הדפסה

בית משפט השלום בקריית גת ת"ק 30805-01-18

בפני
כבוד ה שופט משה הולצמן

התובע
הנתבע בת"ק 30392-01-14

אברהם ימין

נגד

הנתבע
התובע בת"ק 30392-01-14

דוד כהן

פסק דין

מבוא
תביעות כספיות בדיון מאוחד.
התובע, אברהם ימין ( להלן: "ימין") הגיש תביעה כספית בסך של 33,400 ₪, ב-ת"ק 30805-01-14 בבית המשפט לתביעות קטנות בקריית גת, כנגד הנתבע, דוד כהן ( להלן: "כהן"), לצורך תשלום שכרו בגין התקנת מערכת מיזוג אויר בביתו.
כהן הגיש תביעה כספית בסך של 33,500 ₪, ב-ת"ק 30392-01-18 בבית המשפט לתביעות קטנות באשקלון, כנגד ימין, בגין העלויות לצורך פירוק הצנרת שהותקנה על ידי ימין ואחסונה, עלויות נוספת לצורך ביצוע התקנת מערכת מיזוג אוויר, האיחור שנגרם בביצוע הקמת הבית בשל התנהלותו של ימין והפרת ההסכם על ידו, ועגמת הנפש שנגרמה לו.
אין מחלוקת כי כהן טרם שילם לימין סכום כלשהוא בגין העבודות שבוצעו על ידו.
הדיון בתביעות אוחד בהתאם להחלטת כב' נשיאת בתי משפט השלום במחוז דרום.
טענות הצדדים בכתבי הטענות
ימין טען בכתבי טענותיו, בעיקרי הדברים, כי העלות הכוללת המוסכמת של התקנת מערכת מיזוג אוויר עמדה על סך של 40,000 ₪, לפי הצעת מחיר שהוצגה לכהן; ימין הבהיר מראש לכהן כי העבודה תבוצע במשך יומיים- שלושה בשבוע בשל עבודה נוספת בבאר שבע; בהמשך לדרישת שינויים מטעמו של כהן היה צורך לפרק חלק מההתקנות ולהרכיבן מחדש; כהן ביקש להפחית במחיר לצורך התקנת תעלות פח על ידי איש מקצוע מטעמו, אך ימין דחה את הבקשה מכיוון שהצעת המחיר לא כללה מלכתחילה התקנת תעלות פח; כהן הפסיק את עבודתו של ימין וסילק אותו לאחר שהאחרון לא נעתר לדרישתו להפחתה במחיר; עלות העבודה והחומרים הינה בסך של 29,191 ₪; הפסד ימי עבודה וטרחה 1,500 ₪; הוצאות משפטיות 2,500 ₪; עגמת נפש 3,000 ₪. סה"כ 36,191 ₪.
כהן טען בכתבי טענותיו, בעיקרי הדברים, כי ימין הגיש את תביעתו לאחר שתביעתו של כהן הומצאה לו ( ראוי לציין שהתביעות הוגשו באותו המועד, ביום 14.1.2018, כך שלטענה זו אין על מה שתסמוך- מ.ה.); כהן התקשר עם ימין באוגוסט 2017 להתקנת מערכת מיזוג אוויר של חברת " מיצובישי" בסכום כולל של 40,000 ₪; המדובר במערכת מיזוג יוקרתית שעלותה כ-100,000 ₪; המערכת והתשתיות סופקו על ידי חברת " מיצובישי"; ימין ביצע את העבודות בעצלתיים; לאחר שכהן דרש מימין עבודה רציפה ותיקון ליקויים שונים בהתאם להנחיות מחברת מיצובישי, האחרון דרש תוספת תשלום עבור התקנת תעלות פח, וניתק מגע עם כהן; כהן הביע נכונות לשאת בעלויות עבור תעלות הפח אך בעל המקצוע לא היה מוכן לבצע את העבודה נוכח האופן שבו הותקנה המערכת על ידי ימין; כהן הודיע לימין, במכתב עורך דינו מיום 2.10.2017, על ביטול ההסכם מחמת הפרתו ודרש ממנו לאסוף את הציוד; פניות מטעם עורך הדין של כהן לתיאום פגישה עם ימין לא נענו; כהן התקשר עם מתקין אחר לפי המלצתה של חברת מיצובישי ונאלץ לשאת בעלויות כספיות לצורך פירוק הצנרת שהותקנה על ידי ימין ועלויות נוספות; כהן שילם למתקין סך של 43,289 ₪, עבור המשך העבודות וסיומן ובכלל זה עבור פירוק הצנרת והתקנתה מחדש, התקנת תעלות פח, ועוד. העלות הכוללת למתקין החילופי עומדת על סך של 53,819 ₪; לכהן נגרמו נזקים בגין פירוק הצנרת שהותקנה על ידי ימין ואחסונה, עלויות נוספת לצורך ביצוע התקנת מערכת מיזוג האוויר, האיחור שנגרם בביצוע הקמת הבית, הפרת ההסכם על ידי ימין, ועגמת הנפש שנגרמה לו.
