הדפסה

בית משפט השלום בראשון לציון ת"א 6355-11-08

בפני כב' השופטת ד"ר איריס סורוקר

התובעות/הנתבעת שכנגד

  1. בורסי הוצאה לאור של ספרי משפט (2003) בע"מ
  2. בורסי חברה לספרי משפט בע"מ

נגד

הנתבעים/התובעת שכנגד

  1. גלסופט הנדסת תוכנה בע"מ
  2. שי כהן

ע"י עו"ד אושר בן עזרי

נגד
הנתבעים שכנגד

  1. שלמה פרץ
  2. שרון רון

פסק דין

כללי

התובעות - בורסי הוצאה לאור של ספרי משפט (2003) בע"מ ובורסי - חברה לספרי משפט בע"מ (להלן: "בורסי") - הגישו תביעתן בטענה להפרת "רישיון ייחודי" שלטענתן קיבלו מהמדינה -- לחבר ולהפיץ באופן בלעדי ספר שאלות שתשמשנה למבחני הנהיגה העיוניים (להלן: "ספר השאלות", "ספר ההכנה" או "ספר בורסי"). נטען כי הרישיון הוקנה להן בהסכם עם המדינה מיום 9.08.2004 (נספח ב' לכתב התביעה המתוקן). התובעות טענו כי הנתבעים 2-1 הפרו את התחייבותם החוזית מכח הסכם שיתוף פעולה שהן כרתו עמם ביום 15.2.2007, לכתיבת ספר תשובות לספר השאלות (ס' 1 לכתב התביעה המתוקן). נטען כי הנתבעים 2-1 העתיקו אחד לאחד את ספר השאלות, והציגו את תוכנו באתר הנתבעת 1 - "למד" ללא רשות, באופן שרוקן את ספר השאלות מכל ערך מעשי ומסחרי (ס' 33 לכתב התביעה המתוקן).

הנתבעים 1-2 השיבו כי לתובעות אין זכויות קנין בספר השאלות ואף לא בשאלות עצמן, וכי הזכויות בהן שייכות למדינה (ס' 65 לכתב ההגנה). לעניין טענת העתקה, נטען כי התובעות היו מודעות היטב לכך שכל תשובה בספר התשובות מפנה, באמצעות כתובת דוא"ל, לשאלה תרגול דומה המופיעה באתר "למד" (ס' 54 לכתב ההגנה).

הנתבעת 1 הגישה תביעה-שכנגד כנגד התובעות, מנהלן שלמה פרץ וביתו שרון רון, ובה דרשו פיצויים בטענה להפרת הסכם לשיתוף הפעולה שנכרת בין התובעת-שכנגד לבין הנתבעת שכנגד 1. הנתבעים-שכנגד השיבו כי התביעה-שכנגד הוגשה כמהלך טקטי ובחוסר תום לב, במטרה להכביד על הנתבעים-שכנגד ולהוות משקל נגד לתובענה העיקרית.

להלן אציג את טענות הצדדים ביתר פירוט, אסקור את הראיות שהוגשו, אגדיר את השאלות שבמחלוקת, אערוך בהן דיון ואכריע בהן.

התביעה העיקרית

טענות התובעות, בתמצית, הן כדלקמן:

התובעות 2-1 הן מוציאות לאור ומפיצות, העוסקות בייצור, הדפסה, עריכה, הוצאה לאור והפצה של ספרים וספרי משפט (ס' 6 לכתב התביעה המתוקן).

נתבעת 1, גלסופט הנדסת תוכנה בע"מ, מפרסמת את עצמה כחברה העוסקת בשירותי פיתוח תוכנה, ובין היתר בהקמת אתרי אינטרנט. גלסופט היא בעלת שם המתחם www.gal-soft.com המשמש כאתר הבית שלה, ובעלת אתר נוסף – "למד", www.lamed.co.il, בו היא מציגה ערכת לימוד לבחינת התיאוריה של משרד התחבורה, ואליו, לפי הנטען, העתיקה את ספר השאלות של בורסי - במלואו (ס' 8 לכתב התביעה המתוקן). נתבע 2, מר שי כהן, הוא דירקטור יחיד ובעל השליטה בגלסופט (ס' 9 לכתב התביעה המתוקן).

התובעת 2 זכתה במכרז מספר 33/2003 של משרד התחבורה בדצמבר 2003 לכתיבה, עריכה, הוצאה לאור והפצה של ספר ההכנה (ס' 11 ונספח א' לכתב התביעה המתוקן). ביום 9.8.2004 חתמה התובעת 1 על הסכם עם משרד התחבורה, לפיו הוקנה לה רישיון ייחודי לחבר ולהפיץ את ספר ההכנה באופן בלעדי (ס' 13 ונספח ב' לכתב התביעה המתוקן). בכותרת ההסכם נרשמה התובעת 2 ואילו התובעת 1 היא זו שחתמה על ההסכם; ואולם התובעות טענו כי אין לכך נפקות: "חתימתה של התובעת 1 על ההסכם נעשה בידיעה, בהסכמה ובהרשאה של משרד התחבורה ושל התובעת 2 ואין בכך כדי לפגוע ו/או לגרוע מהוראותיו של ההסכם ומהעובדה שההסכם מקנה לתובעת 1 רישיון ייחודי בספר ההכנה וזאת לאור חתימתה של התובעת 1 הן באמצעות חותמת החברה והן באמצעות חתימתו של מנהלה מר פרץ בכתב ידו" (ס' 15 לכתב התביעה המתוקן).

ביום 15.2.2007 חתמה התובעת 1 עם גלסופט על הסכם, לפיו גלסופט תכתוב ספר פתרונות משולב ללימוד השאלות שבספר ההכנה של בורסי (ס' 27 ונספח ג' לכתב התביעה המתוקן). הצדדים הסכימו כי התובעת 1 תפיץ חבילת לימוד המורכבת מספר פתרונות, זכות כניסה לאתר "למד", לוח תמרורים מלא ומעודכן וכן ספר ההכנה (ס' 28 לכתב התביעה המתוקן).

התובעות טענו כי גלסופט העתיקה את ספר ההכנה במלואו והציגה את תוכנו באתר "למד" שלא ברשות (ס' 33 לכתב התביעה המתוקן). לטענת התובעות, חוסר תום ליבם של הנתבעים בא לידי ביטוי בכך שהציגו באתר "למד" אפשרויות לימוד שונות "במתכונת הספר", קרי: ספר ההכנה (ס' 36 לכתב התביעה המתוקן). התובעות טוענות כי "בעשותם כך חותרים הנתבעים תחת התחייבויותיהם בהסכם שיתוף הפעולה שכן הצגת ספר ההכנה באתר מייתרת למעשה את הצורך לקנות את ספר ההכנה בנקודות המכירה הרבות ברחבי הארץ, ובכך מכבידים הנתבעים שלא כדין על עיסוקה של התובעת, מונעים תחרות הוגנת ומבצעים קשת רחבה של עוולות..." (ס' 37 לכתב התביעה המתוקן).

התובעות טענו כי הנתבעים העתיקו אחד לאחד את השאלות מספר ההכנה, תוך שינוי סדר הופעת המילים במשפט וכתיבת מילים נרדפות, ובכך הפרו את התחייבויותיהם החוזיות ואת זכויותיה של בורסי בספר ההכנה (ס' 40 לכתב התביעה המתוקן). התובעות טענו כי "במעשי ההפרה של הנתבעים לא מדובר במחדלים פשוטים אלא מדובר על מעשים אקטיביים של העתקת 1112 שאלות מתוך ספר ההכנה, בעוד שלנתבעים לא רק שאין כל זכות בשאלות אלו אלא שהנתבעים מודעים היטב לבעלי הזכויות - התובעת 1" (ס' 49 לכתב התביעה המתוקן).

התובעות פירטו את עילות התביעה: הפרת הסכם שיתוף הפעולה; הפרת הרישיון הייחודי של התובעת 1 בספר ההכנה; גניבת עין; תיאור כוזב; עשיית עושר ולא במשפט; גזל; רשלנות ופעילות בחוסר תום לב רבתי; הטעייה לפי חוק הגנת הצרכן, הפרת חובה חקוקה והתערבות בלתי הוגנת (ס' 118-58 לכתב התביעה המתוקן). בענין עילות התביעה, הנתבעים טענו שהתובעות הרחיבו את חזית המריבה בסיכומי התשובה שהגישו, בהצגת עילות משפטיות חדשות (בקשה 90; וכן בסיכומי תשובה מטעם הנתבעים). אין בידי לקבל טענה זו. כתב התביעה המתוקן הוא מפורט ביותר בכל הקשור לעילות התביעה, ואין בסיכומי התשובה משום הרחבה אסורה (ר' בסיכומי התשובה, ס' 39 ואילך).

התובעות פירטו את הנזקים שלטענתן נגרמו להן, כדלקמן:

סך 80,000 ₪ בגין ירידה במכירות של ספר ההכנה, ואשר לפי הנטען קיבלו הנתבעים ממכירת מנויים ללימוד באתר למד ופרסומים מסחריים באתר;
סך 100,000 ₪ פיצויים סטטוטוריים בגין הפרת הרישיון הייחודי בספר ההכנה לפי חוק זכויות יוצרים;
סך 40,000 ₪ בגין פיצויים סטטוטוריים בגין גניבת עין;
סך 40,000 ₪ בגין תיאור כוזב;
סך 40,000 ₪ בגין עשיית עושר ולא במשפט;
סך 40,000 ₪ בגין גזל;
סך 40,000 ₪ בגין רשלנות;
סך 40,000 ₪ בגין הטעיית הצרכן;
סך 40,000 ₪ בגין הפרת חובה חקוקה;
סך 40,000 ₪ בגין התערבות מסחרית בלתי הוגנת;
סך כל הפיצויים הנתבע - סך 500,000 ₪ (ס' 120 לכתב התביעה המתוקן).
התובעות ביקשו גם צו מניעה קבוע – לצוות על הנתבעים להימנע מלעשות שימוש כלשהו בספר ההכנה או בחלק מתכניו בכלל, וצו למתן חשבונות (ס' 130-125 לכתב התביעה המתוקן). סעד זה לא צוין בסיכומי התובעות, וממילא יש לומר כי נזנח.

טענות הנתבעים 2-1, בתמצית, הן כדלקמן:

נתבעת 1, גלסופט, היא חברת תוכנה העוסקת, בין היתר, בפיתוח תוכנות לימוד בנושאים שונים. גלסופט מתעסקת בתחום הלימוד המקוון למבחנים העיוניים לקבלת רישיון נהיגה ישראלי (ס' 26 לכתב ההגנה). החל משנת 1999, הנתבעת החלה להפעיל את אתר "למד" באמצעות רשת האינטרנט (www.lamed.co.il), שנועד להכין תלמידים למבחני התיאוריה באופן מקוון (ס' 29 לכתב ההגנה). נתבע 2, מר שי כהן, הוא מייסד, בעלים ומנהל של גלסופט (ס' 31 לכתב ההגנה).

לדברי הנתבעים, התקיימו פגישות בינם לבין מר פרץ ובתו שרון, בהן הוצג בפני מר כהן מצג לפיו יש בידי התובעות את כל הזכויות הבלעדיות להוציא לאור את ספר השאלות. לדבריהם, פרץ ושרון טענו כי מאחר וספר השאלות מפוקח על ידי משרד התחבורה, הרי שהרווח שלהם ממנו, אם בכלל, יהיה זעום, והם מבקשים לעשות את הרווח ממכירת ספרי תשובות לשאלות. פרץ ושרון ביקשו שגלסופט תוציא את ספר התשובות עבורם ובמימונם, וכי את הרווחים ממכירת ספר התשובות יחלקו ביניהם (ס' 38 לכתב ההגנה).

בחודש פברואר 2007 נחתם "הסכם" בין גלסופט לבין בורסי (ס' 42 ונספח א' לכתב ההגנה). בהתאם להסכם, לבורסי "יש את הזכות הבלעדית להוציא לאור את ספר השאלות הרשמי של התאוריה, מטעם משרד התחבורה של מדינת ישראל", ואילו גלסופט "הינה המפתחת ובעלת מלוא הזכויות ... באתר אינטרנט להכנה וללימוד לקראת מבחן הנהיגה התאורטי של משרד הרישוי" ("והואיל" השישי והראשון בהתאמה).

נטען כי בהתאם למוסכם, בורסי תוציא ותשווק את ספר השאלות הרשמי של משרד התחבורה, "אולם ספר זה אינו ספר לימוד, ולפיכך היא תציע ללקוחותיה לרכוש בחבילה אחת גם את ספר התשובות... בנוסף, על מנת לאפשר לתלמידים תרגול חוזר של השאלות, הרי ש בשולי כל תשובה בספר התשובות תהיה הפניה לכתובת אינטרנט (קישור) באתר למד, המאפשרת לתלמיד לחזור ולבדוק עצמו בשאלה דומה לשאלה שבספר השאלות. בורסי תציע ללקוחותיה לרכוש בנוסף לחבילה הבסיסית גם מנוי לאתר למד אשר יאפשר להם לעשות שימוש באפשרות לחזרה נוספת על השאלות באתר. יודגש כי היה ברור ונהיר לכל הנוגעים בדבר כי השאלות אשר יופיעו באתר למד תהיינה במתכונת השאלות שבספר השאלות, וזאת משתי סיבות עיקריות - אחת, השאלה באתר למד אמורה להיות חזרה על השאלה שבספר, ולא ניתן לסטות ממנה בהרבה, שכן התלמיד צריך להיות מוכן לענות על השאלות שבספר השאלות אשר הן השאלות שיופיעו במבחן משרד התחבורה, ושתיים - מדובר בשאלות טכניות בעיקרן, בעלות עקרונות חוזרים, ואפשרות הגיוון היא ממילא לא רבה" (ההדגשה הוספה; ס' 43 לכתב ההגנה).

לאחר חתימת ההסכם, גלסופט ניגשה לכתיבת ספר התשובות, כמו גם שאלות באתר למד, וזאת תוך שיתוף פעולה הדוק עם פרץ, שרון ועובדיהם (ס' 46 לכתב ההגנה). פרץ ושרון העבירו לידי גלסופט את חומר הגלם של ספר השאלות וגלסופט החלה לכתוב את התשובות. כשבחנו הנתבעים את השאלות, התברר להם כי רובן המכריע אינו מקורי. חלק גדול מהשאלות היה מוכר לנתבע 2 מספרי ההכנה ואתרי לימוד קיימים, לרבות מאתר למד. עוד התברר, כי חלק מהשאלות הועתק מספר גרמני ללימוד נהיגה (ס' 47 לכתב ההגנה).

עבודת ההכנה של ספר התשובות ארכה למעלה משנה (ס' 49 לכתב ההגנה). הכנת ספר התשובות ושאלות החזרה באתר למד נעשתה בשיתוף פעולה עם בורסי. בורסי התחייבה לממן את מלוא עלות הוצאתו של ספר התשובות לאור, לרבות עימוד וגרפיקה. לשם כך הועמד לרשות גלסופט גרפיקאי מטעם התובעות, שעבד עם שי כהן באופן צמוד על הכנתו של ספר התשובות על כל שלביו (ס' 51 לכתב ההגנה). לדברי הנתבעים, פרץ ושרון עצמם, לאורך כל תהליך כתיבתו של ספר התשובות, היו שותפים מלאים ומודעים להתלבטויות לגבי התכנים, האיורים והתמונות אשר יוכנסו לספר התשובות (ס' 52 לכתב ההגנה).

לטענת הנתבעים: "לאור העבודה המשותפת ההדוקה ולאור העובדה שהתובעות היו היחידות שהזינו, עימדו, ביצוע סדר דפוס והגהות לספר התשובות, הרי שלא ניתן לחלוק על כך שהתובעות היו מודעות היטב לכך שכל תשובה בספר התשובות מפנה באמצעות קישור לשאלה דומה באתר למד" (ס' 54 לכתב ההגנה).

טענות מקדמיות שהעלו הנתבעים בכתב הגנתם:

העדר עילה – העדר זכויות - לתובעות אין קניין בספר השאלות או בשאלות עצמן הכלולות בו. המדינה היא בעלת כל הזכויות ולבורסי ניתנה זכות שימוש בספר השאלות לשם הפצתו ומכירתו (ס' 75-65 לכתב ההגנה).
העדר עילה - העדר רישיון ייחודי - שעה שהזכויות שהוענקו לתובעות ע"י משרד התחבורה, על פי המכרז וההסכם עמן, אינן עולות כדי זכות ייחודית לעשות פעולה לפי סעיף 11 לחוק זכות יוצרים, הרי שאין להן רישיון ייחודי (ס' 82-76 לכתב ההגנה).
העדר עילה - העדר זכויות מחמת פקיעת הסכם משרד התחבורה והמכרז (ס' 90-83 לכתב ההגנה).
העדר עילה - העדר יריבות - מי שזכתה במכרז ושמה מופיע כצד להסכם עם המדינה היא התובעת 2 ("בורסי המקורית"). לעומת זאת, מי שהתקשרה עם גלסופט היא התובעת 1. לכן, בין התובעת 2 והנתבעים אין יריבות (ס' 95-91 לכתב ההגנה).
במישור זכות היוצרים, ספר השאלות הוא ליקוט שמהווה, לכל היותר, יצירה כשלעצמה, אולם חלקיו השונים שלוקטו לתוכו אינם מהווים יצירה שהזכויות בה שייכות לתובעות (ס' 96 לכתב ההגנה).
פרסומים רשמיים של המדינה לאור חוק זכות יוצרים החדש - יהיה זה אינטרס של המדינה לאפשר שימוש נרחב בשאלות על מנת שנבחנים במבחנים העיוניים של משרד התחבורה יוכלו להתכונן אליהם כמו שצריך (ס' 98-97 לכתב ההגנה).
שימוש הוגן - השימוש בו הנתבעים עושים בשאלות המופיעות באתר האינטרנט חוסה תחת הגנה של שימוש הוגן למטרות לימוד (ס' 104-99 לכתב ההגנה).

טענות התובעות בכתב התשובה, בתמצית, הן כדלקמן:

התובעות חזרו וטענו כי הנתבעים הפרו את ההסכם שחתמו עם התובעת 1 ביום 15.2.2007 משום שהעתיקו שלא ברשות את ספר ההכנה (ס' 6 לכתב התשובה).

נטען כי התובעות הן בעלות הזכויות הבלעדיות להפיץ את ספר ההכנה, והנתבעים היו מודעים לזכויות הבלעדיות ואף התחייבו שלא לעשות שימוש בספר ההכנה ללא רשות 1 (ס' 7 לכתב התשובה).

התובעות טענו כי "נתבע 2 הפר את זכויותיה של התובעת 1 כאשר בספר התשובות שהוציא לאור שתל בכל עמוד קישור המפנה לאתר "למד", כך שקנייתו של ספר התשובות מייתרת את רכישתו של ספר ההכנה, שכן הנתבעים העתיקו את תוכנו של ספר ההכנה - אחד לאחד - לאתר "למד", בניגוד לדין ובניגוד להסכם בין הצדדים" (ס' 13 לכתב התשובה).

התובעות טענו כי בסיס ההסכם בין הנתבעים לתובעת 1 הוא זכויותיה של התובעת 1 בספר ההכנה, וכי לא ייתכן שהנתבעים לא ידעו על המכרז ועל זכויותיה של התובעת 1 בטרם חתימתם על ההסכם (ס' 15 לכתב התשובה).

התובעות טענו כי איש מטעם התובעות לא נתן את הסכמתו להעתקת השאלות לאתר "למד" במלואן, ככתבן וכלשונן, והנטל להוכחת "עובדות" אלו מוטל על כתפי הנתבעים (ס' 18 לכתב התשובה). התובעות הוסיפו כי "ככל שכוונתם של הנתבעים הייתה לעזור לציבור הצרכנים ללמוד לקראת מבחני התיאוריה, ברי כי היה צורך בניסוח שאלות חדשות בעלות תשובות שונות, אך משבחרו הנתבעים לעשות דין לעצמם ולהעתיק את ספר ההכנה לאתר למד - ללא הסכמה ו/או הרשאה - הרי שבכך העידו על עצמם ועל כוונותיהם" (ס' 24 לכתב התשובה).

התובעות ציינו כי "עובדי התובעת 1 מעולם לא נכנסו לאתר למד, מעולם לא נתנו את הסכמתם להעתקת השאלות באתר ומעולם לא הסכימו כי בספר התשובות יופיע קישור המפנה את ציבור הצרכנים לאתר למד" (ס' 27 לכתב התשובה).

התובעות הוסיפו כי הנתבעים סותרים את עצמם: מחד גיסא טוענים שהיה בזכותם להציג את מאגר השאלות באתר, אך מאידך גיסא שהשאלות המופיעות באתר אינן דומות כלל וכלל לשאלות שבספר ההכנה (ס' 49 לכתב התשובה).

התביעה-שכנגד

טענות התובעת-שכנגד בכתב התביעה-שכנגד, בתמצית, הן כדלקמן:

התובעת-שכנגד טענה כי התקיימו פגישות בין מר פרץ וגב' שרון, שבהן הם הציגו בפני שי כהן מצג, כי יש בידי בורסי את כל הזכויות בספר השאלות הרשמי של משרד התחבורה (ס' 14), והצעתם הייתה שבורסי תוציא לאור את ספר השאלות בהתאם להסכם עם המדינה. "ספר זה מכיל שאלות בלבד, וכפי שהסבירו פרץ ושרון לשי, הם מנועים אפילו לכלול בו דף תשובות. הם הציעו כי גלסופט תכתוב את ספר התשובות. בספר זה תופענה התשובות על פי הסדר בו השאלות מופיעות בספר השאלות, עם הפניה למספר השאלה בספר השאלות ועם הסברים לתשובות, וספר זה יהווה למעשה את ספר הלימוד... הנתבעים-שכנגד יישאו בכל ההוצאות הכרוכות בהוצאתו של ספר התשובות לאור אולם שמם לא יוזכר בו. הנתבעים שכנגד, אשר ממילא מחוייבים להפיץ את ספרי השאלות בהפצה בהיקף ארצי... יפיצו חבילות הכוללות את ספר השאלות וספר התשובות" (ס' 15).

בחודש פברואר 2007 נחתם ההסכם בין גלסופט לבין בורסי (ס' 19). גלסופט טענה כי במועד בו נחתם ההסכם, היו הנתבעים-שכנגד נגועים בחוסר תום לב מובהק, שכן הציגו מצגי שווא מהותיים (ס' 21):
מי שזכתה במכרז והתקשרה בהסכם עם המדינה הייתה "בורסי המקורית" (ס' 21.1).
בורסי הצהירה בהסכם כי יש לה את מלוא הזכויות הקנייניות בספר השאלות, "בשעה שאפילו לבורסי המקורית, אשר היא למעשה זו שזכתה במכרז, אין כל זכויות קנייניות בספר השאלות על פי תנאי המכרז וההסכם עם המדינה" (ס' 21.2).
בורסי מסרה לגלסופט את השאלות להכנת ספר התשובות, אולם בדיעבד התברר כי הייתה מנועה מלעשות כן על פי תנאי ההסכם עם המדינה והמכרז (ס' 21.3).
בורסי המחתה את זכותה להפצת ערכות הלימוד למספר גורמים, למרות שדבר זה נאסר עליה (ס' 21.4).
בורסי חתמה על הסכם גלסופט-בורסי, בו קיבלה בלעדיות להפצת ספר התשובות למשך שנתיים ימים, וזאת בשעה שכבר ידעה שההסכם עם המדינה עומד לפקוע בתוך תשעה חודשים (ס' 21.5).

לאחר חתימת הסכם גלסופט-בורסי, ניגשה גלסופט לקיום התחייבויותיה על פי ההסכם, שכללו בעיקר את כתיבת ספר התשובות, כמו גם שאלות לחזרה באתר למד, תוך שיתוף פעולה הדוק עם פרץ, שרון ועובדיהם (ס' 23). עבודת ההכנה על ספר התשובות והשאלות באתר למד ארכה למעלה משנה (ס' 27). לטענת התובעת-שכנגד: "למרות שספר התשובות היה מוכן להוצאה לאור כבר במהלך חודש אפריל 2008, הרי שהנתבעים שכנגד עיכבו את הוצאתו לאור, ובכך מנעו את תחילת הפצתו... אשר בסופו של יום יצא לאור רק בחודש ספטמבר 2008. יצוין כי הנזק אשר נגרם לגלסופט כתוצאה מעיכוב זה הוא חמור שבעתיים, שכן אחד היסודות המרכזיים של העסקה בין הצדדים היה העובדה שספר התשובות יוכל להיות ספר התשובות הראשון בשוק, וכך גם למכור כמויות גדולות של ספרים וגם לתקוע יתד בשוק..." (ההדגשה במקור; ס' 32).

