הדפסה

בית משפט השלום בקריות ת"א 34360-08-14

בפני
כבוד ה שופטת פנינה לוקיץ

תובעת

עמאד טאהא עבודות בניין ופיתוח בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אופיר מעוז

נגד

נתבעת
מועצה מקומית ג'דיידה -מכר
ע"י ב"כ עו"ד א. עבוד ואח'

פסק דין

בפני תביעה כספית בגדרה מבקשת התובעת, שהיא חברה קבלנית לעבודות בניה (להלן: " תובעת" או "הקבלן"), לחייב את הנתבעת לשלם לה סך של 250,640 ₪ שהינה יתרת התמורה הנטענת בגין עבודות שיפוץ שביצעה התובעת בשני בתי ספר בתחום השיפוט של הנתבעת, בהתאם להזמנת הנתבעת.

תמצית העובדות והשתלשלות ההליך המשפטי:
בחודש 7/2007 פרסמה הנתבעת מכרז זוטא לביצוע עבודות שיפוץ בבית הספר המקיף בג'דידה (להלן: "חטה"ב")(נספח 1 לת/4, להלן: "המכרז").

התובעת זכתה במכרז בהתאם להצעתה וביום 30.7.07 נחתם בין הצדדים הסכם לביצוע העבודות הכלולות במכרז כאשר בסעיף 7 להסכם כי התמורה עבור ביצוע העבודות לא תעלה על הסך של 260,000 ₪ כולל מע"מ (נספח 1 לת/4, להלן: "ההסכם"). בהתאם ל סעיף 8 להסכם נקבע כי התמורה תחושב על בסיס מכפלת הכמויות שיבוצעו בפועל, מוכפלות במחירי דקל שיפוץ חוברת אפריל 2006 (סעיף 8.1 להסכם), כמו כן סוכם בין הצדדים כי על סכום התמורה האמור תינתן הנחה בשיעור של 25%.

הצדדים אינם חלוקים על כך שהתובעת ביצעה עבודות נוספות מעבר לעבודות המפורטות בכתב הכמויות שצורף להסכם, אולם התגלעו ביניהם מחלוקות בשאלות הבאות כפי שאלו הוגדרו בהסכמה:
האם זכאית התובעת לתשלום עבור עבודות נוספות שביצעה מעבר למפורט בכתב הכמויות לפי מחיר שונה מהמחיר החוזי ואשר אינו כולל הנחה בשיעור 25%?
האם זכאית התובעת לתשלום בגין עבודות אשר לא אושרו בחשבון הסופי שנערך על ידי מהנדס המועצה (נספח ב' לנ/3)?

הבסיס למחלוקות בין הצדדים תחילתו בגרסתם השונה באשר לתוכנה של פגישה שהתקיימה בסמוך לאחר תחילת ביצוע העבודות במשרדי המועצה. אין מחלוקת כי בישיבה זו התבקשה התובעת לבצע עבודות נוספות, כפי שיפורט להלן, אולם קיימת מחלוקת באם גם הוסכם בה כי תמחור העבודות הנוספות יהא שונה מזה של העבודות הכלולות במכרז, דהיינו, ללא אותה הנחה של 25% (להלן: "הפגישה").

לטענת התובעת בישיבה השתתפו: מנהל התובעת (להלן : "עמאד"), ראש המועצה לשעבר- מר עפיף כיאל, מהנדס המועצה דאז– מר אנטון אבו סמרה (להלן: "אבו סמרה"), גזבר המועצה דאז - ג'מאל כיאל, המפקח על ביצוע פרויקטים הנדסיים במחלקת הנדסה אצל הנתבעת דאז – מר מחמוד עבד אלגני (להלן: " עבד אלגני") והיועץ המשפטי של המועצה דאז - עו"ד עבד הואש.

מתוך המשתתפים בפגיעה העידו בפני, עמאד ועבד אלגני שהעידו מטעם התובעת, ואבו סמרה והגזבר, מטעם הנתבעת. יצויין כבר עתה כי הגזבר כלל לא זכר את הפגישה ולפיכך עדותו לא יכלה לשפוך אור על אשר הוסכם בה, ואילו אבו סמרה אישר את קיומה של הפגישה אולם טען היועמ"ש והגזבר כלל לא היו נוכחים בה, והוא חלק על טענות התובעת באשר לתוכן הפגישה.

אין כל תיעוד בכתב ביחס לפגישה אך מעדויות הצדדים עולה במפורש כי במסגרת הפגישה התובעת אכן התבקשה לבצע עבודות נוספות מעבר לעבודות מושא ההסכם. עבודות נוספות אלה כוללות ברובן עבודות בחדר המחשבים בבית ספר אחר, הוא בית ספר אלבירוני (להלן: "חדר המחשבים"), ובחלקן הקטן כוללות עבודות נוספות בחטה"ב (עמ' 4 שורות 10 -20 וכן עמ' 8 שורות 2-1) (להלן: "העבודות הנוספות").
בהמשך אתיחס לגרסאות הנוגדות ביחס לאשר הוסכם באותה פגישה.

עם סיום העבודות הגישה התובעת חשבון, אשר כונה על ידה חשבון חלקי 1 (נספח 2 לת/4) לפיו התמורה עבור סך העבודות שביצעה התובעת עמד על סכום כולל של 470,762 ₪. מתוך סכום זה שילמה הנתבעת סך של 307,805 ₪ (נספח 4 לת/4) בהתאם לחשבון סופי שנערך על ידה (נספח ב' לנ/3).

טרם הגשת התביעה ניסו הצדדים ליישב את המחלוקות ביניהם באמצעות פניה להליך של בוררות בפני הבורר מר חליל מוניר, זאת במהלך שנת 2010. אולם הליך זה לא צלח. גם לאחר הגשת התביעה נעשו ניסיונות נוספים לסיים את המחלוקת מחוץ לכותלי בית המשפט, אך גם ניסיונות אלה לא נשאו פרי ומשכך נדרשת הכרעה במחלוקות ביניהם.
ראיות הצדדים
מטעם התובעת העידו מנהל התובעת, עמאד, מר פאדי סבאג מי שהיה האחראי והמפקח על ביצוע העבודות מטעם התובעת (להלן: "פאדי"), וכן הוגש תצהירו של עבד אלגני, מי ששימש עד לסוף שנת 2007 כמפקח על הפרויקטים במועצה, ובין היתר פיקח על העבודות מושא ההליך (ת/1). תצהירו של עבד אלגני תמך בטענת התובעת בדבר קים הישיבה, המשתתפים בה והסכיום שהושג בה לגבי ביצוע עבודות נוספות ותמחורן בהתאם למחירון דקל. אין בתצהיר עבד אל גני כל התיחסות להת חשבנות בין הצדדים עם סיום העבודות, אולם צויין על ידו בסעיף 10 לת/1 כי למיטב ידיעת ו העבודות הוש למו על ידי התובעת לשביעות רצון הגורמים במועצה.

מטעם המועצה הוגשו תצהירים של מי שמשמש כמהנדס המועצה מחודש 4/14 ואילך (זמן רב לאחר סיום העבודות), מר שבל מוחמד (להלן: "שבל") אשר ציין כי כל האמור בתצהירו מבוסס על עיון במסמכים שונים ובירור מידע עם מי ששימש אז כמהנדס המועצה. כמו כן הוגש תצהיר קצר ולקוני של גז בר המועצה, מר ג'מאל כיאל אשר הכחיש את טענות התובעת באופן כללי, טען לשיהוי בהגשת התביעה וטען כי לאחר שהעבודה הסתיימה, החשבון שהגישה התובעת הועבר לגורמים האחראים אצל הנתבעת (מבלי שציין כלל מי הם) ומה שאושר שולם.

בנוסף העידה הנתבעת את אבו סמרה, זאת לאחר שבקשתה להעידו חרף אי הגשת תצהירו נענתה. הבקשה נענתה לאחר שהותר לתובעת להוסיף תצהיר משלים של פאדי (ת/3), ממנו עלה כי קודם להגשת תצהירי התובעת הוא פנה לאבו סמרה על מנת שהלה יחתום על תצהיר מטעמה, אך פנייתו נענתה בתשובה שאבו סמרה אינו זוכר פרטים רלבנטיים בשל חלוף הזמן הרב מאז ביצוע העבודות ומאז סיים תפקידו במועצה בשנת 2011.
9. קודם שאפנה לבחון את טענות הצדדים לאור העדויות שהובאו בפני, אקדים ואתייחס לעדותו של אבו סמרה, אשר עליה בעיקר מבססת הנתבעת את עיקר טענותיה בנסיונה להביא לדחיית התביעה.

כאמור לעיל, לא הוגש תצהירו של אבו סמרה, ושוכנעתי מהעדויות שהובאו בפני כי שני הצדדים ביקשו להביא עדותו באמצעות תצהיר, אך הוא סרב לפניות אלו.

אין ספק כי אבו סמרה הינו עד מפתח בהליך זה, כאשר מצד אחד התובעת ביקשה להעידו בין היתר לאור העובדה כי במהלך שנת 2010 (בעודו משמש כמהנדס המועצה, תפקיד ממנו פרש בשנת 2011) המציא לבורר מכתב ממנו מסיקה התובעת שאבו סמרה אישר לבורר כי אין למעשה מחלוקת בין הצדדים באשר לכמויות שביצעה התובעת, וכי אלו נבדקו ע"י מר חביב כמיל ומר עבד אלגני מטעם הנתבעת בתיאום עם סבאג נציג התובעת, וכי המחלוקת כפי שזו הוצגה בפני הבורר נגעה רק לשאלה באם התובעת זכאית לתמורה בגין העבודות הנוספות ללא הנחה, כטענתה, אם לאו (סעיפים 4-5 לנספח "ג" לנ/3 – להלן: " המכתב לבורר"), זאת בנוסף למחלוקת בקשר לליקויים נטענים בעבודות שביצעה התובעת.

מצד שני, בסופו של יום הובא אבו סמרה כעד מטעם הנתבעת, כאשר שוכנעתי כי פנייה של התובעת אליו להעיד בהליך נענתה בתשובה שאינו זוכר דבר מאחר ופרש מעבודתו במועצה כ-4 שנים לפני שהיתה פנייה אליו בענין (כפי שעולה מתצהיר סבאג מיום 17.2.16 (ת/3).

