הדפסה

בית משפט השלום בקריית שמונה מ"ת 3953-12-18

בפני
כבוד ה שופטת רות שפילברג כהן

המבקשת

מדינת ישראל

נגד

המשיבים

  1. יהודה מזרחי (עציר)
  2. ברוך דניאל שלוש (עציר)

החלטה

זוהי בקשה לעצור את המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים.

כתב אישום ורקע

1. ביום 3/12/18 הוגש נגד המשיבים כתב אישום שייחס להם עבירות כדלקמן:

פריצה לרכב בכוונה לגנוב – לפי סעיף 413ו סיפא + סעיף 29(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.
גניבה מרכב – לפי סעיף 413ד(א) + סעיף 29(א) לחוק העונשין.
קשירת קשר לביצוע פשע – לפי סעיף 499(א)(1) + סעיף 29(א) לחוק העונשין.
הסתייעות ברכב לעבור עבירה – לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א 1961 + סעיף 29(א) לחוק העונשין.
והחזקת כלי פריצה לרכב - לפי סעיף 413ז לחוק העונשין (העבירה יוחסה למשיב 1 בלבד).

על פי המפורט בכתב האישום, ביום 26/7/18 סמוך לשעה 13:05, נכנס המתלונן אל חלפן כספים ברחוב המלאכה 20 בחולון על מנת למשוך כסף.

המתלונן משך כסף מזומן על סך 150,000 ₪.
סכום של 100,000 ₪ הכניס למזוודה ואותה הניח בתא המטען של רכבו מסוג טויוטה, ואת היתרה שם בכיסו והחל בנסיעה לביתו בקריית שמונה.
בנסיבות המתוארות לעיל, כך על פי כתב האישום, עמד המשיב 1 ליד דלפק חלפן הכספים, ועם קבלת הכסף על ידי המתלונן, יצא המשיב 1 מהמקום.

בהמשך, נסע המתלונן מחולון דרך כביש 6 כאשר לאורך כל הנסיעה, נסע משיב 1 יחד עם אדם אחר שזהותו אינה ידועה למבקשת, ברכב יונדאי ששכרה בת זוגו של משיב 1 עובר למועד כתב האישום, בנסיעה צמודה לרכבו של המתלונן.
המתלונן ביצע עצירה אחת על מנת לתדלק בתחנת הדלק דור אלון ציפורית בכביש מס' 77, וגם רכב היונדאי נעצר בכניסה לתחנת הדלק.
כעבור מספר דקות הגיע המשיב 2 רכוב על קטנוע, נעצר אחרי ובסמוך לרכב היונדאי.
משיב 2 ירד מהקטנוע וניגש למשיב 1 והשניים החליפו ביניהם דברים.

בהמשך, משיצא המתלונן מתחנת הדלק והמשיך בנסיעתו, נסע מיד אחריו משיב 2 על הקטנוע.

סמוך לשעה 19:00 הגיע המתלונן אל ביתו שבקרית שמונה, החנה את רכבו ברחוב ונכנס אל ביתו, כשהמזוודה עם הכסף נותרה בתא המטען ברכבו. פורט כי כל אותה עת רכב היונדאי נסע בעקבות המתלונן.

עוד פורט כי במועד ובנסיבות המתוארות לעיל, התפרצו המשיבים בצוותא אל רכבו של המתלונן, בכך ששברו חלון משולש ימני אחורי ופתחו את תא המטען של הרכב וגנבו מתוכו את המזוודה עם הכסף.

כשעתיים וחצי לאחר המתואר לעיל, בחיפוש שנערך כדין ברכב היונדאי בעיר רמלה, נמצא כי המשיב 2 נהג ברכב ובכיסו סכום של 35,000 ₪ במזומן, ובתא הכפפות נמצא מברג וכפפות השייכים למשיב 1.

2. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה לעצור את המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים.

ראיות לכאורה

3. בא כוחם של המשיבים אישר כי מתקיימות ראיות לכאורה בחומר החקירה, ואולם הפנה למספר חולשות ראייתיות, אשר יש בהן, על פי הטענה, להשפיע על ההחלטה בהליך זה, שבו יש לשחרר, לטענת הסנגור, את שני המשיבים, ממעצר.

