הדפסה

בית משפט השלום בראשון לציון תא"מ 42597-10-17

לפני
כבוד ה רשמת הבכירה ליאת ירון

תובע

אייל סוויד

נגד

נתבעת

גולט קטינה

פסק דין

בפני תביעה במסגרתה מבוקש לחייב את הנתבעת לשלם לתובע שכר טרחת עו"ד בסך של 46,800 ₪, שעל פי הנטען נותרה הנתבעת חייבת לתובע.
ההליך החל כבקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב, שהוגשה ללשכת ההוצאה לפועל, ולאחר שהנתבעת הגישה התנגדות לביצוע התביעה, הועבר התיק לבית המשפט, ניתנה לנתבעת רשות להתגונן, התקיימו ישיבה מקדמית וישיבת הוכחות וכעת בשלה העת למתן פסק הדין.

עובדות שאינן שנויות במחלוקת

בין הנתבעת לבעלה דאז, מר יגאל קטינה ז"ל (להלן: "המנוח"), התנהל הליך בבית משפט לענייני משפחה למן שנת 2006, במסגרתו נדו נו, בין היתר, תביעות רכושיות ומזונות אישה וקטינים (להלן: "ההליך בבית משפט לענייני משפחה"- תמ"ש 31710-06 קטינה נ' קטינה ואח').

הנתבעת יוצגה על ידי עו"ד שמעון פרץ (להלן: "עו"ד פרץ") בהליך בבית משפט לענייני משפחה, במסגרתו הוגשו, בין היתר, חוות דעת שמאיות, ו בשנים 2012 ו-2014, תוך כדי ניהול ההליך בבית משפט לענייני משפחה, פנתה אל התובע, שהינו שמאי ועורך דין, לשם מתן ייעוץ בקשר עם סוגיות כאלה ואחרות, כפי שיפורט בהמשך הדברים.
ביום 13.3.16 ניתן פסק דין בהליך בבית משפט לענייני משפחה (להלן: "פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה " – מסמך 45 בתצהיר גילוי המסמכים מטעם התובע) , במסגרתו נפסק, בין היתר, כי הנתבעת זכאית לקבל סכומים כאלה ואחרים מהמנוח.

לאחר מתן פסק הדין של בית משפט לענייני משפחה, הוחלט על הגשת ערעור מטעם ה נתבעת, שבמסגרתו תיוצג על ידי עו"ד פרץ, עימו חתמה הנתבעת ביום 29.3.16 על הסכם שכר טרחה לגבי הייצוג בערעור (להלן: "הסכם שכר הטרחה עם עו"ד פרץ" – מסמך י' בתצהיר גילוי המסמכים מטעם הנתבעת ).

כמו כן, ביום 6.4.16 נחתם הסכם בין התובע לנתבעת, הנושא כותרת "ייצוג ושכר-טרחה"- הוא ההסכם שמוקד המחלוקת מושא התביעה דנן (להלן: "ההסכם" – מסמך ט' בתצהיר גילוי המסמכים מטעם הנתבעת).
בשל חשיבות נוסח ההסכם, ראיתי לצטטו:
"אני/ו הח"מ, מבקש/ת/ים כי תייצגני/ו בהגשת ערעור לבית משפט מחוזי נגד יגאל קטינה ו/או חברת קטינה אורי ובניו בע"מ בנסיון לשנות/להגדיל תשלומים שנקבעו לי בפס"ד בבית משפט לעני ני משפחה בחודש מרץ 2016 בקשר לקביעת חלקי בשווי הנכסים והרכוש המשותף המהווה בין היתר נכסי נדל"ן בראשל"צ, בקרית עקרון וברחובות.
בתמורה לאמור לעיל, הנני/ו מתחייב/ים לשלם לך, שכר-טרחה בשיעורים המצטברים הבאים (לא כולל מע"מ):
מקדמה, בסך 10,000 ₪ שתשולם ביום חתימת מסמך זה.
40,000 ₪ עם הגשת סיכום טענות לידיו של עו"ד שמעון פרץ ממשרד בר מוחה המוביל את הערעור, ומיד לכשיתקבל התשלום מהנתבע.
10% (עשרה אחוז כולל מע"מ) מכל סכום שיקבע מעבר לסכום שנקבע בפסק דין מחודש מרץ 2016 (סה"כ 6 מליון ₪ המורכבים מ- קרירה 500K , שווי נכסים + ריבית 4,170 K + יתרון כלכלי הנאמד בכ- 1,300 ש"חK ברכישת הבית (משלמת 2.140 ש"ח k לנכס שמוערך ב-3,300 Kש"ח בין אם בערכאת הערעור ובין אם בכל הסדר אחר.
הערות/שונות: הובהר לי כי לא מובטחת הצלחה , במיוחד לאור העובדה שהתיק נדון במשך תקופה ארוכה וכלל חוות דעת מומחים מטעם בית המשפט שעברו חקירה. כמו כן הובהר לי כי יתכן שאחויב ע"י בית משפט בתשלום הוצאות בגין המשפט.
הנאמר במסמך זה בלשון יחיד, חל לפי הענין, גם בלשון רבים, וכל הנאמר בלשון זכר, חל גם בלשון נקבה, הכל לפי הענין.
הריני/ו מצהיר/ים בזאת כי קראתי/נו, הבנתי/נו והנני/ו מסכימ/ים לכל האמור לעיל, ולראיה באתי/נו על החתום".

הסך של 11,700 ₪, הקבוע בסעיף א' להסכם, שולם לתובע על ידי הנתבעת עם חתימת ההסכם.

ביום 5.5.16 הוגש ערעור מטעם הנתבעת על פסק הדין של בית משפט לענייני משפחה לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד (להלן: "הערעור" – מש/2), ולאחר שהתקיים בו דיון מקדמי, ביום 20.11.16, נפטר המנוח והערעור נמחק.