10. במהלך עדותו הראשית התברר כי אבו סמרה עיין במסמכים שונים שהמציאה לו הנתבעת קודם למתן עדותו, ולאחר שמיעת עדותו, שוכנעתי, ללא שנותר בי ספק כלשהו, כי הוכן לקראת עדותו זו ע"י מי מטעם הנתבעת. ניתן היה להבין מעדותו, כי למרות שהעיד יותר מ-6 שנים מאז שפרש, ויותר מ-7 שנים לאחר שעבר על החשבון הסופי (אליו אתיחס בהמשך), הוא התיימר לזכור פרטי פרטים של החשבון ונתן הסבר למחיקות שטען כי ביצע על גבי החשבון (עמ' 15 לפרוטוקול) ואף נזכר בשרשרת ארועים שהתרחשה אי שם בשנת 2008 (עמ' 16).

אומר כבר עתה, והדבר הינו בעל משמעות לקביעותי בהמשך, כי התרשמתי לרעה מעדותו של אבו סמרה. התרשמתי כי עדותו ניתנה תוך "יישור קו" עם עמדת הנתבעת, גם כשהדבר עמד בניגוד למכתב לבורר שכתב שנים קודם לכן.
כך למשל: בעוד שבסעיף 4 למכתב לבורר צויין כי חשבון התובעת נבדק ע"י כמיל חביב ועבד אלגני (כנציעי המועצה) , הרי שבעדותו טען, ועמד על כך, שעבד אלגני לא בדק את חשבון התובעת מאחר וסרב לעשות כן לאחר שסיים את תפקידו במועצה . משהתברר לו כי הדבר סותר את האמור במכתב, תיקן את דבריו וציין כי אולי עבד אלגני נפגש עם כמיל חביב לבדיקת החשבון (עמ' 17 שורות 1-7).

כך גם התרשמתי שהסבריו הכיצד אישר את החשבון על אף שטען כי לא בוצעה מסירה של הפרויקט, נשמעו דחוקים והוא התפתל בתשובותיו כאשר מחד תירץ את חתימתו על גבי אישור החשבון הסופי בחודש 6/08 בכך ש"אין ברירה" (עמ' 17 שורות 8-13), כאשר מנגד טען כי בהעדר מסירה של הפרויקט ובהעדר חתימה של התובעת על החשבון כלל לא היה מקום לאשרו (עמ' 17 שורות 16-24).

11. עיקר ניתן היה להתרשם ברורות מעדות אבו סמרה, כי עדותו ניתנה מתוך חשש שמה יבולע לו והוא יחויב, כבעל תפקיד אצל הנתבעת במועדים הרלבנטיים, בחיוב אישי כלשהו באם הנתבעת תאלץ לשאת בתשלום החורג מתקציב המכרז. התרשמתי באופן ברור כי אבו סמרה ביקש "ליישר קו" עם עמדת הנתבעת על מנת להמנע מאפשרות חיוב כזו, ולשם כך מסר גרסה לפיה אישור החשבון הסופי נעשה על ידו לאחר בדיקה (של כמיל חביב ושלו יחדיו) , תוך המעטת חלקו של עבד אלגני בהליך האישור, תוך שהוא נותן הסברים לתיקונים שונים בחשבון בחלוף כמעט 10 שנים מהמועד שחתם על החשבון ואישר אותו , מבלי שהסברים אלו ניתנו על ידו לתובעת בשלב מוקדם יותר והם בבחינת "הסברים בדיעבד" שלא ניתן בחלוף שנים כה ארוכות לבדוק אותן לגופן, ותוך שהוא מאשר בעדותו כי אינו יכול לסתור את טענת התובעת כי החשבון הסופי כפי שאישרו, לא הועבר לעיונה אי פעם עד לניהול הליך זה (חשבון שכאמור או שר על ידו בחודש 6/08!!!).

משנאמרו דברים אלו בתמצית, אעבור להכריע בסוגיות שבמחלוקת לפי הראיות שהציגו הצדדים.

12. טענת השיהוי
קודם שאפנה לבירור הטענות לגופן אסיר מעל דרכי את טענת הנתבעת כי יש לדחות את התביעה מאחר והגשה בשיהוי.
אכן נכון כי התביעה הוגשה קרוב מאוד לתום תקופת ההתיישנות לגביה, בהתחשב בכך שחשבון התובעת הוגשת בחודש 11/07 ואישור החשבון נעשה ע"י הנתבעת בחודש 6/08, ונכון גם שחלוף הזמן גרם לקושי לנתבעת בניהול הגנתה הן בשל חילופי גברי תכופים במועצה מאז סיום ביצוע העבודות ועד לניהול ההליך המשפטי, אולם למרות זאת אינני מוצאת שהנתבעת יכולה להבנות מטענת השיהוי.

הטעם העיקרי לקביעתי זו הינו כי במהלך שנת 2010 ניהלו הצדדים הליך בוררות בפני גורם מקצועי, אשר לא השלים את ההליך בפניו, ככל הנראה בשל קושי בשיתוף פעולה מצד הנתבעת. עם זאת ברור כי לצורך ניהול הליך זה ביצע אבו סמרה בדיקה כלשהי של טענות התובעת שכן הוא כתב את המכתב לבורר בחודש 9/2010 ואין אלא להניח כי עשה כן לאחר שערך בדיקה כלשהי ביחס לדרישות התובעת לתשלום נוסף.

אינני מוצאת כי חלוף 4 שנים נוספות עד להגשת התביעה עולות כדי שיהוי המצדיק את דחיית התביעה בשל כך, מה גם שאין מקום לזקוף לחובת התובעת את חילופי הגברי בראשות המועצה ואת חוסר שיתוף הפעולה של עדי הנתבעת בניהול ההליך. מדבור ברשות מקומית אשר בעלי התפקידים בה אמורים לתעד את פעולותיהם, בודאי אל מול הקבלן, בכתב, וככל שלא עשו כן, ובשל כך נתגלה קושי ראייתי בהוכחות טענות הנתבעת, אין לה להלין אלא על עצמה ועל התנהלותה (או ליתר דיוק, התנהלות בעלי התפקידים מטעמה).
האם זכאית התובעת לתשלום עבור עבודות נוספות שביצעה, מעבר למפורט בכתב הכמויות , לפי מחיר שונה מהמחיר החוזי ואשר אינו כולל הנחה בשיעור 25% ?
לצורך מענה על השאלה יש לקבוע מה ה ן ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים במסגרת הפגישה, שביחס לתוכנה, כאמור, אין כל תיעוד כתוב.

בעוד שלטענת התובעת בפגישה סוכם כי העבודות הנוספות יתומחרו לפי מחירון דקל שיפוצים ללא הנחה (סעיפים 15-13 לת/4), טוענת הנתבעת כי למעשה מדובר בעבודות שנעשו במסגרת המכרז והיא מפנה לסעיפים בחוברת המכרז לפיהם הקבלן מתחייב לבצע כל תוספת עבודה בנוסף לעבודות הנזכרות בחוזה) סעיפים 9 ו- 17 לנ/3).

עיקר הקושי בבירור התביעה נבע מכך שבחלוף השנים, מאז החתימה על ההסכם וביצוע העבודות , ועד למועד הגשת התביעה חלו חילופי גברי אצל הנתבעת. יו"ר המועצה, היועץ המשפטי וכן מהנדס הנתבעת , שכיהנו בתפקיד במועדים הרלוונטיים לתביעה ונטען כי נכחו בפגישה, אינם מכהנים עוד בתפקידם. רק שניים מבעלי התפקידים אצל הנתבעת שנטען לגביהם כי נכחו בפגישה הוזמנו להעיד: מר אבו סמרה שכאמור כיהן במועדים הרלוונטיים לתובענה בתפקיד מהנדס המועצה והעיד מטעם הנתבעת ; ועבד אלגני אשר שימש כמפקח על ביצוע פרויקטים הנדסיים במחלקת הנדסה אצל הנתבעת, לרבות על הפרויקט מושא תובענה זו, בין השנים 2000 ועד לסוף שנת 2007 אשר העיד מטעם התובעת .

כמפורט לעיל בתצהירו מאשר עבד אלגני את קיומה של הפגישה (סעיף 9 לת/1) ומצהיר כי במסגרתה התבקש הקבלן לבצע עבודת נוספות שלא נכללו בכתב הכמויות של המכרז ונעשו במנותק ממנו (סעיף 7 לת/1). עבד אלגני בתצהירו מפרט את ההסכמות שהושגו כדלקמן:

עבודות הקשורות למכרז שבוצעו מעבר למפורט בכתב הכמויות - עבד אלגני מצהיר כי בשלב מסויים, לאחר תחילת ביצוע העבודות, התברר כי ישנם הבדלים בין המפורט בכתב הכמויות לבין הנדרש בפועל, ולפיכך נערכו שינויים ביחס למפורט בכתב הכמויות גם מבחינת כמויות וגם מבחינת עבודות וחומרים.
באשר לכמויות – ממילא נקבע כי אלה יחוייבו על בסיס הכמויות המבוצעות בפועל. באשר לעבודות ולחומרים שלא נכללו בכתב הכמויות, ואשר לגביהם לא סוכם מחיר – לטענתו סוכם כי אלו יתומחרו על פי מחירון דקל שיפוצים (סעיפים 5 -6 לת/1).

עבודות נוספות שאינן קשורות למכרז – מדובר על העבודות בחדר המחשבים, ביחס אליהן מצהיר עבד אלגני כי סוכם שתמחור עבודות אלה ייעשה אף הוא בהתאם למחירון דקל שיפוצים.

בנוסף, עפ"י תצהירו, סוכם בין הצדדים שהקבלן יגיש חשבון כולל , בגין ביצוע כלל העבודות , במסגרת חשבון שיוגש בגין העבודות מושא המכרז (סעיפים 9-7 לת/1).