4. לעניין חולשת הראיות הפנה הסנגור לכך שהמשיב 2 נעצר בפרשה זו כבר ביום האירוע, 26/7/18, ושוחרר כבר למחרת בשל חולשת החשד הסביר, עד שנעצר מחדש בחודש נובמבר, מעצר שנמשך עד ימים אלה, ושבמהלכו הוגש כתב האישום. הסנגור טען שהקביעה בעבר כי רמת הראיות הנה חלשה, נכונה גם כיום.
נטען כי המבקשת מסתמכת על כך שהמשיב 2, כשנעצר לראשונה ביום האירוע, החזיק בידיו כסף מזומן בסכום גבוה, ואולם בכך אין משום ראייה מפלילה, שכן מקורו של אותו סכום כסף הנו מעסקה למכירת רכב במזומן, אשר המשיב 2 ביצע בסמוך לפני מעצרו בחודש יולי.
עוד נטען, כי קיימת חולשה ראייתית לחיזוק הטענה כי סך הגניבה אכן מגיע לכדי 100,000 ₪, כפי שנטען בכתב האישום. הסנגור טען כי הטענה לגבי סכום גניבה כה גבוה, מבוססת אך ורק על גרסת המתלונן בתיק זה, שהנו חלפן כספים, ושדיווח למשטרה כי השאיר ברכב מזוודה ובה סכום של 100,000 ₪ במזומן. נטען כי הטענה שסכום כה גבוה נותר ברכב, ללא השגחה, מנוגדת להגיון ולשכל הישר.
הסנגור הפנה עוד לכך שברכבו של המתלונן, אשר ממנו נגנבה המזוודה עם הכסף, אין ממצא פורנזי המסבך את המשיבים.

5. עיינתי לפיכך בתיק החקירה, בהתאם להפניות הסנגור, ומצאתי כי מדובר בחומר ראיות רב משקל, אשר נכון לשלב זה, מבסס באופן מספק את אשמתם של שני המשיבים לכאורה.
משהסכים הסנגור, בהסתייגויות נקודתיות, כי מתקיימות ראיות לכאורה לגבי שני המשיבים, אביא כעת בקצרה התייחסות לעיקר הראיות עליהן מושתת כתב האישום, תוך התעכבות על הערותיו של ב"כ המשיבים.

6. המתלונן בתיק זה, מר אליהו זגורי, שהנו לדבריו קבלן עבודה (ואיננו חלפן כספים, כפי שטען לגביו הסנגור) מסר כבר ביום האירוע כי נסע לחולון, לעסק המבצע נכיון שיקים, המכונה על ידו "צ'יינג'" (וכך יכונה גם בהמשך להחלטה זו), בעיר חולון, כדי לפרוט שיקים רבים. זגורי נקב בסכומי הפריטה אותם קיבל - סכום הקרוב למאה אלף שקלים, וסכום נוסף הקרוב לחמישים אלף שקלים.
גרסת זגורי לגבי סכומי הכסף המזומן שקיבל והחזיק מגובה בחשבוניות שקיבל מאותו "צ'יינג'" , עסק ששמו "אופל באלאנס". שתי החשבוניות מיום האירוע 26/7/18 מסומנות באות ל' בתיק החקירה, ומדובר בחשבוניות שנרשמו על שמו של זגורי והן מחזקות את גרסתו.

7. לפי גרסתו של זגורי, הוא הותיר כמאה אלף שקלים בתוך מזוודה בתא המטען, ואילו חמישים אלף שקלים נוספים נשא על גופו. התנהגות זו מוסברת בין היתר בכך שכשהגיע לקרית שמונה, בטרם הגיע אל ביתו ,שם נפרץ הרכב, עבר זגורי במספר בתי עסק בקרית שמונה, וביצע בהם תשלומי מזומן למספר גורמים.
כידוע, שלב הליך המעצר, איננו שלב בו נדרש ביהמ"ש לבצע קביעות באשר למהימנותם של עדים, ואף אין ביכולתו לעשות כן. בשלב זה, לא ראיתי כשל בולט או ליקוי לוגי בגרסת המתלונן לגבי גובהו של סכום הכסף שנגנב. המתלונן ציין כי עלה לביתו בקריית שמונה לביקור קצר, ובזמן זה הותיר את המזוודה שבה כמאה אלף ₪ בתא המטען, וכי תוך מספר דקות ירד לרכב והופתע לגלות שהרכב נפרץ תוך שבירת שמשת משולש. לא מצאתי כל סיבה לפקפק כבר כעת בגרסה זו, אשר נתמכת באופן מוצק בראיות נוספות.

