הדפסה

בית משפט השלום בקריית גת ת"א 37335-08-17

בפני
כבוד ה שופט משה הולצמן

התובע/המבקש

יוסף יצחק
ע"י ב"כ עוה"ד יונתן ארד

נגד

הנתבע/המשיב

נוצ'ו בבייב
ע"י ב"כ עוה"ד דרור ברוטפלד ואח'

החלטה

בפניי בקשה לתיקון כתב התביעה.
התובע הגיש ביום 17.8.2017 כתב תביעה כספית בסך של 91,435 ₪ בגין עלות תיקון נזקי רטיבות שנגרמו לדירה. בכתב התביעה נטען, בעיקרי הדברים, שביום 8.11.2013 התובע רכש את הדירה ברחוב נתן אלבז 1, קריית גת (להלן: "הדירה"), המצויה מתחת לדירתו של הנתבע; חודשים ספורים לאחר רכישת הדירה התובע הבחין בכתמי רטיבות במקומות שונים בדירה; בדיקה שערכו מומחים מטעמו העלתה שמקורה של דליפת המים הינה משטח הרצפה של דירת הנתבע שבדירתו לא אותרה רטיבות; לכתב התביעה צורפה חוות דעת של חברת "טרמינל" לגבי ליקויים שונים שאותרו בדירתו של התובע, וחוות דעת שמאית, ובכלל זה צוין כי מקור הנזילות בדירתו של התובע, ככל שהדבר נוגע לנתבע, הינם עקב חיבור לקוי של האבן לקירות החיצוניים באופן המאפשר חדירת מים למרווח שבין החיפוי לקיר, ובשל אטימה לקויה במרפסת דירתו של הנתבע, שיפועים בלתי תקינים ורטיבות כלואה במרפסת דירתו.
נראה שאין מחלוקת בין הצדדים כי חדירת המים בשל המרווח שבחיפוי בקירות החיצוניים נוגע לרכוש המשותף ואין מקום לקשור אותה לנתבע, והטענה היחידה כנגד הנתבע הינה לגבי חדירת מים מהמרפסת בדירתו בשל אטימה לקויה ושיפועים לא תקינים (הודעת ב"כ התובע לפרוטוקול הדיון מיום 3.5.2018).
בדיון קדם משפט שנערך ביום 3.5.2018 התברר שהתובע מכר את דירתו ובנסיבות העניין התבקשה הגשתה של בקשה לתיקון כתב התביעה בעילות אחרות והוספתה של החברה הקבלנית שבנתה את הבניין, הנתבעת 2, כבעל דין נוסף.
התובע טען בבקשה לתיקון כתב התביעה, בעיקרי הדברים, כי נאלץ למכור את הדירה בשל הליקויים, ותבע תשלום פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו בשל תיקון חלק מהליקויים (6,435 ₪), ירידת ערך הדירה בגין ליקויי הרטיבות (70,000 ₪), התאמת הדירה החדשה לצרכי המשפחה (65,000 ₪), עגמת נפש בשל הליקויים בדירה, המעבר לדירה חילופית, המצוקה הכספית אליה נקלע בעטין של הנסיבות ועוד (50,000 ₪), סה"כ 191,435 ₪.
הנתבע טען בתגובתו לבקשה, בעיקרי הדברים, כי התובע הסתיר את מכירת דירתו כחודש וחצי לאחר הגשת התביעה עד לדיון קדם המשפט שנערך ביום 3.5.2018; יש מקום לסלק את התביעה על הסף מהטעמים שהועלו בבקשה לסילוק על הסף שהוגשה לתיק טרם הגשת הבקשה הנדונה, ובכלל זה מחמת העדר יריבות ועילת תביעה; התובע ורעייתו הצהירו על העדר ליקויים בדירה בהסכם למכירתה והוסכם על המחאת זכויותיהם לקונים, ובנסיבות העניין התובע מנוע מלהעלות טענות לגבי ליקויים בדירה; אין מקום לטענה בדבר מכירת הדירה בהפסד כספי מכיוון שתמורת המכירה הייתה גבוהה באופן ניכר ממחיר רכישתה; אין מקום לסעדים שנתבעו בהעדר מקור נורמטיבי שעליו התובע יכול להסתמך; התובע לא העלה שאלות אמתיות השנויות במחלוקת בין הצדדים; העובדות שפורטו בבקשה הנדונה ובנוסח המתוקן של כתב התביעה היו ידועות לתובע טרם הגשת כתב התביעה המקורי; המקרה הנדון נמנה על החריגים המצדיקים סטייה מהגישה הליברלית הנוהגת בתיקון כתבי טענות ואת דחיית הבקשה הנדונה; בהתנהלותו הדיונית של התובע נפלו פגמים רבים והיא נגועה בחוסר תום לב.
