הדפסה

בית משפט השלום בקריית גת ת"פ 44864-12-17

לפני
כב' סגנית הנשיאה, השופטת נגה שמואלי מאייר
המאשימה
מדינת ישראל
נ ג ד
הנאשמים

  1. נועם בן סימון
  2. יקיר בן סימון
  3. לירן סבח

החלטה
(בעניין הנאשם 3)

א. טיעוני הצדדים (עיקרי הדברים)
לפניי בקשה לעיון חוזר במסגרתה עותר הנאשם לביטול תנאי מעצר הבית הלילי בו הוא נתון.
המאשימה מתנגדת לבקשה, תוך שמדגישה את חומרת העבירה המיוחסת לנאשם, נסיבות ביצועה, וכי לא בשלה העת להקל בתנאיו המגבילים לאור רמת המסוכנות הנשקפת הימנו לשיטתה, ולאור העובדה כי ממילא הלה מצוי בתנאי שחרור מינימאליים המאפשרים לו ניהול שגרת חיים נורמטיבית ופרודוקטיבית. מה עוד שלשיטת המאשימה התנאים המגבילים הוקלו בעניינו של הנאשם אך בחודש מאי 2018, כך שלא חל כל שינוי מאז ועד היום המצדיק היעתרות לבקשה.

ב. כתב האישום
הנאשם 1 והנאשם 2 הינם אחים ואילו הנאשם 3 הוא הנאשם שבפניי. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 16.12.2017 בסמוך לשעה 02:00, בילו המתלוננים במועדון באשקלון עם חבריהם. בשלב מסוים, חלפו הנאשמים ליד המתלונן ואחד מהם התנגש במתלונן שהחזיק כוס בירה בידו. כתוצאה מכך הבירה נשפכה על המתלונן. משפנה המתלונן לאחד מן הנאשמים ואמר לו: "תיזהר בפעם הבאה", אחד מן הנאשמים קילל את המתלונן בכך שאמר לו: "אתה רוצה לעשות עם זה משהו".
בהמשך לכך, ומחוץ למועדון, החלה להתפתח קטטה במהלכה הכה חברו של המתלונן את הנאשם 2 בפניו וגרם לו לחבלה בגבה. בהמשך לכך, נזרק בקבוק לעברו של אותו חבר ופגע בו. עוד ובהמשך, תקפו הנאשמים את המתלונן בצוותא חדא בכך שהנאשם 2 הכה את המתלונן בחוזקה בפניו, נאשם 3 הכה את המתלונן מאחור ונטל לידיו כוס שתייה, ולאחר מספר שניות הוריד את הכוס והכה את המתלונן בפניו בחוזקה באמצעות ידיו. בשלב זה, שלושת הנאשמים התנפלו על המתלונן שנפל לרצפה והכו אותו בכל חלקי גופו בבעיטות ומכות תוך שהמתלוננת מנסה למשוך אותם ממנו. בהמשך לכך, וכאשר המתלוננת נפלה לרצפה ספגה אף היא בעיטות ומכות.
בהמשך למתואר, המשיכו הנאשמים 1 ו-2 להכות במתלונן בבעיטות ובאגרופים בכל חלקי גופו עד שבשלב מסוים בעודו רכון על הרצפה, היכה בו הנאשם 1 בחוזקה בבעיטה חזקה בראשו והמתלונן איבד את הכרתו. בעקבות כך הוזמן נט"ן למקום. או אז ברחו הנאשמים מהמקום.
כתוצאה ממעשיהם של הנאשמים נגרמו למתלונן חבלות של ממש בדמות חבלה בפניו, סימני שפשוף, חתך בידו ברוחב 3 ס"מ ובו שברי זכוכית. המתלונן פונה לבית החולים ברזילי, בוצעה לו בדיקת CT מוח ותפירה ובהמשך לכך, הלה שוחרר לביתו.
בגין אלו הורשע הנאשם בעבירה של תקיפה וחבלה ממשית ע"י שניים או יותר לפי 382(א)+ 380 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977.
ביום 15.05.2018, הציגו הצדדים הסדר טיעון בפני כב' השופטת ט' לחיאני-שוהם במסגרתו הנאשם 3 הודה והורשע בכתב האישום המתוקן ונשלח לשירות המבחן על מנת שיתקבל תסקיר בעניינו. במעמד זה המאשימה הצהירה כי היה והתסקיר שיתקבל בעניינו יהא חיובי אזי היא תעתור לעונש שירוצה בעבודות שירות, מאסר מותנה, התחייבות ופיצוי למתלונן. עוד הצהירה המאשימה כי היה והתסקיר שיתקבל בעניינו של הנאשם 3 יהא שלילי עמדתה העונשית הינה למאסר בפועל וענישה נילווית. ואילו הסנגורית עתרה כי תבחן שאלת ביטול ההרשעה.
עוד במעמד זה הוקלו תנאי שחרורו של הנאשם בהסכמת הצדדים כך שיהא נתון בתנאי מעצר בית לילי מדי יום בין השעות 01:30- 07:00. עוד הוסכם כי שאלת ביטול התנאים המגבילים תבחן על ידי שירות המבחן.

