הדפסה

בית משפט השלום ברחובות רע"ס 71367-07-18

בפני
כבוד ה שופטת אדנקו סבחת- חיימוביץ

המאשימה

משטרת רמלה

נגד

הנאשמים

  1. שאולי אמירה
  2. שאולי אמירה השקעות ויזמות בע"מ

החלטה

לפניי בקשת הנאשמים לעיכוב ביצוע מועד כניסתו לתוקף של צו לסגירת עסק שניתן ביום 01.07.19 ונכנס לתוקפו ביום 02.10.19.

בתאריך 01.07.19 ניתן גזר דין בעניינם של הנאשמים ובין היתר הוטל צו סגירה ואיסור עיסוק בחצרים. הצו נכנס לתוקפו בתאריך 02.10.19 משלא היה בידי הנאשמים רישיון עסק כדין. ערעור שהוגש (עפמ"ק 11083-08-19) לא התייחס לצו הסגירה ומשכך הותיר אותו על כנו.

בתאריך 28.06.21 הגישו הנאשמים בקשה בהולה לעיכוב ביצו ע מועד כניסתו לתוקף של צו סגירה. זו הבקשה המונחת לפניי.
לטענת הנאשמים נוכח גזר הדין ועל רקע המשברים האחרונים שפקדו את המדינה עסקם לא עבד, דבר שגרם להפסדים רבים לרבות מצוקה נפשית וחובות כבדים לנושים רבים, משכך הם עותרים להתיר להם להפעיל את אולם האירועים. עוד נטען, כי היום הם אוחזים בכלל האישורים הנדרשים לצורך קבלת רישיון עסק ובהם אישור כיבוי אש, אישור משרד הבריאות, אישור משטרת ישראל למעט אישור הועדה המרחבית לתו"ב זמורה, אשר התנתה את האישור בהגשת בקשה לשימוש חורג, שטרם אושרה מפאת העדר פתרון חנייה ובימים אלו מתגבש פתרון.
הנאשמים מפנים להחלטת בית המשפ ט מתאריך 14.05.21 בתו"ב 40021-05-16 שבה נעתר בית המשפט לבקשת הנאשמים ודחה את מועד כניסתו של צו איסור שימוש לתוקף לתאריך 15.10.21.

המאשימה מתנגדת לבקשה. לשיטתה, הנאשמים פועלים בחוסר ניקיון כפיים תוך הטעיה , הסתרת עובדות ושיהוי .
נטען, כי בתאריך 25.06.21 אירע אירוע פלילי בעסק ם של הנאשמים. עם הגעת כוחות משטרה למקום התברר, כי הנאשמים ממשיכים בהפעלת עסקם ומפרים את צו הסגירה. במסגרת פגישה שנערכה בנוכחות הנאשם 1 בתאריך 27.06.21 הובהר ל ו, כי המשך הפעלת העסק אסורה ולכן הוגשה בקשה זו יום למחרת בבהילות ובמעמד צד אחד. בהמשך היום (28.06.21) נערכה ביקורת בבית העסק והסתבר כי ה נאשמים ממשיכים בהפעלת עסקם . בנסיבות אלה, נטען שהבקשה הוגשה בחוסר ניקיון כפיים מצד הנאשמים.
בבקשה שהגישו הנאשמים במסגרת רע"ס 26026-02-16 בתאריך 22.05.19 הם טענו שהם נמצאים במרחק נגיעה מקבלת רישיון עסק והבעיה היא קבלת אישור הנדסי. עם זאת והגם שחלפו למעלה משנתיים, טוענים הנאשמים שהם קרובים לקבלת היתר בניה במסגרתה יוסדר השימוש במבנה כאולם אירועים.
עוד נטען, כי הנאשמים הסתירו את החלטת בית המשפט המחוזי בתיק עפמ"ק 11083-08-19 שבה הוקל עונשם. הנאשמים אף הסתירו את העובדה שהם ממשיכים בהפעלת עסקם במשך תקופה ארוכה לאחר גזר הדין, בניגוד לצו הסגירה.
גזר הדין ניתן כאמור בתאריך 01.07.19 אולם רק כעבור שנתיים ורק לאחר שהתגלה למאשימה, כי ה נאשמים מפרים את צו הסגירה הוגשה בקשה זו.

