הדפסה

בית משפט השלום בקריית גת - בשבתו בבי ת משפט השלום באשדוד תו"ב 23929-01-17

בפני
כבוד ה שופט משה הולצמן

המבקשת:
הנאשמת

דרור איילה פרנסואז

נגד

המשיבה:
המאשימה

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה קריית גת

החלטה

בפני בקשה מטעם המבקשת להורות על ביטול גזר דין שניתן בעניינה ביום 6.2.2018.
כנגד המבקשת הוגש כתב אישום מתוקן בגין הקמת מבנה עץ על עמודים, בגודל של 5 מ"ר, וכן תוספת מעץ למבנה האמור בגודל של כ- 5 מ"ר, מעל פתח הכניסה לבניין, ושינוי בחזית הבניין על ידי פתיחת דלת יציאה למבנה הנ"ל במקום חלון, והכל ללא היתר בניה כדין, בדירה שהיא שוכרת מחברת "עמידר" ברחוב אתרי המקרא 9/2, קריית גת (גוש 1534, חלקה 103). המבקשת הפרה צו הפסקה מנהלי שהוצא לצורך הפסקת העבודות הנוספות. לנאשמת יוחסו עבירות לפי סעיפים 145(א), 204(א) ו-237 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה- 1965 .
המבקשת הורשעה בעבירות שיוחסו לה בכתב האישום ונגזר דינה.
המבקשת טענה בבקשתה, שהוגשה ללא תצהיר, בעיקרי הדברים, כי גזר הדין ניתן בעניינה בהעדרה, וזאת מכיוון שהייתה בטיפול רפואי; המבקשת הינה אם חד הורית ל- 9 ילדים וסובלת מנכות ברגליה; המבקשת ביקשה למנות לה סניגור, מכיוון שהיא מתקשה בקריאה וכתיבה והיא פנסיונרית ללא כל הכנסה מלבד ביטוח לאומי.
המשיבה הודיעה על התנגדותה לבקשה האמורה בתגובה מפורטת מטעמה, בשים לב לדין הרלבנטי ולנסיבות העניין.
המבקשת טענה בתשובתה, בעיקרי הדברים, כי לא התייצבה לדיון מחמת מצבה הרפואי; היא פנתה בזמנו למחלקת ההנדסה של עירית קריית גת בבקשה להוציא היתר למבנה והציגה אישור של מהנדס לגבי תקינות המבנה, ובינתיים חלתה בתה; המבקשת התנגדה לנ יסיון של העירייה להרוס את המבנה שבינתיים נותר על תילו; המבקשת עתרה להאריך את המועד לביצוע צו ההריסה למשך 6 חודשים על מנת שתוכל להוציא היתר בניה; המבקשת מצאה נכון להתנצל על התנהלותה בהליך זה מחמת קשיים שונים הפוקדים אותה בחייה.
אקדים ואציין כי לאחר שבחנתי את טענות הצדדים מצאתי לנכון לדחות את הבקשה.
דבר החקיקה הרלבנטי לענייננו הינו סעיף 130(ח) ל חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התש מ"ד- 1984.
"נגזר דינו של הנאשם בחטא או בעוון שלא בפניו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הנידון, לבטל את הדיון לרבות את הכרעת הדין וגזר הדין אם ניתנו בהעדרו, אם נוכח שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש תוך שלושים ימים מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין אולם רשאי בית המשפט לדון בבקשה שהוגשה לאחר מועד זה אם הבקשה הוגשה בהסכמת התובע".
על פי דבר החקיקה הנ"ל צריך שיתקיימו שני טעמים לצורך ביטול פסק הדין, סיבה מוצדקת לאי התייצבותו של המבקש בבית המשפט, או שביטול פסק הדין דרוש כדי למנוע עיוות דין.
לא מצאתי שהמבקשת הציגה סיבה מוצדקת לאי התייצבותה לדיונים שנקבע ו לצורך מתן טיעונים לעונש ו למתן גזר הדין.