נטען כי לתובעת-שכנגד התברר שהנתבעים-שכנגד אינם עומדים בהתחייבויותיהם לפי הסכם גלסופט-בורסי ואינם נוקטים כל מאמץ של ממש לשיווקם והפצתם של הספרים. התברר כי לנתבעים-שכנגד אין כל ניסיון בהפצה בסדר גודל כזה של ספרים (ס' 34). התובעת-שכנגד טענה כי "למרבה הצער, ספר השאלות נכשל לא רק כשלון שיווקי, אלא גם כשלון מקצועי חרוץ" (ס' 40.1). וכי: "כתוצאה ממחדליהם אלה של הנתבעים-שכנגד, הן השיווקיים והן המקצועיים, הרי שהערכות, ועימן גם ספר התשובות והמנויים לאתר למד, נמכרו בכמויות זעומות בלבד, ונחלו כשלון חרוץ" (ס' 41).

התובעת-שכנגד הוסיפה כי בורסי לא העבירה עד היום ולו דו"ח מכירות אחד לגלסופט ולא העבירה "ולו שקל אחד המגיע לה אפילו מתוך המכירות הזעומות שהיו עד היום" (ס' 43). התובעת-שכנגד טענה: "באמצע שנת 2008, התברר לגלסופט התרמית לה נפלה קורבן. באותה עת נודע לה על הוראות המכרז, על כך שהנתבעים שכנגד הפרו את הוראות המכרז וההסכם עם המדינה, כי ההסכם עם המדינה פקע, על הסכמים עם ניר הדרכות וגורמים אחרים והתבררה לה מסכת השקרים וההטעיות של פרץ ושרון" (ס' 44).

התובעת-שכנגד סיכמה את טענותיה המשפטיות כנגד הנתבעים-שכנגד (ס' 54-47 לכתב התביעה-שכנגד):

במעשיה ובמחדליה המפורטים בכתב התביעה-שכנגד הפרה בורסי את הסכם גלסופט-בורסי הפרה יסודית;
הנתבעים-שכנגד 4-2 הם האחראים הישירים להפרתו של הסכם גלסופט-בורסי ע"י בורסי;
הנתבעים-שכנגד ניהלו משא ומתן בחוסר תום לב;
הנתבעים-שכנגד ביצעו את הסכם גלסופט-בורסי בחוסר תום לב ובדרך שאינה מקובלת;
התובעת-שכנגד התקשרה בהסכם עקב טעות שהיא תוצאה של הטעייה שהטעו אותה הנתבעים-שכנגד, או לפחות ידעו על אותה טעות, ולולא הטעות לא הייתה מתקשרת גלסופט בהסכם;
גלסופט טענה שקמה לה הזכות לבטל את ההסכם בין גלסופט-בורסי;
התובעת-שכנגד טענה עוד כי במעשיהם ובמחדליהם הנתבעים-שכנגד קיבלו שלא כדין נכסים השייכים לגלסופט, ובין היתר עשו שימוש במוניטין של גלסופט, הידע שלה, הניסיון שלה וניצלו את המשאבים הרבים שהשקיעו בפרויקט.

התובעת-שכנגד טענה כי על פרץ ושרון חלה אחריות אישית בגין כל המעשים והמחדלים המתוארים לעיל (ס' 55).

התובעת-שכנגד דרשה פיצויי קיום, ולחלופין פיצויי השבה, כדלקמן (ס' 59-58):

פיצויי קיום -
אובדן רווחים שלפי הנטען היו אמורים לצמוח לגלסופט לו ההסכם היה נחתם ומקוים בתום לב וללא הפרות: 13 ₪ על כל ספר תשובות שיימכר ו-10 ₪ על כל מנוי לאתר למד. בהערכה זהירה, היו אמורות להימכר כ- 100,000 ערכות בשנה וההסכם היה לתקופה של שנתיים לפחות.
בהנחה שרק מחצית מהערכות שתימכרנה תכלולנה גם את הספר, הרי שהמחיר הממוצע לערכה הוא 16.5 ₪. לפיכך, מדובר באובדן רווח של כ- 3,300,000 ₪.
לחלופין, פיצויי השבה -
סך 375,000 ₪ בגין שווי זמן העבודה שהושקע בפרויקט;
סך 60,000 ש"ח בגין הוצאות נסיעות שבוצעו בקשר לפרויקט;
סך 500,000 ₪ בגין נזק למוניטין;
סך כל הנזקים – 935,000 ₪.
משיקולי אגרה, נתבעו 700,000 ₪.

טענות הנתבעים-שכנגד בכתב ההגנה-שכנגד, בתמצית, הן כדלקמן:

נטען ש"העדר פנייתה של התובעת בזמן אמת לנתבעים 1 ו/או ליתר הנתבעים עצמם ואף לערכאות משפטיות בעניין זה שומט את הקרקע מתחת לטענותיה המופרכות של התובעת..." (ס' 11). נטען כי "התובעת חתמה על הסכם עם הנתבעת 1 לאור הרישיון הייחודי שניתן לנתבעת 1 בספר ההכנה וכל טענותיה של התובעת כעת כנגד ספר ההכנה וכנגד הנתבעים עומד בסתירה להתנהגותה של התובעת בפועל" (ס' 12).

נטען כי גלסופט נתפסה בקלקלתה, תוך הפרת ההסכם עם בורסי והפרת רישיונה הייחודי (ס' 26). צוין שגלסופט לא הגבילה את בורסי מלהפיץ את ספר ההכנה לבדו, ובורסי לא הגבילה את גלסופט מלמכור את ספר התשובות במנותק מספר ההכנה (ס' 43).

הוכחשה הטענה למצגי שווא במשא ומתן לכריתת ההסכם. נטען כי גב' שרון רון כלל לא לקחה חלק במו"מ ולא הייתה מעורבת בקבלת החלטות ובקיום ההסכם (ס' 45). הוכחשה הטענה לעיכוב הפרויקט המצוי באחריות הנתבעים-שכנגד, ונטען שטענה זו הועלתה ללא כל פירוט. ובלשונם: "... הנתבעים יטענו כי לא היה כל עיכוב מבחינתם בהוצאת ספר ההכנה לאור וכי הוצאתו לאור של הפסר כאמור הייתה טעונה אישור של משרד התחבורה" (ס' 57).

הנתבעים-שכנגד טענו כי "לא ביצעו ולו מכירה אחת במסגרת שיתוף הפעולה העסקי בין הצדדים וכי כל המכירות שהיו, ככל שהיו, בוצעו על ידי התובעת בלבד" (ס' 72). הנתבעים-שכנגד טענו כי "מעיון בתובענה-שכנגד עולה כי לכל היותר הטעות היחידה של התובעת היתה טעות בכדאיות העסקה ... אשר אינה מקימה ... כל סעד ..." (ס' 78).

הנתבעים-שכנגד הוסיפו שגלסופט אינה זכאית לפיצויים, הן משום שגלסופט הפרה את הרישיון הייחודי של בורסי והן משום שהפרה את ההסכם עמה (ס' 80). נטען כי לפי ההסכם עצמו, הצדדים צפו את האפשרות שמכירות הספר לא יגיעו ליעדים המקווים ולקחו בחשבון שהיקף המכירות יהיה נמוך (ס' 81). הוסף כי טענת הפגיעה במוניטין לא הוכחה בחוו"ד מומחה (ס' 84).

העדים

מטעם התובעות הצהירו מר שלמה פרץ - בעל מניות ומנכ"ל בתובעות, מר יעקב נצר - שנמנה עם צוות הכותבים של ספר השאלות, וכן גב' שרון רון - מנהלת השיווק בתובעות. התובעות ויתרו על תצהירו של מר סרגיי לוסקוטוב שלא התייצב להיחקר על תצהירו (ראו פ' ע' 98 ש' 11).

מטעם הנתבעים הצהיר נתבע 2, מר שי כהן - מנכ"ל ובעל מניות בנתבעת 1, והוגשה חוו"ד של רו"ח אהרון סבג.

עוזי יצחקי - סמנכ"ל בכיר תנועה (רישוי נהגים ורכב) במשרד התחבורה בעת הרלבנטית, הצהיר מטעם המדינה, בהיותה נתבעת ובטרם נמחקה מההליך. מר יצחקי זומן להעיד לבקשת הצדדים ונחקר על ידי ב"כ הצדדים (ר' החלטה בפ' ע' 33 ש' 21-22).

עדי התובעות

תצהירו של מר פרץ ("בשאלת הזכות", מיום 4.9.2011):

מר פרץ סיפר כי התובעת 2 זכתה במכרז מספר 33/2003 של משרד התחבורה מדצמבר 2003 לכתיבה, עריכה, הוצאה לאור והפצה של ספר ההכנה (ס' 2). ביום 17.2.2005 חתם משרד התחבורה עם בורסי על הסכם בהתאם לנוסח שצורף למסמכי המכרז (ס' 3). להבנתו של מר פרץ, "בורסי קיבלה לידיה זכות ייחודית, בלעדית ובלבדית להפיץ את ספר השאלות הרשמי של מדינת ישראל המכיל את השאלות הרשמיות והיחידות של משרד התחבורה מהן יורכבו מבחני התיאוריה בארץ.." (ס' 5).

מר פרץ הסביר כי "מבחינתי אין כל הבדל בין פעילות עסקית של התובעת 1 לבין פעילות עסקית של התובעת 2 שכן שתי החברות זהות הן בבעל השליטה המלאה בהן (אנוכי), הן בנושאי המשרה הבכירים בהן, הן בצוות העובדים, מקור הפעילות העסקית, אופי הפעילות העסקית, לקוחותיהן ספקיהן וכיוב'" (ס' 16). מר פרץ הסביר כי "בורסי עמדה בכל התנאים שנקבעו במכרז ובהסכם המכרז..." (ס' 20). מר פרץ ציין כי: "... תוקפו של הסכם המכרז עמד במשך 4 שנים ממועד חתימתו ביום 17.2.05, הרי שבכך הוכח כבר עתה כי זכויותיה הייחודיות של בורסי הוענקו לה למן יום 17.2.05 ועד ליום 16.2.09" (ס' 21).

תצהירו של מר פרץ ("בשאלת החבות", מיום 14.3.2013):

מר פרץ העיד כי "בורסי השקיעה כ- שני מיליון ₪ בכל הקשור ליצירת, הפקת, הדפסת, הפצת ומכירת ספר ההכנה" (ס' 5). ספר ההכנה מורכב מ- 1,112 שאלות ברירה ולכל שאלה ישנן 4 תשובות אפשריות שמתוכן 3 תשובות הן תשובות מסיחות שאינן נכונות (ס' 6).

לדברי מר פרץ, "הנתבע הציג מצג לפיו יש לו ידע גדול בכתיבת ספרי לימוד והציע לי כי הנתבעים יכתבו ספר לימוד המכיל בתוכו הסברים ותשובות מפורטות לשאלות שבספר ההכנה" (ס' 12). "ביום 15.2.07 חתמה בורסי עם הנתבעת על הסכם שיתוף פעולה לפיו הנתבעת תכתוב ספר פתרונות משולב ללימוד השאלות של משרד התחבורה, על פי ספר ההכנה של בורסי" (ס' 14). מר פרץ טען כי "התובעות 1 ו-2 הופעלו על ידי במשותף ובמרוכז ללא הבחנה והבדלה ביניהן. עובדה היא כי בורסי הוציאה אל הפועל את הסכם שיתוף הפעולה" (ס' 15). מר פרץ הסביר כי הצדדים הסכימו שבורסי תפיץ חבילת לימוד המורכבת מספר הפתרונות, זכות כניסה לאתר למד, לוח התמרורים המלא והמעודכן וספר ההכנה. מר פרץ הוסיף כי הצדדים הסכימו שבורסי רשאית להפיץ את חבילת הלימוד גם ללא ספר ההכנה (ס' 16). "הנתבעים לא ביקשו להגביל את בורסי מלהפיץ את ספר ההכנה לבדו, כשם שבורסי לא הגבילה את הנתבעים מלמכור את ספר התשובות במנותק מספר ההכנה" (ס' 17).

מר פרץ הצהיר כי "הצדדים החלו לעבוד בהתאם להסכם שיתוף הפעולה והנתבעים ערכו ספר תשובות המכיל הסברים לתשובות הנכונות לשאלות המופיעות בספר ההכנה" (ס' 20). "בורסי השקיעה שעות עבודה רבות בעבודתה על ספר התשובות ועובדיה עמלו לילות כימים על מנת ליצור ספר תשובות ברמה מקצועית וגבוהה" (ס' 23). לדבריו, "שיתוף הפעולה בין הצדדים היטיב עם הנתבעים, שכן ספר התשובות שנמכר לצרכנים נתפס על ידי הצרכנים כחלק אינטגראלי מספר ההכנה ולאור העובדה כי ספר ההכנה הינו הספר הרשמי של מדינת ישראל – משרד התחבורה, אין לי כל ספק כי לספר התשובות ישנה עדיפות בעיני הצרכן בישראל" (ס' 24). עוד הוסיף כי "אי הצלחתו של ספר התשובות לא נבע מפעולותיה של בורסי, שכן לבורסי היה אינטרס גדול בהצלחת המיזם המשותף עם הנתבעים. לולא אינטרס זה, הרי שבורסי לא הייתה משקיעה ביצירתו וכתיבתו של ספר השאלות" (ס' 25).

מר פרץ טען כי "הנתבעת בחרה להתעלם מהצהרותיה, מהתחייבויותיה החוזיות ומזכויותיה של בורסי בספר ההכנה, וללא כל השקעה מצידה בספר ההכנה הפיקה רווחים על חשבונה של בורסי בכך שחסכה השקעה בכתיבה מקורית משל עצמה - זאת באמצעות העתקה אחד לאחד של ספר ההכנה" (ס' 28). לדבריו, "הנתבעת העתיקה את ספר ההכנה במלואו והציגה את תוכנו באתר למד" (ס' 29). מר פרץ טען: "בעשותם כך חותרים הנתבעים תחת התחייבויותיהם בהסכם שיתוף הפעולה שכן הצגת ספר ההכנה באתר מייתרת למעשה את הצורך לקנות את ספר ההכנה בנקודות המכירה הרבות ברחבי הארץ, ובכך מכבידים הנתבעים שלא כדין על עיסוקה של התובעת ומונעים תחרות הוגנת במסחר" (ס' 31). לדבריו, "הנתבעים אף הגדילו לעשות ובספר התשובות שהוציאו לאור שתלו בכל עמוד קישור המפנה לאתר "למד" כך שקנייתו של ספר התשובות יחד עם השאלות המפרות המצויות באתר למד מייתרת את רכישתו של ספר ההכנה נוכח העתקת הנתבעים את תוכנו של ספר ההכנה - אחד לאחד - לאתר "למד" " (ס' 32).

מר פרץ העיד כי "הנתבעים העתיקו אחד לאחד את השאלות מספר ההכנה תוך שהם סוברים כי שינוי סדר הופעת המילים במשפט וכתיבת מילים נרדפות מעניקים להם את כל הזכות להפר בבוטות את התחייבויותיהם החוזיות ואת זכויותיה של בורסי בספר ההכנה" (ס' 35). לדבריו, "לא זו בלבד שהנתבעים ממנפים ומקדמים את אתר למד תוך שימוש אסור בספר ההכנה, אלא שהנתבעים אף מנכסים לעצמם את השקעתה של בורסי ואת המוניטין שצברה בכך שהם מציגים באתר למד את תוכנו המלא של ספר ההכנה" (ס' 46). מר פרץ הצהיר כי "הנתבעים ו/או מי מטעמם מעולם לא פנו אלי וביקשו רשות או הסכמה להציג את ספר ההכנה באתר למד. אין לבורסי כל אינטרס ליתן הסכמה שכזו שכן לא זו בלבד שהדבר פוגע בהכנסותיה של בורסי, אלא היות שהדבר אף נוגד את סעיף 27 להסכם המכרז" (ס' 47).

מר פרץ העיד כי "לקראת חודש אפריל 2008 ניתן לבורסי אישור להתחיל ולמכור את ספר ההכנה לציבור הצרכנים ברחבי הארץ ושיתוף הפעולה העסקי בין הצדדים החל לצאת אל הפועל. רק לאחר תחילת ההתנהלות העסקית בין הצדדים נכנסתי לאתר למד כדי לראות את שילובו עם ספר הכנה וספר התשובות ונחרדתי לגלות כי השאלות המופיעות באתר למד הינן אותן השאלות בדיוק המופיעות בספר ההכנה" (ס' 51). ובהמשך: "טענת הנתבעים כי אני או מישהו אחר מטעם בורסי, לרבות בתי, גב' רון, לקחנו חלק בכתיבת השאלות המופיעות באתר למד הינן טענות כוזבות" (ס' 55).

לעניין התביעה-שכנגד, מר פרץ טען כי "טענותיהם של הנתבעים בכתב התביעה שכנגד אודות הפרת הסכם שיתוף הפעולה על ידי בורסי ועל ידי ובתי, גב' שרון רון, תוך הצגת מצגי שווא, ביצוע מעשי תרמית והונאה - הינן טענות כוזבות שאינן מגובות במסמכים..." (ס' 58). לדבריו, "הנתבעים נמנעו מלפנות אליי ו/או למי מטעם בורסי - בזמן אמת - וכבשו את טענותיהם עד למועד הגשת התובענה העיקרית נגדם" (ס' 59). מר פרץ טען כי "הנתבעת חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם בורסי לאור הרישיון הייחודי שניתן לבורסי בספר ההכנה וכל טענותיהם של הנתבעים כעת עומדים בסתירה להתנהגותם בפועל" (ס' 61). עוד הוסיף כי התובענה-שכנגד נשענת על הטענה כי התכנים באתר למד הועלו בהסכמתה ובידיעתה של בורסי. "דא עקא, שעובדות אלו אינן עומדות במבחן המציאות שכן לא היה לבורסי ולי כל אינטרס לוותר על הרווחים ממכירת ספר ההכנה ולהציג את ספר ההכנה -במלואו, ככתבו וכלשונו - באתר למד באופן שיאיין את ערכו הכלכלי של המכרז וההסכם שנחתם עם משרד התחבורה" (ס' 62).

מר פרץ טען כי מעשיהם המעוולים של הנתבעים אינם מסתכמים בהעתקת השאלות מספר ההכנה, אלא גם בהעתקתן המלאה של השאלות ושל התשובות המופיעות לצד כל שאלה (ס' 66).

מר פרץ טען כי "טענותיהם של הנתבעים בדבר איכותו של ספר ההכנה והביקורות שהוצאו כנגדו אינן רלוונטיות להליך במיוחד נוכח העובדה כי ספר ההכנה נכתב בכפוף לפיקוח הדוק של משרד התחבורה ואושר להפצה לאחר שנים רבות של עשייה..." (ס' 71).

מר פרץ הגיש תצהיר "לעניין הנזק" (מיום 29.1.2014):

נטען כי לתובעות נגרם נזק בשל "מלאי מת" של ספרים שבורסי לא הצליחה למכור (ס' 19-4). לדבריו: "סך ההפסד בפועל (הנזק) שנגרם לנו כתוצאה מזה שלא יכולנו למכור את המלאי המת (בחישוב מקורב של 30 ₪ לחוברת) 270,000 ₪ בתוספת מע"מ. חלקה של גל סופט בהפסד זה 54,000 ₪ בתוספת מע"מ (ס' 19).

נטען כי הציפייה העסקית הייתה למכור 250,000 חוברות, כך שסך ההכנסה יהיה 19,180,000 ₪ (ללא מע"מ) (ס' 20). מר פרץ הסביר כי ההפסד הגולמי שנגרם מהפרויקט הוא בסך 18,316,014 ₪ וההפסד התפעולי הוא בסך 7,500,000 ₪ (ס' 22-21). מר פרץ טען כי התרומה הממוצעת של גלסופט מסך הנזק עומדת על 20%, וזאת בשים לב למעורבותם של גורמי נזק נוספים, ביניהם משרד התחבורה. לכן, ההפסד התפעולי שנגרם ע"י גלסופט עומד על 1,500,000 ₪ (ס' 23). משיקולי אגרה, התובעות העמידו את התביעה על סך של 500,000 ₪ (ס' 24).

מר פרץ סיכם את נתוני ההוצאות של הפרויקט (ס' 43 לתצהיר):

עלויות שכר: הסתכמו ב- 1,715,104 ₪, לפי הפירוט כדלקמן:
312,875 ₪ מר סרגיי לוסקוטוב; 135,682 ₪ גב' מרינה מרקוס; 153,778 ₪ מר יעקב קאיקוב; 100,721 ₪ מר יהודה לסינגר; 1,047,048 ₪ מר שלמה פרץ (ס' 29).
הוצאות כלליות: הסתכמו ב- 477,963 ₪, לפי הפירוט כדלקמן:
שכ"ד - 115,791 ₪; ארנונה - 169,545 ₪; חשמל - 20,253 ₪; ביטוח - 59,494 ₪; רואה חשבון - 64,000 ₪; משרדיות ופקידות- 48,900 ₪.
הוצאות ישירות: הסתכמו ב - 887,000 ₪, לפי הפירוט כדלקמן:
משפטיות - 47,424 ₪; אחסון - 12,000 ₪; הדפסות- 623,021 ₪; מימון - 45,785 ₪; פרסום והפצה - 12,000 ₪ ; הוצאות מחברים - 148,823 ₪.

מר פרץ סיכם כי סך הוצאות הפרויקט הן 3,307,270 ₪ וסך הרווח הגולמי מהפרויקט הוא 863,986 ₪. לכן, סך הנזק הנטען הוא 2,420,270 ₪. לפי הנטען, חלקה של גלסופט בנזק: 484,054 ₪ (ס' 43 לתצהיר).

תצהירו של יעקב נצר (בשאלת הזכות, מיום 15.8.2011): מר נצר הצהיר כי: "לפי מיטב הבנתי וידיעתי, בורסי קיבלה לידיה זכות ייחודית, בלעדית ובלבדית להפיץ את ספר השאלות הרשמי של מדינת ישראל המכיל את השאלות הרשמיות והיחידות של משרד התחבורה היחידות מהן יורכבו מבחני התיאוריה בארץ" (ס' 2). ובהמשך: "אני נמנע על צוות הכותבים של ספר ההכנה וזאת מכוח הסכם חתום עם בורסי" (ס' 3).

מר נצר הגיש תצהיר לעניין הנזק (מיום 29.1.2014). בתמצית: מר נצר הציג את היקף העבודה שהמחברים (הוא ומשה רובינשטיין) השקיעו, לטענתו, בחיבור ספר השאלות:

כתיבת שאלות: שעת עבודה שווה 200 ש"חX 1,800 שעות = 360,000 ₪;
בדיקת שאלות ע"י טכסטולוגית: הושקעו 180 שעות (10 שאלות לשעה) X250 ₪ לשעה = 45,000 ₪;
ציורים: עלות כל ציור 150 ₪ X 22 ציורים שנערכו ע"י בעל מקצוע = 3,300 ₪;
צילומים: 2 אנשים X 6 שעות ביום בממוצע X 10 ימים (נסיעות ברחבי הארץ לצילום) X 200 ₪ = 24,000 ₪;
תרשימים: גרפיקאי + כותב שאלות = 2 אנשים X 22 שעות = 44 שעות X 200 ₪ = 8,800 ₪;
איורים: בגין 42 איורים שלכל איור שעת עבודה - 42 שעות X 200 ₪ = 8,400 ₪;
גרפיקה: 325 תמרורי דרך חדשים על בסיס של 3 תמרורים בשעה - 108 שעות X 200 ₪ = 21,600 ₪;
גרפיקה ועימוד השאלות מול ציורים/איורים/צילומים ותמרורים: סך של 529 פריטים, 7 פריטים בשעה - 76 שעות X 200 ₪ = 15,200 ₪;
הגהות של 4 החוברות: 1,211 עמודים, 25 עמודים לבדיקה בשעה - 48 שעות X 200 ₪ לשעה = 9,600 ₪;
תרגום לערבית: 405 עמודים על בסיס 80 ₪ לעמוד= 32,400 ₪;
תרגום לרוסית: 405 עמודים על בסיס 80 ₪ לעמוד= 32,400 ₪;
כ - 25 פגישות בירושלים - משרד התחבורה: לפי 25 פגישות, לפי עלות של 1,500 ₪ לפגישה = 37,500 ₪;
כ - 10 פגישות בבית דגן - משרד התחבורה: לפי 10 פגישות, לפי עלות של 1,300 ₪ לפגישה = 13,000 ₪;
כ - 5 פגישות במשרד הרישוי בבאר שבע: לפי 5 פגישות, לפי עלות של 1,600 ₪ לפגישה = 8,000 ₪;
מבחני פיילוט בשלושה ימים רצופים במשרד הרישוי במרכז הארץ: 3 ימים של פיילוט X1,500 ₪ עלות כל נסיעה = 4,500 ₪;
פגישות עבודה עם מנהלת אגף הרישוי באילת לבדיקת שאלות: 2 אנשים X 7 שעות X 200 ₪ = 2,800 ₪ בתוספת 500 ₪ נסיעות X 2= 1,000 ₪ + כלכלה 125 X 2 = 4,050 ₪;
סך כל ההשקעה בעלות של 618,150 ₪;
סך ששולם למחברים 148,886 ₪.