בחקירתו עבד אלגני חזר על האמור בתצהירו לגבי תוכן הפגישה: " בזמנו היתה ישיבה במועצה בגלל שזה עבודה במקום אחר (העבודות הנוספות בחדר המחשבים – פ.ל.) , אז הקבלן אמר שהוא לא רוצה שהמחירים יהיו לפי מחירי דקל עם הנחה. באותה ישיבה סוכם, שהקבלן יצא לעבודה. לא היה הרבה זמן ורצו שהוא יתחיל כי הלימודים היו אמורים להתחיל והישיבה היתה בחודש אוגוסט. בגלל שהקבלן נתן הנחה גדולה במכרז, הוא אמר שביחס לעבודות הנוספות, הוא צריך לקבל תשלום לפי מחיר דקל בלי הנחה" (עמ' 4 שורות 32-28).

בהמשך מעיד אבו גני כי ההסכמות הללו היו בע"פ :
"ש. לא היה סיכום בכתב?
ת. לא. המועצה אמורה לנהל פרוטוקול אבל אני לא יודע אם הוא קיים" ( עמ' 5 שורות 4-3).

אבו סמרה מאשר אף הוא בעדותו כי בפגישה הוסכם על ביצוע עבודות נוספות וכי מדובר בהתחייבות כספית לא מתוקצבת של ראש המועצה:
" ש. העבודות הנוספות שבוצעו בחדר המחשבים, הם חלק מהמכרז זוטא?
ת. הם חלק.
ש. איפה אותן עבודות מופיעות במכרז?
ת. לא מופיעות במכרז. אלה עבודות נוספות.
ש. התקבל אישור או החלטת מליאה?
ת. לא.
ש. מי הגורם במועצה שמחליט על ביצוע עבודות כאלה?
ת. תוך כדי ביצוע הפרויקט, נודע לי שהם התחילו לעבוד בחדר מחשבים אז פניתי לעבד אל גאני וביקשתי שיצמצם עבודות על מנת שלא תהיה חריגה משמעותית. עבודות נוספות צריך לצאת מכתב של ראש המועצה. הם נכנסו לחדר המחשבים, על סמך מילתו של ראש המועצה ביום העליה לשטח, הופעתי אצל ראש המועצה יחד עם הקבלן ואז ראש המועצה אמר להם שיש לו בבי"ס חטיבה עליונה צריך להפוך חדר שם, לחדר מחשבים. הם אמרו בסדר.
ש. מה אתה אמרת כמהנדס?
ת. לא אמרתי כלום. לא ביקשתי מסמך בכתב.
ש. היו עוד אנשים שנכחו בישיבה?
ת. מה שזכור לי זה אני ומחמוד ופאדי ועימאד וראש המועצה. אני לא זוכר שהגזבר היה נוכח. יכול להיות שהיה. עו"ד הוואש לא היה.
ש. אתה טוען שהעבודות בחדר המחשבים הם חלק מהמכרז?
ת. כן.
ש. מדוע צריך לכנס ישיבה עם ראש המועצה ומהנדס המועצה והמפקח, עם הקבלן אולי גם גזבר המועצה, ואולי גם עו"ד המועצה, במקום להוציא לקבלן הנחיה בכתב לבצע כך וכך שהם כלולים במכרז?
ת. אנו נהגנו בכל מכרז לכנס ישיבה ראשונה אצל ראש המועצה, ישיבה מקצועית שאני משתתף בה, המפקח והקבלן וכמו שמקבלים את ברכתו של ראש המועצה להתחיל בביצוע. כך הנוהל אצלנו. במקרה הזה באותה ישיבה, ראש המועצה ביקש שיבצעו גם את העבודות בחדר המחשבים, כי זה היה דחוף. הם רצו לפתוח את שנת הלימודים עם חדר המחשבים.
ש. למה לא קיבלו על זה תקציב?
ת. אני לא יודע. זה בין ראש המועצה לבין הגזבר. ראש המועצה לקח על עצמו התחייבות כספית נוספת לא מתוקצבת" (עמ' 18 שורות 35-22 וכן עמ' 19 שורות 15-1 – ההדגשות אינן במקור – פ.ל. ).

מעדותו של אבו סמרה, על אף ההתפתלות שניכרת בדבריו, עולה כי אכן סוכם על ביצוע עבודות נוספות, אך מאחר ועבור עבודות אלה לא התבקש וממילא לא אושר תקציב נוסף ובשל דחיפות ביצוען לא הוצע מסמך בכתב ביחס להס כמות אלו. מדבריו עלה מפורשות כי לתובעת ניתן "אור ירוק" לביצוע העבודות, על ידי הגורמים המוסמכים אצל הנתבעת, כאשר לפי מיטב הבנתו וראש המועצה דאז, לקח על עצמו התחייבות כספית נוספת, לא מתוקצבת ולא מאושרת.

עוד ניתן ללמוד מעדותו של אבו סמרה כי היתה לנתבעת כוונה לשלם לקבלן את התמורה בגין העבודות הנוספות מתוך התקציב המאושר למכרז, וזאת ניתן היה לעשות אך ורק אם לא תהיה חריגה משמעותית מבחינה כספית מהתקציב שאושר.

מחקירת גזבר המועצה, מר ג'מאל כיאל (להלן: " כיאל"), עלתה תמיכה למסקנה העולה מדברי אבו סמרה. אמנם עדותו של הלה היתה מעט מעורפלת (לדעתי בכוונת מכוון) ותצהירו למעשה לא הביא כל מידע רלבנטי למעט הכחשה כללית של טענות התובעת, אולם בחקירתו אישר כי ככל שאכן התבקש הקבלן לבצע עבודות נוספות, מחוץ למסגרת המכרז, אזי ניתן היה לאשר את התשלום עבורן במסגרת התקציב שאושר למכרז וב לבד שלא מדובר בחריגה משמעותית (עמ' 21 שורה 29 ואילך עד לעמ' 22 שורה 14) .

אמנם גם הגזבר וגם אבו סמרה הכחישו קיומה של הסכמה ביחס לתמחור שונה של העבודות השונות, כאשר הכחשת הגזבר נובעת לטענתו מהעדר מעורבות שלו בפגישה או בסיכום, ואילו אבו סמרה טען בעדותו כי לא בפגישה הוסכם רק על ביצוע העבודות הנוספות, אולם לא דובר כלל על המחיר (עמ' 20 שורות 32-34). אינני מוצאת מקום להסתמך על עדות אבו סמרה בענין זה ואני סבורה כי יש להעדיף על פניה את עדותם של עמאד ועבד אלגני (בחלקה) באשר לסיכום שהושג באותה פגישה.

עם זאת יש לשים לב שעבד אלגני בעדותו לא חזר למעשה על גרסתו בתצהיר כלשונה. בעוד שבתצהירו עבד אלגני מתיחס לכל העבודות הנוספות כמקשה אחת, מבחינת האופן שבו הוסכם לתמחר אותן (ללא ההנחה של 25%) , אולם מעדותו ניתן להסיק שיש לערוך אבחנה בין עבודות נוספות שיש לבצען באתר העבודות לגביו הוצא המכרז לבין עבודות במקום אחר או מסוג אחר, כגון אלו שבוצעו בחדר המחשבים בבית ספר אחר (עמ' 5 שורות 5-12). בכך יש משום תשובה לטענת הנתבעת כי בהתאם לתנאי המכרז מחויבת היתה התובעת לבצע את העבודות הנוספות בתמורה המוסכמת במכרז, דהיינו במתן הנחה בשיעור 25% ממחירון דקל.

טענת הנתבעת נסמכת על האמור בסעיפים 2.3 ו-18 לתנאי המכרז עליהם חתמה התובעת והתחייבה לפעול על פיהם, בהם נקבע כדלקמן:
סעיף 2.3: "הרשות רשאית לבקש ביצוע כל עבודה נוספת"
סעיף 18: "הקבלן מתחייב לבצע כל תוספת לעבודה, בנוסף לעבודות הנזכרות בחוזה, וזאת לפי אותם תנאים, ולפי המחיר המוצע ע"י הקבלן".

עדותו של עבד אלגני מלמדת אותנו שהוראות מעין אלו כוונתן שבאם הרשות מוסיפה עבודות באותו פרויקט, עבודות שאינן חורגות מסוג העבודות המוסכם , שאז הן בבחינת "תוספת לעבודה", הרי שיש לתמחרן בהתאם לתמחור המוסכם בהסכם. אין לקבל את פרשנות הנתבעת כי סעיפים אלו מהווים הסכמה של התובעת לבצע כל עבודה שהרשות תחפוץ לבקש ממנה בתמחור לפי המכרז. ברור כי את הסעיפים יש לקרוא כחלות על "העבודה" מושא המכרז, וברור כי עבודות המבוצעות בבית ספר אחר, והינן בעלות "אופי" שונה, דהיינו עבודות הכנה לחדר מחשבים, אינן יכולות להוות חלק מהמכרז.

משכך יש בעדות עבד אלגני לתמוך במסקנה שיש להבחין בין עבודות נוספות שבוצעו בחטה"ב לבין העבודות הנוספות שבוצעו בחדר המחשבים, במובן זה שעל העבודות הנוספות שהתבקש הקבלן לבצע בחטה"ב יחולו תנאי ההסכם באשר לתמורה - דהיינו בהתאם למחירון דקל כולל הנחה בשיעור 25%, לאור הוראת סעיף 18 למכרז.
לא מצאתי כל נימוק מטעם התובעת מדוע סעיף זה לא יחול ביחס לעבודות הנוספות שביצעה בחטה"ב, שהן אכן בגדר "תוספת לעבודה", כפי שגם אישר עבד אלגני, העד מטעמה.

באשר לעבודות הנוספות שבוצעו בחדר המחשבים, מקובלת עליי גירסת התובעת שלא נסתרה ביחס לתמורה שסוכמה, לפיה עבודות אלו יתומחרו לפי מחירון דקל שיפוצים ללא הנחה נוספת. בין אם בפגישה הושגה הסכמה מפורשת כטענת התובעת, ובין אם לא דובר כלל על התמורה עבור אותן עבודות כטענת אבו סמרה, אין ספק כי מדובר בעבודות אחרות, שהמכרז לא חל לגביהן ואשר התובעת התבקשה לבצע תוך שהנתבעת התחייבה לשלם בגינן. אמנם נכון כי מהעדויות עלה שכוונת הנתבעת היתה שסך כל התמורה לא תעלה על המסגרת התקציבית שנקבעה עבור העבודות הכלולות במכרז, אולם לא שוכנעתי כי כוונה זו הובאה לידיעת התובעת בעת שהתבקשה לבצע את העבודות בחדר המחשבים , ובוודאי שלא שוכנעתי כי מדובר בתנאי שהוסכם בין הצדדים.

