הדפסה

בית משפט השלום בראשון לציון חדל"פ 64285-09-19

בפני
כבוד ה שופט גלעד לובינסקי זיו

מבקשת

סטלה עבד אל חי, ת"ז XXXXXX358 - יחידה

נגד

משיבים

  1. ממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב
  2. י. בראון ובניו בע"מ - נושה
  3. עו"ד דוד הרשקוביץ - נאמן

פסק דין

ליחידה ניתן צו פתיחת הליכים ביום 3.11.2019, לבקשתה. במסגרת צו פתיחת ההליכים חויבה היחידה לשלם תשלום חודשי בסך 1,500 ₪.

ביום 11.10.2020 הגישה הממונה "הצעת ממונה ל מתן צו שיקום כלכלי". מן ההצעה עולה כי נכון לאותו מועד, היחידה הגישה דו"ח דו-חודשי אחד בלבד ביחס לחודשים דצמבר 2019 וינואר 2020; ושילמה שני תשלומים חודשיים בלבד, כלומר צברה חוב פיגורים ממשי. בהצעה צוין עוד, כי היחידה אינה עומדת במסגרת הוצאות סבירה, בין היתר מאחר שהיא משלמת שכר לימוד אוניברסיטאי ותשלום עבור מעונות לבתה הבגירה . עוד צוין בהצעה כי "היחידה מסרה מידע חלקי", שכן הצהירה בחקירתה כי אין בבעלותה נכסי מקרקעין, וזאת בסתירה למסמכים שהוצגו ושלפיהם בבעלותה של היחידה נכס מקרקעין ביישוב טירה. חרף האמור, המליצה הממונה על מתן צו שיקום כלכלי ביחס ליחידה ועל תכנית פירעון שלפיה תשלם היחידה סכום חודשי של 3,300 ₪ למשך 36 חודשים.

הדיון בצו לשיקום כלכלי התקיים ביום 24.6.2021 (בין היתר בשל דחייה הקשורה למשבר הקורונה). במסגרת הדיון עדכן הנאמן כי בזמן אשר חלף לא שילמה היחידה דבר, כלומר - גם כיום, למעלה משנה וחצי לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים, תשלומיה של היחידה לקופה מתמצים בשני תשלומים חודשיים בלבד. עוד ציין הנאמן כי הדו"ח האחרון אשר הוגש מתייחס לחודש דצמבר 2020, וכי ביום בדיון - בכניסה לאולם - מסר לו בא כוח היחידה דו"ח דו-חודשי ביחס לחודשים ינואר ופברואר 2021. ובמילים אחרות - היחידה המשיכה לצבור מחדלים בשני תחומים אלה (ולמען שלמות התמונה יצוין כי היחידה הגישה לממונה בקשה להפחתת התשלום החודשי, א שר נדחתה, ובהמשך לכך הגישה בקשה לעון חוזר אשר טרם הוכרעה) .

זאת ועוד, במהלך הדיון התעוררו תהיות של ממש באשר לתום ליבה של היחידה, בכל הנוגע לאמיתות דיווחיה בהליך. כך, הנאמן ציין כי בעוד שהיחידה ציינה בדו"חות הדו-חודשיים כי היא משלמת דמי שכירות בסך 4,000 ₪, הרי שצורף לעיונו הסכם שכירות המתייחס לתקופה שמחודש יוני 2019, ואשר ממנו עולה כי דמי השכירות המשולמים עומדים על 3,000 ₪ בלבד (וראו את דברי בא כוח היחידה בפרוטוקול הדיון , במסגרתם הוא מודה למעשה כי בדירתה החדשה, בה היא מתגוררת לאחר הפרידה מבעלה, משלמת היחידה 3,000 ₪ בלבד - עמ' 2 שורות 31-29 לפרוטוקול הדיון ). תהייה זו שלובה ושזורה בתהייה נוספת אשר התעוררה, וזאת באשר לטענת היחידה - אשר לדברי הנאמן עלתה לראשונה היום - כי נפרדה מבעלה לפני כשנתיים. זאת, בעוד שבחקירתה בפני הנאמן בחודש ינואר 2020, השיבה היחידה כי היא מתגוררת עם בעלה. למעלה מן הצורך אוסיף ואציין כי לאחר הדיון הוריתי לנאמן להגיש לעיוני את הדו"חות הדו-חודשיים שהוגשו על ידי היחידה בשנת 2020, ו מהחומר שהוגש עולה כי הדו"ח לחודשים נובמבר-דצמבר 2020 חתום על ידי בעלה של היחידה.

נוכח התהיות השונות שהתעוררו, אפשרתי לנאמן לחקור את היחידה, במהלך הדיון, ביחס לסוגיות האמורות. תשובותיה של היחידה לא היו ברורות כלל ועיקר, והיא לא הצליחה להשיב בבירור על השאלה מתי נפרדה מבעלה, ואף לא לשאלה מתי עברה לגור בדירה החדשה, בנפרד ממנו. אבהיר, בזהירות המתחייבת, כי התרשמתי שתשובותיה של היחידה רק הגבירו את התהיות ביחס לטענותיה ולאופן התנהלותה. ואכן, לא בכדי ציין בא כוח הממונה, לקראת סוף הדיון ולאחר חקירתה של היחידה בבית המשפט, כי עולה "[...] אי בהירות גדולה ביחס לטענה לדבר הפרדות בני הזוג [...]" (כך במקור. עמ' 4 שורה 26 לפרוטוקול הדיון).

