הדפסה

בית משפט השלום בקריות ת"א 31023-09-17

בפני
כבוד ה שופטת פנינה לוקיץ

תובעים/ נתבעים שכנגד

  1. סהר לוי
  2. מנשה לוי

נגד

נתבעת/ תובעת שכנגד
תובע שכנגד
עו"ד גלית שמש פ אוקר
עדי פאוקר

החלטה

בפני בקשת הנתבעת והתובע שכנגד (להלן: " פאוקר") להורות לתובעים (להלן: "לוי") להשיב בתצהיר ערוך כדין ובאופן ברור ומפורט לכל 18 השאלות על תתי סעיפיהן הכלולות בשאלון שנשלח אליהם במסגרת הליכי גילוי המסמכים וכן לצרף אסמכתאות לתשובות מקום בו נדרשו ( להלן : " השאלות"), למעט שאלה מספר 12. כנטען בבקשה השאלות לא נענו באופן מלא כאשר התשובות שנתנו מבטאות "זלזול, יהירות והתנשאות במענה לשאלות הבודדות שקיבלו מענה" מצד לוי . כמו כן מבוקש להורות ללוי להמציא לידי שמש את המסמכים שנתבקשו בשאלון אך לא צורפו לתצהיר התשובות לשאלון, ולחילופין להורות על דחיית התביעה.
כמו כן, במהלך הדיון בבקשה הועלתה בקשת התובע 2/נתבע שכנגד 2 כי התביעה שכנגד תמחק כנגדו בהעדר עילה.
ההליכים והרקע להם
1. עסקינן בתביעות נגדיות בגין הוצאת לשון הרע ופגיעה בפרטיות, כאשר הרקע ל"פרסומים" מושאי התביעות הינו בסכסוכים בין התובעת 1 ובן זוגה לשעבר הגרוש ממנה ( הוא התובע שכנגד 2, להלן: "גרוש התובעת" או "עדי"), אשר כעת נשוי לנתבעת, עו"ד שמש (להלן: "שמש"), המשמשת גם כבאת כוחו בהליכים שונים המתנהלים בינו לבין התובעת על רקע הגירושים . כמו כן מייצגת הנתבעת את גרושתו של התובע 2 (להלן: "גרושת התובע" או "מיה") בהליכים המתנהלים ביניהם והנוגעים לגירושיהם.

2. תביעת התובעים עניינה "פרסומים" שונים שעשתה שמש, לטענתם במטרה לפגוע בהם ולהכפיש את שמם, בין אם כלפי מעבידת התובעת, בין אם בחשיפת פרטים אישיים של התובעת 1 שלא לצורך, ובין אם בהגשת תלונה ותגובה לתלונה ללשכת עורכי הדין ע"י הנתבעת אשר כללו דברים המהווים "לשון הרע" .

3. בתביעה שכנגד נטען כי לוי הם המבקשים להכפיש ולפגוע בשמם של התובעים שכנגד, בין אם בהגשת תלונת שווא ללשכת עורכי הדין כנגד שמש תוך הכללת ביטויים פוגעניים ומכפישים ללא ביסוס ומתוך ידיעה כי אין בהם אמת, בין אם בביטויים שונים שהם משמיעים כלפי שמש בהזדמנויות שונות, והשחרת פניה בפני ערכאות משפטיות שונות.

4. כפי שציינתי בהחלטות קודמות בתיק מדובר בהליכים המלווים באמוציונליות רבה. אין בכוונתי להכביר על כך במילים רק אציין כי הדבר בא לידי ביטוי מיד בסמוך לפתיחת ההליך בהגשת בקשות רבות מלל מעבר לעניין הקונקרטי שלשמו הוגשו, בהתנהלות הצדדים בקשר להפנייתם להליך הגישור, שבסופו של יום לא צלחה כשלעצמה, וכן בקושי משמעותי להשלים הליכים מקדמיים.

5. בהתאם להחלטה מיום 6.6.18 נקצבו מועדים להשלמת הליכים מקדמיים, וביום 9.10.18 הוגשה בקשתם הראשונה של פאוקר להורות ללוי להשיב לשאלון שנשלח אליהם בתצהיר וכן להורות לתובעים להמציא לידי הנתבעים את המסמכים שנתבקשו ופורטו בשאלון. לחילופין התבקשה מחיקת התביעה על הסף.

