הדפסה

בית משפט השלום בראשון לציון ת"א 22224-11-18

מספר בקשה:2
לפניי
כבוד ה רשמת הבכירה דליה אסטרייכר

מבקשת

ריבר נודלס בר (ירושלים) בע"מ

נגד

משיבה
דליה הוצאה לאור בע"מ

החלטה

  1. לפני בקשת הנתבעת להורות לתובעת להפקיד 40,000 ש"ח בקופת בית המשפט לצורך הבטחת תשלום הוצאותיה בהתאם לסעיף 353א ל חוק החברות, התשנ"ט-1999.
  2. בהתאם לכתב התביעה המדובר בתביעה כספית שעניינה, לטענת התובעת, הפרת זכויות יוצרים על ידי הנתבעת על סך 200,000 ₪.

רקע עובדתי:
3. לטענת התובעת/המשיבה, הנתבעת/המבקשת עשתה שימוש מסחרי בשיר " RIVER" בביצוע ההרכב Ibetyi בתשדיר מטעמה על מנת לחזק את מותג הנתבעת " RIVER", כאשר לטענת התובעת היא היחידה המוסמכת לאשר שימוש מסחרי בזכויות היוצרים ביצירות בתחומי הטריטוריה של מדינת ישראל לרבות לצורך העמדת היצירות לרשות הציבור, שידורן ו/או ביצוען בפומבי. משלא קיבלה הנתבעת את אישור התובעת לשימוש מסחרי בשיר, זכאית התובעת לפיצויים ללא הוכחת נזק בסך 200,000 ₪.
4. הנתבעת מצדה, מכחישה את המיוחס לה בכתב התביעה. לטענתה, התובעת מעולם לא הוכיחה כי היא בעלת זכות רישיון ייחודי בשיר וממילא כי עליה לצד את בעלי השיר כצד להליך כנדרש בהוראות החוק. לטענת הנתבעת, מלא הוכח כי הקשר בין ההרכב הצרפתי ששר את השיר לבעלי זכויות היוצרים וממילא כי להרכב המבצע כלל אין זכויות יוצרים. עוד טענה הנתבעת כי לא ברור מי העניק לתובעת את הזכויות בשיר.
טענות הצדדים בבקשה לגופה:
5. לטענת הנתבעת (המבקשת) סיכויי התביעה קלושים וכי התובעת הינה חברה פרטית אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבל, ומשכך יש חשש ממשי בדבר יכולתה של המשיבה לשלם הוצאות המבקשת ככל שייפסקו לטובתה.
6. לטענת התובעת, (המשיבה) אין מחלוקת כי הנתבעת השתמשה בשיר מבלי שקיבלה רשות לכך, וממילא כי לאחר פניית התובעת אל הנתבעת להפסיק בשימוש, הנתבעת חדלה מלהשתמש ביצירות. לטענת התובעת, כל טענות הנתבעת הן כי היא "מכחישה" את הזכויות של התובעת המזכות אותה בפיצוי ומכאן ברור שהתביעה ראויה ומוצדקת. התובעת צירפה דו"ח מבוקר של החברה לשנת 2017 המעיד על מחזור פעילותה.
מסגרת נורמטיבית:
7. הבקשה לחיוב התובעת בהפקדת ערובה להוצאות הנתבעת הוגשה מכוח סעיף 353א ל חוק החברות. חוק החברות קובע תנאים מכבידים יותר, מבחינתה של התובעת, מאלה הקבועים בסעיף 519 ל תקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984.

8. לא אחת, נקבע בפסיקה כי סעיף 353א ל חוק החברות מורה כי חברה בעירבון מוגבל תחויב, כברירת מחדל, להפקיד ערובה להוצאות הנתבע – אלא אם הוכיחה שיש ביכולתה לשלם הוצאות אלה, או שבית המשפט סבר כי "נסיבות העניין אינן מצדיקות" חיוב בערובה. (ר' רע"א 7221/16 הטכניון נ' מילגרום, [פורסם במאגרים] פסקה 3 (13.9.2017); וכן, רע"א 4381/17 תועלת לציבור נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם במאגרים, 02.10.2017) ).

9. התובעת צירפה דוחות פעילות שהוגשו על ידי רו"ח מעידים על איתנות כלכלית, ובכך אני קובעת כי היא הרימה את הנט ל להוכיח את מצבה הכלכלי.

10. באשר לסיכויי התביעה, אשר נשקלים בזהירות בשלב זה בהינתן כי אלו יבחנו בבוא הזמן על ידי המותב היושב בתיק לגופו, לא מצאתי לקבוע בשלב זה כי סיכויי התביעה קלושים.
11. בהתאם לכך, אני מורה על דחיית הבקשה.
12. הנתבעת תשא בהוצאות התובעת בבקשה זו בסך 2,000 ₪.

ניתנה היום, כ"ג אדר א' תשע"ט, 28 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.