הדפסה

בית משפט השלום בקריית שמונה ת"פ 481-09-16

בפני
כבוד ה שופטת רות שפילברג כהן

בעניין:
מדינת ישראל

המאשימה

נגד

עומר בשיר

הנאשם

גזר דין

כתב אישום ורקע

1. הנאשם הודה והורשע, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום שייחס לו שתי עבירות על חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, הסעת תושב זר השוהה שלא כדין – לפי סעיף 12 א(ג)(1) לחוק והעסקת תושב זר שלא כדין – לפי סעיף 2( א)(2) לחוק הכניסה לישראל.

על פי כתב האישום, ביום 29/8/16 סמוך לשעה 06:30, הסיע הנאשם ברכבו מסוג סוזוקי, תושב השטחים, שבמועד הרלוונטי לכתב האישום לא היה ברשותו אישור כניסה או עבודה בשטח מדינת ישראל, מסכנין ועד כפר בוקעאתא שברמת הגולן, על מנת שיבצע עבורו עבודות בניית אבן בבית ספר. בשעה 19:30, במהלך פעילות משטרתית שגרתית, נמצא השב"ח כשהוא חוזר מיום עבודה באזור בית הספר בכפר בוקעאתא.
עוד עולה מכתב האישום, כי גם יום קודם לכן נכנס השב"ח לשטח המדינה, הנאשם אסף אותו והסיע אותו מאזור סכנין ועד לאזור בית הספר בכפר בוקעאתא, ועבד אצלו כל היום.
בכתב האישום צויין כי הנאשם היה מודע לכך שאין ברשותו של השב"ח היתר כניסה ושהייה בישראל כדין.

2. ביום 19/9/16, הגיעו הצדדים להסדר טיעון, לפיו הנאשם הודה והורשע, ונקבע כי בטרם הטיעונים לעונש, יוגש לגביו תסקיר של שרות המבחן שלא יחייב את הצדדים.

תסקיר שרות המבחן

3. על פי התסקיר מיום 16/2/17, הנאשם בן 29, נשוי ואב לילד בן שנתיים, אשתו עובדת סוציאלית בת 27, והם מתגוררים בסכנין. הנאשם סיים 10 שנות לימוד, ומאז עובד בתחום הבניין. לדברי הנאשם מאז שנת 2015 עבד כקבלן שיפוצים עצמאי והעסיק ארבעה עובדים.
נמסר כי מאבחון שנערך לנאשם עלה כי מדובר באדם מתפקד, שביצוע העבירות אינו מאפיין את התנהלותו בדרך כלל ואת חייו.
בהתייחסו לעבירה - מסר הנאשם כי לא ידע שהעסיק פועל ללא אישור שהייה כדין, והסביר כי הפועל טען בפניו כי הוא אכן מחזיק באישור כזה.
הנאשם מסר כי הוא מבין כי היה עליו לבדוק בצורה יותר אחראית אם הפועל מחזיק אישור שהייה כדין ואם לאו, וכי כיום הוא דואג להעסיק רק עובדים אותם הוא מכיר באופן אישי ויודע כי הינם תושבי המדינה.
מהתסקיר עלה כי הנאשם נעדר עבר פלילי.
שרות המבחן מסר כי הנאשם קיבל אחריות על ביצוע העבירות, הכיר בתוצאות מעשיו והבין כי עליו להיענש בגינם. שרות המבחן לא התרשם מנזקקות טיפולית סביב השלכות מעורבותו הפלילית והמניעים שהובילו אותו לביצוע העבירות.
שרות המבחן סבר כי הנאשם הפיק את הלקחים המתבקשים מההליך הפלילי.
שרות המבחן המליץ להטיל על הנאשם מאסר לריצוי בדרך של עבודות שרות, מאסר על תנאי וקנס.

טיעוני הצדדים לעונש

ביום 26/2/17 טענו הצדדים לעונש.

4. טיעוני ב"כ המאשימה
ב"כ המאשימה הגיש את טיעוניו לעונש בכתב.
לאחר שפורטו בהרחבה הערכים המוגנים שנפגעו מביצוע העבירות, הנסיבות הקשורות בביצוען ומדיניות הענישה, נטען כי מתחם העונש ההולם נע בין 4 חודשי מאסר ועד 18 חודשי מאסר בפועל וכי יש לקבוע את עונשו של הנאשם באמצע המתחם שנטען, ולהטיל עליו בנוסף מאסר על תנאי, פסילת רישיון נהיגה בפועל ועל תנאי, קנס והתחייבות.
בפניי טען ב"כ המאשימה כי לאחר עיון בתסקיר הוא טוען כי מתחם העונש ההולם הוא בין 5 ועד 18 חודשי מאסר בפועל, בהתאם למתחם שנקבע ברע"פ 2572/16.

