הדפסה

בית משפט השלום ברחובות ח"נ 65128-03-18

בפני
כבוד ה שופטת אדנקו סבחת- חיימוביץ

בעניין:

עיריית יבנה

המאשימה

נגד

עוזי פרץ

הנאשם

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה לפי סעיף 11 לחוק עזר עירוני יבנה (העמדת רכב וחנייתו), תשס"ה-2004, בכך שביום 27.11.17 בשעה 20:31, ברחוב הצדף 1 ביבנה, החנה/העמיד את רכבו בניגוד לתמרור 818, אבני שפה הצבועות אדום לבן.

עסקינן בעבירה של ברירת משפט בגינה קיבל הנאשם הודעת תשלום קנס (להלן: "הדוח") וזה הודיע, כי ברצונו להישפט על העבירה שיוחסה לו, ובהתאם לכך הוגש כנגדו כתב האישום שלעיל.

הנאשם הודה במיוחס לו בכתב האישום, אך טען, כי החנה את הרכב במקום בשל תקלה שלא אפשרה את המשך הסעתו.

בנסיבות אלה, נשמעו ראיות הצדדים. מטעם המאשימה העיד מנהל מחלקת הפיקוח והוגשו הראיות ת/1 עד ת/3. מטעם ההגנה העיד הנאשם והוגשו נ/1 עד נ/2.

דיון והכרעה
נאשם לא יורשע אלא אם הוכחה אשמתו מעבר לכל ספק סביר.

לאחר שמיעת הראיות וטיעוני הצדדים, אני קובעת כי המאשימה הוכיחה את העבירה המיוחסת לנאשם מעל לכל ספק סביר ולא עלה בידי הנאשם לסתור ראיות אלה או להוכיח קיומה של הגנה בגינה לא יורשע.

לטענת הנאשם רכבו הוחנה במקום בשל תקלה, לאחר שסייע לאחר לחלץ את רכבו. הדיון נדחה על מנת לאפשר לנאשם להציג אסמכתא בפני המאשימה.

בדיון שהתקיים ביום 28.10.18 עתרה ב"כ המאשימה לקבוע את התיק לשמיעת ראיות, בשים לב לכך שהמסמך שהציג הנאשם אינו מהווה חשבונית.
בתגובה ציין הנאשם, "יש חשבונית בעיריית יבנה. המקור אצל התביעה. אני לא שילמתי זה החברה שילמה. אני מחזיק ברכב. זה רכב של חברה רכב של עבודה" (עמ' 3 שורות 20-22). המאשימה טענה בתגובה שאין מדובר ברכב חברה ולא הוגשה כל בקשה להסבת הדוח.
הנאשם הציג כרטיס עבודה לפיו הייתה תקלה ברכב ביום מתן הדוח, אך בהעדר חשבונית או קבלה עבור תיקונים שבוצעו ברכב נקבע התיק לשמיעת ראיות.

בפתח שמיעת הראיות הציג הנאשם לעיון ב"כ המאשימה את נ/2 וזו סברה שאין בדבר לסייע לנאשם, אלא להיפך.

מר אפרים אספה, מנהל הפיקוח העירוני אצל המאשימה מסר, כי הפקח שרשם את הדוח לא עובד יותר אצל המאשימה.
העד מסר, כי ככלל רכב תקול מקבל סיוע מהפקחים, מאחר שבכל ניידת יש ציוד לעזרה ראשונה, כמו כבלים להתנעת רכב תקוע.
במקרה בו אזרח מעלה טענה שרכבו תקול, אזי הפקח יפסיק את רישום הדוח. לדברי העד, במקרה זה, אין מקום לעצירת רכב הפיקוח ולכן היה על הפקח לעצור את רכבו שלו במרחק 100-200 מטרים ואז לחזור ברגל לרכבו של הנאשם, מדובר להערכתו ב- 7-20 דקות הליכה . ככל שמדובר ברכב תקול היה על בעל הרכב להימצא ליד הרכב.

העד הפיק את השאילתא ממשרד התחבורה ( ת/1) לפיו הרכב רשום על שם הגב' שכטמן אילנה מיום 23.10.17.
במהלך חקירתו הנגדית של העד טען הנאשם, כי בזמן שנרשם הדוח הוא הלך לאכול בדוכן פלאפל שנמצא ממול למקום בו עצר את רכבו, וכי כשהגיע פגש בפקח ליד רכבו ומסר לו שהרכב תקול.

ב-ת/3 "טופס ערעור לדו"ח חניה" מיום 18.2.18 טען הנאשם, כי רכבו נתקע בשל בעיה במצבר, הוא דחף אותו לשפת הכביש והמתין לחילוץ. הפקח לא האמין שהרכב תקוע ורשם לו את הדוח. למחרת התקשר הנאשם למחלקת חניה ונאמר לו להגיע עם חשבונית מקור. הבקשה שלו לביטול הדוח נדחתה מאחר שהוגשה בחלוף 3 חודשים.

הנאשם אישר, כי הרכב המצולם בדוח ( ת/2) הוא רכבו. ניתן לראות, כי הרכב חונה על הכביש בצמוד לאבני השפה הצבועות באדום-לבן.

הנאשם, סיפר בעדותו, כי עבד באותו יום באזור, סייע לחלץ רכב אחר ואז רכבו נתקע.