גם לעובדה שהתובעת הסכימה לכלול את העבודות הנוספות בחשבון שהוגש במסגרת המכרז אין כדי להוות הסכמה מצידה לכך שאלו יתומחרו בהתאם לתמחור המכרז. שוכנעתי כי דרישה זו שהועלתה על ידי הנתבעת, נועדה לאפשר הכללת התשלום העבודות הנוספות במכרז, מבחינה תקציבית, אולם אין בה לשקף הסכמה של התובעת לכך שהעבודות בחדר המחשבים הינן חלק מהמכרז, או כי תקרת התשלום שתקבל עבור סך העבודות, לרבות העבודות הנוספות, לא יעלה על המסגרת התקציבית.

לנוכח דברים אלו אך ברור מדוע התבקשה התובעת להגיש חשבון כולל בגין ביצוע כל העבודות במסגרת החשבון שיוגש בהתאם למכרז. כעולה מעדות אבו סמרה הדבר נדרש בהתאם לסיכום בין ראש המועצה לבין הגזבר, על מנת שניתן יהא לאשר את ההתחייבות הנוספת שלא תוקצבה מראש (עמ' 19 שורות 14-11).
ברי כי בהעדר תקצוב לעבודות הנוספות התקשתה הנתבעת לשלם את התמורה בגינן, והיא ביקשה לעשות כן בדרך של "הטמעת" העבודות הנוספות בכלל העבודות במכרז והכללתן בחשבון אחד כולל, ובלבד שלא תהיה "חריגה משמעותית" (עמ' 18 שורה 30).

העובדה שבסופו של יום היתה "חריגה משמעותית" מתקציב המכרז בשל העבודות הנוספות שבוצעו לבקשת הנתבעת, היא שגרמה לקושי באישור חשבון התובעת, שכן התחייבות הנתבעת לתשלום בגין העבודות הנוספות לא נעשתה בדרך הקבועה בסעיף 193(א) לצו המועצות המקומיות.

כידוע פסיקת בית המשפט קבעה כי בהעדר קיום התנאים הנדרשים בסעיף 193(א) לצו המועצות המקומיות, שעיקרם הינו קיום הסכם בכתב מאושר על ידי הגורמים הנדרשים (ראש המועצה והגזבר) החוזה בלתי חוקי ומכאן בטלותו (בג"צ 6231/92 זגורי נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח' פ"ד מט (4) עמ' 749 (1995)).

אולם הלכה זו רוככה עם השנים בע"א 6705/04 בית הרכב בע"מ נ' עיריית ירושלים (22.1.2009) (להלן: " פרשת בית הרכב") בו נקבע כי הגם שחוזה בלתי חוקי הינו בטל הרי שאין בכך נקודת סיום של "המסלול המשפטי". יישום הוראות הביטול וההשבה הקבועות בחוק החוזים, מעניק לבית משפט שיקול דעת רחב ביחס לתוצאות הבטלות. בהתקיים נסיבות מסויימות ניתן לעקוף את הדרישות הצורניות הדווקניות של צורת ההתקשרות הקבועה בחוק ולהחיל דוקטורניות חיצוניות, על מנת להכשיר בדיעבד התחייבות כספית של עירייה: "שילוב של סעיפים 30 ו- 31 לחוק החוזים קובע את התוצאות האזרחיות הנגזרות מדין הבטלות שיסודו במשפט המינהלי המיוחד הקבוע בפקודת העיריות.....הן מעניקות לבית המשפט שיקול דעת רחב בקביעת תוצאותיו של החוזה הבלתי חוקי... בפני בית המשפט ניצבות שלוש תוצאות אזרחיות אפשריות : השבה, קיום חוזה ופטור מהשבה."

אמנם בפרשת בית הרכב נדונה אפשרות ההשבה והוחלה דוקטרינת הבטלות היחסית ממנו נגזרה התוצאה שם ביישום סעיפים 30 ו-31 לחוק החוזים. אולם באשר לסוגיית קיום חיובים בהתאם לחוזה הפסול, להבדיל מהשבה, חיוותה כב' השופטת חיות את דעתה בציינה כי:
"אבקש להדגיש, אף שסוגיה זו לא התעוררה במקרה שלפנינו, כי לדידי אין להוציא מכלל אפשרות שבמקרה מתאים יוכל בית המשפט להטיל על הרשות חובה לקיים את חיוביה כלפי הצד האחר על-פי החוזה הפסול, כולם או מקצתם, מקום שהצד האחר ביצע את חיוביו על –פי אותו חוזה. זאת מכוח תחולתו הרחבה של עיקרון תום הלב ומכוח שיקול הדעת המסור לבית המשפט בעניינים אלה על-פי סעיף 31 לחוק החוזים סיפא".

במקרה שלפניי, כאמור לעיל, אין מחלוקת כי התובעת ביצעה חיוביה על פי ההסכם וכן כי ביצעה עבודות נוספות מעבר לכתב הכמויות במכרז, וזאת בהתאם לבקשת הגורמים המוסמכים אצל הנתבעת, שהועלתה בעל פה, מייד עם תחילת ביצוע העבודות על פי המכרז.

מאחר וכאמור אין מחלוקת בדבר ביצוע העבודות הנוספות ולאור העולה מהראיות כי עבודות אלו נדרש ביצוען בדחיפות לקראת פתיחת שנת הלימודים והתובעת אכן ביצעה אותן בסד זמנים צפוף זה, יש מקום לחייב את הנתבעת בתשלום שכר התובעת מכוח הוראת סיפת סעיף 31 לחוק החוזים ועקרון תום הלב. הנתבעת אינה יכולה, מצד אחד, לאשר בעל פה, ע"י הגורמים המוסמכים גם לחתום על חוזה בכתב לו היה נערך כזה, הוספת עבודות לאלו הכלולות במכרז, ומצד שני לסרב לשלם את תמורתן. אמנם הנתבעת העלתה טענה כי נדרש אישור החשב להתקשרות עם התובעת לביצוע העבודות הנוספות, אולם לא נטען כי עובדה זו הובאה לידיעת התובעת בשלב כלשהו. נהפוך הוא, מעדותו של אבו סמרה עלה באופן הברור ביותר כי ראש המועצה דאז התחייב באופן אישי כלפי התובעת כי שכרה בגין העבודות הנוספות ישולם, ובנסיבות אלו בהן מהנדס המועצה הבין כך אתה דברים, ברי כי אין להטיל על התובעת את תוצאת אי התקיימות התנאים לפי סעיף 193(א) לצו המועצות המקומיות, או את העדר אישור החשב, באם אכן נדרש.
עלה בבירור מהעדויות שהטעם ל אי קיום התנאים נבע הן ממגבלת המסגרת התקציבית שאושרה למכרז והן מהצורך הדחוף של הנתבעת בביצוע השיפוץ גם בחדר המחשבים, ומשבחרו הגורמים המוסמכים אצל הנתבעת ליצור בפני התובעת מצג ברור כי ישלמו את שכרה בגין העבודות הנוספות, גם באם אלו יחרגו מתקציב המכרז, יש לחייב את הנתבעת בהתאם למצג זה.

26. טענת הנתבעת כי האישור ניתן, לכאורה, לעבודות נוספות כל עוד לא יחרגו "חריגה משמעותית" מהתקציב, דינה להדחות. נציגי הנתבעת לא יכלו לפרט מה היא אותה "חריגה משמעותית" שמעליה לא ניתן יהא לאשר את התשלום עבור העבודות הנוספות, ומשבחרה הנתבעת, כגורם האחראי על התקציב, לאשר עבודות נוספות שלא נכללו במכרז, הנטל עליה להוכיח את המסגרת התקציבית שאושרה ואת מידת החריגה שאושרה (שכן גם החשבון המאושר חרג מהמסגרת שנקבעה בהסכם) , והדבר לא נעשה על ידי העדים מטעמה.

בהתאמה אני גם קובעת כי התובעת זכאית לתשלום עבור העבודות הנוספות שביצעה מעבר למפורט בכתב הכמויות , ביחס לחדר המחשבים, לפי מחירון דקל ללא הנחה, וזאת בשונה מהעבודות הנוספות שהינן רק תוספת לעבודות בחטה"ב, שיש לראותן כמבוצעות כתוספת לעבודות הכלולות במכרז.

27. מכל האמור עד כאן עולה כי התובעת זכאית לתמורה עבור העבודות הנוספות שביצעה, כאשר אלו שבוצעו בחטה"ב יתומחרו בהתאם לתנאי המכרז (מחירון דקל עם הנחה בשיעור 25%), ואלו שבוצעו על ידי בחדר המחשבים יתומחרו לפי מחירון דקל ללא ההנחה.

מה היקף העבודות הנוספות שביצעה התובעת והאם היא זכאית לתשלום בגין עבודות אשר לא אושרו בחשבון הסופי שאישר מהנדס המועצה?
כל אחד מהצדדים הגיש חשבון שלטענתו הוא החשבון הסופי שעל פי זכאית התובעת לתשלום בגין כל העבודות שבוצעו על ידה עבור הנתבעת.

התובעת הגישה חשבון שלטענתה הוא החשבון הסופי והוא מבוסס כמויות לפי ביצוע בפועל וזאת בגין כלל העבודות. החשבון שכותרתו "חשבון חלקי מס' 1" נושא את התאריך 12.11.2007 ומוטבעת עליו חותמת "נתקבל" של הנתבעת והינו על סך כולל של 470,762 ₪ (הלן: "חשבון התובעת", נספח 2 לת/4). העבודות הנוספות (אלה שלא נכללו במסגרת המכרז), מפורטות החל מעמוד 4 לחשבון התובעת, תחת פרק 99 (סעיף 19 לת/4) והן בסך של 211,107.13 ₪ (לא כולל מע"מ). שאר העבודות הכלולות במכרז הן בסך של 261,972.82 ₪ ולאחר הנחה בסך 25% הן עומדות על סך של 196,479.62 ₪ (לא כולל מע"מ).

