הדפסה

בית משפט השלום בראשון לציון חדל"פ 49024-03-21

בפני
כבוד ה שופט גלעד לובינסקי זיו

מבקשת

קלינטון סחר בינלאומי 2000 בע"מ - נושה

נגד

משיבים

  1. ממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב, משרדי ממשלה 570001772
  2. יובל לוי, ת"ז XXXXXX406 - יחיד

צו לפתיחת הליכים - בקשת נושה

לפניי בקשת נושה, היא יוזמת ההליך, למתן צו פתיחת הליכים ביחס ליחיד. אין חולק, כי ביום 5.7.2018 ניתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה בין הצדדים, אשר לפיו ישלם היחיד לנושה סכום של 164,000 ₪, וזאת ב-12 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 1.1.2019 ואילך. בהסכם נקבע עוד, כי אי תשלום של אחד התשלומים (מעבר לאיחור של 7 ימים) יביא להעמדת מלוא יתרת החוב לפירעון. עוד אין חולק, כי היחיד לא שילם את התשלומים, וכי כתוצאה מכך הועמד הסכום כולו לפירעון כאמור. הנושה נקטה הליכי הוצאה לפועל, ובמסגרת זו המציאה ליחיד - עוד ביום 11.6.2019 - אזהרה מתאימה. יצוין, כי מדובר בחוב שבו חייבים, ביחד ולחוד, היחיד עצמו וכן עיזבון אחיו המנוח ז" ל. ביחס לעיזבון האח-המנוח מתנהל הליך בפני בית המשפט לענייני משפחה.

כאמור, היחיד אינו מתכחש לחוב, אולם חרף זאת הוא טוען כי אין מקום לנקוט נגדו הלי ך חדלות פירעון. כך, בין היתר, הן מאחר שהחוב צפוי להיפרע במלואו תוך פרק זמן לא ארוך, ו זאת בשים לב לדיווחים שניתנו על ידי מנהל העיזבון של האח-המנוח ז"ל; הן מאחר שהוא אינו מצוי בחדלות פירעון מאזנית; והן לאור החשש מגרימת נזק בלתי ניתן לתיקון לשמו הטוב של היחיד. הממונה, לעומת זאת, תומכת בבקשת הנושה למתן צו פתיחת הליכים, וסבורה כי יש מקום להיעתר לה.

לאחר ששקלתי את מכלול נסיבות העניין, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. אכן, ברי כי מתקיימת בענייננו חזקת חדלות פירעון, וזאת בשים לב להוראת סעיף 110 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח- 2018 (להלן: החוק) - ובפרט ראו חלופות (2) ו-(3) לסעיף האמור. בנסיבות אלה, הנטל לסתור את החזקה האמורה מוטל על היחיד, ואיני סבור כי עלה בידיו להרים נטל זה. ודוק: גם היחיד עצמו אינו חולק על כך שהוא חדל פירעון מבחינה תזרימית, אלא שהוא טוען כי לא מתקיימת לגביו חדלות פירעון מאזנית (ראו עמ' 2 שורות 35-34 לפרוטוקול הדיון. אציין כי לא מצאתי ממש בטענה הסתמית של היחיד שלפיה הנושה עצמה אינה מתכחשת לכך שהוא אינו חדל פירעון מבחינה מאזנית). ואולם טענה זו - בדבר היעדר חדלות פירעון מאזנית - היה על היחיד להוכיח . כך, בפרט בשים לב לעובדה שאינה שנויה במחלוקת, ולפיה ליחיד ישנם נושים נוספים מלבד המבקשת (עמ' 2 שורה 31 לפרוטוקול הדיון). משהיחיד לא פרס בפנ י בית המשפט באופן סדור וברור את סך היקף נכסיו אל מול סך היקף חובותיו, אך מובן הוא כי לא ניתן ל קבוע שעלה בידו לסתור את חזקת חדלות הפירעון כאמור. בנסיבות אלה, איני נדרש כלל לשאלת היחס בין חדלות פירעון תזרימית לבין חדלות פירעון מאזנית, על רקע ההגדרה המופיעה בסעיף 2 לחוק (ראו והשוו בהקשר זה, ע"א 8263/16 אור סיטי נדל"ן מקבוצת ענבל אור בע"מ נ' עו"ד איתן ארז , פיסקאות 60-48 לחוות דעתו של כב' השופט דוד מינץ (19.3.2018)).