דיוני הוכחות נערכו בימים 4.7.2018 ו- 20.9.2018 על מנת לאפשר לבעלי הדין להעיד עדים מטעמם.
דיון והכרעה
כהן שכר את שירותיו של ימין כבעל מקצוע שהינו בקיא ובעל ניסיון בהרכבת מערכות מיזוג אוויר מתוצרת חברת מיצובישי, הכוללת שמונה מאיידים ( שהותקנו בתוך הבית) ושמונה מעבים ( שהותקנו על הגג). המדובר במערכת שהינה יקרה, ויכול שאף יקרה באופן ניכר, ביחס למערכות מיזוג אוויר אחרות הקיימות בשוק.
בנסיבות העניין, ובשים לב לכך שהמערכת נועדה לבית חדש שהיה בשלבי הקמה, יש מקום לקביעה כי ביסוד ההסכם בין בעלי הדין עמדה ההבנה שהתקנת המערכת על ידי ימין תבוצע על פי ההנחיות של חברת מיצובישי ועל פי אמות מידה מקצועיות ראויות.
מחומר הראיות עולה כי ימין הניח את הצנרת שבין המאיידים לבין המעבים שבאותה העת טרם הותקנו על גג הבניין, והתקין את המאיידים בבית, ואף שינה את מיקומם לפי דרישותיו של כהן. יוצא אפוא שעיקר תביעתו מתייחסת לשני הסעיפים הראשונים בהצעת המחיר, לגבי הכנת הצנרת (טרם חיבורה ליחידות המזגן) והתקנת המאיידים.
סבורני שאופן ביצוע עבודת הצנרת על ידי ימין לא התיישב עם אמות המידה המקצועיות שנדרשו ממנו לצורך ביצועה.
ימין הניח את הצנרת שבין המאיידים לבין המעבים ( הצנרת לא חוברה על ידו).
לפי הנחיותיה של חברת מיצובישי היה מקום להעביר את כבלי החשמל בתוך צינורות מעטפת, מעין שרוולים, על מנת שיהיה ניתן להחליף בעתיד את כבלי החשמל בעת תקלה בקלות יחסית באמצעות משיכת הכבל מהשרוול והשחלתו מחדש, אלא שימין לא ביצע זאת, והסתפק בהוספת צינור מעטפת ריק על מנת שניתן יהיה להכניס דרכו כבל חשמל חדש בעת תקלה. נראה שאין מחלוקת שאי הכנסת כבלי החשמל לשרוולים אינה מתיישבת עם הנחיותיה של חברת מיצובישי. לעניין זה העיד ימין כי " במיצובישי דורשים שהכבל הזה יהיה בתוך צינור, הצינור הזה לא נעשה כי העובד שלי לא מכיר את הדגם של מיצובישי. שראיתי שכל הצינורות מלופפים עם הכבל, אני שמתי צינור ריק שיהיה לעתיד..." (4.7.2018; ע' 2, ש' 31-34). העד אשר בן דיין, שסייע לימין בהתקנת הצנרת, העיד שלא התקין צינור מעטפת מכיוון ש"... לא ידעתי. זה פעם ראשונה שעבדתי עם מזגני מיצובישי. מר ימין העיר לי ואמרתי שלא ידעתי ... אני עבדתי יום אחד בלבד" (4.7.2018; ע' 3, ש' 16-18). ועוד- "עשיתי שם טעות שלא שמתי את הצנרת בתוך צינור מעטפת ... " (ע' 4, ש' 1-2). העד ישראל אדרי, שהובא על ידי כהן לצורך המשך וסיום העבודה, העיד כי " מבחינת מיצובישי צריך שהכבל יהיה מושחל בתוך צינור. אם הכבל נפגע תופסים את הכבל החדש ואז מושכים, כי אחר (כך- מ.ה.) לעבוד בצינור מבוטן זה קשה" (20.9.2018; ע' 6, ש' 33-34). "יש דרישה של חברות מסוימות שהכבלים של החשמל, בגלל שיכול מקצר להינמס שהכל יגיע בתוך צינור השחלה. כך שעוד 10 שנים נהרס כבל לא פותח הכל" (ע' 8, ש' 32-33).