הנתבעת מצידה טוענת כי החשבון הסופי שאושר על ידה והוא המחייב אותה הוא זה שצורף לתצהיר שבל (להלן: "חשבון הנתבעת" נספח ב לנ/3). מדובר על העתק של חשבון התובעת , אך בכותרתו נמחקו המילים "חלקי מס' 1" ובמקומם נרשמה המילה "סופי", וכן בוצעו עליו תיקונים שונים. סכומו הכולל של החשבון הופחת לכדי 307,805 ₪, ובעמוד האחרון שבו נרשם בכתב יד כך :
"מאשר חשבון סופי מצטבר ע"ס 307,805 ₪ כולל מע"מ
אנטון אבו סמרה מהנדס המועצה 10/6/08"
(על כיתוב זה מתנוססת חתימתו של אבו סמרה וכן מוטבעת חותמת המועצה - פ.ל.) (עמ' 11 לחשבון הנתבעת).

איזה מבין שני החשבונות משקף את התמחור הנכון של עבודת התובעת בהתאם להסכם (בכפוף להכרעתי לעיל בנוגע לעבודות הנוספות)?

אומר כבר עתה, בפתח הדיון המפורט להלן, כי אף אחד מהחשבונות שהוצגו אינו משקף את החישוב הנכון ביחס לזכאות התובעת. חשבון התובעת אינו משקף את התיקונים בכמויות שצריכים היו להתבצע בהתאם לבדיקת הגורם המוסמך אצל הנתבעת וכולל ביחס לעבודות נוספות תוספת למחיר המחירון בגין "אחוזי קבלן ראשי" מבלי שהדבר הוסכם , ואילו חשבון הנתבעת כולל תיקונים שונים, בעיקר שינוי מחירים שלא שוכנעתי מעדות אבו סמרה שבוצעו על ידו בהתאם למוסכם (וכן כולל את ההנחה בשיעור 25% ביחס לכלל העבודות, בניגוד להכרעתי דלעיל) .

לכאורה, כפי שטענה הנתבעת בסיכומיה, מאחר והתובעת לא הוכיחה שהחשבון עליו ביססה את תביעתה משקף את התמחור המוסכם של העבודות שביצעה בפועל, היא לא עמדה בנטל להוכיח את תביעתה. אולם אני סבורה כי לאור העדויות שנשמעו באשר לאופן בדיקת חשבון התובעת והרישומים שהציגו שני הצדדים ניתן להגיע לחשבון המשקף את ההסכמות שהיו בין הצדדים, על סמך העקרונות שאקבע כעת ואשר מתיחסים לקווים המנחים הבאים:
מה הן הכמויות המחייבות? – האם אלו הנקובים בחשבון התובעת או אלו המתוקנים בחשבון הנתבעת.
האם מחיקות של סעיפים שבוצעו בחשבון הנתבעת תואמות את המוסכם?
האם תיקון המחירים בחשבון הנתבעת נעשה בהתאם להסכם? ו האם יש לערוך הפרדה בין תיקון המחירים ביחס לעבודות הנוספות לבין אלו שבוצעו ביחס לעבודות הכלולות במכרז?

מה הן הכמויות המחייבות?
לטענת נציגי התובעת חשבונה נערך לאחר שחושבו הכמויות שבוצעו בפועל בתיאום עם המפקח מטעם הנתבעת, כמיל חביב (להלן: "המפקח"), הכמויות הוכפלו במחירי החוזה, ובהתאם הוגש החשבון. פאדי ציין בתצהירו כי המפקח קיבל ממנו את ההסברים שביקש ואף רשם על גבי החשבון הערות לגבי חישוב הכמויות.

פאדי הוסיף כי במשך זמן רב לאחר שהחשבון הוגש לא התקבלה כל הערה או תגובה מצד הנתבעת לחשבון, ולאחר זמן רב התקבל מהנתבעת תשלום מופחת לעומת זה שחושב בחשבון התובעת מבלי שניתן כל הסבר להפחתות שבוצעו.

במהלך שמיעת הראיות אישר פאדי כי למרות שהמפקח בדק את כל סעיפי החשבון, נותרו סעיפים שהמפקח ציין כי נדרש בירור לגביהם עם עבד אלגני, מי ששימש במהלך ביצוע העבודות כמפקח על הפרויקט, והיה ממונה על המפקח, ומעדותו עלה למעשה שלא כל הסעיפים אושרו ע"י המפקח:
".... זה לא מה שאתה מצהיר בסעיף 10 – מי זה המפקח שאישר? התכוונת לכמיל חביב?
ת. אני מפנה לחישוב כמויות שאני עשיתי והוא בסיס לחשבון החלקי 1 למשל בסעיף 07.220 כתוב "בדיקה עם מחמוד" וכנ"ל יש הרבה מאד סעיפים שהמפקח היה צריך לפנות לעבד אלגאני. כשאני חוזר וקורא את הסעיף 10 אני משיב שכוונתי היא שכמיל חביב בדק את סעיפי החשבון. ניתן לראות בחישוב הכמויות שהוא סימן V ליד חלק מהסעיפים וסעיפים אחרים הוא היה אמור לברר עם מר עבד אלגני שהיה מי שפיקח על העבודות עד לשלב זה. " (עמ' 7 שורות 24-19).
משמע שבניגוד למשתמע מתצהירו של פאדי, הוא אינו יכול להעיד כי הכמויות וכלל הסעיפים אושרו על ידי עבד אלגני שהיה מי שפיקח מטעם הנתבעת על ביצוע העבודות בפועל.

מעדותו של עבד אלגני עלה שהחשבון החלקי כלל לא הועבר לאישורו כיוון שבמועד הגשתו לאחר בדיקתו על ידי כמיל חביב הוא כבר סיים עבודתו במועצה (עמ' 4 שורות 9-5).

עיון בחשבון התובעת מעיד על כך שזה אינו יכול לשקף, גם לא אליבא התובעת, את החשבון הסופי הנכון. מעדות פאדי עלה כאמור כי בעקבות בדיקה בשטח של הכמויות ביצע כמיל תיקונים לכמויות שציינה התובעת, ואישר כי תחשיב הכמויות של העבודות הנוספות (שצורף כנספח לתצהירו) משקף את אותה בדיקה שערך המפקח (להלן: "תחשיב התובעת").

אלא שעיון בחשבון התובעת מעלה כי זה אינו כולל איזה מהתיקונים שביצע המפקח בתחשיב התובעת.
כך למשל ניתן לראות שבתחשיב התובעת בוצע תיקון בסעיף 07.100 הנוגע ל"פירוק צנורות פלדה סמויים בקיר" כך שהכמות שאישר כמיל הינה 56 מ' ולא 62 מ' כפי שנכלל בתחשיב. למרות זאת בחשבון התובעת (דף 5 לחשבון תחת פרק 99.07) עדיין רשום 62 מ'.
כך למשל ביחס לסעיף 07.200 המתייחס ל"ביטון תחילת קו מים" בתחשיב התובעת ניתן לראות כי הרשום שם נמחק כליל ע"י כמיל, ולמרות זאת סעיף זה כלול בחשבון התובעת.

עברתי על חשבון התובעת ביחס לכל הסעיפים הכלולים ב"עבודות נוספות" שלגביהם הציגה התובעת את תחשיבה, ועולה כי בחשבון התובעת לא נכללו התיקונים שערך כמיל לחישובי הכמויות וגם לא הופחתו סעיפים שלא אושרו על ידו .

מכאן עולה המסקנה הברורה כי חשבון התובעת אינו משקף את החשבון הנכון לאחר בדיקת המפקח ואישורו (כפי שהדב ר משתקף בתחשיב התובעת), אלא הוא משקף חשבון שנערך לפני בדיקת המפקח, ולפיכך גם אליבא התובעת אינו יכול לשקף את החשבון הנכון שכן הוא אינו כולל את התיקונים שערך כמיל בחשבון.

מעדות אבו סמרה עלה לכאורה כי את התיקונים המופיעים בחשבון הנתבעת ביחס לכמויות ביצע כמיל, ואילו את התיקונים ביחס למחירים וכתוצאה מכך תיקון החישובים וכן מחיקת סעיפים שלמים מהחשבון, הוא ביצע לאחר שבדק את החשבון בעצמו (עמ' 14 שורות 1-15). בהמשך מעיד אבו סמרה כי כמיל חביב אף ניהל רישומים אשר אינם ברשותו וכי חלק מהתיקונים ביצע בעצמו ועל דעת עצמו:
"... הוא (כמיל חביב – פ.ל.) היה יוצא עם פאדי בשטח, הוא רושם בטיוטא, הולך הביתה ומרכז את הנתונים ואז מגיע אליי. אין לי את הרישומים של כמיל. כמיל לא חתם. זו טעות שלי...
ש. אמרת שיש מחיקות שאתה ביצעת אותם. כמיל לא אישר. אתה מחקת על דעת עצמך?
ת. כן. על דעת עצמי. כמיל לא יודע אם הפרק כלול או לא. הוא לא קרא את כל החומר איך מחשבים את הפריטים ומה כלול באיזה סעיף.
ש. איפה יש ביאור למחיקות?
ת. זה מחוק אך רואים. זה נכון שלא רשמתי הסבר למה מחקתי כל סעיף.
ש. החשבון נספח ב' אתה תיקנת וחתמת?
ת. כן." (עמ' 18 שורות 13-5).

מעדות זו עולה למעשה כי הגורם שבדק את החשבון בשטח, וערך השוואה בין הרשום בחשבון התובעת לבין הכמויות שבוצעו בפועל היה כמיל חביב, שדומה כי הוא הגורם שיכול לשפוך אור על ה פערים בין עמדות הצדדים, ככל שהדבר נוגע לשינוי בכמויות.

הצדדים חלקו ביניהם בשאלה מי מהם צריך היה להזמין את כמיל חביב כעד מטעמו. לטענת התובעת ככל שרצתה הנתבעת להוכיח את אמיתות התיקונים שביצע אבו סמרה בחשבון, צריכה היתה להעיד את כמיל חביב, שכן מעדות אבו סמרה עלה כי הוא זה שבדק את החשבון. מנגד טוענת הנתבעת כי לאור המסמכים שהציגה התובעת עצמה, ולאור הפער בין תחשיב התובעת לחשבון התובעת ועדותו של פאדי, לא היה כל צורך להעיד את כמיל חביב על מנת לשלול את נכונות חשבון התובעת.