תצהירה של שרון רון (מיום 14.3.2013): גב' רון הצהירה כי "מעולם לא עסקתי בניסוח שאלות המופיעות באתר למד של הנתבעים" (ס' 2), וכי "מעולם לא עסקתי בעניינים הנוגעים לאתר למד בכלל" (ס' 3) וכי "פעולותיי עם הנתבעים היו רק לצורך כתיבת ספר התשובות" (ס' 4).

עדי הנתבעים

תצהירו של נתבע 2, שי כהן ("בשאלת הזכות" מיום 29.11.2011):

מר כהן ציין כי בתאריך 15.2.2007 חתמה גלסופט על הסכם עם חברת בורסי (ס' 3), וכי במסגרת המבוא להסכם הצהירה בורסי כי יש לה את הזכות הבלעדית להוציא לאור את ספר השאלות. במסגרת ההסכם הצהירה בורסי כי יש לה את מלוא הזכויות הקנייניות בספר השאלות (ס' 6). מר כהן טען כי: "עיקר טענות התובעות מסתכמות בכך שלאור זכייתן (של מי מהן בורסי הישנה או בורסי 2003) במכרז והסכם המכרז אשר נחתם מתוקפו, הרי שכל גורם אחר מנוע מלפרסם בכל דרך שהיא אילו מן השאלות הכלולות בספר השאלות" (ס' 12).

לדברי מר כהן: "לאור העובדה כי על פי הוראות המכרז והסכם המכרז אין לתובעות זכויות בלעדיות בהפצה של ספר שאלות ללימוד למבחנים העיוניים של משרד התחבורה, קל וחומר שאין להם זכויות כלשהן בהפצת השאלות באמצעים אחרים, למשל באתרי אינטרנט ללימוד והכנה למבחני הנהיגה העיוניים. כל זכותו של הקבלן על פי המכרז מסתכמת בהוצאתו לאור והפצתו של הספר הרשמי של מדינת ישראל, הוא ספר השאלות" (ס' 14). לדבריו: "גם תנאי המכרז וסעיפי הסכם המכרז, אינם מונעים מאחרים לפעול לכתיבתם, הוצאתם לאור והפצתם של ספרים ללימוד והכנה למבחנים העיוניים..." (ס' 17). עוד הוסיף כי "לא ניתן לפרש את תנאי המכרז והזכייה מכוחו, בדרך אשר תצמצם למעשה את החופש של גופים אחרים בשוק ההכנה למבחנים העיוניים להפיץ ספרים אחרים או להקים אתרי אינטרנט העוסקים בתחום ובכך לחסום בפני הציבור הרחב את הנגישות למידע ואת הידע אשר לכל הדעות אינו קניינן של התובעות" (ס' 18).

תצהירו של נתבע 2, שי כהן ("בשאלת האחריות", מיום 27.6.2013):

מר כהן העיד כי "גלסופט היא חברת תוכנה ותיקה העוסקת, בין היתר, בתוכנות לימוד חומרי לימוד שונים. גלסופט היא החברה הותיקה בארץ בתחום הלימוד המקוון למבחנים העיוניים לקבלת רישיון נהיגה ישראלי" (ס' 3). מר כהן הצהיר כי הוא בעל המניות של גלסופט (ס' 7).

מר כהן טען כי "עיקר טענתן של התובעות הינה כי לאור זכויותיהן על פי המכרז וההסכם שנכרת בין בורסי המקורית למדינה, הרי שכל גורם אחר מנוע מלפרסם בכל דרך שהיא אילו מן השאלות הכלולות בספר השאלות... קבלת טענה זו משמעה פגיעה חמורה ביותר באינטרס הציבורי עד כדי כך, שקבלת התביעה נוגד למעשה את תקנת הציבור. יודגש כי המדינה הייתה מודעת היטב לסוגיה זו, ולפיכך התנתה הן במכרז והן בהסכם עם המדינה באופן מפורש כי ידוע לתובעות כי המדינה לא תמנע הוצאת ספרי לימוד וספרי שאלות אחרים ולא תתערב בתחרות בענף" (ס' 17). לדבריו, התובעות מנסות לחסום כל גורם אחר מללמד, להפעיל ולהפיץ ערכות ללימוד עיוני של מבחני הנהיגה (ס' 19). עוד מוסיף כי" האינטרס הציבורי הוא כי השאלות המופיעות בבחינה יהיו נגישות לכמה שיותר אנשים המועמדים לגשת לבחינה, בכמה שיותר דרכים, הן באמצעות ספרות נוספת מקבילה והן באמצעות מדיה נוספת כגון אינטרנט או בכל דרך אחרת, והכל במטרה שתיווצר נגישות מקסימאלית לחומר הנלמד על מנת לשפר את רמת הנהיגה בארץ ובכך, כנראה, להפחית, ולו במעט, את מספר תאונות הדרכים" (ס' 20).

מר כהן הצהיר כי "בתאריך 15.2.2007 חתמה גלסופט על הסכם עם חברת בורסי 2003" (ס' 36 ונספח ב'). לדבריו: "לאחר חתימת ההסכם ניגשה גלסופט במרץ לקיום התחייבויותיה שעל פי ההסכם. התחייבויות אלה כללו בעיקר את כתיבת ספר התשובות, כמו גם את השאלות לחזרה באתר "למד" וזאת תוך שיתוף פעולה הדוק עם פרץ, שרון ועובדיהם" (ס' 45). מר כהן מציין כי לתובעות ולעובדיהם הייתה גישה מלאה לכל התכנים שבאתר למד (ס' 46). מר כהן הוסיף כי "שאלות החזרה הוכנו על ידינו תוך כדי העבודה על ספר התשובות, שכן בסיומה של כל תשובה נרשם בספר התשובות קישור לשאלת חזרה באתר. השאלות המוכנות הועלו לאתר והיו זמינות לגולשים... תוך כדי תהליך העבודה, זמן רב לפני שספר התשובות יצא לאור" (ס' 47).

מר כהן ציין כי ראיה לכך שבורסי הכירה היטב את שאלות החזרה שפורסמו באתר למד מצויה במכתבה אל מר כהן מיום 28.4.2008. מר כהן טוען כי במכתב מר פרץ לא טוען שהשאלות באתר למד מפרות זכויות כלשהן של התובעות, אלא כל תלונתו היא על השימוש במונח שאלות חדשות (ס' 48 ונספח ג'). מר כהן הוסיף כי: "אין כל מניעה חוקית או אחרת כלפי גלסופט מלהעלות לאתר האינטרנט שלה את כל שאלות המבחן העיוני בנהיגה. עם זאת, גלסופט לא עשתה כן לאור ההבנה שאין טעם שהתלמידים יבצעו חזרה על אותן שאלות המופיעות בספר השאלות, ולפיכך הוכנו על ידי גלסופט באופן מיוחד לשם כך שאלות במתכונת השאלות שבספר השאלות, על מנת לאפשר חזרה יעילה כזו" (ס' 51). מר כהן ציין כי: "פרץ ושרון העבירו לידי גלסופט את חומר הגלם של ספר השאלות... וגלסופט החלה לכתוב את התשובות" (ס' 52).

מר כהן הצהיר כי: "עבודת ההכנה של ספר התשובות והשאלות באתר "למד" ארכה למעלה משנה. זאת, על מנת ליצור, לכתוב, לעבד, לצלם ולאסוף את כל החומר הנדרש לצורך הוצאתו לאור של ספר התשובות ולשם העלאת השאלות לאתר "למד" " (ס' 57).

מר כהן טען כי הנתבעים-שכנגד עיכבו את הוצאתו לאור של ספר התשובות, ובכך מנעו את תחילת הפצתו (ס' 65). לדבריו: "הנזק אשר נגרם לגלסופט, כתוצאה מעיכוב זה הוא חמור שבעתיים, שכן אחד היסודות המרכזיים של העסקה בין הצדדים היה העובדה שספר התשובות יוכל להיות ספר התשובות הראשון בשוק ובהתאם לכך למכור כמויות גדולות של ספרים ולתקוע יתד בשוק" (ס' 67). לדבריו, "בסופו של יום, יצא ספר התשובות לאור רק בחודש ספטמבר 2008" (ס' 70).

מר כהן הסביר כי לאור הוצאת ספר התשובות התברר לו כי הנתבעים שכנגד אינם נוקטים כל מאמץ של ממש לשיווקם והפצתם של הספרים" (ס' 71). עוד הוסיף כי "זמן קצר לאחר כניסת שיטת המבחנים החדשה לתוקף התקבלו במשרד התחבורה אינספור פניות ותלונות על השאלות הכלולות בספר... התברר, כי חלק גדול מהשאלות מטעות או מנוסחות באופן שגוי ואף כלולים בו תמרורים אשר טרם נכנסו לתוקף" (ס' 83). מר כהן הסביר כי בעקבות המחדלים של הנתבעים שכנגד הערכות, ועמן גם ספר התשובות והמנויים לאתר למד, נמכרו בכמויות זעומות בלבד ונחלו כישלון חרוץ (ס' 88).

מר כהן טען כי התגלה לו כי לבורסי 2003 אין כל זכויות בספר השאלות (ס' 90). לדבריו: "שתי החברות מנהלות עסקים דומים... משרדיהן משותפים, פרץ הינו הבעלים של שתי החברות ופרץ ושרון מנהלים כאחת את שתי החברות" (ס' 92). מר כהן טען כי "בורסי 2003 חתמה עם גלסופט על ההסכם בחודש פברואר 2007, וקיבלה בלעדיות להפצת ספר התשובות למשך שנתיים ימים וזאת בשעה שבאותה עת כבר ידעה שגם אם יוארך ההסכם של בורסי המקורית עם המדינה לתקופתו המרבית על פי המכרז, הוא יפקע לפני תום אותן שנתיים" (ס' 98).

תצהירו של נתבע 2, שי כהן ("בשאלת הנזק", מיום 20.5.2014):

מר כהן הצהיר על מהות ההתקשרות בין הצדדים: מר פרץ הבין שיש דרישה לספר תשובות וכי ספר כזה יוכל להגדיל את הכנסותיו באופן ניכר. מאידך, לגלסופט הייתה כאן הזדמנות להיכנס לשוק הספרות המודפסת, שוק בו לא פעלה עד לאותה עת (ס' 22). "ספר התשובות היה המוטיבציה היחידה של גלסופט להיכנס לעסקה. לגלסופט לא היה כל צורך בעסקה זו על מנת לקדם את מכירות אתר "למד", שכן אלה שגשגו גם ללא ההתקשרות עם בורסי... כשפנה אלי פרץ וביקש לצרף מנוי לאתר, לחבילות הספרים הסכמתי, שכן אין בכך כדי לפגוע בגלסופט" (ס' 24).

מר כהן טען כי "ספר מודפס, היה בעיניהם של פרץ ושרון חזות הכל. מתחרים אחרים, שאינם הספר "הרישמי", ומתחרים שהם בתחום האינטרנט, שהיה רחוק אז ממרבית הבריות ומפרץ ושרון, נראה להם כמשהו אזוטרי וחסר חשיבות" (ס' 26). מר כהן חזר על תכלית ההסכם שנכרת בין הצדדים: "עיקרי ההסכם הם כי התובעות והנתבעים שכנגד יכתבו ויוציאו את ספר השאלות וגלסופט תכתוב את ספר התשובות. התובעות והנתבעים שכנגד יפיצו ערכות הכוללות את ספר השאלות ואת ספר התשובות, וכאופציה גם מנוי לאתר למד... והצדדים יתחלקו ברווח ממכירת ערכות אלה. על מנת שהערכה תהיה ערכת לימוד מושלמת, הרי שתחת כל תשובה בספר התשובות, הופיע גם קישור לשאלה דומה לאותה שאלה באתר "למד"... עובדה זו הייתה חלק מההסכם וידועה היטב לבורסי, הן מן העבודה השוטפת על הפקת ספר התשובות והן, בעיקר, לאור העובדה שבורסי היא זו אשר עימדה והדפיסה את ספר התשובות, כך שתוכנו היה ידוע לה מראש לפני ולפנים" (ס' 29). מר כהן הוסיף: "בנסיבות אלה, נדרשה גלסופט, מעבר לכתיבת ספר התשובות, להשקעה נוספת של שעות עבודה רבות וארוכות, כדי לכתוב למעלה מאלף שאלות חזרה. כאמור, השאלות היו צריכות להיות דומות, אך לא זהות, לשאלות שבספר השאלות, עובדה אשר חייבה השקעה עצומה של מומחי הכתיבה של גלסופט (ס' 30).

מר כהן הצהיר: "לצורך ביצוע העבודות הנזכרות לעיל, עשתה גלסופט שימוש בארבעה עובדים שעבדו במשרה מלאה אך ורק על ספר התשובות ושאלות החזרה, במהלך תקופות שונות. בנוסף העסיקה גלסופט עובד נוסף שעסק בפרויקט זה בהיקף של כ- 40% משרה. אני עצמי עסקתי בתקופה הרלוונטית בפרויקט בהיקף של כ- 75% משרה... סך כל הוצאות השכר שהוציאה גלסופט בגין עובדים אלה עומד על סך של 299,245 ₪" (ס' 33). מר כהן מציין כי גלסופט הוציאה סך של 60,000 ₪ בגין נסיעות (ס' 34).

מר כן טען כי המספרים הנקובים בתצהירו של מר פרץ הם מופרכים וחסרי כל בסיס עובדתי (ס' 35). לטענתו, "גלסופט ספגה נזק עצום כתוצאה מהתנהלותה של בורסי. במקום להיות ספר התשובות הראשון שיוצא לשוק ולמכור עשרות אלפי עותקים מספר התשובות שהכינה, היא מצאה את עצמה במצב בו, מחד, ספר התשובות שלה לא נמכר - מאחר וספר השאלות לא נמכר ומאידך, המתחרים מיהרו להוציא ספרי תשובות משלהם, וכך איבדה גלסופט גם את יתרון התזמון" (ס' 49). מר כהן הוסיף כי לגלסופט נגרם נזק עצום לשמה הטוב, שכן שמה נקשר בפרויקט הכושל של ספר השאלות (ס' 50). בנוסף, לטענת מר כהן, צוות המומחים של גלסופט מצא עצמו מתמודד עם מאות פניות של תלמידים (ס' 51).

מר כהן העריך את הנזק שנגרם לשמה הטוב של גלסופט בכ - 500,000 ₪ ובעלות של 120,000 ₪ בגין שעות עבודה של הצוות בפניות התלמידים (לפי עלות של 150 ₪ לשעה וכ - 800 שעות עבודה (ס' 53-52). מר כהן ציין כי: "חלק ארי מחישובי התובעים והנתבעים שכנגד, נוגע לעניין הפסדים כתוצאה מ"מלאי מת" ומייחס לי ולגלסופט חלק בכך. מלאי מת זה הוא למעשה אותם ספרים שגויים עוד יותר, אשר הודפסו כבר בשנת 2007, ללא אישור משרד התחבורה, ולא ניתן היה למכור אותם כלל לאור כמות השגיאות העצומה שהייתה בהם..." (ס' 53). מר כהן טען כי עד היום הזה לא העבירה בורסי ולו דו"ח מכירות אחד לגלסופט ולו שקל אחד מהמגיע לה מתוך המכירות, ככל שהיו (ס' 54).

חוו"ד רו"ח סבג אהרון (מיום 18.5.2014):

רו"ח סבג ערך תחשיב לעניין הערכת רווח צפוי למיזם מכירת ערכות לימוד הנהיגה. לדברי רו"ח סבג: "לבקשת החברה, ערכתי את הרווח אשר היה צפוי לחברה ממיזם מכירות ספרי לימוד לבחינות התיאוריה בנהיגה" (ר' בע' הראשון לחווה"ד). רו"ח סבג ציין בחוות דעתו: "לשנתיים הראשונות סך הרווח האמור לפרויקט בהערכה זהירה הינו כ - 1.62 מיליון ₪. לכל שנת הפעלה משלוש השנים הבאות, הרווח הינו כ 268 אלף ₪, היינו רווח של כ 803 אלף ₪ לשלוש שנים. סך הרווח הכולל המשוער בהגבלה ל 5 השנים הראשונות הינו כ 2.43 מליון ₪. (שם).

רו"ח סבג פירט את הנתונים להערכת הרווחים הצפויים (ר' בע' 2 לחווה"ד):

על פי נתוני כניסה ורכישה של אתר למד, חלקו של האתר עומד על כ - 60% מסך כל הניגשים לבחינה באותה תקופה.
התמורה על פי ההסכם בין בורסי לגלסופט – תמורה של 13 ₪ ממכירת כל ספר של מאגר התשובות לציבור הרחב; תמורה של 10 ₪ בגין זכות כניסה לאתר למד כהשלמה והדרכה נוספת לשאלות.
הוצאות השיווק וההפצה יחולו במלואם על בורסי.
ע"פ המסמכים שהוצגו בפניו, שיווק הספרים אמור היה להיעשות דרך הפצה ב - 500 נקודות מכירה כולל דואר ישראל.

בעניין הנחות והערכות העומדות בבסיס חישוב הרווחים הצפויים (ר' בע' 2 לחווה"ד):
המספר הממוצע של מקבלי רישיון הנהיגה בשנה קלנדרית שלמה, בהתאם לנתונים ממוצעים בתקופה הרלוונטית, עומד על כ - 105,000 תלמידים. היקף השוק הפוטנציאלי לספרי השאלות והתשובות, לפי הערכות מקובלות, עומד על כ - 140,000 רוכשים.
מספר התלמידים הצפוי לרכוש את ספר הלימוד לרכב שאינו ציבורי או משא, הינו 50% מהתלמידים - לצורך הזהירות ושולי ביטחון, נקבע שיעור של כ - 40% מהתלמידים הכולל, כפוטנציאל רכישה לספר התשובות בכל שנה - דהיינו 140,000 X 40% = 56,000 רכישות ספרים.
מספר התלמידים הצפוי לרכוש גם את זכות הכניסה לאתר למד, ביחד עם ספר התשובות, יעלה את מכירות אתר למד בשיעור של 10% מנקודת הבסיס (המהווה כ - 60%), אי לכך העלייה תעמוד על 6%.
הצפי כאמור בסעיפים א' +ב' לעיל חושב לשנתיים הראשונות של תקופת הזיכיון.
לאחר השנתיים הראשונות - אופק המכירות כולל עדכונים יעמוד על מספר שנים נוספות. לצורך הניתוח וע"פ המקובל בענף, הוגבלה התקופה הנוספת ל 3 שנים.
אחוז התלמידים הצפוי לרכוש את הספרים בכל שנה ב 3 השנים הנוספות הינו כשליש מהשנה הראשונה/השנייה.

תצהירו של מר עוזי יצחקי מטעם מדינת ישראל (מיום 29.11.2011): מר יצחקי כיהן כסמנכ"ל בכיר תנועה במשרד התחבורה (ס' 1 לתצהיר). הוא הסביר כי תכלית המכרז לחיבור ספר השאלות הייתה לרכז את מאגר השאלות למבחני הנהיגה העיוניים (תיאוריה) מטעם משרד התחבורה. הרקע למכרז היה נעוץ בכך ש"ספרי לימוד ומאגרי שאלות של מבחני נהיגה עיוניים נפוצים בשוק מימים ימימה והם נכתבים ומופצים על ידי גופים שונים אז והיום, מבלי שמשרד התחבורה מפקח או מאשר את תוכן השאלות ואת ניסוחן" (ס' 4 לתצהיר). מר יצחקי הבהיר כי "הגם שריבוי ספרי לימוד ומאגרי שאלות המופצים על ידי הגופים השונים מבורך בעיני משרד התחבורה, שכן הוא מרבה ומעודד את לימוד הנהיגה, הוחלט בזמנו במשרד התחבורה, בין היתר, על פי המלצות ועדה ציבורית בנושא מאבק בתאונות הדרכים כי יש צורך לערוך ספר בעל גוון רשמי, אשר יקבל גושפנקא מטעם משרד התחבורה, ויקבץ את השאלות הרשמיות, המפוקחות והמאושרות על ידי משרד התחבורה" (ס' 5 לתצהיר).

מר יצחקי ציין כי משרד התחבורה לא ראה פסול בהוראת תיאוריה על ידי יזמים פרטיים, אלא שמשרד התחבורה ביקש לייצר ספר שאלות רשמי אחד, שנוסחו יזכה לאישור ופיקוח ממלכתי. מר יצחקי הבהיר כי ערכו של ספר כזה עבור הלומדים למבחני הנהיגה הוא רב, שכן השאלות שישאלו במבחני הנהיגה העיוניים יילקחו מתוך מאגר השאלות שבספר הרשמי (ס' 6 לתצהירו).

מר יצחקי הבהיר כי זכויות היוצרים בספר השאלות מסורות למדינת ישראל: "בתנאי המכרז ובהוראות החוזה הובהר מפורשות כי כל זכויות היוצרים בספר השאלות ו/או זכויות שיירכשו על ידי התובעת מכל מין וסוג שהוא, לצורך הכנת ספר השאלות, הן רכוש משרד התחבורה" (ס' 13 לתצהירו). עם זאת, בתנאי המכרז הובהר כי ספרי השאלות ייכתבו, יופקו ויופצו באופן בלעדי על ידי הזוכה במכרז: "כוונת משרד התחבורה הייתה להעניק לזוכה במכרז בלעדיות בכתיבת, הפקת והפצת ספרי השאלות בהתאם לתנאי החוזה" (ס 15 לתצהירו). מר יצחקי הוסיף: "לא היה בבלעדיות לה זכתה התובעת מס' 2 על פי תנאי המכרז והוראות החוזה, כדי להגביל את כתיבתם, הפקתם והפצתם של ספרים נוספים ללימודי נהיגה עיוניים, פרי יוזמות פרטיות..." (ס' 16 לתצהירו). בנוסף ציין כי "הבלעדיות שקיבלה התובעת מס' 2 הוגבלה למשך תקופת החוזה, וכי משרד התחבורה עמד בהתחייבותו באופן מלא ולא פרסם ספרי שאלות נוספים במהלך תקופת החוזה" (ס' 19 לתצהירו).

מסגרת הדיון

הדיון במחלוקת נשוא ההליך דנא ייערך כדלקמן:

תחילה, אבחן את טיב הזכויות של התובעות בספר השאלות נשוא הסכסוך. נראה כי התובעות לא החזיקו בזכות יוצרים, וכי זו נמסרה למדינה. עם זאת, ובהתאם למכרז ולהסכם שנכרת עם הזוכה, התובעת 2 קיבלה מהמדינה את הזכות הבלעדית להפיץ את ספר השאלות לתקופת ההסכם.

בהמשך, אבחן את התפתחות העניינים העובדתית בקשר עם חיבור ספר השאלות על ידי בורסי, העיכוב באישורו לפרסום על ידי משרד התחבורה והליקויים שנתגלו בו לאחר שפורסם. אעמוד על כך שהספר נכשל מהבחינה המקצועית, בעקבות תלונות שהוגשו וליקויים שנמצאו בבדיקה של משרד התחבורה. נראה כי בזמן אמת, המדינה נתנה בידי התובעות הזדמנות לתקן את הליקויים, אך הן לא ניצלו הזדמנות זו. על כן, המדינה חיברה והפיצה ספר שאלות חלופי בעצמה, ופרסמה אותו כמאגר רשמי של שאלות למבחני התיאוריה. באופן זה, נסתם הגולל על הפרויקט של התובעות נשוא הליך זה, וזאת ללא קשר סיבתי למעשי הנתבעים.

