הדפסה

בית משפט השלום בקריות תא"מ 18749-04-17

בפני
כבוד ה רשם בכיר נדים מורני

תובעת

מוסך סמיר נמורה למשאיות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד דלאשה האשם ואח'
רח' בן עמי 65 עכו

נגד

נתבעת
מנופי אבי בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אמיתי סביון ואח'
שד' שאול המלך 35 תל אביב

פסק דין

1. התובעת הינה בעלת מוסך הנמצא באזור התעשייה בקרית ביאליק.

2. הנתבעת הינה חברה למתן שירותי מנוף.

3. התובעת הזמינה עבודות לכיסוי תקרת מוסך בלוחות מבטון מחברת עאסי מכרם הרכבת קונסטרוקציה ומבנים טרומים בע"מ (להלן: "חברת עאסי") תמורת סך 11,700 ₪.

4. לצורך ביצוע העבודות שהוזמנו, חברת עאסי הזמינה מהנתבעת עבודות מנוף שנתבקש להניף את לוחות הבטון מהסמיטריילר אל גג המוסך.

5. ביצוע העבודות נקבע ליום 30.11.16 וכאשר התייצב המנוף באתר, התובעת נתבקשה ע"י המנופאי מטעם הנתבעת מר דני רבינוביץ (להלן: "מר דני") להזיז גוש ביטון שהיה בשטח על מנת לאפשר כניסת המשאית וביצוע עבודת המנוף.

6. אין חולק על כך שנציג התובעת ניסה באמצעות מלגזה שבבעלות התובעת להזיז את גוש הבטון שהפריע לביצוע העבודות ותוך כדי כך גלגלי המלגזה שקעו בבוץ והיא נתקעה באדמה.

7. אין חולק גם שהמלגזה נקשרה למנוף הנתבעת, אשר ניסה לחלץ אותה מהבוץ ותוך כדי פעולת החילוץ נגרמו למלגזה נזקים.

8. התובעת הגישה תביעה כספית כנגד הנתבעת ע"ס 9,012 ₪ בגין הנזקים שנגרמו למלגזה בסך 8,012 ₪ וסך נוסף של 1,000 ₪ בגין עוגמת נפש.
להוכחת הנזקים שנגרמו למלגזה, התובעת צרפה לתביעתה חשבונית מס' 0764 מיום 11.12.16 שהוצאה ע"י חברת חכם הידראוליקה בע"מ ע"ס 910 ₪ וחשבונית נוספת מחברת מלגזות המפרץ ע"ס 7,102 ₪ (להלן: "חשבוניות התיקון").

9. התובעת פנתה לנתבעת ודרשה לפצותה בגין הנזקים הנ"ל ודרישתה נדחתה.

10. המחלוקות העיקריות שבין הצדדים הינם כדלקמן:

א. התובעת טענה כי מר דני הציע לתובעת להוציא את המלגזה התקועה באמצעות המנוף וכי הוא נשאל ע"י נציג הנתבעת 4 פעמים שמא יגרמו למלגזה נזקים והוא ענה בשלילה.

לעומת זאת, הנתבעת טענה שנציג התובעת הוא זה שפנה למנופאי וביקשה להוציא את המלגזה מהבוץ באמצעות המנוף, תוך מתן התחייבות שהוא יהיה אחראי לכל נזק שייגרם למלגזה, וכי ללא ההתחייבות הנ"ל, המנופאי לא היה מבצע את פעולת החילוץ.

ב. קיימת מחלוקת בין הצדדים בשאלה מי קשר את המלגזה לשרשראות המנוף.

ג. הנתבעת חולקת על הנזקים שנגרמו למלגזה ועל גובהם.

דיון והכרעה בשאלת האחריות לאירוע המקרה:

11. מהעדויות שנשמעו ניתן לקבוע כי ללא חילוץ המלגזה מהבוץ הסמיטריילר לא יכול להיכנס לאתר העבודה והמנוף לא היה יכול לבצע את עבודתו.

12. יוצא שהיה אינטרס משותף לשני הצדדים להוציא את המלגזה מהבוץ והדרך הנורמלי ת והסביר ה שהתובעת תיעזר במנוף הנמצא בשטח ומבצע עבורה עבודות.
כמו כן, סביר הוא שהמנופאי יירתם למשימה על מנת שיוכל לבצע את עבודתו.

13. כל אחד מהצדדים ניסה לאורך כל הדיון לייחס את האחריות לצד השני, כל אחד טוען שהצד השני הציע את ההצעה. נציג התובעת העיד ששאל את המנופאי 4 פעמים שמא ייגרם נזק למלגזה ואילו המנופאי טען שנציג התובעת הודיע לו שכל נזק שייגרם על אחריותו.

