הדפסה

בית משפט השלום בקריית שמונה ת"פ 32727-01-18

בפני
כבוד ה שופטת רות שפילברג כהן

בעניין:
תביעות מרום הגליל והגולן

המאשימה

נגד

מוחמד אבו אל כול (אסיר)

הנאשם

גזר דין

כתב אישום ורקע

1. הנאשם הודה והורשע, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן שייחס לו את העבירות הבאות:
הפרעה לשוטר במילוי תפקידו – לפי סעיף 275 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977
החזקת נכס החשוד כגנוב – לפי סעיף 413 + 29(א) לחוק העונשין
קבלת נכסים שהושגו בפשע – לפי סעיף 411 לחוק העונשין.
ושבל"ר ונטישה במקום אחר – לפי סעיף 413ג סיפא לחוק העונשין.

על פי המפורט בכתב האישום, ביום 11/11/17 סמוך לשעה 03:12 נפרצה חנות הנעליים "עולם האופנה" הממוקמת בעיר צפת ושהינה בבעלותו של דוד ביטון, על ידי שלושה אנשים שזהותם אינה ידועה למאשימה, ומתוכה נגנבו 68 זוגות נעליים באריזה של המותגים "קאפה" ו"אול-סטאר" וכן ביגוד מעורב. כתב האישום ציין כי השלושה התפרצו למקום בכך שפרצו את הדלת באמצעות לום תוך החדרת כלי חד בין המשקוף לדלת הכניסה, וכשהם רעולי פנים ונשאו שקי יוטה לבנים.

ביום 15/12/17 סמוך לשעה 02:35, נגנב, בצפת, רכב מיצובישי לנסר בצבע לבן שהיה בבעלותו של יהושע נעימי, על ידי אדם שזהותו אינה ידועה למאשימה, בכך שהתפרץ לרכב על ידי ניפוץ חלון ברכב, פירוק חלקי ההגה ושבירת הסוויץ'. אותו אדם עזב את המקום עם הרכב הנ"ל ובהמשך טושטשה לוחית הזיהוי האחורית של הרכב כך שהספרה "8" הפכה ל"0".
בין המועדים 15/12/17 ו-31/12/17 במועדים ובאופן שאינם ידועים במדויק למאשימה, השתמש הנאשם ברכב המיצובישי, ללא רשות הבעלים כשהוא נוטש אותו במקום אחר ממנו נלקח.

ביום 31/12/17 סמוך לשעה 02:24, התפרצו שלושה אלמונים רעולי פנים לבית העסק "מרכז המזון והבשר" בגוש חלב, המצוי בבעלותו של מר אחמד מוסא. השלושה הגיעו לעסק ברכב המיצובישי הנ"ל וכשהם מצויידים בשקי יוטה בצבע לבן ובפנס. השלושה נכנסו לעסק דרך דלת צדדית סגורה, הרימו דלת חשמלית בכוח והחזיקו אותה מורמת בעזרת ארגז פלסטיק, וזחלו פנימה. בהמשך, גנבו מהמדפים מוצרים שונים – עשרות חבילות סיגריות ממותגים שונים, קופסאות טבק של נרגילה, קופסאות קפה, חבילות שוקולדים, מצתים ופריטים נוספים, שאת כולם הכניסו לשקים.
שווי המוצרים הוערך על ידי הבעלים של העסק בעשרות אלפי שקלים.
עוד על פי כתב האישום, השלושה נכנסו לאזור הקצבייה שבחנות וניתקו שלוש מטחנות בשר, שמוערכות בעשרות אלפי שקלים, מהחשמל, נטלו אותן יחד עם המוצרים והכניסו אותם לרכב. סמוך לשעה 02:41 עזבו השלושה את המקום יחד עם הרכוש הגנוב.