בדיון שנערך ביום 7.11.2017 נערכה הקראה של כתב האישום והמבקשת הורשעה בעבירות שיוחסו לה בכתב האישום. בתום הדיון נקבע מועד נוסף ליום 2.1.2018, לצורך מתן טיעונים לעונש, כל זאת במעמד המבקשת, שאף הוזהרה שעליה להתייצב לדיון שנקבע .
המבקשת לא התייצבה לדיון שנערך ביום 2.1.2018 ולפיכך ניתנו טיעונים לעונש על ידי ב"כ המאשימה בלבד, וראיתי לנכון לקבוע מועד נוסף לצורך השמעת גזר הדין ליום 6.2.2018, תוך שהבהרתי בהחלטתי כי על הנאשמת להתייצב לדיון וככל שלא תתייצב לדיון יינתן גזר הדין בהעדרה.
ביום 23.1.2018 המבקשת הגישה בקשה לדחות את מועד הדיון שנקבע ליום 6.2.2018 לאור ניתוח שהיא אמורה לעבור בבית החולים קפלן ביום 7.2.2018. המשיבה הודיעה על התנגדותה לדחיית הדיון מהטעמים שפורטו בתגובתה. בהחלטתי מיום 28.1.2018 מצאתי לנכון לדחות את הבקשה מכיוון שלא הוצגה אסמכתה לגבי מועד הניתוח הנטען.
ביום 5.2.2018 המבקשת הגישה תיעוד מיום 4.2.2018 לגבי הפניה למעבדה, ובשולי המסמך צוין בכתב יד "אישפוז ניתוח באורתופדיה ב- 6.2.18". בהחלטתי מיום 5.2.2018 חזרתי וקבעתי שמכיוון שלא הוצגה אסמכתה ברורה כי הניתוח נקבע ליום 6.2.2018 (בעוד שבבקשה הקודמת נטען כי הניתוח נקבע ליום 7.2.2018 ללא אסמכתה של ממש), הרי שהדיון יערך במועד שנקבע.
בדיון שנערך ביום 6.2.2018, בהעדר התייצבות מטעם המבקשת, ניתן גזר הדין, ובגדרו ניתן צו הריסה על תוספות הבניה שהוקמו על ידה ללא היתר בניה.
ראוי לציין כי המבקשת לא העלתה סיבה כלשהי לגבי אי התייצבותה לדיון שנקבע בנוכחותה ליום 2.1.2018 לצורך מתן טיעונים לעונש, ובקשותיה נסובו לגבי דחיית הדיון שנקבע ליום 6.2.2018 לצורך מתן גזר הדין, שנדחו על ידי מכיוון שלא הוצגה אסמכתא של ממש שלפיה נבצר מהמבקשת להתייצב לדיון.
סבורני שאי ביטול גזר הדין לא יגרום לעיוות דין למבקשת, וזאת מכיוון שלא התייצבה לדיון שנקבע לצורך מתן טיעונים לעונש, מבלי שניתנה לכך סיבה כלשהי, ולמרות שהוזהרה בדיון שנערך בנוכחותה ביום 7.11.2017, במועד הרשעתה, כי עליה להתייצב לדיון שנקבע.
מעבר לכך, אין מקום להורות על ביטול גזר הדין גם מטעמים הנוגעים לגופו של עניין, בשים לב לחומרת העבירות שבוצע ו על ידה, והמדובר בהקמת מבנה מעץ על עמודים בגודל של 5 מ"ר, ותוספת בגודל דומה, מעל פתח כניסה לבניין , וכן שינוי בחזית הבניין על ידי פתיחת יציאה למבנה במקום חלון, והכל ללא היתר בניה כדין, וללא פיקוח הנדסי, על הסכנה הגלומה בכך לדיירים ולציבור העובר במקום.
יש לשים לב כי בדיון שערך ביום 7.11.2017 הודיעה המבקשת על הסכמתה לפרק את מלוא חריגות הבניה האמורות בתוך 14 יום ממועד הדיון ולפיכך נקבע דיון נוסף לצורך השלמת טיעונים לעונש ביום 2.1.2018, אלא שהמבקשת לא התייצבה לדיון שנקבע, ולא פירקה את תוספות הבנייה, ויש בכך כדי לעורר תהיות לגבי התנהלותה ומידת תום הלב שניתן לייחס לה.
מהמקובץ לעיל ראיתי לנכון לדחות את הבקשה לביטול גזר הדין.
מעבר לצורך מובהר בזאת כי צו הריסה שניתן בגדרו של גזר הדין הינו בתוקף ויש לבצעו ללא דיחוי.
המזכירות תודיע לצדדים.
ניתנה היום, ב' אייר תשע"ח, 17 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.