לטעמי, בדיקת חשבון הנתבעת לגופו אל מול תחשיב התובעת וחשבונה , בצרוף לעדויות שנשמעו מאפשר לבית המשפט להגיע למסקנה בדבר חלק העבודות שאישר כמיל, והוא החלק המחייב את הנתבעת מבחינת הכמויות. משכך, כפי שטענה הנתבעת בצדק, לא עלה הצורך בהעדת כמיל כעד מטעמה.

כפי שפורט לעיל, פאדי אישר כי כמיל בדק את הכמויות בפועל, ערך שינויים על גבי תחשיב התובעת, כאשר חלק מהסעיפים הותיר לבירור מול עבד אלגני. בירור כזה ספק באם בוצע שכן עבד אלגני כבר לא היה מעורב בפרויקט בשלב זה , ואילו אבו סמרה לא הציג מסמכים כלשהם המעידים על כך שביצע בדיקה כלשהי מול כמיל חביב.

אני מוצאת כי מאחר ופאדי אישר כי כמיל בדק את הכמויות וערך בהן שינויים, כפי שעולה מהתחשיב שצרף לתצהירו, יש בכך אישור של התובעת כי בדיקת כמיל ואישורו מקובלים עליה. יתירה מכך, מאחר והחשבון המחייב את הנתבעת הינו חשבון שנבדק ואושר על ידה (כפי שקובע סעיף 8.2 להסכם) , הרי שבהעדר עדות של כמיל שתוכיח אחרת, אני קובעת כי התיקונים בכמויות שבוצעו בחשבון התובעת (כפי ש אלו מפורטים בחשבון הנתבעת) הינם תיקונים המבוססים על התיקונים שביצע כמיל ב תחשיב התובעת. מסקנתי זו נסמכת על העובדה כי ביחס לעבודות הנוספות ניתן לראות כי אכן מרבית התיקונים שבוצעו בחשבון הנתבעת, באשר לכמויות, תואמים אחד לאחד את התיקונים שעשה כמיל על גבי תחשיב התובעת. מאחר והתובעת לא הציגה את הת חשיב שערכה ואשר נבדק ע"י כמיל ביחס לעבודות הכלולות במכרז (אלא רק את זה הנוגע לעבודות הנוספות) , אין לי אלא להסיק כי בדומה לאשר נעשה ביחס לעבודות הנוספות, תיקון הכמויות גם בחלק הנוגע לעבודות הכלולות במכרז בוצע על סמך בדיקתו של כמיל.
(אציין בהקשר זה כי ביחס לעבודות המכרז קיימים הרבה פחות תיקונים בחשבון הנתבעת לעומת חשבון התובעת מאשר ביחס לעבודות הנוספות ).

משכך אני קובעת כי התיקונים ביחס לכמויות, כפי שאלו בוצעו בחשבון הנתבעת, משקפים בדיקה ואישור ע"י כמיל כנציג מוסמך של הנתבעת.

מסקנתי זו עולה למעשה בקנה אחד עם טענת התובעת כי בזמן אמת לא היתה מחלוקת של ממש על הכמויות שביצעה, אלא המחלוקת היתה רק בשאלת המחיר בגין העבודות הנוספות. לענין זה מפנה התובעת למכתב מיום 21.9.2010 שכתב אבו סמרה לבורר המוסכם (להלן: "המכתב לבורר", נספח 6 לת/4). עיון במכתב לבורר משקף את גרסת הנתבעת "בזמן אמת" לפיה:
"4) אין חילוקי דעות עם הקבלן בעניין הכמויות שנבדקו....
5)...המחלוקת היתה שלפי החוזה מחירי היחידה לכל העבודות הרגילות והנוספות ייקבעו לפי דקל שיפוצים....בהנחה של 25%....הקבלן טוען שעל סכום 59,061 ₪ ללא מע"מ בגין העבודות הנוספות באתר אחר לא החלה הנחה של 25% אלא שמגיע לו תוספת של 10% ממחירי היחידה הנ"ל." (סעיפים 5-4 למכתב לבורר).

עיון מדוקדק במכתב לבורר מעלה כי האמור במכתב מתייחס לחשבון המאושר, דהיינו לחשבון הנתבעת, כך שאת האמור במכתב ביחס להעדר חילוקי הדעות ביחס לכמויות יש לשייך לכמויות המופיעות בחשבון הנתבעת ולא לאלו שננקבו בחשבון התובעת, אשר כאמור לעיל שוכנעתי כי ננקבו קודם לביצוע הבדיקה ע"י כמיל.

מכאן שגם אין בסיס לטענת התבועת כי יש לראות במכתב משום הודאה של הנתבעת בכמויות שנכללו בחשבון התובעת.

האם מחיקות סעיפים בחשבון הנתבעת נעשו בהתאם למוסכם?
השוואת תחשיב התובעת (עליו כאמור בוצעו תיקונים על ידי כמיל חביב) עם חשבון הנתבעת מעלה כי חלק קטן מהסעיפים שנמחקו בחשבון הנתבעת נמחקו ע"י כמיל על גבי תחשיב התובעת, ואילו חלק אחר נמחקו למרות שבתחשיב מסומן "V" ליד הכמויות המחושבות ולא נרשמה כל הערה ע"י כמיל.

מעדותו של אבו סמרה כפי שהובאה לעיל, חלק מהסעיפים הוא מחק בעצמו, למרות שלכאורה אושרו על ידי כמיל חביב, זאת משום שלטעמו התובעת לא היתה זכאית לתשלום עבורם בהתאם למוסכם . לטענתו עשה כן לאחר שבדק בעצמו את ביצוע העבודות במסגרת פיקוח עליון (עמ' 15 שורות 2-5). מעדות אבו סמרה עולה כי בדיקת החשבון על ידו נעשתה כשבעה חודשים לאחר שהחשבון הוגש, ולאחר שעבד אלגני כבר לא שימש בתפקידו. הוא אינו זוכר באם החשבון המתוקן (חשבון הנתבעת – פ.ל.) נשלח לקבלן, דבר שעולה בקנה אחד עם עדות עמאד ופאדי כי במשך תקופה ארוכה אף אחד מטעם המועצה לא פנה אליהם לבירור כלשהו ביחס לחשבון.

37. אבו סמרה פירט בעדותו (עמ' 15) מדוע מחק כל סעיף שנמחק על ידו, תוך שהסביר מדוע רכיבים מסויימים שהתובעת כללה בתחשיבה ביחס לעבודות נוספות לא צריכים להיות משולמים כרכיבים נפרדים אלא הם כלולים באחד הרכיבים המתומחרים האחרים.

עדותו בענין זה לא נסתרה והתובעת לא בקשה להשלים את העדויות מטעמה בהקשר זה. מדובר בענין מקצועי שאין לבית המשפט כל דרך להכריע בו, והנתבעת הוכיחה, באמצעות עדות אבו סמרה , כי המחיקות שביצע בחשבון התובעת נעשו מטעמים מקצועיים, תוך שהוא נותן את ההסבר הנדרש לכל מחיקה ומחיקה.

אמנם צודקת התובעת בטענתה כי עדותו של אבו סמרה היתה פתלתלה ומתחמקת, אולם אני סבורה שכך הם פני הדברים בעיקר ביחס לשאלה הנוגעת להסכמות שהושגו בנוגע לתמורה עבור העבודות הנוספות ונסיונו להסיט ממנו את הסיכון של חיוב אישי. עם זאת, דווקא באשר להסברים המקצועיים שנתן, וחרף העובדה כי לא שימש כמפקח מטעם הנתבעת לצורך הפיקוח על ביצוע העבודות, הרי שבסופו של יום הוא היה הגורם המקצועי דאז במועצה שאחראי היה על אישור חשבונות התובעת.

העובדה כי ביצע את בדיקת החשבון רק לאחר מספר חודשים ממועד הגשתו, וכי הוא לא היה הגורם שבדק את הכמויות בשטח (דבר שנעשה על ידי כמיל) , אין בו כדי למנוע ממנו, גם בחלוף תקופה, לבחון באם סעיפים מסויימים שהתובעת דרשה ב גינם תשלום מזכים אותה בתשלום נפרד או שמא הם כלולים בסעיף עבודות אחר. משניתן הסבר מפורט מטעמו, שכאמור לא נסתר ע"י התובעת, הסבר זה נמצא על ידי בהחלט מספק ואינו עומד בניגוד לאמור במכתבו לבורר, כפי שטענה התובעת.

משכך אני קובעת כי המחיקות של סעיפים בחשבון הנתבעת בוצעו בהתאם לבדיקה מקצועית שערך אבו סמרה. מאחר ועפ"י הוראת סעיף 8.2 להסכם נדרש אישור המפקח והמנהל אני סבורה כי אין די באישור כמיל ונדרשה עמדת גורם נוסף אצל הנתבעת, כאשר הסבריו של אבו סמרה בהקשר זה שכנעוני כי המחיקות בוצעו על בסיס מקצועי, והתובעת לא הוכיחה באמצעות חוות דעת מטעמה כי אין הדבר כך.
האם תיקון המחירים בחשבון הנתבעת נעשה בהתאם למוסכם?
שונה מסקנתי ביחס לתיקון המחירים שביצע אבו סמרה, כאשר בהקשר זה יש לערוך הפרדה בין תיקון המחירים שביצע בחלק החשבון הנוגע לעבודות הכלולות במכרז לבין אלו שכלולות בפרק של "עבודות נוספות".