שכר הטרחה הקבוע בסעיף ב' להסכם לא שולם לתובע ובעקבות האמור, הגיש התובע את התביעה דנן נגד הנתבעת.
השאלה הטעונה הכרעה הינה האם התובע זכאי לתשלום הקבוע בסעיף ב' להסכם.
טענות הצדדים

טענות התובע

התובע, טוען כי הנתבעת פנתה אליו בשל נסיונו בתחום הנדל"ן וביקשה כי יסייע בהגשת הערעור ובייצוגה יחד עם עו"ד פרץ, שהוביל את הטיפול בתיק בשתי הערכאות.

התובע טוען, כי "הגיונו של ההסכם ושלביו ברורים", כאשר בהתאם להסכם היה על הנתבעת לשלם סך של 11,700 ₪ עובר לחתימת ההסכם, סך נוסף של 40,000 ₪ עם הגשת "סיכום הטענות", ותשלום נוסף התלוי בתוצאות "בהליך הנקוב באחוזים מהסכום שיקבע לזכות הנתבעת מעבר למה שנפסק בבית המשפט קמא" (סעיף 8 לכתב התביעה).

התובע מוסיף, כי שכר הטרחה נגזר משני נדבכים: הראשון והעיקרי – הכנת הערעור, בגינו נקבע שכר טרחה בסיסי, הקבוע בסעיף ב' להסכם, "הבא לשקף את כל שעות העבודה שיוקדשו לקריאת החומר הרב, מיונו, תימצות טענות וניסוחן באופן כרונולוגי", כאשר על פי המוסכם בין הצדדים הוסכם כי שכר טרחה זה ישולם "ללא כל קשר לכל התפתחות מאוחרת בתיק למעט שני תנאים מצטברים: האחד - שיוגש 'סיכום הטענות' במסגרת לו"ז הערעור לעו"ד פרץ והשני בקבלת הכספים מתוקף פסק הדין שניתן", כאשר התנאי השני הוכנס להסכם בשל התחשבות התובע במצבה הכלכלי של הנתבעת (סעיף 11 לכתב התביעה).

הנדבך השני, טוען התובע, כלל ייצוג וליווי עד סוף הליך הערעור בין בסיומו בפסק דין, בפשרה או בכל דרך אחרת, כאשר נדבך זה מאופין ב"אי ודאות ונגזר מהצלחה", והסכום המצוין בסעיף ג' להסכם נועד "לתת ביטוי ללווי התיק ככל שידרש ולחלוק את הסיכון בין הצדדים בי ן אם תהיה הצלחה ובין אם לאו" (סעיף 12 לכתב התביעה).

לטענת התובע, הוא, הנתבעת ועו"ד פרץ, נערכו למאבק ממושך כאשר מושכלות היסוד של הסכם שכר הטרחה עם עו"ד פרץ , זה ות לחלוטין למתווה שנקבע בהסכם בין התובע לנתבעת.

התובע מוסיף, כי הנתבעת חתמה על ההסכם לאחר שדרשה שיוכנסו בו שינויים.

לטענת התובע, עובר להגשת הערעור, הוא הגיש "סיכום טענות" לעו"ד פרץ, לאחר שהשקיע שעות עבודה רבות בפגישות עם עו"ד פרץ , הנתבעת ורו"ח, לאחר סיורים בנכסים מושא הערעור, ולאחר שביצע עבודת מחקר ועיין בקלסרים עמוסים לעייפה בכתבי בי דין , פרוטוקולים ומסמכים, שהעבירה לידיו הנתבעת (להלן: "סיכום הטענות" – מסמך 58 בתצהיר גילוי המסמכים מטעם התובע. צורף גם כנספח א' לתשובת התובע מיום 30.10.17).

התובע מוסיף , כי הוא הכין את "סיכום הטענות", העבירו לעו"ד פרץ בפורמט של PDF ולבקשת הנתבעת הועבר הקובץ ב"וורד", ממנו בסופו של יום הועתקו מקטעים שלמים אל תוך הודעת הערעור.

התובע טוען, כי הוא נפגש עם הנתבעת בשנים 2012 ו-2014, במהלך ניהול ההליך בבית משפט לענייני משפחה, כאשר בשנת 2012 פנתה אליו הנתבעת בבקשה לקבלת ייעוץ אודות חוות דעת שמאי ומומחה לעניין נכסיה ונכסי המנוח, וכי "נתן בידי הנתבעת כלים לתקוף את חוות הדעת" בעיקר ביחס לנכס אחד בקרית עקרון (להלן: "שאלות ההבהרה"- מסמך א' בתצהיר גילוי המסמכים מטעם הנתבעת).

בשנת 2014 טוען התובע, כי ערך עבור הנתבעת מכתב "סיכום שיעורי ההיוון הנהוגים בהשכרת נכסים באזור ראשון לציון", כי באותו מכתב שהועבר לידי עו"ד פרץ, לא היתה התייחסות פרטנית לנכס מנכסי הנתבעת והמנוח, כי הוא נערך על בסיס מידע הפתוח לציבור מתוך מאגרי מידע שונים שפורטו במכתב, וכי עניינו היה תקיפת חוות דעת מומחה מ טעם בית משפט ביחס לנכס אחד בעיר ראשון לציון, ובנושא מצומצם אחד של שיעור ההיוון (להלן: "המכתב משנת 2014" – נספח ב' לתשובת התובע מיום 30.10.17).

עוד טוען התובע, כי לא היתה זהות בין העבודה שבוצעה על ידו בשנים 2012 ו-2014 לבין העבודה שנדרש לעשות לשם הכנת "סיכום הטענות", וכי עת בקשה ממנו הנתבעת לטפל בהגשת הערעור נדרש הוא לבחון את התיק על מסמכיו השונים, לבחון רלוונטיות של נכסים נוספים, ולערוך טבלאות "שיציגו את העוול שנגרם לה בסחבת ובדווחים כוזבים של בעלה ז"ל, נקודות שעו"ד פרץ ביקש להוריד משיקוליו הוא כמוביל הערעור" (סעיף 28 לכתב התביעה).