הנאשמים בתשובתם חזרו על בקשתם והוסיפו שבהמשך לגזר הדין שניתן, העסק היה סגור תקופה ארוכה למעט תקופות בהן הורה בית המשפט המחוזי על עיכוב ביצוע הצו. עוד נטען, כי בניגוד לעמדת ה מאשימה, הנאשמים סברו שעיכוב ביצוע צו איסור השימוש אשר התקבל בתו"ב 40021-05-16 מעכב גם את הצו בתיק זה ולכן חזרו להפעיל את העסק ולקבל הזמנות לאירועים וחתונות. בשיחת ההבהרה שהתקיימה בתאריך 27.06.21 הובהר לנאשמים שהצו בתיק זה לא עוכב ולכן הם סגרו את העסק והגישו בקשה זו. באשר לטענה להטעיה, המגעים עם הועדה המקומית התקדמו והראיה שהועדה המקומית נתנה הסכמתה להארכת מועד כניסת צו איסור השימוש לתוקף . באשר לטענה להסתרת עובדות נטען שהנאשמים פתחו מחדש את העסק רק לאחר ההחלטה בתו"ב 40021-05-16 מתאריך 14.05.21. באשר לטענת השיהוי, ככלל ממרץ 2020 כלל בתי העסק לא עבדו בשל משבר הקורונה על כן לא היה צורך בהגשת בקשה זו, וכי הסיבה להגשת הבקשה היא כי יש בעת הזו בידי הנאשמים את כלל האישורים הנדרשים לקבלת רישיון עסק, למעט אישור הועדה המקומית אשר הסכימה להגשת הבקשה ובימים אלה הצדדים שוקדים על פתרון שיאפשר קבלת האישור.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות.

מדובר בעסק המשמש כאולם אירועים. גזר הדין שבו הוטל צו הסגירה, ניתן בתאריך 01.07.19 והצו נכנס לתוקפו ביום 02.10.19 . ממסמך שצרפה המאשימה לבקשה עולה , כי ה נאשמים ממשיכים להפעיל את בית העסק בניגוד לצו שניתן (עובדה שהנאשמים אל חלקו עליה, אך תחמו אותה לתקופה האחרונה) .

לא ברור כיצד מדחיית צו איסור שימוש במקרקעין בתיק אחר גזרו הנאשמים שצו הסגירה שניתן בתיק זה אינו בתוקף עוד ולכן אני דוחה טענת הנאשמים בעניין זה.

עסקינן בצו סגירת עסק שנכנס לתוקפו ביום 02.10.19 מבלי שנתבקשה הארכת המועד או עיכוב ביצועו של הצו ועל כן מדובר במעשה עשוי.

ככלל על המבקש עיכוב ביצוע צו שיפוטי מוטל הנטל להוכיח, כי קבלת ההיתר הוא בהישג יד, וכי רק עיכוב פורמאלי מעכב את קבלתו ( ראו אמנם בתחום התכנון והבניה רע"פ 8220/15 ראשיק כפאיה נ' מדינת ישראל (27.12.15)).

לא הוכח, כי ר ישיון עסק לצורך הפעלת אולם אירועים נמצא בהישג ידם של הנאשמים. אמנם עולה מהמסמכים, כי מתנהל שיח בין הרשות לבין ה נאשמים בנוגע לקבלת אישורים (ראו מכתב מאת מהנדסת המועצה מתאריך 05.05.21), אולם אין בתיעוד זה ללמד, כי מדובר בהליך שנמצא בשלביו הסופיים ולא ניתן לקבוע, כי ההיתר לשימוש במקרקעין שיאפשר בחינת הבקשה לרישיון עסק מצוי בהישג ידם של הנאשמים ורק עיכוב פורמאלי מעכב את קבלתו. הסדרת השימוש במקרקעין במישור של תכנון ובניה בטרם תיבחן הבקשה לרישיון עסק מלמדת שאין מדובר בעניין פורמלי וכזה המצוי בהישג ידם של הנאשמים.

נוכח כל האמור לעיל, הבקשה לעיכוב ביצוע צו הסגירה שניתן ביום 02.07.19 נדחית.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ב' אב תשפ"א, 11 יולי 2021, בהעדר הצדדים.