יוצא אפוא שימין לא התקין את כבלי החשמל בתוך צינורות מעטפת כנדרש על ידי חברת מיצובישי, ולא הנחה את העובד מטעמו, אשר בן דיין, עובר לביצוע העבודה, להתקין את איגודי הצנרת לפי הדרישה האמורה, למרות שזו הייתה ידועה לו היטב טרם תחילת העבודה.
כהן, שעמד בקשר עם נציגי חברת מיצובישי, הודיע לימין שעל פי דרישת החברה כבלי החשמל צריכים להיות מוכנסים לצינורות מעטפת אלא שימין לא מצא לנכון לבצע את התיקון הנדרש לפי הנחיות היצרנית, והסתפק בהוספת צינור ריק לאיגודי הצינורות על מנת לאפשר בעתיד השחלת כבל חשמל חדש בעת הצורך.
על ימין רבצה החובה להתקין את המערכת תוך הקפדה מלאה על הנחיותיה של היצרנית, ללא " עיגול פינות", וזאת בצד זכותו של כהן שהמערכת תותקן בהתאם לדרישות היצרנית, כאשר עניין זה מקבל משנה תוקף בשים לב לכך שהמדובר במערכת מיזוג אוויר חדשה, שעלותה יקרה באופן ניכר ביחס למערכות אחרות בשוק, שהותקנה בבית שהיה בהליכי בנייה.
זאת ועוד. בכוונתו של ימין הייתה לחבר את הצנרת למעבים ( בגג) באמצעות הלחמות. מחומר הראיות עולה כי אופן הביצוע המועדף הינו חיבור ישיר של הצינורות למעבים ללא צורך בהלחמה, בשל השפעות הלוואי השליליות הגלומות בהלחמה לתקינותם ואורך חייהם של מנועי המעבים, והגדלת הסבירות להתרחשות תקלות בצינורות באזור ההלחמה. ככל שבכל זאת מבוצעת הלחמה יש להזרים גז חנקן על מנת למזער את הנזקים למערכת. כהן העיד שעל פי ההנחיות שקיבל מנציגי חברת מיצובישי היה מקום להותיר צנרת באורך מספיק לצורך חיבור ישיר למעבים, מכיוון שהפיח הכרוך בהלחמה גורם לנזק למנועי המעבים (4.7.2018; ע' 1, ש' 28-29), ולכן ביקש מימין, גם מטעם זה, להחליף את הצנרת על מנת לאפשר חיבור ישיר למעבים, אך ימין לא נענה לבקשתו ( ע' 2, ש' 1-2). שלו חדד, עד מטעמו של ימין, העיד כי "... אפשר להלחים צנרת, אבל צריך להכניס סוג של גז שהצנרת תישאר נקיה כל הזמן. כשאתה מלחים עושים סוג של עפר בתוך הצנרת וזה לא טוב למזגן. זה לא טוב למנועים" (20.9.2018; ע' 5, ש' 18-20). ישראל אדרי, עד מטעמו של כהן, העיד באופן דומה " הלחמה יוצרת אבק ויש פתרון להזרים חנקן בשעת הלחמה כדי למנוע אבק. מכיוון שמדובר בבית חדש עדיף להשתמש בצנרת רציפה. דוד אמר ששם מערכת חדשה ורוצה צנרת רציפה בלי הלחמות" (ע' 6, ש' 38; ע' 7, ש' 1-5).
בנסיבות העניין, ולמרות שניתן לחבר את הצנרת גם באמצעות הלחמה, הגם שהדבר אינו מומלץ , נראה לי שהיה על ימין לאמץ את אמת המידה המקצועית המיטבית ולעשות שימוש בצנרת ארוכה יותר לצורך ביצוע חיבורים ישירים, ולהימנע מחיבורים שהצריכו הלחמה.
מהמקובץ לעיל עולה שאופן ביצוע העבודה על ידי ימין בעניינים הנ"ל (העדר כבלי חשמל ב"שרוולים" והכוונה לבצע הלחמות במקום חיבורים ישירים), לא התיישבה עם אומד דעת הצדדים עובר לקשירת ההסכם ביניהם לגבי אופן ביצוע העבודה, ועם אמות המידה הראויות בעניין זה, ויש מקום לקביעה שהתנהלותו של ימין הינה בבחינת הפרת ההסכם בין הצדדים בכל הנוגע לאופן שבו היה עליו לבצע את הכנת הצנרת . לימין הועמדה האפשרות לתקן את הטעון תיקון בעניין זה , אלא שהוא לא נעתר לכך והחליט להפסיק את העבודות, ובנסיבות אלה הייתה הצדקה לשכירת שירותיו של בעל מקצוע חילופי על ידי כהן לצורך פירוק הצנרת והחלפתה, ועל מנת להשלים את עבודת ההתקנה.