נוכח האמור, טוען התובע כי הוא זכאי לשכר הטרחה הקבוע בסעיף ב' להסכם – סכום שלא שולם לו על ידי הנתבעת, שהציעה לשלם לו סך של 2,000 ₪ "כדי למנוע גזל כפי דבריה" (סעיף 34 לכתב התביעה).

טענות הנתבעת

הנתבעת טוענת, כי התובע ליווה אותה בייעוץ בכובעו כשמאי מק רקעין, לאורך כל ההליך בבית משפט לענייני משפחה, משנת 2012 ועד לסיום ההליכים בשנת 2016, לאחר פטירת המנוח.

לטענתה, מאז שנת 2012 ועד לסוף שנת 2016 היתה בקשר רציף עם התובע, "ממש קשר של משפחה", הכירה את עובדי המשרד, סמכה על התובע ושתפה אותו בכל שלב משלבי ההליך בבית משפט לענייני משפחה, עדכנה אותו "בכל שלב משלבי התיק", בהחלטות שהתקבלו, לרבות ביחס לחוות הדעת שהוגשו במסגרת ההליך בבית משפט לענייני משפחה, ובממצאים ביחס לשני הנכסים מושא המחלוקת באותו הליך (סעיפים 4 ו-5 לתצהיר העדות הראשית של הנתבעת).

הנתבעת מוסיפה, כי עובר לחתימת ההסכם, לא נחתם בין הצדדים הסכם שכר טרחה , וכי תמיד שלמה לתובע שכר טרחה נקודתית בהתאם לדרישותיו.

לטענת הנתבעת, בשנת 2012 פנתה אל התובע כדי שהאחרון יסיע לה בהכנת חוות דעת נגדית "על כל השמאויות שהוגשו כבר בתיק" ובגין האמור שלמה לו, בהתאם לדרישתו, את הסך של 7,000 ₪ - סכום שנדרש לו לטענתו בגין לימוד השמאויות שהיו בתיק ומתן כלים לנתבעת "ושאלות הבהרה להתמודד עם השמאויות", כאשר במסגרת אותה עבודה כבר הכין "טבלאות עם הטעויות של השמאים האחרים ושאלות הבהרה שאני יציג לשמאים לעיין חישובי שני הנכסים שבמחלוקת" (סעיף 7 לתצהיר העדות הראשית של הנתבעת).

הנתבעת מוסיפה , כי בשנת 2014 הכין עבורה התובע "מכתב חוו"ד על אופן חישובי שיעורי ההיוון עם התייחסות ספציפית על הנכס בראשון לציון " (סעיף 9 לתצהיר העדות הראשית של הנתבעת), כאשר המדובר בנכסים "שיום הקרע שלהם הוא שנת 2006 מאז לא השתנו הנכסים שנדונו , כל השמאויות הוגשו עד שנת 2012 והיתה עוד השלמת שמאות בשנת 2013 ומאז לא השתנה כל נתון בתיק" (סעיף 10 לתצהיר העדות הראשית של הנתבעת).

בשים לב לאמור, טוענת הנתבעת, כי העבודה שעשה התובע בשנים 2012 ו-2014 "איננה שונה מהעבודה שהתבקש והגיש בשנת 2016 לצורך הערעור ", כאשר בשנים 2012 ו-2014 למד את החומר ובשנת 2016 "כל התשתית היתה פרוסה בפניו ורק מחזר את שעשה קודם לכן" (סעיף 11 לתצהיר העדות הראשית של הנתבעת).

הנתבעת טוענת, כי לאחר מתן פסק הדין של בית משפט לענייני משפחה , העבירה עותק ממנו לתובע, שעיין בכל 53 העמודים שחבק פסק הדין, והמליץ לנתבעת להגיש ערעור על פסק הדין והציע כי יצטרף לערעור כעו"ד שמאי, כשעו"ד פרץ יהיה עורך הדין שיוביל את הערעור.

לאחר ששמעה את התובע, השתכנעה כי יש מקום להגיש את הערעור והתבקשה על ידי התובע להגיע למשרדו כדי לחתום על ההסכם , שנוסח על ידו.

עוד טוענת הנתבעת, כי שכרה את שירותי התובע "לייצוג וליווי של כל הליך הערעור אשר היה אמור להיות ארוך וממושך (דבר שלא קרה בפועל)" (סעיף 17 לתצהיר העדות הראשית של הנתבעת), וכי מנוסח ההסכם, שנוסח על ידי התובע בצורה לא ברורה, ניתן ללמוד כי המדובר בהסכם ייצוג בערעור ולא הסכם "הגשת סיכומים" ו"משלא היה הערעור לא ברורה דרישת התשלום המופקעת" (סעיף 17 לתצהיר העדות הראשית של הנתבעת).
לטענתה, כל שהכין התובע מסתכם בטיוטת טבלה שלא היתה מדוייקת, לא חדשה מאום, ולתוכה הכניס התובע את השתלשלות העניינים בהליך בבית משפט לענייני משפחה, אשר היתה לא רלוונטית, עת נדרש מהתובע ליתן דעתו כשמאי ביחס לשני נכסים ולא יותר. משכך, עו"ד פרץ עשה שימוש בשתי טבלאות בלבד מתוך הטבלאות .