זאת ועוד: בנסיבות העניין אין בידי לקבל את טענת היחיד שלפיה הנושה נדרשת להמתין עד לתום ההליכים המתנהלים במסגרת ניהול עיזבונו של האח-המנוח, וזאת מאחר שמלוא החוב צפוי להיפרע במסגרת אות ם הליכים. כפי שטען בא כוח הנושה בצדק, טענה זו חותרת תחת העיקרון הבסיסי אשר בא לידי ביטוי בסעיף 55(א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, ולפיו "שנים שחייבים יחד ולחוד, רשאי הנושה לדרוש את קיום החיוב, כולו או מקצתו, משניהם כאחד, או מכל אחד מהם בנפרד, ובלבד שלא ייפרע יותר מן המגיע לו". גם אם אניח, לצורך הדיון שלפניי ומבלי להכריע בדבר, כי עשויים להיות מקרים נדירים ויוצאי דופן שבהם חובת תום הלב תצדיק למנוע מנושה נקיטת הליכי חדלות פירעון ביחס לחייב אחד, תוך המתנה לגביית החוב מחייב אחר - הרי שמקרה זה בוודאי אינו ב א בגדר אותם מקרים . כך, בשים לב לפרק הזמן הארוך אשר חלף מאת מתן פסק הדין לטובת הנושה (קרוב לשלוש שנים), כמו גם לפרק הזמן הממשי אשר חלף ממועד נקיטת הליכי הוצאה לפועל כנגד היחיד (האזהרה הומצאה ליחיד עוד ביום 11.6.2019); כאשר לכך מתווסף הנתון שאין ודאות לגבי משך הזמן הצפוי עד למכירת נכסי העיזבון, כמו גם ל גבי תוצאות המכירה והכספים שיוותרו בקופת העיזבון (ובהקשר זה אציין כי איני סבור שיש לחייב את הנושה להסתמך על פרטת העיזבון שהוגשה על ידי מנהל העיז בון לבית המשפט לענייני משפחה , בבחינת כזה ראה וקדש). אוסיף, במאמר מוסגר, כי על פני הדברים נראה כי ככל שמלוא החוב ייפרע על ידי העיזבון, הרי שממילא תעמוד לעיזבון זכות שיפוי כנגד היחיד ביחס לחלקו היחסי בחוב.

לא מצאתי איפוא כי הגשת הבקשה לחדלות פירעון כנגד היחיד מהווה, כשלעצמה, משום חוסר תום לב מצידה של הנושה. אף איני סבור כי עלה בידי היחיד להוכיח שמתקיימים התנאים הקבועים בסעיף 116(ב) לחוק, אשר עשויים להצדיק דחיית בקשה למתן צו פתיחת הליכים לבקשת נושה, מחמת פגיעה באפשרות להביא לשיקומו הכלכלי של היחיד (וראו טענותיו הלקוני ות של היחיד בעניין זה, בסעיפים 43-41 לתגובתו לבקשה למתן צו פתיחת הליכים).

לסיום אציין כי לא נעלמה מעיניי בקשת היחיד כי ככל שאחליט על מתן צו פתיחת הליכים, אורה על עיכוב ביצוע החלטתי על מנת לאפשר לו להגיש הליך ערעורי (עמ' 3 שורה 32 לפרוטוקול הדיון). ואולם הבקשה הועלתה באופן לא מנומק, ובנסיבות אלה בוודאי שלא ניתן לומר כי מתקיימים התנאים למתן עיכוב ביצוע כאמור.