8. כבר ביום האירוע נאספו ראיות כי מבצעי ההתפרצות והגניבה קשורים לרכב מסוג יונדאי מס' רישוי 6190855. מידע זה התקבל משכנו של המתלונן, בשם מתן אמסלם, אשר הרכב, שחלונותיו שחורים, וששהה באופן חשוד בשכונת מגוריו, עורר את חשדו והוא רשם את מספר לוחית הרישוי שלו. בשלב הראשון, ביום האירוע, סירב מתן אמסלם לתת הודעה במשטרה, והסתפק בכך שהעביר את פרטי הרכב החשוד לבתו של זגורי בת אל, אך לאחר מספר ימים, מסר מתן אמסלם הודעה למשטרה, ובה פרטים מלאים על כך שרשם פרטיו של רכב יונדאי שעורר את חשדו בנוכחות חריגה בשכונה. דובר ברכב של חברת השכרה שהושכר באותה תקופה על ידי בת זוגו של המשיב 1 ימית, ועניין זה איננו מוכחש.

9. בירור משטרתי מיום האירוע גילה כי ברכב היונדאי מותקנת מערכת איתור פועלת. הרכב אותר בו ביום באמצעות המערכת, בעיר רמלה, כשברכב נהג משיב 2, כשעל גופו כסף מזומן בסך 35,000 ₪.
המשיב 2 ציין במעמד מעצרו כי הכסף שהחזיק התקבל על ידו בגין מכירת רכב מסוג פורשה, בסמוך לפני מעצרו, לאדם בשם ירון לוי.
לגבי הקשר שלו לרכב היונדאי שבו נהג, המשיב 2 ציין, בחודש יולי כשנעצר, כי נכנס לרכב ממש בסמוך לפני מעצרו, וכי התבקש על ידי יהודה מזרחי (משיב 1), שהוא בן זוגה של ימית, להסיע ברכב אדם כלשהו.
אם כך, בחודש יולי, כשנעצר משיב 2, לא הייתה כל ראייה הקושרת אותו לגניבה, זולת נוכחותו ברכב היונדאי החשוד. יצויין כי ברכב היונדאי נמצאו כפפות ומברג, שהנם כלי פריצה, על פי חוו"ד המצויה בתיק החקירה, של החוקר מאיר חדאד (נ"ו).
באותו שלב, יולי 2018, יום לאחר הגניבה, לא הייתה מצויה בתיק עדותו של אותו שכן, מתן אמסלם, אשר רשם את מספר הרכב, שכן הוא נתן הודעה רשמית רק אחרי שהמשיב 2 כבר שוחרר. בנסיבות אלה, המשיב 2 שוחרר למחרת, ביום 27/7/18, בבית המשפט, כשנקבע שרמת החשד הסביר לגביו היא נמוכה.

10. החקירה שבוצעה מסוף חודש יולי 2018, ועד מעצרם של המשיבים אספה ראיות מוצקות, (על אף היעדרן של ראיות פורנזיות), אשר לא היו בחומר החקירה באותה עת שבה שוחרר משיב 2 בגלל חולשת הראיות.
כאמור, אין מחלוקת לקיומן של ראיות לכאורה, וראיות אלה מבוססות על מספר אדנים ראשיים שהראשון בהם הנו צילומי מצלמות אבטחה מהצ'יינג' בחולון (דוח צפייה המסומן סח') שם נראה משיב 2 מצוי בתוך משרדי הצ'יינג' כשהמתלונן מבצע את עסקת המזומן, יוצא מהצ'יינג' כשהמתלונן משלים את העסקה, לא לפני שהוא מסתכל על המתלונן ועוקב אחר מעשיו.
צילומים ממצלמה חיצונית בצ'יינג' מתעדים את רכב היונדאי, המושכר, כאמור על ידי בת זוגו של המשיב 1, חולף על פני רכב הטויוטה של המתלונן, ממש בעת שהוא מכניס מזוודה, בה לטענתו מצוי סך של 100000 ₪, לתא המטען.

