הדפסה

בית משפט השלום בקריית גת 29

המאשימה:
מדינת ישראל- משרד האנרגיה- מנהל הדלק והגז
ע"י ב"כ עוה"ד רונן מאיר ואח'

נגד

הנאשם:

וסילי קונדרצקי
ע"י ב"כ עוה"ד אבי חימי ואח'

גזר דין

בכתב אישום מתוקן שהוגש בגדרו של הליך זה נגד הנאשם נטען, בעיקרי הדברים, כי ביום 5.7.2018 התרחש פיצוץ נפחי במטבח של משק מס' 68 במושב אבן שמואל, עקב דליפת גז, לאחר החלפת מיכל גפ"מ ( גז פחמימני מעובה) על ידי הנאשם; בעלת הבית נפצעה מכוויות ביד ימין בבטן וברגליים, פונתה לבית החולים ונדרשה לטיפול רפואי; מעדותה של בעלת הבית עולה כי לאחר פנייתה לחברת " סופרגז", ספקית הגז של הבית, נשלח אליה הנאשם וחיבר מיכל גפ"מ חדש, פתח את זרימת הגז ואסף את המכל הישן; בעלת הבית מסרה לנאשם שמידי פעם היא מריחה ריח חזק של גז והוא אמר לה לפנות לחברה; הנאשם היפר בפעולותיו את חובתו החוקית בכך שסיפר מיכל גפ"מ שלא כדין למתקן גז לקוי.
לנאשם יוחסה עבירה של הספקת גז למתקן לקוי לפי סעיף 8 א' לחוק הגז ( בטיחות ורישוי), התשמ"ט-1989 ביחד עם סעיף 25( ב) וסעיף 26 לחוק הגז ( בטיחות ורישוי), התשמ"ט-1989.
בדיון שנערך ביום 9.3.2020 באי כוח הצדדים הודיעו על הסדר טיעון לפיו הנאשם יורשע על פי הודאתו בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום, שירות המבחן יחווה את דעתו, בין היתר, לגבי הרשעתו בדין, ייגזרו ע ל הנאשם 200 שעות שירות לטובת הציבור, פיצוי כספי בסך של 10,000 ₪ שיופקד עד למועד הטיעונים לעונש ( הקנס הופקד- מ.ה.), וככל שתסקיר שירות המבחן יהיה חיובי הנאשם יוכל לטעון לאי הרשעה למרות שהמאשימה עומדת על הרשעתו.
הנאשם הורשע, כאמור, על פי הודאתו בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.
בתסקיר שהוגש על ידי שירות המבחן ( להלן: "התסקיר") צוין, בעיקרי הדברים, כי הנאשם בגיל 61 שנים, יליד אוקראינה; אבין נפטר ממחלה קשה בהיותו בגיל עשר שנים; אמו נפטרה לפני כחמש עשרה שנים ממחלת לב; בוגר עשר שנות לימוד באוקראינה עם תעודת בגרות; שירת שנתיים בצבא באוקראינה; בשנת 1995 עלה לארץ עם רעייתו ושתי בנותיהם ( כיום בגילים 26 ו-38); בשנת 1997 החל לעבוד בהובלה בתחום הגז שבהמשך התמזגה עם מעסיקתו כיום; חש אהוב ומוערך בעבודתו; לדבריו אינו סובל מבעיות בריאות ואינו עושה שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים; מעיון ברישום הפלילי- נעדר הרשעות קודמות; באשר למקרה הנדון, הנאשם הגיע לצורך החלפת בלון גז, ביצע בדיקה עם סבון ושלל אפשרות לדליפת גז. לפני שהמשיך בדרכו הלקוחה מסרה לו שמדי פעם הא מריחה ריח של גז והוא הנחה אותה ליצור קשר עם שירות לקוחות ולהזמין טכנאי אך לא סגר את בלון הגז; הנאשם נטל אחריות על מעשיו וטען שטעה בשיקול דעתו בכך שלא סגר את בלוני הגז וטעה שוב כשאר הנחה את הלקוחה להזמין טכנאי תחת להזמינו בעצמו והוא מודע להשלכות ולאפשרות התרחשותן של תוצאות חמורות יותר; הנאשם הוא אדם נורמטיבי, ללא דפוסים עברייניים באישיותו, שנטל אחריות על ביצוע העבירה שבאה לידי ביטוי בהודאה בכתב האישום ובהבנה כי עליו לשאת בתוצאות מעשיו והצגת חלופות להתנהגות שונה בעתיד; ביצוע העבירה נעשה בשל שיקול דעת מוטעה ובנסיבות העניין יש להניח שהעבירה לא תישנה; הומלץ על שירות לציבור של 200 שעות במסגרת תכנית שתגובש בהמשך; באשר להרשעה, הנאשם הציג אישור ממעסיקתו לפיו קיומו של רישום פלילי עלול להשליך על המשך העסקתו אצלה. הנאשם עובד שנים רבות אצל מעסיקתו באופן יציב ועקבי ופגיעה בתעסוקתו עלולה להשליך לא רק על פרנסתו אלא גם על דימויו העצמי. המדובר בעבירה ראשונה ויחידה ובשים לב לנסיבות העניין הומלץ לבטל את הרשעתו.
