הדפסה

בית משפט השלום בקריות ת"א 49474-06-16

בפני
כב' סגן הנשיא, השופט נווה ערן

תובע

מוחמד אבו זיד ת.ז XXXXXX159

נגד

נתבעים

  1. דוחי סרחאן ת.ז XXXXXX231
  2. בדר סרחאן ת.ז XXXXXX818
  3. ג'מאל סרחאן ת.ז XXXXXX642
  4. מוחמד סרחאן ת.ז XXXXXX711

החלטה

ביום 28.1.18 נתן בית המשפט פסק דין במהלכו הורה על סילוק ידם של הנתבעים מהנכס נשוא כתב התביעה תוך עיכוב ביצוע של פסק הדין.
עניינה של החלטה זו הינה החלטה משלימה לעניין הוצאות המשפט.

טענות התובע;
התובע בהודעתו על שומת ההוצאות (להלן: "הודעת התובע") העריך את הוצאותיו בסכום כולל של 93,300 ₪ לא כולל אגרות בית משפט כפי שיפורט:
שכר טרחה מוסכם בגין ההליך הנוכחי וההליכים הקודמים סך של 81,900 ₪;
שכר טרחת חוקר בסך של 2,000 ₪;
שכר טרחת שמאי בסך של 3,000 ₪;
דמי מסירת כתבי בית דין בסך של 3,000 ₪;
הוצאות צילום במזכירות בסך של 3,000 ₪;
התובע מדגיש בשומת הוצאות זו כי מדובר בהתנהלות של 8 שנים ללא תשלום דמי שכירות ושימוש שלא כדין בנכסיו של התובע.

טענות הנתבעים;
מנגד טוענים הנתבעים, כי השומה המוצגת בהודעת התובע , רובה ככולה נשענת על טענות ו/או מסמכים שאינם רלוונטיים להליך דנן.
אגרת בית המשפט הנדרשת בתיק 1563-04-15 אינה רלוונטית לתיק זה ומדובר בתיק תלוי ועומד. העתק הסכם שכר הטרחה אשר צורף, ובית המשפט אינו מחויב לשפות את התובעים על מלוא הוצאות אלה, נחתם בתאריך 02.01.15 כאשר התביעה הוגשה במהלך יוני 2016 דהיינו , שנה וחצי לאחר שנחתם הסכם שכר הטרחה.
כמו כן, במהלך פרק זמן זה, פתח התובע בהליכים נוספים בערכאות שונות ולא מן הנמנע כי מדובר בשכר טרחה המתייחס לכלל ההליכים אותם פתח ב"כ התובע כאשר יש ניסיון להדביק את הסכם שכר ההטרחה המתייחס לכל ההליכים בתיק זה בלבד. הנתבעים מדגישים כי חלק מההליכים נדחו והתבררו כהליכי סרק.
בכל הנוגע לתיק דנן, לטענת הנתבעים, התיק נקבע לישיבת הוכחות ליום 8.3.17, כאשר במועד זה התברר כי התובע לא מילא אחר החלטות בית המשפט ונמנע מלהגיש תצהירי עדות ראשית.
לטענתם, על אף האמור לעיל, בית ה משפט "עשה חסד" עם התובע כאשר נמנע מלמחוק את תביעתו , ודחה את ישיבת ההוכחות למועד אחר תוך מתן החלטה לפיה, נושא ההוצאות יישקל בסוף ההליך.
עוד טוענים הנתבעים, כי בסופו של יום, התקיימו בתיק זה, שני דיונים לכל היותר, כאשר לא התקיימה ישיבת הוכחות.
לבסוף טוענים הנתבעים, כי יש משמעות לעובדה שהתביעה הוגשה בשיהוי (כפי שבית המשפט ציין אף בפסק דינו).
מכל האמור לעיל, טוענים הנתבעים, כי אין מקום לחייבם בתשלום הוצאות, ולחילופין, יש לחייבם בהוצאות מינימאליות.

לאחר עיון בהודעת התובע, בתגובת הנתבעים ובתשובת התובע לתגובת הנתבעים, להלן פסיקתי:

ראשית אציין, כי במסגרת תשובת התובע לתגובת הנתבעים, נטען על ידי התובע כי בשל טעות משרדית, צורף להודעת התובע העתק של אגרה ששולמה בתיק אחר המתנהל בין התובע לבין הנתבעים ולפיכך, אף לשיטתו, יש להפחית סכום זה (סך של 6,250 ₪) מסך ההוצאות שנדרש במסגרת הודעתו ולפיכך, סכום זה אינו נלקח בחשבון במסגרת החלטה זו.
עוד אציין, כי שמורה הזכות לתובע להגיש תביעה נפרדת לגבי דמי השימוש הראויים המגיעים לו ועניינה של תביעה זו בסילוק יד בלבד מהנכס.

