הדפסה

בית משפט השלום בקריית גת - בשבתו בבי ת משפט השלום בבאר שבע ת"א 26805-06-10

בפני
כבוד ה שופט משה הולצמן

המבקשת
רוטן מהנדסים בניה ותשתיות בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד צבי גביש

נגד

המשיבות

  1. רולידר בע"מ
  2. מגנזי תשתיות בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד יעקב שרעבי ואח'
3. עיריית נתיבות
ע"י ב"כ עוה"ד נירה דרור ואח'

החלטה

המבקשת הגישה בגדרו של הליך זה בקשה להתיר לה לצרף מסמכים שונים כראיות נוספות, או כראיות מפריכות.
עסקינן בשתי תביעות בדיון מאוחד.
בגדרו של ת"א 26805-06-10 המבקשת הגישה תביעה כספית כנגד המשיבה 1, חברת "רולידר", בגין חיובים כספיים שזו חבה כלפיה, לפי הטענה, בשל ביצוע חניון למשאיות עבור המשיבה 3, עיריית נתיבות. המשיבה 1 הגישה תביעה כספית שכנגד כנגד המבקשת בגין חיובים כספיים שזו חבה כלפיה, כך לפי הטענה, בגין ביצוע פרויקטים בנתיבות ובמחנה רעים. המבקשת הגישה כתב הגנה ותביעה כספית שכנגד כנגד המשיבה 1 בגין חיובים כספיים שזו חבה כלפיה, כך לפי הטענה, בגין ביצוע העבודות בפרויקט במחנה רעים.
בגדרו של ת"א 5792-09-11 המשיבה 3, חברת "מגנזי", הגישה תביעה כספית כנגד המבקשת בגין חיובים כספיים שזו חבה כלפיה, כך לפי הטענה, בגין ביצוע עבודות בפרויקט במחנה רעים.
בדיון הוכחות ראשון שנערך ביום 24.4.2017 נחקרו עדי המבקשת, שמעון חדד, ועו"ד ברוך בן יוסף.
הבקשה הנדונה הוגשה ביום 17.8.2017, והוגשה תגובה מטעם המשיבות 1 ו-2 (להלן: " המשיבות"), ותשובה מטעם המבקשת.
המבקשת טענה, בבקשה הנדונה, בעיקרי הדברים, כי ברצונה להגיש מסמכים המוכיחים את בעלותה וחזקתה בכלי צמ"ה וכלי רכב שונים שעבדו בפרויקט במחנה רעים (נספחים א'- מב'). מסמכים המוכיחים את היקף כוח האדם שהועסק על ידה בתקופת הפרויקט במחנה רעים והועסק רובו ככולו בפרויקט זה (נספחים מג'-מז'). מסמכים המוכיחים רכישות של המבקשת עצמה במימונה של חומרים וציוד והובלתם למחנה רעים (נספחים מח'- סד').
יצוין כי הנספחים הנ"ל לבקשה אוחזים לא פחות מ- 101 עמודים.
המבקשת טענה, בעיקרי הדברים, כי בין הצדדים נטושה פלוגתא לגבי היקף ההוצאות והעלויות שנגרמו לה ב גין העבודות במחנה רעים, והאם בסיכומו של דבר הוצא ותיה עלו על ההכנסות מהפרויקט, עקב התנהלותה הרשלנית של המשיבה 1 לגבי אישור החשבונות אצל משרד הביטחון. בחקירתו הנגדית של שמעון חדד , שנערכה ביום 24.4.2017 , הוא נשאל לגבי ההכנסות ושולי הרווח שנותרו למבקשת בגין הפרויקט (ע' 50, ש' 8-11), וה משיבות העלו טענה שלפיה למבקשת לא היו עובדים, חומרים, ציוד וכלים משלה, ואת אלה קיבלה מקבלני משנה (ע' 49, ש' 7-11; ע' 50, ש' 1, ש' 4-6; ע' 51, ש' 15-21). המסמכים שהגשתם התבקשה מצביעים על העלויות שבהן נשאה המבקשת במהלך הפרויקט, ויש להתיר את הגשתם לצורך גילוי האמת, ועל מנת לפרוס בפני בית המשפט את מלוא תמונת הראיות.