לאור האמור לעיל מצאתי לנכון לדחות את תביעתו של ימין ביחס לעלות שכר עבודתו בגין הצנרת.
הצדדים חלוקים ביניהם לגבי הסיבה שבעטיה ימין הפסיק את העבודות באתר. ימין טען שכהן סילק אותו מהאתר לאחר שלא הסכים לבצע הנחה ממחיר העבודה, לאור העלות הצפויה לכהן בגין התקנת תעלות הפח. כהן טען שדרש מימין לבצע תיקונים שונים בעבודות שבוצעו, והביע נכונות להוסיף 10,000 ₪ לצורך ביצוע העבודות להתקנת תעלות הפח ( ע' 11, ש' 6-7), אלא שימין החליט לנטוש את האתר, לא חזר אליו, לא שעה לפניותיהם של כהן ובא כוחו, ולא אסף את הצנרת שפורקה.
לאחר שבחנתי את חומר הראיות הגעתי למסקנה שימין החליט להפסיק את העבודות ולא לחזור לאתר לאחר שהתחוור לו, לשיטתו, שהעבודה שנטל על עצמו אינה רווחית. העד שלו חדד, שעבד עם ימין באתר, העיד כי " אבי ראה שמפסיד כסף על כל השינויים של תעלות הפח אז אמר לו שרוצה להפסיק את העבודה" (ע' 4, ש' 30-31). עוד העיד שכהן הביע נכונות להוסיף על התשלום בגין תעלות הפח ( ע' 6, ש' 14), אך נראה כי הדבר לא שינה מהחלטתו של ימין להפסיק את העבודות.
ימין תבע בנוסף את שכרו בגין התקנת המאיידים בבית. מחומר הראיות עולה שימין התקין את המאיידים בבית, ואף שינה את מיקומם של חלק מהמאיידים לפי דרישותיו של כהן ( עדות שלו חדד; ע' 4, ש' 18-22; ע' 5, ש' 1-2). ישראל אדרי, שסיים את עבודת ההתקנה, העיד שהמאיידים היו צמודים לתקרה והיה צורך להנמיך את המאיידים ב-20 ס"מ, לצורך חיבורם לתעלות הפח, לפי הנחיותיו של בעל המקצוע בעניין זה ( ע' 7, ש' 17-18; ע' 8, ש' 3-4). ימין טען שניתן היה לחבר את המאיידים כפי שהתקנו על ידו באמצעות גרמושקה לתעלות הפח ( ע' 8), ולא מצאתי שגרסתו בעניין זה נסתרה.
בנסיבות העניין ראיתי לנכון לקבל את טענותיו של ימין לגבי זכאותו לשכר בגין התקנת המאיידים.
עם זאת, יש לשים לב שבהצעת המחיר העלות בגין " התקנת יחידות מיזוג מיני מרכזי מיצובישי וחיבורי צנרת כולל תיעול פח ותריסים" עמדה על 12,000 ₪ ( לפני מע"מ), ובפועל הותקנו המאיידים בלבד, הצנרת לא חוברה, ולא בוצעו עבודות לתיעול הפח והתקנת התריסים ( עדות ימין; ע' 12, ש' 36-39), ויש בכך כדי להשליך על השכר הראוי שיש לפסוק לימין בגין התקנת המאיידים בלבד. בנסיבות העניין, ומכיוון שבהצעת המחיר צוינו בהמשך עלויות נוספות להתקנת התריסים, מצאתי לנכון להעמיד את שכר העבודה בגין התקנת המאיידים, לפי אומדנה, על 75% מהעלות הנקובה בסך של 9,000 ₪ ( לפני מע"מ).
ימין הציג חשבונית חיוב שבה פורטו, בנוסף לעבודת הצנרת והתקנת המאיידים, ביצוע שלוש חציבות (750 ₪), התקנת מזגן עילי (850 ₪), ספק כוח לבקר מרכזי (1,018 ₪), ותיקון מקרר בבית קפה (350 ₪), אלא שלא ראיתי לנכון ליחס לעניינים אלה משקל של ממש בהעדר תשתית ראייתית הולמת ומהטעמים הבאים- אין מחלוקת שימין ביצע שלוש חציבות לצורך העברת הצנרת לגג אך לא ניתנה לכך התייחסות נפרדת בהצעת המחיר, והדעת נותנת שעלות החציבות נכללה בהצעת המחיר לעבודות הצנרת. מעבר לכך, לא הועלו טענות מפורשות לגבי עניינים אלה בכתבי הטענות, ולא נשמעו עדויות לגביהם.