11. בהמשך, קיימים בתיק החקירה דיווחים לפיהם שני כלי הרכב, הטויוטה של המתלונן, ורכב היונדאי, נוסעים בצמידות בכביש 6 (מסמך לא מסומן).
יצויין כי המתלונן העיד כי לא הבחין ולא הרגיש בכל מעקב אחריו, ואולם התיעוד מוכיח כי היונדאי, שבו נסע המשיב 1 (על פי ההמשך), עקבה אחרי המתלונן בטויוטה בנסיעתו.

12. המתלונן מסר כי עצר את רכבו פעם יחידה בדרך מחולון לקרית שמונה, וזאת לתדלוק בתחנת דלק בכביש 77 (אחרי צומת המוביל, בכיוון צפון), ואף הציג חשבונית על התדלוק. בצילומי מצלמת האבטחה של תחנת דלק זו, שהורדו על ידי המשטרה ביום 2.8.18 (מזכר מ"ב), נראים הטויוטה של המתלונן וכן רכב היונדאי (מספר הרישוי נראה היטב) העומד במקום צדדי בתחנה, בעוד המתלונן מתדלק. ליונדאי מצטרף קטנוע הנהוג בידי רוכב עם מכנסיים קצרים בהירים וחולצת טריקו קצרה כהה, בקטנוע אין לוחית זיהוי קדמית, ואף לוחית הזיהוי האחורית לא נראית היטב (כנראה מקופלת). הקטנוע עוזב את תחנת הדלק בעקבות מכוניתו של המתלונן. מהיונדאי יורד מאוחר יותר משיב 1, ורוכש לעצמו בקבוק מים. יצויין כי ברכב אדם נוסף. עוד יצויין כי לא נמצא בתיק החקירה דו"ח צפייה לסרטונים ממצלמת האבטחה של תחנת הדלק.

13. השוטר אלמוג מור יוסף שביצע את מעצרו של משיב 2 ביום האירוע 26.7.18, אישר כי משיב 2 לבש, כשנעצר, את אותם בגדים אשר לבש רוכב הקטנוע שתועד במצלמות האבטחה בתחנת הדלק בציפורית, משוחח עם נהגה של היונדאי, שנצפה במצלמות האבטחה (מסמך מ"ג).

14. המשיב 2, כשנעצר מחדש בחודש נובמבר 2011, הכחיש בחקירתו מיום 21/11/18 היכרות עם משיב 1 (ש' 78), וזאת בניגוד לגרסתו מחודש יולי, שבה כאמור ציין שמשיב 1 הוא שנתן לו את רכב היונדאי בו נהג. בנוסף, קיים חומר בתיק, לפיו השניים עוכבו באירוע אחר יחדיו, בחודש אוגוסט, נוסעים יחדיו ברכב מסוג סוזוקי (דו"ח קל"ה מיום 2/10/18).

15. איכוני הטלפון הנייד של שני המשיבים מתעדים במפורש מסלול נסיעה מחולון, לקרית שמונה. מספר הנייד של משיב 2, שאיננו מוכחש על ידו, ונתפס ע"י המשטרה, המסתיים בספרות 3368, מאוכן באזור תחנת הדלק בכביש 77 (אנטנת רומת הייב), בהמשך בקרית שמונה, ובסוף היום במושב מצליח, שם מתגורר משיב 1.

16. מצאתי כי המשיב מס' 1 מסובך לכאורה ברמה מוצקה ביותר בחומר הראיות, שבראשו צילומו בצ'יינג', עוקב ואורב למתלונן, ובהמשך בכך שרכב היונדאי המושכר על ידי בת זוגו חולף לצד הטויוטה של המתלונן, עוקב אחריה בכביש שש ובתחנת הדלק בכביש 77, ונצפה באופן מחשיד ברחובו של המתלונן בקריית שמונה בסמוך להתפרצות והגניבה. על כל אלה מתווספים איכוני טלפון.
גרסתו של החשוד 1 לא מחלישה את המשקל הראייתי הממשי והנכבד.