עוד טענה כי יש מקום להתיר את הגשת המסמכים כראיות מפריכות לצורך הפרכת הטענה המרכזית של המשיבות שלפיה עלויותיה של המבקשת הינן נמוכות כביכול, מכיוון שלא נדרשה להפעיל כלי צמ"ה, לא העסיקה עובדים, ולא רכשה חומרים וציוד, כפי שעולה מפרוטוקול חקירתו הנ"ל של שמעון חדד. לא ייגרם שיבוש או אי צדק של ההליך המשפטי בשל הגשת המסמכים האמורים לאור השלב המוקדם של שמיעת הראיות ו מכיוון שטרם נשמעו מרבית העדים. יש לשים לב לכך שהחקירות הנגדיות התמקדו בשאלת העלויות שנגרמו למבקשת יותר מכל עניין אחר, ומכאן שהמדובר בעניין מרכזי העומד לדיון. המבקשת הפנתה לפסיקת בתי המשפט שלטעמה ניתן למצוא בה תימוכין לטענותיה. עוד נטען כי חלק מהמסמכים האמורים הינם בעל אופי טכני ואובייקטיבי, כגון רישיונות כלי צמ"ה, וגם מטעם זה יש להתיר את הגשתם.
המשיבות 2 ו-3 הודיעו בתגובתן על התנגדות ן להתיר את הגשתם של המסמכים הנוספים, וטענו, בעיקרי הדברים, כי המבקשת עשתה כל שלאל ידה על מנת לשבש את ההליך ולהימנע מקידומו באמצעות הגשת בקשות שונות, ועתה מבקשת להגיש עשרות רבות של מסמכים, ובעצם לפתוח מחדש את פרשת הראיות. המב קשת הגישה את ראיותיה לפני כשנה, ביום 26.9.2016, ולאחר מכן הוגשו ראיות מטעם יתר בעלי הדין. הבקשה הנדונה הינה בבחינת מקצה שיפורים לאחר חקירת עדי המבקשת בניסיון להיטיב את מצבה הראייתי. המסמכים האמורים היו תחת ידה של המבקשת ולא הייתה כל מניעה מהגשתם מבעוד מועד. לתיק מלאו 7 שנים וסופו אינו נראה לעין . הלכה פסוקה היא כי בעל דין יגיש את ראיותיו "בחבילה אחת", ולא התקיימו בענייננו החריגים שנקבעו לכך. אין המדובר בראיה "טכנית פשוטה", אלא בעשרות מסמכים שכל אחד מהם טעון בירור וחקירה. השלב שבו מצוי ההליך המשפטי אינו מאפשר את עריכת מקצה השיפורים, ומבוקש לפתוח מחדש את פרשת ראיותיה של המבקשת, לאחר תום העדויות מטעמה. היקף הראיות אינו מאפשר היעתרות לבקשה. אין מקום להגיש את המסמכים כראיות מפריכות מכיוון שלא התקיימו התנאים לכך. המסמכים היו ברשותה של המבקשת. אין טענה כי המבקשת הופתעה מטענה או ראיה כלשהיא. המבקשת טענה כי סברה שדי בראיות שהציגה לצורך הוכחת טענותיה, ועתה היא מבקשת לעשות מקצה שיפורים. יש לקיים חקירות נגדיות לגבי חלק מהמסמ כים, ויש להגיש את המסמכים האמורים באמצעות עורכיהם, והדבר יגרום לסרבול נוסף של ההליך. המחלוקת הינה חישובית גרידא, מהם הסכומים ששילם משרד הביטחון ומה מגיע מהם למבקשת, שלא חלקה על היקף החיובים שהיא חויבה בהם בגין הספקת ציוד וחומרים, ולא חלקה על חתימתה על הסכם ההתקשרות. טענתה היחידה הינה כי חרף תנאי ההסכם הברורים היא זכאית לתשלום סכומים אחרים. המבקשת לא טענה לעניין הוצאות בעין, או לנזק בגין ההוצאות בעין, ומכאן שאין במסמכים האמורים כדי לסייע לה, והם אינם רלבנטיים לבירור המחלוקת בהליך זה.