בתגובה לבקשה נטען על ידי לוי כי טרם חלף המועד שנקבע בהחלטת בית המשפט להשיב על השאלון, ובנוסף נטען כי מדובר בשאלון ארוך מן הרגיל הכולל סוגיות ועניינים שאין מקומם במסגרת שאלון בהליכים מקדמיים. בתגובת פאוקר לתגובה זו נטען כי נוכח המועד בו נשלח השאלון למשרדי ב"כ התובעים המועד חלף גם חלף.

בהחלטתי מיום 16.10.18 קצבתי מועדים חדשים לב"כ התובעים לצורך המצאת תצהיר תשובות לשאלון וכן גילוי המסמכים, זאת מבלי להידרש לשאלה מתי הועבר השאלון למשרדיו.

6. ביום 25.10.18 הוגשה בקשה נוספת, שניה במספר, מטעם פאוקר, ממנה עולה כי התקבל תצהיר תשובות לשאלון, אולם ניתנו במסגרתו תשובות לשאלות בודדות בלבד, על כן מבוקש לתת צו המורה לתובעים להשיב באופן מלא על כל השאלות (למעט שאלה 12) בצרוף אסמכתאות וכן להורות על גילוי מסמכים שפורטו בשאלון אך לא צורפו לתצהיר התשובות, לחילופין התבקשה מחיקת התביעה על הסף.

בתגובת לוי לבקשה נטען מדובר בשאלון שמטרתו לערב עניינים שאינם קשורים להליך זה, לבזות ולהשפיל, ויש בו כדי להעיד על חוסר נקיון כפיים והעדר תום לב מטעם פאוקר. לגופו של עניין נטען כי ניתנו תשובות ענייניות לשאלות שהיו רלוונטיות לתיק. ולכל השאר באה התיחסות במענה כאשר חלק מהשאלות מיותרות ו/או נעדרות קשר לתביעה שכל מטרתן לבזות ו/או להשפיל כדוגמת שאלה מס' 15 הנוגעת לחייה האינטימיים של התובעת. באשר לדרישה לגילוי מסמכים נטען כי התובעים אינם יכולים לספק תצהירים מטעם צדדים שלישיים שאינם בשליטתם, כפי שנדרש בחלק מהמקרים, וכן לא נהירה הדרישה לצרוף מסמכים מתוך הליכים להם היו הנתבעים צד בעצמם, שהרי מסמכים אלה מצויים גם בחזקתם . בכל מקרה מקום בו עסקינן בכתבי בי- דין מתוך הליכים המתנהלים בפני דלתיים סגורות, אין התובעים רשאים להציג כתבים אלה ללא רשותו המפורשת של בית המשפט שבפניו מתנהלים אותם הליכים. עוד טוענים התובעים כי, כפי שפורט בתצהיר התשובות, מלוא המסמכים צורפו לכתב התביעה המתוקן, וכן יצורפו לתצהירי העדות הראשית שאמורים היו, בהתאם להחלטות בתיק, להיות מוגשות בתוך זמן קצר.

7. ביום 25.11.18 ועוד בטרם ניתנה החלטתי בבקשה הקודמת, הוגשה בקשה נוספת מטעם פאוקר למתן צו לגילוי מסמכים ולחילופין מחיקת כתב התביעה על הסף. נוכח העובדה כי בקשה זו לגילוי מסמכים הינה חזרה על חלק מבקשתם הקודמת של הנתבעים, ולמעשה התייחסות לבקשה ניתנה בתגובת התובעים מיום 19.11.18, לא מצאתי למקום להורות לתובעים להגיש תגובתם לבקשה זו.

8. במהלך דיון שהתקיים ביום 22.1.19 צומצמו המחלוקות בין הצדדים, ומשכך נתייתר הצורך בהתיחסות לחלק מהמבוקש וזאת כדלקמן:

התובעים הסכימו למחיקת סעיפים 4 ו-5 לכתב התביעה המתוקן, וזאת לאחר שציינו כי האמור בסעיפים אלו אינו חלק מעילות תביעתם, אלא רק פורט כ"רקע" לאירועים מושא התביעה, ומשכך הוריתי על מחיקת סעיפים אלו (ונתייתר הצורך להתיחס לשאלות 2 ו-3 בשאלון שנגעו לסעיפים אלו).