אדון גם בטענת התובעות, לפיה הנתבעת 1 העתיקה שאלות מתוך ספר בורסי לאתר הנתבעת 1. נראה כי השאלות שבאתר אמנם נסמכו במובהק על ספר השאלות, ואולם מתכונת השאלות שבאתר לא היוותה הפרה של ההסכם. תכליתו המסחרית של המיזם המשותף, בין התובעות לנתבעים, היה להקנות לתלמיד כלי לימוד, לרבות אתר אינטרנטי, במטרה לתרגל את השאלות שיופיעו במבחן. כדי להשיג יעד זה, נדרשת זיקה הדוקה בין שאלות האתר לשאלות שבספר, שאחרת ההכנה למבחן תחטיא את מטרתה.

לאחר מכן, אבחן את התביעה-שכנגד.

בפן הדיוני: ההליך הוגש תחילה לבית משפט מחוז מרכז והועבר לבית משפט זה, בהתאם לדיני הסמכות העניינית. התיק טופל על ידי מספר מותבים והתקיימו בו מספר ישיבות מקדמיות. בתיק התקיימו שתי ישיבות לשמיעת הוכחות, בהן נחקרו העדים דלעיל. ב"כ הצדדים הגישו סיכומים בכתב.

אציין, כי בית המשפט המחוזי הכריע בשאלת משך ההתקשרות שבין התובעת 2 לבין מדינת ישראל (החלטה של כב' הש' א' יעקב מיום 10.8.2010). נפסק, כי "המדינה מימשה את זכותה להאריך את תקופת ההתקשרות בשנה אחת נוספת...לפיכך, הוארכה תקופת ההתקשרות עד לתום השנה השלישית מיום חתימת ההסכם - עד ליום 16/02/08", וכי בנוסף, "הייתה הסכמה להארכת תקופת ההתקשרות בהסכם לשנה הרביעית..." (בס' 6, 11 להחלטה). על כן, "ההסכם היה בתוקפו במשך ארבע שנים ממועד חתימתו" (ס' 12 להחלטה). בהתאם להחלטה זו, ההסכם שבין התובעת 2 למדינה עמד בתוקפו למשך 4 שנים מיום חתימתו בתאריך 16.2.2005, קרי: עד ליום 16.2.2009. מועד זה תוחם את הזכות של התובעות במישור הזמן.

בעניין היריבות: הנתבעים טענו כי "אין כל מחלוקת שבורסי הישנה [התובעת 2] אינה צד להסכם [עם גלסופט]. לא בכדי הוגשה תביעה זו במקור רק על ידי בורסי 2003, שהיא הצד להסכם [עם גלוספט. בורסי הישנה [התובעת] הוספה רק לאחר שהנתבעים הגישו בקשה למחיקת כתב התביעה, לאור העובדה שלבורסי 2003 אין כל זכויות בספר השאלות, שכן בורסי הישנה היא זו אשר זכתה במכרז והיא זו שהתקשרה בהסכם עם המדינה. לאחר שצומצמה עילת התביעה, לעילה חוזית בלבד, הרי שכבר בשלב זה יש לקבוע שאין כל יריבות בין בורסי הישנה, שאינה צד להסכם, לנתבעים ולפיכך, דין כל תביעה של בורסי הישנה כנגד הנתבעים להידחות מחמת העדר יריבות" (ההדגשות במקור; ס' 43-42 לסיכומי הנתבעים).

לאחר עיון בטענות הצדדים, אני פוסקת כי לצרכי הליך זה, יש לראות את שתי התובעות כבעלות יריבות עם הנתבעים. כאמור, מר פרץ הצהיר כי הוא הבעלים והמנכ"ל בשתי החברות: "הנני מנכ"ל התובעות 2-1 ובעל מניות השליטה בהן..." (ס' 1 לתצהיר מיום 14.3.13). מר פרץ העיד בעניין התובעות (פ' ע' 69 ש' 30 עד ע' 70 ש' 23):

"עם המדינה בהסכם יש שני דברים. החותמת על החוזה עם המדינה חתומה בורסי הוצאה לאור ספרי משפט. למעלה כתוב בורסי חברה לספרי משפט בע"מ. יש פה מן כמו שאומרים זה, אבל אין מה נפשך מזה, שניהם שלי, שניהם אני מנהל אותן, שניהם אני עושה הכל וזה כאילו אותו דבר. אם רוצים לעשות כל מיני אבל כעיקרון זה אותו דבר. אין ביניהן שום הבדל. בורסי זה שלמה פרץ וגם גלסופט שעשה הסכם הוא עשה שלמה פרץ. זה היה חשוב לי... יש חברה אחת בורסי הוצאה לאור של ספרי משפט 2003. יש חברה שניה בורסי חברה לספרי משפט שהיא חברה... הכל בכל מכל וכל עושה בורסי הוצאה לאור של ספרי משפט.. כל מה שנעשה בנושא החברות, יש לי רואה חשבון מוסמך שנותן לי עצות בנושא הזה. אני לא מתמצה בזה ואין לי מושג. הוא אמר תעשה ועשיתי... אני הקמתי בגלל שרואה החשבון בדק את החברות בנושא מיסים, עשה את החשבונות והגיע למסקנה שכדאי לי להיות חברה שניה בע"מ משיקולים שונים לא נכנסתי ולא התעסקתי בזה."

נוכח הזהות בבעלות ובניהול, כמו גם בתחומי העיסוק, יש לראות את שתי החברות כבעלות יריבות משפטית אל מול הנתבעים. ניתן לומר, כי בכריתת ההסכם משנת 2007 עם גלסופט, "בורסי החדשה" פעלה בשמה של "בורסי הישנה" - שכרתה בשנת 2004 את ההסכם עם מדינת ישראל. אשר על כן, הטענה המקדמית להיעדר יריבות – נדחית.

התביעה העיקרית: דיון והכרעה

מעמדה של בורסי כמפיץ בלעדי

למען הסדר הטוב, ונוכח המחלוקת שהתגלעה בעניין זה, אפתח בניתוח מעמדה המשפטי של בורסי מכוח המכרז וההסכם עם המדינה.

מכרז מס' 33/03, שהוציאה מדינת ישראל בדצמבר 2003, הזמין מציעים להגיש הצעות ל"כתיבה, עריכה, הוצאה לאור והפצה של ספרי שאלות ללימוד והכנה למבחנים עיוניים לנהיגה ברכב פרטי, טרקטור, אופנוע, ציבורי ורכב משא על סוגיו השונים" (נספח א' לכתב התביעה המתוקן). בפרק המבוא, תחת תת פרק כללי, בס' 1 נרשם: "משרד התחבורה, אגף הרישוי, פונה בזאת לקבלת הצעות כתיבה, עריכה, הוצאה לאור והפצה של ספרי שאלות ללימוד והכנה למבחנים עיוניים (תיאוריה) לנהיגה ברכב פרטי, טרקטור, אופנוע, ציבורי ורכב משא (קל, כבד ותומך)". בס' 2 באותו פרק צוין משך ההתקשרות: "משך ההתקשרות הינו לשנתיים. למשרד שמורה הזכות להארכת משך ההתקשרות מידי שנה לשנה נוספת וסה"כ לשנתיים נוספות כך שסה"כ התקופה לא תעלה על 4 שנים" (בע' 3 למכרז).

הרציונל שעמד ביסוד המכרז היה לייצר מאגר שאלות רשמי אחד מטעם המדינה, שישמש למבחני התיאוריה הנהוגים על ידי משרד התחבורה. בפרק המבוא, תחת תת פרק "רקע", נרשם בס' 7: "לרשותם של הלומדים למבחנים העיוניים עומדות היום חוברות הדרכה פרי יוזמות פרטיות. חוברות אלה לא בוקרו ולא אושרו ע"י המשרד". בס' 8 נרשם כי משרד התחבורה מעונין כי "יופצו ספרי שאלות רשמיים ללימוד והכנה לקראת המבחנים העיוניים מטעמו, אשר יעסקו בכל הנושאים שידיעתם נדרשת במבחן העיוני שעורך אגף הרישוי לצורך הוצאת רישיון נהיגה". בס' 10 נרשם: "מודגש בזה כי משרד התחבורה לא יגביל את הפקתם והפצתם של ספרים נוספים כאמור, ע"י גופים פרטיים כמפורט בס' 7" (ע' 4 לחוברת המכרז).

בפרק "העבודה הנדרשת", תחת תת פרק "מפרט העבודה", פורטו הדרישות מהזוכה במכרז, בס' 13 - להכין שאלות ותשובות לספר הבסיס ולספרים הייעודיים; להכין צילומים ואיורים מתאימים, להלן אמצעים חזותיים; לערוך את הספרים; להוציא את הספרים לאור; להפיצם בפריסה ארצית (בע' 6 לחוברת מכרז). בהמשך, הוצג פירוט של העבודה הנדרשת (ע' 15-6 לחוברת המכרז) - הכנת השאלות; הכנת הספרים ומתכונת הספר; הפצה.

"קבלן" הוגדר בפרק המבוא בס' 11.5: "הגוף הזוכה במכרז אשר כותב, מפיק ומפיץ את ספר התיאוריה עפ"י תנאי מכרז זה והסכם ההתקשרות" (בע' 5 למכרז). בפרק "זכויות יוצרים" נרשם (ס' 61-57 בע' 20 לחוברת המכרז, ר' גם נ/24 הצהרה על אי הפרת זכויות יוצרים שהוגש עם הגשת ההצעה למכרז):

"57. כל זכויות היוצרים ו/או זכויות שיירכשו ע"י הקבלן לצורך כתיבת הספר ועיצובו, לרבות השאלות, התמונות, האיורים והמידע הממוחשב ו/או הכתוב אשר יותאמו או ייכתבו ע"י הקבלן יהיו רכושו של משרד התחבורה, בלבד. לקבלן לא יהיו כל זכויות יוצרים ו/או זכות קניין אחרת בעבודה למעט זכות שימוש בספר לצורך הפצתו ומכירתו לצרכן בהתאם לחוזה.
58. הקבלן לא יהיה רשאי להשתמש בכל חומר שהוכן על ידו לצורכי המכרז, לצרכיו הפנימיים ו/או לצורכי עבודות אחרות.
59. הקבלן לא יעביר את החומרים שהכין במסגרת חובותיו עפ"י מכרז זה ו/או חלק מהם לאחר, לא יתיר רשות הדפסה ו/או הוצאה לאור ולא יפרסם אותם בכל דרך שהיא.
60. הקבלן לא יעשה כל שימוש שהוא במידע הממוחשב ו/או הכתוב ו/או אחר שהגיע לידיעתו במסגרת העבודה נשוא מכרז זה לצרכיו הוא אלא לפי דרישות המשרד בלבד.
61. הקבלן מצהיר ומתחייב כי לא הפר ו/או יפר כל זכות יוצרים ו/או פטנט ו/או סוד מסחרי כלשהו במהלך ביצוע חובותיו עפ"י מכרז זה" (ההדגשה הוספה).

במכתב מיום 12.2.2004 מאת רבקה אלמודאי, מרכזת אמרכלות במשרד התחבורה, נרשמה הבהרה למכרז: "יובהר ויודגש כי הקבלן לא יורשה להשתמש בכל חומר שהוכן על ידו לצורכי המכרז, לצרכיו הפנימיים ו/או לצורכי עבודות אחרות. לפיכך קבלן אשר יכתוב את הספר ע"ס חלקים שילקחו מספר אחר, לא יוכל להמשיך ולשווק את הספר ממנו נלקח החומר" (נספח יט' לתצהיר שי כהן מיום 27.6.2013).

התובעת 2 ניגשה למכרז וזכתה בו (ראו, למשל, ס' 8 לתצהיר מר יצחקי).

ביום 16.2.2005 נחתם הסכם בין התובעת 1 לבין מדינת ישראל - משרד התחבורה (ר' חתימת התובעת 1 על ההסכם, נספח ב' לכתב התביעה המתוקן). בעמוד הראשון להסכם, בכותרת הצדדים, נרשמה התובעת 2. כאמור, לצרכי הליך זה, אין לכך נפקות ויש לראות את שתי התובעות כבעלות מעמד מכוח ההסכם עם המדינה.

תכלית ההסכם צוינה בראשיתו:

"הואיל: והממשלה מעוניינת בכתיבה, עריכה, הוצאה לאור והפצה של ספרי שאלות ללימוד והכנה למבחנים עיוניים לנהיגה ברכב פרטי, טרקטור, אופנוע, רכב ציבורי ורכב משא על סוגיו השונים, כמפורט בחוזה זה על נספחיו...;
והואיל: והממשלה פרסמה לצורך ביצוע העבודה את מכרז מספר 33/2003;
והואיל: והצעת הקבלן זכתה במכרז הנ"ל על-פי החלטת ועדת המכרזים המרכזית של משרד התחבורה מיום 09.08.04;
והואיל: והקבלן מעוניין ומסוגל מבחינה מקצועית לקבל על עצמו את ביצוע העבודה בהתאם לתנאי חוזה זה;
והואיל: והממשלה מוכנה למסור למבצע את ביצוע העבודה בהתאם לתנאי חוזה זה" (הואיל 5-1 להסכם).

בס' 3ב' להסכם נרשם: "אין באמור בחוזה זה כדי להקנות לקבלן בלעדיות בנושא כתיבה, עריכה, הוצאה לאור והפצה של ספרים ללימוד והכנה למבחנים עיוניים לנהיגה ברכב כלשהו. על אף האמור לעיל, הספרים שיצאו לאור במסגרת חוזה זה יהיו ספרי השאלות הרשמיים היחידים ללימוד והכנה למבחנים עיוניים לנהיגה, ומשרד התחבורה מתחייב בזאת, כי לא יפרסם ספרי שאלות נוספים במהלך תקופת ההתקשרות על-פי חוזה זה" (ההדגשה הוספה).

בס' 6 להסכם נכתב, לגבי תקופת ההתקשרות:

"6.1 תוקפו של חוזה זה למשך שנתיים מיום חתימתו...
6.2 הממשלה שומרת לעצמה את הזכות להאריך את תקופת ההתקשרות מידי שנה בשנה נוספת, ובסך-הכל בתקופה שלא תעלה על שנתיים נוספות.
...
6.3 הממשלה תהא רשאית להפסיק את תקופת ההתקשרות אם העבודה, כולה או חלקה, לא תתבצע לשביעות רצונה המלאה. הפסקת תקופת ההתקשרות תעשה באמצעות הודעה בכתב אשר תנתן לקבלן 45 יום מראש...".

בסעיף 7 להסכם פורטו "התחייבויות הקבלן". בסעיף 7.1 נרשם כי הקבלן מתחייב "לעמוד בכל התנאים, הדרישות וההתחייבויות המפורטים בנספחים א', ב', וג'" (נספח א' - מסמכי המכרז, נספח ב' - מסמכי תשובות לשאלות הבהרה, נספח ג' - הצעת הקבלן). בעניין ההפצה של ספר השאלות, נרשם בס' 7.2 להסכם: "מבלי לפגוע בכלליות האמור לעיל, מתחייב הקבלן, כי כל עוד חוזה זה בתוקף, יפיץ את הספרים בפריסה ארצית של 500 נקודות מכירה לפחות ויאפשר רכישת הספרים באמצעות רשת האינטרנט, הטלפון והדואר".

ס' 18 להסכם טיפל ב"זכויות קניין". בין היתר, נרשם כדלקמן:

"18.1 מבלי לגרוע מן האמור בסעיפים 58-63 למסמכי המכרז, מוסכם בזה כי כל הזכויות בעבודה, מכל סוג שהוא, בין זכויות קנייניות ובין זכויות אחרות, לרבות זכויות היוצרים והשימוש שיירכשו על-ידי הקבלן לצורך כתיבת הספר ועיצובו ולרבות השאלות, התמונות, האיורים והמידע הממוחשב ו/או הכתוב אשר יותאמו או ייכתבו על ידי הקבלן או מי מטעמו, הן רכושה הבלעדי של הממשלה.
הקבלן מתחייב לנקוט בכל הפעולות, על מנת לרשום זכויות, כאמור, על-שם הממשלה, על-פי כל דין.
18.2 למען הסר ספק מובהר בזאת כי לקבלן לא יהיו כל זכויות יוצרים ו/או כל זכות קניינית או אחרת בעבודה, למעט זכות שימוש בספר לצורך הפצתו ומכירתו בהתאם לתנאי חוזה זה. הקבלן לא יעביר לאחר, את החומר אשר הוכן על ידו במסגרת ביצוע העבודה נשוא חוזה זה ו/או כל חלק מחומר זה ולא יתיר הדפסה ו/או הוצאה לאור של חומר כאמור. הקבלן מתחייב שלא להשתמש בכל חומר אשר הוכן על ידו לצרכי העבודה נשוא חוזה זה, לצרכיו הפנימיים או לצרכי עבודות אחרות המבוצעות על ידו. הקבלן מתחייב שבמסגרת ביצוע העבודה נשוא חוזה זה, לא יפר כל זכות יוצרים ו/או פטנט ו/או סוד מסחרי ו/או כל זכות אחרת או נוספת הקיימת למאן דהוא.." (ההדגשה הוספה).

בס' 19 להסכם נקבע כי "הממשלה רשאית בכל עת ומכל סיבה שהיא להביא חוזה זה או מקצתו לידי גמר, על-ידי מתן הודעה על כך בכתב לקבלן לפחות 60 יום מראש...". בס' 22 נקבע לוח הזמנים: "הקבלן יבצע את העבודה בהתאם ללוח הזמנים המפורט במסמכי המכרז...". ס' 23 להסכם התייחס ל"תמורה בגין ביצוע העבודה":

"23.1 מוסכם בין הצדדים, כי הממשלה לא תשלם לקבלן כל תמורה, כספית או אחרת, בגין ביצוע העבודה נשוא חוזה זה, וכי כל הפעולות שנדרש הקבלן לעשות לצורך ביצוע העבודה, יהיו על חשבונו ואחריותו בלבד.
23.2 עוד מוסכם בין הצדדים, כי כל הוצאות ביצוע העבודה, לרבות הוצאות הכתיבה, העריכה, ההוצאה לאור וההפצה של הספרים, וכן כל הוצאה אחרת הקשורה לביצוע העבודה או נובעת ממנה, יחולו על הקבלן בלבד..."

עוזי יצחקי, סמנכ"ל בכיר במשרד התחבורה באותה עת, העיד על מטרת המכרז - חיבור ספר שאלות יחיד ורשמי מטעם המדינה (ס' 6-4 לתצהירו):

"4. ספר השאלות הינו למעשה קובץ שאלות מבחני הנהיגה העיוניים של משרד התחבורה. ספרי לימוד ומאגרי שאלות של מבחני נהיגה עיוניים נפוצים בשוק עוד מימים ימימה והם נכתבים ומופצים על ידי גופים שונים אז והיום, מבלי שמשרד התחבורה מפקח או מאשר את תוכן השאלות ואת ניסוחן.
5. אבהיר, הגם שריבוי ספרי לימוד ומאגרי השאלות המופצים על ידי הגופים השונים מבורך בעיני משרד התחבורה, שכן הוא מרבה ומעודד את לימודי הנהיגה, הוחלט בזמנו במשרד התחבורה, בין היתר, על פי המלצות ועדה ציבורית בנושא מאבק בתאונות הדרכים כי יש צורך לערוך ספר בעל גוון רשמי, אשר יקבל גושפנקא מטעם משרד התחבורה, ויקבץ את השאלות הרשמיות, המפוקחות והמאושרות ע"י משרד התחבורה.
6. אז והיום לא ראה משרד התחבורה כל פסול כי יזמים פרטיים יפיצו שאלות וחומר לימודי בנושא מבחני הנהיגה העיוניים, אלא שמשרד התחבורה ביקש לייצר ספר שאלות רשמי שנוסחו יזכה לאישור ופיקוח ממלכתי, בידיעה ברורה, כי ערכו של ספר רשמי עבור הלומדים למבחני הנהיגה העיוניים הינו רב, שכן השאלות שישאלו במבחני הנהיגה העיוניים יילקחו מאסופת השאלות שבספר הרשמי".

מר יצחקי העיד כי הכוונה הייתה להעניק לזוכה במכרז בלעדיות בהפצת ספר השאלות (ס' 18-15 לתצהירו):

"15... כוונת משרד התחבורה הייתה להעניק לזוכה במכרז בלעדיות בכתיבת, הפקת והפצת ספרי השאלות בהתאם לתנאי החוזה.
16. אדגיש, כי לא היה בבלעדיות לה זכתה התובעת מס' 2 על פי תנאי המכרז והוראות החוזה, כדי להגביל את כתיבתם, הפקתם והפצתם של ספרים נוספים ללימודי נהיגה עיוניים, פרי יוזמות פרטיות אשר במובחן מספר השאלות, לא בוקרו ולא אושרו בעבר ובהווה על ידי משרד התחבורה.
17. אחזור ואזכיר כי מאחר וישנם בשוק ספרי לימוד והכנה רבים, פרי יוזמות פרטיות, ומשרד התחבורה רואה זאת בעין יפה ומעודד לימוד רב בענייני תחבורה, נכתב במפורש בתנאי המכרז ובהוראות החוזה, כי אין בבלעדיות שניתנה לתובעת כדי להגביל את היוזמות הפרטיות האלו.
18. אחדד, המשמעות שמשרד התחבורה ייחס לבלעדיות שניתנה לתובעת בתנאי המכרז ובחוזה הייתה, כי אף גוף אחר לא יהיה זכאי להפיץ את השאלות הרשמיות שזכו לאישור משרד התחבורה, למעט התובעת מס' 2, וכי משרד התחבורה לא יפרסם ספרי שאלות נוספים במהלך תקופת החוזה."

בחקירתו בבית המשפט, מר יצחקי הסביר:

"ת... אנחנו בתחילת העשור הקודם ביקשנו לפרסם לציבור את מאגר השאלות הרשמי של מדינת ישראל למבחן הנהיגה העיוני, לצורך קבלת רישיון נהיגה. אמרנו שזה יהיה המאגר שאלות הרשמי כארגז כלים לתלמידים שלומדים נהיגה, אבל זה לא מונע ולא יהיה בסתירה לשוק החופשי, ששם ימשיכו לפרסם ולהוציא ספרים וידענו שגם קיימים בשוק ספרים נוספים של גורמים מסוימים, ולכן המשפט הזה אומר שזה יהיה הרשמי, זה יהיה של משרד התחבורה, אבל זה לא מונע מאחרים להפיץ גם ספרים משלהם. לזה מתייחס המשפט הזה.
...
ש. אם אני מבין נכון, הייחוד של ספר השאלות הוא העובדה שהוא הספר הרשמי היחיד. דגש על הרשמי. בורסי היתה היחידה שיכלה להוציא ספר עם סמל מדינת ישראל עליו נכון?
ת. כן" (פ' ע' 31 ש' 24-12).

מר יצחקי אישר כי בורסי קיבלה את זכות ההפצה הבלעדית לכתיבה, הפקה והפצה (פ' ע' 40 ש' 2-1). ובהמשך: "ש. אמרת גם שלבורסי היתה את זכות ההפצה הבלעדית. ת. כתיבה, הפקה והפצה של ספר שאלות של מבחן הנהיגה העיוני הרשמי של משרד התחבורה" (פ' ע' 40 ש' 22-23).

מסמכים מזמן אמת מלמדים, כי המדינה העניקה לבורסי מעמד של מפיץ בלעדי בספר השאלות, בה בעת שהקניין הוקנה למדינה. כך, באתר האינטרנט שלו, משרד התחבורה הפנה את הנבחנים ל"ספר חדש של משרד התחבורה", וציין כי זהו הספר הרשמי שממנו יילקחו השאלות בבחינה. הגולשים הופנו לרכישת הספר ב"סניפי חברת "בורסי" שזכתה במכרז של משרד התחבורה להפצת הספר...וכן באתר האינטרנט של החברה...". (נספח ח' לתצהיר פרץ מיום 4.9.11). פרסום זה מלמד על עמדתו של משרד התחבורה, לפיה בורסי קיבלה את זכויות ההפצה של הספר.

