הדפסה

בית משפט השלום בקריות ת"א 45032-08-19

בפני
כבוד ה שופט שלמה מיכאל ארדמן

תובעים
שלימוב מיכל

נגד

נתבעים
מנורה מבטחים ביטוח בע"מ

פסק דין

בפני שאלת הסמכות העניינית בתיק זה.

בתיק זה הוגשה לבית משפט זה תובענה לתשלום תגמולי ביטוח בגין כיסוי ביטוחי לאובדן כושר עבודה, על פי פוליסת ביטוח חיים. עוררתי בפני הצדדים את השאלה, האם אין התובענה בגדר סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה, על פי הלכת רע"א 7513/15 ‏ מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ נ' פלונית [ניתן ביום 21.3.2016]) (להלן: "הלכת מנורה").

בתגובה לאמור, טענו הצדדים כי נוכח העובדה כי הביטוח נערך על ידי התובעת כביטוח פרטי, אין עסקינן בתביעה כנגד "קופת גמל", ועל כן הסמכות לדון בתובענה הינה בידי בית משפט זה. לעניין זה גם הפנתה התובעת לפסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז ברע"א (מרכז) 49111-03-19 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' נ.נ. [ניתן ביום 2.4.2019] (להלן: "הלכת נ' ").

דיון והכרעה:
בניגוד למצגה של התובעת, אמנם בהלכת נ' נקבע כי ביטוח פרטי אינו בגדר "קופת גמל" (ראה גישה דומה בסע"ש (עבודה ת"א) 49399-09-16 פלונית נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ [ניתן ביום 4.2.2017]), אך קיימת גם גישה הפוכה בבתי המשפט. כך נקבע בפסקי הדין הבאים כי לתביעה לאובדן כושר עבודה כנגד חברת ביטוח, הינה תביעה כנגד "קופת גמל", ועל כן בסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה (ראה: ק"ג (עבודה ת"א) 33587-06-19 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' י.י. [ניתן ביום 20.10.2019]; ת.א. (שלום ת"א) 21520-02-19 גולדפדר נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ [ניתן ביום 19.5.2019]).

כך גם נקבע בת.א. (שלום חיפה) 1889-12-17 והבה נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ [ניתן ביום 11.4.2019], כי גם פוליסה שאינה מוגדרת כ"קופת גמל משלמת לקצבה" על פי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 ואינה פועלת מכח תקנון קרן פנסיה היא עדיין בגדר "קופת גמל" לצורך קביעת סמכות בית הדין לעבודה על פי סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 המפנה להגדרת קופת גמל בסעיף 1 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958.

עוד נפסק כי גם מי שכרת חוזה עם חברת ביטוח כעצמאי, הפוליסה שנכרתה הינה בגדר "קופת גמל" כאמור, ותביעה בגינה תחשב כתביעה כנגד "קופת גמל" לצורך קביעת סמכותו של בית הדין לעבודה (ראה: ק"ג (עבודה ת"א) 1482-04-19 קרן המילואים חברי קיבוץ יזרעאל אגודה שיתופית בע"מ נ' לואיס לי ליליה [ניתן ביום 7.8.2019]; ת"ק (עכו) 38262-05-19 ראם נ' כלל חברה לביטוח בע"מ [ניתן ביום 29.7.2019]; ת"צ (ת"א) 35374-10-16 אסולין נ' פסגות קופות גמל ופנסיה בע"מ [ניתן ביום 13.11.2017] (ביטוח חיים קבוצתי שעשתה קופת גמל); ת.א. (שלום ת"א) 71926-02-19 חגלה עוראבי נ' הראל חברה לביטוח בע"מ [ניתן ביום 28.10.2019]).

עוד אפנה לפסיקה המרחיבה את המונח "קופת גמל" גם למשווק פנסיוני (ראה: ת"צ (מרכז) 12271-06-18 אינטרטור נ' אגם לידרים (ישראל) סוכנות לביטוח (2003) בע"מ [ניתן ביום 10.3.2019], ולגופים נוספים דוגמת הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה (ראה: ע"ע (עבודה ארצי) 68380-09-16 כפיר מעליות תעשיות (1996) בע"מ נ' הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה בישראל [ניתן ביום 17.10.2007]).