בהמשך, כך על פי כתב האישום, סמוך לשעה 08:30, הבחין השוטר סאלח סלימאן, שביצע סריקות באזור יער עכברה ברכב משטרתי, ברכב המיצובישי כשהוא נטוש ביער.
סמוך לשעה 13:30 עדכן השוטר את אחד הסיירים של קק"ל בדבר הפעילות המשטרתית ובעניין הרכב הגנוב. לאחר מספר דקות זיהה הסייר רכב פורד פוקוס שבבעלותו של הנאשם חונה ביער כשאין איש בתוכו, ולאחר מספר דקות הגיע לרכב הנאשם ואדם אחר שזהותו אינה ידועה למאשימה.
הסייר עדכן את השוטר במתרחש וכן עדכן אותו כי אדם שלישי שהיה עימם לא נכנס לרכב הפורד וברח רגלית מהאזור.
השוטר הגיע אל רכב הפורד והחל בנסיעה אחריו תוך שהוא כורז לו "משטרה לעצור" מספר פעמים, אך הנאשם המשיך בנסיעתו וניסה לברוח מהרכב המשטרתי ומרכבו של הסייר שנסעו אחריו.
בהמשך משנעצר רכבו של הנאשם, פרק האחר ממנו וברח בסיוע הנאשם תוך שהוא מכשיל את השוטר. הנאשם פתח את דלת רכבו ונבלם על ידי השוטר בטרם הספיק לצאת ממנו.

כתב האישום פירט בנוסף כי במועד מדויק שאינו ידוע למאשימה, קיבל הנאשם לידיו את הרכוש שנגנב מהעסק "מרכז המזון והבשר". עוד פורט כי החזיק ביחד עם אחרים ב-30 זוגות נעליים מתוך האריזות שנגנבו מחנות עולם האפנה, כמפורט ברישא של כתב האישום.

2. ביום 16/5/18 הגיעו הצדדים להסדר טיעון, לפיו כתב האישום תוקן למתכונתו שפורטה לעיל, הנאשם הודה והורשע, ונקבע כי יוגש לגביו תסקיר שרות המבחן, אשר ממילא הייתה חובה להזמינו בשל גילו של הנאשם.
עוד הוסכם בין הצדדים לגבי רכיבי העונש שיוטלו על הנאשם - מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פיצוי למתלונן ופסילת רישיון נהיגה, וכי הצדדים יטענו באופן חופשי לגבי משכם וגובהם של רכיבים אלה.

תסקיר שרות המבחן

3. שרות המבחן נמנע ממתן כל המלצה בעניינו של הנאשם, בשל הסיכון הגבוה הנשקף ממנו לביצוע עבירות בעתיד, עקב שלילת נזקקות טיפולית, נוכח לקיחת אחריות חלקית ומצומצמת, חוסר אמפטיה כלפי נפגעי העבירה וחוסר רצון לערוך שינוי בדפוסי התנהגותו.
על פי התסקיר מיום 11/6/18, הנאשם רווק בן 20, שסיים 12 שנות לימוד ללא תעודת בגרות. הנאשם שיתף כי הוא שואף ללימודים אקדמיים.
הנאשם שלל שימוש בחומרים פסיכואקטיביים אך אמיתות טענתו לא נבדקה (יצוין כי היה נתון במעצר עד תום ההליכים).
משפחתו של הנאשם מונה זוג הורים וארבעה ילדים, והנאשם תיאר מערכת יחסים תומכת וקרובה עם בני משפחתו.
שרות המבחן מסר כי אין לחובתו של הנאשם עבר פלילי קודם, וכי בהתייחסו לעבירה הנאשם קיבל אחריות קונקרטית בלבד. הנאשם מסר כי בשנה האחרונה התחבר לאנשים בעלי רקע עברייני אשר גררו אותו לבצע עבירות וכי בטרם מעשיו לא חשב על השלכותיהם החמורות. הנאשם טען, כי על אף שידע שהרכוש הינו גנוב לא ראה בכך משום חומרה כיוון שלא הוא עצמו גנב אותו. עוד מסר כי אינו צריך לפצות את נפגע העבירה שכן חלקו במעשה קטן.
שרות המבחן התרשם מהנאשם כמי שנוטה להציג את עצמו כקורבן, וצויין כי הוא התקשה להתבונן בצורה מעמיקה על בחירותיו ומעשיו והתקשה לגעת בעולמו הפנימי. שרות המבחן ציין כי הנאשם התקשה לראות חלקים חלשים באישיותו, התייחס בזלזול לאופי השיחה עמם וניסה לתאר את משפחתו כבעלת ערכים בסיסיים נורמטיביים ומעמד חברתי גבוה.
שרות המבחן התרשם כי במצבים חברתיים מסוימים, הנאשם התקשה להפעיל שיקול דעת ונגרר אחרי סיטואציות חברתיות בעייתיות או גורמים שוליים בסביבתו החברתית.
הנאשם התייחס לעצמו כנפגע הראשון, והפחית מחומרת וחשיבות הפגיעה שחוו האחרים, ושרות המבחן ראה בכך כקושי בלקיחת אחריות.
כאמור, שרות המבחן העריך כי הסיכון להישנות ביצוע עבירות על ידי הנאשם הינו גבוה.

