הדפסה

בית משפט השלום בראשון לציון מ"ת 23469-04-17

לפני כבוד ה שופט אייל כהן

המבקשת

מדינת ישראל

נגד

המשיב
ברק יהושע ת.ז. XXXXXX261

<#2#>
נוכחים:
ב"כ המבקשת מתמחה אביטל גיגי
המשיב באמצעות שב"ס
ב"כ המשיב עו"ד זוהר ברזילי
פרוטוקול

ב"כ המשיב:
כתב האישום הוגש רק היום. ממילא היה קבוע היום דיון בבקשה שהגשתי להסרת התנאים המגבילים. אני מבקש לאחד את הדיון בהליך זה יחד עם מ"ת 1199-02-17.

ב"כ המבקשת:
אין לי התנגדות לבקשה לאחד את הדיון בשני התיקים.
<#3#>
החלטה

כמבוקש, אני מורה על איחוד הדיון בשני ההליכים.
<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ב ניסן תשע"ז, 18/04/2017 במעמד הנוכחים.

אייל כהן , שופט

ב"כ המשיב:
לפני שהתחלתי את הדיון ביהמ"ש ביקש לראות חומר מהתיק, כנראה את הודעת המתלוננת, גרושתו. כדאי שיביאו את כל השיחה ולא יצוטטו שני משפטים משיחה ארוכה יותר. אני מבקש מביהמ"ש לראות את כל התמונה. אינני מקל ראש, הייתה הפרה לכאורה. ביהמ"ש יראה את השיחה ויבין שלא היה איום. אני ביקשתי לפני חודש בקשה לעיון חוזר לביטול התנאים המגבילים של המשיב. ביהמ"ש שחרר אותו ללא תנאי מעצר בית, הוגש ערר לביהמ"ש המחוזי והשופטת החליטה שהוא ישהה במעצר בית ללא פיקוח ואמרה שבעתיד ניתן יהיה להגיש בקשה לעיון חוזר. כשאני זיהיתי מצוקה אצל המבקש בעקבות התנאים המגבילים שהוטלו עליו ולאחר שהייתה הסכמת המשיבה ליציאתו לד"ר מיכאל ינקו לקבל טיפול וחיזוק בגלל המצב הנפשי שהוא נמצא בו, אם זה גירושין וכתבי אישום שצצו, הוא ללא עבר פלילי. הוא קיבל את זה בצורה קשה וד"ר ינקו ערך חוות דעת אותה אני מציג שממנה עולה שצריך מיד לבטל את מעצר הבית המוחלט, המצב הנפשי שלו כשהוא במעצר בית קשה מאוד, אני מפנה לסטטוס הפסיכיאטרי.
חוות הדעת מוגשת ומסומנת מש/1, יש לסורקה למערכת נט המשפט.
אומר ד"ר ינקו הפסיכיאטר שהוא נמצא אצלו בפגישות בהסכמת התביעה ללא פיקוח, מעצר הבית בו הוא נתון מהווה סיכון גדול למצבו הטיפולי של ברק ועלול להוות רגרסיה, הוא גרוש ולא מהווה סיכון לסביבתו, לא יצר קשר עם השוטר שעליו נטען שאיים והביע צער וחרטה על מעשיו. שלחנו מכתב בזמנו לתחנת רמלה עם הבעת צער של המשיב כלפי השוטר והוא עמד בכל התנאים בקשר לשוטר ולא היה בקשר איתו. ד"ר ינקו כתב דברים נוספים בחוות הדעת שבעת התאריכים של התיק העיקרי לא היה כשיר המשיב לעמוד לדין בגלל תרופות שהוא מקבל. הוא לקח לטענת ד"ר ינקו, בשיחה עם בני משפחה ועם המשיב מינון גבוה מהמינון בו הוא משתמש לאחרונה דבר שהביא לאי כשירות משפטית לעמוד לדין. כמובן שהדברים צריכים להתברר בתיק העיקרי שקבוע לסוף מאי ואני סבור שהשופט יצטרך להזמין חוות דעת של ביהמ"ש, ד"ר ינקו יצטרך להעיד. מכוון שעולה שאלה מהותית לגבי כשרותו לעמוד לדין אני לא יכול לשים דברים אלה בצד. התיק העיקרי שקבוע להקראה לסוף מאי יקח מספיק זמן ואין סיבה שהוא ישאר עצור או במעצר, או במעצר בית כפי שבימ"ש בזמנו חשב כמוני. לגבי חלוף הזמן, עברו חודשיים וחצי עד מעצרו בתיק החדש מאז החלטת השחרור של ביהמ"ש ולמעשה היה לו גם איסור ליצור קשר עם גרושתו. לפי כתב האישום החדש שבו מבקשת התביעה