17. המשיב 2 מופלל באופן שאיננו מוצק כמו זה של משיב 1, ואולם גם לגביו קמות ראיות לכאורה מספקות. יצויין כי אכן שוכנעתי כי סכום הכסף הגדול בסך 35000 ₪, אשר נמצא על גופו של משיב 2, יתכן שמקורו איננו בכספי המתלונן, אלא במכירת רכב מסוג פורשה לסוחר רכב בשם ירון לוי. חומר החקירה, הכולל את הודעת לוי, הסכם מכר וטופס העברת בעלות מיום 23/7/18 (מסומן באותיות ק"מ), אכן מאשרים שנעשתה עסקת מכר רכב במזומן, וכי המשיב 2 קיבל תמורה בסך של 37000 ₪.
אינני נותנת לפיכך כל משקל מפליל לסך הכסף שהמשיב 2 החזיק.
אף על פי כן – האיכון הסלולארי שלו ביום האירוע, שבסופו נעצר ברכב היונדאי ברמלה, ולבושו ביום המעצר, בתוך רכב היונדאי, באופן זהה ללבושו של רוכב הקטנוע העוקב אחרי רכבו של המתלונן הנם ראיות מפלילות רבות משקל. מתווספת לכך גם גרסתו הבלתי אמינה לגבי היעדר היכרות עם משיב 1 – כל אלה מבססים באופן מספק את המיוחס למשיב זה לכאורה. עוד יצויין כי למשיב 2 קטנוע הרשום על שמו (הדבר נלמד מחקירתו, והוא איננו מכחיש זאת).
סופו של דבר הנו כי קיים בסיס ראייתי מספק לכאורה לגבי שני המשיבים.

עילת מעצר

18. ב"כ המשיבים טען כי מדובר בעבירת רכוש יחידה, אשר אינה מקימה בנסיבות ביצועה, ותוך התחשבות בנתוני המשיבים, בעיקר היעדר עבר פלילי למשיב 2, עילת מעצר.
איני מסכימה עם טענה זו, וסבורני כי כתב האישום, המגובה בראיות לכאורה, מתאר עבריינות המקימה עילת מעצר, על אף שעניינה בתחום הרכוש.
ביהמ"ש העליון, בעניינו של רוסלן פרנקל בש"פ 5431/98, קבע שורה של מדדים בהם תיבחן עבירת רכוש בשאלת מסוכנותו לכאורה של מבצעה. מדדים אלה עניינם במידת התחכום של העבירה, מידת הנזק שנגרם בשל ביצועה, ומדדים נוספים, ברשימה בלתי סגורה, אשר פורטה באותה החלטה שצוטטה מאז רבות. מצאתי כי המקרה שבפני הולם בחלק מהמדדים, גם אם לא בכולם, את מבחני החומרה שקבעה הלכת פרנקל.

19. מדובר בחבירה יחד לכאורה של שני המשיבים ואדם נוסף (נצפה בתחנת הדלק ברכב היונדאי), אשר מאופיינת בתחכום ותעוזה, ואשר נזקה רב. כפי שתואר, המזימה החלה, ככל הנראה, ולכל הפחות, באיתור המתלונן פורט כסף רב באותו צ'יינג' בעיר חולון. בהמשך נעשה אחרי המתלונן מעקב ממושך וצמוד לקרית שמונה, על ידי המשיב 1 ושותף נוסף ברכב היונדאי השכור, ויחד עם המשיב 2 על קטנוע ללא לוחית קדמית, ועם לוחית רישוי אחורית כשהיא ככל הנראה מקופלת להקשות זיהוי. המעקב הממושך מלמד על קשר פלילי מתוחכם, אחר קורבן שזוהה כ"דג שמן" ושבידיו כסף רב במזומן.

20. דרכם של הגזלנים במשימה הייתה בסופו של דבר קלה, שכן המתלונן הותיר את המזוודה ובה כסף רב במזומן, ללא השגחה בתוך הרכב, כשעלה לביתו למספר דקות והותיר את הרכב, והמזוודה בתוכו, ברחוב. די היה, איפוא, בביצוע התפרצות לרכב וגניבה מתוכו, ללא ביצועה של התפרצות לבית, וללא אלימות נלווית. ואולם בבואנו לאמוד את מסוכנותם של המשיבים, לא ניתן שלא לתהות כיצד היו פועלים אילולא שגה המתלונן, ואילולא השאיר את מזוודת המזומנים ברכב. נחישות פעולתם, המעקב השקט אחר קורבנם ממרכז הארץ עד קציה הצפוני, כשהשלושה חוברים לכך יחד, מעידה על מסוכנות. לא ניתן לשלול כי בלית ברירה, בנחישותם הרבה וממוקדת המטרה, לא היו המשיבים מהססים מלבצע גם התפרצות לבית מגורים, ובכך היו עלולים לסכן את המתלונן ואחרים.