טיעוני הצדדים לעונש

ביום 18/6/18 טענו הצדדים לעונש.

4. טיעוני ב"כ המאשימה
ב"כ המאשימה עמד על הערכים שנפגעו בביצוע העבירות ועל מדיניות הענישה וטען כי מתחם העונש ההולם הוא בין 6-18 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית.
ב"כ המאשימה סבר כי חלקו של הנאשם בביצוע העבירות היה משמעותי וביקש להשית עליו מאסר בפועל במרכז מתחם העונש לו עתר, מאסר על תנאי מרתיע, פיצוי מוסכם על סך 3,500 ₪ למתלונן בעל חנות הבשר, קנס על סך 500 ₪ ו-3 חודשי פסילה בפועל.

5. טיעוני ב"כ הנאשם
ב"כ הנאשם הסתייג מהאמור בתסקיר שרות המבחן וטען כי בניגוד לנטען - הנאשם קיבל אחריות על מעשיו שכן הוא הודה רק בחלקים של כתב האישום שנותרו לאחר תיקונו המשמעותי, והתחרט על מעשיו.
באשר לשלילת הנזקקות הטיפולית, טען ב"כ הנאשם כי במהלך מעצרו הנאשם השתתף בקבוצת שינוי וטיפול ובקבוצת חינוך וכי בכך הוא עשה צעדים לשינוי ולשיקום במהלך מעצרו. נטען כי הקביעה כאילו הנאשם אינו מוכן לפצות את המתלונן, הינה שגויה שכן בהסדר הוסכם על פיצוי למתלונן בסך 3500 ₪ לבקשת הנאשם עצמו.
ב"כ הנאשם ביקש להתייחס לכל העבירות כאל אירוע אחד.
ב"כ הנאשם טען כי לא נגרם נזק כלכלי למתלוננים שכן הרכוש הגנוב הוחזר לבעליו.
נטען כי הנאשם הבין את המיוחס לו ואת חומרת מעשיו וכי הוא לוקח עליהם אחריות.
ב"כ הנאשם הפנה למדיניות הענישה וטען כי מתחם העונש ההולם הוא בין מאסר על תנאי ועד מספר חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שרות.
ב"כ הנאשם ציין כי הנאשם היה עצור מיום 31/12/17 ועד ליום 14/2/18 ומיום 15/3/18 ועד היום, וביקש להסתפק בתקופה זו וכן ביקש לפרוס את תשלומי הקנס והפיצוי המוסכמים לשמונה תשלומים.

דברי הנאשם
הנאשם אמר כי הודה בפני קצינת המבחן, כי הוא מצטער ומתחרט, וביקש מבית המשפט לתת לו הזדמנות.

דיון והכרעה

6. תיקון 113 לחוק העונשין קובע את העיקרון המנחה בענישה והוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו.
בקביעת מתחם העונש ההולם, על בית המשפט להתחשב בשלושה פרמטרים: הערך החברתי שנפגע ומידת הפגיעה בו, מדיניות הענישה הנוהגת ונסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

מתחם העונש ההולם

7. באשר לשאלה אם מדובר באירוע אחד או במספר אירועים, דעתי בעניין זה היא כדעת ב"כ הנאשם, דעה שהמאשימה לא חלקה עליה, כי יש להתייחס למכלול מעשיו של הנאשם כאירוע אחד בהתאם למבחני ההלכה שנקבעה בע"פ 4910/13 אחמד בני ג'אבר נגד מדינת ישראל (29.10.14).

