הדפסה

בית משפט השלום ברחובות ת"א 2560-01-18

מספר בקשה:23
בפני
כבוד ה שופטת אושרית הובר היימן

מבקש

צבי ביליצה

נגד

משיב
יעקב לוי

החלטה

לפניי בקשת התובע (להלן: "המבקש") להתיר לו הגשת ראיות מפריכות. הבקשה שבנדון נסמכת על הוראות תקנה 66 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות").

לאחר שעיינתי בבקשה וב תגובה בהוראות החוק ופסיקה רלוונטית, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, ואלו נימוקיי:

ראשית, הבקשה הוגשה בהעדר תצהיר –בניגוד להוראות התקנות. מטעם זה לבדו דינה של הבקשה להידחות.

שנית ולגופו של עניין, אין נסיבות העניין מצדיקות היעתרות לבקשה, שכן הטענה שבהתייחס לה עותר המבקש להגיש תצהיר משלים, אינה טענה "חדשה ומפתיעה", שלא בא זכרה בכתב ההגנה (ר' למשל סעיפים 8, 13-14 ו-23 סיפא לכתב ההגנה) .

בנוסף, עיון בתימוכין שצורף לתגובת המשיב (נספחים 2-3 לתגובה) מעלה, לכאורה, כי הטענה הובאה לידיעת המבקש במסגרת השלמת הליכים מקדמיים שנוהלו בין הצדדים.

המבקש הפנה לפסק הדין שניתן ב - רע"א 8366/14 כרמלה דפני נ' עמותת אוהל רחל (נבו 27.01.2015), שם נכתב בפסקה 19:

"כלל הוא לעניין הגשתן של ראיות, שבעל דין אמור להגישן ב'חבילה אחת' – כך, ולא בתפזורת, זעיר פה וזעיר שם" (ע"א 579/90 רוזין נ' בן-נון, פ"ד מו(3) 738, 743 (1992)). סטיה מכלל זה תתאפשר רק במצבים שבהם מצביע בעל דין על טעמים של ממש המצדיקים זאת, ובהקשר זה יתחשב בית המשפט, בין היתר, באופי הראיה הנוספת, בשלב שבו מצוי ההליך, בשאלה האם ידע או צריך היה המבקש לדעת על ראיותיו של יריבו, ועוד (רע"א 2137/02 ממן נ' פז חברת נפט בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 3 (30.7.2002)). כמו כן, מקום שבו רובץ נטל ההוכחה לפתחו של התובע, יִטה בית המשפט שלא להעתר לבקשתו בדבר הגשת ראיות הזמה, אלא בנסיבות יוצאות דופן, שבהן ניכר כי הופתע מטיעוניו או מראיותיו של הנתבע (ע"א 4494/97 סלאח נ' סלאח, [פורסם בנבו] פסקה 10 (4.1.2000)). עם זאת, לעתים יתיר בית המשפט להביא ראיות מפריכות על מנת לערער את מהימנותם של עדי ההגנה (רע"א 1412/06 סופרגז חברה ישראלית להפצת גז בע"מ נ' ש.פרידמן ש.לנדסמן הנדסת בנין בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 4 (13.7.2006)). מכל מקום, מדובר בעניין המסור לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית (תקנה 158(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984; רע"א אוחיון נ' גולדפינגר, פסקה 6 (10.3.2009))."

כן, הפנה המבקש לפסק הדין שניתן ב - רע"א 800/14 קרגל בע"מ נ' י.א. אריזות שיווק (1988) בע"מ (נבו 21.05.2014) ,שם נכתב בפסקה 7:
"הלכה פסוקה היא, כי בית המשפט לא יתיר הבאת ראיות מפריכות בתום פרשת ההגנה, "אלא במקרים יוצאים מן הכלל, כאשר התובע הופתע מטיעונו או מראיותיו של הצד שכנגד, או במקרים יוצאי דופן בהם נדרש הדבר על מנת לערער את מהימנותו של עד מעדי ההגנה" (רע"א 686/13 עמיעד מערכות מים בע"מ נ' טי אס טי סינרג'י בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 7 (17.3.2013); רע"א 1412/06 סופרגז חברה ישראלית להפצת גז בע"מ נ' ש. פרידמן ש. לנדסמן הנדסת בניין בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 4 (13.7.2006) (להלן: עניין סופרגז); רע"א 1498/09 אוחיון נ' גולדפינגר, [פורסם בנבו] פסקה 6 (10.3.2009)). ברם, מדובר בשאלה של שיקול דעת המסור לערכאה הדיונית, וערכאת הערעור לא תתערב בהחלטתה אלא בהתקיים נימוקים כבדי-משקל (רע"א 361/81 אזולאי נ' לביא, פ"ד לח(4) 125, 130 (1984); ע"א 4494/97 סלאח נ' סלאח, [פורסם בנבו] פסקה 10 (4.1.2000))."

יישום הכללים שנקבעו בפסיקה כאמור, על נסיבות המקרה דנן מעלה, כי אין מתקיימות בענייננו הנסיבות המצדיקות היעתרות לבקשה.
מן הנימוקים האמורים, הבקשה נדחית.

המבקש ישא בהוצאות המשיב בסך של 1,000 ₪.

ניתנה היום, ד' כסלו תשפ"ב, 08 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.