לאחר שבחנתי את כל שהוגש בהליך זה ואת טענות הצדדים מצאתי לנכון להיעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה תוך חיובו של התובע בהוצאות.
הסמכות להתיר תיקון כתב תביעה, המעוגנת בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין"), פורשה על ידי בתי המשפט באופן ליברלי למדי, כל עוד יש בתיקון המבוקש כדי לקדם את בירור השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים, ובפרט כאשר הבקשה הוגשה בשלב מוקדם של ההליך. עם זאת, נקבעו מספר חריגים לגישה זו, ובכלל זה נקבע כי ניתן לדחות את הבקשה לתיקון כתב התביעה כאשר המבקש נהג בחוסר תום לב, או במקרים בהם העובדות היו ידועות למבקש כבר בהגישו את כתב התביעה המקורי ולא ניתן הסבר מספק מדוע לא נטענו בכתב התביעה המקורי.
"הסמכות להתיר תיקון כתב תביעה, המעוגנת בתקנה 92 לתקנות, אכן פורשה על-ידי בתי המשפט באופן ליברלי, בהרחבה, כל עוד יש בתיקון המבוקש כדי לקדם את בירורן של השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים ... . בפרט ננקטה גישה מקלה זו שעה שהבקשה לתיקון מוגשת בשלב מוקדם של ההליך, בטרם תחילת בירור התובענה לגופה ... . ברם, גם גישה מקלה זו לא נותרה ללא גבול ונקבעו לה מספר חריגים. כך למשל, נפסק כי ניתן להצדיק דחיית בקשה לתיקון כתב תביעה במקרים בהם נהג המבקש בחוסר תום לב, או במקרים שבהם העובדות היו ידועות למבקש כבר בהגישו את כתב התביעה המקורי ולא ניתן מצדו "כל הסבר מספק" להיעדרותן ממנו...".
רע"א 5522/17 שלום גוטמן נ' רובי גולדשטיין. פסקה 9. 23.10.2017.
עוד נקבע שגם כאשר העובדות כהווייתן היו ידועות למבקש התיקון עובר להגשת כתב התביעה, במקום שבו ניתן ל"הכשיר" את המחדלים שנפלו בהתנהלותו הדיונית של מבקש התיקון בתשלום הוצאות מתאימות, הנטייה תהיה להתיר את התיקון המבוקש.
"... אמנם נכון, לא בכל מצב יתיר בית משפט את תיקונם של כתבי טענות, ופעמים שתידחה בקשה שכזו, משום שהוגשה בשיהוי רב, על רקע התנהגותו של מבקש התיקון, או מן הטעם שיש בה עילות חדשות או הרחבת חזית ... . דא עקא, כאשר ניתן לתקן את הפגיעה שיסב תיקונו של כתב טענות- להליך המשפטי או לבעלי הדין- באמצעות תשלום כספי, כי אז תינקט גישה "מאוד ליברלית, כדי שהטפל לא יכשיל את העיקר" ...".
רע"א 7466/17 מאיר אסיסקוביץ נ' מועצה אזורית הר חברון. פסקה 8. 20.12.2017.
על בית המשפט לבחון האם באמתחתו של המבקש טענה אמתית המצדיקה את התיקון, להקפיד שלא להרחיב את יריעת הדיון שלא לצורך באופן שייפגע אינטרס המשיב, ולשמור על יעילות ההליך המשפטי (רע"א 3385/08 מרקט פלייס מערכות נ' טלטל כערוצי תקשוב. 25.9.2008).