בפרוטוקול מיום 17.2.2008 בעניין "פרסום והפצה של ספר התיאוריה החדש", בו השתתפו נציגים מטעם משרד התחבורה ומטעם בורסי, מר יצחקי ציין: "הפגישה הנ"ל נקבעה לצורך תיאום מלא לקראת פרסום והפצה של ספר התיאוריה החדש". נרשם כי "אגף הרישוי יעביר הודעה לארגון מורי הנהיגה שחב' "בורסי" הינה הזכיינית הבלעדית". בהמשך, צוין: "אבנר עובדיה הבהיר כי המשרד יפיץ הודעות לעיתונות וכן יזום כתבות עיתונאיות. כמו-כן יפורסם הספר עם שם הזכיין. ונקודות ההפצה באתר המשרד באופן בולט" (ההדגשות הוספו, נספח ו'12 לתצהיר פרץ מיום 4.9.11).

מכתב של מר יצחקי למר שאול שרון מהאגף להכשרה מקצועית במשרד התמ"ת, מיום 30.3.2008: מר יצחקי הבהיר כי "יתבססו המבחנים במחשב החל מיום 1/06/08 על ספר השאלות החדש אשר הוכן ע"י חברת "בורסי" שזכתה במכרז לחבר ולפרסם את הספר" (ההדגשה הוספה, נספח ז' לתצהיר פרץ מיום 4.9.11). מר יצחקי כתב ליובל מיוסט מאגף השיווק בדואר ישראל (מכתב מיום 30.3.2008), והבהיר כי "החל מיום 1/06/08 יתבססו המבחנים על ספר השאלות החדש אשר הוכן ע"י חברת "בורסי" שזכתה במכרז לחבר ולפרסם את הספר" (ההדגשה הוספה, נספח ו'15 לתצהיר פרץ מיום 4.9.11).

במכתב מיום 8.7.2008 ממר יצחקי לאבי גולן, יו"ר הארגון הארצי של מורי הנהיגה נרשם: "הנני להודיעך כי השאלות יתבססו על המאגר השאלות אשר פורסם בספר הרשמי של משרד התחבורה וכי חברת "בורסי" חברה לספרי משפט בע"מ היא בעלת זכות ההפצה הבלעדית של הספר. אבקש להבהיר כי משרד התחבורה לא יהיה אחראי לתוכנם של ספרים אחרים וכל חיקוי או העתקה של ספר השאלות ופרסומים אחרים של ספרי התיאוריה הם באחריות המשתמש בלבד. אבקש להביא תוכן הודעתי זו לכלל המורים בכדי שיעדכנו את התלמידים בהתאם" (ההדגשה הוספה; נספח ו'16 לתצהיר פרץ מיום 4.9.11).

במכתב ממר יצחקי למר פרץ מיום 10.7.2008 נרשם בס' 2: " אנו פועלים לפרסם מודעות רשמיות בעיתונות מטעם משרד התחבורה המופנות לציבור הנבחנים במבחני התיאוריה ולהודיע כי הספר הרשמי של השאלות הינו הספר אשר מופץ ומשווק על ידי חב' "בורסי" בלבד" (ההדגשה הוספה; נספח ו'17 לתצהיר פרץ מיום 4.9.11).

בורסי הכירה בכך שהיא אינה בעלת זכויות היוצרים בספר, אלא אך בעלת הזכות הבלעדית להפיצו. כך, בעלון פרסומי מיום 22.4.2008 פנתה בורסי למורי נהיגה: "בורסי חברה לספרי משפט בע"מ בעלת הזכויות הבלעדיות להפצת הספר "מאגר שאלות למבחן העיוני" של משרד התחבורה... מתכבדת להודיעך בזה כי את הספר מאגר השאלות ניתן לרכוש רק באמצעות מחלקת השיווק של החברה" (ההדגשה הוספה; נ/20).

מר פרץ פנה למר יצחקי מספר פעמים וביקש ממנו לנקוט צעדים משפטיים כנגד מי שלטענתו הפרו את זכויות היוצרים בספר. במכתב מיום 12.6.2008 כתב: "כתוצאה מהדחיות והעיכובים בביצוע הבחינות לפי השאלות החדשות התחילו בזמן האחרון הוצאות לאור שונים להפר זכויות יוצרים של הספר. אנו מבקשים מכם לנקוט בצעדים משפטיים נגד מפרי זכויות היוצרים: 1. להפסקת ההפרות 2. לתבוע אותם לפי סעיפים המפורטים מטה, של תיק זכויות יוצרים התשס"ח... לתבוע את מפרי זכויות היוצרים בשם משרד התחבורה ומטעמו כפי שהבטחת לנו בעל פה" (נספח כ' לתצהיר שי כהן מיום 27.6.13).

ממכתב נוסף ממר פרץ למר יצחקי מיום 1.7.2008 מר פרץ דרש ממשרד התחבורה "להגיש נגד איתמר ושות' תביעה משפטית על הפרת זכויות יוצרים... לבקש מבית המשפט שיוציא נגד איתמר ושות' צו מניעה מלהפיץ את המארז וכן צו להחרים את העותקים המפרים שברשותו. במידה ומשרד התחבורה אינו מסוגל לתבוע את איתמר ושות' מכל סיבה שהיא אנו דורשים ממשרד התחבורה כפי שהובטח לי בעל פה על ידך לדאוג להעביר לנו את זכויות היוצרים שעל מנת שאנו נתבע את איתמר ושות' בשם משרד התחבורה על הפרת זכות יוצרים" (נספח כא' לתצהיר שי כהן מיום 27.6.13).

ביום 9.7.2008 שלח מר פרץ מכתב נוסף למר יצחקי בו כתב: "...אני רק מודיע לכם כי במידה שהמחלקה המשפטית לא תפעל כפי שהיא חייבת לפעול כבעלת זכויות היוצרים... אתם פוגעים במכירות של ספרי התיאוריה וכתוצאה מכך יגרמו לנו נזקים גדולים כתוצאה מאי פעולתכם כמתחייב על פי דין וכתוצאה מכך אתם מעודדים מתחרים נוספים להפר את זכויות היוצרים של הספר.." בהמשך ביקש: "במידה ומשרד התחבורה אינו מעונין לתבוע את המפרים מכל סיבה שהיא אני מוכן לתבוע את המפרים לדין. אנא העבירו את זכות היוצרים לנו" (נספח כב' לתצהיר שי כהן מיום 27.6.13).

ביום 20.7.2008 ב"כ התובעות, עו"ד קלדרון, שלח מכתב למר יצחקי. בס' 3 נרשם: "מרשתנו מעוניינת לתבוע לדין את הגורמים האחראים לפרסומו של הספר באינטרנט ולשם כך הינה זקוקה למתן רישיון לצורך הגשת התובענה וקיומה...". בהמשך בס' 4 הסביר: "העברת הזכויות כמבוקש למרשתנו לא תפגע בזכויותיה של המדינה בכלל ושל משרד התחבורה בפרט שכן העברת הזכויות כאמור הינה לצורך ניהולו של ההליך המשפטי בלבד" (נספח כג' לתצהיר שי כהן מיום 27.6.13).

סיכומם של דברים: בהתאם למסמכי המכרז ולהסכם, בורסי התחייבה לחבר את ספר השאלות הרשמי מטעם המדינה, שיהווה את מאגר השאלות לבחינות התיאוריה. תכלית המכרז וההסכם הייתה להציב מאגר ממצה מטעם המדינה, שירכז את כל השאלות העשויות להישאל במבחן. הקניין במאגר השאלות הוענק למדינה, ואילו בורסי קיבלה את הזכות להפיץ את הספר באופן בלעדי, לתקופת ההתקשרות. מעמד זה של בורסי – כמפיץ בלעדי של הספר – עוגן בהסכם עמה ואושרר במצגים חוזרים של משרד התחבורה מזמן אמת, כפי שנסקרו לעיל.

בהקשר זה, אני מקבלת את טענת התובעות, לפיה יש לראותן כמי שקיבלו מהמדינה "רישיון ייחודי", כמשמעו של מונח זה בחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007. סעיף 37 לחוק זכויות יוצרים מגדיר "רישיון ייחודי":

"רישיון המעניק לבעליו זכות ייחודית לעשות פעולה מהפעולות המפורטות בסעיף 11, כפי שנקבע בו, ומגביל את בעל זכות היוצרים מלעשות ומלהרשות לאחר לעשות פעולה כאמור".

סעיף 11 לחוק מגדיר את תוכנה של זכות היוצרים ככוללת גם את זכות ההעתקה. ההסכם שנכרת בין בורסי למדינה, כפי שנותח לעיל, העניק לבורסי את הזכות הבלעדית להפיץ את ספר השאלות, ושלל מהמדינה את הזכות להפיצו בכל דרך אחרת (למשך תקופת ההסכם). זכות זו עולה כדי "רישיון ייחודי", כהגדרתו הסטטוטורית דלעיל.

למען הסדר הטוב אציין, כי חוק זכויות יוצרים חל על המקרה דנא, בהתאם להוראת המעבר הקבועה בסעיף 78(ג) לחוק; זאת משום שההפרה הנטענת, באמצעות אתר למד, בוצעה בשנת 2008 – שעה שחוק זה נכנס לתוקפו.

עם זאת, וכפי שיוצג להלן, גלסופט לא הפרה את הרישיון הייחודי של בורסי. היא פעלה מכוח ובגדרי ההסכם שכרתה עם בורסי לצורך הגשמת המיזם המשותף, ולא הפרה אותו. ענין זה יידון עתה.

הסכם בורסי-גלסופט ושאלת הפרתו

כאמור, ביום 15.2.2007 נכרת הסכם בין חב' גלסופט הנדסת תוכנה בע"מ לבין בורסי הוצאה לאור של ספרי משפט (2003) בע"מ (נספח ב' לתצהיר הנתבע 2). מדובר בהסכם למיזם עסקי משותף שענינו הכנת תלמידים למבחני הרישוי (תיאוריה). בהסכם נרשם כי "גלסופט הינה המפתחת ובעלת מלוא הזכויות ולרבות זכות הבעלות, הקניין וזכויות היוצרים באתר אינטרנט להכנה וללימוד לקראת מבחן הנהיגה התאורטי של משרד הרישוי" (הואיל הראשון להסכם). גלסופט הצהירה כי יש לה את הכישורים לכתוב "חוברת פתרונות משולבת בלימוד לימוד לבחינות התיאוריה המבוססות על שאלות משרד הרישוי... ויש לה את הידע והנסיון בהכנת אתר לומדה למקצועות המפורטים בחוברת הפתרונות המשולבת להכנת תלמידים לבחינות התאוריה" (והואיל השני). מן הצד השני, נרשם כי "לבורסי יש את הזכות הבלעדית להוציא לאור את ספר השאלות הרשמי של התאוריה, מטעם משרד התחבורה.." (והואיל השישי). כזכור, בורסי זכתה במכרז שמדינת ישראל הוציאה בעניין חיבור השאלות לבחינה; מכוח ההסכם בינה לבין המדינה, בורסי אחזה בזכות ההפצה הבלעדית בספר השאלות, שהיווה את מאגר השאלות הרשמי של המדינה לצורך הרכבת המבחן.

על רקע פועלה הייחודי של כל חברה, כמתואר בסעיפיו המקדימים של ההסכם, הוסכם בו כי "הצדדים מעוניינים לשתף פעולה בנוגע להוצאה לאור ולשיווק של פתרון לימודי משולב הכולל את חוברת השאלות של משרד התחבורה, חוברת הפתרונות המשולבת בלימוד שתיכתב על ידי גלסופט, יחד עם מתן כניסה לאתר התיאוריה של חברת גלסופט לכל הרוכש את הפתרון המלא שיוצע לתלמידי הנהיגה" (והואיל אחרון). לפי לשון ההסכם, הצדדים ראו לנגד עיניהם מיזם של שיתוף פעולה המשלב את פועלו של כל צד: בורסי תביא עמה את חוברת השאלות הרשמית של המדינה, בה יש לה זכויות הפצה בלעדית; גלסופט מצידה תחבר את חוברת הפתרונות לחוברת השאלות, וכן תצייד את הרוכש באפשרות כניסה לאתר למד שבניהולה, להרחבת הלימוד וההכנה למבחני התיאוריה.

דובר בחבילה משולבת. בסעיף 1.3 להסכם נקבע כי חבילת התאוריה היא "ספר הפתרונות לשאלות התיאוריה ללימוד נהיגה של גלסופט, תמרורים... כניסה לאתר למד באינטרנט וכן, ברושור, אשר יבהיר את האפשרויות העומדות בפני רוכש ספר הפתרונות לגבי הכניסה לאתר למד וקוד המאפשר כניסה לאתר למד". בסעיף 3.12 הוגדרה ההתחייבות העיקרית של בורסי לפי ההסכם: "בורסי תשווק ותפיץ את החבילה, המכילה את ספר הפתרונות [שהכינה גלסופט – ה"ש], את זכות הכניסה לאתר למד [של גלסופט – ה"ש] באמצעותו ניתן ללמוד, לתרגל ולהתכונן למבחני משרד הרישוי, וכן את לוח התמרורים המלא והמעודכן, בחבילה אחת עם ספר השאלות הרישמי מטעם משרד התחבורה [שהכינה בורסי – ה"ש], או בלעדיו, הכל לפי הנסיבות".

הנה כי כן, הצדדים יצרו מיזם משותף וכל צד הביא עמו משאב: בורסי הביאה את ספר השאלות של משרד התחבורה, בו יש לה זכות הפצה בלעדית; גלסופט הביאה את הפתרונות שתחבר לספר השאלות, וכן אפשרות כניסה לאתר הלימוד. אין צורך לומר כי שילוב הדברים נועד ליצור חבילה אטרקטיבית לתלמיד, להגביר את הכוח השיווקי ואת היקפי המכירות של כל אחת מבעלות החוזה וכך להגדיל את רווחיהן. מעניין לשים לב כי בעלות החוזה הוסיפו והסכימו להעניק "ביטוח מעבר" לרוכש החבילה: "כל תלמיד, אשר ירכוש את החבילה ואת ספר השאלות ואשר ילמד באמצעות האתר, וחוברת הפתרונות ואשר המערכת הממוחשבת, הנקראת הלמדמטר (פיתוח מקורי בלעדי של גלסופט), תראה כי התלמיד מוכן לבחינה, הרי שאם התלמיד לא יעבור את בחינת התאוריה, הוא יהיה זכאי לכניסה לאתר התיאוריה חינם לתקופת לימוד אחת נוספת, וכן לספר פתרונות אחד נוסף בחינם, במהדורה חדשה, אם תהיה כזאת" (סעיף 3.20).

במישור ההתחייבויות שלפי ההסכם, "בורסי תוציא לאור את ספר השאלות של משרד התחבורה על חשבונה" (סעיף 3.6). גלסופט מצידה התחייבה לכתוב על חשבונה "ספר פתרונות משולב בלימוד לשאלות משרד הרישוי" (סעיף 3.1). גלסופט אמנם עשתה כן, וחיברה ספר פתרונות (נ/19). לפי סעיף 3.2 להסכם, "ספר הפתרונות יכיל קוד, אשר יוסתר על ידי מדבקה חד פעמית... את המדבקה עם הקוד תספק בורסי. גלוספט תאפשר, לרוכש הספר, אשר יזין את הקוד, ללמוד באתר התיאוריה, המופעל על ידיה והנמצא בבעלותה המלאה, ללא תשלום נוסף, למשך 60 ימים, מרגע הזנת הקוד לאתר". לפי סעיף 3.7 להסכם, "בורסי תוציא לאור את ספר הפתרונות, כאשר כל העימוד, גרפיקה לוחות וכל הנדרש על מנת להוציא את הספר לאור, יחולו על בורסי ויהיו על חשבונה" (סעיף 3.7).

כמובן, הפתרונות שבספר הפתרונות צריכים להתייחס לשאלות שבספר השאלות שבורסי חיברה. לכן, גלסופט קיבלה מבורסי את ספר השאלות (עדותו של מר כהן: "...קיבלנו את הספר" – פ' ע' 121 ש' 14), ואנשיה חיברו פתרונות לשאלות (עדותו של מר כהן, פ' ע' 120 ש' 31 עד ע' 121 ש' 24).

אתר האינטרנט למד אוזכר במפורש בהסכם והיווה חלק מהמיזם המשותף (למשל בסעיף 1.3 וסעיף 3.12 להסכם). גלסופט אף התחייבה להציב באתר קישור שיוביל לעמוד ובו יצוינו פרטי החבילה שתוצע לתלמידי התיאוריה (סעיף 3.22 להסכם).

סעיף 4 להסכם עסק בקניין הרוחני ולשונו כדלקמן:

"4.1 מובהר בזה למען הסר ספק, כי לגלסופט יש את זכויות הקניין הבלעדיות באתר למד ובספר הפתרונות וכי לבורסי יש את מלוא הזכויות הקנייניות בספר השאלות וכי אין בהסכם זה כדי להקנות לגלסופט ו/או לבורסי בהתאמה, זכות כלשהי, בקנינו של זולתן.
4.2 בורסי מתחייבת שלא לעשות כל שימוש בקניינה של גלסופט, אלא בהתאם לאמור במפורש בהסכם זה. גלסופט מתחייבת שלא לעשות כל שימוש בקניינה של בורסי, אלא בהתאם לאמור במפורש בהסכם זה".

הוראה חוזית זו נועדה להבטיח כי זכויות הקניין של כל צד – נשמרות. כל אחת מבעלות החוזה התחייבה שלא לעשות שימוש בקניין של זולתה, אלא בהתאם למוסכם. לענייננו, גלסופט התחייבה "שלא לעשות כל שימוש בקניינה של בורסי", קרי: בזכויות של בורסי בספר השאלות, וזאת "אלא בהתאם לאמור במפורש בהסכם זה".

השאלה העומדת על הפרק היא, אם גלסופט הפרה את התחייבותה החוזית כלפי בורסי, וזאת באמצעות השאלות שהציבה באתר הלומדה. כאמור, לטענת בורסי, גלסופט העתיקה שאלות מספר ההכנה והציבה אותן באתר הלומדה, וזאת ללא רשותה של בורסי וללא הסכמתה. בכך, לפי הנטען, הפרה את התחייבותה לפי סעיף 4.2 להסכם, חיבלה בזכות ההפצה הבלעדית של בורסי בספר השאלות וסיכלה את ההזדמנות של בורסי להפיק רווח מהשקעותיה בספר השאלות.

ספר השאלות נשוא הסכסוך הוגש בשתי מהדורותיו - נ/10 ו- נ/22. גלסופט הייתה בעלת גישה לספר השאלות, אשר ממנו לפי הנטען העתיקה את השאלות אל אתר הלומדה. גלסופט, כאמור, קיבלה מבורסי את ספר השאלות. אמנם, מר פרץ העיד: "אני שלמה פרץ לא נתתי לגלסופט שום ספר שאלות" (פ' ע' 89 ש' 5). ואולם זוהי תשובה מוזרה, שהרי לפי ההסכם היה על גלסופט לחבר פתרונות לספר השאלות של בורסי. ממילא היה על גלסופט לעיין בספר השאלות, כדי שתוכל לערוך את התשובות. גב' רון הודתה: "כל הרעיון היה שת"פ שבו אנחנו מביאים את ספר השאלות, הוא כותב את ספר התשובות ובנוסף ניתן את אתר למד לתרגול" (פ' ע' 58 ש' 14-13. שי כהן העיד, כאמור, כי קיבל את ספר השאלות של בורסי על מנת לחבר לו פתרונות (פ' ע' 121 ש' 14).

הנה כי כן, אני קובעת כממצא עובדתי כי גלסופט קיבלה מבורסי את ספר השאלות והוא היה בידיה עת הכינה את ספר הפתרונות, וכן את השאלות שבאתר. לטענת בורסי, גלסופט עשתה שימוש לרעה בספר השאלות, בכך שהעתיקה את השאלות והעלתה אותן לאתר הלומדה. כטענת גב' רון: "לא היה מוסכם שהוא ייקח את ספר השאלות ויעלה אותו באתר למד. זו לא היתה ההסכמה"; "מטרת החוזה לא היתה לקחת את ספר השאלות, לייתר אותו ולשים אותו באתר של שי. אחרת לא הייתי חותמת על הסכם הזה" (פ' ע' 58 ש' 15-14 וכן ש' 28-27 בהתאמה).

בורסי הציגה דפים מתוך אתר הלומדה (קלסרים 1+2 - נספח ה' לתצהירו של מר פרץ מיום 14.3.2013). הנתבעים הגישו אף הם דפים מהאתר, תוך השוואתם לספר השאלות נ/10 (נספח לב' לתצהיר הנתבע 2 מיום 20.5.2014). עיון בדפי האתר מלמד כי קיים דמיון רב ביותר בין השאלות כפי שהוצגו באתר לבין השאלות כפי שהן מופיעות בספר השאלות. השונות בשאלות היא מועטה למדי ועניינה בעיקר בבחירת מילים נרדפות, שינוי מילות קישור וניסוח מעט שונה. למעשה, השאלה המופיעה באתר מצוינת בזיקה לשאלה המופיעה בספר השאלות, וזאת על דרך של אזכור המספר, למשל: שאלה 1 באתר (בפרק חוקי תנועה) מופיעה תוך אזכור שאלה C696 במתכונת הספר, הנה כך: "שאלה 1 ( C696 במתכונת הספר)" (קלסר 2 לנספח ה' לתצהיר מר פרץ מיום 14.3.2013). וכך הלאה: "שאלה 2 ( C697 במתכונת הספר)" (קלסר 2 לנספח ה' לתצהיר מר פרץ מיום 14.3.2013). כלומר, באתר הופיעו הפניות מפורשות וברורות אל השאלות שבספר בורסי.

מתחת לכל שאלה, הן בספר השאלות והן באתר, מופיעות 4 תשובות פוטנציאליות (ראו מבנה של שאלה + 4 תשובות אפשריות בספרי השאלות נ/10 ו- נ/22; ראו גם את מבנה השאלה + 4 תשובות אפשריות באתר למד – בנספחי ה' לתצהיר פרץ מיום 14.3.2013). העיון בתשובות שבאתר מלמד כי הן מוצגות כמעט תמיד באופן שונה מעט מהתשובות המוצעות בספר השאלות, בעיקר בדרך הניסוח ובסדר התשובות ולעיתים גם תוך שונות בתוכן של תשובה זו או אחרת. התמונות או האיורים שלעיתים מלווים את השאלות שבאתר הם דומים למדי לאלה המופיעים בספר השאלות, אך בדרך כלל אין ביניהם זהות.

לצורך השוואה, ניתן ליטול מספר דוגמאות מתוך אלה שבורסי הציגה בסיכומיה, למשל (ס' 48-53 לסיכומי בורסי מיום 8.2.2015): באתר, שאלה 1 (בפרק הנהיגה ברכב) מופיעה בזיקה לשאלה A2 בספר. שאלה 1: "באיזה תנאים רשאי נהג לנהוג ברכב מנועי?". בספר נ/10 מופיעה השאלה: "באילו תנאים מותר לנהוג ברכב מנועי?". אין צורך לומר כי מדובר באותה שאלה ממש, בשינוי קל של מילים נרדפות. בספר, מופיעות התשובות הבאות:
"א. הנוהג ברכב חייב להיות בעל בעל רשיון נהיגה תקף לאותו סוג רכב.
ב. בהתאם לתנאים הרשומים ברשיון הנהיגה.
ג. בהתאם לתנאים הרשומים ברשיון הרכב.
ד. הנוהג ברכב רשום כבעל הרכב או כבעל השליטה בו."

באתר, מופיעות התשובות הבאות:

"1. רק בהתאם לתנאים המצויינים בפוליסת הביטוח.
2. רק בהתאם לתנאים המצויינים ברשיון הנהיגה.
3. רק אם הנהג בעל רשיון נהיגה תקף לרכב מאותו סוגבהתאם לתנאים המצויינים ברשיון
הרכב.
4. רק בהתאם לתנאים המצויינים ברשיון הרכב".

התשובות באתר דומות, אך לא זהות, וניהנות מגיוון מסוים ביחס לתשובות שבספר (למשל, התשובה בעניין פוליסת הביטוח).

שאלה 2 באותו פרק באתר מופיעה בזיקה לשאלה A3 במתכונת הספר (ס' 54-56 לסיכומי בורסי מיום 8.2.2015). שאלה 2: "במה מחוייב בעל רכב או מי שבידו השליטה על הרכב?" בספר נ/10 השאלה היא: "מהן חובותיו של בעל רכב או מי שהשליטה על הרכב בידיו?". השאלה היא דומה ביותר, אף כי הניסוח שונה. במישור התשובות, בספר הוצעו 4 תשובות אלה:

"א. ירשה לנהוג ברכבו לכל אדם שיבקש זאת ממנו.
ב. לא ירשה לאדם, שאין ברשותו רשיון נהיגה תקף לאותו סוג רכב, לנהוג בו.
ג. ירשום את הנוהג ברכבו ביומן הנסיעות של הרכב.
ד. ימלא את מיכל הדלק עד תומו".

