הדפסה

בית משפט השלום בקריות ת"א 43390-10-10

בפני
כב' השופטת עידית וינברגר

התובע

עו"ד ויקטור מנסור

נגד

הנתבעים

  1. עזבון המנוחה אמינה ח'דור
  2. חדר ח'דור
  3. ריזק ח'דור
  4. מחמוד חדור
  5. עיזבון המנוח מוחמד ח'דור
  6. אמנה חדור
  7. עזבון המנוח עזאת ח'דור ז"ל
  8. אחמד ח'דור
  9. נאדיה ח'דוד

החלטה

לפניי בקשת כב' רשם ההוצאה לפועל סאלם ג'דעון, בהתאם לסעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז – 1967, להבהיר את פסק הדין שניתן בתיק זה ביום 11.7.16 (להלן:"פסק הדין").

בהתאם לתקנה 20 לתקנות ההוצאה לפועל, אפשרתי לבעלי הדין להגיש טיעוניהם טרם מתן החלטה. התובע הגיש טיעוניו. הנתבע 8 הגיש טיעונים וטיעונים משלימים .
לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ו בפסק הדין, אני מבהירה את הנקודות אותן ביקש כב' הרשם להבהיר, כמפורט להלן:

בפסק הדין הורתי על פירוק השיתוף בחלקה 1 בגוש 11112 ברחוב אנילביץ 11 בחיפה (להלן:"החלקה") בדרך של מכירה. עוד קבעתי כי זו תיעשה בתיק ההוצאה לפועל 13-01092-97-2 במסגרתו מונה התובע ככונס נכסים על זכויות החייבים בחלקה.

בהחלטתו, ציין כב' הרשם ג'דעון כי הצדדים חלוקים בשאלה, האם פסק הדין העניק למר אחמד ח'דור, הנתבע 8, זכות קדימה לרכישת זכויות בנכס, ואם כן, האם היא חלה על כל יתר בעלי הזכויות בנכס.

בנקודה זו אבהיר, כי פסק הדין לא העניק לאחמד ח'דור (נתבע 8) זכות קדימה. זכות הקדימה שלה טוען הנתבע 8 לא היתה חלק מהפלוגתות בתביעה שבפניי, ופסק הדין לא קבע כי לנתבע 8, או לכל בעל דין אחר, זכות קדימה שלא היתה קיימת לו על פי דין, עובר ל מתן פסק הדין.
הזכות אליה התייחסתי בהחלטתי מיום 30.6.15, ולאחר מכן בפסק הדין, היא זכות הרשומה בפנקסי המקרקעין, ולפיה זכויותיהם של כל יורשי המנוח חסן כדור (ח'דו ר), כפופות להוראות סעיפים 3 ו- 5 בצוואתו, לפי שטר 18908/91. אין חולק על קיומה של זכות זו, בהתאם לצוואה, שלא פסק קבע אותה, אל א הרישום בפנקסי המקרקעין.

בסיכומיו, טען הנתבע 8 טען שקיימת לו זכות קדימה, על פי הוראות צוואת אביו, ו כי זכות זו מונעת את האפשרות להורות על פירוק השיתוף בדרך של מכירה.
בהחלטתי מיום 30.6.15 ולאחר מכן בפסק הדין, דחיתי טענה זו, וקבעתי כי זכות הקדימה, היינו הזכות המוקנית ליורשי המנוח, אביהם של הנתבעים 2-9 על פי צוואתו, אין בה כדי למנוע את פירוק השיתוף בדרך של מכירה.
בפסק הדין קבעתי כי, אם לא יממשו היורשים את זכותם לרכוש את חלקי החייב (1/16) לא ימנע הדבר את מכירת החלקה במסגרת תיק ההוצאה לפועל.

כב' הרשם ציטט את סעיף 38 לפסק הדין וביקש כי אבהיר, לאור העובדה שכתבתי "יורשי המנוחה" האם הכוונה היתה לריזק ח'דור, יורשה היחיד של המנוחה אמינה ח'דור.

בסעיף 38 לפסק הדין נכתב כך:
"כפי שקבעתי בהחלטתי מיום 30.6.15 זכות הקדימה של יורשי המנוחה, בעלי הזכויות בחלקה, תוכל למצוא ביטויה בהליך המכירה, אולם אם לא יממשו היורשים את זכותם לרכוש את חלקי החייב במקרקעין, לא ימנע הדבר את מכירת החלקה במסגרת תיק ההוצאה לפועל, לצד שלישי ". (ההדגשה אינה במקור – ע.ו).
המילים המעוררות קושי הן "יורשי המנוחה" – וכאן עלי להבהיר כי אכן נפלה טעות סופר בפסק הדין, והכוונה היתה ליורשי המנוח (לא המנוחה). המנוח הוא חסן ח'דור (כדור) אביהם של הנתבעים 2-6 שמכח צוואתו נרשמו זכויותיהם בחלקה.
על כן, הכוונה לכל יורשי המנוח ח'דור חסן (על פי השטר יוצר הזכויות), לרבות אחמד ח'דור.

