הדפסה

בית משפט השלום בראשון לציון ה"ת 56358-10-18

בפני
כבוד ה שופט גיא אבנון

המבקשים

  1. אוון גואטה
  2. לוני גואטה

נגד

המשיבה
מדינת ישראל - יאל" כ, להב 433

בשם המבקשים: עו"ד דוד פאל
בשם המשיבה: רס"ר נופר דולב

החלטה

לפניי בקשה להחזרת תפוסים השייכים לפי הטענה למבקש 2.

רקע בתמצית

1. במסגרת חקירה בחשד לביצוע עבירות הונאה מסוג "הנדסה חברתית" כלפי חברה בגרמניה, נערך ביום 28.8.18 חיפוש בדירה ברחוב אוסישקין 25/15 בנתניה (להלן: הדירה) בה התגורר באותה עת המבקש 1 (להלן: אוון) שאף נעצר בהתאם לצו שניתן בהיעדרו. המבקש 2 (להלן: לוני) שהוא שוכר הדירה ואחיו של אוון, לא שהה בארץ במהלך החיפוש. נוסיף כי לוני איננו חשוד בפרשה. במהלך החיפוש בדירה נתפסו מוצגים שונים, שאת חלקם מבקש לוני לקבל לידיו בטענה כי אלו שייכים לו: כסף מזומן בסך 80,000 ₪ ו- 9,000 אירו שנתפס בכספת, שעון יד, צרור מפתחות, מכשיר טלפון מסוג אייפון 6 כולל כרטיס סים, שני כרטיסי אשראי מבנקים בצרפת, מסמכים שונים (להלן: התפוסים).

2. אוון נחקר עד כה 3 פעמים. בשתי חקירותיו הראשונות (28.8.18, 2.9.18) נחקר בחשד לביצוע עבירות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, קשירת קשר לפשע, התחזות לאחר במטרה להונות, זיוף בנסיבות מחמירות. בחקירה השלישית (4.9.18) נחקר בנוסף בחשד לביצוע עבירות הלבנת הון. בתמצית, הטענה היא כי אוון ואחרים ביצעו הונאה כלפי חברה בגרמניה והוציאו ממנה במרמה מאות אלפי אירו. לטענת המשיבה העבירה הושלמה, אך הכסף לא הגיע לידי המעורבים לאחר שהעברתו נעצרה מחוץ לישראל.

3. לוני מסר הודעה ביום 12.11.18 בה סיפר כי עלה לארץ לפני כשנה; כי עדיין איננו עובד וחי מחסכונותיו אותם צבר בשנות עבודתו בצרפת; כי הכסף שנתפס בכספת שייך לו ומקורו בעבודתו טרם עלייתו לארץ; הציג חוזה שכירות ממנו עולה כי הוא זה ששכר את הדירה; סיפר כי אישר לאחיו אוון להתגורר בדירה בזמן שהייתו בארץ; כי אוון כלל לא ידע על קיומה של הכספת, שהמפתח היחיד לפתיחתה נותר אצל לוני.

4. ביום 27.11.18 התקיים דיון בבקשה, שבסופו נעתרתי לבקשת המשיבה למתן ארכה להגשת מסמכים לתמיכה בטענותיה. המסמכים הוגשו והגיעה עת ההכרעה.

דיון

5. המשיבה הגישה לעיוני דו"ח סודי מעודכן וחומרי חקירה רלוונטיים אשר סומנו בחותמת בית המשפט ובסימוכין 13-1. המבקשים הגישו אף הם אסופת מסמכים הנוגעת לאח נוסף שהגיע לארץ במטרה, כך נטען, לתמוך כלכלית במשפחה – סומנה בחותמת בית המשפט ובסימוכין 14.

6. בשלב זה של החקירה, בחלוף כ- 3.5 חודשים ממועד הפיכתה לגלויה, אין חשד לביצוע עבירות הלבנת הון, ואוון חשוד בעבירות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, התחזות לאחר במטרה להונות, קשירת קשר לפשע, זיוף בנסיבות מחמירות. עיינתי בחומר החקירה אשר מבסס חשד סביר הקושר את אוון לעבירות המיוחסות לו.