הנתבעת מוסיפה, כי הוסכם בין הצדדים שתחילה ישולם לתובע הסך של 10,000 (לא כולל מע"מ) כמקדמה, כי עם סיום הליך הערעור ישולם סכום נוסף של 40,000 ש"ח (לא כולל מע"מ) המשקף את כל הייצוג בתיק, כאשר הוסכם בעל פה כי סכום זה י שולם עם סיום ההליך מהכספים שיתקבלו "בסיום הערעור", ו כן ישולם סכום נוסף "של בונוס על פי אחוזים מהצלחה" (סעיף 19 לתצהיר העדות הראשית של הנתבעת).

הנתבעת טוענת, כי בפועל ניסח התובע את ההסכמות בעל פה ביחס לביצוע התשלום בסעיף ב' להסכם, באופן לא ברור עת נקבע כי הסכום האמור ישולם עם הגשת "סיכום טענות" , כאשר היא איננה עו"ד ולא מבינה משמעות המונח "סיכום טענות" והיה ברור לה כי התובע יילווה אותו לאורך הערעור כולו ועד סופו ולא יגיש מסמך , שאיננו מחדש מאום.

הנתבעת מוסיפה, כי לא קבלה כל תשלום נוסף מהמנוח במסגרת הערעור ולכן כלל לא מתקיים הקבוע בסעיף ב' להסכם.

בהקשר זה, נטען על ידי הנתבעת, כי לשיטת התובע הוא הכין את "סיכום הטענות" תוך פחות משבוע ימים, ואם כך, לא ברור מדוע לא הגיש דרישתו לתשלום הסכום הקבוע בסעיף ב' להסכם, בסמוך להגשת המסמך ביום 14.4.16 , אלא רק מספר חודשים לאחר פטירת המנוח, בערך בחודש יולי 2017.

הנתבעת מוסיפה, כי סעיף ג' להסכם נוסח, נוכח העובדה כי היה חשוב לה כי התובע, לא יהיה זכאי לקבלת שכר טרחה כלשהו מהכספים שנפסקו לטובתה במסגרת פסק הדין ש ל בית משפט לענייני משפחה, אלא רק מכספים נוספים שיתקבלו במסגרת הערעור, וזאת מאחר שכל ה כספים שקבלה כתוצאה מההליך בבית משפט לענייני משפחה "היו לצורך סגירת חובות והלוואות" שנאלצה לקחת לשם מימון ההליך בבית משפט לענייני משפחה (סעיף 24 לתצהיר העדות הראשית של הנתבעת).

לטענת הנתבעת, חיזוק לאמור ניתן למצוא בהסכם שכר הטרחה עם עו"ד פרץ, בו סוכם כי תשולם לו מקדמה בסך של 8,000 ₪ וכי יתר שכר הטרחה ישולם לו בסיום הליך הערעור, אלא שמאחר שלא התקיים הליך של ערעור, לא דרש עו"ד פרץ שכר טרחה נוסף.

בהינתן מכלול האמור, טוענת הנתבעת כי התוב ע ממילא לא נתן תמורה כלשהי, כי אינו זכאי לשכר טרחה , וכי בנסיבות אלה יש מקום להורות לו להשיב לידיה את הסך של 11,700 ₪ ששולם לו , ולחייבו לפצותה בגין עגמת הנפש שגרם לה .

הכרעה

אקדים אחרית לראשית ואציין כי לאחר עיון במסמכים שהוגשו לתיק בית המשפט ובפרוטוקולים, ולאחר שמיעת עדויות הצדדים, ראיתי לדחות את ההתנגדות.

לשם הנוחות אצטט פעם נוספת את סעיף ב' להסכם, שבמוקד המחלוקת בין הצדדים:
"ב. 40,000 ₪ עם הגשת סיכום טענות לידיו של עו"ד שמעון פרץ ממשרד בר מוחה המוביל את הערעור, ומיד לכשיתקבל תשלום מהנתבע".

ראשית יש לבחון האם "סיכום טענות" הוכן על ידי התובע בהתאם למוסכם בין הצדדים, ובכלל זה להדרש לטענות הנתבעת לפיהן ממילא לא נדרש התובע לעבודה נוספת מעבר לזו שבוצעה על ידו בשנים 2012 ו-2014.

ככל שיימצא כי התובע עמד בהתחייבותו להכין את "סיכום הטענות", יש לבחון טענות הנתבעת לפיהן, אינו זכאי לתשלום הסך הקבוע בסעיף ב' להסכם, שכן כוונת הצדדים היתה כי סך זה ישולם לתובע בגין ייצוג לאורך הליך הערעור כולו.

לבסוף, יש לבחון את טענת הנתבעת לפיה שעה שכלל לא התקבלו אצלה כספים נוספים כתוצאה מהערעור, הרי שממילא בהתאם לסעיף ב' להסכם, לא זכאי התובע לשכר הטרחה הקבוע בו.

טרם אדרש להכרעה בשאלות שפורטו לעיל, ולמען הסדר הטוב, אני רואה להבהיר, כי לא שוכנעתי כי כטענת הנתבעת, התובע הוא ששכנע אותה להגיש הערעור.

ראשית, הנתבעת אשרה בעדותה כי הערעור מטעמה הוגש לאחר שהמתינה כי המנוח יגיש ערעור מטעמו:
"ש. בסופו של דבר מה שקרה זה שחיכיתם שהם יגישו את הערעור , ואז אתם הגשתם את הערעור יום למחרת.
ת. כן, יום אחרי הגשנו" (עמ' 3 שורות 8-10 לפרוטוקול הדיון מיום 14.5.18).

אוסיף, כי מעיון בתוכן המסרונים, שהוחלפו בין התובע לנתבעת עובר להגשת הערעור, ועותקם הוגש לתיק בית המשפט (מ/ש 3-6), עולה כי אלה תומכים בכך שהערעור הוגש מתוך רצון הנתבעת להגישו.
כך למשל, במסרון מיום 20.3.16 צוין, בין היתר: "אילי שבוע טוב האם קראת את החומר אם אפשר להיפגש בדחיפות יש לי ראיות חמורות לפס"ד סופי הנכסים לא הוערכו בהיתרים הקיימים מתי אפשר להיפגש בתודה מזל" (מש/6).