ב"כ התובעים הצהיר בדיון כי אין בכוונת התובעים לצרף מסמכים נוספים מעבר לאלו שצורפו לכתב התביעה המתוקן, אלא באם יתברר כי ישנם מסמכים חדשים שנוצרו בנתיים.

הצדדים נתנו הסכמתם לכך שתיקים בענייני משפחה המתנהלים בבית משפט לענייני משפחה בחיפה בין התובע לבין הגרוש שלה, עדי פאוקר, ככל שהם רלבנטיים לבירור הליך זה, יהיו גלויים בפני בית המשפט ובפני הצדדים (זאת לאחר שהוריתי כבר בשלב מוקדם יותר כי הליך זה יתנהל בדלתיים סגורות), ומשכך מתייתר הצורך לתת תשובות לשאלות 17-18.

עו"ד שמש ויתרה על דרישתה למתן תשובות לשאלה 13

9. באשר ליתרת השאלות, לאחר בחינת טענות הצדדים אני מורה ללוי להשיב בתצהיר על חלק קטן מהשאלות והן:

א. שאלות 4 ו- 5 המתייחסות לטענת התובעים כי הנתבעת השחירה את שם התובעים בכתבי בי- דין אותם ניסחה, תוך פגיעה בפרטיותם והוצאת דיבתם. אני מורה לתובעים לפעול לצורך הצגת כתבי בי-דין ומסמכים שהוצגו בהליכים המשפטיים אליהם הפנו בכתב התביעה המתוקן, וכן לפרט כיצד כתבי בי-דין פגעו בתובעים וכיצד האמור מהווה הפרה של לשון הרע.
ב. שאלות 8.5 – 8.8 ו לפרט כיצד לטענתם התערער מעמד התובעת במקום עבודתה, והאם היא עדיין מועסקת אצל אותו מעסיק.
ג. שאלה 12.1 ו- 12.2 ולהבהיר האם מיה קיבלה את המסמך הנטען מאת שמש או מאת עדי.

10. אינני מחייבת את התובעים להשיב לכל שאר השאלות וזאת מן הטעמים הבאים:

א. שאלה מס' 1 על תתי סעיפיה מתייחסת לטענה בסעיף 3 לכתב התביעה המתוקן, ולפיה הנתבעת שמה למטרה להשחיר את שמם של התובעים, להפיץ עליהם בדיות, לפגוע בפרטיותם ולפגוע בהם ככל יכולתה אכן כטענת התובעים פירוט הטענות מצוי בכתב התביעה המתוקן. האמירות הכלליות אליהן מתייחסים התובעים בשאלה זו אינן מהוות את עילת התביעה שמפורטת בהמשך כתב התביעה, ומשכך לא נדרש לתת פירוט נוסף לגביהן.
ב. שאלה 6 המפנה לסעיף 10 לכתב התביעה המתוקן בו נטען כי להתנהלות הנתבעת שלא בהתאם לכללי האתיקה והפרה של כללי החוק, תוך פגיעה בפרטיות התובעים וניסיון לפגוע בעתיד העסקתה של התובעת 1. בכתב התביעה המתוקן קיים פירוט מספיק באשר לטענות התובעים להפרות חוק מטעם הנתבעת. אם כי אעיר כבר עתה כי עצם גניזת התלונה בהליך משמעתי בוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, ככל שזו אכן נגנזה, אין בה כדי להעיד על התנהלות בהתאם לכללי האתיקה, או להפך.
ג. שאלה 7 ו שאלות 8.1 – 8.4 מאחר והמסמכים המבוקשים הינם הליכים שגם התובע שכנגד היה צד להם והם מצויים ברשותו (או שהוא יכול להשיגם) , וממילא בהתאם להצהרת ב"כ התובעים בדיון אין אלו מסמכים עליהם נסמכת תביעת התובעים ( פרוטוקול יום 22.1.19 עמ' 4 שורות 29-28).
ד. שאלות 11-9 על תתי סעיפיהן המתייחסות לטענת התובעים כי שמש יצרה קשר טלפוני עם סמנכ"לית משאבי אנוש אצל מעסיקת התובעת ו"גוללה בפניה טענות ומעשיות לפיהן התובעים מכים את ילדיהם, נעדרי כישורי הורות וכי הללו רודפים אותה ואת בעלה בפני ערכאות שיפוטיות".
תמליל השיחה הנטענת צורף לכתבי הטענות , וממילא לא נטען כי תוכן השיחה הופץ לגורמים נוספים במקום עבודתה של הנתבעת. כמו כן, לאור הנטען בתשובת התובעים ולאור הצהרת ב"כ התובעים לפרוטוקול כי כל המסמכים הרלוונטיים צורפו לכתב התביעה המתוקן, וכי לא יצורפו לתצהירי העדות הראשית שיוגשו מטעמם מסמכים נוספים מעבר למסמכים שצורפו לכתבי הטענות שהוגשו מטעמם , אין צורך בגילוי המסמכים (פרוטוקול יום 22.1.19 עמ' 5 שורות 5-1) .