במסגרת הטיעונים לעונש הודיעה המאשימה, באמצעות בא כוחה, בעיקרי הדברים, על התנגדותה לממצאי התסקיר בשים לב לחומרת העבירה, אי הסבירות בהתנהלותו של הנאשם לאחר שנמסר לו על ריח של גז, והעובדה שמדובר בדירה ששימשה כגן ילדים; האופן שבו הותקנו הכיריים אינו גורע מאחריותו של הנאשם; הנאשם אינו עומד באמות המידה על פי ההלכה שנקבעה בעניין " תמר כתב" (ע"פ 2083/96 תמר כתב נ' מדינת ישראל (21.8.1997; לעיל ולהלן: "עניין תמר כתב"). להותרת ההרשעה על כנה יש חשיבות בשים לב לכך שהנאשם ממשיך בעבודתו בתחום הגז ולשם הרתעת הזולת; לא הוצגו ראיות לפיהן הרשעתו של הנאשם תגרור את פיטוריו מעבודתו.
ב"כ הנאשם טען, בעיקרי הדברים, שהמדובר באירוע חמור שבו נפצעה בעלת הבית, אך עדיין בגדר חריג בשים לב לשנות עבודתו הרבות של הנאשם במשק הגז ללא כל דופי. הנאשם הודה וחסך זמן שיפוטי יקר לצדדים ובית המשפט, הנאשם נטל אחריות על המקרה, ואמר בגילוי לב שבעלת הבית הודיעה לו על ריח גז. הכיריים הותקנו בדירה על ידי גורם שאינו מוסמך ובאופן לא מקצועי. יש לתת משקל ראוי להמלצת שירות המבחן בתסקיר, לגילו של הנאשם , למצבו התעסוקתי, וללקחים שהפיק מהמקרה.
ליאור סיטבון, מנהלו של הנאשם אצל המעסיקה, העיד שהנאשם מהווה דוגמא מבחינת מסירותו לעבודה ומתן שירות ללקוחות והופקו לקחים בהיבט האישי והמערכתי למניעת הישנותה של התקלה. עוד העיד שהנאשם לא יוכל לתת שירות ללקוחות חברת " סופרגז", כגון- משרד הביטחון, המשטרה, שב"כ, משרד ראש הממשלה, בשל הרשעה פלילית. "... ויש מקומות שלא יוכל להיכנס עם הרשעה פלילית, זה יהווה לנו בעיה, או להחליף אותו בקו אחר" (ע' 9, ש' 14-17). עוד העיד שחברת " סופרגז" לא מעסיקה עובדים שהורשעו בעבירה פלילית וככל שהיה מבקש להתקבל לעבודה תחת הרשעה פלילית בקשתו הייתה נדחית ( ע' 10, ש' 1-3). הוגשה הודעה בכתב ( מיום 12.5.2020) מטעם חברת " סופרגז" לפיה "... קיומו של רישום פלילי למר קונדרצקי עשוי להיות שיקול בבחינת שאלת המשך העסקתו של מר קונדרצקי בחברה, ובכפוף לנסיבות" (נ/1).