האמור מתיישב עם עדות התובע, שהתרשמתי ממנה כעדות ספונטנית והותירה עלי רושם מהימן, לפיה הנתבעת פנתה אליו "ת. 15.3.16. היא דיברה איתי כנראה בתקופה הזו,
אמרה לי אני צריכה דחוף שתעבור , קיבלתי הכרעה של ביהמ"ש. מבקשת שתעבור על זה. אני רוצה להגיש ערעור" (עמ' 2 שורות 28-29 לפרוטוקול הדיון מיום 11.9.19).

מעבר לאמור, משנשאלה הנתבעת כיצד מתיישבת טענתה לפיה התובע לחץ עליה להגיש הערעור בניגוד לדעתו של עו"ד פרץ, עם העובדה שהסכם שכר הטרחה עם עו"ד פרץ נחתם שלושה שבועות קודם לכן, לא מצאתי כי היה בפיה מענה ענייני, עת השיבה: "אני לא זוכרת. לא יודעת" (עמ' 3 שורה 26 לפרוטוקול הדיון מיום 14.5.18).

סיכומו של דבר, אני קובעת כי הערעור הוגש לבקשת הנתבעת, לאחר ששקלה שיקוליה ולא לאחר שהתובע שכנעה להגישו.

עתה, יש לבחון האם "סיכום הטענות" הוכן על ידי התובע והועבר לידי עו"ד פרץ.

הנתבעת אמנם טענה כי התובע לא נתן תמורה כלשהי בגין הסכומים אותם דרש שישולמו לו, אלא שבחקירתה אשרה כי "סיכום טענות" אכן הוכן על ידי התובע.
"ת. סיכום טענות כהכנה להגשת ערעור הועבר לשמעון פרץ, הועבר לביהמ"ש המחוזי בלוד" (עמ' 2 שורה 12 לפרוטוקול הדיון מיום 14.5.18).
הנתבעת אף אשרה בעדותה כי חלקים מ"סיכום הטענות" שהכין התובע, הוכנסו להודעת הערעור שהוגשה מטעמה על ידי עו"ד פרץ:
"ש. למעשה, תאשרי לי שמה שמר פרץ עשה , זה למעשה לקח את הקטעים מהסיכומים של אילי , מהמסמך הזה, והכניס אותם לתוך הערעור.
ת. כן" (עמ' 2 שורות 18-20 לפרוטוקול הדיון מיום 14.5.18).

30. הנתבעת אשרה בעדותה כי רק חלקים מ"סיכום הטענות" הוכנסו להודעת הערעור (עמ' 10 שורות 22-27 לפרוטוקול הדיון מיום 11.9.19), תוך שהעידה כי מי שכתב את הודעת הערעור היה עו"ד פרץ, ולבקשתה נעשו שינויים כאלה ואחרים בהודעת הערעור (עמ' 2 שורות 25-28 לפרוטוקול הדיון מיום 14.5.18).

אף אם נכונה הטענה, לפיה רק חלקים מ"סיכום הטענות" הוכנסו להודעת הערעור משיקולים של הנתבעת ועו"ד פרץ, אין בה כדי לשנות מכך כי "סיכום טענות" הוכן על ידי התובע, כי נעשה שימוש בחלקים ממנו, וממילא לא נקבע בהסכם כי התשלום עבור הכנת "סיכום הטענות" מותנה בכך שיוכנס במלואו להודעת הערעור.

31. בשים לב לאמור, אני קובעת כי "סיכום טענות" הוכן על ידי התובע.

32. משקבעתי כאמור, יש להדרש לטענת הנתבעת לפיה במסגרת הכנת "סיכום הטענות", לא בוצעה על ידי התובע עבודה כלשהי מעבר לזו שבוצעה על ידו בשנים 2012 ו-2014.
הנטל להוכיח טענה זו מוטל על כתפי הנתבעת, אלא שזו לא עמדה בנטל האמור.
אף אם, כטענת הנתבעת, הוחלפו התכתבויות כאלה ואחרות וניתן ייעוץ על ידי התובע בין השנים 2012 עד לשנת 2016 (עובר להגשת הערעור), אין בכך בלבד כדי לבסס הטענה לפיה העבודה שבוצעה על ידי התובע עת הכין את "סיכום הטענות" היתה זהה לזו שבוצעה על ידו קודם לכן. כדי לבסס טענת הנתבעת, עליה להוכיח הזהות הנטענת בין העבודות שבוצעו על ידי התובע בשנים 2012 ו-2014, לבין "סיכום הטענות" עצמו ולא שוכנעתי כי עשתה כן.

33. התובע העיד כי בשנת 2012 התבקש על ידי הנתבעת להכין שאלות הבהרה למומחה שמונה מטעם בית משפט בהליך בבית משפט לענייני משפחה וכי הכין לנתבעת "סט שאלות בעקבות מעבר על חווה"ד שהיא הציגה לי" (עמ' 3 שורות 31-33 לפרוטוקול הדיון מיום 11.9.19). עוד העיד, כי בגין האמור שולם לו שכר טרחה. הנתבעת אף היא אשרה בעדותה כי בגין האמור שולם לתובע שכר טרחה בסך של 7,000 ₪ (עמ'1 שורות 26-27 לפרוטוקול הדיון מיום 14.5.18).
עוד העיד, כי בשנת 2014 מונה מומחה נוסף מטעם בית משפט במסגרת ההליך בבית משפט לענייני משפחה, ו כי הנתבעת בקשה ממנו לעיין בחוות הדעת של אותו מומחה "ולראות איפה סוגיה שאפשר להיכנס בה. גם שם עזרתי לה משהו כללי " (עמ' 4 שורה 1 לפרוטוקול הדיון מיום 9.11.19). התובע הוסיף, כי לא הוגשה חוות דעת נגדית מטעמו וכי כתב מכתב לעו"ד פרץ "המסביר את הסיטואציה באזור ראשל"צ לגבי שיעורי ההיוון" (עמ' 4 שורות 14-15 לפרוטוקול הדיון מיום 11.9.19).