ג. תסקיר שירות המבחן
בתסקירו הביניים מיום 13.06.2018, סוקר שירות המבחן את קורותיו של הנאשם 3 וקורות משפחתו ובכלל זה את העובדה כי הנאשם הינו חייל בשירות סדיר נעדר כל הרשעות קודמות.
שירות המבחן מציין עוד כי הנאשם 3 הודה בביצוע העבירה ולקח אחריות על התנהלותו והביע עליה צער וחרטה. הנאשם 3 אף הביע צער על הפגיעה במתלונן מתוך מודעות לכך שהאירוע יכול היה להסתיים עם תוצאות חמורות מאלו שנגרמו בסופו של דבר. עם זאת שירות המבחן מציין כי הלה התקשה להצביע עם נזקים אחרים שנגרמו למתלונן כדוגמת הפגיעה הרגשית שנגרמה לו, תוך שהשירות העריך כי לצד הצהרותיו אודות החרטה והצער הנאשם טרם הצליח לראות באופן מקיף את הפגיעה באחר למעט אותן פגיעות ברורות וחיצוניות וכי ישנו צורך בהמשך שילובו של הנאשם בקשר טיפולי העשוי לסייע ולקדם את יכולתו לערוך שינוי בדפוסי חשיבתו, בעמדות בהן הוא אוחז ובהתנהגותו.
שירות המבחן התרשם עוד כי הנאשם 3 הינו צעיר, המצוי בראשית חייו העצמאיים, בעל יכולות מילוליות תקינות, אשר שיתף פעולה עם השירות החל מהליך המעצר, ושלמרות הקשיים השונים שחווה במהלך חייו הצליח לתפקד באופן תקין במסגרות השונות, לסיים 14 שנות לימוד ולהשתלב בצבא. בכל הנוגע לגורמי הסיכון בעניינו של הנאשם 3 מציין שירות המבחן את חשיפתו של הלה להתנהגות עוברת חוק בביתו; קשייו בשלב זה להתבונן באופן מעמיק על מאפייניו ודפוסי חשיבתו והתנהגותו; וכי על אף הצהרותיו כי שינה את דרכיו, עודנה קיימת כברת דרך שעליו לעבור על מנת להטמיע את השינוי אותו עליו לעבור; עמדותיו הנוקשות ונטייתו להגיב באימפולסיביות ובתוקפנות, תוך קושי להפעיל שיקול דעת כאשר חש מותקף או במצבים בהם נמצא בחברה שולית; ההתרשמות לפיה, הנאשם אוחז בעמדות המאשרות התנהגות אלימה במצבים מסוימים וכי הוא בעל נטייה לרצות אחרים בכדי להרגיש שייכות, גם במצבים בהם הוא עלול לשלם מחירים כבדים בשל התנהגותו.
בכל הנוגע לגורמי הסיכוי בעניינו של הנאשם 3 מציין שירות המבחן כי הלה הצליח לתפקד באופן תקין במסגרות השונות חרף התנאים המשפחתיים בהם גדל; דגימות השתן שמסר שנמצאו ללא שרידי סם; שאיפותיו ותכניותיו להשתלבות נורמטיבית ומתפקדת בחברה בעתיד; שיתוף הפעולה שלו עם שירות המבחן; המוטיבציה שהביע לקיים קשר מיטיב הן עם גורמי הטיפול והן עם אחרים אותם הוא תופס כבעלי השפעה חיובית על חייו; ההתרשמות לפיה להליכים הפליליים אפקט מרתיע ומציב גבול עבורו; העובדה כי לא נפתחו לנאשם תיקים נוספים.
בשקלולם של גורמי הסיכון והסיכוי בעניינו של הנאשם 3 העריך שירות המבחן כי רמת המסוכנות הימנו פחתה (אם כי לא או יינה) בשים לב לקשר הטיפולי אותו מקיים הנאשם עם שירות המבחן ולחזרתו לצבא. לאור מאמציו של הנאשם והניסיונות הרבים שערך לשמור על יכולות תפקוד תקינות במסגרות השונות, לאור כך שלא נפתחו כנגדו תיקים נוספים מיום שחרורו מהמעצר, ולאור שיתוף הפעולה שלו עם שירות המבחן ובכלל זה המוטיבציה שהביע להשתלב בתכנית הקבוצתית לצעירים בעלי מאפיינים דומים לשלו במסגרת השירות – המליץ השירות לשקול בחיוב את ביטול התנאים המגבילים בהם הוא נתון כך שתתאפשר חזרתו לשגרת חיים נורמטיבית ופרודוקטיבית.