הוא פנה למוסך וביקש חשבונית, אך מאחר שבעלת הרכב, הגב' אילנה שכטמן לא שילמה עבור המצבר הוא סירב לתת לו חשבונית, וסוכם ביניהם שלאחר שגב' שכטמן תמצא מצבר זול יותר, הוא תחויב בעלות החילוץ בלבד .
לדברי הנאשם, החליפו לרכב את המצבר ביום החילוץ אך לא שולם המחיר שנקוב ב- נ/1 לא עבור המצבר ולא עבור החילוץ.
הנאשם עובד אצל הגב' שכטמן. החשבונית ב- נ/2 רשומה על שם ספק שעובד עם העסק בו הוא עובד, והוא רכש את המצבר עבור גב' שכטמן.

הנאשם אישר, כי התגורר ברחוב הדר 16/11, בסטודיו שבעלת העסק נתנה לו, כי לא היה לו מקום מגורים. כתובת העסק היא כתובת מגוריה של הגב' שכטמן.
בהמשך כאשר הוטח בו שאולי הגב' שכטמן היא בת הזוג שלו ולא מעסיקתו בשל זהות בכתובתם של השניים השיב בשונה מהאמור לעיל " הדר 16 זה לא נגרייה, זה שכונה באזור י"ב באשדוד. הנגרייה ברח' הפלדה באזור התעשייה. אני הייתי גר שם חודש, עד שמצאו לי פתרון לדיור, כי עיריית אשדוד פינתה אותי מקרוון שגרתי בו במרינה" (עמ' 10 שורות 6-8).

יום למחרת קבלת הדוח הוא התקשר למאשימה, אך לא נאמר לו שעליו לצרף אסמכתא בעת הגשת הבקשה לביטול הדוח. אישר, כי אמנם קיבל את הדוח ביד אך הגיש את הערעור רק בחלוף 3 חודשים.
לא ציין בערעור שרכבו נתקע לאחר שסייע לחילוץ רכב אחר, כי לא חשב שזה פרט חשוב.

לדבריו, לא מכיר חובה להציב משולש אזהרה על הכביש כדי לסמן שרכבו תקול והוסיף ש הרכב עמד במקום שאינו מפריע לאיש.
הפקח לא היה ליד רכבו כאשר חזר אלא הוא מצא את הדוח והלך לחפש אותו, אמר לו שהרכב תקול והפקח מסר שאינו יכול לבטל את הדוח ושיפנה בבקשה לביטול הדוח.

בהמשך עדותו ובניגוד לאמור לעיל, טען הנאשם שגב' שכטמן לא סירבה לשלם עבור המצבר והחילוץ "היא לא סירבה לשלם. היא אמרה מההתחלה שאני אשלם. בסופו של תהליך אני אחראי לנזק שעשיתי והיא רוצה שאני אשלם את הנזק. גם על המצבר וגם על הדוח" (עמ' 11 שורות 8-9). לדבריו, גב' שכטמן אמרה לו שהאחריות לרכב היא עליו וחייבה אותו בגין הדברים ככל הנראה היא ניכתה את הסכומים משכרו אף שלא הוצגו תלושי שכר. לדבריו, מי שהתקשר למוסך היא בעלת הרכב, גב' שכטמן, ולא הוא.
הרכב לא הגיע למוסך אלא קיבל סיוע במקום וכרטיס העבודה נפתח ביום למחרת. נ/2 הוא תשלום עבור מצבר חדש לאחר שבעלת הרכב לא הסכימה לשלם על המצבר שניתן בעת החילוץ, נ/1.

על פי נ/1 "כרטיס עבודה" מיום 28.11.17 מאת " מ.פ. סמוך בע"מ" מאשדוד בעניין " חילוץ בעית חשמל" ניתנה הצעה להחלפת מצבר בעלות של 720 ₪ וחילוץ לילה בעלות של 200 ₪.
נ/2 היא חשבונית מס מיום 31.12.17 מ"אוטו מיקס ישראל בע"מ" מאשדוד שניתנה ל"הובלות ציון ארביב בע"מ" ולא לנאשם בגין החלפת מצבר בעלות של 550 ₪.

מעיון ב-נ/1 ניתן לראות, כי מדובר בכרטיס עבודה ולא בחשבונית או קבלה, וכי החשבונית ב - נ/2 מתייחסת לבית עסק אחר ולא לנאשם או למקום עבודתו ולכן כלל לא הובהרו הנסיבות בהן ניתנה החשבונית והקשר שלה לרכבו של הנאשם. העדים הרלוונטיים שיכלו לשפוך אור בנושא זה לא הובאו לעדות.

בעלת הרכב, המחלץ או נציג המוסך שסיפק את השירות לא הובאו לעדות, ומשכך, לא הוכח כי הרכב היה תקול ולכן הועמד במקום בו נרשם הדוח מושא תיק זה.
חזקה שעדים אלה וראיות אלה לא היה בידם לסייע להגנת הנאשם, אחרת היה מביאם בפניי.

נוכח כל המפורט לעיל, המאשימה הוכיחה את יסודות העבירה מעבר לכל ספק סביר ולא עלה בידי הנאשם להקים ספק באשמתו ועל כן אני מרשיעה אותו במיוחס לו.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד תוך 45 יום מהיום.

ניתנה היום, ח' סיוון תשע"ט, 11 יוני 2019, במעמד הצדדים