הדפסה

בית משפט השלום בקריית גת 12

עיריית קריית גת
המאשימה
ע"י ב"כ עוה"ד חני יעקב ואח'

נגד

ארתור טקצ'נקו

הנאשם

גזר דין
כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין החזקת שני כלבים מסוכנים מגזע אמסטף, ובגדרו נטען כי הכלבים לא עוקרו ולא חוסנו כנגד מחלת הכלבת. ביום 21.2.2017 הומצאה לנאשם התראה מיום 15.2.2017 בגין החזקת כלב בניגוד להוראות והוא נדרש להציג אישור חתום על ידי רופא וטרינר כי הכלבים עוקרו, חוסנו כנגד מחלת הכלבת, ולגופם הוחדר שבב על פי הדין.
סעיפי האישום שצוינו הינם החזקת כלב מסוכן בניגוד להוראות לפי תקנה 6 לתקנות להסדרת הפיקוח על הכלבים (יבוא והחזקה של כלבים מסוכנים), תשס"ה – 2004, וסעיפים 11(ג) ו- 18 (ג)(1) לחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, תשס"ג – 2002, וכן החזקת כלב מבלי שחוסן כנגד מחלת הכלבת - עבירה לפי סעיף 3(א) לתקנות הכלבת (חיסון), תשס"ה – 2005, וסעיף 12 לפקודת הכלבת.
בהליך זה נערכו מספר דיונים, כאשר לחלקם הנאשם לא טרח להתייצב והוצאו לו צווי הבאה.
בדיון שנערך ביום 9.1.2018 נעתרתי לבקשת הצדדים לדחות את מועד הדיון, על מנת לאפשר לנאשם להסדיר את העניינים הטעונים הסדרה, אלא שהנאשם לא התייצב לדיון הנוסף שנקבע ליום 6.2.2018 והוצא בעניינו צו הבאה.
לדיון נוסף שנערך ביום 24.4.2018 הנאשם התייצב ושוב נעתרתי לבקשת הצדדים לדחות את מועד ההקראה, כדי לאפשר לנאשם להסדיר את הטעון הסדר בתוך 7 ימים, אלא שהנאשם לא הגיש הודעה מטעמו ולפיכך נקבע דיון נוסף ליום 22.5.2018 שאליו לא התייצב הנאשם, ועם זאת, לא נמצאה אסמכתה לגבי זימונו.
בדיון נוסף שנערך ביום 3.7.2018 הנאשם שוב לא התייצב, למרות שידע על הדיון, ושוב הוצא בעניינו צו הבאה, על מנת להבטיח התייצבותו לדיון שנקבע ליום 12.9.2018.
הנאשם לא התייצב לדיון שנערך ביום 12.9.2018, למרות שהוצא צו הבאה והנאשם הפקיד סך של 1,500 ₪ על מנת להבטיח את התייצבותו.
לאור האמור לעיל, ובנסיבות העניין, מצאתי לנכון להידרש, בדיון שנערך ביום 12.9.2018, למתן הכרעת דין בהעדרו של הנאשם ולעניין זה אציין כי הנאשם הוזהר בעבר באשר לחובת ההתייצבות.
לאור עדותה של הווטרינרית העירונית ובהעדר מחלוקת של ממש בין הצדדים, נכון למועד מתן הכרעת הדין, כי הנאשם טרם הציג אסמכתאות לכך שעיקר את הכלבים מגזע אמסטף וחיסן אותם כנגד מחלת הכלבת כמתחייב על פי החוק, ובשים לב לדברי הנאשם עצמו בדיון שנערך ביום 24.4.2018, מצאתי לנכון להרשיע אותו בעבירות שי וחסו לו בכתב האישום כמפורט לעיל.
ביום 13.11.2018 נערך דיון נוסף למתן טיעונים לעונש אליו התייצב הנאשם.
בתום הדיון הנ"ל נעתרתי לבקשתו של הנאשם להגיש את פנקסי החיסונים של הכלבים ואישור וטרינר לגבי עיקורם, אך הנאשם לא המציא את המסמכים, ובסופו של דבר באת כוח המאשימה הודיעה כי הווטירנר, ד"ר מנדל שטורפר, הודיע למחלקה הווטרינרית בעירייה שהכלבים עברו חיסון ועיקור, וצירפה את האישורים לכך.