הערכים החברתיים שנפגעו

8. מדובר בהשתתפות במספר עבירות רכוש חמורות שבוצעו על ידי חבורה שזהות חבריה אינה ידועה, ואולם חלקו של הנאשם בעבירות אלה הנו חלק מוגבל וקונקרטי, המתבטא בעבירות שבהן הורשע על פי כתב האישום המתוקן.
הערכים החברתיים אשר נפגעו מביצוען של עבירות הרכוש הם הגנה ושמירה על קניינו של הפרט, על זכותו ליהנות מרכושו ללא חשש כי מאן דהוא יגנבו, יחזיקו או ישתמש בו ללא כל זכות חוקית בו. ערכים אלה נפגעו בעבירות החזקת הרכוש הגנוב ושהושג בפשע, ובעבירת השבל"ר בהן הנאשם הורשע. בעבירת ההפרעה לשוטר נפגעו הערכים החברתיים של שמירה על שלטון החוק וכן האינטרס להבטיח כי אנשי משטרה יבצעו תפקידם כהלכה.

נסיבות הקשורות בביצוע העבירה

9. מקרא כתב האישום המתוקן ושילוב העבירות שבו, דרך ביצוען ונסיבות ביצוען של העבירות מתעד, כאמור עבריינות חריפה ופוגענית.
יחד עם זאת, אין להתעלם מכך שמרביתו של כתב האישום מנוסח בגוף שלישי, ובו מתוארים מעשים אשר בוצעו על ידי חבורת אנשים שזהותם לא ידועה – שלושה אלמונים רעולי פנים, שהתפרצו לשני בתי העסק – חנות האופנה בצפת, וחנות המזון בגוש חלב, וגנבו משם רכוש רב, וכן אדם נוסף שגנב את רכב המיצובישי.
הנאשם, כאמור, מואשם בכך שהשתמש במיצובישי הגנוב, וכי החזיק ברכוש שנגנב בשתי ההתפרצויות בשני בתי העסק.
על אף התחושה כי מעורבותו של הנאשם בעבירות, שביצוען תואר בהרחבה בכתב האישום, הינה יותר משמעותית, אין צורך לומר כי הנאשם יתן את הדין על העבירות שבהן הורשע ועליהן בלבד, וכי מדובר במעורבות משנית וחלקית, שכן חלקו מסתכם בקבלת הנכסים שהושגו באותן עבירות ובהחזקתם, וכן בשימוש ברכב שנגנב מבעליו.
ואולם, גם מעורבות חלקית זו היא מעורבות עמוקה כשלעצמה, שכן הנאשם, שהחזיק בידו את הרכוש הרב שנגזל, בעבירות חמורות, מבעליו, ואשר השתמש ברכב גנוב, שלוחית הזיהוי בו זוייפה, ואשר שימש גם בביצוע עבירת ההתפרצות – מהווה חוליה לא שולית ומהותית בפרשיית עבירות הרכוש שהתבצעו.
עבירת השגת נכסים שהושגו בפשע הינה עבירה חמורה, שחומרתה מתבטאת בעונש שקבע המחוקק בצידה – 7 שנות מאסר. עונש המקסימום אשר בחוק אינו שונה מהענישה שנקבעה לעבירות של התפרצות לרכב ולדירה בכוונה לבצע גניבה, ואולם בפועל נגזרים בגין עבירה זו עונשים קלים מאלה הנגזרים על מבצעיהן של עבירות ההתפרצות והגניבה עצמן.

בית המשפט התייחס לחומרת העבירה בע"פ 435/80 מדינת ישראל נגד לוי דוד בן ברוך (27.11.80), וציין את הדברים הבאים:

"קבלת רכוש גנוב היא חוליה חיונית בשרשרת העבריינית ובלי שיימצא מי שירכוש את הרכוש הגנוב, אין טעם לעתים בעצם מעשה הגניבה. על-כן מן הראוי הוא להטיל על מי שמורשע בעבירה זו, אפילו הוא נעדר הרשעות קודמות, עונש מאסר בפועל משמעותי, אלא אם כן יש נסיבות מיוחדות לקולא."