5. טיעוני ב"כ הנאשם
ב"כ הנאשם טענה כי מודעותו של הנאשם לכך שמדובר באדם ללא אישור שהייה כדין הייתה ברמה נמוכה ואף בחשד, וכי לנאשם לא הייתה כוונה פלילית והיסוד הנפשי של העבירה היה ברף נמוך.
ב"כ הנאשם טענה כי מתחם העונש ההולם הוא בין 15 ימי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שרות ועד 9 חודשי מאסר בפועל ועל תנאי יחד.

דברי הנאשם
אמר כי הוא עדיין עובד כקבלן ומעסיק עובדים.

דיון והכרעה

6. תיקון 113 לחוק העונשין קובע את העיקרון המנחה בענישה והוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו.
בקביעת מתחם העונש ההולם, על בית המשפט להתחשב בשלושה פרמטרים: הערך החברתי שנפגע ומידת הפגיעה בו, מדיניות הענישה הנוהגת ונסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

מתחם העונש ההולם

הערכים המוגנים

7. חוק הכניסה לישראל מגן על ערכים מרכזיים שעניינם שלום הציבור ובטחונו. עבירות בניגוד להוראותיו של חוק זה טומנות בחובן סיכון פוטנציאלי גבוה לביצוע מעשי טרור ופיגועים. מי שמסייע לשוהים בלתי חוקיים בהסעה או העסקה, עלול לתרום, גם אם בעקיפין, לטרור ולאלימות. בנוסף מגן החוק על ערכים נוספים שהינם ריבונותה של מדינת ישראל והסדר החברתי שבהסדרת כניסתם ושהותם של זרים לתחומי המדינה. סדר זה הוא חיוני לביטחון הציבור וכן ליציבות חברתית וכלכלית.
חומרת עבירות העסקה, הלנה והסעת שב"ח נלמדת מענישה שקבע להן המחוקק, שהנה מאסר בפועל הכפול מזה שנקבע בצד עבירת הכניסה והשהייה הבלתי חוקית. תושבי המדינה, המסיעים והמעסיקים תושבי חוץ, הם הדלק המניע את תופעת הכניסה הבלתי חוקית לישראל.

מי שמעדיף את שיקוליו הכלכליים, המתבטאים בריווחיות שבהעסקת כוח אדם זול, על פני שמירה על החוק – עוצם עיניו אל מול הסכנה הנגרמת לבטחון הציבור, ומגלה זלזול בוטה בחוק.

ראו לעניין זה את הדברים שנאמרו ברע"פ 3173/09 מוחמד פראג'ין נגד מדינת ישראל, שם נקבע:

"בהקשר הקרוב של המסיעים, המלינים והמעסיקים את השוהים הבלתי חוקיים, שחטאתם אמנם עולה משל הללו [ משל השוהים הבלתי חוקיים – ד.ב.ט], שכן – כאמור – חוטאים הם ומחטיאים את הרבים, ומכאן גישת המחוקק שהחמירה עמהם, וכך גם בתי המשפט, דן בית משפט זה ברע"פ 5198/01 ח'טיב נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(1) 769. מפי השופט טירקל נדונה שם רמת הענישה הראויה, והוכרע כי דחק העתים והמציאות הבטחונית הקשה ( ב-2001) מצדיקה לגזור על הללו עונשי מאסר... אוסיף את קולי לגישה המחמירה כלפי מסיעים, מלינים ומעסיקים, שהם על פי רוב ישראלים העוברים על החוק לשם בצע כסף, ולא למען פת לחם".

ראו עוד את הדברים שנאמרו ברע"פ 5457/12 ראם שלום נגד מדינת ישראל:

"בעניין העבירה של הסעת שוהים בלתי חוקיים כבר נפסק כי מדובר בעבירה חמורה בעלת השלכות ביטחוניות, עבירה שמבוצעת לרוב משיקולים כלכליים ותוך זלזול בהוראות החוק ולעתים אף בביטחון המדינה".

8. מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא בינונית - הנאשם הסיע את השוהה הבלתי חוקי פעמיים והעסיק אותו במשך יומיים. אשר על כן, לא מדובר בנסיבות חמורות במיוחד, אף לא מקילות, שכן הערך החברתי נפגע ממש.