ימין טען בכתב התביעה לפיצויים בגין הפסד ימי עבודה והוצאות משפטיות, אלא שהפיצוי בגין העבודה שבוצעה, כפי שצוין לעיל, מגלם גם את דרישת הפיצוי בגין ימי העבודה, ולא הונחה תשתית ראייתית של ממש לגבי הוצאות משפטיות.
באשר לתביעתו של כהן מצאתי לנכון לקבל את טענותיו לגבי העלות שנגרמה בשל הצורך לפרק את הצנרת שהותקנה על ידי ימין מהטעמים שפורטו לעיל.
כהן הציג הזמנה של המתקין החילופי לגבי פירוק הצנרת, פירוק והרכבה מחדש של המאיידים לצורך התאמה לתעלות פח, ארבעה קידוחים נוספים, וחיבור המאיידים לרבות ניקוז, בסך כולל של 8,333 ₪ ( לפני מע"מ). בנסיבות העניין ראיתי לנכון להעמיד את העלות בגין התקנה חוזרת של המאיידים, לפי אומדנה, על 50% מעלות הכוללת, תוך שהבאתי בכלל חשבון , בין היתר, את הקידוחים הנוספים לצורך העברת הצנרת, ולהעמידה על סך של 4,167 ₪ ( בעיגול הסכום).
לא מצאתי לנכון לקבל את יתר טענותיו של כהן לגבי הפיצויים הנטענים על ידו. אין מקום לפסוק פיצוי כספי בגין השיהוי שנגרם בביצוע העבודות מכיוון שכהן שינה מידי פעם את הדרישות להתקנת המאיידים, לאחר שהתייעץ עם בעלי מקצוע שונים. מעבר לכך, לא הוצגו ראיות של ממש לגבי העיכוב הנטען, או לגבי נזק כספי שנגרם בעטיו, ונראה שהמתקין החילופי הוכנס לעבודה בתוך פרק קצר יחסית.
אין מקום לפסוק פיצוי כספי בגין העלויות הנוגעות להשלמת העבודות ( למעט פירוק הצנרת) מהטעמים שפורטו לעיל, ומכיוון שכהן ממילא היה מוכן לשלם את ההפרש עבור התקנת תעלות פח כאשר ימין ביצע את העבודות.
כהן טען שנגרמו לו הוצאות בגין אחסנת הצנרת אך גם בעניין זה לא הונחה תשתית ראייתית של ממש לצורך הוכחת הטענה.
לא מצאתי לנכון לפסוק פיצוי למי מבעלי הדין בגין עגמת הנפש שלפי הטענה נגרמה להם, בשים לב לקבלת חלק מהטענות שהעלו בעלי הדין בתביעות.
התוצאה
התוצאה הינה שהתביעות התקבלו בחלקן, מהטעמים שפורטו לעיל, ובחשבון כולל על דוד כהן לשלם לאברהם ימין את החיובים הכספיים הבאים-
חלק מסכום התביעה בסך של 5,655 ₪ (9,000 ₪ - 4,167 ₪= 4,833 ₪ בתוספת מע"מ ובעיגול הסכום= 5,655 ש"ח ), בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת התביעה ( ביום 14.1.2018) ועד לתשלום בפועל.
החזר אגרת בית המשפט בסך של 334 בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד ההוצאה (14.1.2018) ועד לתשלום בפועל.
ימין יכול ליטול את הצנרת ויתר הציוד שהותיר אחריו בחצריו של כהן, בתיאום מוקדם ובשיתוף פעולה בין הצדדים, בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין לידיו, וזאת ללא עלות נוספת. ככל שימין לא ייטול את הצנרת ויתר הציוד בתוך פרק הזמן האמור הוא ייחשב כמי שוויתר על קבלתם על כל המשתמע מכך.
בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בתוך 15 ימים.
המזכירות תודיע לצדדים ותסגור את התיקים בדיון מאוחד.
ניתנה היום, ט"ז תשרי תשע"ט, 25 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.