21. המשיב 1 נשפט בעבר הלא רחוק, שנת 2015, למאסר משמעותי בגין עבירת מרמה וקשר לפשע. בעברו מאסרים והרשעות קודמות נוספות בעבירות רכוש ועבירות אחרות. עברו הפלילי של משיב זה מחזק את עילת המעצר לגביו.
למשיב 2 אין אמנם עבר פלילי, ואולם תלוי נגדו כתב אישום בבית משפט השלום בעבירות איומים ושימוש בכוח למנוע מעצר ( ת"פ 5711-8-18 ). אציין כי גם באותו תיק צויין בכתב האישום כי משיב 2 נהג קטנוע ללא לוחית זיהוי.
עילת המעצר לגבי משיב 2 אינה חריפה כמו זו שלגבי משיב 1, בשל גילו הצעיר והיעדר הרשעות, אך עדיין מדובר בעילת מעצר ממשית.

22. יצויין כי עיינתי בפסיקה אליה הפנה ב"כ המשיבים, שעניינה שחרורם של נאשמים בעבירות רכוש ממעצר. לא מצאתי התאמה בין אותם מקרים למקרה שבפנינו שקוויו הפליליים מובהקים ומאופיינים בעבריינות מתוחכמת ומאורגנת בחבורה, ובנזק רב.
מנגד, נכון יהיה להזכיר את החלטת ביהמ"ש העליון, שהזכירה המבקשת בבקשתה, בש"פ 45/10, מסארווה נ' מ"י, שם נותר בסופו של דבר במעצר עד תום ההליכים משיב אשר הואשם בהתפרצות לרכב וגניבתו. בנוסף אפנה לבש"פ 9079/09 בן דוד נ' מ"י, וכן בש"פ 3429/15 שוקרון נ' מ"י – מקרים שעניינם, כמו בענייננו, עבירת רכוש בודדה, וחמורה פחות מזו הנוכחית, שהובילה למעצר עד תום ההליכים.

חלופת מעצר

23. שני המשיבים הציעו לשחררם לחלופת מעצר בבית אימותיהם. לגבי משיב 2 מדובר בבית בו הוא מתגורר עם אמו בלוד, ואילו לגבי משיב 1, בית האם איננו ביתו הקבוע, אך האם הציעה עצמה להשגחה עליו בביתה בתל אביב.
לאחר שהתרשמתי ישירות משתי הנשים, דעתי לא נחה לגבי התאמת חלופות המעצר למסוכנות הקמה בפרשה זו.
מצאתי כי בשלב זה נדרש תסקיר מעצר אשר יבחן את נתוניהם האישיים של שני המשיבים, יתרשם מאישיותם, ויעריך את התאמתן של חלופות מעצר למסוכנותם.
לגבי משיב 1, מצאתי לנכון לציין כבר כעת, כי ספק אם הנו מתאים לשחרור ממעצר ממש, וכי נדרשת חלופה הדוקה ביותר לגביו.
ואילו לגבי המשיב 2, יצויין כי הוא פנה בדיון האחרון במילים בוטות ביותר כלפי התובע באולם, והדבר צויין בפרוטוקול הדיון, התנהגותו לא תרמה לרושם שהותיר, ויש לבחון באופן מקצועי אם צפויה ממנו התנהגות פלילית ומסוכנות.

24. אני מורה איפוא על המשך מעצרם של המשיבים, ומורה לשרות המבחן להכין תסקירי מעצר לגביהם.
שרות המבחן יתייחס, בין היתר, לאופציה של מעצר עד תום ההליכים באיזוק אלקטרוני, אם אכן המשיבים יבקשו ויביעו הסכמה לאופציה כזו.

נדחה להמשך דיון לקבלת תסקיר מעצר ליום 1.1.19 שעה 11:00.

המזכירות תשלח עותק החלטה זו לשרות המבחן.

המשיבים במעצר עד החלטה אחרת.
המשיבים יובאו לדיון באמצעות שב"ס.
<#4#>

ניתנה היום, ח' טבת תשע"ט, 16 דצמבר 2018, במעמד הנוכחים.