ה. שאלות 12.3 – 12.6 - אין מקום לבקש מהתובעים לאשר עובדות אשר אינני מוצאת כי רלבנטיות לבירור התביעות.

11.מחלוקת מרכזית בין הצדדים נוגעת לצורך במתן תשובות לשאלות 14-16 הנוגעות לפרסומים שנכללו במכתב תשובה ששלחה שמש לועדת האתיקה של לשכת עוה"ד, אשר נטען כי הכפישו את שמש של התובעת בטענה כי זו זנתה תחת בעלה לאורך שנים וניהלה רומן עם גבר אחר בעת שהיתה נשואה, וכן כי היא לא הסתפקה בגבר אחד אלא בגברים רבים.
בשאלון מבקשים פאוקר כי התובעת תאשר שקיימה יחסי מין עם גברים אחרים עת הייתה נשואה לפאוקר, כמה גברים, כיצד הכירו, פרטיהם. כן נשאלו שאלות ספציפיות ביחס לשני גברים: קובי אברג'ל ולאלדר. כמו כן נשאלו שאלות ביחס לעילת הגירושין בבית הדין הרבני, וכן מי היה הרב שהתיר את מתן הגט ומי היה הרב שאסר את התובעת על בעלה ועל בועלה. לטענת פאוקר מדובר במידע רלבנטי לבירור התביעה שכן שמש מבקשת לבסס הגנת "אמת דיברתי" ביחס לפרסום שנעשה במסגרת תשובתה לתלונה כנגד, מלוא המידע הרלבנטי מצוי ברשות התובעת בלבד, ולפיכך יש לחייב את לוי במתן התשובות.

12. התובעים מתנגדים למתן התשובות בהעדר כל רלוונטיות למידע המבוקש, גם אם תוכנו, המוכחש על ידם, היה אמת. לטענת התובעים אין הנתבעת יכולה לחסות תחת טענת אמת דיברתי ביחס לנאמר בכתב התשובה ללשכת עורכי הדין, שכן בהתאם לסעיף 14 לחוק איסור לשון הרע נקבע : "במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה שהדבר שפורסם היה אמת והיה בפרסום ענין ציבורי; הגנה זו לא תישלל בשל כך בלבד שלא הוכחה אמיתותו של פרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש".