ד. דיון והכרעה בעניינו של הנאשם 3
לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ואת דברי הנאשם 3, מצאתי כי בשלה העת להורות על ביטול תנאי מעצר הבית בו הוא נתון.
ראשית וכידוע, לשירות המבחן תפקיד סטטוטורי לעניין הגשת תסקיר מעצר לפי סעיף 21א לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, והוא הגוף המקצועי אותו קבע המחוקק לצורך הערכת מסוכנותו של הנאשם, המסייע בידו של בית המשפט כ"ידו הארוכה" לאסוף מידע שבית המשפט עצמו מתקשה לאסוף. הוא סוקר עבור בית המשפט את עברו של הנאשם, את מצבו המשפחתי והכלכלי, את מצב בריאותו ואת קיומן של נסיבות מיוחדות שיכול והובילו לביצועה של העבירה. המלצותיו של שירות המבחן מגובשות על-ידי אנשי מקצוע ומומחים, והן מבוססות על היכרות ישירה עם הנאשם וסביבתו וכן על ניסיון עשיר בהערכת מסוכנותם של נאשמים וסיכויי השיקום שלהם (ראו והשוו: בש"פ 267/11 מדינת ישראל נ' ברמוחה (לא פורסם, 13.1.2011). בנסיבות אלו, מצאתי לקבל את הערכת השירות לפיה, רמת המסוכנות הנשקפת מן הנאשם פחתה וכי ההליך הפלילי המתנהל כנגדו מהווה גורם מרתיע ומציב גבולות עבורו.
שנית, ולגופו של עניין מצאתי כי חרף קשייו האינהרנטיים של הנאשם הרי שהוא מביע מוטיבציה גבוהה לנהל אורח חיים תקין תוך ששילובו בצבא כמו גם השתתפותו הפעילה בהליכים הטיפוליים במסגרת שירות המבחן הינם גורמים מצמצמי סיכון. אכן לא נעלם מעיני כי עודנה צפויה לנאשם דרך בדרכו הטיפולית וכי בשלב זה המדובר בניצני שיקום בלבד ועדיין סבורתני כי יש מקום לחזק את הנאשם על מנת שימשיך ויפסע בדרכו השיקומית.
בנסיבות אלו ותוך שהתחשבתי בכך שהנאשם 3 נתון בתנאים מגבילים מזה תקופה ממושכת, תוך שהקפיד לעמוד בתנאי שחרורו ככתבם וכלשונם ללא כל הפרות מצדו ותוך כיבוד אמון בית המשפט אשר ניתן בו; משסברתי כי ישנה חשיבות לאפשר לנאשם להמשיך בהליך הטיפולי בו החל במסגרת שירות המבחן ומשלא התעלמתי מכך כי ההקלה האחרונה בתנאיו המגבילים ניתנה אך לפני כחודש (ביום 15.05.2018) - ומשלא מצאתי נימוקים כבדי משקל אשר יצדיקו סטייה מהמלצתו החיובית של שירות המבחן, מצאתי להורות כדלקמן:
הנני מורה על ביטול תנאי מעצר הבית הלילי.
יתר תנאי השחרור ובכלל זה ההפקדות והערבויות תיוותרנה על כנן.

העתק מהחלטתי יישלח לבאי כוח הצדדים ולשירות המבחן.

ניתנה היום, י"ג תמוז תשע"ח, 26 יוני 2018, בהעדר הצדדים.