נוכח כלל האמור לעיל; ומשחרף התנגדותו הנחרצת של היחיד השתכנעתי כי מתקיימים התנאים למתן צו לפתיחת הליכים; ובשים לב גם לעמדת הממונה, אשר תומכת ב בקשה - אני מחליט כדלהלן:

(1) מכוח סמכותי לפי סעיף 116 לחוק , אני מורה על מתן צו לפתיחת הליכים בעניינו/ה של היחיד/ה.
(2) בהתאם להוראת סעיף 122 לחוק, עם מתן צו זה תהיה הממונה ממונה על ניהול הליכי חדלות הפירעון של היחיד/ה. בין היתר:
בהתאם לסעיף 116(ג) לחוק (המפנה לסעיפים 106 ו-107 לחוק), תפעל הממונה לפרסום הודעה על מתן הצו, משלוח העתק ממנו ומתן אפשרות עיון בו.
בהתאם להוראת סעיף 121(5) לחוק, הממונה תמנה נאמנ/ת ליישום הליכי חדלות הפירעון של היחיד/ה, לפי הוראות פרק ו': הנאמן - מינויו, תפקידו וסמכויותיו;
בהתאם לסעיף 156 לחוק, הממונה תקבע את דמי המחיה שיוקצו ליחיד/ה, את סכום התשלום העיתי שישולם על ידי היחיד/ה לטובת הנושים וכן את מועדי התשלום;
ככל שהדבר רלוונטי: בהתאם לסעיף 179 לחוק, הממונה תורה על הקצבת סכום שישולם לאדם הזכאי למזונות, וזאת עד להכרעת בית המשפט בעניין זה.
(3) עם מתן צו זה, לפי סעיף 121(3) לחוק -
(א) מוקפאים ההליכים כנגד היחיד/ה ולא ניתן לפתוח או להמשיך בכל הליך משפטי נגד היחיד/ה אלא באישור נותן הצו; כמו כן, לא ניתן לפתוח בהליכי גבייה של חובות עבר נגד היחיד/ה או להמשיך בהליכי גביה שטרם הושלמו;
(ב) מבוטלים העיקולים שהוטלו במסגרת הליכי הגביה, אם הוטלו, ובכלל זה על המשכורת של היחיד/ה אצל המעסיק, או על גמלאות או קצבאות שלהן זכאי/ת היחיד/ה, או על חשבון העובר ושב המנוהל על שם היחיד/ה אליו מופקדת המשכורת החודשית; למעט עיקול שדינו כדין משכון לפי סעיף 12א לפקודת המיסים (גבייה);
(ג) מבוטלות כל ההגבלות שהוטלו על היחיד/ה במסגרת הליכי גביה, אם הוטלו, ובכלל זה הגבלה על רישיון הנהיגה של היחיד/ה.
(4) הכספים המעוקלים שנצברו אצל המעסיק או בחשבון הבנק, וכן הכספים שנגבו מן היחיד/ה בתיקי ההוצאה לפועל שלא הועברו לזוכה במועד המצאת צו זה, יועברו תוך 30 ימים מיום שנודע לו על מתן הצו לנכסי קופת הנשייה אצל הממונה.
(5) מיטלטלין מעוקלים שנתפסו טרם מתן צו לפתיחת הליכים, המאוחסנים במחסני ההוצאה לפועל, במרכז לגביית קנסות, או בידי גורם אחר שנקט בהליכי גביה לפי דין ושטרם נמכרו עד היום, אם קיימים כאלה על שם היחיד/ה, יימכרו על ידי הגורם שנקט בהליך הגביה, ובמערכת ההוצאה לפועל לפי כללי מכר מעוקלים בהוצאה לפועל, כאמור בסעיף 27 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 ותקנה 53 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979; התמורה בניכוי ההוצאות תועבר לנכסי קופת הנשייה.
(6) אני מורה לנאמנ/ת לפנות למי שממונה על רישום נכסים בפנקס המתנהל לפי דין לבדוק אם ליחיד/ה זכות בנכס הרשום באותו פנקס, ואם נמצא כך, לרשום באותו פנקס הערה בדבר הצו לפתיחת הליכים ובכללו כי היחיד/ה אינו/ה מוסמכ/ת להעביר כל זכות בנכס לפי סעיף 131 לחוק.