הוראה זו מקנה הגנה בפני תביעה בטענה להוצאת לשון הרע, אם מוכחים שני תנאים מצטברים: הראשון , שאותו דבר שפורסם היה אמת, השני , אם היה בפרסום עניין ציבורי. על הנתבע, המבקש להתבסס על טענת הגנה זו, הנטל להוכיח את אמיתות הדברים שפורסמו.
לטענת התובעים, הרי שגם בהנחה שהנתבעת תצליח להוכיח את התנאי כי דיברה אמת (ובהנחה שלשם כך יש הצדקה לדרישה למתן התשובות) , הרי שבכל מקרה לא מתקיים התנאי השני בדבר "עניין לציבור" בפרסום. התובעים מדגישים כי במסגרת בירור תלונה ללשכת עוה"ד שהגישה התובעת, סהר לוי, על התנהלות שמש, ציינה שמש, בתגובה לתלונה דברים אישיים הנוגעים למערכת היחסים של התובעת והגרוש שלה, דברים שאין להם נגיעה או רלבנטיות כלשהי לבירור התלונה כנגדה. בהעדר כל שרלבנטיות לדברים אלו לצורך בירור התלונה כנגדה, ובהיותם ענינים אישיים ביותר, ברור שאין "ענין ציבורי" בפרסומם, גם לא בהקשר המצומצם יחסית של תגובה לתלונה לוועדת האתיקה של לשכת עוה"ד.
13. בדיון עמדה שמש על טענתה כי מתקיימים לגבי הפרסום שני התנאים שבסעיף 14, ולפיכך יש לאפשר לה לקבל את המידע הרלבנטי על מנת להוכיח הגנת "אמת דיברתי". לטעמה יש רלוונטיות למידע האישי שציינה במסגרת התלונה, שכן מטרתו הכללתו בתלונה היה על מנת להצביע על מניעי התובעת בעצם הגשת התביעה, דבר הרלבנטי לצורך שקילת התלונה לגופה . לטענתה, התובעת מנסה לפגוע בה על דרך הגשת תלונות סרק כוזבות והגשת התלונה נגדה נעשה בניסיון לפגוע בפרנסתה. על כן היה הכרח מבחינתה לחשוף את האמת ולצרף לכתב התשובה שנשלח מטעמה ללשכת עורכי הדין מכתבי אהבה ומכתבי הבעת צער של התובעת עצמה על התנהגותה כלפי בעל ה לשעבר, עדי, הוא בעלה הנוכחי של שמש. מכתבים אלה מהווים, לטענת הנתבעת, הוכחה לניסיון התובעת להשיב לזרועותיה את בעלה לשעבר- עדי, תחתיו היא זנתה וזו הסיבה בגינה הוא פירק את הנישואין ביניהם. לטענת שמש, התובעת שומרת לעדי טינה ומנסה לפגוע בו גם באמצעות פגיעה בנתבעת.
14. לאחר שקילת מלוא טיעוני הצדדים בסוגיה זו, אני מוצאת שהצדק עם התובעים. גם באם יתברר כי טענות הנתבעת (המוכחשות) ביחס להתנהגות התובעת ביחסיה עם הגרוש שלה, עדי, הן אמת לאמיתה, הרי שמדובר בדברים שאינם רלוונטיים לבירור התלונה שהגישה התובעת כנגד שמש ללשכת עורכי הדין.
התלונה, הנוגעת להתנהלות שמש כב"כ של מיה (גרושת התובע) ושל עדי (גרוש התובעת), מתיחסת למעשים ספציפיים שהתובעת טענה כי שמש ביצעה ואשר עומדים בניגוד לחובותיה האתיות (לרבות חלק מהמעשים הכלולים גם בתביעה זו, כגון פנייה למעסיקת התובעת ושימוש לרעה במסמכי בנק של התובעת אשר הגיעו לידיה כב"כ מיה לצורך אחר), אין בה דבר וחצי דבר עם שאלות הנוגעות למערכת היחסים האישית שהיתה בין התובעת לבין הגרוש שלה, או לשאלה מדוע אלו הסתיימו כפי שהסתיימו.
משכך, לא ברור מדוע מצאה לנכון שמש, במסגרת תשובתה, להרחיב למחוזות זרים לתלונה, ובמקום להתמקד בהצדקה עניינית של מעשיה, הרחיבה לתאר תיאורים שונים באשר למעשיה של התובעת ביחסים בינה לבין הגרוש שלה. על אף שאנו מצויים בשלב מוקדם של ההליך, אני סבורה כי יש לקבוע כבר עתה כי גם באם צודקת שמש בתחושתה (שאינה משוללת יסוד) כי תלונת התובעת נועדה לפגוע בה, אין בכך להתיר את הרסן ולאפשר לכלול בתשובה לתלונה פרטים אישיים ואינטימיים, שאין בהם דבר או חצי דבר לעצם התלונה.
הסברה של שמש שרצתה באמצעות דברים אלו להצביע על המניע העומד מאחורי תלונת השווא (לגישתה), איננו יכול לתת הסבר לחשיפת פרטים אינטימיים הנוגעים ליחסי התובעת והגרוש שלה, שכן ברור כי אין בדברים אלו משום הסבר מדוע התובעת מנסה לפגוע בה. ניתן להתרשם מקריאת המכתב, כמו גם מאופן ניסוח כתבי הטענות בהליך זה, כי שמש, ככל הנראה על רקע מעורבותה האישית והרגשית העזה (לנוכח נישואיה לגרוש של התובעת וייצוגה את הגרושה של התובע), מתקשה עד מאוד לעשות הפרדה ואבחנה בין דברים שרלבנטיים לעניין ואלו שלא. יתכן שבראשה של שמש יש קשר בין השאלה באם התובעת זנתה תחת בעלה דאז (מי שבעלה של שמש כעת) לבין הגשת התלונה כנגדה, אולם את הרלבנטיות יש לבחון בצורה אובייקטיבית, ובמקרה כזה לא ניתן למצוא כל "ענין לציבור", אשר במקרה זה הינו ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, ביחסים האינטימיים בין התובעת לגרוש שלה, לצורך בירור התלונה.