עיון בחוקים הרלבנטיים ובהלכת מנורה עצמה, מלמד כי אין יסוד לגישה המצמצמת שננקטה בהלכת נ'. ראשית, על פי ההגדרה החקיקתית עצמה:

סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 מקנה סמכות ייחודית לבית הדין לעבודה, לגבי
"תובענות של חברים או חליפיהם או של מעסיקים או חליפיהם נגד קופות גמל, כמשמעותן בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, או תובענות של קופות הגמל נגד חבריהן או חליפיהם או נגד מעסיקים או חליפיהם הכל אם התובענות נובעות מהחברות בקופות או מחבותם של מעסיקים לקופות, לפי הענין וכן כל תובענה לקצבה הנובעת מיחסי עבודה"

סעיף 1 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 מגדיר "קופת גמל":

"קופת חולים, קופת תגמולים, קרן פנסיה או ביטוח או קרן או קופה כיוצא באלה שהעובד חבר בה, או קופת גמל כמשמעותה בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה שהמעסיק והעובד או המעסיק בלבד חייבים לשלם לה מכוח הסכם קיבוצי או צו הרחבה, או מכוח חוזה עבודה או הסכם אחר בין העובד והמעסיק שניתנה להם הסכמת קופת הגמל וכן קופת גמל כאמור שמטרתה ביטוח העובד ושאיריו שהעובד בלבד חייב לשלם לה מכוח הסכם קיבוצי או צו הרחבה או תאגיד ששר העבודה אישר תשלום לו לענין סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 " (ההדגשה שלי – ש.א.).
מעצם ההגדרה, ברור הוא כי הגדרת קופת גמל בחוק זה מרחיבה יותר מההגדרה החקיקתית של "קופת גמל", ועל כן אין לפנות להגדרת קופת גמל בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 כפי שעשה בית המשפט המחוזי בעניין נ'. הוא הדין בהגדרות חקיקתיות אחרות.

בהלכת מנורה, אימץ בית המשפט העליון את עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה בבג"צ 10015/09 הראל חברה לביטוח נ' אשבל [ניתן ביום 15.12.2009], כי:

"בבואנו לפרש את הקבוע בסעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה, יש לנקוט בגישה פרשנית רחבה למונח "חברות בקופות גמל", ולראותו כמסמיך את בית הדין לעבודה לדון בכלל התובענות שעילתן ביחסים שבין מבוטחים בביטוח פנסיוני לבין הגוף המבטח, בין אם מקור הפוליסות ביחסי עבודה בין אם לאו. כך, יש לראות בתביעות הנוגעות לכלל המוצרים הפנסיוניים, לרבות כאלה אשר מקורם בהסדרים ביטוחים-מסחריים שאינם קשורים ליחסי עבודה, כבאות בגדר סמכותם של בתי הדין לעבודה. עמדה זו נסמכת על ההנחה, כי הסמכת בית הדין לעבודה לדון בתביעות לפי סעיף 24(א)(3) מבוססת על אופיו הסוציאלי של המוצר הפנסיוני, ועל כן השאלה האם הוגשה תביעה כזו או אחרת על רקע של יחסי עבודה אינה רלבנטית, ואין צורך להידרש לה."

וכן:

"כי התניית הסמכות העניינית לדון בתביעות קופות גמל רק במקרים בהם רקע של יחסי עבודה, יוצרת מצב בו שתי תביעות זהות כנגד גופים מבטחים יידונו בערכאות שונות רק בשל העובדה שברקע האחת מתקיימים יחסי עבודה ואילו ברקע השניה אינם מתקיימים, ודבר זה עלול להוביל לפיתוחן של הלכות סותרות בסוגיות משפטיות זהות. לדידו, הפרשנות הראויה לחוק בית הדין לעבודה היא כזו המסמיכה את בית הדין לעבודה לדון בתביעות הנוגעות לכלל מוצרי החיסכון הפנסיוני הקיימים בישראל – ביניהם הסדרי פנסיה תקציבית; קרנות פנסיה (לרבות קופות גמל כמשמעותן בחוק קופות גמל); פוליסות ביטוח חיים למקרה של מוות או אבדן כושר עבודה; פוליסות ביטוח לקצבה; פוליסות ביטוח הוניות; וקופות גמל לתגמולים שאינה קופת ביטוח – בלא תלות בשאלת יחסי העבודה, או באופי הסכסוך. לשיטת היועץ, מאחר שכלל המוצרים הללו משמשים להגשמתה של אותה תכלית חברתית מתחום הביטחון הסוציאלי, יש לראותם כמוצרים זהים לעניין חוק בית הדין לעבודה, ולהכלילם בגדר סמכותו".

במילים אחרות, העובדה כי כמו בענייננו, מדובר בפוליסת ביטוח חיים, בה בוטח האדם בגין אובדן כושר עבודה, כאשר כמצוין בפוליסה עסקינן במטפלת בתינוקות במעון, משייכת את התביעה, לתביעות בגין הבטחון הסוציאלי. העובדה כי הפוליסה נעשתה על ידי התובעת באופן פרטי, וכי לא מדובר בפוליסה המוגדרת "כקופת גמל" לצורך בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 אין בה כדי לשלול את סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה.

אשר על כן, ומתוקף סמכותי על פי סעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, אני מורה למזכירות בית המשפט להעביר את הדיון בתובענה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ו כסלו תש"פ, 24 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.