14. ביהמ"ש קובע שלא היו דברים מעולם, נציג התובעת חפץ היה בחילוץ המלגזה מהבוץ ובוודאי העדיף שהמנוף שנמצא בשטח יעשה זאת ללא עלות ומיד.
ביהמ"ש קובע גם שהמנופאי נרתם למשימה מבלי לקבל התחייבות ו/או הבטחה מטעם נציג התובעת שכל נזק שייגרם למלגזה יהיה באחריותו.

15. במידה ונציג התובעת סבר שקיימת סכנה לגרימת נזק למלגזה כתוצאה מפעולות החילוץ הוא היה צריך לסרב להצעת המנופאי, במידה והיתה כזו, ומהתחייבותו שלא ייגרם כל נזק למלגזה ולחפש פתרון אחר לחילוצה.

16. במקביל, במידה והמנופאי ראה שקיימת סכנה שייגרמו נזקים למלגזה, הוא היה צריך להימנע מביצוע פעולת החילוץ ולומר לנציג התובעת שאין זה מעניינו.

17. ביהמ"ש לא מוצא כל חשיבות מי קשר את המלגזה, נציג התובעת לבדו, או ביחד עם מכוון של המנוף מר אוחיון יואל.

18. בנסיבות אלה, ביהמ"ש קובע שהמנופאי ונציג התובעת אחראים בחלקים שווים להתרחשות התאונה בה נפגעה המלגזה.

דיון והכרעה בשאלת גובה הנזק:

19. כאמור, כתוצאה מפעולת החילוץ, נגרמו נזקים למלגזה, אם כי קיימת מחלוקת באשר לגובהם.
המנופאי הצהיר בסעיף 8 לתצהירו כי:
"בסיום חילוץ המלגזה, ניתק החלק העליון של המלגזה מהמנוף".

המכוון של המנופאי העיד בחקירתו הנגדית שבמהלך פעולת החילוץ התפרק הגג של המלגזה ויכול להיות שמשהו נזל ממנה.
לעומת עדויות אלה, נציג התובעת הצהיר כי כתוצאה מפעולת החילוץ נתלשה המסגרת העליונה של המלגזה ונגרם נזק לתומכים, לצינורות ההידראוליים ולמוטות ההפעלה.

20. ראוי היה שהתובעת היתה מוכיחה את הנזקים שנגרמו למלגזה ע"י הגשת חוות דעת שמאי, אולם, ומשום מה היא לא עשתה כן ובמקום זאת היא הגישה שתי חשבוניות תיקון.
בחשבונית תיקון 166 ממלגזות המפרץ לא פורטו העבודות שבוצעו ונרשם: "לפי תעודת שרות מס' 119" שהעתק ממנה לא צורף לכתב התביעה והיה נ יסיון להגישו במהלך הדיון שלא נתקבל.

21. ביהמ"ש אינו מקבל את הטיעון של ב"כ התובעת, כפי שצוין בסעיף 43 לסיכומיו ש"הראיה הטובה ביותר במקרה דנן, הינה החשבונית שהונפקה על ידי המוסך המתקן, כנגד ביצוע התשלום על ידי התובעת".
הטיעון של ב"כ התובעת שלא דרושה חוות דעת שמאית להערכת הנזק המבוסס על אומדנא, מקום שהנזק ברור, מדויק וידוע, אף הוא דינו להידחות.
מאין לנו לדעת מהם הנזקים שנגרמו למלגזה כתוצאה מהתאונה ושמא נעשו במלגזה תיקונים לנזקים שנגרמו קודם לכן!

22. עיון בחשבונית תיקון מס' 0764 מעלה כי קיימת יתרה בהנהלת חשבונות בסך 9,537 ₪ ומאין לנו לדעת אם התיקונים שצוינו באותה חשבונית מתייחסים דווקא לנזקים שנגרמו למלגזה זו מתאונה זו!!

23. משום מה התובעת תבעה סך של 1,164 ₪ ששולם בגין מע"מ על אף זכותה לקזז סכום מה מסכום מס התשומות.
לאחר קיזוז סכום המע"מ מסכומי שתי החשבוניות, הנזק הנטען עומד ע"ס 6,847 ₪.

24. בנסיבות אלה, אני קובע את הנזק למלגזה על דרך האומדנה ומעמידו ע"ס 4,500 ₪ (לפני מע"מ).

25. לסיכום:
אני מקבל את התביעה באופן חלקי ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים המפורטים להלן:

א. סך של 2,250 ₪ המהווה 50% מסכום הנזק שנקבע.
ב. סך של 750 ₪ בגין אגרות ששולמו.
ג. סך של 1,800 ₪ בגין שכ"ט עו"ד.

הסכומים שנפסקו ישולמו תוך 30 יום מיום מסירת העתק מפסק דין זה לידי ב"כ הנתבעת, שאם לא כן, הם יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא העתק מפסק דין זה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ב אייר תש"פ, 16 מאי 2020, בהעדר הצדדים.