15. באשר לבקשה למתן צו גילוי מסמכים ספציפי
לאור ההסכמות שהתקבלו בדיון מתייתר הצורך במתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים, למעט מתן תוקף של החלטה להצהרת ב"כ התובעים בדיון כי לתצהירי עדות ראשית מטעמם יצורפו תדפיס גבייה בתיק ההוצל"פ הרלבנטי ובו פירוט החיובים והזיכויים, וכמו כן יצורפו החלטות על עיכובי הליכים או סכומים שנתונים במחלוקת (פרוטוקול יום 22.1.19 עמוד 3 שורות 16-12). החלטה זו ניתנת לאחר שעו"ד שמש נתנה הסכמתה כי התובעים יקבלו נתונים אלו מתוך תיק ההוצל"פ
אני דוחה את שאר הבקשה שכן:
אין מקום לחייב את התובעים להמציא בגילוי מסמכים תצהירים של צדדים שלישיים, וככל שירצו להגיש תצהירי צדדים שלישיים, יעשו כן במסגרת תצהיריהם.
אין מקום לחייב את התובעים להמציא העתק מסמכים מתוך הליכים שפאוקר הינם צד להם בעצמם.
אין מקום לחייב את התובעים להמציא לצד שכנגד מסמכים המצויים ברשותם וצורפו על ידם לכתבי טענות.
כל מסמך שלא גולה, לא יוכלו התובעים להסתמך עליו (כמו למשל מסמכים המעידים על נזק ממוני שנגרם לתובעת במקום עבודתה בשל הפרסום), ולאור הצהרת ב"כ התובעים כי כל המסמכים שהם מבקשים להסתמך עליהם צורפו לכתב התביעה (בכפוף לאפשרות כי ייווצרו מסמכים חדשים בהמשך), אין מקום להורות כמבוקש.

