הדפסה

בית משפט השלום בקריות ת"א 57010-04-18

בפני
כבוד ה שופט יוסי טורס

תובעת

קפמיור נכסים בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד יורן קפון ואח'

נגד

נתבע

אהרון רייטן – AARON (LARUE) RAITEN
דרכון אמריקאי מס' 033778015

פסק דין

התובעת והנתבע הם בעלים במשותף של מחסן המצוי בבית משותף שברחוב הרב קוק 61 קריית מוצקין, הידוע כגוש 11563 חלקה 39, תת חלקה 7 (להלן – המחסן). חלקה של התובעת במחסן הוא 19/24 ואילו חלקו של הנתבע הוא 5/24

הנתבע הוא תושב ארה"ב ואינו אזרח ישראל. בין הצדדים נוהל בעבר משא ומתן באמצעות תכתובת מייל לפיו תרכוש התובעת את חלקו במחסן, תוך שהיא נושאת בכל התשלומים הקשורים בכך, לרבות תשלומי המיסים . הועברה טיוטת חוזה מכר אך המשא ומתן לא הבשיל לכלל הסכם חתום. לאור כך הוגשה תביעה זו במסגרתה עתרה התובעת לפרק את השיתוף במחסן על דרך רכישת חלקו של הנתבע.

כתב התביעה הומצא לנתבע לאור החלטתי בדבר המצאתו מחוץ לגבולות המדינה. הנתבע לא הגיש כתב הגנה למרות חלוף המועד. לאור כך פנתה התובעת בבקשה ליתן פסק דין המורה על פירוק השיתוף בדרך מכירת חלקו של הנתבע לטובתה. בהחלטתי מיום 23.1.19 ציינתי כי ככלל פירוק שיתוף יבוצע על דרך חלוקה בעין, וככל שהדבר אינו אפשרי יש למכור את המקרקעין בדרך בה נמכרים מעוקלים בהוצאה לפועל כאמור בסעיף 40 לחוק המקרקעין, שכן האפשרות להורות על מכירה כפויה לאחד השותפים אינה מוכרת בדין (ראו למשל ע"א (חי') 34754-01-18 רביע מובאריכי נ' חלים ג'רוס (15.8.18)). עוד ציינתי בהחלטתי זו כי אינני סבור שהדין אמור להיות שונה רק בשל כך שהנתבע אינו מתגונן.

בתגובה ציינה התובעת כי לאור ערכו הנמוך של המחסן, מכירתו על דרך של מינוי כונס והוצאתו למכירה בדרך של מכירה בהוצאה לפועל, אינה יעילה. עוד ציינה היא שהנתבע אינו מתנגד למכירת חלקו לטובתה וצרפה תכתובת מייל מטעמו בה הוא מציין כי הסכום הנמוך אינו מצדיק מאמץ מבחינתו לפעול במסגרת הליך זה.

בהחלטתי מיום 12.2.19 ציינתי כי מדובר למעשה בהסכמה למכירת חלקו של הנתבע וביקשתי לדעת מדוע לא נחתם אפוא הסכם מכר. התובעת השיבה כי לאור הסכום הנמוך הנתבע אינו מסכים לבצע את הפרוצדורה הנדרשת מצדו למימוש ההסכמה בדבר המכירה.

קיימתי דיון בנושא בנוכחות התובעת ובא כוחה. בסיומו הוריתי על מינוי שמאית מטעם בית המשפט לצורך קביעת שווי המחסן. הוגשה חוות דעת לפיה שווי המחסן הוא 78,000 ₪ ומכאן שחלקו של הנתבע הוא 16,250 ₪.

בהמשך הגישה התובעת בקשה לקבוע את שווי המחסן לפי שוויו טרם השיפוץ, כאמור בחוות דעת שהגישה. לחלופין ביקשה להפחית מהשווי שקבעה המומחית שמונתה על ידי בית המשפט את הוצאות השיפוץ בהן נשאה ותשלומים נוספים כגון ארנונה. ציינתי בהחלטתי מיום 18.6.19 שבקשה זו מוקשית, בשים לב להיעדר תביעה כספית או הסכמה בדבר תשלומי איזון. ציינתי עוד שלו הייתה מתקבלת בקשה זו, היה מקום לשקול להביא בחשבון גם את מרכיב השימוש הבלעדי (והמסחרי) שעשתה התובעת במחסן משך שנים, כך שאפשר והסכומים היו מתקזזים. אציין עוד שהמומחה מטעם בית המשפט מונה בהסכמת התובעת מבלי שצוין כי היא שומרת על חוות דעתה (תקנה 130(ג)).

סיכומו של דבר, לדידי, השווי הנכון הוא כפי שקבעה השמאית שמונתה על ידי בית המשפט וזאת בשים לב למהות התביעה וההסכמה שבין הצדדים.

כאמור, פירוק שיתוף אמור להתבצע על דרך מכירת הנכס למרבה במחיר ולאו דווקא מכירת חלקו של הנתבע לתובע. ואולם, במקרה זה הנתבע מסכים למכור את חלקו לתובעת , אך טוען כי שוויו הנמוך של הנכס אינו מצדיק פעולות מטעמו, לאור מקום מגוריו – ארה"ב. אני רואה בטענה זו כהסכם ל פירוק השיתוף בדרך של מכירת חלקו של הנתבע לתובעת (סעיף 38 לחוק המקרקעין) .

המדובר ביחידה בבית משותף הרשומה כיחידה נפרדת בלשכת רישום המקרקעין. משכך, לא נדרש לצורך רישום הפירוק כל אישור בהתאם לסעיף 143 לחוק התכנון והבניה. לאור כך, אני מורה על פירוק השיתוף במחסן המצוי ברחוב הרב קוק 61 קריית מוצקין הידוע כגוש 11563, חלקה 39 תת חלקה 7 על דרך העברת חלקו של הנתבע (5/24 חלקים) לתובעת.

לצורך ביצוע הפירוק בפועל, לרבות דיווח לרשויות המס, תשלום המיסים ו הבטחת העברת התמורה לנתבע, אני מחליט למנות את עו"ד אייל רוזנר מרחוב חניתה 1 קריית ביאליק ככונס נכסים. התובעת תישא בכל הוצאות ביצוע פירוק השיתוף, לרבות תשלומי כלל המיסים (ככל שיידרשו) , כפי הסכמת הצדדים. ב שכר טרחת הכונס יישאו הצדדים כפי חלקם במחסן והכונס יהא רשאי לגבות את חלקו של הנתבע בתשלום מתוך סכום התמורה טרם העברתו לנתבע . על הכונס לדווח לנתבע באמצעות כתובת מייל באנגלית על הפעולות שיבצע (התובעת תמציא לכונס את כתובת המייל של הנתבע).

המזכירות תשלח החלטתי לתובעת ולכונס שמונה – עו"ד אייל רוזנר .
יש לסגור התיק.
התובעת תמציא החלטתי לנתבע.
ניתן היום, י"א אב תשע"ט, 12 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.