בעניין " תמר כתב" נקבע, בין היתר, כדלקמן-
"בפסיקתנו נקבע, כי המבחן ללא הרשעה הינו חריג לכלל, שכן משהוכח ביצועה של עבירה יש להרשיע את הנאשם וראוי להטיל אמצעי זה רק במקרים יוצאי-דופן, שבהם אין יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה לבין חומרתה של העבירה ... " (פסקה 6).
"הימנעות מהרשעה אפשרית אפוא בהצטבר שני גורמים: ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים המפורטים לעיל" (פסקה 7).
בעניין שנדון ב-רע"פ 11476/04 מדינת ישראל נגד חברת השקעות דיסקונט בע"מ (14.4.2010).
"על פי העקרון המשפטי הרווח, קיומה של אחריות בפלילים לביצוע עבירות על החוק מחייב הרשעה וענישה כחלק מאכיפת הדין, כנגזר ממטרות הענישה, וכנדרש מיישום עקרון השוויון של הכל בפני החוק. בהתקיים אחריות פלילית, סטייה מחובת הרשעה וענישה היא, על כן, ענין חריג ביותר. ניתן לנקוט בה אך במצבים נדירים שבהם, באיזון שבין הצורך במימוש האינטרס הציבורי באכיפה מלאה של הדין, לבין המשקל הראוי שיש לתת לנסיבות האינדיבידואליות של הנאשם, גובר בבירור האינטרס האחרון. כאשר מתקיים חוסר איזון נוקב בין הענין שיש לציבור באכיפת הדין, לבין עוצמת הפגיעה העלולה להיגרם לנאשם מהרשעתו וענישתו, עשוי בית המשפט להשתמש בכלי הנדיר הנתון בידו ולהימנע מהרשעת הנאשם" (פסקה 32).
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, חומר הראיות ונסיבות העניין הגעתי לכלל מסקנה, ולא בלי התלבטות, שאין מקום להיעתר לביטול הרשעתו של הנאשם ויש להותירה על כנה.
סבורני שיש ליחס לעבירה בגינה הורשע הנאשם, הספקת גז למתקן לקוי ( סעיף 8 א' לחוק הגז ( בטיחות ורישוי), התשמ"ט-1989), את מידת החומרה הראויה, בשים לב לכך שהמדובר בגז פחמימני מעובה העלול להתלקח ואף להתפוצץ בשל תקלה במיתקן הגז או בשל שימוש לא זהיר, ומשכך נדרשת מידה ראויה של זהירות בכל הנוגע להספקתו.
בענייננו בעלת הבית הודיעה לנאשם שהיא מריחה מידי פעם ריח של גז ובנסיבות אלה הנאשם נדרש לנקוט במידה מוגברת במיוחד של זהירות ולנתק את הספקת הגז ממתקן הגז עד לבחינת מתקן הגז על ידי טכנאי מוסמך של ספקית הגז, איתור ותיקון התקלה ומתן אישור לגבי תקינותו ובטיחותו של המתקן, אלא שהדבר לא נעשה.
ראוי לציין שהסיכון שהיה כרוך במחדלו של הנאשם התממש, לדאבון הלב, וכאשר בעלת הבית עשתה שימוש בכיריים אירע פיצוץ. מעיון בממצאי החקירות שנערכו על ידי משרד האנרגיה והמים (נ/2) ושירותי הכבאות (נ/3) ניתן להתרשם מעוצמת הפיצוץ ונראה שהשלכותיו על בעלת הבית היו חמורות מאלה שפורטו בכתב האישום. מכל מקום, אין מחלוקת שבעלת הבית נפצעה כתוצאה מהפיצוץ מכוויות ביד ימין בבטן וברגליים, נגרם נזק מסוים לדירה, והיא פונתה לבית החולים ונזקקה לטיפול רפואי ( סעיף 2 לכתב האישום).
יש לשים לב שהדירה משמשת כפעוטון ( נ/2) אך נראה, למזלם הטוב של הנוגעים בדבר, שלא התבצעה במקום פעילות של הפעוטון במועד האירוע.
