הדפסה

בית משפט השלום בקריית גת תא"מ 40808-08-19

בפני
כבוד ה שופט משה הולצמן

התובעת

פרי ירוחם - חברה לרכב בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד א. ורשה ו/או דנה כהן ואח'

נגד

הנתבעים

  1. רונן בוחבוט
  2. ארז בוחבוט - נמחק

ע"י ב"כ עו"ד רבקה שחר ו/או אוריה קלדרון ואח'

פסק דין

תביעה כספית בסך של 25,719 ₪ בגין נזקים שנגרמו לרכבה של התובעת בתאונת דרכים שאירעה ביום 10.5.2019.
בהמשך להסכמת הצדדים הנתבע 2 נמחק מהתביעה וזו התבררה בעניינו של הנתבע 1 (להלן: " הנתבע").
התובעת טענה בכתב התביעה , בעיקרי הדברים, כי ביום 10.5.2019, בשכונת נווה זאב בבאר שבע, הרכב הפוגע חנה בצד הדרך וכאשר רכב התובעת עבר על פניו לפתע נפתחה אחת מדלתות הרכב הפוגע לעבר רכב התובעת בחוסר זהירות, פגעה ברכב התובעת וגרמה לו לנזקים; התנהגותו של הנתבע עולה לכדי חוסר זהירות ורשלנות בשים לב לנסיבות העניין; עלות תיקון הנזק לפי חוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה בסך של 19,507 ₪; עלות שכר טרחת השמאי 342 ₪; ירידת ערך הרכב בסך של 4,970 ₪; הפסד בגין 6 ימי עמידה בשל אי השכרת הרכב בס ך של 900 ₪.
הנתבע טען בכתב הגנתו, בעיקרי הדברים, כי ביום 10.5.2019 ישב ברכב (מ.ר. 69-925-50), כאשר הרכב חנה בתוך "מפרצון" המיועד לחנית נכים מול המרכז המסחרי כאשר המנוע כבוי; הנתבע החנה את הרכב במקום ב של התחממות המנוע ; רכב התובעת הגיח מאחורי רכבו של הנתבע פגע בו בדלת הנהג כאשר הנתבע ניסה לצאת מהרכב, תוך שהנהג ברכב התובעת נוהג בהיסח הדעת ומעל המהירות המותרת כאשר הוא מחזיק בידו מכשיר טלפון נייד; כאשר הנתבע ביקש לצאת מהרכב ולפתוח את הדלת הבחין דרך המראה ברכב התובעת המתקרב מאחוריו במהירות רבה ולפני שהספיק לסגור חזרה את הדלת התנגש בו רכב התובעת וגרם לנזק ברכב הנתבע; בעת שהתרחשה הפגיעה בין הרכבים דלתו של הנתבע הייתה כבר כמעט סגורה לחלוטין ולמרות זאת רכב התובעת התנגש בדלת; התאונה התרחשה מטרים ספורים מצומת בסמוך למרכז מסחרי הומה אדם וגני ילדים ולכן לא מתקבל על הדעת שהנהג ברכב התובעת לא הבחין ברכב חונה ודלת פתוחה; תנאי השטח אינם מאפשרים את התרחשות התאונה אלמלא נהג רכב התובעת היה נוסע במהירות ובהיסח הדעת.
התיק עבר לטיפולו של מותב זה בהמשך להחלטת כב' הנשיא השופט אלון גביזון שניתנה ביום 22.7.2020 ובמסגרת העברת תיקים נוספים לבית משפט השלום בקריית גת.
דיון הוכחות נערך ביום 3.5.2021 והצדדים הגישו סיכומים בכתב.
אקדים ואציין שלאחר שבחנתי את טענות הצדדים וחומר הראיות שהוצג לפניי מצאתי לנכון לייחס לנהג ברכב התובעת אחריות בשיעור של 30% ולנתבע אחריות בשיעור של 70% להתרחשות התאונה וגרם הנזק.
הנהג ברכב התובעת טען שלא הבחין בפתיחת הדלת על ידי הנתבע ולראשונה התחוור לו שאירעה תאונה כאשר שמע את רעש החיכוך של הדלת בדופן הרכב.
"כשאני הגעתי לאוטו שפגעתי בו, הוא פתח את הדלת של הנהג. אני נסעתי והוא פתח את הדלת ברגע שהגעתי לדלת של הנהג. לא הבחנתי שהוא הולך לפתוח את הדלת, אני נסעתי לאט ובערך ברגע מסוים שמעתי רעש, עצרתי את האוטו ואז הבנתי שהדלת נפתחה, שמעתי רעש ועצרתי את הרכב כאשר הדלת הייתה על הדלת אחורית ימנית של הרכב שלי" (ע' 2, ש' 21-23; ע' 3, ש' 1 ).
עוד העיד שנגרם נזק לרכב מהפגוש הקדמי ועד ל דלת הימנית האחורית של הרכב. "הרעש שנגרם מזה שפתח את הדלת והדלת מהפגוש הקדמי הוא שרט לאחור עד לדלת האחורית ימנית" (ע' 6, ש' 1-2). "הטמבון השתפשף מהתחלה עד אמצע הרכב" (ע' 7, ש' 6).
הנתבע טען בכתב ההגנה (סעיף 13.1) כי "עת הנתבע 1 פנה לצאת מהרכב ולפתוח את הדלת הבחין דרך הראי ברכב המתקרב מאחוריו במהירות מרובה ולפני שהספיק לסגור חזרה את הדלת התנגש בו הרכב הפוגע וגרם לרכב הנפגע לנזקי רכוש".