34. התובע לא הכחיש כי במהלך השנים שעד להגשת הערעור, יצרה עימו הנתבעת קשר מדי פעם והציגה בפניו "דברים ספורדיים", אך לצד זה העיד כי לא היתה לו גישה לתיק שהתנהל בבית משפט לענייני משפחה , וכי נחשף ל"טונות" של ניירת רק תוך כדי הכנת הערעור (עמ' 4 שורות 30-34 לפרוטוקול הדיון מיום 11.9.19), תוך שהוסיף כי "ת. יש מבנה שהוא קומפלקס, יש פנטהאוז, חנויות ועוד 2 בתים ברחובות. כל הדברים האלה, היא באה אלי ואח"כ התחלנו למיין ולעבד את החומר. חלק היו רלוונטי, חלק לא. לא ראיתי משהו שאני יכול לאחוז בו. למשל החנויות- הביאה לי את החנויות, סיפרה לי סיפורים שנאלצתי לבדוק ולהקדיש זמן לטענות שלה. טענה שהמשפחה הונתה אותה" (עמ' 5 שורות 9-13 לפרוטוקול הדיון מיום 11.9.19).
חיזוק לעדות התובע, מוצאת אני במסמכים שהוכנו על יד ו בשנים 2012 ו-2014 (שאלות ההבהרה והמכתב משנת 20 14) אל מול "סיכום הטענות" שהכין. ראשית לציין, כי המסמכים אינם זהים בתוכנם ו/או בהיקפם, כאשר "סיכום הטענות" חובק כ-13 עמודים (כולל נספחים), ובין היתר כולל טבלאות כאלה ואחרות ביחס אליהן העיד התובע כי "מאחורי כל טבלה, יש אקסלים של חישובים" (עמ' 5 שורה 21 לפרוטוקול הדיון מיום 11.9.19). התובע אף צירף עותק חישובים בטבאלות אקסל (מסמך 54 לתצהיר גילוי המסמכים מטעם התובע) וכן "דפי עבודה וטבלת השוואה" (מסמך 55 בתצהיר גילוי המסמכים מטעם התובע).

35. אוסיף, כי במסגרת גילוי המסמכים מטעמו, צירף התובע קלסרים החובקים מסמכים רבים, בהם נדרש לטענתו לעיין לקראת הגשת הערעור – טענה שלא נסתרה על ידי הנתבעת.

זאת ועוד, גם עיון במסרונים שהוחלפו בין הנתבעת לתובע לאחר מתן פסק הדין של בית משפט לענייני משפחה וטרם הגשת הערעור, תומך בטענת התובע לפיה, לאחר מתן פסק הדין של בית משפט לענייני משפחה ועובר להגשת הערעור, הועברו לידיו מסמכים כאלה ואחרים לשם הכנת "סיכום הטענות".
כך למשל, במסרון מיום 23.3.16 שנשלח אל התובע מהנתבעת צוין: "היי אילי שבוע טוב. הכנתי את כל החומר...... האם אני יכולה לבוא מחר להציג בפניך את הראיות ...." (מסמך 72 בתצהיר גילוי המסמכים מטעם התובע).
36. הנתבעת אמנם הצהירה בסעיף 17 לתצהיר מטעמה שצורף לבקשת הרשות להתגונן, כי עובר להגשת הערעור לא קיבל עו"ד פרץ מהתובע פרטים או חומר חדש, אלא שמשנשאלה האם כל החלקים שהועתקו להודעת הערעור מתוך "סיכום הטענות" כבר היו בידי עו"ד פרץ קודם לכן, לא מצאתי כי היה בפיה מענה ענייני עת העידה: "ת. סיכום הטענות היה אצל שמעון, לפני הדיון שהיה לנו במחוזי" (עמ' 10 שורה 33 לפרוטוקול הדיון מיום 11.9.19).
טענת הנתבעת אף אינה מתיישבת עם עדותה לפיה לאחר חתימת ההסכם וטרם הגשת הערעור, התקיימה פגישת הכנה בין הצדדים והיא העבירה לידי התובע "דיסק של תכניות בניין" וכן "גרמושקה" (עמ' 12 שורות 15-16 ועמ' 13 שורות 4-5 לפרוטוקול הדיון מיום 11.9.19).
כן לא מתיישבת הטענה עם תוכן מסרון מיום 1.5.16 שנשלח מהנתבעת לתובע ובו צוין, בין היתר, "אילי שמעון נתן לי את הערעור את כל העבודה אתה עשית במריבות על ההון החוזר...." (מש/6).

37. הנתבעת אף לא טרחה לזמן את עו"ד פרץ לעדות מטעמה ביחס למהות העבודה שביצע התובע בשנים 2012 ו-2014 ביחס לעבודה שבוצעה במסגרת הכנת "סיכום הטענות". הימנעות זו, והיעדר מתן הסבר ראוי להתנהלות האמורה, יש בה משום חזקה לפיה מתן עדות עו"ד פרץ, היתה פועלת לחובת הנתבעת ותומכת בגרסת התובע (ע"א 9656/05 נפתלי שוורץ נ' רמנוף חברה לסחר וציוד בניה בע"מ [פורסם במאגרים]).

38. סיכומו של דבר, אני דוחה טענת הנתבעת לפיה התובע לא נדרש לעבודה כלשהי במסגרת הכנת "סיכום הטענות", וקובעת כי כטענת התובע, נדרש הוא לעבודה בהיקף ניכר, שממילא לא היתה זהה לזו שבוצעה על ידו בשנים 2012 ו-2014.