לעצור אותו עד תום ההליכים המשפטיים, טענה התביעה באישום הראשון לאיומים בשיחת טלפון שהוא התקשר למתלוננת. אני מבקש שיראו את כל השיחה ולא יצטטו שורה ממנה אם רוצים להיות עם ידיים נקיות. אכן הייתה עבירה על הפרת הוראה חוקית אין מחלוקת ראייתית לעניין אבל לא היו איומים במשמעותם המשפטית. באישום השני יש הפרת הוראה חוקית נוספת וגם על כך אין מחלוקת ראייתית. יש כאן, לכאורה, הפרת הוראה חוקית ואיומים. הוא הושם במעצר בית בגלל הטרדת השוטר והאיומים ושהוא התקשר למתלוננת ושלח לה הודעה, אחד התנאים שלו היה לא ליצור קשר עם השוטר ולהיות במעצר בית. תבוא התביעה ותגיד מה שהיא אומרת בבקשה, שאין לתת אמון במשיב, יש הפרה אחת ויש איומים על המתלוננת, לכאורה תטען התביעה לסיכון כלפי המתלוננת ולכך שלא ניתן לתת בו אמון כי לא היה במעצר בית אלא נסע לבית מלון בנתניה. אני הגשתי את הבקשה לפני חודש כי צפיתי שתהיה בעיה, ואני מזכיר, מגורים לבד ללא שעות התאווררות. אני מבקש לקבל את הבקשה שלנו שהיא הבקשה המקורית כפי שנתמכת בחוות דעת של מומחה מטעמנו לבטל את מעצר הבית לחלוטין תוך השארת תנאים של איסור יצירת קשר עם המתלוננת, עם השוטר מתחנת רמלה והתיק העיקרי יתברר בבוא הזמן. אני חושב שחלוף זמן של חודשיים וחצי מאז החלטת השחרור מהווה שינוי נסיבות. אני מבקש לקבוע שיש שינוי נסיבות שמצדיק ביטול מעצר הבית שבו היה עד למעצרו, מה גם שהתיק העיקרי קבוע לסוף מאי וייקח חודשים עד שיסתיים. לגבי המצוקה שנתמכת בחוות דעת וד"ר ינקו ממליץ לסיים את מעצר הבית היא נסיבה נוספת והצטברות שני התנאים האלה נותנים לביהמ"ש את שיקול הדעת למה כן לקבל את הבקשה שלי לעיון חוזר ולמה להשאיר אותו בתנאים ללא מעצר בית. בנושא הפרתה תנאים אני מפנה את ביהמ"ש לבש"פ 792/99 מדינת ישראל נ' בן שמחונוב עמוד 2 למעלה ביהמ"ש יראה כמה הפרות הוראה חוקית לפחות 5 של אותו עורר שלא רק שהפר הוראה חוקית, במקרה שלנו הפרה לא מתלווה לעבירה. ביהמ"ש העליון נתן לו הזדמנות נוספת לאותו עורר שהפר 5 פעמים והשתמש בסמים והגדיל לו את הערבויות. אני מציע להגדיל את הפקדת המזומן ולהכפיל אותה ושתהיה אבן נוספת על צווארו של המשיב שיחשוב שאם לא יהיה במעצר בית יש ערבויות לא פשוטות שיקחו אותם אם יפר תנאים. אני מסכים שהייתה הפרת הוראה חוקית, אך יחד עם זאת, הדברים שנאמרו הם לא איומים.
במענה לשאלת ביהמ"ש, אני מבהיר כי אני מסכים לקיום ראיות לכאורה באשר לעבירת הפרת הוראה חוקית, באשר לעבירת האיומים אני מסכים לראיות לכאורה במובן זה שהדברים האמורים בכתב האישום נאמרו אך משפטית אין הם באים בגדר היום.
אני מבקש לשחרר אותו ולבטל את מעצר הבית בו הוא נתון ולהחמיר את הערבויות.
לביהמ"ש יש שיקול דעת וכל הפרה צריכה להיבחן לגופה, אמר ביהמ"ש העליון אם לעבירה לא מתלווה עבירה נוספת כמו בתיק הזה, צריך להסתכל אם מדבר בהפרה בוטה שפוגעת בכללי הצדק של ביהמ"ש ולא נשכח שהגשתי בקשה ראשונה לפניהם כי זיהיתי שיש כאן מצוקה. בגלל שהוא הפר הפרת הוראה חוקית את הצו של ביהמ"ש ובאישום הראשון איים עליה שהתיק המקורי הוא לא תיק אלמ"ב. מכל מקום, היא הקליטה אותו. לחילופין, אני מציע הקשחת התנאים.