(7) הגורמים המנויים בתוספת הראשונה לחוק נדרשים להעביר לנאמנ/ת, באמצעות הממונה, תוך 14 ימים, את המידע המפורט בתוספת הראשונה לחוק.
(8) עם מתן הצו לפתיחת הליכים ועד מתן הצו לשיקום כלכלי, חלות על היחיד/ה ההגבלות הקבועות בסעיף 142 לחוק, והכל כאמור בחוק, ובכלל זה:
(א) הגבלה מקבלה או החזקה של דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק הדרכונים, התשי"ב-1952, ומהארכת תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לשם שיבה לישראל;
(ב) עיכוב יציאת היחיד/ה מהארץ; הגבלה זו מחליפה את צווי עיכוב היציאה מן הארץ שהוצאו כנגד היחיד/ה לפי חוק ההוצאה לפועל, לפי חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995 או בהליך גביה אחר;
(ג) הגבלה כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981;
(ד) הגבלת היחיד/ה משימוש, בעצמו/ה או באמצעות אחר, בכרטיס חיוב למעט כרטיס בנק המיועד למשיכת כסף באמצעות מכשירי בנק ממוכנים או שהחיוב בו מיידי ולמעט כרטיס תשלום שהחיוב בו מיידי;
(ה) הגבלת היחיד/ה מהקמה או מהשתתפות בהקמה של תאגיד חדש, אם מצא/ה הנאמנ/ת כי בנסיבות העניין יש חשש כי הקמה או השתתפות בהקמה כאמור תביא לפגיעה בנושים או בצד שלישי.
(9) היחיד/ה רשאי/ת לנהל חשבון בנק, בכפוף לתנאים הבאים:
(א) היחיד/ה רשאי/ת לנהל חשבון בנק ביתרת זכות בלבד ללא קבלת אשראי;
(ב) היחיד/ה רשאי/ת למשוך כספים שהופקדו לחשבון זה, ובלבד שכאמור לא תיווצר בו יתרת חובה;
(ג) בכפוף לאמור לעיל, היחיד/ה רשאי/ת לחתום על הרשאה לחיוב החשבון ולעשות שימוש בכרטיס בנק (כרטיס מגנטי) ובכרטיס לחיוב מידי (דביט) שניתן באמצעותם למשוך כסף או לבצע בהם עסקאות רק כנגד ייתרת זכות;
(ד) חשבון זה לא ישמש בטוחה לחיוב כלשהו של היחיד/ה כלפי צד ג'.
(10) על היחיד/ה לעמוד בכל דרישות הדין, ובכלל זה:
(א) להתייצב בפני הנאמנ/ת או בית המשפט או הממונה, בכל עת שהדבר יידרש, לצורך בירור או חקירה, לפי העניין;
(ב) לשלם תשלום עיתי לטובת הנושים בסכום ובמועדים כפי שייקבעו על ידי הממונה;
(ג) להגיש לנאמנ/ת דו"ח על מצבו/ה הכלכלי תוך 21 ימים, כאמור בסעיף 117 לחוק; להגיש דו"חות עיתיים על הכנסות והוצאות אחת לחודשיים, וכן דיווחים נוספים והכל לפי הוראות הדין, הממונה והנאמנ/ת; וככל שהדבר רלוונטי - לשלם לזכאי למזונות סכום כפי שייקבע על ידי הממונה, הכול עד להכרעת בית המשפט בעניין זה.
(11) לפי סעיף 138 לחוק –
(א) על היחיד/ה לסייע לנאמנ/ת ולשתף עמו/ה פעולה לפי הנדרש לשם מילוי תפקידו/ה, ובכלל זה לחתום על ייפוי כוח ומסמכים, להעביר לידי הנאמנ/ת כל מסמך שברשותו/ה הנוגע להליך חדלות הפירעון, ולעשות כל הנדרש לשם מימוש נכסי קופת הנשייה וחלוקתם בין הנושים;
(ב) על היחיד/ה להודיע לנאמנ/ת בהקדם האפשרי על כל שינוי בפרט הנוגע למצבו/ה הכלכלי שדיווח/ה עליו.
(12) הדיון בבקשה לצו לשיקום כלכלי יתקיים בבית משפט השלום בראשון לציון. המזכירות תקבע מועד מתאים ותמציא הזמנה לדיון לצדדים.

ניתן היום, י"ב סיוון תשפ"א, 23 מאי 2021, בהעדר הצדדים.