39. הנתבעת טוענת כי התובע אינו זכאי לשכר הטרחה הקבוע בסעיף ב' להסכם, חרף העובדה ש"סיכום הטענות" הוכן על ידו, שכן כוונת הצדדים היתה כי סכום זה ישולם לתובע בגין הייצוג בהליך הערעור כולו, שהיה צפוי להיות ארוך וממושך.

המדובר בטענה בעל פה נגד מסמך בכתב והנטל להוכיחה מונח על כתפי הנתבעת וזאת לא הוכיחה.

אף אם כטענת הנתבעת ההסכם נחתם תוך כוונה כי התובע ילווה אותה לאורך הערעור כולו, ואף אם אותו הליך היה צפוי להיות ארוך, הרי שבכך בלבד אין כדי למנוע חלוקה של שכר הטרחה בהתאם לשלבי ההליך השונים.

התובע בעדותו אף הסביר, כי "התכוננו לתהליך ארוך, לכן חילקתי את שכ"ט לבסיס ולאחוזים" (עמ' 8 שורות 4-5 לפרוטוקול הדיון מיום 11.9.19).

אוסיף, כי בנסיבות מושא ענייננו וכפי שצוין מפורשות בסעיף ב' להסכם "עו"ד שמעון פרץ ממשרד בר מוחה המוביל את הערעור", כאשר התובע הבהיר בעדותו כי "ת. ב- 20.3.16 נפגשתי עם עו"ד פרץ. סיכמנו שאני מכין סיכום כתב טענות שבעצם יהווה תשתית להגשת הערעור. גם בתוך הסכם שכ"ט כתבתי בהובלת עו"ד פרץ ממשרד בר מוחא. הכנתי את כל הנדרש ממני בתיאום איתו ועל דעתה של מזל" (עמ' 8 שורות 22-24 לפרוטוקול הדיון מיום 11.9.19).

40. עדות זו לא נסתרה על ידי הנתבעת, שלא הציגה כל אסמכתא או תימוכין לטענתה בדבר הסכמות כאלה ואחרות בעל פה, המנוגדות לקבוע בהסכם.

אוסיף, כי בנסיון לבסס טענתה, הצהירה הנתבעת בסעיף 18 לתצהיר שצורף על ידה לבקשת הרשות להתגונן כי נוכח ביטול הערעור, לא שולם לעו"ד פרץ כל תשלום בגין הייצוג בערעור, אלא שהצהרה זו אינה מתיישבת עם האמור בסעיף 26 לתצהיר העדות הראשית מטעם הנתבעת, בו הצהירה כי שולם לעו"ד פרץ סך של 8,000 ₪ כמקדמה בגין הטיפול בערעור.

הנתבעת נשאלה אודות האמור, אלא שלא מצאתי כי היה בפיה מענה ענייני עת השיבה:
"ת. שמעון קיבל ממנו יום אחרי שהתובע קיבל" (עמ' 9 שורה 25 לפרוטוקול הדיון מיום 11.9.19).

41. בהינתן מכלול האמור, אני דוחה טענת הנתבעת לפיה הוסכם כי שכר הטרחה הקבוע בסעיף ב' להסכם ישולם לתובע בגין הייצוג בכל הליך הערעור עד תומו, וקובעת כי הוסכם ששכר הטרחה האמור ישולם עם הכנת "סיכום טענות" והעברתו לידי עו"ד פרץ, כפי שנעשה על ידי התובע בפועל.

42. משקבעתי כאמור, יש להדרש לטענת הנתבעת לפיה הוסכם בין הצדדים כי הסך הקבוע בסעיף ב' להסכם ישולם רק מתוך הכספים שייפסקו לזכות הנתבעת במסגרת הערעור- ככל שייפסקו כאלה.

אכן, יש חוסר בהירות בנוסח סעיף ב' להסכם בו נקבע כי שכר הטרחה ישולם "מיד לכשיתקבל תשלום מהנתבע", מבלי שפורט בו האם המדובר בתשלום מתוך הכספים שיתקבלו אצל הנתבעת מהמנוח בהתאם לפסק הדין של בית משפט לענייני משפחה, או שמא מתוך כספים שייפסקו לזכותה, ככל שייפסקו, במסגרת הערעור.

לצד האמור, וכפי שיפורט להלן, אני סבורה כי בנסיבות מושא ענייננו, הוסכם בין הצדדים כי שכר הטרחה הקבוע בסעיף ב' להסכם ישולם מתוך הכספים שעתיד היה המנוח להעביר לידי הנתבעת בהתאם לפסק הדין של בית משפט לענייני משפחה ושבסופו של דבר הועברו לידיה בחודש ינואר 2017 (עמ' 14 שורה 11 לפרוטוקול הדיון מיום 11.9.19).

43. הנתבעת אמנם העידה כי "ת. הכל היה בבירור. כספים מהערעור. בהסכם ביקשתי ממנו במילים שלי שיכתוב מהכספים שבפסק הדין – הוא לא פוגע לי בהם. רק מהכסף שאקבל מהנתבע מהוצאות הערעור" (עמ' 11 שורות 30-31 לפרוטוקול הדיון מיום 11.9.19), אלא שלאמור אין זכר בהסכם.
הנתבעת נשאלה אודות האמור, אלא שלא היה בפיה מענה ענייני (עמ' 12 שורה 5 לפרוטוקול הדיון מיום 11.9.19).

אוסיף, כי אם אכן התבקש התובע על ידי הנתבעת, כטענתה, לכתוב כי המדובר רק בכספים שיתקבלו כתוצאה מהערעור ולא עשה כן, לא ברור מדוע ראתה הנתבעת לחתום על ההסכם והכל כשהצהירה במסגרת ההסכם כי היא חותמת עליו לאחר ש"קראתי/נו, הבתי/נו והנני/ו מסכימ/ים לכל האמור לעיל, ולראיה באתי/נו על החתום".