בא כוחו של הנאשם טען כי בעלת הדירה נושאת באחריות לגבי חיבור מתקן הגז באופן לא מקצועי ושלא על ידי ספקית הגז ועל כך ניתן להוסיף שעשתה שימוש בכיריים ביודעה על דליפה אפשרית של גז, אך סבורני שאין בכך כדי לסייע לנאשם בכל הנוגע לסוגיית ביטול ההרשעה.
למותר לציין כי הבעלים או המחזיק במקרקעין נושא באחריות בכל הנוגע להזמנת השירות מספקית גז הפועלת על פי הדין, לתקינותו של מתקן הגז, ועליו לגלות זהירות ראויה בכל הנוגע לשימוש במתקן הגז, אך גם אם אניח שנפלו ליקויים בהתנהלותה של בעלת הדירה, במקרה הנדון, עדיין אין בכך כדי לגרוע מהאחריות שניתן לייחס לנאשם, במובן המושגי ובהיבט הקונקרטי, בשים לב לנסיבות העניין, ותוך מתן משקל ראוי לתפקידו כעובד של ספקית הגז וכמי שניחן במיומנות המקצועית הנדרשת לצורך מתן מענה הולם ונכון למצבים מסוג זה.
מתסקיר שירות המבחן עולה שהנאשם נעדר עבר פלילי, מקיים אורח חיים נורמטיבי, ללא דפוסים עברייניים באישיותו, שנטל אחריות מלאה לגבי המקרה, פירט את הטעויות שנעשו על ידו והפיק לקחים. שירות המבחן העריך שהנאשם לא יחזור ויבצע את העבירה, וקיומה של הרשעה פלילית עלול להשליך על המשך העסקתו של הנאשם אצל מעסיקתו, לפגיעה בדימויו העצמי, המדובר בעבירה ראשונה ויחידה ולכן הומלץ לבטל את הרשעתו, אך בנסיבות העניין ומהטעמים שפורטו לעיל לא מצאתי לנכון לקבל את ההמלצה ככל שהיא נוגעת לביטול ההרשעה.
הנאשם טען שהותרת הרשעתו על כנה תעמיד אותו בסיכון של ממש לאבד את מקום עבודתו בחברת " סופרגז" ולקושי של ממש להשתלבות במקום עבודה חילופי בתחום עיסוקו במשק הגז, אך אין בידי לקבל את הטענה.
ליאור סיטבון העיד כי שהנאשם לא יוכל לתת שירות ללקוחות חברת " סופרגז", כגון משרד הביטחון, המשטרה, שירות הביטחון הכללי, משרד ראש הממשלה, בשל הרשעה פלילית. "... ויש מקומות שלא יוכל להיכנס עם הרשעה פלילית, זה יהווה לנו בעיה, או להחליף אותו בקו אחר" (ע' 9, ש' 14-17). עוד העיד שחברת " סופרגז" לא מעסיקה עובדים שהורשעו בעבירה פלילית וככל שהנאשם היה מבקש להתקבל לעבודה תחת הרשעה פלילית בקשתו הייתה נדחית ( ע' 10, ש' 1-3).
הוגשה הודעה בכתב ( מיום 12.5.2020) מטעם חברת " סופרגז" לפיה "... קיומו של רישום פלילי למר קונדרצקי עשוי להיות שיקול בבחינת שאלת המשך העסקתו של מר קונדרצקי בחברה, ובכפוף לנסיבות" (נ/1).
מעיון מעדותו של ליאור סיטבון עולה שהנאשם אינו יכול לספק שירות למתקנים רגישים תחת הרשעה פלילית, ומהודעת המעסיקה עולה שקיומה של הרשעה פלילית עשוי לשמש שיקול לגבי המשך העסקתו בשים לב לכלל הנסיבות.
יש לשים לב שהאירוע התרחש ביום 5.7.2018 והנאשם המשיך לעבוד אצל מעסיקתו.
מעדותו של מר סיטבון עולה שניתן לשלב את הנאשם בקו חלוקה שאינו כולל מתקנים רגישים, והדעת נותנת שכך הדבר נעשה בפועל.
המעסיקה הודיעה ( נ/1) שקיומה של הרשעה פלילית הינה בבחינת שיקול לגבי בחינת המשך העסקתו של הנאשם ומהאופן שבו נוסחה ההודעה ניתן להבין שעניינו ייבחן לפי מגוון רחב יותר של שיקולים, ולא כשיקול יחיד.