המבקשת טענה בתשובה מטעמה, בעיקרי הדברים, כי המשיבות העלו בחקירתם הנגדית של עדי המבקשת הכחשה גורפת לגבי העלויות שנגרמו למבקשת במסגרת הפרויקט, בגין כלי צמ"ה, עובדים, ציוד וחומרים, חרף ידיעתם הברורה כי אלמלא המבקשת הפרויקט לא היה מבוצע. נוכח הקו שננקט בחקירה נגדית יש מקום להציג ראיות לגבי ההוצאות שנגרמו למבקשת. המדובר בראיות ניטראליות, טכניות ואובייקטיביות, וחלקן הונפקו על ידי מוסדות רשמיים, ואין צורך של ממש להעיד את עורכי המסמכים. יש ליתן משקל לערכן של הראיות לצורך חשיפת האמת. הגשת הראיות הנוגעות להתנהלותה הפנימית של המבקשת לא תגרור את המשיבות להגשת ראיות נוספות מטעמן. הצורך בהגשת הראיות עלה בשל קו הטיעון שאותו נקטו המשיבות בחקירה הנגדית של עדי המבקשת. המשיבות לא העלו בכתבי הטענות את הטענה כי לא נגרמו למבקשת הוצאות בגין כלי צמ"ה, עובדים, ורכישת חומרים וציוד, ומכאן שטענות אלה שעלו בחקירתם הנגדית של עדי המבקשת הינן בגדר טענות מפתיעות, ויש להתיר למבקשת להגיש ראיות מפריכות. לא נפל פגם בקבילות המסמכים והגשתם לא תסרבל את הדיון יתר על המידה. עיקר המחלוקת נסוב סביב טענת התובעת כי היקף העבודה והיקף עלויותיה עלו בהרבה על המתוכנן מראש, ועל המשיבה 1 היה לדרוש ממשרד הביטחון סכומים גבוהים יותר מאלה שאושרו בפועל, וזו התרשלה וגרמה נזק כבד למבקשת בכך שלא דרשה לאשר ולא גרמה לאישור סכומים גבוהים יותר במשרד הביטחון.
אקדים ואציין כי לאחר שבחנתי את טענות הצדדים מצאתי לנכון להורות על דחיית הבקשה, מהטעמים שיפורטו בהמשך.
הלכה פסוקה היא כי על בעל דין להגיש את הראיות מטעמו "בחבילה אחת" ורק במקרים חריגים יתיר בית המשפט לסטות מהכלל ולהתיר הגשת ראיות נוספות שהוגשו באיחור. לצורך כך יש לשקול האם הראיות הנוספות נחוצות לצורך בירור האמת. אופיין והיקפן של הראיות, השלב שבו נמצא המשפט, הטעם שניתן לעיתוי הגשת הבקשה, הנזק שייגרם לצד שכנגד, ועוד, לפי נסיבות העניין.
"על פי ההלכה הפסוקה על בעל הדין להביא את ראיותיו ב"חבילה אחת (תקנה 158(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי), אך לבית המשפט נתונה הסמכות לחרוג מכלל זה ולהתיר לבעל דין הגשת ראיות נוספות כאשר מדובר בראיה משמעותית הנושאת משקל של ממש לגילוי האמת וחשיפתה. בהקשר זה על בית המשפט להביא בחשבון, בין היתר, את אופי הראיה הנוספת; את השלב בו נמצא המשפט במובן זה שככל שהשלב מוקדם יותר תטה הכף אל עבר אישור הבקשה; האם בעל הדין יכול היה להביא את הראיות בשלב מוקדם יותר ומה הסיבה שלא עשה כן; ואת הנזק הדיוני שייגרם לצד המתנגד להגשת הראיה אל מול הנזק אשר עלול להיגרם למבקש אם תדחה בקשתו להגשתה ... ".
רע"א 6165/15 אירוטל בע"מ נ' סלקום ישראל בע"מ. פסקה 7. 13.12.2015.