באתר, התשובות מופיעות כך:

"1. לא ירשה לאדם שאין ברשותו רשיון נהיגה תקף לאותו סוג רכב, לנהוג בו.
2. לוודא כי הנוהג ברכבו יודע כיצד לשלוט ברכב.
3. לא ירשם לאדם שאין ברשותו רשיון רכב תקף, לנהוג ברכבו.
4. לוודא כי הנוהג ברכבו מחזיק בפוליסת ביטוח".

התשובות המופיעות באתר במקרה זה הן שונות מהתשובות המופיעות בספר (פרט, כמובן, לתשובה הנכונה).
שאלה 1 באתר (בפרק חוקי תנועה) מפנה לשאלה 696C במתכונת הספר. השאלה באתר היא: "הסתכלו בתמונה שלפניכם, האם כלי הרכב עוצרים כחוק?". השאלה בספר השאלות היא: "האם כלי הרכב עוצרים כחוק?" (ראו בספר השאלות בנוסחו בנ/10). אין צורך לומר, כי בין השאלות קיים דמיון רב ביותר. אשר לתמונה, בספר השאלות מופיעה תמונה בה כלי הרכב עוצרים בצומת מרומזרת מצד שמאל, ואילו באתר מופיעה תמונת מכוניות העוצרות מצד ימין. בספר, אחד מכלי הרכב עולה מעט על פס הפרדה לפני מעבר חציה. באתר, אחד מכלי הרכב עובר את פס ההפרדה וחזיתו עוברת את מעבר החציה. בתשובות שבספר מופיע:

"א. שניהם – כן.
ב. האפור – כן.
ג. הצהוב – כן.
ד. שניהם – לא."

באתר מוצעות תשובות אלה:

"1. שני הרכבים עוצרים כחוק.
2. שני הרכבים לא עוצרים כחוק.
3. רק הרכב המסחרי.
4. רק הרכב הפרטי."

מר כהן העיד: "השאלה שואלת על אותו נושא, השאלה אינה זהה במובן של שאלה שמועתקת מתוך הספר, היא בוודאי שואלת על אותו נושא. בנוסף, בצילום שיש פה אנחנו רואים שיש 2 תמונות שונות. התמונה של אתר למד היא אחרת לגמרי, הצבעים של מכוניות שונות וגם הטקסט "האם כלי הרכב עוצרים כחוק בספר השאלות של משרד התחבורה" ובאתר ל" הסתכלו בתמונה שבפניכם, האם כלי הרכב עוצרים כחוק זה לא זהה" (פ' ע' 110 ש' 8-4). ואולם, אף שאין זהות, הרי שהדמיון הוא רב.
שאלה 2 באותו פרק באתר מופיעה בזיקה לשאלהC697 במתכונת הספר. באתר, השאלה היא: "הסתכלו באיור שלפניכם, אתם הנהג, לאיזה מכלי הרכב בתמונה תיתן זכות קדימה?". בספר, השאלה היא: "לאיזה רכב תיתן זכות קדימה?" בדומה למקרה הקודם, גם כאן מדובר באותה שאלה. ההבדל הוא סמנטי ועניינו בהפניה לתמונה.

האיורים המופיעים לצד כל שאלה הם שונים, אך התשובות מופיעות באופן דומה למדי. בספר:

"א. לרכב האדום ואחר כך לרכב הכחול.
ב. לרכב האדום.
ג. לרכב הכחול.
ד. לך זכות קדימה".

באתר:
"1. יש לתת זכות קדימה לרכב האדום.
2. יש לתת זכות קדימה לרכב הכחול.
3. יש לתת זכות קדימה לרכב האדום ואחר כך לרכב הכחול.
4. לך זכות קדימה, התקדם בזהירות".

גם כאן, מר כהן טען כי "שתי השאלות הן לא זהות, הן שואלות על אותו נושא" (פ' ע' 110 ש' 23). עם זאת, ניתן לראות דמיון גבוה הן בשאלות והן בתשובות.
הנתבעים הציגו דוגמאות השוואה שלטענתם מלמדות על שונות (ר' אוגדן "100 דוגמאות השוואה בין אתר למד לספר בורסי המודפס" - בנספח לב' לתצהיר הנתבע 2 מיום 20.5.14). למשל, הוצגה שאלה 892 העומדת בזיקה לשאלה A94 בספר. באתר הוצגה השאלה: "מתוך התשובות הבאות, היכן מורשה ומותר לטרקטורון לנוע בדרך?". בספר השאלה היא: "היכן מותר לטרקטורון לנוע בכביש?". אין צורך לומר כי השאלה דומה ביותר, אם כי מנוסחת באופן מעט שונה. אשר לתשובות, בספר הוצע כך (נ/10):

" א. לטרקטורון אסור לנוע על כביש בתחום מושב וקיבוץ.
ב. לטרקטורון מותר לנוע על כביש פנימי בתחום מושב וקיבוץ בלבד.
ג. לטרקטורון מותר לנוע בכביש בתחום שטח עירוני ואסור בבין-עירוני.
ד. לטרקטורון מותר לנוע רק בשטחים חקלאיים ומסומנים לצורך זה."

לעומת זאת, באתר מופיעות תשובות אלה:

"1. בכבישים שבתחום מושב או קיבוץ.
2. בשולי כל כביש.
3. לטרקטורון כלל אסור לנוע בכביש אלא רק בשטחים חקלאיים.
4. טרקטורון מורשה לנוע בכבישים עירוניים, אך לא בכבישים בין עירוניים."

כאן, התשובות המוצעות הן שונות, פרט כמובן לתשובה הנכונה, אשר אף היא מנוסחת באופן שונה. התמונות המופיעות בכל מקור הן אחרות: בספר מופיע טרקטורון במרחק, חוצה דרך מתוך שדה, ואילו באתר מופיע טרקטורון כשהוא מצוי בפניה.
דוגמא נוספת מתוך נספח לב' הנ"ל היא שאלה 893 המופיעה בזיקה לשאלה A95 בספר השאלות. השאלה באתר היא: "הינך נוהג בטרקטורון. מהי המהירות המירבית המותרת?". בספר השאלה היא: "מהירות נסיעתו של טרקטורון לא תעלה על?". השאלה עוסקת באותו נושא, אך מנוסחת באופן שונה. התשובות המופיעות בספר הן:
"א. 50 קמ"ש בכל דרך.
ב. 50 קמ"ש בדרך עירונית.
ג. 40 קמ"ש.
ד. 60 קמ"ש בדרך שאינה עירונית."

התשובות המופיעות באתר הן זהות:

"1. מהירות נסיעתו של טרקטורון לא תעלה על 40 קמ"ש.
2. מהירות נסיעתו של טרקטורון לא תעלה על 30 קמ"ש.
3. מהירות נסיעתו של טרקטורון לא תעלה על 50 קמ"ש.
4. מהירות נסיעתו של טרקטורון לא תעלה על 60 קמ"ש."

התשובות הן בעלות תוכן וניסוח שונה, פרט כמובן לתשובה הנכונה, שאף היא נוסחה באופן שונה.
גם התמונות הן שונות. בספר מופיע מד מהירות, ואילו באתר מופיעה תמונה של דרך עפר ובקדמת התמונה איור של מדי הרכב.
הדוגמאות הנ"ל (לצד דוגמאות נוספות שהובאו בסיכומי בורסי וכן באוגדן ההשוואה בנספח לב' לתצהיר הנתבע 2 מיום 20.5.2014), מלמדות על דמיון גבוה בין השאלות שבאתר לבין השאלות שבספר ההכנה. לצד הדמיון בשאלות עצמן, ניכרת שונות מסוימת במישור התשובות וכן בתמונות או האיורים המוצגים לצד חלק מהשאלות. למעשה, הנתבעים הודו בדמיון הרב הקיים ברמת השאלות: "... אין מחלוקת ... כי קיים דמיון רב בין חלק מן השאלות שבאתר למד לחלק מן השאלות שבספר. עובדה זו לא הוכחשה מעולם על ידי הנתבעים..." (ס' 90 לסיכומיהם).

ניתן אם כן לקבוע כממצא עובדתי, כי השאלות שבאתר דומות ביותר לשאלות בספר השאלות. אף שאין מדובר בזהות, הרי שרמת הדמיון היא גבוהה והשונות נסבה על עניינים שבשוליים (כגון בחירת מילה נרדפת או מילת קישור). גם במישור ארבע התשובות ניכר דמיון, אם כי כאן נעשה ניסיון לגוון את תוכן התשובות ולשנות את סדרן. גם בתמונות ובאיורים קיים דמיון, אך ברמה מופחתת.

הנתבעים ביקשו להצדיק את הדמיון שבין השאלות שבאתר לבין השאלות שבספר השאלות בסיבות הבאות (ס' 78, 90 לסיכומיהם):

ראשית, נטען כי היה ברור שגלסופט תעלה לאתר למד שאלות חזרה.
שנית, נטען כי גלסופט שינתה מעט את נוסח השאלות על מנת להתרחק מטענות אפשריות מצד מדינת ישראל – שהיא לפי המכרז בעלת הזכויות בשאלות עצמן. בעניין זה, מר כהן העיד: "היה ברור לנו שהשאלות שייכות למשרד התחבורה ומאוחר יותר התברר שמשרד התחבורה לא מתנגד. לכן, עקרונית עמדה בפניע השאלה האם אני שם את השאלות של משרד התחבורה או שאני שם שאלות בנוסח דומה. כיוון שלא ידענו מה העניינים עם משרד התחבורה ואיך הוא רוצה לפעול, אמרתי שאלך בדרך הבטוחה ואשים שאלות מתכונת" (פ' ע' 123 ש' 12-8). עדות זו מחזקת את טענתה של בורסי, כי ספר ההכנה אמנם היווה את המקור לשאלות המופיעות באתר.
שלישית, גלסופט טענה שמדובר בשאלות טכניות בעיקרן, שנוסחן מוכתב רובו ככולו מכללי התעבורה.
רביעית ולבסוף, נטען כי בעת כתיבת השאלות לספר השאלות נעשה שימוש נרחב בשאלות שכבר היו קיימות בשוק מקדמת דנא.

אין בידי לקבל את הטענה הרביעית הנ"ל בעניין שאלות ש"קיימות בשוק" כעילה המצדיקה פעולה של העתקה מספר השאלות. אמנם, מר כהן העיד על ותיקותו של אתר למד – אשר קדם למיזם המשותף עם בורסי (ראו ס' 5-4 לתצהירו מיום 27.6.13). מר כהן הוסיף והעיד על המקורות הקיימים בשוק לחיבור שאלות תיאוריה, ביניהם מקור גרמני (ר' עדותו בפ' ע' 110 ש' 26-23). עם זאת, מעת שחובר ספר ההכנה על ידי בורסי - במסגרת מכרז בו היא זכתה כחוק - הרי שלה הוענקה הזכות הבלעדית להפיץ את ספר השאלות הרשמי של מדינת ישראל. על כן, קיומם של מקורות קודמים לשאלות אלה או אחרות, אינו מעלה ואינו מוריד.

לעומת זאת, יש לקבל את טענת הנתבעים, לפיה בורסי ידעה, והיה עליה לדעת, שהאתר יכלול שאלות תרגול וחזרה, וזאת במתכונת השאלות שבספר ההכנה. הטעם לכך נעוץ בתכלית המסחרית של ההסכם, ובשיתוף הפעולה שהיה כרוך במיזם נשוא ההסכם. לצד זאת, היה על בורסי להבין, כי מרחב התמרון בכל הקשור לגיוון השאלות הוא קטן יחסית, הן משום אופיו הטכני של החומר הנלמד, עובדת היותו נסמך על מערך הכללים בתחום התעבורה, ובעיקר משום שמטרת הלימוד הייתה להכין את התלמיד למבחן המבוסס על מאגר שאלות רשמי וסופי, שממנו נלקחות השאלות למבחן. אני מקבלת, אם כן, את טענות הנתבעים הראשונה והשלישית דלעיל.

כפי שראינו, ייעודו המסחרי של ההסכם היה ליצור חבילת עבודה משולבת שתאפשר לתלמיד לעיין בספר השאלות הרשמי של מדינת ישראל, לצד ספר הפתרונות לשאלות שהכינה גלסופט, ובד בבד להתכונן לבחינה באתר הלומדה. המטרה המוצהרת של החבילה המשולבת הייתה להכין את התלמיד לבחינה. כזכור, בסעיף 3.12 להסכם נקבע: "בורסי תשווק ותפיץ את החבילה, המכילה את ספר הפתרונות, את זכות לכניסה לאתר למד, באמצעותו ניתן ללמוד, לתרגל ולהתכונן למבחני משרד הרישוי, וכן את לוח התמרורים המלא והמעודכן, בחבילה אחת עם ספר השאלות הרשמי מטעם משרד התחבורה, או בלעדיו, הכל לפי הנסיבות" (ההדגשה הוספה).

הנה כי כן, הכניסה לאתר למד לא נועדה אלא למטרה מסוימת: "לתרגל ולהתכונן למבחני משרד הרישוי". מבחנים אלה, כאמור, מבוססים על שאלות מתוך המאגר הרשמי שבספר השאלות. אשר על כן, אך ברור הוא כי האתר צפוי היה להציג לתלמידים שאלות שהן רלבנטיות למבחן ולא שאלות מנותקות או רחוקות. כאשר היעד המשותף הוא לגרום לתלמיד להצליח במבחן, הרי שהשאלות הרלבנטיות שאותן יש ללמוד, להבין ולשנן, הן השאלות שבספר השאלות.

מר כהן העיד כי השאלות שבספר השאלות לא הועתקו מילה במילה, אלא שהוכנסו בהן שינויים במגמה ליצור שאלות מתכונת. מה כהן הסביר את ההיגיון שבתרגול: "אתר למד יצר ברובו המכריע של השאלות שאלות מתכונת שנועדו בדיוק לחזרה על החומר וללימוד של חומר התיאוריה, באמצעים הנוספים שהאתר מציע" (פ' ע' 116 ש' 24-23). שאלות בנוסח שונה יוצרות אלמנט של תרגול (פ' ע' 124 ש' 17-12):

"בספר השאלות שמשרד התחבורה הוציא יש שאלה ותשובה ואין כלום מעבר. ההרחבה אצלנו היא הרבה מעבר לשאלה הדומה. קודם כל, הנוסח טיפה שונה וכבר התלמיד חושב על זה בצורה אחרת. שנית, עיקר ההעשרה היא בזה שאנחנו מכריחים אותו להתמודד עם ניסוח אחר ובתשובה עצמה ובאמצעים הנוספים שהעמדנו בפניו, וידאו, תמונות והסברים. גם נתנו, כיוון שזה אינטרנט, נתנו אפשרות להתכתב איתנו. אפשר לשאול שאלות על כל שאלה וענינו".

לפי ההסכם, בורסי ידעה שאתר הלומדה יכלול תרגול של השאלות הרשמיות שבספר ההכנה. בורסי ידעה כי השאלות שבספר ההכנה הן השאלות שתישאלנה במבחן, ולכן אלה הן השאלות שאותן יש לתרגל. בורסי האמינה, כי תרגול השאלות באתר יעצים את השיווק של ספר השאלות. היא סברה כי ראוי להעניק לספר מימד אינטרנטי, ברוח התקופה. כך, מר פרץ העיד כי הוא ידע "שבאתר באינטרנט זה היום הלהיט" וש"יש מחלת האינטרנט" (פ' ע' 95 ש' 1 וש' 16 בהתאמה). לכן, בורסי שאפה לשלב אתר אינטרנט בפרויקט דנא: " יש מחלת האינטרנט. בכל ענף וכל שטח יש מחלה של משהו שכולם רצים עליו. אני נכנסתי לעניין בצורה עסקית. לא שאני מבין או מתעסק בזה או העליתי לאתר. שום דבר. אני הבנתי ממנו שזה עוזר לתלמידים ללמוד, והיה לו את זה עם בנק הפועלים, בנושאי לימוד אחרים שהוא היה מקדם, אז אמרתי שאולי אם זה יצליח, הכי הרבה אני לא מתעסק עם זה, אבל לא היה לי שום אמונה בזה ולא הבנתי מה זה" (פ' ע' 95 ש' 20-16).

מר פרץ הודה בעדותו, כי האתר נועד לאפשר לתלמיד ללמוד את ספר השאלות (פ' ע' 93 ש' 32 עד ע' 94 ש' 3):

"ש. ... מאגר זו החוברת נ/22 עם דף התשובות וגם מנוי לימוד באתר למד. לאיזה צורך?
ת. שיוכל ללמוד בעל פה כי הוא יושב מול מחשב והוא חוזר וזה נוח לבן אדם להסתכל.
ש. מה יופיע שם באתר?
ת. אותו דבר. במקום בספר של השאלות זה יופיע אותו דבר באתר".

מר פרץ טען בחקירתו כי בורסי תבעה את הנתבעים משום ששאלות ההכנה מופיעות באתר (פ' ע' 94 ש' 5-4); אך באותה נשימה הודה: "העסקה אומרת לרכוש את מאגר השאלות, מינוי לימוד באתר למד. הוא מקבל את זה בצורה של לימוד באתר" (פ' ע' 94 ש' 9-8). מר פרץ טען כי הנתבע העלה לאתר את השאלות "בלי רשות" (פ' ע' 94 ש' 11-10), אך בה בעת הודה כי באמצעות האתר ביקש להשיא את רווחיה של בורסי מהפצת ספר ההכנה:

"אני עשיתי עסקה עם מר שי כהן. אני לא מבין בכלל בנושא מחשבים, עישנו עסקה שמחשבים זה דבר שהוא סיפר לנו וכל הזמן יש לימוד פה ושם, אז בניתי איתו במסגרת קידום המכירות שלי, שאני אמכור חוברות וגם אני ארוויח ממנו בעסקה שאני עושה איתו. מבחינת מה טוב או לא, לא הבנתי שום דבר" (פ' ע' 94 ש' 24-21).

ראו גם פרוטוקול דיון שהתקיים במשרד התחבורה ביום 17.2.2008 בעניין "פרסום והפצה של ספר התיאוריה החדש" (נספח ו'12 לתצהיר פרץ מיום 4.9.2011). נרשמו שם דבריו של מר פרץ בעניין דרכי הפצת הספר:

"מר פרץ הודיע כי ההפצה תתבצע.
במסגרת רשות הדואר ויפורסם ב - 752 סניפים.
באמצעות מורי הנהיגה באופן של עסקת חבילה יקבל עמלה.
באתרי האינטרנט של "בורסי" ושל אתר "ל" (ההדגשה הוספה)."

עינינו הרואות: מר פרץ הציג את אתר "ל" כאחת מדרכי ההפצה של ספר השאלות.

הנה כי כן, בורסי שאפה להגביר את ההפצה של ספר השאלות באמצעות מערך אינטרנטי. ההנחה הכלכלית הייתה, כי אתר אינטרנט יעצים את היקף ההפצה של עותקי החוברת הקשיחים, וכי החבילה כולה, הכוללת מימד בנייר ומימד אינטרנטי, תהא אטרקטיבית יותר לתלמיד. שיתוף פעולה בין הצדדים בנקודה זו הודגם, למשל, בהפניה הדדית מספר השאלות לאתר ומהאתר לספר (ראו מוצג נ/15): :

"אין בעיה לאחר שהספר יצא לאור להזכיר את אתר למד כמקום בו ניתן לרכוש את הספר ישירות.
שרון."

"היי שרון
שרון, לפני שאני אשלח, רק שנסגור את הפינה שכולנו נהיה על אותו גל ושלא יהיו אי הבנות בנינו.
אני שולח לכם את הנתונים, וזה ממני במסגרת שיתוף הפעולה שלנו. אני רק מבקש שכולנו נזכור שאחרי שההודעה הרשמית של הספר תצא, והכל יהיה מפורסם לציבור, בפקסים הבאים ובמשלוחים השיווקיים הבאים באמצעים השונים, אתר למד יוזכר כמקום בו ניתן לרכוש ישירות את הספרים.
אנא אשרי לי את זה, זה סיכום ישן וותיק שלנו, אפילו בהסכם, אבל כדי למנוע שמץ של ספק.
מיד עם האישור , אני שולח את הנתונים, והם רבים ומסודרים.
בברכה,
שי."
(ההדגשות הוספ ו).

גם מעדותה של גב' רון עולה, כי בורסי שאפה לשלב את האינטרנט כחלק מ"חבילה": "אנחנו מכרנו חבילה, בה הוא [הרוכש – ה"ש] קיבל את שני הספרים בניילון פלוס קוד כניסה לאתר שקיבלנו משי [כהן – ה"ש] שבו הוא יכול לתרגל גם באתר" (פ' ע' 68 ש' 2-1). היא הודתה: "בחרנו לעשות שת"פ עם שי [כהן – ה"ש] כדי לצרף מימד אינטרנטי לספרים שלנו שהם ספרים כתובים" (פ' ע' 66 ש' 22-23). כדבריה (פ' ע' 66 ש' 31-20):

"ש. העיד מר יצחקי שסיפר שבאותה עד במרץ 2008 משרד הרישוי דיבר על מהפיכת מחשוב. הכל עבר למימד חדש, מחשב, אולי לא במקום אבל בתוספת לכתב.
ת. נכון. בגלל זה בחרנו לעשות שת"פ עם שי כדי לצרף מימד אינטרנטי לספרים שלנו שהם ספרים כתובים.
ש. איזה מימד אינטרנטי?
ת. שיהיה שילוב של משהו שקשור לאינטרנט. ואז התרגול באינטרנט והם מקבלים את הספר. הספר הוא כפי שדרוש במרכז, הוא ספר שאלות. יש את ספר התשובות ואפשרות לתרגל באינטרנט, בגלל שבדיוק נכנס האינטרנט ורצינו לעשות את השילוב הזה.
ש. אתם מציעים לתלמיד ללמוד את הספר נ/10 שהוצאתם ולהוסיף לתרגל גם באתר למד? האם אין בזה כפילות?
ת. אני חושבת שזה יכול לעזור, כן. תרגול זה תמיד, כל מבחן, אם זה פסיכומטרי או לרשות לנ"י יש את מימד התרגול לפני המבחן וחשבנו שאם זה יהיה באינטרנט אז זה יועיל".

גב' רון הוסיפה, כי בורסי ביקשה להבטיח את איכות האתר. כדבריה (פ' ע' 67 ש' 10-3):

"החבילה מורכבת משלושה מרכיבים עיקריים שהיינו אמורים לספק אותם ללקוח באופן ישיר. סעיפים 3.4 – 3.5 באים להגן עלינו מבחינה מקצועית, שהספר יהיה ברמה גבוהה כפי ששי הצהיר שהוא ידען ומומחה בתחום הזה, אז רצינו שיהיה כתוב שאנחנו מצפים שהספר יהיה ברמה גבוהה, שהאתר יהיה ברמה סבירה. שפתאום ייפול האתר או יתלוננו שהספר לא ברמה טובה, אז רצינו שגלסופט תצהיר שהיא תהיה אחראית לתפעול האתר, כי זה לא התפקיד שלנו. את למשל מוכרת תוכנה למישהו והאתר לא עובד, לא באים בטענות אל האתר, אלא הלקוח מתלונן למי שמכר לו את החבילה. אז ברמה ההצהרתית רצינו שהם יצהירו שזה יהיה ברמה גבוהה ושהם יתחזקו את האתר ושהכל יעבוד".

ניתן אם כן להבין, שבורסי ראתה באתר האינטרנט חלק חשוב של המיזם המשותף, שמטרתו לקדם הצלחה של התלמיד במבחן התיאוריה. לכן, ההסכם לפי לשונו, ובהתאם לתכליתו העסקית, לא שלל את האפשרות שבאתר תופענה שאלות העומדות בזיקה לשאלות מספר השאלות. וההיפך הוא הנכון: כדי לעמוד ביעד של תרגול לבחינה, היה על הנתבעים לבסס את ידיעתם בשאלות הרשמיות. כדי להגשים את ייעודו של המיזם העסקי, השאלות שבאתר היו צריכות להיכתב בהתייחס למאגר הרשמי, שכן זה היה המאגר של השאלות שאותן על התלמיד לשנן, להבין ולתרגל לקראת המבחן.

