לצד שכנגד במסגרת בדיקת המומחה, טענו המשיבים בתכתובות הצדדים מיום 1.1.20 (מצורף כנספח ג' לבקשה בענייננו), כי –
"אנו מתנגדים לדרישת התובע לפיה יועברו למומחה מסמכים שלא יגולו לנתבעים והדבר אף מנוגד מפורשות לדין ולהלכה הפסוקה ולאור בקשת המומחה לא נרחיב בעניין."
במסגרת תגובתם לבקשה זו, הבהירו המשיבים לראשונה כי אין בידיהם מסמכי פיתוח תוכנה ואף הסכימו "לפתע" לבקשת המבקש שלא להעביר את מסמכי פיתוח התוכנה לצד שכנגד. כל זאת, מבלי שניתן כל הסבר מצידם באשר לשינוי המובהק בעמדתם.
עולה מן המקובץ, כי המשיבים נהגו בעניין זה בחוסר תום לב, תוך גרימת הוצאות מיותרות למבקש, בזבוז זמן שיפוטי יקר ועיכוב ממושך ומיותר בביצוע בדיקתו של המומחה. בנסיבות העניין אין מנוס מהבעת מורת רוחו של מותב זה מהתנהלות המשיבים.
באשר לסעד השני – אופן קיום הפגישה בין הצדדים למומחה, בעניין זה אני מורה למומחה להתייחס לכתבי בי הדין בלבד, כפי שאלה הוגשו לבית המשפט, כאשר מוטל על המומחה לחוות דעתו המקצועית במישור הטכני ולא במישור המשפטי.
כידוע, "מומחה הממונה מטעם בית המשפט הוא בעל מעמד מיוחד, בבחינת זרועה הארוכה של הרשות השיפוטית, שתפקידו להקל עליה להכריע בסכסוך ובעניינים שבתחום מומחיותו. העובדה שהמומחה ממונה על-ידי בית-המשפט ואמור לפעול מטעמו, משווה לו אופי שונה מנותן שירות רגיל לצדדים או למי מהם. לפיכך, ככלל, אין הוא בעל דברם של הצדדים עצמם." (ראו: רע"א 1992/15 מ.ע.ג.ן ייעוץ וניהול נכסים בע"מ נ' אלירם ליפה (פורסם בנבו, 6.8.15).
ויודגש, אין חוות דעתו של המומחה אמורה לכלול הכרעות משפטיות ובכך לכבול את בית המשפט לקונספציה משפטית, אשר עלולה להיות שגויה. המומחה אינו משפטן, והוא מונה לתפקידו כמומחה בשל הידע המקצועי שלו לעניין הרלוונטי, ולא בשל הידע המשפטי שלו.
על כן, ברי כי אין הצדקה אמיתית בהעלאת טענות משפטיות גרידא וממילא המומחה לא יידרש להן. עם זאת, לא אמנע מב"כ הצדדים להעלות כל טענה מקצועית או טכנית לעיונו של המומחה, גם אם היא כרוכה בסוגיה משפטית אשר תובהר ע"י הצדדים.
ככל שיהיו למומחה שאלות הבהרה לאחר פגישתו עם הצדדים, אני מותיר לשיקול דעתו את האפשרות לפנות לצדדים לצורך קבלת תשובות, והכל על מנת לקבל את התמונה העובדתית והמקצועית במלואה.
עוד אציין בהקשר זה, כי מאחר שבכתב תשובתם לבקשה זו טענו המשיבים כי התוכנה הנטענת כמפרה הינה תוכנת יישום פשוטה ביותר שפותחה במשך כחודשיים, וכי "לנתבעים אין כל מסמכים בקשר לכך והדברים סוכמו בזמנו בין הנתבעים בעשרות שיחות ביניהם ותכתובות דוא"ל", נדרשים המשיבים להציג למומחה את כל תכתובות המייל האמורות, אשר היוו לטענתם את הבסיס להקמת התוכנה. למען הסר ספק, תכתובות אלו ייוותרו חסויות ויועברו לעיונו של מותב זה ע"י המומחה לאחר השלמת חוות דעתו בעניין.
כמו כן, מתבקשת התייחסותו העקרונית של המומחה לשאלה בדבר היתכנות פיתוח תוכנה (או אתר אינטרנט, כהגדרת המשיבים) ללא קוד תוכנה ; וזאת, חרף הודעתו, מיום 21.12.19, כי בדיקת הקוד עצמה אינה רלוונטי ת לענייננו.
באשר לסוגיית ההוצאות, הרי שחרף קביעותיי האמורות לעיל, אותיר את ההכרעה בסוגיה זו לסופו של ההליך ולאחר קבלת חוות דעת המומחה.
העתק החלטתי יועבר ע"י המזכירות למומחה.

ניתנה היום, א' שבט תש"פ, 27 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.