באת כוח המאשימה טענה כי העונש בגין עבירה של אי חיסון כלב כנגד מחלת הכלבת הינו מאסר של 6 חודשים וקנס בסך של 14,400 ₪ לפי סעיף 61א(1) לחוק העונשין התשל"ז- 1977 (להלן: " חוק העונשין"), ובשל החזקת כלב מסוכן שלא עוקר הינו מאסר של שנה, וניתן להטיל על עבירה זו קנס נוסף בסך של 29,200 ₪, לפי החיקוק הנ"ל. באת כוח המאשימה הודיעה שאינה עומדת על עונש מאסר (ולא נטען לעניין זה בכתב האישום), ולטענתה העונש ההולם בנסיבות העניין עומד על סך של 6,000 ₪, בשים לב לקנס המנהלי בסך של 1,500 ₪ הקבוע בתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי כלבת ופיקוח על כלבים), בשים לב לנסיבות העניין, ומכיוון שהאישומים התייחסו לשני כלבים מסוכנים מגזע אמסטף.
בעניין שנדון ב-ת"פ (שלום נתניה) 5848/06 מדינת ישראל נ' אלנקרי עדינה (22.03.2007), הנאשמת הורשעה בגין עבירות של עשיית מעשה העלול להפיץ מחלה, אי ביצוע חיסון לכלב, החזקת כלב שאינו מחוסן ללא תווית וללא רשיון, אי הבאת הכלב למאורת בידוד לאחר נשיכה ואי הודעה לרופא ממשלתי על נשיכה, ונגזרו עליה קנס בסך של 5,000 ₪ (בעשרה תשלומים) או 360 ימי מאסר , והתחייבות בסך של 7,500 ש"ח למשך 3 שנים להמנע מלעבור אותן עבירות.
בעניין שנדון ב-חע"מ (מקומיים חיפה) 1009-08 מ.י. מועצה אזורית חוף הכרמל נ' מאיר וחנה שטרית (20.12.2009), הנאשמים הורשעו בהחזקת כלב ללא רשיון תקף, ללא שבב וללא חיסון וסירוס, ובשל אי הבאתו לתחנת ההסגר לאחר שנשך עובר אורח, ונגזרו עליהם קנס כספי בסך של 2,500 ₪ (בחמישה תשלומים) או 25 ימי מאסר תמורתו , והתחייבות כספית על סך של 5,000 ₪ (לכל אחד) , להימנע תוך 3 שנים מהיום מלעבור עבירות זהות.
יש לשים לב שבענייננו לא הוגש כתב אישום בגין אי הבאת הכלבים לתחנת הסגר לאחר אירוע של נשיכה, והקביעות שנסקרו נעשו טרם תחולתו של תיקום 113 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.
בסעיף 18(ב) לחוק הסדרת הפיקוח על הכלבים, התשס"ג- 2002, נקבע כי " העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שישה חודשים: (1) מחזיק בכלב בלי שברשותו רישיון בר תוקף, בניגוד להוראות סעיף 2, או בניגוד לתנאי הרישיון...". בסעיף 18(ג) לחוק הנ"ל נקבע "העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה: (1) מחזיק בכלב מסוכן בניגוד להוראות לפי סעיף 11(ג), אלא אם כן קבע השר עונש קל מהאמור ברישה; ... ".
בסעיף 61 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 נקבע "(א) על אף האמור בכל חוק, מקום שהוסמך בית המשפט בחוק להטיל קנס, רשאי הוא להטיל- (1) אם קבוע לעבירה עונש מאסר עד ששה חדשים או קנס בלבד, או קנס שלא נקבע לו סכום - קנס עד 14,400 שקלים חדשים; (2) אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה מששה חדשים ולא יותר משנה- קנס עד 29,200 שקלים חדשים " .
בתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – כלבת ופיקוח על כלבים), התשס"ז-2007, נקבע בתוספת, בין היתר, ששיעור הקנס בגין אי חיסון כלב כנגד מחלת הכלבת לפי תקנה 3 לתקנות הכלבת (חיסון), התשס"ה-2005, (תקנה 3(א)- " לא יחזיק אדם כלב אלא אם כן הכלב חוסן לפי תקנות אלה, ובלבד שלא חלפה שנה מיום חיסונו האחרון)." יעמוד על סך של 1,500 ₪.
שיעור הקנס בתקנות הנ"ל לאי הסדרת תנאי הרישיון הועמד על סך של 500 ₪.
מקובץ לעיל, סבורני שניתן להעמיד את גבולות מתחם העונש ההולם בשים לנסיבות המקרה כדלקמן- הקנסות בגין אי חיסון כנגד מחלת הכלבת , ואי עיקור הכלבים, יעמדו בין הסך של 1,500 ש"ח ו- 500 ₪, בהתאמה, לגבי כל אחד מהכלבים, סה"כ 4,000 ₪, לבין כפל הסכום, בסך של 8,000 ש"ח.
הנאשם טען שהכלבים הינם בחזקתה של אחותו, והוא הודיע על כך לווטרינרית העירונית, וסייע לאחותו לגדל את הכלבים, ולטענתו העלה את הטענה בדיונים הקודמים שאליהם התייצב, אלא שלא הוצגו ראיות של ממש שיש בהן כדי לתמוך בטענות אלה. אחותו של הנאשם לא הובאה לדיון על מנת להעיד בעניין זה. מעיון בפרוטוקולים הרלבטיים עולה שהנאשם התחייב לפעול על פי הנחיות הווטרינרית העירונית, ובדיון שנערך ביום 9.1.2018, הודיע "בתוך 10 ימים אסדיר את התנאים שהעמיד לי הווטרינריה העירונית לגבי הכלבים. אני ביצעתי את רוב הדברים, חסר לי מסמך לגבי עיקור וסירוס". בדיון שנערך ביום 24.4.2018 הודיע "יש לי שני כלבי אמסטף, שניהם חוסנו ועוקרו. עוד כמה ימים אקבל אישור מהוטרינר. יש לי חוב כספי אליו".
בנסיבות העניין, סבורני שיש לתת משקל ראוי לכך שהכלבים חוסנו ועוקרו בסופו של דבר (הודעת ב"כ המאשימה מיום 2.12.2018 ).
עם זאת, יש לשים לב שהנאשם לא התייצב לכל הדיונים שנקבעו, הוצאו בענייננו צווי הבאה, והתנהלותו גרמה לסירבול והתמשכות של ההליך השיפוטי.
לאור האמור לעיל מצאתי לנכון לגזור את עונשו של הנאשם כדלקמן-
הנאשם יישא בקנס בסך של 5,000 ₪, בעשרה תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, בס ך של 500 ₪ כל תשלום, החל מיום 10.6.2019 ועד לעשירי לכל חודש עוקב עד לפירעון מלוא הקנס. לא ישולם הקנס תעמוד יתרתו לפירעון מיידי, והנאשם ירצה עונש מאסר של 120 יום ( 12 ימי מאסר לכל תשלום חודשי) חלף תשלום הקנס.
הנאשם יחתום במזכירות בית המשפט על התחייבות כספית בסך של 10,000 ₪ על מנת להבטיח שלא יעבור את העבירות שבגינו הורשע בהליך זה למשך 3 שנים ממועד מתן גזר הדין. הנאשם יחתום על ההתחייבות בתוך 10 ימים ממועד המצאת גזר הדין, שאם לא כן ירצה 30 ימי מאסר.
גזר הדין יישלח לצדדים באמצעות הדואר וזאת בהמשך להסכמתם.
זכות ערעור כדין.
המזכירות תודיע לצדדים ותסגור את התיק ברישומיה.
ניתנה היום, ז' אייר תשע"ט, 12 מאי 2019, בהעדר הצדדים.