התשתית הראייתית מלמדת כי בזמן אמת, בורסי הייתה ערה למבנה השאלות שבאתר, ולכך שהוא מכיל שאלות דומות ביותר לשאלות הרשמיות. כזכור, לפי ההסכם, בורסי היא זו שמדפיסה את ספר הפתרונות, לרבות עימוד וגרפיקה וכל הנדרש על מנת להוציאו אל האור (סעיף 3.7 להסכם מיום 15.2.2007). כאמור, בספר התשובות שבנייר הופיעה הפניה פרטנית לאתר האינטרנט, לצד כל תשובה. למשל, לצד התשובה לשאלה A1 מופיע: "קישור ללימוד באתר למד: http://www/lamed.co.il/learn/822". הפניות פרטניות כאלה מופיעות לצד כל תשובה ותשובה בספר המודפס.

ודוקו: בורסי היא זו שהכינה את ספר התשובות לדפוס, בהתאם להסכם (ור' עדותה של גב' רון בפ' ע' 62 ש' 23-16; עדותו של מר פרץ בפ' ע' 77 ש' 26-22).

גב' רון העידה כי בורסי פעלה בעניין העריכה של ספר התשובות באמצעות עובד בשם סרגיי לוסקוטוב, שהעברית לא הייתה שגורה בפיו, ומלבדו לא נעשתה בקרה על ספר התשובות. לדבריה (פ' ע' 62 ש' 25 עד ע' 63 ש' 14):

"ת. לא ראיתי את התוכן בכלל. שי היה אחראי לזה. אני לא עשיתי הגהות, לא פיקחתי על התוכן, כלום. סיפקנו לו את סרגיי שהוא גרפיקאי וסדר, ואמור לסדר את הספר כספר. ברגע שהספר מוכן, יש אישור משי, הוא שולח את הקובץ מסודר לדפוס. אז הדפוס מדפיס.
ש. אתם כמי שבסופו של דבר היה צריך להוציא את הספר, הוצאתם לדפוס על חשבונכם, נכון?
ת. כן.
ש. לא עניין אתכם מה כתוב בספר התשובות.
ת. אנחנו לא אנשי מקצוע. כמו ספר השאלות, אנחנו הוצאנו אותו לאור אבל בחיים לא קראתי אותו, לא עשיתי עליו הגהה. ברגע שמשרד התחבורה אישר את הספר, הוצאנו לדפוס והפצנו. מי שאישר את ספר התשובות לדפוס, זה שי.
ש. אבל סרגיי שעבד בבורסי על הספר הזה, הכיר כל אות וכל תו. עבר דרכו, סידר, עימד, גרפיקה.
ת. סרגיי הוא בחור רוסי, בקושי יודע עברית ובקושי יודע לכתוב בעברית. התפקיד שלו היה לסדר גרפיקה בספר, עימוד, סידור השאלות, סידור המספור, שהכל ירוץ. הוא לא מישהו מקצועי שקרא והבין מה כתוב בו. גם לא היה אמור לעשות את זה. תפקידו היה סדר.
ש. מי האיש המקצועי בבורסי שאחראי להוציא את הספר לדפוס כמו שצריך?
ת. סרגיי, בתחום של הכנת הספר לדפוס. לא בתחום של מה יש בספר.
ש. אז אף אחד מטעם בורסי לא הסתכל על הספר, לא בדק את צורתו, איך הוא נראה, מה כתוב בו.
ת. לא".

בזמן אמת, בין מר לוסקוטוב מטעם בורסי לבין מר שי כהן הוחלפה תכתובת מיילים בעניין ספר התשובות. מר כהן הציג תכתובת דוא"ל (מתוך נספחים לתצהיר שי כהן מיום 27.3.2013):

"היי סרגיי,
הלינק חזר לחיים ואתה יכול להוריד שוב את הקובץ...
הנה כאן: http://www.gal-soft.com/download/C_qes.zip
כל מה שאתה צריך, פשוט תרים אלי טלפון/אימייל בלי היסוסים..."
(מייל מיום 4.10.2007, נספח ז'4).

"שי...
אם אתה רוצה להביא לי את כל החומר מחדש אני צריך לעשות את כל העימוד מחדש. אין בזה היגיון כי לאחר זה תצטרך לבקר אותי ב"ברבנל"... פשוט תן לי לפרוץ מערכת שלך... ר' שש תשובות שחסרות בקבצים וורד שקיבלתי ממך.
תודה!
מראש!
בכבוד רב!
סרגיי".
(מייל מיום 16.10.2007, נספח ז'5).

"סרגיי
שני נושאים עיקריים:
לגבי ספר התשובות – מאוד חשוב לי שנקדם את זה.
אין הרבה תיקונים, אבל את מה שיש אני מבקש שנעשה מהר.
יש ארבע שאלות בלבד להחליף בפרק ה A הקבצים מצורפים לאימייל הזה.
חוץ מזה, יש לנו את השאלות הבאות:
...
כמו כן, נתתי לך ספריית תמונות ענקית שלי, כולן מקוריות שלי. איפה שאתה רואה שמתאים, שים בבקשה תמונה.
...
תעדכן אותי מה קורה ולוחות זמנים.
שי."
(מייל מיום 25.2.2008, נספח ז'6).

"שים לב גם בלמד שלך - על שאלה אם תמרור נייד עצור אתה נותן תשובה:
בית משפט יכול לגזור עליו שנה מאסר, 10000 ₪ קנס ושנתיים פסילה....
איזה תמרור מסכן... מעניין כמה מרוויח תמרור כזה בשנה שיכולים לדפוק לא פסק דין עם כנס 10000 ₪.
ל = 1 גרוש! תוריד מחיר! 15 ש"ח זה יקר!"
(ההדגשה הוספה; מייל מסרגיי לשי מיום 28.3.08, נספח ז'7).
"האם נהג מונית רשעי להוריד/להעלות נושעים בתחום תמרור ב - 29?
תשובה: כן, במקרה שאין שוטרים בסביבה.
הערה: תמרור ב-29 "אסורה כל עצירה וחניה של רכב בדרך שבו הוצב התמרור, אלא אם דרוש הדבר למילוי הוראות כל דין" מעניין אך ורק את ... של נהג רכב ציבורי.
קיצור ללימוד באתר למד: http://lamed.co.il/einlmolamed.html
בכבוד רב
סרגיי"
(מייל מסרגיי לשי כהן מיום 3.6.2008, נספח ז'8).

התובעות משכו את תצהירו של סרגיי לוסקוטוב והוא לא הוזמן על ידיהן להעיד (ראו החלטה בפ' ע' 97). אין צורך לומר, כי הימנעות זו מהבאת עד רלבנטי נזקפת כנגדן.

הנה כי כן, בורסי עצמה ערכה וסידרה את ספר הפתרונות, אשר בו עצמו הופיעו קישורים שוטפים ותכופים לאתר. מתוך תכתובת המיילים הנ"ל עולה, כי הקישורים לאתר – נבדקו (וראו נספחים ז'7-ז'8 לתצהיר כהן מיום 27.6.2013).

בכך אומתה עדותו של מר כהן, לפיה הקישורים מהספר לאתר היו ידועים לבורסי. הוא העיד (פ' ע' 115 ש' 26-5):

"ת. ... הקישור וכל הספר נערך בלעדית על ידי בורסי. מעולם לא היתה לי גישה למחשבים שלהם. מעולם לא היתה לי גישה לדפוס שלהם, איני יודע אפילו מה תוכנת סדר הדפוס שלהם. סרגיי היה היחיד על המחשב. בוודאי שאיני עובד על תוכנת סדר דפוס, איני יודע להפעיל אותה וגם לא ראיתי אותה. כל מה שהעברתי אליהם הם סידרו ועימדו בעצמם. אני בוודאי לא שמתי שם שום דבר שהם לא יודעים, או שלא הם שמו בעצמם. ספר התשובות נועד לענות על השאלות ולספק למי שרוצה גם תרגול נוסף. הוא נועד לתרגול נוסף. אדם שראה את התשובה בספר התשובות שכתבנו ולא הספיקה לו, או שהוא רוצה הרחבה או משהו נוסף, ניגש לאתר, רואה שאלה דומה במתכונת, דומה לחומר, רואה פירוט מלא ומורחב של התשובה. הוא יכול לראות גם את התשובה כמו שהיא בספר התשובות, יכול להיות אמצעים חזותיים נוספים, וידאו ותמונה, ושאלות של תלמידים שאנחנו עונים עליהן, על אותה שאלה. לכן היה שם קישור. הקישור הזה נבדק על ידי אנשי בורסי. אנחנו רואים אפילו הערות שלהם שצירפתי בנספחים, שהם אומרים לי שאני שיש לי שגיאה באתר. מפנה לנספחים ז'7 ו- ז'8. זה מתוך 400 מיילים שהגשנו לביהמ"ש. עובדי בורסי נכנסו, ראו ואפילו העירו לגבי דברים שהם חשבו שהם לא נכונים.
ש. האם קיבלת רשות ממנהל בורסי? מה הקשר בין גרפיקאי לבין מנהל? הוא בקושי יודע
עברית. אתה סתם מלהג. השאלה פשוטה ביותר, האם סרגיי הגרפיקאי הוא בורסי
מבחינתך?
ת.סרגיי הוא האיש שמעמד להם את כל הספרים, כולל הספר הזה, כולל ספרי משפט, כולל
הכל. בנוסף, סרגיי הוא חלק מהאורגן שנקרא בורסי ובנוסף, מול עיניי ולא פעם אחת,
סרגיי היה יושב עם שרון רון ועם שלמה פרץ, שאמנם אמרו שהוא לא יודע להשתמש
במחשב אבל שלמה פרץ יודע לשבת על הכסא ולקרוא. סרגיי היה מראה להם את אתר
למד, כולל בפגישות שאנחנו ערכנו שם".

בעת העריכה של ספר הפתרונות והבאתו לדפוס, נציגי בורסי ודאי ראו, ומכל מקום היה בכוחם לראות, את הקישורים לאתר. אין מדובר בקישורים בודדים או נסתרים, אלא ברצף שוטף של קישורים בולטים ותכופים. היה בכוחם של נציגי בורסי להיכנס אל אתר האינטרנט ולבדוק כיצד מופיעות בו שאלות התרגול. והנה, לא רק שבורסי לא מחתה בידי גלסופט בעניין הקישורים לאתר ובעניין השאלות המופיעות באתר, אלא שהיא פעלה באופן אקטיבי להבאת ספר הפתרונות לדפוס כפי שהוא, כולל ההפניות לאתר נשוא הסכסוך דנא. בדרך זו, בורסי יצרה מצג כלפי גלסופט, לפיו אין פסול בתוכנן של השאלות שבאתר.

מר פרץ פנה אל הנתבעים במכתב מיום 28.4.2008 ובו ציין כי בורסי ערכה בדיקה של האתר (נ/18). והנה, מה שהטריד את בורסי במכתב זה הוא השימוש בביטוי "שאלות חדשות". במכתב זה, לא מופיעה כל טענה על העתקת שאלות (!). אף לא מופיעה דרישה למחוק שאלות מהאתר או להסיר את ההפניות מספר התשובות לאתר:

"שי שלום רב
בבדיקה של אתר למד התגלה לנו שאתה משתמש במותג " שאלות חדשות" ואתה בכוונה מטעה את המשתמש באתר שהם השאלות של משרד התחבורה.
בחוות דעת משפטית שקיבלתי אסור לך להשתמש במותג "שאלות חדשות" ועליך לציין שהשאלות החדשות נכתבו ונערכו על ידי מומחה אתר למד.
ולאור האמור לעיל:
אנו דורשים ממך מיידית לציין בכל מקום באתר למד שכתוב "שאלות חדשות" להוסיף את המילים שנכתבו ונערכו ע"י מומחה אתר למד.
במידה ולא תציין את המילים שנכתבו ונערכו על ידי מומחה אתר למד נאלצך להגיש נגדך תביעה משפטית כולל צו מניעה.
אנו מקווים שתגיע לשפיות ותבצע מיידית את התיקון הנ"ל.
אנו מקווים שכל השאלות שבאתר למד נערכו ונכתבו באמת על ידי מומחה אתר למד
בכבוד רב
שלמה פרץ,
מנהל."

סיכומה של נקודה זו: על רקע התשתית הראייתית שנסקרה לעיל, אני קובעת כי גלסופט לא הפרה את ההסכם עם בורסי. השאלות שבאתר אמנם נסמכו על ספר השאלות של בורסי, אך זאת במהלך גלוי וללא הסתרה, בשיתוף פעולה עם נציגי בורסי, וכחלק מהגשמת היעד של המיזם המשותף. כאמור, תכליתו המסחרית של המיזם הייתה להקנות לספר הפתרונות הכתוב מימד אינטרנטי, וזאת במטרה לאפשר לתלמיד לחזור ולשנן את אותן שאלות שבמאגר השאלות, ואשר תופענה במבחן. בזמן אמת, בורסי לא רק שלא מחתה בידי גלסופט על הקישורים מהספר לאתר, ועל השאלות שהופיעו באתר, אלא שהיא גם זו שערכה והדפיסה את ספר התשובות שבו הודפסו קישורים בולטים אל האתר.

שעה שלא הוכחה הפרת זכות, יש לדחות את התביעה. למעלה מן הצורך, אבחן עתה את שאלת הקשר הסיבתי בין מעשי הנתבעים לבין ההפסדים הנטענים בתביעה. מהתשתית הראייתית עולה, כי ספר השאלות נכשל מסיבות שאינן קשורות למעשה או למחדל מצד הנתבעים.

העדר קשר סיבתי

התובעות לא הוכיחו כי הפסדיהן הנטענים הוסבו להן כתוצאה מאתר למד. למעשה, התובעות עמדו בפני קשיים אחרים שהכשילו את הפצתו המסחרית של הספר. להלן אסקור את התפתחות העניינים העובדתית בקשר לכך.

ספר השאלות של בורסי נבדק, כמובן, על ידי משרד התחבורה. במכתב מיום 13.5.2007, הובא "סיכום דיון בנושא ספר התיאוריה מיום 6.5.2007" (נספח י'7 לתצהיר פרץ מיום 14.3.13). מר יצחקי בירך בדיון "את נציגי חברת "בורסי" על כך שספר התיאוריה הינו ברמה גבוהה מבחינה מקצועית". נרשם ש"ספר התיאוריה טרם אושר באופן רשמי וכתוב ע"י אגף הרישוי מכיוון שיש לבדוק האם הספר תואם את הדרישות המצויינות במסמכי המכרז". סוכם: "באחריות חנן אהרון ורבקה אלמודאי לקיים ישיבה עם נציגי חברת "בורסי" בכדי לבדוק את הספר מול הדרישות במסמכי המכרז".

במכתב מיום 28.5.2007, מחנן אהרון (מנהל אגף א' רישוי ותפעול במשרד התחבורה) למר שלמה פרץ, ניתן אישור של משרד התחבורה להפצת ספר השאלות (נספח י'8 לתצהיר פרץ מיום 14.3.13):

"בתאריך 17.5.07 התקיימה פגישה באגף הרישוי, בהשתתפות מר משה רובינשטיין ומר איתמר לוין נציג החברה. בישיבה זו הוצגו ספרי התיאוריה ונבדקה התאמתם מול התנאים שנקבעו במכרז. נציגי החברה נתבקשו לבצע מספר תיקונים בטרם יאושרו הספרים באופן סופי. בתאריך 20.5.07 נערכה פגישה נוספת באגף הרישוי עם נציגי החברה ונמצא כי התיקונים התבצעו כנדרש... בהתאם להחלטת סמנכ"ל בכיר תנועה, הריני לאשר את הדפסת הספר והפצתו למכירה החל מתאריך 1.7.07" (ההדגשה הוספה).

הנה כן, ספר השאלות אושר לפרסום על ידי משרד התחבורה החל מיום 1.7.2007. ואולם, עיכובים בהערכות של משרד התחבורה למחשוב הבחינות הובילו לעיכוב בהפצת הספר. במכתב מיום 18.9.2007, כתב מר רובינשטיין מטעם בורסי למר יצחקי:

"בהמשך לשיחתנו מיום 17.9.07 שבה הודעת לי כי מועד ביצוע המבחנים בנדון, יידחה שוב למועד מאוחר, בלתי ידוע, כנראה לעוד מספר חודשים. עקב אי היערכותו של אגף מערכות מידע לנדון מבעוד מועד, הריני להעלות בפניך הערותי, הסגותי והצעות לשינוי אפשרי למצב שנוצר.
1. חלפו קרוב לארבע שנים מאז הוגשה ההצעה לביצוע מאגר השאלות...
2. חלפו קרוב לשלוש שנים מאז נחתם החוזה בין משרד התחבורה לבין הזוכה במכרז.
3. קרוב לארבע שנים מושקעות במכרז..
4. לצורך ביצוע העבודה, הושקעו מאות אלפי שקלים.
5. ביצוע המיזם התעכב אין ספור פעמים ובכל המקרים העיכוב נבע ממשרד התחבורה.
6.אנחנו נענינו לכל דרישה שהגיעה ממשרד התחבורה, לרבות שינוי השאלות עקב שינויים בתקנות, בפקודה ובתמרורים, ולבסוף גם עקב דרישות "המחשב", נושא שלא עלה כלל בדרישת תנאי המכרז.
7. אגף מערכות מידע והעומדים בראשו, לא נערכו לקראת הנדון...
...
15. בחודש אוגוסט האחרון אישרתם במכתב, סופית, את תוכן וצורת הספרים שמכילים את מאגר השאלות ואישרתם הפצתם החל מה - 15 לאותו חודש.
16. מכיוון שמערכת המחשוב במשרדכם לא הייתה ערוכה עדיין לביצוע הנדון, ולאחר התייעצות עם מנהלת אגף מערכות מידע, ביקשת שנעכב את הפצת הספרים, למועד שיתאים לתחילת ביצוע הנדון, שנקבע ל - 15.10.07.
17. מכיוון שכך התחלנו בהדפסת הספרים...
לאור האמור לעיל, מתבקשת מסקנה אחת ברורה והיא שמשרד התחבורה כשל בביצוע המיזם, נכון לכתיבת שורות אלו והאצבע המורה על האחראי לכשל, מורה בברור ובוודאות לכיוון אגף מערכות מידע והעומדים בראשו..." (נספח י' 9 לתצהיר פרץ מיום 14.3.13).

מר יצחקי ענה במכתב מיום 20.9.2007: "אין עוררין על נכונות העובדות במכתבך. לצורך פתרון הסוגייה והגעה לסיכומים אופרטיביים, זימנתי פגישה בראשותי אשר תתקיים אי"ה ביום 14/10/07. יחד עם זאת ולאור הצורך לברר באופן סופי את לוחות הזמנים, אני ממליץ לעכב את הפצת הספרים" (ההדגשה הוספה; נספח י' 10 לתצהיר פרץ מיום 14.3.13).

במכתב מיום 28.10.07, שעניינו "סיכום פגישה בנושא ספר ומאגר שאלות למבחן הנהיגה העיוני שהתקיימה ביום 21/10/07" (נספח י'11 לתצהיר פרץ מיום 14.3.13), נרשם כי מטרת הדיון: "עדכון בדבר לוחות הזמנים להפעלת מבחני הנהיגה העיוניים הממוחשבים ובהתאם לכך קביעת המועדים המוגדרים והמחייבים להפצת ספרי התיאוריה החדשים על ידי חברת "בורסי" ". נרשם בס' ג.1.: "עוזי יצחקי יודיע לחב' "בורסי" עד ליום 25/10/07 לוח זמנים מעודכן להיערכות הזכיינים הפרטיים להפעלת המבחנים הממוחשבים כתקופת הרצה. בהתאם לכך, תיערך החברה להפצת הספרים לשוק תוך התבססות על התחייבות משרד התחבורה כי החל מיום 1/1/08 ניתן יהיה להשתמש במאגר השאלות של "בורסי" במבחנים העיוניים הממוחשבים" (ההדגשה הוספה).

ב"סיכום דיון מועדת מכרזים שהתקיימה ביום 2.3.2008 (מספר 13) בירושלים", נרשם (במהלך הדיון): " ספר התיאוריה במתכונתו החדשה יופק ביום 1.4.08 ומבחני התיאוריה החל מיום 1.7.08 יתבססו על ספר התיאוריה החדש... מבדיקה שערכה הועדה הסתבר כי הספר מחיל רק שאלות בלבד וללא תשובות לאותן שאלות. מבדיקת המפרט למכרז וחוזה ההתקשרות הובהר כי חברת "בורסי" הייתה אמורה להכין ספר הכולל שאלות ותשובות לפיכך הועדה מבקשת כי עוזי יפנה לחברת בורסי להשלמת התשובות לשאלות כפי שנקבע" (ההדגשה הוספה, נספח י' 14 לתצהיר פרץ מיום 14.3.13).

במכתב מיום 30.3.2008 ממר יצחקי למר פרץ נרשם: "בהמשך לסיכום ועדת המכרזים במשרד התחבורה מיום 2/3/08 להמליץ בפני החשב הכללי לאשר הארכת התקשרות עם חברת "בורסי" בשנתיים נוספות, אבקש להביא לידיעתך כי בכוונתנו לממש בעתיד את כלל האופציות הנוספות בהתקשרות שבין החברה לבין משרד התחבורה" (נספח א' 2 לתצהיר פרץ מיום 14.3.13).

ביום 29.5.08, מר יצחקי כתב למר פרץ כי "החל מיום ראשון 1/06/08 יתבססו מבחני התיאוריה הממוחשבים על מאגר השאלות המופיע בספר" (ההדגשה הוספה; נספח י' 16 לתצהיר שלמה פרץ מיום 14.3.13).

ביום 1.7.2008, מר נצר כתב למנהל אגף הרישוי במשרד התחבורה, מר חמאדה ג'אנם, מכתב בעניין "השתלשלות האירועים עד היום של מכרז 33/03 "ספר השאלות" ". בס' 2 נרשם:

"מהתרשמותי במהלך הפגישה הפגנתה אי נוחות ונוצר הרושם כי אין לך תמונה כוללת וברורה על מהלך כל המכרז מתחילתו ועד לרגע הפגישה, זאת בגלל העיכובים הרבים ואי התחלת המבחנים. לציין כי ידעת שמכרז זה יצא לדרך בשנת 2004 ולא ברור למה כל ההליכים טרם הסתיימו עד היום".

באותו מכתב פירט מר נצר את הסיבות לעיכוב הפצתו של הספר להבנתו, ובין היתר: עיכוב בחתימת החוזה בין התובעות למשרד התחבורה, עיכוב בקבלת חומרים ממשרד התחבורה לכתיבת הספר, עיכובים בעבודת הצוות לבדיקת השאלות (פגישות לא סדירות ודחיות בפגישות), ובעיות במערך המחשוב של אגף הרישוי (י' 17 לתצהיר מר פרץ מיום 14.3.13).

בהמשך, ביום 11.7.08, אהרון אהרון שלח מייל למר פרץ בו נרשם: "מנהל אגף הרישוי הנחה אותי להביא לידיעתך, כי מאגר השאלות עומד לפני שינוי, כפי שהובא לידיעתך בישיבה בה השתתפת בחולון. לפיכך הינך נשרד לא להדפיס ספרים נוספים ללא אישור של מנהל אגף הרישוי. ועליך להיערך להמשך הדפסה של המאגר החדש על מנת למנוע מחסור בספרים החדשים" (ההדגשה הוספה, נספח י' 19 לתצהיר מר פרץ מיום 14.3.03).

מר פרץ העיד (פ' ע' 74 ש' 17 עד ע' 75 ש' 24):

"ש. אבל משרד התחבורה עיכב את העניין, נכון?
ת. הוא לא עיכב, לא היו לו מחשבים ולא יכלו לעבוד על זה. הוא לא עשה את מה שהוא היה חייב לעשות. הוא היה צריך מחשבים ולא היה לו, בגלל זה גם התשובות לא היו נכונות במחשב, היא לא עשתה את הכל שלא יוכלו לבצע כי היא היתה נגדו...
ש. ובגלל הסיפור הזה אי אפשר היה להוציא את הספר.
ת. נכון.
...
ש. התחלתם להוציא את הספר באפריל 2008, נכון?
ת. לא. קיבלנו אישור רסמי ממונה אגף הרישוי חנן אהרון, ביולי 2007.
ש. אז למה לא התחלת למכור?
ת. כי מיד הם ביטלו [משרד התחבורה – ה"ש].
ש. אז מתי התחלת למכור בפועל?
ת... התחלתי והפסיקו אותי. התחלתי והמשכתי כל הזמן. האם התחלתי זה 2007? אחרי זה גילו סיפורים ואמרו לי להפסיק. אם אתה רוצה אחרי זה, יש כל מיני תאריכים".