ב"כ המבקשת:
זה די פשוט, היום חברי בא ומבקש לבטל את כל התנאים בצורה על גבול ההזויה וזאת בשים לב לכתב אישום חדש שמוגש ומייחס למשיב עוד הפרה. הלך ושהה עם עצמו בבית מלון. מעבר להפרה כשלעצמה, אנו מדברים על עבירה נוספת לעניין האיומים על המתלוננת וחברי בא ואומר שלשיטתו זה לא איום. המתלוננת אומרת שהיא מפחדת ולשיטתה ולשיטתנו מדובר באיומים. מי שמתנהל ומדבר כך ואף אומר לה "מקומך בקבר" ולא אמשיך לצטט את השאר, זה לא איום? אני סבורה שאי אפשר לתת בו אמון של ממש, ניתנו למשיב עשרות הזדמנויות ושוב אנחנו מוצאים עצמנו בערעור ואני סבורה שקצו כל הקיצים ואני מבקשת להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

<#5#>
החלטה

הדיון בתיק זה אוחד יחד עם מ"ת 1199-02-17. באותו הליך, קבעתי דיון שאמור היה להתקיים היום בבקשת המשיב להסיר את כלל התנאים המגבילים. במקביל לאמור, הובהר כי המשיב נעצר וכי היום הוגשה הבקשה שלפניי להורות על מעצרו עד לתום ההליכים. על פי הנטען בחלק הכללי לכתב האישום, הפנתה המבקשת להחלטת ביהמ"ש מיום 21.03.17 בדבר שחרורו של המשיב בתנאי מעצר בית מלא והטלת ערבויות.

באישום הראשון, נטען כי ביום 10.04.17 התקשר המשיב למתלוננת ואיים עליה באומרו כי הוא לא ישתוק לעולם על מה שעשתה, לא יניח לה יום –יום, ירדוף אותה על מה שעשתה, היא תשלם ותסבול יום יום ודקה דקה, וכי מקומה בקבר.

באישום השני, נטען כי ביום 12.04.17 הפר המשיב את ההוראה החוקית שניתנה בכך שיצא ממקום מעצר הבית ושהה בבית מלון בנתניה, שם שהה עד שאותר על ידי המשטרה שלושה ימים לאחר מכן.

עוד ראוי לציין כי ביום 06.04.17, על אף התנגדות המדינה, התרתי למשיב לצאת את כתובת החלופה לבית הוריו בשני מועדים שונים על מנת לחגוג עמם את חג הפסח.

במהלך ישיבת היום, הסכים הסניגור לקיומן של ראיות לכאורה באשר לעבירת הפרת ההוראה החוקית שבאישום השני .עם זאת, על אף שהסכים לקיומן של ראיות לכאורה באישום הראשון, ככל שהדבר מתייחס לעצם אמירת האמור בסעיף 1 לאותו אישום, הרי שטענתו היא כי משפטית אין בתכנים אלה כדי לגבש עבירת איומים.

לא שמעתי מפי הסניגור כל טענה או הנמקה מדוע המילים המפורטות שם אינן באות בגדר איום.

על פי הנטען, אמר המשיב למתלוננת, בין היתר, כי מקומה בקבר, כי ירדוף אותה וכי היא תשלם על מה שעשתה לו, יום יום, ודקה דקה, תסבול.

על פי כל פרמטר אינני יכול להעלות על דעתי הכיצד אמירות כאלה אינן באות בגדר איום, כך על פי השכל הישר, וכך על פי אמות המידה הקבועות בפסיקה באשר למהותה של עבירת האיומים. הטענה אינה מובנית לי כלל ועיקר ואני מוצא לדחותה מכל וכל.

לאור האמור, אני קובע על יסוד הסכמתו החלקית של הסניגור ועל יסוד מסקנתי המשפטית הנגזרת מאותה הסכמה, כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיב בשני האישומים.