7. מנגד, אין מחלוקת על כך שלוני איננו חשוד בביצוע עבירה כלשהי. המשיבה לא התנגדה להשיב מסמכים ככל שאלו אינם נוגעים לחקירה, ובא כוחה התחייב לבחון האם ישנם מסמכים ספציפיים שמעלים חשש שיבוש, שאחרת ניתן יהיה להשיב את כל המסמכים השייכים ללוני. כמו כן, המשיבה הסכימה להשיב את השעון, בכפוף לבדיקה כי שוויו איננו עולה על 100-200 אירו כטענתו של לוני. כן הסכימה המשיבה להחזיר את מכשיר הטלפון שעבר מיצוי, בכפוף לויתור על כלל הראיה הטובה ביותר. המחלוקת נסבה סביב הכסף שנתפס בכספת (להלן: הכסף).

8. המשיבה אישרה כי אין ראיה הקושרת את אוון לכסף שנתפס בדירה בה התגורר במועד החיפוש, וכי אין ראיה לכך שהכסף הושג כתוצאה מביצוע עבירה כלשהי. וכאמור, אין עוד חשד לביצוע עבירה של הלבנת הון, כך שהמשיבה לא עתרה לתפיסת הכסף לצורך חילוט בשווי העבירה (כאמור, כספי העבירה לא הגיעו לידי המעורבים).

9. מה אם כך העילה בגינה עתרה המשיבה להותיר את הכספים בחזקתה? לטענת המשיבה, לא הוכח מי הבעלים של הכסף, ומכאן יש להמשיך ולהחזיקו על מנת לאפשר חילוטו לאוצר המדינה כחפץ שנותר ללא בעלים. המשיבה ביססה את טענתה על הוראות סעיף 42(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 (להלן: הפקודה), הקובע כדלקמן:

חפץ או דמי מכרו, שעל המשטרה להחזירו לאדם לפי חוק זה, והאדם נדרש בכתב לבוא למקום שנקבע ולקבלו, ולא יעשה כן תוך ששה חדשים מיום שנמסרה לו הדרישה, או שתוך ששה חדשים מן היום שבו חייבת המשטרה להחזירו לא נודע לה מקום הימצאו על אף שפעלה בשקידה סבירה לגילויו – רואים אותו כנכס ללא בעלים והוא יחולט לאוצר המדינה.

10. מדובר בפרשנות יצירתית במיוחד שאיננה נתמכת כלל ועיקר בראיות, ואני דוחה אותה בשתי ידיים. שעה שאין טענה כי מתקיימת איזו מעילות התפיסה המפורטות בסעיף 32 לפקודה (כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה, או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה) ושעה שלא מתקיימת עילת תפיסה בשווי עבירה של הלבנת הון, הרי שאין עוד צידוק להמשך תפיסת הכסף בידי המשיבה.

11. הטענה כי הבעלים של הכסף איננו ידוע, אין לה בסיס לסמוך עליו. הבעלים ידוע גם ידוע. הכסף נתפס בכספת בדירה אותה שכר לוני, שהצהיר מפורשות כי הכסף שייך לו, ומסר הודעה בעניין זה במשטרה. די בכך. בנסיבות אלה, ניסיון המשיבה להחזיק בכסף בטענה של בעלים לא ידוע, פסול בעיני. מרגע שהגיעה המשיבה למסקנה כי אין עילת תפיסה, היה עליה לפנות מיוזמתה לבעל הכסף ולהשיבו ללא צורך בהתערבות בית המשפט. אוסיף, כי גם אילו דובר בכסף שלשיטת המשיבה שייך לאוון, היה היה עליה להשיבו בהיעדר עילה להמשיך ולהחזיק בו. [במאמר מוסגר: מרבית טענות המשיבה לא נאמרו בדיון כפי שראוי היה לעשות תחת מגבלות החקירה, אלא הובאו בגדרי הדו"ח הסודי באופן שלא איפשר למבקשים להתמודד עמן. נוכח המסקנה אליה הגעתי לא ראיתי צורך לקבוע דיון משלים לקבלת תגובת המבקשים].

תוצאה

12. אני מורה על השבת הכסף לידי לוני. מאותן הסיבות מצאתי להורות על השבת השעון לידי לוני, ללא קשר להערכת שוויו. אשר לתפוסים האחרים המפורטים בבקשה, המשיבה תפעל להשבתם בהתאם להתחייבותה כפי שנמסרה במהלך הדיון. ההחלטה תיכנס לתוקף ביום 13.12.18 על מנת לאפשר הגשת ערר לבית המשפט המחוזי.

ניתנה היום, א' טבת תשע"ט, 09 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.
ההחלטה תישלח לצדדים. המזכירות תוודא מסירה טלפונית.
הדו"ח הסודי וחומרי החקירה יוחזרו לב"כ המשיבה במזכירות בית המשפט.
אסופת המסמכים שמסר הסנגור תושב לו במזכירות בית המשפט.