עוד התבקשתי להבהיר, האם זכותו של אחמד ח'דור, ככל שהיא קיימת, חלה כלפי בעלים מסוימים בחלקה או כלפי כל בעלי הזכויות בחלקה?

זכויותיה של המנוחה אמינה ח'דור בחלקה, לא באו לה מכח צוואת בעלה המנוח, והן אינן כפופות להוראות הצוואה. על כן, לאף אחד מיורשי המנוח אין זכות קדימה בזכויות שלה.
לכן, כתבתי בסעיף 38 לפסק הדין (בשורה השלישית) כי את הזכות על פי הצוואה ניתן יהיה לממש רק בחלקי "החייב", ולכך התכוונתי.

כב' הרשם ביקש כי אבהיר אם התכוונתי לנתבעים 1,2 ו- 4 או רק לאחד מהם. בנקודה זו אבהיר כדלקמן:
כפי שצוין בכתב התביעה, התובע מונה על ידי כב' ראש ההוצל"פ דאז, בהחלטתו מיום 29.4.99 ככונס נכסים לזכויותיהם של הנתבעים 1 ו- 2 – עזבון המנוחה אמינה ח'דור וחדר ח'דור (רא ה החלטת ראש ההוצל"פ, נספח ב' לכתב התביעה המתוקן).
אין חולק, כי החייבים בתיק ההוצל"פ הם הנתבעים 1, 2 ו- 4, עם זאת, במהלך בירור התביעה, הבהיר התובע, עו"ד מנסור, כי ביחס לנתבע 4, מחמוד ח'דר, התנהל הליך פשיטת רגל, ובשל כך לא חל צו הכינוס על חלקיו בחלקה . לטענתו, משהתברר לו כי צו הכינוס בעניינו של מחמוד בוטל, יש בכוונתו להגיש בקשה בתיק ההוצל"פ להחיל גם על זכויותיו את צו הכינוס (ראו סעיף 5 לסיכומי הביניים מטעם התובע שהוגשו לתיק ביום 7.5.15).
עד למועד מתן פסק הדין, לא הוצגה בפניי כל החלטה של ראש ההוצל"פ בדבר החלת צו הכינוס גם על חלקיו של הנתבע 4 בחלקה.

במהלך בירור התביעה, התקיים גם בעניינו של הנתבע 2 הליך פש"ר, אך מאוחר יותר ניתן אישור להמשיך בהליך נגדו.
בעת מתן פסק הדין, היה הנתבע 2 צד להליך, וביום 23.6.16 הודיע עו"ד רונן, המנהל המיוחד לנכסי החייב 2, את עמדתו ביחס לתביעה זו.
מהודעת עו"ד רונן שהו גשה לתיק זה (אותה התכוון להגיש בתיק הערעור המתנהל בפני כב' השופטת שלאעטה חלאילה) אני למדה כי לאחר מתן פסק הדין, ביום 30.5.19, ניתן צו הפטר לנתבע 2.

יובהר, כי בעת מתן פסק הדין חל צו כינוס הנכסים על חלקיהם של הנ תבעים 1 ו- 2.
בסעיפים 2 ו- 3 לפסק הדין הבהרתי מיהם החייבים בתיק – הנתבעת 1, שלה 8/16 חלקים בחלקה, והנתבע 2 שלו 1/16 חלקים. בעת מתן פסק הדין, היה נתבע 2 ה"חייב" היחיד (במובן זה שצו הכינוס חל רק על חלקו ועל חלקה של המנוחה , אף כי אין חולק שהוא חייב בתיק).
על כן, קבעתי בסעיף 38 לפסק הדין, כי ליורשי המנוח, ובכללם אחמד ח'דור, הזכות לרכוש את חלקי החייב, וכוונתי היתה לחלקיו של נתבע 2.
זכות זו, הרשומה בספרי המקרקעין על זכויות יורשי המנוח , חלה על חלקו של הנתבע 2, חדר ח'דור, ועל חלקו של הנתבע 4, אך פסק הדין לא עסק בחלקו של הנתבע 4, כאמור.

אבהיר עוד, כי בעת מתן פסק הדין, לא נעלמה מעיניי העובדה, שכאשר צפויה מכירת החלקה בשלמותה, נראה שרכישת זכויותיו של חייב שבבעלותו 1/16 חלקים בלבד מהחלקה, על ידי הנתבע 8 או כל יורש אחר, אינה כדאית לרוכש, משום שאינה מכסה את החוב לנושה , וממילא לא יהיה בה ליתר את מכירת החלקה כולה , אך זהו המצב המשפטי הקיים בתיק, ולא ניתן היה להגיע לתוצאה אחרת בפסק הדין.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים, ותביאה לידיעת כב' הרשם סאלם ג'דעון.

ניתנה היום, י' אב תשע"ט, 11 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.