ההליך הקודם בגינו התבקשה בקשה לביטול כלל התנאים עניינו אף הוא בעבירות איומים, הטרדה באמצעות מתקן בזק והפרות הוראות חוקיות אשר נעשו כולן, לכאורה, בהקשר של סכסוך בין המשיב למי שהיום היא גרושתו על פי הנטען. חלק מן העבירות הופנו, לכאורה, כלפי שוטר שחקר את תלונת האלמ"ב של המתלוננת.

מבלי לסקור את קורותיו של ההליך הקודם, המעט שאציין הוא כי חלו בו תמורות שונות הנובעות מכך שהמשיב, לא אחת, התקשה בהפנמת גבולות, כפי שעולה אף מאותו כתב אישום עצמו בשים לב למפורט בו באישום השני (כוונתי לכתב האישום הקודם- מושא מ"ת 1199-02-17).

ב"כ המשיב סבור כי הואיל והוא הגיש מבעוד מועד את בקשתו לביטול התנאים, יש להתייחס אליה תחילה. הסניגור הפנה לחוות דעת מש/1 מטעם פסיכיאטר המטפל במשיב, אשר ממנה עולה כי לדעת אותו מומחה הישארות המשיב במעצר בית תחמיר את מצבו.

בנסיבות שבפניי, לא ברורה לי לחלוטין בקשת ההגנה להורות על ביטול כלל התנאים המגבילים על אף שהוגש היום כתב אישום חדש עם בקשה למעצר עד תום ההליכים.

הסניגור העלה טענה זו בהתעלם לחלוטין למעשה מכתב האישום החדש המלמד, לכאורה, על נסיבות חדשות ומטרידות.

בהינתן התרשמותי מן המשיב לאור כל קורותיו של ההליך הקודם בשבועות האחרונים, אין כל ספק בלבי, כפי העולה מן הראיות לכאורה, כי המשיב מתקשה בהפנמת גבולות וכי לא ניתן, בשום אופן, להורות על שחרורו בעת הזו שכן החלטות קודמות שניתנו בעניינו הופרו על ידו. די אם נזכיר בהקשר זה כי מיוחס למשיב, כאמור לעיל, כי שהה בבית מלון במשך שלושה ימים מבלי שאיש מודע למקום המצאו.

זאת אירע לאחר שמצאתי ליתן במשיב פעם נוספת אמון בכך שעל אף התנגדות המדינה, התרתי את יציאתו פעמיים לבית הוריו במהלך החג.
בנסיבות אלה, אני מורה על מעצרו של המשיב עד להחלטה אחרת.
סבורני כי ראוי כי בטרם תתקבל החלטה סופית בעניינו של המשיב בהליך זה, יונח בפניי תסקיר שירות המבחן אשר יהיה בו כדי לשפוך אור על נסיבותיו.
שירות המבחן יבחן כל טענה שתועלה מפי המשיב, לרבות באשר לטיפולים שהוא עבר. בהקשר זה, בהתאם לשיקול דעתו המקצועית, רשאי שירות המבחן לפנות לד"ר מיכאל ינקו בטלפון 052-XXXX244.

נדחה ליום 10.05.17 שעה 09:00.

המזכירות תשלח עותק ההחלטה לשירות המבחן, אשר יערוך תסקיר מעצר עד למועד הדיון.

שירות המבחן יערוך מאמץ להגיש את תסקירו מוקדם ככל הניתן, על מנת שניתן יהיה לבחון אפשרות הקדמת הדיון.

ב"כ המשיב יוודא קבלת העתק החלטתי זו בשירות המבחן.

לנוחות שירות המבחן, ניתן ליצור קשר עם ב"כ המשיב בטלפון: 050-XXXX104, וכן עם הוריו של המשיב, דוד ונחמה, בטלפון: 050-XXXX789, 052-XXXX801.

המשיב יובא לדיון באמצעות ליווי/שב"ס.

יש לאפשר למשיב 5 שיחות טלפון על חשבון המדינה. כמו כן, מתיר הכנסת ציוד בסיסי בהתאם לנהלי שב"ס.
<#6#>

ניתנה והודעה היום כ"ב ניסן תשע"ז, 18/04/2017 במעמד הנוכחים.

אייל כהן , שופט

הוקלד על ידי אפרת אלבכר