"הכלל הוא כי על בעל הדין להביא את ראיותיו ב"חבילה אחת" (תקנה 158(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי) וזאת על מנת להבטיח את זכויותיו של הצד שכנגד ולשמור על ניהולו התקין של ההליך "כי אחרת ייטלטל הדיון עד אין קץ כהיטלטל ספינה בלב ים ללא הגה, ללא עוגן וללא קברניט, ונמצא צורת הדיון, ואתה מידת הדין, לוקה" ... . ע ם זאת, לבית המשפט הסמכות לחרוג מכלל זה ולהתיר הגשת ראיות נוספות לאחר שיביא בחשבון את אופי הראיה הנוספת ובכלל זאת האם היא ראיה טכנית ופשוטה; השלב שבו נמצא המשפט; האם בעל הדין יכול היה להביא את הראיות בשלב מוקדם יותר ומה הטעם לכך שלא עשה כן; והאם בעל הדין מבקש להגיש ראיה אחת או מספר ראיות ... ".
רע"א 2082/16 אחמד עבדאללה סעיד נ' רשות הפיתוח. פסקה 6. 4.5.2016; רע"א 7304/16 חי ביטוחים (אופקים) סוכנות לביטוח 1995 בע"מ נ' סופר חורי מבנים בע"מ. 9.10.2016.
המבקשת טענה שהחקירה שנערכה לעד מטעמה, שמעון חדד, שבמסגרתה הוטל ספק באשר לעלויות שנגרמו לה, בגין הפעלת כלים, העסקת עובדים, ורכישת ציוד וחומרים בפרויקט במחנה רעים, הינה בגדר טענה מפתיעה שלא עלתה בכתבי הטענות של המשיבות, אלא שאין בידי לקבל את הטענה.
טענות הצדדים לגבי העניינים הנוגעים לביצוע העבודות במחנה רעים הועלו במסגרת כתב התביעה שכנגד שהגישה המשיבה 1, חברת "רולידר", כנגד המבקשת, בכתב ההגנה שכנגד מטעמה של האחרונה, בכתב התביעה שכנגד שהגישה המבקשת כנגד המשיבה 1, ובכתב ההגנה שכנגד מטעמה של זו (ת"א 26805-06-10), ובהליך שנקטה המשיבה 2, חברת "מגנזי", כנגד המבקשת (ת"א 5792-09-11).
בכתב התביעה שכנגד שהגישה המבקשת כנגד המשיבה 1 (ת"א 26805-06-10) נטען, בין היתר, כי "לצורך ביצוע העבודות הנדרשות באתר הורידה התובעת לשטח ציוד רב שנשכר על ידה לצורך ביצוע העבודות" (סעיף 11). "... התובעת המשיכה וניהלה את הפרויקט ביד רמה. ... והתובעת באמצעות מנהליה ועובדיה ביצעו ופיקחו על כל העבודות כולל כל ההכנות בשטח ..." (סעיף 22). "התובעת עובדת קשה לפרנסת עובדיה וכל חישוב כלכלי שיבוצע בהתאם לשיטת הנתבעת 1 לא יוביל אלא למסקנה כי התובעת עבדה לצורך צדקה בלבד שלא לומר הפסד כספים של ממש" (סעיף 33), ועוד. טענות אלה (ונוספות) של המבקשת הוכחשו על ידי המשיבה 1, בין היתר, בסעיפים 10, 21 ו- 32 לכתב הגנתה (לתביעה שכנגד).
יוצא אפוא, שבין בעלי הדין נטושה מחלוקת לגבי השימוש שהמבקשת עשתה בציוד, העסקת פועלים מטעמה , ניהול העבודות, קידומן ופיקוח על הפרויקט, ומשמעות הדבר שהיה עליה להציג ראיות בעניינים אלה על מנת להו כיח את טענותיה.