ובהמשך:
"ש. ב- 11.7.08 כתב לך משרד התחבורה לעצור הדפסה.
ת. אז אמרתי לך ביולי קיבלתי אישור וביולי הפסקנו... מי חתום על המכתב שאתה מראה לי?
ש. אהרון אהרון. "... לפיכך הינך נדרש לא להדפיס ספרים נוספים", הפסקת להדפיס, נכון?
ת. כן."

בסיכום ישיבה מתאריך 14.7.08 בנושא המבחן העיוני (נ/5), מר גאנם חמאדה ציין:

"תהליך פרסום ספר העיוני לא היה מסודר ולא היה תקין – התגלו בעיות בשאלות שהוכנו וגם התרגום בשפות זרות הוא בעייתי ולכן אחוז העוברים במבחנים העיוני הוא נמוך ביותר"

גב' קופרברג חסידה ציינה:

"קיימות שתי בעיות: קיים צורך להוציא מהדורה מתוקנת מספר השאלות וזאת לאחר שהועדה תסיים את עבודתה. קיימת בעייה במספר כפול של השאלות ויש חפיפה במספרים כך שהמחשב אינו יכול לזהות את המספרים ולהתאים להם את השאלות"

מר אהרון אהרון ציין:

"קובץ השאלות מכיל בתוכו כ - 1,680 שאלות מהם נופו כ- 400 שאלות, הניפוי הוא כתוצאה מכך שקיימות בין השאלות שאלות על תמרורים חדשים שטרם אושרו ושאלות אחרות בניסוח שיש בהן בעיות ניסוח. עד היום הועדה בדקה ותיקנה כ- 640 שאלות והתיקון היה גם מבחינת טעויות ניסוח וגם טעויות מהותיות כשהמטרה שהשאלות תהיינה קלות להבנה על ידי הנבחן. יש צורך להכנת שאלות חדשות למבחנים בטרקטור כי במבחנים אלה יש מספר קטן ביותר של שאלות."

בהמשך, מר חמאדה גאנם הוסיף:

"יש להכניס למאגר המחשב מיידית את כל התיקונים שהועדה בדקה ותיקנה. עדכון השאלות על פי סיכומי הועדה יבוצעו על ידי אירית הראל עד תאריך 27.7.08 יועבר הקובץ המתוקן לידי הועדה לבדיקה נוספת בכל מקרה עד תאריך 31.7.08 יהיה המועד לגמר עדכון השאלות בשפה העברית וזאת לאחר בדיקת ואישור הטסטולוג. לכן חובה שהטסטולוג יצורף לדיוני הועדה ויהיה שותף בניסוח ובבחינת השאלות. קיימות בעיות בתרגום לשפות זרות ובעיקר בשפה הערבית ולכן יש לצרף את המתורגמנית בשפה הערבית לדיוני הועדה.
בכלך מקרה עד תאריך 14.8.08 הספרים בערבית וברוסית יהיו מוכנים להפצה"

מר נצר טען כי הבעיה הייתה לגבי תמרורים שהופיעו בספר, אך טרם פורסמו ברשומות (פ' ע' 55 ש' 28-9):

"ש. הגשנו בנ/5 סיכום ישיבה של משרד התחבורה. אומר מר אהרון אהרון "קובץ השאלות מכיל כ- 1680 שאלות מהן נופו כ- 400 שאלות , הניכוי הוא כתוצאה מכך שאלות על תמרורים חדשים שטרם אושרו ושאלות שיש בהן בעיות ניסוח... עד היום הועדה תיקנה כ- 640 שאלות גם מבחינת טעויות ניסוח וגם טעויות מהותיות שהמטרה שהשאלות תהינה קלות להבנה על ידי הנבחן". האם המשרד [משרד התחבורה – ה"ש] תיקן או לא תיקן.
ת. עכשיו הוא תיקן. ברגע שהסתיים המכרז אז הוא הכניס בפעול את התיקונים שעשה. אחרי שסיימנו עם המכרז.
ת. מתוך ה- 400 שאלות שנגרעו מהמאגר. אלה שאלת של תמרורים חדשים שקיבלנו להכין עליהם שאלות ותשובות בשנת 2005 ולא אושרו עד ליום התחלת ביצוע המבחנים בשנת 2008 ואושרו רק בשנת 2012. לכן היה צורך להוריד את כולם מיידית ואותם הורדנו. לגבי ההערה השניה של 600 ומשהו שאלות עם תיקונים וניסוחים, נזכיר שאותנו ביקרה טקסטולוגית וקבעה וכן שני נציגי משרד התחבורה שאישרו את השאלות כפי שהן עם התשובות."

יצוין כי במכתב ממר יצחקי למר פרץ מיום 23.7.08 נרשם: "בהמשך לסיכום ועדת המכרזים במשרד התחבורה מיום 2/3/08 הוארכה ההתקשרות עם חברת "בורסי" בשנה ואנו פועלים להארכתה בשנתיים נוספות" (נספח ו' 18 לתצהיר פרץ מיום 4.9.11).

מר יצחקי העיד על הבעיות שהתגלו בספר השאלות, לאחר שיצא לאור:

"התברר שהשאלות בעיתיות מאוד גם מבחינת הניסוח וגם מבחינת האורך ובימים הראשונים התגלה אחוז גבוה מאוד של נכשלים, שלא היה סביר. לא זוכר איזה אחוז, זוכר שזה היה גבוה מאוד.
...
... זוכר שהיו בעיות" (פ' ע' 35 ש' 17-7).

ובהמשך (פ' ע' 36 ש' 5 עד ע' 37 ש' 2):

"ש. הוא אומר [מבקר המדינה] למשל שאחוז הנכשלים במבחנים העיוניים בשאלות החדשות היה 78%. בשפה הערבית 93% נכשלים. אתה מכיר את כל המסקנות האלה?
ת. כן.
...
ש. משרד התחבורה למעשה אומר שתיקן את הטעויות.
ת. כן.
ש. אז מי שתיקן את הטעויות בשאלות היו מומחי משרד התחבורה.
ת. נכון, למשל אהרון אהרון.
...
ש. נכון שבורסי לא עדכנה את הספרים?
ת. לא זכור לי בדיוק מה קרה אבל בסופו של דבר מי שעדכן היה צוות משרדי. עידכן והוציא ספר נדמה לי ב- 2009 או 2010" .

הבדיקה החוזרת של ספר השאלות הובילה את משרד התחבורה לכלל החלטה, לפיה יש לבצע בו תיקונים. מנהל אגף הרישוי, מר ג'אנם חמאדה, הודיע לבורסי במכתב מיום 23.11.08 (נ/6 ומוצג כד' לתצהיר כהן מיום 27.6.13):

"1. בעקבות תלונות וערערים שהוגשו למשרד התחבורה על ידי נבחני התיאוריה, נערכה בדיקה, בה מצא משרד התחבורה כי במאגר השאלות למבחן העיוני... שנכתב, נערך הוצא לאור והופץ על ידכם, נמצאו שאלות לא עדכניות, שאלות מטעות, שאלות עם מס' תשובות נכונות ושאלות שמנוסחות באופן שלא מבינים את הנקרא. במצב דברים זה, קיימת חשיבות בשמירה על טובת הציבור, בטיחותו ושלומו ועל כן יש צורך דחוף בעדכון ותיקון השאלות, בהקדם האפשרי.
בעקבות האמור לעיל, גורמים מקצועיים באגף הרישוי תיקנו את השאלות.
לנוכח זכייתכם במכרז הראשון לכתיבה, עריכה, הוצאה לאור והפצה של ספר התיאוריה הרשמי של משרד התחבורה, מצאנו לנכון להציע לכם לבצע עריכה הוצאה לאור והפצה של השינויים הנדרשים כאמור לעיל, וככל שתביעו הסכמתכם אגף הרישוי ימליץ בפני ועדת המכרזים להאריך ולהרחיב ההתקשרות נשוא מכרז זה בהתקשרות לשנתיים נוספות בתנאים זהים ומיטיבים. ככל שתתקבל המלצתנו בפני ועדת המכרזים יובא העניין בפני החשב הכללי לצורך קבלת אישורו.
...
למען הסר ספק, בהעדר הסכמתכם לביצוע השינויים האמורים לעיל, המשרד יפעל לעדכן, לערוך, להוציא לאור ולהפיץ מהדורה מתוקנת בעצמו ו/או באמצעות מי מטעמו, והמהדורה המתוקנת היא שתהיה המהדורה הרשמית של המשרד"
...
3.אודה על התייחסותכם למבוקש בס' 1 לעיל, תוך 14 יום על מנת שהמשרד יוכל לשקול את המשך צעדיו בעניין" (ההדגשות הוספו).

במכתב חשוב זה, משרד התחבורה הודיע לבורסי כי ספר השאלות לא יופץ עוד במתכונתו, שכן יש צורך בתיקון השאלות. משרד התחבורה הודיע לבורסי, כי בוצעו תיקונים לשאלות על ידי גורמים מקצועיים באגף הרישוי. משרד התחבורה הציע לבורסי לבצע את העריכה, ההפצה וההוצאה-לאור של השינויים הנדרשים, והיה ובורסי תסכים – אגף הרישוי ימליץ לוועדת המכרזים להאריך את משך ההתקשרות עמה. משרד התחבורה ביקש מבורסי לקבל את התייחסותה להצעה זו בתוך 14 ימים (ס' 3 למכתב). משרד התחבורה הדגיש, כי בהיעדר הסכמה של בורסי לבצע את השינויים הנדרשים, משרד התחבורה יפעל בכוחות עצמו לעדכן את ספר השאלות ולהפיצו במהדורה חדשה מטעמו.

מר פרץ הודה בחקירתו כי בורסי לא עדכנה את הספרים (פ' ע' 76 ש' 21-20). מר פרץ הסביר את הסיבה לכך (פ' ע' 76 ש' 25 עד ע' 77 ש' 15):

"הם אמרו [משרד התחבורה – ה"ש] שמבחינתם לזרוק את כל החוברות. אמרתי שאם תשלמו, אין לי בעיה לזרוק. בסוף אמרו שעושים תיקון. יש 1000 וכמה שאלות. מתוכן יוציאו את השאלות מתוכן היה 400 שזה היו שאלות של תמרורים שאין לזה שום שייכות לכל הסיפור שלנו והיו עוד עמה תמרורים שהיו שם אנשים שאין להם שום השכלה טקסטולוגית, והם קבעו שככה זה נכון וככה זה לא נכון. הם הקובעים. מי הם איני יודע ומה ההשכלה שלהם איני יודע, אבל עשו פרסום ענק בעיתונות. הכל היה טיפ טופ על רמה הכי גבוהה, קיבלנו תשבוחות ברמה הכי גבוהה.
ש. עדכנתם את הספר או לא?
ת. כן. מה זה עדכון, מה שעשינו האם זה נקרא עדכון. אנחנו ישבנו והם לקחו את כל השאלות, הוציאו מהם כ-600 ומשהו, 400 מהתמרורים, ואת אלה לא הכניסו למבחן. זה נקרא עדכון?
ש. אתה מדבר על מה שמשרד התחבורה עשה. אני שואל על הספר שלך, שינית אותם אחרי שהדפסת אותם? הוצאת מהדורה מתוקנת?
ת. לא. הוצאנו דף שמשרד התחבורה נתן שניתן את זה לקונים שהם ידעו שהשאלות האלה לא שואלים אותם, ושלא יתכוננו עליהן. אין לי את הדף הזה כאן. מכרנו את הדף הזה יחד עם החוברת. היה כתוב בו איזה שאלות נמחקו ולא ישאלו אותן בבחינה. הסימון היה שהם היו כהים בריבוע. זה היה בהתאם למשרד התחבורה.
...
ש. וחוץ מזה לא עשיתם שום עדכון בספר.
ת. אנחנו גם לא מוסמכים. היה כתוב גם במכרז שכל כמה זמן נהיה חייבים לעשות עדכון אבל זה לא זה.
ש. גם הדף הנוסף הזה לא קשור לגלסופט, נכון?
ת. נכון."

בורסי לא הודיעה למשרד התחבורה שהיא מעוניינת לעדכן, לערוך ולהפיץ את המהדורה המתוקנת, בהתאם להצעתו של מנהל אגף הרישוי במכתבו הנ"ל. כעולה מעדותו של מר יצחקי, משרד התחבורה החליט לפרסם ספר שאלות מטעמו (פ' ע' 37 ש' 1-2).

סיכומם של נקודה זו: בשלהי נובמבר 2008, משרד התחבורה הודיע לבורסי כי יש צורך בתיקון ספר השאלות, וזאת נוכח תלונות שהתקבלו וביקורת שהושמעה בעניין אחוז הנכשלים הגבוה בבחינות התיאוריה. משרד התחבורה בדק ומצא ליקויים בניסוח השאלות. עוזי יצחקי העיד שבדיעבד התברר שהספר סבל מבעיות. בזמן אמת, הוצע לבורסי לערוך את הספר מחדש, ואולם בורסי לא הודיעה על הסכמתה להצעה זו. משכך, משרד התחבורה הוציא מאגר שאלות מתוקן בכוחות עצמו.
הליקויים שמשרד התחבורה מצא בספר השאלות, והחלטתו להוציא מהדורה מתוקנת משלו, רוקנו את ספר השאלות של בורסי ממעמדו כמאגר רשמי של שאלות לבחינת התיאוריה, וממילא פגעו בכוחו המסחרי. כשל זה עומד בפני עצמו ואינו קשור במעשה או במחדל מצד הנתבעים.

אשר על כן, בהיעדר הפרה, ובהעדר הוכחה לקשר סיבתי בין אתר למד לבין הנזק הנטען, אני דוחה את התביעה העיקרית.

התביעה-שכנגד

התביעה-שכנגד מבוססת על טענה (עיקרית), לפיה בורסי הפרה את ההסכם שנכרת בין בעלות הדין ביום 15.2.2007. כאמור, לפי ההסכם, הצדדים התחייבו לשתף ביניהם פעולה לחיבור והפצה של "חבילה": גלסופט תכתוב ספר פתרונות לשאלות של משרד הרישוי (ס' 3.1); ספר הפתרונות יכיל קוד שיאפשר ללמוד באתר התיאוריה המופעל על ידי גלסופט (ס' 3.2); גלסופט תהא אחראית לתפעול ותחזוקת אתר למד (ס' 3.4); בורסי תוציא לאור את ספר השאלות וכן את ספר הפתרונות (ס' 3.7-3.6); גלסופט תעניק לבורסי זכות בלעדית למשך שנתיים להדפיס, להפיץ ולשווק את החבילות (ס' 3.10); בורסי תשווק ותפיץ את החבילה המכילה את ספר הפתרונות, את זכות הכניסה לאתר למד וכן את לוח התמרורים בחבילה אחת (ס' 3.12); חלקה של גלסופט בתמורה יהיה 21% מהפדיון בגין המוצרים והחבילות שנמכרו (ס' 3.18).

כאמור, גלסופט תבעה לפצותה פיצויי קיום (כסעד עיקרי) בגין אובדן רווחים שהיו אמורים לצמוח לה, לטענתה, "לו היה הסכם גלסופט-בורסי נחתם ומקויים בתום לב וללא הפרות" (ס' 58.1 לכתב התביעה שכנגד). לחלופין, נדרשו תשלומי השבה - ובעיקר שווי זמן עבודה והוצאות – וזאת על מנת להשיב את מצבה של גלסופט לקדמותו, בטרם נחתם ההסכם (ס' 59 לכתב התביעה שכנגד). לצד פיצויים, התבקש סעד של הצהרה, לפיו הסכם גלסופט-בורסי מבוטל (ס' 64.1 לכתב התביעה שכנגד). התובעת-שכנגד סיכמה את עילות התביעה עליהן ביקשה להשתית את דרישת הסעדים: הצגת מצגי שווא במו"מ לכריתת הסכם (ס' 284 לסיכומים); הפרת הסכם, בכך שספר השאלות "נחל כישלון צורב ומהדהד" (ס' 290 לסיכומים); הפרת התחייבות לשווק את החבילות ואי מסירת דיווחים כספיים (ס' 291, 293 לסיכומים); נטען שבורסי השתהתה ללא הצדקה בהדפסה והפצה של ספר התשובות, ובנוסף שלא הפיקה מדבקות עם קוד (ס' 296-295 לסיכומים).

מצגי שווא – אין בידי לקבל טענה זו. גלסופט טענה כי בעת המו"מ לכריתת הסכם, "הייתה להם [לבורסי – ה"ש] התכתבות ענפה עם משרד התחבורה, בקשר לספר השאלות וכי נותרה להם רק כשנה על מנת לשווק את ספר השאלות" (ס' 285 לסיכומים). כאמור, ההסכם בין בורסי לגלסופט נכרת ביום 15.2.2007. ההסכם בין בורסי למדינה נכרת ביום 9.8.2004. היה בכוחה של גלסופט לעיין בהסכם שבין בורסי למדינה, כמו גם במסמכי המכרז, ולא היה דבר שעצר בעדה לעשות כן בטרם נקשרה בהסכם. בסעיף 6 להסכם בין בורסי למדינה, העוסק במשך ההתקשרות, נרשם כי תוקפו של החוזה הוא למשך שנתיים מחתימתו, וכי המדינה תוכל להאריך את ההסכם עד לארבע שנות התקשרות. בפועל, וכנסקר לעיל, המדינה אמנם האריכה את ההתקשרות עם בורסי בשנת 2008 – לאחר שכבר נכרת ההסכם בין גלסופט לבורסי.

הנה כי כן, משך ההתקשרות בין בורסי למדינה היה אמנם מוגבל בזמן, אך עם זאת הוא היה חשוף וגלוי. אין מקום לטענה של מצגי שווא בהקשר זה, והיא נדחית.

הפרת הסכם בכך שספר השאלות נכשל – יש טעם בטענת גלסופט, לפיה ספר השאלות נחל כישלון מקצועי, ועל כן גם כשל בפן המסחרי. ראינו, כי משרד התחבורה נדרש לתלונות ולביקורת שהושמעו בעניין הספר, הורה על תיקון שאלות, ולבסוף הוציא ספר חדש בעצמו. עם זאת, אין לראות בכך משום הפרת התחייבותה של בורסי מכוח ההסכם בינה לבין גלסופט. בהסכם בורסי-גלסופט הובהר כי ספר השאלות יוצא על ידי בורסי "מטעם משרד התחבורה של מדינת ישראל" (ראו והואיל השישי). גלסופט ידעה, אם כן, שאין מדובר בספר "פרטי" הנתון כולו לשליטת בורסי, אלא בספר "רשמי" של מדינת ישראל. גלסופט גם ידעה והבינה, כי ייעודו של ספר השאלות הוא ליצור מאגר ממלכתי של שאלות שתשמשנה למבחן התיאוריה הנהוג במשרד התחבורה. בדרך זו, הובהרה הזיקה בין ספר השאלות של בורסי לבין משרד התחבורה – שהוא הגורם השלטוני האחראי על בחינות התיאוריה והענקת רישיונות נהיגה.

בנסיבות אלה, היה על גלסופט לדעת ולהבין, כי ספר השאלות כפוף להחלטות של המדינה, וכי המשך הפצתו – כמאגר ממלכתי רשמי – אינו תלוי בבורסי בלבד. שעה שגלסופט נקשרה בהסכם עם בורסי, היא נטלה על עצמה סיכון עסקי, הקשור בזכויות ובכוחות שהיו למדינה בקשר עם ספר השאלות. כך למשל, המדינה אחזה בכוח להביא את החוזה עם בורסי לכלל סיום לפי שיקול דעתה (ס' 19 להסכם בין בורסי למדינה). זאת ועוד: עצם הפצתו של ספר השאלות, כמאגר רשמי מטעם המדינה, הוכפפה לקבלת אישור מוקדם של המדינה. בסעיף 44 למכרז – בפרק שעניינו "פיקוח המשרד על ביצוע העבודה" - נרשם: "עבודת הקבלן בכל השלבים ובכלל זה, הכנת השאלות, הכנת הספרים, ההוצאה לאור וההפצה תהיה נתונה לפיקוחו של המנהל וכפופה לאישורו". בהמשך, פורטו השלבים לבדיקה ולאישור השאלות על ידי משרד התחבורה. אין צורך לומר, כי מסמכי המכרז היו פתוחים לעיון הציבור. אין להניח שגלסופט לא ידעה או לא הבינה כי ספר השאלות כפוף להחלטות של המדינה, הן משום שהייתה מצויה בענף והן משום שנקשרה בהסכם עם בורסי ביחס לספר השאלות.

מעדויותיהם של נציגי משרד התחבורה עולה כי ספר השאלות של בורסי אמנם סבל מליקויים, בעיקר בתחום ניסוח השאלות, שבחלקן היה כדי להטעות את הנבחן הסביר. ואולם, ליקויים אלה אין פירושם שבורסי הפרה את ההסכם בינה לבין גלסופט. הטעם לכך נעוץ בזה, שספר השאלות הונח בפני גלסופט במסגרת ההסכם, והיא ידעה מה כתוב בו, שהרי היה עליה לחבר את התשובות לשאלות. אם גלסופט סברה כי הספר לקוי מהבחינה המקצועית – מדוע הסכימה לחבר לו תשובות? מה מנע מבעדה לבדוק את הספר בפן המקצועי? אם הספר אמנם סבל מ"עבודה חובבנית ביותר", כנטען על ידי התובעת-שכנגד (בס' 290 לסיכומיה) – מדוע גלסופט לא הטיחה זאת בפני בורסי בזמן אמת? מדוע לא דרשה ממנה לתקן?

ניתן להניח, כי בזמן אמת בורסי וגלסופט הניחו שהמיזם המשותף יישא פרי ויניב רווחים. כישלונו של הספר טפח על פניהם. ואולם, אין פירוש הדבר כי בורסי הפרה את ההסכם. הטענה בעניין זה – נדחית.

אף אין בידי לקבל כי בורסי השתהתה "ללא כל הצדקה" בהדפסה ובהפצה של ספר השאלות (ס' 295 לסיכומים). גלסופט טענה כי הספר היה מוכן להדפסה בראשית 2008, אך הודפס רק בספטמבר 2008, בעוד שהבחינות יצאו לדרך ביולי 2008 (שם). ואולם, כפי שנסקר בהשתלשלות העניינים לעיל, העיכוב בהפצת ספר השאלות נבע מעיכוב בהתנהלותו של משרד התחבורה. משרד התחבורה אישר את הפצת ספר השאלות רק החל מיום 1.7.2008, ומיד לאחר מכן, בספטמבר 2008, מר יצחקי המליץ על עיכוב ההפצה. בורסי הייתה זו שחזרה ופנתה למשרד התחבורה בניסיון לקדם את המהלך, ואולם משרד התחבורה נדרש להתארגנות ממושכת בפן המחשובי, התארגנות שעיכבה את המהלך כולו. אשר על כן, השיהוי בעניין זה אינו רובץ לפתחה של בורסי. הטענה בראש זה – נדחית.

אי הפצה, אי דיווח, אי הפקת קוד – הטענה בענין אי הפצה של ספר הפתרונות (ס' 291 לסיכומים) – לא הוכחה. היא נטענה על דרך הסתם, ללא גיבוי ראייתי. הטענה בעניין אי הפקת מדבקות עם קוד כניסה לאתר (ס' 296 לסיכומים) - נסתרה במכתבו של מר שי כהן לבורסי מיום 23.6.2008 (נספח טז' לתצהירו), שם התלונן בפני בורסי בענין לקוחה שרכשה מבורסי קוד כניסה לאתר למד. גלסופט הוסיפה וטענה שבורסי נתנה בשמה התחייבות שלא כדין, כמשתקף במכתב הנ"ל (ס' 297 לסיכומים). ואולם, טענה זו נטענה על דרך הסתם, ללא פירוט הנזק שלכאורה נגרם לה כתוצאה מהנטען. אשר לאי דיווח (ס' 293 לסיכומים) – בזמן אמת, גלסופט ויתרה על הדיווח, שכן ידעה שאין לבורסי על מה לדווח. בסיכומיה, גלסופט הפנתה לעדותו של מר פרץ, שהודה כי כמעט ולא היו מכירות (שם).

התובעת שכנגד לא הוכיחה את תביעתה, והיא נדחית.

לסיכום: התביעות נדחות באופן הדדי. בנסיבות הענין, כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן היום, כ"ו כסלו תשע"ז, 26 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.