בכל הנוגע להסכם שכר הטרחה:
אין חולק, כי הסכם שכר הטרחה נחתם ביום 2.1.2015, בעוד כתב התביעה בתיק דנן הוגש ביום 23.6.2016 דהיינו, הסכם שכר הטרחה נחתם כשנה וחצי עובר למועד הגשת התביעה.
איני מקבל את עמדת התובע לפיה, לאור העובדה שהסכם שכר הטרחה נושא בכותרתו את המילים "הסכם שכר טרחה- בתביעת סילוק יד ופינוי", הרי שיש מקום לטענה לפיה, הסכם שכר הטרחה עוסק גם בתיק דנן.
כפי הידוע, התובע פתח במספר רב של הליכים כנגד הנתבעים, כאשר תביעה אחת נמח קה והנתבעים חויבו בהוצאות; בתיק שהתנהל בהוצאה לפועל התקבלו חלק מטענות הנתבעים; התביעה לדמי שימוש ראויים עדיין תלויה ועומדת.
לא יכולה להיות מחלוקת, כי כל ההליכים שפתח התובע כנגד הנתבעים, נפתחו לגבי המקרקעין שבנדון והכל בהקשר לטענות התובע כי על הנתבעים לסלק ידם מהמקרקעין.
לפיכך, גם אם הסכם שכר הטרחה אינו נחתם בעינינו של תיק זה (אלא בעניינם של תיקים אחרים) , הרי לאור העובדה שעסקינן במקרקעין כשהסעד המבוקש הוא בין היתר פינוי וסילוק יד, סביר כי בכותרתו ייכתב " תביעת סילוק יד ופינוי"- היות וזה הסעד העיקרי (יחד עם סעדים נוספים ) אותו ביקש התובע משך כל "הדרך".
יוצא אפוא, כי לא מן הנמנע שהסכם שכר הטרחה נחתם בעניין הליכים הקודמים שניהל התובע כנגד הנתבעים, ולאו דווקא בעניין התיק דנן (וזאת בין היתר לאור הפער הכרונולוגי בין מועד חתימת הסכם שכה"ט לבין מועד הגשת התביעה דנן).
עוד אוסיף, כי מכל מקום, אני סבור כי מדובר בסכום גבוה, שאינו פרופורציונאלי לשירות שניתן בתיק זה , בשים לב לעובדה שלא התקיימו ישיב ות הוכחות.
לאור כל האמור, אני פוסק כי על הנתבעים לשלם לתובע שכר טרחת עו"ד בשיעור של 15,000 ₪ כולל מע"מ .

בכל הנוגע להוצאות משפט:

התובע עותר לשכר טרחת חוקר בסך של 2,000 ₪ - לא צורפה על ידי התובע כל אס מכתא בגין הוצאה זו, וכל שכן, לא הוכח כי הוצאה זו הוצאה לעניין התיק דנן, ולפיכך אני דוחה הוצאה זו.

התובע עותר לשכר טרחת שמאי בסך של 3,000 ₪ - לא צורפה על ידי התובע כל אסמכתא בגין הוצאה זו, וכל שכן, לא הוכח כי הוצאה זו הוצאה לעניין התיק דנן ולפיכך, אני דוחה הוצאה זו.

בכל הנוגע לדמי מסירת כתבי בי-דין בסך של 3,000 ₪ - לא צורפו אסמכתאות על ידי התובע להוצאות אלה, לא הוכח כי ההוצאות הוצאו בעניין התיק דנן ומכל מקום, אני סבור כי מדובר בסכום שאינו סביר כל ועיקר. לפיכך אני דוחה הוצאה זו.

בכל הנוגע להוצאות בגין צילום ומזכירות בסך 3,000 ₪ - לא צורפו אסמכתאות על ידי התובע בגין הוצאות אלה, לא הוכח כי ההוצאות הוצאו בעניין התיק דנן ומכל מקום, אני סבור, כי מדובר בסכום שאינו סביר כ לל ועיקר. לפיכך אני דוחה הוצאה זו.

בכל הנוגע להוצאות בגין אגרת בית משפט בסך 650 ₪- צורפה אסמכתא המעידה כי באגרה שולמה בתיק דנן ולפיכך, אני מאשר הוצאה זו.

מהסך הכולל אותו נדרשים הנתבעים לשלם לתובע יש להפחית סך של 5,000 ₪ כולל מע"מ לאור העדר מילוי החלטות בית המשפט ובהתאם לפרוטוקול הדיון מיום 8.3.17.

סוף דבר;

הנני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע שכר טרחת עו"ד בשיעור של 10,000 ₪ כולל מע"מ והוצאות משפט הכוללות אגרת בית משפט ראשונה בסך של 650 ₪. הסכום ישולם בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

ניתן בזה פטור ממחצית שנייה של אגרת בית משפט. יש לציין, כי הסכום נפסק בין השאר על רקע הסכמה דיונית, דבר שחסך שמיעה של ראיות.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ד' אדר תשע"ח, 19 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.