זאת ועוד, יש לבחון, במידת הצורך, את התנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, הפגיעה באפשרות של הצד שכנגד להתגונן, מידת התועלת שצפוי התיקון להשיג, והאם היעתרות לבקשה תגרום להכבדה רבה, ולהארכת הדיון ולסרבולו. במקום שבו מבוקש להוסיף עילת תביעה חדשה שהראיות לגביה שונות מאלה הדרושות להוכחת העילה שבכתב התביעה המקורי, בית המשפט נוהג להיעתר לבקשה בצמצום (אורי גורן. סוגיות בסדר דין אזרחי. מהדורה 12. עמודים 322-323). עם זאת, המונח "עילה" לצורך תיקון כתב תביעה זכה להגדרה רחבה מזו המקובלת לצורך בחינתו של אותו מונח בבקשה לסילוק תובענה על הסף, ויש לבחון ברמת הפשטה גבוהה יותר את הזכות, המעשה, או העסקה הנטענים במסגרת הבקשה לתיקון כתבי הטענות (רע"א 3319/06‏ כונס הנכסים הרשמי בתפקידו כמפרק החברה נ' ניסים ג'ברה. פסקה 7. 28.1.2007).
בענייננו, התובע הגיש את כתב התביעה ביום 17.8.2017 בגין נזקי הרטיבות בדירה. הדירה נמכרה ביום 1.10.2017, אלא שהתובע מצא לנכון לחשוף את המידע בעניין זה בישיבת קדם המשפט שנערכה ביום 3.5.2018, בחלוף כשבעה חודשים ממועד המכירה, תוך שהטריח את הנתבע להגיש כתב הגנה (ביום 30.11.2017), וזאת מבלי שהודיע מבעוד מועד על השינוי בנסיבות שהיה בהן כדי לייתר את הגשתו, ולא מצאתי שניתן הסבר של ממש לגבי השיהוי שחל במתן ההודעה בעניין זה.
הנתבע הצביע על שורה של מחדלים דיוניים נוספים שנפלו בהתנהלותו של התובע, ובכלל זה הגשת תביעה בסדר דין מהיר בניגוד לתנאים שנקבעו בתקנות סדר הדין האזרחי, דבר שהצריך הגשת בקשה מטעמו של הנתבע למחיקת כותרת, ניסיון להגיש כתב תביעה מבלי להקדים לכך בקשה מתאימה חרף החלטה שניתנה בעניין זה, ומתן החלטה נוספת לגבי הצורך להגיש בקשה לתיקון כתב תביעה מתוקן.
מבלי לגרוע מהמשקל שיש לייחס למחדלים הדיוניים שנפלו בהתנהלותו של התובע, והכוונה במיוחד לשיהוי הניכר במתן ההודעה לגבי מכירת הדירה, ולמרות שנראה שהאחריות המיוחסת לנתבע בכל הנוגע לליקויי הבנייה נופלת מזו המיוחסת לנתבעת 2, כך על פני הדברים, ומבלי שיש בכך משום חיווי דעה לגופו של עניין, סבורני שלצורך האיזון הראוי בין האינטרסים הנוגדים יש להעדיף את חיובו של התובע בתשלום הוצאות לנתבע בגין המחדלים האמורים על פני דחיית הבקשה הנדונה.
הנתבע טען להיעדר יריבות ועילת תביעה בשים לב לכך שבעלי הדין רכשו את דירותיהם מהחברה הקבלנית, הנתבעת 2, ותיקון הליקויים הנטענים הינם בגדר אחריותה בלבד. יש לשים לב שהתובע מיקד את טענותיו כלפי הנתבע בשל אטימה לקויה ושיפועים לא תקינים במרפסת הדירה, והדעת נותנת, כך על פני הדברים, שהליקויים הנטענים במרפסת, ובמיוחד השיפועים, הינם פועל יוצא של הבנייה שבוצעה על ידי הנתבעת 2. עם זאת, בשים לב לפרק הזמן הניכר של מספר שנים שחלף בין רכישת הדירה לבין מכירתה, והטענות שהועלו לגבי הפניות שנעשו על ידי התובע אל הנתבעים לצורך תיקון הליקויים, שלא באו על פתרונם, סבורני שיש לשמוע ראיות על מנת לבחון את אחריותם הנטענת של הנתבעים כלפי התובע.