בבואנו לשקול את חומרת מעשיו של מי שהחזיק ברכוש גנוב או כזה שהושג בפשע, יש לאמוד את מידת הפליליות ואת מידת המעורבות הפלילית בהשלכה לעבירות המקור שנעשו בידי אחרים, ושבהן נגזל הרכוש מבעליו. מבחינה זו בולטת חומרתן של העבירות שבהן הורשע הנאשם. הנאשם נתפס בנסיבות המתוארות בכתב האישום באותו יום בו בוצעה ההתפרצות לעסק המזון, תוך שהוא מבצע עבירת הפרעה לשוטר. עוד באותו יום נמצא כי הנאשם החזיק ברכוש אשר נגנב בשתי ההתפרצויות – זו שבעסק המזון, וזו אשר בחנות האופנה, שאליה התפרצו אלמונים כעשרים יום לפני לכידת הנאשם. עוד נמצא, כאמור, כי הנאשם השתמש באותו רכב שנגנב מבעליו ושבו נעשה שימוש בהתפרצות לעסק המזון תוך זיוף לוחית הזיהוי. אם כך, לא מדובר אך במי שלידיו "התגלגל" רכוש גנוב בריחוק מעבירת המוצא, כי אם במי שקשור לעבירות הרכוש החמורות במספר הקשרים, המצביעים על מעורבות פלילית עמוקה. חומרת מעשיו של הנאשם מתבטאת בנסיבות החמורות של מעשי ההתפרצות, בסמיכות הזמנים שבין החזקת הרכוש לבין ביצוע העבירה, לשוויו הניכר של הרכוש הגנוב, לשילוב העבירות זו עם זו – החזקת הרכוש והשבל"ר, וכן בשילובה של עבירת ההפרעה לשוטר הניכרת אף היא בפליליות. ניכרת פגיעה משמעותית בערכים המוגנים.

מדיניות הענישה הנוהגת

10. עיון בפסיקה העלה כי ניתנה קשת רחבה של עונשים בגין עבירת החזקת נכס שהושג בפשע כשכל מקרה נבחן לגופו ובהתאם לנסיבותיו, ובין היתר, לטיב הנכסים ושווים כמו גם נסיבות השגתן. מעבר לכך אציין כי ברוב המקרים לעבירה זו התלוו עבירות נוספות.

א. רע"פ 2160/15 עלאא עלקם נגד מדינת ישראל (29.03.15), אליו הפנה ב"כ המאשימה. המבקש הודה והורשע בעבירת החזקת נכסים שהושגו בפשע. בית המשפט גזר עליו 8 חודשי מאסר בפועל ו-3 חודשי מאסר על תנאי.

ב. ת"פ (אשדוד) 10815-06-10 מדינת ישראל נגד רמי בנאיש ואח' (02.01.14), הנאשם 2, בעל עבר פלילי, הודה והורשע בעבירת קבלת נכסים שהושגו בפשע. בית המשפט גזר עליו 5 חודשי מאסר בפועל והפעיל מאסר על תנאי בן 10 חודשים במצטבר, ובסה"כ ירצה הנאשם 15 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי קנס ופיצוי.
בית המשפט המחוזי בעפ"ג (באר שבע) 15124-02-14 אילן צברי נגד מדינת ישראל (08.09.14), ולאחר שהגיעו הצדדים להסכמה לעניין הערעור, הורה כי המאסר על תנאי בן 10 חודשים יופעל חציו במצטבר וחציו בחופף, כך שסה"כ ירצה המערער 10 חודשי מאסר בפועל.

ג. ת"פ (נתניה) 37711-08-14 מדינת ישראל נגד אוגניו מרי (19.01.16), אליו הפנה גם ב"כ הנאשם. הנאשם הודה והורשע בעבירת קבלת נכסים שהושגו בפשע וצירף תיק בו הודה והורשע בעבירת גניבה. בית המשפט גזר עליו 5 חודשי מאסר בעבודות שרות ומאסר על תנאי.

ד. ת"פ (רמלה) 7041-01-10 מדינת ישראל נגד עמיר אל וחידי ואח' (28.06.10), אליו הפנה גם ב"כ הנאשם. הנאשם הודה והורשע בעבירות קבלת נכסים שהושגו בפשע, הונאה בכרטיס חיוב בצוותא, קבלת דבר במרמה בצוותא, החזקת נכס החשוד כגנוב בצוותא וניסיון קבלת דבר במרמה בצוותא. בית המשפט גזר עליו 8 חודשי מאסר בפועל, הפעיל מאסר על תנאי בן תשעה חודשים במצטבר ובחופף, כך שסה"כ ירצה הנאשם 13 חודשי מאסר בפועל ועוד עונשים נלווים.