מעיון בתצהירו של שמעון חדד עולה כי המבקשת הייתה מודעת למחלוקות הנטושות בעניינים האמורים, שכן נטען במסגרתו, בין היתר, כי ניתן להתחקות אחר היקף הפועלים והכלים שנעשה בהם שימוש לצורך הפרויקט מיומני העבודה, וצורפו טבלאות לגבי מספר הפועלים והכלים ועלותם, יומני עבודה, ודפי הנהלת חשבונות של הפרויקט לגבי העלויות הנוגעות לקבלני המשנה והחומרים (סעיפים 62-64, ונספחים נב'-נה' לתצהירו של שמעון חדד; ראו גם- נספחים יג', כג', כד', כו', לב', ו-לד').
לא מצאתי שהמבקשת העלתה טעם של ממש לגבי המועד שבו מצאה לנכון להגיש את הבקשה הנדונה, לאחר הגשת הראיות מטעמה וסיום חקירתם הנגדית של עדיה.
התיקים (בדיון מאוחד) נפתחו לפני למעלה משש שנים ועמד בפני המבקשת פרק זמן די והותר על מנת לאתר ולהגיש את מלוא חומר הראיות מטעמה, מה גם שכל המסמכים שהגשתם התבקשה היו ברשותה, או שהיו ברי השגה, ולא הועלתה טענה של ממש לגבי קיומו של קושי בנוגע לאיתורם.
המבקשת הגישה את הראיות מטעמה במהלך ספטמבר 2016. הראיות מטעם המשיבות הוגשו במהלך אוקטובר, נובמבר ודצמבר 2016 (בגדרו של ת"א 26805-06-10) , ודיון ההוכחות נערך ביום 24.4.2017, ומכאן שעמד למבקשת פרק זמן ניכר להידרש להגשת המסמכים האמורים טרם תחילת דיון ההוכחות, אלא שהיא לא מצאה לנכון לפעול בעניין זה, ולא ניתן לכך הסבר המניח את הדעת.
המבקשת טענה כי מצאה לנכון להגיש את המסמכים לאור קו החקירה המפתיע שבו נקט ב"כ המשיבות בחקירתו הנגדית של שמעון חדד, אך ראיתי לנכון לקבוע, כפי שצוין לעיל, כי התשומות שהמבקשת השקיעה לטענתה בפרויקט במחנה רעים הינן מה מחלוקות הנטושות בין הצדדים, המבקשת התייחסה לעניינים אלה בתצהיר העד מטעמה, והגישה ראיות שונות לצורך הוכחת העלויות שנגרמו לה , ומכאן שאין המדובר בטענה מפתיעה.
המבקשת טענה בבקשה כי המחלוקת העיקרית נסובה לגבי העלויות שנגרמו לה לצורך ביצוע העבודות במחנה רעים, מחד גיסא, והתנהלותה הרשלנית של המשיבה 1 מול משרד הביטחון בנוגע לאישור החשבונות לתשלום, מאידך גיסא.
עם זאת, עיון בכתבי הטענות שהגישה המבקשת בהליכים הנדונים מעלה כי הטענות הנ"ל לא נטענו על ידה באופן מפורש. המבקשת טענה אמנם כי נגרמו לה הוצאות בגין ביצוע העבודות במחנה רעים, וכי המשיבה 1 לא שילמה לה את מלוא הכספים שהיא זכאית לתשלומם, כך לטענתה, אך לא העלתה טענה מפורשת לגבי אופן התנהלותה של המשיבה 1 מול משרד הביטחון בנוגע לאישור החשבונות.
להשלמת התמונה יוער כי התביעה שכנגד מטעמה של המבקשת הוגשה גם כנגד מדינת ישראל- משרד הביטחון, שבהמשך נמחקה מההליך, ונטען כי משרד הביטחון הוא שהתעקש שלא לאשר חשבונות מוצדקים על אף השינויים שיזם בפרויקט (סעיף 29).
יוצא אפוא כי הטענה לגבי הליקויים שנפלו בהתנהלותה של המשיבה 1 מול משרד הביטחון בנוגע לאישור החשבונות, אינה בבחינת פלוגתא על פי כתבי הטענות.