בחקירתו הנתבע העיד- "האוטו היה עומד, הסתכלתי במראות כדי לצאת מהאוטו, פתחת את הדלת עוד לא הספקתי להוציא רגל אחת, הוא כנראה איבד שליטה והוא פגע לי גם בדלת וגם בכנף ... ". לשאלת בית משפט האם כאשר הסתכלתי במראה ראיתי את הרכב של התובעת מגיעה אני משיב שלא ראיתי. הסתכלתי במראה, לא ראיתי רכב ופתחתי את הדלת. מדובר בעקומה. הכביש הולך בסיבוב" (ע' 9, ש' 22-25; ע' 10, ש' -3).
עוד העיד שלא הבחין ברכב התובעת בשל העיקול בכביש ומכיוון שהנהג ברכב התובעת הסיע את הרכב במהירות. "הוא בא במהירות שאי אפשר לראותו אותו" (ע' 10, ש' 5-6). "פתחתי את הדלת והוא יצא בסיבוב ונכנס בי" (ע' 10, ש' 16-17).
נהג רכב התובעת טען שבעת נסיעתו, עובר לתאונה, לא הבחין כלל בפתיחת הדלת והתחוור לו שאירעה תאונה לאחר ששמע את רעש החיכוך. עם זאת העיד שהנזק נגרם מהפגוש הקדמי ועד לדלת האחורית (בדופן ימין). בשים לב לנזק שנגרם לרכב התובעת, הדעת נותנת שהדלת נפתחה לפני שהחלק הקדמי של רכב התובעת הגיע לדלת הנהג ברכב הנתבע, ובנסיבות אלה סבורני שיש לייחס לנהג ברכב התובעת מידה מסוימת של חוסר זהירות.
הנתבע העיד שפתח את הדלת לאחר שבחן את מצב התנועה במראה שלצד הנהג, אלא שטענה זו אינה מתיישבת עם העובדה שמיד לאחר שפתח את הדלת אירעה התאונה, ויש בכך כדי לגרוע ממידת המהימנות שניתן לייחס לגרסה זו.
הנתבע טען שלא היה ניתן להבחין ברכב התובעת (באמצעות המראה) עקב עיקול בכביש אך אין בידי לקבל את הטענה. הנתבע הציג תמונות שמהן עולה שהכביש העובר במקום מתעקל במידה מסוימת (נ/2, נ/4), אלא שלא הוכח שהעיקול גורם לקושי של ממש או מנע את האפשרות לצפות את תנועת הרכבים במקום שבו חנה רכב הנתבע ואירעה התאונה. מעיון בתמונות שהוצגו לגבי המקום שבו אירעה התאונה (נ/1, נ/5), לא מצאתי תימוכין של ממש לטענה זו של הנתבע, ודינה להידחות בהעדר תשתית ראייתית הולמת.
התרשמותי היא, בשים לב לחומר הראיות, שהנתבע פתח את הדלת לפני שבחן כראוי את מצב התנועה על הכביש במראה שלצד הנהג. תוך כדי פתיחת הדלת הבחין ברכב התובעת ואז ניסה לסגור את הדלת אך לא היה בכך כדי למנוע את התרחשות התאונה. התנהגות זו של הנתבע עולה לכדי חוסר זהירות של ממש מכיוון שהיה עליו לבדוק היטב את מצב התנועה על הכביש במראה שלצד הנהג ולהידרש לפתיחת הדלת רק לאחר שהיה מחוור לו מעבר לכל ספק כי הכביש פנוי לחלוטין מרכבים, ולא מן הנמנע שלא היה מקום להסתפק בבחינת מצב התנועה באמצעות המראה שלצד הנהג.
הנתבע טען שדעתו של הנהג ברכב התובעת הוסחה מכיוון שהתעסק עם מכשיר טלפון נייד אך אין בידי לקבל את הטענה בהעדר תשתית ראייתית הולמת. הטענה נסמכה על גרסתו של הנתבע בלבד, ונהג רכב התובע לא נחקר בעניין זה. גרסתו של הנתבע היא בגדר עדות יחידה במשפט אזרחי ולא מצאתי שהיא נתמכת כיאות בחומר הראיות.
התובעת תמכה את טענותיה לגבי הנזק בחוות דעת של שמאי. השמאי לא זומן לחקירה, לא הוגשה חוות דעת נגדית, ומשכך מצאתי לנכון לקבל את ממצאיו.
לא מצאתי לנכון לקבל את טענותיה של התובעת לגבי הנזק שנגרם לה בגין ימי עמידה של הרכב בהעדר תשתית ראייתית הולמת ודינה להידחות.

התוצאה היא שהתביעה מתקבלת בחלקה והנתבע ישלם לתובעת את החיובים הכספיים הבאים-
סך של 13,655 ₪ בגין עלות תיקון הנזק (19,507 ₪ בשיעור של 70%), סך של 3,479 ש"ח בגין ירידת ערך הרכב (4,970 ₪ בשיעור של 70%), ושכר טרחתו של השמאי בסך של 432 ש"ח, הכל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.
החזר אגרות בית המשפט בסך של 379 ₪ ו-379 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד ההוצאה ועד לתשלום בפועל.
שכר טרחתו של בא כוח התובעת בסכום כולל של 2,500 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.
ערעור בזכות ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בתוך 45 ימים.
המזכירות תודיע לצדדים ותסגור את התיק ברישומיה.
ניתנה היום, כ"ו תמוז תשפ"א, 06 יולי 2021, בהעדר הצדדים.