ביחס לפרק העבודות שבמכרז ניתן לראות כי נעשו מספר קטן של תיקונים במחירים בהם נקבה התובעת כאשר ליד כל תיקון ניתן גם פירוט מדוע הוא מבוצע. יש לזכור כי ביחס לחלק זה של החשבון קיים כתב כמויות מפורט המהווה חלק מההסכם ובו נקבע מחיר חוזי לכל סעיף, כך שלמעשה לא צריך היה להיות כל תיקון לחשבון התובעת באשר למחירים (אלא לכל היותר ביחס לכמויות). אולם עיון בחשבון הנתבעת מצביע על מספר תיקונים למחירים:

כך למשל בסעיף 05.022.0010 הופחת המחיר מ-85 ₪ למ"ר ל-72 ₪ למ"ר תוך שצויין כי ההפחתה נעשתה בשל כך שהאיטום לרצפות בוצע ע"י חומר אחר מזה שפורט בכתב הכמויות.
בדומה לכך גם בסעיף 06.10.0100 בוצעה הפחתה במחיר החוזי בשל כך שסופקו דלתות מפלסטיק ולא מעץ. וכך הלאה, בכל פריט בו בוצעה הפחתה בחלק זה של החשבון ישנו פירוט לסיבה לכך בגוף חשבון הנתבעת .

מכאן גם מסקנתי כי ההפחתות במחירים שביצע אבו סמרה בחלק החשבון המתיחס לעבודות הכלולות במכרז ואינן עבודות נוספות, נעשו תוך פירוט נדרש והסבר מקצועי, ובדומה למסקנתי ביחס למחיקות מהחשבון, אין מקום שלא לקבל את הסבריו של אבו סמרה בהקשר זה, והתובעת לא הביאה ראיה הסותרת את הסבריו.

תיקון מחירים ב"עבודות נוספות" לפי מחירון דקל
לעומת זאת, באשר לתיקון המחירים שבוצע בחלק החשבון הנוגע לעבודות נוספות טען אבו סמרה כי ביצע את תיקון המחירים לפי מחירון דקל נכון לחודש 3/07 (זה שפורסם בחודש 4/07 – ראה עמ' 14 שורות 13-14) אולם הנתבעת לא צרפה את המחירון על מנת שניתן יהא לבדוק כי א כן המחירים כפי שתיקנם אבו סמרה בחשבון הנתבעת תואמים את מחירון דקל עליו הסתמך.
לעומת זאת התובעת צרפה כאחד מהנספחים לתצהיריה את מחירון דקל עליו הסתמכה בקביעת מחיר כל רכיב בעבודות הנוספות (נספח "3" לתצהירי התובעת) . בעת כתיבת פסק הדין התברר כי בתיק הממוחשב לא מופיע המחירון, על אף שצויין כי צורף. נסיון לאתר את קובץ התצהירים כפי שהוגש בעותק קשיח (נייר) לא צלח, ולפיכך הוריתי לתובעת בהחלטה מיום 30.8.20 לצרף העתק ממחירון דקל כפי שצורף לתצהיריה.

בעקבות החלטה זו הודיע ב"כ התובעת כי לא הצליח לאתר את מחירון דקל 11/07 שעליו, כך נטען בהודעה , נסמך חשבון התובעת, ורק לאחר זמן מה שנדרש לו על מנת לאתרו, צורפו להודעת התובעת מיום 21.9.20 (בתוך בקשה 31) העמודים הרלבנטיים מתוך מחירון דקל 07/07 שהוא הרל בנטי לטענת התובעת.

לאור הודעה זו אפשרתי לנתבעת להגיב, ככל שרצונה בכך, להודעת התובעת וזו טענה כי אין לקבל כלל את המסמך מאחר ומדובר בצרוף ראיה חדשה שלא צורפה מלכתחילה לראיות התובעת.

צר לי על עמדתה זו של הנתבעת אשר מתעלמת מהעובדה שהעתק המחירון אכן צורף לראיות התובעת, אולם בשל העובדה כי מדובר בספר כרוך, הוא לא נסרק לתיק ביהמ"ש. זכור לי היטב, כפי שגם הודיע ב"כ התובעת, שהעתק כרוך (קשיח) של התצהירים, לרבות המחירון, הוגשו במהלך שמיעת ההוכחות אך קובץ זה אבד עד למועד מתן פסק הדין, בין היתר בשל מעבר לשכה . עיון במחירון שצורף כעת ע"י התובעת אל מול תחשיב התובעת וחשבון הנתבעת מעיד כי אכן מדובר במחירון הרלבנטי, שכן ניתן לראות כי ביחס למרבית הפריטים קיים מתאם בין המחיר הנקוב בחשבון הנתבעת לבין זה הנקוב במחירון (ולכך אחזור בהמשך).

מעבר לכך, עמדת הנתבעת מתעלמת מהעובדה כי העד מטעמה, אבו סמרה, העיד באופן הברור ביותר שאת התיקונים למחירים בחשבון התובעת ביצע על סמך מחירון דקל למועד הרלבנטי (הוא טען לזה של 04/07) ומכאן שהצגת המחירון אין בה להוות ראיה חדשה שיש בתוכנה להפתיע באופן כלשהו את הנתבעת.

גם באם לא צורפה מלכתחילה ע"י התובעת (וכאמור למיטב זכרוני היא צורפה בעותק קשיח שאבד) , הרי שאין כל מחלוקת שהיא ראיה רלבנטית שעליה ביססו שני הצדדים את חישוביהם ולפיכך גם באם יש לראות בה ראיה שלא הוגשה במועד, יש להתיר את הגשתה מאחר והיא משקפת את עמדת שני הצדדים באשר לבסיס לקביעת מחיר כל יחידה בעבודות הנוספות שביצעה התובעת.

מכאן שאני מקבלת את העמודים הרלבנטיים מתוך מחירון דקל שצרפה התובעת להודעתה מיום 21.9.20 וקובעת כי הם נספח "3" לתצהירי התובעת, והם היו הבסיס לתחשיב התובעת ולחשבון שהוגש על ידה (להלן: "מחירון דקל") .

אלא מה? בהודעתה מיום 21.9.20 התובעת מוסיפה פרט מידע נוסף שלא פורט באיזה מתצהירי התובעת ולפיו למחיר הנקוב ביחס לכל פרט במחירון דקל יש להוסיף "אחוזי קבלן ראשי" בהתאם ל"הנחיות כלליות לקביעת אחוזי קבלן ראשי" שצורפו להודעתה, המהוות חלק ממחירון דקל. התובעת טוענת כי מאחר והיא שימשה כקבלן ראשי לביצוע העבודות היא זכאית להוסיף על המחיר הנקוב לכל פרט במחירון דקל תוספת אחוזים בהתאם לאמור בהנחיות אלו.

טענה זו הינה טענה חדשה שאין לה זכר בתצהירי הצדדים ואני דוחה אותה בשתי ידי!! המצהירים מטעם התובעת, עמאד ופאדי, לא פירטו בתצהיריהם דבר באשר לאופן תמחור כל פרט ופרט בעבודות הנוספות, ואין בתצהירים כל התיחסות לתוספת "אחוזי קבלן ראשי".
אמנם בתחשיב התובעת, ביחס לחלק מהפרטים מצויין כי התובעת מוסיפה תוספת של 12% על המחיר הנקוב ביחס לפרט זה במחירון דקל (רק בפרק עבודות אינסטלציה – פרק 07 לעבודות הנוספות) , אולם לא פורט על סמך מה נדרשה אותה תוספת, והיא גם אינה מופיעה כתוספת ביחס לכל פרט ופרט בתחשיב .

מכאן שלא ניתן לראות את הטענה כעולה מחשבון התובעת, ומדובר בטענה שצריך היה להעל ותה באופן מפורש (כנראה באמצעות הגשת חוות דעת או לכל הפחות בתצהירים). השאלה האם "מחיר מחירון דקל" צריכה לכלול תוספת של "אחוזי קבלן ראשי" אם לאו, כלל לא הועלתה כשאלה הדורשת ליבון ולטעמי היא שאלה שנדרש לגביה ידע מקצועי שאין לבית המשפט על מנת להכריע בה. הרי לא הובאה כל ראיה שהיתה הסכמה של הצדדים לכך (והראיה שגם במחירי המכרז לא נכלל רכיב כזה) ומכאן שטענת התובעת בהקשר זה נסמכת על "מחיר ראוי" לתמחור העבודות הנוספות, טענה שיש להגיש לגביה חוות דעת. יתירה מכך, התובעת לא חידדה סוגיה זו בעת חקירת אבו סמרה (אשר כזכור העיד ללא תצהיר), ולו רצתה לקבל את אישורו לכך שמחיר פרט "לפי מחירון דקל" צריך לכלול גם תוספת אחוזי קבלן ראשי (בין אם כי הדבר היה מוסכם ובין אם כי כך נהוג) , צריכה היתה לשאול זאת מפורשות.

בהעדר ראיה התומכת בטענת התובעת כי ניתנה הסכמת הנתבעת בשלב כלשהו לכך שבעת תמחור פרט לפי מחירון דקל יש להוסיף לה "אחוזי קבלן ראשי" ובהעדר ראיה כי מדובר באופן תמחור ראוי או נהוג , אין מקום לקבל טענה זו שיש לראותה במידה רבה כ"טענה כבושה".

מכאן עולה מסקנתי כי את המחירים ביחס לעבודות הנוספות בסעיפים ובכמויות שאישרה הנתבעת בחשבון הנתבעת יש לחשב עפ"י מחיר כל פרט כפי שמופיע במחירון דקל, ללא תוספת "אחוזי קבלן ראשי".

עיון מדוקדק בתחשיב התובעת (שבו מפורט לגבי כל פרט מה הוא מספר הפרט מחירון דקל) מעלה כי לא ניתן לסמוך על המחיר הנקוב ביחס לכל פרט, שכן כל אחד מהפרטים כולל תוספת "אחוזי קבלן" וכאמור לעיל לא מצאתי לקבל טענת התובעת כי זה הבסיס לתמחור העבודות הנוספות.

מנגד, עיון בחשבון הנתבעת מעלה כי מרבית הפריטים אכן תומחרו ע"י אבו סמרה לפי מחירון דקל, אולם בחלקם הוא נקב במחיר אחר (לרוב נמוך יותר) מבלי שבחשבון מופיע הסבר לכך, וגם בעדותו לא מצאתי כל הסבר לכך.
בעוד שבמסגרת חקירתו הסביר היטב ובאופן מפורט מדוע מחק או החסיר מהכמויות שאושרו על ידו (עמ' 15) , הרי שביחס למחיר היחידות ציין שהוא תמחר אותם "לפי מחירון דקל". כפי שציינתי לעיל, אכן השוואת חשבון הנתבעת ותיקון המחירים שבוצע בו ביחס לעבודות הנוספות מעלה כי מרבית הפריטים תומחרו על ידו בהתאם למחירון דקל שהגישה התובעת, ומכאן שיש להסיק כי המחירון שהוצג הוא ששימש את אבו סמרה (וגם את התובעת רק שהיא הוסיפה על מחיר כל פרט אחוזי קבלן ראשי) . אני סבורה כי יש לראות בעדות אבו סמרה הודאה של הנתבעת כי יש לתמחר את סעיפי העבודות הנוספות בהתאם למחירון דקל.