הנתבע טען שהעובדות שפורטו בכתב התביעה המתוקן היו ידועות לתובע עוד טרם הגשת כתב התביעה המקורי אך יש לשים לב שבכתב התביעה המתוקן הועלו טענות לגבי נזקים שאירעו לתובע עקב מכירת הדירה בשל הליקויים ורכישת דירה אחרת, ויש להניח שאלה התגבשו לאחר הגשת כתב התביעה המקורי.
הנתבע הפנה להצהרת התובע ורעייתו בהסכם מכירת הדירה כי "... לא ידוע להם על כל מום או פגם בדירה לרבות מום או פגם נסתר בה" (סעיף 2.3 להסכם), ולטעמו יש בכך כדי להצביע על חוסר תום ליבו של התובע שהגיש תביעת פיצויים בעטים של הליקויים הנטענים בדירה באופן שאינו מתיישב עם הצהרותיו בהסכם.
הצהרתו של התובע בפני הקונים בדבר העדרם של ליקויים בדירה במועד מכירתה, ביום 1.10.2017, כאשר תלויה ועומדת תביעה מטעמו בגדרו של הליך זה בגין לקויים שונים, שנתמכה בחוות דעת מטעמה של חברת "טרמינל" והשמאית לימור ינוקא, אינה מתיישבת עם חובתו לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת עם הרוכשים, ולא מן הנמנע שיש בהצהרה זו כדי להשליך על היבטים שונים, דיוניים ומהותיים, שיידונו בגדרו של הליך זה, כך על פני הדברים, ככל שההסכם אכן משקף נכונה את כלל ההצהרות שנעשו כלפי הרוכשים בנוגע למצבה של הדירה , ומבלי שיש בכך משום חיווי דעה לגופו של עניין. עם זאת , יש לשים לב לחוות הדעת שצורפו לכתב התביעה וראוי לברר את הטענות לגבי קיומם של הליקויים, שהובילו , ל פי הטענה, למכירת הדירה ולנזקים עקיפים שונים.
הנתבע העלה הסתייגויות לגבי טענות שונות שעלו בבקשה ובנוסח המתוקן של כתב התביעה, כגון מכירת הדירה בפחות משוויה, אלא שהמדובר בטענות שבעובדה שיש לבררן לגופן.
הנתבע ביקש להורות על סילוק התביעה על הסף מהטעמים העלה בבקשה שהוגשה טרם הגשת כתב התביעה, ולטעמו הבקשה נותרה רלבנטית גם לאחר הגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה, אלא שלא מצאתי לנכון לנקוט בסעד חמור וקיצוני של סילוק התביעה על הסף מהטעמים שפורטו לעיל, וככל שיתברר בסופו של ההליך שלא היה מקום מלכתחילה להגיש את התביעה כנגד הנתבע הרי שניתן להידרש, במידת הצורך, לפסיקת הוצאות הולמות.
התוצאה הינה שהבקשה מתקבלת והמזכירות תתייק את כתב התביעה המתוקן בתיקיית כתבי טענות.
הנתבע 1 יגיש כתב הגנה מתוקן בתוך 30 יום.
הנתבעת 2 תגיש כתב הגנה מטעמ ה בתוך 30 יום ממועד המצאת כתב התביעה המתוקן.
התובע ימציא לנתבעת 2 את כתב התביעה המתוקן, ההזמנה לדין וההזמנה לדיון קדם המשפט, ללא דיחוי ויציג אישור מסירה בתוך 10 ימים.
דיון קדם משפט יערך ביום 10.12.2018 בשעה 10:30 בבית המשפט בקריית גת .
התובע יישא בהוצאותיו של הנתבע בשל הגשת תגובה לבקשה הנדונה והצורך להגיש כתב הגנה מתוקן, בסכום כולל של 5,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד מתן ההחלטה ועד לתשלום בפועל. תשלום ההוצאות הפסוקות יעשה בתוך 30 יום ממועד מתן החלטה זו, והוא אינו מותנה בתוצאת ההליך המשפטי ואינו בר קיזוז בין הצדדים.
המזכירות תודיע לצדדים.
קובע תזכורת פנימית למעקב.
ניתנה היום, ה' חשוון תשע"ט, 14 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.