נסיבות הקשורות בביצוע העבירה

9. הנאשם, במשך יומיים עוקבים הסיע את תושב השטחים שנכנס לישראל ללא אישור שהייה כדין, מהכפר סכנין לכפר בוקעאתא שברמת הגולן, והעסיק אותו במשך אותם יומיים בעבודות בניין בבית ספר בכפר, זאת כשהוא מודע לעובדה כי אותו תושב השטחים לא מחזיק בידיו אישור שהייה כדין.
הנאשם ביצע את העבירות בגפו וחלקו בביצוען הוא משמעותי ובלעדי. ניכר כי מעשיו של הנאשם לוו בתכנון מוקדם שכן הוא אסף את התושב והסיע אותו למקום בו אמורות להתבצע העבודות, ככל הנראה מתוך מניע כלכלי.
הנזק שיכול היה להיגרם כתוצאה ממעשיו של הנאשם , במקרה הקיצוני, עלול היה להגיע, כמו במקרים אחרים, שבהם בוצעו פיגועים על ידי שוהים בלתי חוקיים, לפגיעה בבטחון ואף לאבידות בנפש .

מדיניות הענישה

10. עיון בפסיקה שניתנה בעבירות העסקה והסעה של שוהים בלתי חוקיים, מעלה כי ניתנה ענישה מגוונת, הכוללת במקרים רבים רכיב של מאסר בפועל.

א. רע"פ 9301/09 סאלח מוחמד מחאג'נה נגד מדינת ישראל (19.11.09) , המבקש, בעל עבר פלילי, הורשע בעבירה של העסקה שלא כדין של שוהים בלתי חוקיים. בית המשפט השלום השית עליו עונש של מאסר על תנאי וקנס. בית המשפט המחוזי החמיר את עונשו והטיל עליו מאסר בפועל לתקופה של 4 חודשים, מאסר על תנאי לתקופה של שמונה חודשים וקנס בסך 15000 ש"ח.

ב. רע"פ 756/10 מדין קמאל מרעי נגד מדינת ישראל (31.01.10) , המבקש הודה והורשע בעבירה של העסקת שוהה בלתי חוקי, בכך שיחד עם אדם נוסף העסיקו 4 שוהים בלתי חוקיים בעבודת בניין. בית משפט השלום גזר עליו 5 חודשי מאסר לריצוי בפועל, מאסר על תנאי וקנס.

ג. רע"פ 5861/11 יצחק דניאל נגד מדינת ישראל (18.08.11) , בית המשפט השלום נמנע מהרשעתו של המבקש, כבאי במקצועו, והטיל עליו צו של"צ בהיקף של 150 שעות. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה והורה על הרשעתו תוך הותרת העונש שנגזר עליו בבית המשפט השלום על כנו. בקשת רשות הערעור לבית המשפט העליון נדחתה.

ד. רע"פ 8344/15 עלי מחאמיד נגד מדינת ישראל (08.12.15) , המבקש הודה והורשע בעבירת הסעת שוהה בלתי חוקי. בית המשפט גזר עליו 3 חודשי מאסר בפועל והפעלת עונש מאסר מותנה בן 6 חודשים אשר ירוצו בחפיפה של חודש וחצי, כך שסה"כ ירצה המבקש 7.5 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי והתחייבות.

ה. רע"פ 7726/13 גמעה נסאסרה נגד מדינת ישראל (08.01.14) , המבקש, בעל עבר פלילי אולם זוהי הרשעתו הראשונה בעבירה מסוג זה, הורשע לאחר ניהול הוכחות בהסעתם של 4 שוהים בלתי חוקיים. בית המשפט גזר עליו 7 חודשי מאסר בפועל, 10 חודשי מאסר על תנאי, קנס ופסילת רישיון נהיגה.

ו. עפ"ג ( מרכז) 6162-02-10 יחזקאל גרוסמן נגד מדינת ישראל (18.04.10) , המערער הורשע לאחר שמיעת הוכחות בהעסקת שלושה שוהים בלתי חוקיים בביתו ובבית בנו. בית המשפט השלום גזר עליו 4 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות ו-4 חודשי מאסר על תנאי.

ז. עפ"ג (באר שבע) 58809-10-13 עאווני אבו מחארב נגד מדינת ישראל (01.01.14) , בית המשפט המחוזי הקל בעונשו של המערער שהודה והורשע בשתי עבירות של הסעת שוהים בלתי חוקיים, כשבכל פעם הסיע 3 שוהים בלתי חוקיים, וגזר עליו 4 חודשי עבודות שרות חלף 6 חודשי עבודות שרות שנגזרו עליו בבית משפט השלום.

ח. ת"פ ( רחובות) 60312-01-13 מדינת ישראל נגד אברהים אבו סבית (09.03.15) , הנאשם הורשע בשתי עבירות של הסעת שוהים בלתי חוקיים, בכתב אישום אחד הסיע 3 שוהים בלתי חוקיים ובכתב אישום נוסף הסיע 4 שוהים בלתי חוקיים. בית המשפט גזר עליו 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שרות, מאסר על תנאי, קנס, פסילת רישיון בפועל ועל תנאי.