ה. ת"פ (פתח תקווה) 16223-11-13 מדינת ישראל נגד ענאד אל חסן ואח' (13.05.14), נאשם 2 הודה והורשע בעבירות קבלת נכס שהושג בפשע, החזקת רכוש חשוד כגנוב , מסייע לאחר עבירה והסעת תושב זר. בית המשפט גזר עליו 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שרות, ועונשים נלווים.

ו. ת"פ (תל אביב) 26279-07-11 מדינת ישראל נגד משה יחאייס ואח' (01.01.14), נאשם 2 הודה והורשע בעבירת קבלת נכסים שהושגו בפשע. בית המשפט גזר עליו 2 מאסרים על תנאי, קנס ופיצוי.

ז. בנוסף הפנה ב"כ הנאשם לשני גזרי דין בהם נגזרו מאסרים על תנאי ועונשים נלווים (ת"פ (עכו) 14478-10-09 מדינת ישראל נגד עלי חסארמה (01.02.11) ות"פ (עכו) 2111-12 מדינת ישראל נגד סאמר בדארנה (29.04.14)) וכן לשני גזיר דין בהם הוטלו מאסרים לריצוי בדרך של עבודות שרות (ת"פ (ראשון לציון) 26683-01-10 מדינת ישראל נגד יוסף וקנין (19.01.11) ות"פ 1094-12 מדינת ישראל נגד שלמה בן הרוש (19.01.15)).

11. גם בעבירת הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ניתנה ענישה מגוונת וגם כאן, לרוב התלוו לעבירה עבירות נוספות.

א. רע"פ 5579/10 דוד קריה נגד מדינת ישראל (02.08.10), המבקש, נעדר עבר פלילי, הודה והורשע בעבירות הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והעלבת עובד ציבור. בית משפט השלום נמנע מהרשעתו והטיל עליו 180 שעות של"צ. בית משפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה והרשיעו בביצוע העבירות הנ"ל וגזר עליו 9 חודשי מאסר על תנאי.

ב. רע"פ 3208/15 דוד הקרי נגד מדינת ישראל (11.05.15), המבקש, בעל עבר פלילי, הודה והורשע בכתב אישום מתוקן שייחס לו עבירת הפרעת שוטר במילוי תפקידו. נגד המבקש הוצא צו מניעה המורה לו ולנאשמת נוספת לסלק את ידם ממתחם מגורים בתל אביב. המבקש סירב לפתוח את הדלת לבקשת שני שוטרים וברח מהמקום. בית המשפט גזר עליו מאסר על תנאי.

ג. ע"פ (ירושלים) 53885-06-14 ראיד מחאג'נה נגד מדינת ישראל (20.05.15), המערער הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירת הפרעה לשוטר במילוי תפקידו. בית המשפט הטיל עליו תשלום קנס כספי והארכת מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים.

ד. עפ"ג (מרכז) 16233-05-15 יוסי חדידה נגד מדינת ישראל (08.12.15), המערער הורשע בעבירות איומים והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. בית המשפט גזר עליו 4 חודשי מאסר על תנאי וקנס. בית המשפט המחוזי ביטל את הרשעתו ואת עונש המאסר על תנאי, וחייב אותו בביצוע 250 שעות של"צ וחתימה על התחייבות.

ה. ת"פ (פתח תקווה) 37099-01-13 מדינת ישראל נגד בוגדן סקלרוד (30.01.14), הנאשם הודה והורשע בעבירות הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, התנהגות פסולה במקום ציבורי והתנגדות למעצר. בית המשפט גזר עליו 3 חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי.

12. בעבירת החזקת רכוש כגנוב, הטילו לרוב בתי המשפט עונש של מאסר על תנאי, ראו את: ת"פ (תל אביב) 9316-08 מדינת ישראל נגד אבי עובד (04.02.10) ות"פ (כפר סבא) 19474-06-15 מדינת ישראל נגד מוחמד חאג יחיא (26.03.18).