מכאן גם מסקנתי שבהעדר הסבר של אבו סמרה לסטיות ממחירון דקל, אני סבורה שיש לערוך תיקון לחשבון הנתבעת במובן זה שבכל מקום בו תמחור עבודה נעשה מתחת למחירון דקל, יש לתקן את מחיר הפרט ובהתאם את חשבון הנתבעת.

בטבלה שבנספח לפסק הדין ערכתי טבלה שבה מפורטים הפרטים מתוך העבודות הנוספות (ואשר לא נמחקו ע"י אבו סמרה) שלגביהם סטה אבו סמרה ממחירון דקל תוך שמצוין המחיר לפי מחירון דקל ומחושב התמורה ה"נכונה" עבור כל פרט שנדרש בו תיקון של המחיר.

בהתאם לעולה מהטבלה יש להוסיף לתמורה המאושרת בחשבון הנתבעת ביחס לעבודות נוספות סך של 12,582 ₪ כך שסך התמורה הכוללת בגין עבודות נוספות תעמוד על סך של 145,380 ₪ (לפני מע"מ) ולפני הפחתת ההנחה בשיעור של 25% (זאת במקום הסך של 132,798 ₪ שמופיע בחשבון הנתבעת.

בנוסף, מאחר וחשבונות הצדדים לא ערכו הפרדה בין העבודות הנוספות שיש לתמחרן במחירי המכרז (דהיינו בהפחתת 25%) לבין העבודות הנוספות בחדר המחשבים (מהן אין מקום להפחית את ה-25% כפי שקבעתי לעיל ), יש לערוך אבחנה זו ולהפריד בין סעיפי העבודות הנוספות בכל אחת מהקטגוריות וזאת בהתבסס על החלוקה הקיימת בתחשיב התובעת.
בפרק עבודות נוספות במכרז יש לכלול את: כל תתי הפרקים: 99.04, 99.06, 99.07, 99.09, 99.10, ובנוסף סעיפים: 99.02.0100, 99.02.0200, 99.24.0005, 99.24.0006.

בהתאם לכך שווי העבודות הנוספות במכרז, לפי חשבון הנתבעת, הינו 69,823.7 ₪. לסכום זה יש להוסיף את הרכי ב של תיקוני המחיר שבטבלה בנספח הנוגע לעבודות אלו בסך של 3,206 ₪ כך שסך התמורה עבור עבודות נוספות במכרז תעמוד על סך של 73,030 ₪.

מכאן שהתמורה עבור העבודות הנוספות בחדר המחשבים, לאחר תיקוני המחיר, תעמוד על היתרה בסך של 72,350 ₪ (145,380 – 73 030 = 72,350).

קודם לסיכום כל קביעותי דלעיל ומתן הסעד האופרטיבי, יש לדחות בקצרה את טענת הנתבעת לקיומם של ליקויים בעבודות שביצעה התובעת. טענה זו הועלתה לאחר יד ללא שמי מעדי הנתבעת יכולים לפרט מה הם הליקויים, היכן הם פורטו בפני התובעת ומתי.
ככל שרצתה הנתבעת להוכיח טענתה זו צריכה היתה להעיד, ככל הנראה, את כמיל חביב מי ששימש מפקח בפועל מטעם הנתבעת, וללא עדותו אין באפשרותה להוכיח את טענתה, אשר גם נסתרה, ולו בהבל פה, מעדות עבד אלגני והאמור בתצהירו כי העבודות נמסרו לשביעות רצונה של הנתבעת.
לסיכום
ממכלול קביעותי דלעיל עולה כי יש לקבל את תביעת התובעת בחלקה בלבד ויש לערוך חשבון מתוקן בהתאם לקביעותי דלעיל:
חשבון הנתבעת ביחס לעבודות שאינן "עבודות נוספות" הינו החשבון המשקף את התמורה המוסכמת עבור עבודות אלו.
חשבון הנתבעת ביחס לכמויות העבודות הנוספות שבוצעו משקף את הכמויות הנכונות, לרבות מקום בו נמחקו סעיפים כליל מחשבון התובעת.
התמורה לה זכאית התובעת בגין עבודות נוספות שבוצעו על ידה עומדת על סך של 145,380 ₪ (לפני מע"מ ולפני הנחה) דהיינו תוספת של 12,582 ₪ על הסכום שננקב בגינן בחשבון הנתבעת.
מהעבודות הנוספות שבמכרז, כמו מעבודות המכרז, יש להפחית הנחה בשיעור 25% בהתאם למוסכם .
מהעבודות הנוספות בחדר המחשבים אין לנכות את ההנחה בשיעור של 25%.
מכאן עולה כי יש לתקן את חשבון הנתבעת, כך שסך התמורה עבור כל העבודות יעמוד על סך של 367,913 ₪ (355,331 + 12,582).
מסכום זה (למעט מסך של 72,350 ש"ח המשקף את העבודות הנוספות בחדר המחשבים), דהיינו מסך של 295,563 ₪, יש לנכות את ההנחה בשיעור 25% כך שזו מסתכמת לסך של 73,890 ₪.
מכאן שהיתרה לתשלום לאחר ניכוי ההנחה תעמוד על סך של 294,023 ₪ ( 367,913 ₪ -73,890) (במקום הסך של 266,498 המופיע בחשבון הנתבעת).

סכום זה בתוספת מע"מ בשיעור 15.5% (כמופיע בחשבון) מגיע לסך כולל של 339,597 ₪ שהוא התמורה הכוללת לה היתה זכאית התובעת עבור העבודות שביצעה, ומכאן שנותרה יתרה בסך של 31,792 ₪ לה זכאית התובעת ואשר לא שולמה לה . (339,597 ₪ – 307,805 ₪ כמופיע בחשבון הנתבעת).

משכך אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך של 31,792 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 12.12.07 (30 יום לאחר הגשת חשבון התובעת ) ועד היום .
לא מצאתי בסיס לדרישת התובעת לחייב בריבית לפי מדד תשומות הבנייה עד למועד הגשת התביעה שכן לא הופניתי להוראה בהסכם בין הצדדים המתיחסת לתוספות שיחולו בגין איחור בתשלום, ומשכך, בהעדר ראיה אחרת, יש לפעול בהתאם להוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה .

בנוסף תישא הנתבעת בהוצאות התובעת בגין אגרת משפט ששולמה (בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מתשלום כל חלק ממנה) ובשכ"ט עו"ד בשיעור 20% מהסכום הפסוק (לאחר שיערוכו).

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין שאם לא כן ימשיך ויישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום, ח' חשוןח' חשוון תשפ"א, 26 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.

נספח לפסק הדין – טבלת חישוב הפרשים בגין תיקון מחיר בחשבון הנתבעת ביחס לעבודות נוספות בהתאמה למחירון דקל

סעיף מכרז
תאור ומס' פריט מחירון דקל
כמות מאושרת
מחיר יחידה תובעת
מחיר יחידה נתבעת
מחירון דקל ליחידה
מצטבר נתבעת
מצטבר מתוקן
הפרש
עבודות נוספות מכרז
99.06.1200
חלונות אלומיניום kipp12.016.0010
26
1255
1000
1120
26000
29120
3120
99.24.0005
פרוק למתקן חשמל 08.061.9000
1
320
200
286
200
286
86

סה"כ
3206
עבודות נוספות חדר מחשבים
99.02.0400
יציקת חגורות 02.062.0010
1.5
1,904
1,060
1,560
1590
2340
750
99.02.0700
אספקה והרכבת חלונות אלומיניום 12.011.0100-110
6
1568
800
1,090
4800
6540
1740
99.02.0800
טיח פנים 09.011.0010
40.23
75
65
67
2614.95
2695.41
80.46
99.02.1300
תיקוני ריצוף ברצועות 10.010.9130
44
99
60
88
2640
3872
1232
99.07.0300
פירוק הדרנט מים 07.100.9000
2
125
75
112
150
224
74
99.07.0400
הרכבה של הדרנט 07.100.9100
1
275
150
245
150
245
95
99.07.0200
ברז לברזיה 07.045.0010
2
80
70
80
140
160
20
99.07.2000
משטח שיש קיסר 07.046.0070
12.74
1232
1050
1100
13377
14014
637
99.07.2100
תוספת עיבוד קצה 07.046.0110
18.2
165
98
147
1783.6
2675.4
891.8
99.09.0100
תיקוני טיח פנים ברצועות 09.011.9050
113.4
32
17
32
1927.8
3628.8
1701
99.18.0010
שקע מחשב 18.020.0010
32
54
46
48
1472
1536
64
99.18.0020
כבל תקשורת 18.010.0010
32
4.5
3.9
4.2
124.8
134.4
9.6
99.18.0080
ארון תקשורת 18.030.0010
1
3372
1000
3010
1000
3010
2010
.99.18.0090
פס תקני למסד תקשורת 18.030.0440
1
224
172
205
172
205
33
99.24.0004
פירוק כיור רחצה 07.042.9000
1
156
100
138
100
138
38

סה"כ
9375.86

הערות לטבלה:
ישנם מספר פריטים בעבודות הנוספות שהתובעת לא צרפה את העמודים הרלבנטיים ממחירון דקל ולפיכך לא ניתן היה לבדוק את תמחור הנתבעת ומשכך הוא התקבל כמות שהוא;
ישנם שני פריטים (מסומנים) בהם התובעת נקבה במחיר נמוך ממחיר מחירון דקל ולפיכך הוא חושב בהתאם למחיר שנקבה התובעת;
ישנם מספר פריטים שגם בתחשיב התובעת לא צויין הפרט הרלבנטי במחירון דקל, ולפיכך לגביהם התקבל המחיר שננקב בחשבון הנתבעת.