ט. ת"פ ( פתח תקווה) מדינת ישראל נגד מועאד בדיר (10.09.14) , הנאשם הורשע בהסעת 5 שוהים בלתי חוקיים. בית המשפט גזר עליו מאסר על תנאי, קנס, פסילה בפועל ועל תנאי, ו-250 שעות של"צ.

י. ת"פ ( קריית גת) 4478-03-14 מדינת ישראל אלי ( אליעזר) בן עזרא (29.10.14) , הנאשם, נעדר עבר פלילי, הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן בעבירה של העסקת שוהה בלתי חוקי שלא כדין. בית המשפט הטיל על הנאשם עונש מאסר על תנאי לתקופה של שישה חודשים, קנס כספי בסך 3000 ₪ והתחייבות.

יא. ת"פ ( פתח תקווה) 15853-01-13 מדינת ישראל נגד סאלח טאהא (30.03.14), הנאשמת 2, נעדרת עבר פלילי, הודתה והורשעה בעבירה של העסקת תושב זר שלא כדין. בית המשפט השית עליה צו של"צ בהיקף של 400 שעות, 4 חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי.

יב. ת"פ ( כפר סבא) 12334-01-13 מדינת ישראל נגד פראס נסראללה (21.08.14) , הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בשתי עבירות של העסקת תושב זר שלא כדין. הוסכם כי המאשימה תעתור למאסר שירוצה בעבודות שירות לצד מאסר על תנאי וקנס. בית המשפט גזר עליו של"צ בהיקף של 300 שעות, מאסר על תנאי לתקופה של 7 חודשים וקנס כספי על סך 5000 ₪.

11. לאור האמור לעיל, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם הוא בין מאסר על תנאי ועד 8 חודשי מאסר בפועל.

גזירת עונשו של הנאשם

12. הנאשם בן 29, נשוי ואב לילד בן שנתיים, עובד כקבלן עצמאי בתחום הבניין, הודה במיוחס לו בכתב האישום, בלי שתוקן, וחסך זמן שיפוט יקר.
הנאשם נעדר עבר פלילי, לקח אחריות על מעשיו, על אף שטען בפני שרות המבחן כי לא ידע שהשוהה הוא בלתי חוקי וכי לא בדק את טענתו בדבר החזקה באישור כאמור. יצויין כי הטענה בדבר אי ידיעת היותו של הפועל שוהה בלתי חוקי, לא מהווה משובם סתירה עם ההודאה בעבירה, שכן החוק מטיל חזקת ידיעה על מסיעי ומעסיקי שב"ח.
שרות המבחן התרשם מהנאשם כאדם מתפקד וציין כי ביצוע העבירות אינו מאפיין את חייו ואת התנהלותו.
הנאשם הכיר בתוצאות מעשיו, הבין את הפסול שבהם, הכיר בעובדה כי הוא חייב להיענש בגין ביצועם והפיק את הלקח הרצוי מההליך הפלילי.
תסקיר שרות המבחן בעניינו של הנאשם היה חיובי, והמליץ בסופו של יום להטיל עליו מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שרות לצד עונשים נלווים.
החלטתי לאמץ את ההמלצה העונשית של שרות המבחן, ולהטיל על הנאשם ענישה מתונה של מאסר לריצוי בעבודות שרות.
מצאתי הכרח להטיל קנס משמעותי, בגין עבירה שבוצעה משיקולים כלכליים, ולמען העברת מסר ברור כי העסקת שוהי חוץ תושבי הרשות איננה משתלמת.

סוף דבר

13. לאור כל האמור לעיל, אני גוזרת את עונשו של הנאשם כדלקמן:

א. 3 חודשי מאסר בפועל, לריצוי בדרך של עבודות שרות.
הנאשם יבצע את עבודות השרות בעיריית סכנין, בכתובת: ת.ד 35, סכנין .
הנאשם יועסק 5 ימים בשבוע, 8.5 שעות עבודה יומיות.
מועד התייצבות - בחודש נובמבר, במועד שייקבע על ידי הממונה על עבודות השרות

ב. 4 חודשי מאסר על תנאי, ואולם הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור במהלך תקופה של 3 שנים מהיום, כל עבירה על חוק הכניסה לישראל.

ג. קנס כספי על סך 5,000 ₪ הקנס ישולם בעשרה תשלומים שווים, תשלום ראשון ביום 1/5/17, ובכל ראשון לחודש.

ד. חתימה על התחייבות כספית על סך 2,000 ש"ח, להימנע במהלך תקופה של 3 שנים מהיום מלעבור כל עבירה על חוק הכניסה לישראל.
ה. 4 חודשי פסילה על תנאי מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה, והתנאי הוא שלא יעבור במהלך תקופה של שנתיים מהיום כל עבירת הסעת שב"ח.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.

ניתן היום, 3 אפריל 2017, בנוכחות הצדדים.