44. זאת ועוד, טענת הנתבעת אינה מתיישבת עם סעיף ג' להסכם, הקובע כי ישולם לתובע סך של : "10% (עשרה אחוז כולל מע"מ) מכל סכום שיקבע מעבר לסכום שנקבע בפסק דין מחודש מרץ 2016 (סה"כ 6 מליון ₪ המורכבים מ- קרירה 500 K , שווי נכסים + ריבית 4,170 K + יתרון כלכלי הנאמד בכ- 1,300 ש"ח K ברכישת הבית (משלמת 2.140 ש"ח k לנכס שמוערך ב-3,300 Kש"ח בין אם בערכאת הערעור ובין אם בכל הסדר אחר".

אם כטענת הנתבעת, סוכם כי שכר הטרחה ישולם לתובע רק מתוך סכומים שיתקבלו במסגרת הערעור, ככל שיתקבלו, הרי שממילא לא ברור מדוע היה צורך בסעיף ב' להסכם בהינתן שסעיף ג' מתייחס באופן מפורש לשכר הטרחה שישולם לתובע , אם וככל שיפסקו כספים במסגרת הערעור.

45. אוסיף, כי טענת הנתבעת אף אינה מתיישבת עם תוכן המסרונים שהוחלפו בין הצדדים לאחר מתן פסק הדין של בית משפט לענייני משפחה ועובר להגשת הערעור.
כך למשל, במסרון מיום 15.3.16 כתבה הנתבעת לתובע, בין היתר : "כפרה כסף אני אשלם לך בסוף ההליך אנחנו משפחה אין לך מה לדאוג" (מש/6). אם כטענת הנתבעת הוסכם כי שכר הטרחה ישולם רק ככל שיתקבלו כספים מהערעור, לא ברור כיצד כבר בשלב זה, ובטרם ידעה האם יתקבלו כספים כלשהם כתוצאה מהערעור, כתבה לתובע כי תשלם לו שכר טרחה.
כך למשל, במסרון נוסף, כתבה הנתבעת: "היי אילי העו"ד שלי אמר לי היום שהנתבע צריך להעביר לי את הכסף תוך 30 יום מצויין....." (מש/6).

סבורני כי יש בתוכן המסרון, בו ראתה הנתבעת לציין את המועד המשוער של העברת הכספים בהתאם לפסק הדין של בית משפט לענייני משפחה, משום חיזוק לטענת התובע לפיה הוסכם כי שכר הטרחה הקבוע בסעיף ב' להסכם ישולם לו מתוך אותם כספים.

46. בהינתן מכלול האמור, אני דוחה טענת הנתבעת לפיה הוסכם כי שכר הטרחה הקבוע בסעיף ב' להסכם ישולם לתובע מתוך כספים שיתקבלו אצלה , אם וככל שיתקבלו, כתוצאה מהערעור, וקובעת כי הוסכם ששכר הטרחה האמור ישולם מתוך הכספים שיתקבלו אצל הנתבעת מהמנוח בהתאם לפסק הדין שניתן בהליך בבית משפט לענייני משפחה.

47. הנתבעת אשרה בעדותה כי קבלה את הכספים שנפסקו לזכותה במסגרת פסק הדין של בית משפט לענייני משפחה בחודש ינואר שנת 2017 .

משכך, התמלאו התנאים הקבועים בסעיף ב' להסכם שכר הטרחה ועל הנתבעת לשלם לתובע את שכר הטרחה הקבוע בו.

יתר טענות הנתבעת, ובהן הטענה לפיה התובע פנה אליה לראשונה בדרישה לתשלום שכר הטרחה בחודש יולי 2017 , מספר חודשים לאחר פטירת המנוח, לא נעלמו מעיני, אלא שאין בהן כדי לשנות מהמסקנה לעיל.

48. לסיום, ולמען לא ייצא הנייר חסר, אבהיר כי במסגרת הסיכומים מטעמה העלתה הנתבעת טענות ביחס לפן האתי של התנהלות התובע, אלא שככל שלנתבעת טענות במישור זה, עליה להעלותן בפני הגוף המתאים – ואין באמור כדי לקבוע מאום ביחס לאותן טענות.
טענה נוספת שהועלתה על ידי הנתבעת לראשונה בסיכומיה, הינה כי שכר הטרחה הקבוע בסעיף ב' להסכם אינו שכר טרחה ראוי.
אכן, כפי שנקבע בע"א 136/92 ביניש-עדיאל-עורכי דין נ' דניה סיבוס חברה לבנין בע"מ, פ"ד מז(5) 114, 128: "באין הסכם שכר החל על מקרה פלוני, נדרש בית המשפט לקבוע את שיעורו של השכר "שהיה ראוי להשתלם לפי הנסיבות בעת כריתת החוזה", כאמור בסעיף 46 לחוק החוזים (חלק כללי)....", אלא שכטענת התובע בסיכומיו, בנסיבות מושא ענייננו, נקבע סכום מפורש בהסכם בגין הכנת "סיכום הטענות" , ומשכך הטענה דנן ממילא אינה רלבנטית ואין בה כדי לשנות מהמסקנה לעיל.

49. סוף דבר, אני דוחה את ההתנגדות ומורה על שפעול הליכי ההוצאה לפועל.
הנתבעת תישא בהוצאות התובע בסך של 2,000 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך של 6, 500 ₪.
הסכומים המפורטים מעלה ישולמו תוך 30 ימים מעת המצאת פסק הדין לידי הנתבעת, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד תוך 45 ימים.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.

ניתן היום, כ"ו תשרי תש"פ, 25 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.