13. בענייננו מדובר כאמור בשילוב עבירות חמור, המתבטא במיוחד בכך שהנאשם השתמש באותו רכב גנוב ומזויף שבו השתמשו גם אותם רעולי פנים שהתפרצו לחנות המזון, והכל בתוך תקופה קצרה ביותר, וזאת בנוסף להחזקת הרכוש שהושג באותם פשעים. לאור כל האמור לעיל, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם מתחיל ממאסר קצר בפועל שלא בעבודות שרות ועד 14 חודשי מאסר לריצוי בפועל.

השמה בתוך מתחם העונש – גזירת עונשו של הנאשם

14. בגזירת עונשו של הנאשם, בית המשפט רשאי להתחשב בהתקיימות נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה כמפורט בסעיף 40יא לחוק העונשין, ובלבד שהעונש לא יחרוג ממתחם העונש ההולם שנקבע לעיל.

הנאשם צעיר בן 20, נעדר הרשעות קודמות, הודה במיוחס לו וחסך מזמנו של בית המשפט ומשמיעת עשרות העדים בתיק.
הנאשם קיבל אחריות קונקרטית בלבד על מעשיו ועל אף שידע כי מדובר ברכוש גנוב הוא לא ראה בכך חומרה מיוחדת או פסול כלשהו, יחד עם זאת אין לשלול, לטובתו של הנאשם, כי הוא נגרר לביצוע העבירות על ידי המבצעים של עבירות הרכוש בהן הושגו הנכסים, שזהותם איננה ידועה, וכי חלקו לא היה דומיננטי.
הנאשם שלל נזקקות טיפולית ולא קיבל אחריות מלאה על מעשיו.
תסקיר שרות המבחן בעניינו של הנאשם לא היה חיובי במהותו והציג תמונה לא אופטימית לפיה הסיכון לחזרתו של הנאשם על ביצוע עבירות בעתיד הינו גבוה.
על אף היעדרו של עבר פלילי ולמרות גילו הצעיר של הנאשם, אין בנתוניו, כפי שהם משתקפים בתסקיר, שאיננו מחמיא כלל, כדי להשים את עונשו של הנאשם בתחתית מתחם הענישה.
מצאתי כי הולם להשית על הנאשם מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח לתקופה לא מבוטלת

סוף דבר

15. נוכח כל האמור לעיל, אני גוזרת את עונשו של הנאשם כדלקמן:

א. תשעה חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו מיום 31/12/17 ועד ליום 14/2/18 ומיום 15/3/18 ועד היום.

ב. שישה חודשי מאסר על תנאי, ואולם הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור במהלך תקופה של שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר עבירות רכוש מסוג פשע.

ג. שלושה חודשי מאסר על תנאי, ואולם הנאשם לא יישא עונש זה, אלא אם יעבור במהלך תקופה של שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר עבירות רכוש מסוג עוון או עבירת הפרעה לשוטר.

ד. פיצוי למתלונן, עד תביעה מס' 9 – מר אחמד מוסא, על סך 3,500 ₪. הפיצוי ישולם בשבעה תשלומים שווים ורצופים. תשלום ראשון עד ליום 10/11/18, ובכל עשירי לחודש בחודשים העוקבים. אי תשלום באחד מן המועדים שלעיל, יביא את מלוא הסכום לפירעון מיידי.

ה קנס כספי על סך 500 ₪. הקנס ישולם עד ליום 10/11/18.

ו. פסילה בפועל מלקבל ו/או להחזיק רישיון נהיגה למשך שלושה חודשים. מניין תקופת הפסילה יחל מיום שחרורו של הנאשם ממאסר. הסברתי לנאשם כי עליו להפקיד את רישיון הנהיגה במזכירות בית משפט השלום וכי מרוץ הפסילה ימנה רק מרגע הפקדת רישיון הנהיגה. יחד עם זאת, חל עליו איסור לנהוג ברכב מנועי החל מיום שחרורו.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, י"ט תמוז תשע"ח, 02 יולי 2018, מעמד הנוכחים.