זאת ועוד: מהדיון עולה עוד, כי גם טענת היחידה בדבר מכירת נכס המקרקעין, מעוררת תהיות שונות . זאת, נוכח טענת באת כוח הנושה (המש יבה 2), אשר לא ניתן לה מענה של ממש מצד היחידה, ולפיה הוצג עמוד ראשון בלבד של הסכם מכר משנת 2016; וכי בדיקת נסח טאבו עדכני מעלה כי הזכויות עודן רשומות על שם היחידה וכי אין ולו רישום של הערת אזהרה ביחס לעסקת המכר.

בסופו של דבר, ואף שבא כוח הממונה ציין כי התיק "תלוי על בלימה" וכי ניתן בהחלט להורות על ביטול ההליך , הוא והנאמן תמכו במתן צו לשיקום כלכלי למשך פרק זמן ארוך אשר במסגרתו, בין היתר, תשלם היחידה סכום בלתי זניח (אם כי ביחס ל מצבת החובות, העומדת על סכום של כ-685,000 ₪, מדובר בשיעור נמוך). את עמדתם זו נימקו, בין היתר, על רקע תועלת אפשרית לנושים.

ואולם, לאחר ששקלתי בדבר הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום לאמץ את עמדת הנאמן והממונה, וכי יש מקום להורות על ביטול ההליך (כפי עמדתה של הנושה) . מדובר במצב דברים שבו מחד, היחידה אינה ממלאת כראוי אחר חובותיה הבסיסיים ביותר בהליך, וזאת משך תקופה ממשית של כשנה וחצי; ומאידך, מתעוררות תהיות של ממש לגבי תום ליבה של היחידה ולגבי אמיתות דיווחיה בהליך. אני סבור כי מתן צו שיקום כלכלי בסיטואציה מעין זו אינה מובילה לשיקום, אלא להיפך - משדרת מסר, ל יחידה וליחידים אחרים, כי אין צורך לקחת את הליך חדלות הפירעון ברצינות, וכי ניתן למעשה להתנהל תוך הפרת החובות בהליך, שהרי בסופו של דבר "הדברים יסתדרו". למסר שכזה אין לתת יד. בפרט אמורים הדברים ביחס לחובה להתנהל בתום לב ובשקיפות מרבית. אכן, בית המשפט העליון קבע, יותר מפעם אחת, כי :

"גם על הליכי חדלות פירעון לפי החוק חולש העיקרון הקובע כי על היחיד לנהוג בתום לב ולא לנצל לרעה את ההליכים על מנת ליהנות מחסדיהם. כמו בעבר, כך גם כיום, ניצול ההליך לרעה שלא בתום לב שומט את הקרקע תחת ההצדקה לסייע למי שמבקש ליהנות מחסדי המחוקק ומהגנות ההליך" (רע"א 663/21 שייח יוסף מנאר נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון- מחלקת ערעורים, פיסקה 15 וההפניות המופיעות שם (20.6.2021)).

נתתי דעתי לכך שייתכן כי מתן צו שיקום כלכלי וגיבוש תכנית פירעון עשויה להועיל במידה כזאת או אחרת לנושים, ואולם אני סבור שבנסיבות העניין אין ב נתון זה כדי להטות את הכף. כך, הן מאחר שמדובר בהליך חדלות פירעון אותו יזמה היחידה עצמה ; והן מאחר שבהחלט ייתכן כי עדיף לנושים לבצע הליכי גבייה באמצעות הליכי הוצאה לפועל (מה גם שיש לזכור כי בסופו של הליך חדלות הפירעון מחכה ליחידה הפטר מחלק הארי של חובותיה, וזאת להבדיל מהליכי הוצאה לפועל). ואכן, עובדה היא כי הנושה היחידה אשר מצאה לנכון ליטול חלק בהליך, ביקשה כי בית המשפט יבטל את ההליך, ורק לחלופין ביקשה שתיקבע תכנית מוגדלת אשר תוביל לדיבידנד של כ-25 אחוזים. לא למותר להוסיף ולציין, כי בא כוח היחידה כלל לא הביע תמיכה או הסכמה לתכנית שהוצעה על ידי הנאמן ונתמכה על ידי בא כוח הממונה.

נוכח כלל האמור לעיל; ומשהשתכנעתי כי מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף 183(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018; ומשניתנה לנושים הזדמנות להביע את עמדתם ביחס להליך במסגרת הדיון אשר התקיים (ונושה אחת אכן ניצלה את זכותה זו, כאמור לעיל) - אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינה של היחיד ה.

עם ביטול צו פתיחת ההליכים, ההגבלות שהושתו במסגרת הצו בטלות.
חרף האמור, צו עיכוב היציאה מן הארץ יעמוד על כנו למשך 60 ימים נוספים.

בהתאם לסיפא של סעיף 183(א) לחוק, עם ביטול הצו נדרש בית המשפט להורות כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה. הנאמן יגיש אפוא בקשה מתאימה בעניין זה, שתהיה מוסכמת גם על הממונה.

המזכירות תסגור את התיק.

ניתן היום, כ"ב תמוז תשפ"א, 02 יולי 2021, בהעדר הצדדים.