מר סיטבון ציין בעדותו כי הנאשם משמש דוגמא כעובד אחראי ומסור והדעת נותנת שעניינים אלה עמדו ויעמדו לפני המעסיקה ככל שתידרש לעניין המשך העסקתו של הנאשם.
ראוי לציין שלנאשם ימלאו בקרוב 62 שנים, נותרו לו שנים ספורות עד לגיל פרישה, ומן הראוי שמעסיקתו תזקוף לזכותו את עבודתו המסורה במשך שנות עבודתו אצלה, מבלי שיש באמירה זו כדי לגרוע משיקול דעתה.
מעבר לכך, ביטול הרשעתו של הנאשם, בשים לב לנסיבותיו של המקרה, אינו מתיישב עם מידת האחריות שיש לייחס לו, והעמדת מסר ברור לנותני השירותים מהסוג הנדון לגבי רמת הזהירות הנדרשת בכל הנוגע למתן שירות של הספקת גז.
לעניין זה יפה לטעמי הקביעה שנעשתה ב-רע"פ 4348/08 אפרים מאיר ואח' נגד מדינת ישראל (8.7.2010).
"... אבקש להטעים את המסר העיקרי העולה בעיניי ... קרי, האחריות הרובצת בחזית רחבה ... המעמידים את החובה בנושאי בטיחות. על בית המשפט לחוות דעתו בכל לשון, בפסיקה פלילית ואזרחית גם יחד, כי ישנם תחומים, ובטיחות בתוכם, שבהם אסור ללכת במסלול הישראלי האופייני של ' יהיה בסדר', אלא לקיים את הוראות הבטיחות ככל משפטן וחוקתן ... כדי שלא ייפול נושא הבטיחות, שחיי אדם כרוכים בו, בין הכיסאות...".
(פסקה א' לפסק-דינו של כב' השופט ( כתוארו אז) א. רובינשטיין).
מהמקובץ לעיל ראיתי לנכון להותיר את הרשעתו של הנאשם על כנה.
הצדדים הודיעו על הסדר טיעון לגבי העונש שייגזר על הנאשם.
הלכה פסוקה היא שבית המשפט ייטה בדרך כלל לכבד הסדר טיעון שהוסכם בין הצדדים, במיוחד לאחר שזה הונח לפני בית המשפט והנאשם הסתמך עליו, הודה בכתב האישום והורשע לפי הודאתו ( בג"ץ 5699/07 פלונית ( א') נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 12 לפסק דינה של כב' הנשיאה ד. ביניש ( כתוארה דאז), 26.2.2008).
בנסיבות העניין סבורני שיש מקום לאמץ את הסדר הטיעון בעניין העונש, ולעניין זה יש מקום לייחס משקל מתאים לממצאי התסקיר של שירות המבחן, לכך שנאשם הוא אדם נורמטיבי, נעדר עבר פלילי, והעבירה אינה מאפיינת בדרך כלל את התנהגותו, ולכך שנטל אחריות על מחדלו והפנים את הלקחים.
מעדותו של ליאור סיטבון, מנהלו של הנאשם אצל המעסיקה, ניתן להבין שהופקו לקחים גם בהיבט המערכתי על מנת למנוע את הישנותה של התקלה.
אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים-
הנאשם יבצע שירות למען הציבור בהיקף של 200 שעות על פי תכנית שתיערך על ידי שירות המבחן למבוגרים ותוגש לאישורי בתוך 30 יום.
מובהר לנאשם כי אם לא יבצע את השירות למען הציבור במלואו יהיה בית המשפט מוסמך להפקיע את הצו האמור ולגזור את דינו מחדש.
הנאשם ישלם פיצוי לניזוקה בסך של 10,000 ₪ מהכספים שהופקדו בקופת בית המשפט.
בא כוחה של המאשימה יודיע למזכירות בתוך 14 ימים את הפרטים לגבי העברת כספי הפיצוי לניזוקה.
זכות ערעור כדין.
המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים ולשירות המבחן למבוגרים.
קובע תזכורת פנימית למעקב.
ניתנה היום, י"א חשוון תשפ"א, 29 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.