המבקשת טענה כי המסמכים האמורים הינם בבחינת ראיות טכניות פשוטות, ולטעמה הגשתם אינה מצריכה חקירה ודרישה, אלא שאין בידי להסכים לכך. המדובר בעשרות רבות של מסמכים (101 עמודים), הנוגעים לכלים שונים שלפי הטענה היו בבעלותה או חזקתה של המבקשת, ובכלל זה חוות דעת של שמאים, ביטוחים, שעבודים, טיפולים ותיקונים הנוגעים אליהם, מסמכים הנוגעים, לפי הטענה, להעסקת עובדים ועוד . הגשתם של המסמכים (בכפוף לדיני הראיות) תצריך, ללא כל ספק, וכך גם עולה מטענות המשיבות, בירור מחדש של פרשת ראיותיה של המבקשת, הגשת המסמכים, או לפחות חלקם, על ידי עורכיהם, עריכת חקירה נגדית נוספת לעד מטעם המבקשת, שמעון חדד, ובכלל זה לגבי שיוכם ומידת הרלבנטיות של אותם המסמכים והנתונים שהוצגו במסגרתם לעבודות שנעשו בפרויקט במחנה רעים, ובחינת עניינים נוספים שעליהם כבר נשאל בחקירתו הנגדית. מעבר לכך, לא מן הנמנע שיהא על המשיבות להידרש לעדכון פרשת ראיותיהן, וסבורני שאין לתת לכך יד בשים לב לנסיבות העניין.
מהמקובץ לעיל, סבורני כי המבקשת הגישה את מלוא הראיות שלסברתה יש בהן כדי להוכיח את טענתה לגבי העליות שנגרמו לה בפרויקט במחנה רעים, כפי שצוין לעיל, ובקשתה הנוכחית אינה אלא ניסיון לבצע מקצה שיפורים לאחר שהסתיימה חקירתם הנגדית של העדים מטעמה.
לעניין זה נקבע כי על בעל דין לכלכל את צעדיו באופן נכון בניהול ההליך המשפטי ולהגיש את מלוא הראיות המוכיחות את טענותיו במועד שנקבע לכך.
"... על תובע המגיש את ראיותיו לבחון, מלכתחילה, מהן הראיות הדרושות כדי להוכיח את מכלול טענותיו, והכל כמובן בראי כתבי הטענות שהוגשו. המבקשת אינה טוענת כי הראיות הנוספות אותן היא מבקשת להגיש לא היו בשליטתה קודם לכן ואף לא טוענת כי ראיות אלה נדרשות נוכח טענות מפתיעות או חדשות של המשיבים בראיותיהם. עולה כי המבקשת פשוט לא כלכלה נכון את צעדיה במסגרת ניהול ההליך בבית המשפט ... " (רע"א 7304/16 חי ביטוחים (אופקים) סוכנות לביטוח 1995 בע"מ נ' סופר חורי מבנים בע"מ. פסקה 8. 9.10.2016 ).
סבורני שהדברים יפים אף לענייננו בשינויים המחויבים.
המבקשת טענה שיש מקום להתיר את הגשת המסמכים כראיות מפריכות, אלא שאין בידי לקבל את הטענה.
לבית המשפט מוקנית סמכות להתיר לתובע להביא ראיות מפריכות, לאחר שהסתיים הליך הבאת הראיות מטעמו ומטעם הנתבע (תקנה 158(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984).
בענייננו טרם החלה שמיעת הראיות מטעם המשיבות, ומכאן שטרם הגיעה העת להידרש לבחינת השאלה האם יש מקום להתיר למבקשת להגיש ראיות מפריכות .
מכל מקום, הפניית שאלות במסגרת חקירה נגדית לעד המבקשת בעניין העלויות שנגרמו לה, לפי הטענה, בפרויקט במחנה רעים, אינה חלק מחומר הראיות מטעמן של המשיבות, ואין בכך כדי להצדיק היעתרות לבקשה הנדונה.
התוצאה הינה שהבקשה הנדונה נדחית.
המבקשת תישא בשכר טרחתו של ב"כ המשיבות 1 ו-2 בשל בירור הבקשה בסכום כולל של 1,500 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד מתן ההחלטה ועד לתשלום בפועל.
המזכירות תודיע לצדדים.
ניתנה היום, ד' חשוון תשע"ח, 24 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.