בקשה למחיקת התביעה שכנגד נגד הנתבעת שכנגד 2/התובע
18. במהלך הדיון שהתקיים ביום 22.1.19, העלה ב"כ התובעים/ הנתבעים שכנגד בקשה למחוק מכתב התביעה שכנגד את הנתבע שכנגד, לאור העובדה שכתב התביעה שכנגד אינו מעלה עילה נגדו, אלא כנגד סהר לוי בלבד.
בתגובת התובעים שכנגד לבקשה נטען כי אין מקום למחוק את הנתבע שכנגד מכתבי הטענות הנתבע שכנגד, שהוא גם התובע בתביעה העיקרית, שכן הלה צירף לתביעה העיקרית חומר חסוי מתיק הוצאה לפועל שמנהלת נג דו מיה. כמו כן בתלונה ללשכת עורכי הדין נטען כי התובעת שכנגד שידלה את מיה לשכור את שירותיה, וכי טענות אלה וכל הקשור למיה לרבות צרוף חומר חסוי מתיק ההוצאה לפועל נעשו על ידי הנתבע שכנגד (על אף שאינו חתום על התלונה ללשכה) שכן בהיותו צד להליך בתיק ההוצאה לפועל המסמכים, עליהם בוססה התלונה, היו בידיו.
בנוסף נטען כי הת ובעים שכנגד יבקשו לחקור את הנתבע שכנגד ביחס למעשיו ולאמירותיו. עוד נטען כי אין מקום להסיר את הנתבע שכנגד מכתב התביעה כיוון שהוא בעל דין בתביעה העיקרית וממילא התביעה העיקרית והתביעה שכנגד מתנהלות במקביל, ונוכחותו מתבקשת בכל מקרה.
19. אני דוחה את הבקשה למחוק את התביעה שכנגד נגד הנתבע שכנגד 2/התובע 2 . אינני סבורה כי יש מקום לעשות כן על הסף בשלב זה, שכן טענות התובעים שכנגד באשר למעורבותו בתלונה שהוגשה בלשכת עורכי הדין ובמעשים נוספים המפורטים בתביעה שכנגד, דורשים בירור עובדתי.
בניגוד לטענת לוי, התביעה שכנגד אינה מתמצה בתלונה ללשכת עורכי הדין שהגישה תובעת 1, אלא יש בה פירוט של מעשים נוספים, בין היתר במסגרת הליכים משפטיים שונים ובמעשי הטרדה שונים , שיש בהם, לכאורה, לבסס עילה גם כנגד הנתבע שכנגד 2. אמנם נכון כי עיון בכתב התביעה שכנגד מייחס את עיקר המעשים המפורטים בו לנתבעת שכנגד 1 (סהר לוי) ולא לבעלה, אולם בחלק מכתב התביעה מיוחסים המעשים לנתבעים שכנגד בצוותא חדא. אין בכוונתי בשלב זה לנסות ולהפריד בין הדבקים, אולם אציין בפני התובעים שכנגד, כי ככל שבסופו של יום יתברר כי הנתבע שכנגד 2 שורבב לתביעה שכנגד רק בשל היותו בעלה של הנתבעת שכנגד, או רק בגלל שהינו תובע בתביעה העיקרית, ולא יוכח כי הוא (להבדיל מאשתו) נקט בפעולה כלשהי מהמפורטות בתביעה שכנגד, הדבר יקבל ביטוי בפסיקת הוצאות ממשיות ומשמעותיות.
שכן, בניגוד לטענות שמש כי עצם היותו של הנתבע שכנגד 2 בעל דין בתביעה העיקרית או רצון התובעים שכנגד לחקרו אינם מהווים נימוק כנגד הבקשה, אין אלו מקימים עילת תביעה כנגדו, או מצדיקים הגשת תביעה שכנגד נגדו.
לסיכום הדיון בבקשות :
א. אני מורה לתובעים להשיב לשאלות המפורטות בסעיף 9 להחלטה זו, בתצהיר ערוך כדין, וזאת עד ליום 20.9.19.
ב. שאר חלקי בקשת פאוקר נדחים, כל חלק מסיבותיו המפורטות לעיל.
ג. הבקשה למחיקת התביעה שכנגד נגד נתבע שכנגד 2 נדחית.
ד. באשר להוצאות ועל אף העובדה שבקשות פאוקר הצריכו דיון ומתן החלטה מנומקת, כאשר מרבית הבקשות נדחו, הרי שאינני עושה צו להוצאות מאחר והתברר שחלק מהצורך בדיון ובירור נבע גם מאופן ניסוח תשובות התובעים לשאלון ומאופן ניסוח כתב התביעה (אשר רק בדיון הסכים ב"כ התובעים למחיקת סעיפים ממנה בהיותם מיותרים לצורך בירור התביעה). מנגד, גם הבקשה של נתבעת שכנגד 2 שהועלתה בדיון נדחתה לאחר שהוגשה לה תגובה.
ה. שקלתי באם לחייב את שמש בהוצאות בגין הארכנות הבלתי נלאית של הבקשות שהוגשו על ידה (כמו גם של כתבי הטענות), אולם בשלב זה אמנע מלעשות כן, תוך שאביא לידיעת עו"ד שמש כי ככל שאיווכח שלא חל שינוי באופן ניסוח כתבי בי-דין מטעמה, והדבר יוסיף ויצריך קריאת עמודים רבים, מנוסחים בלשון ארכנית ומלאה, תוך הפנייה אינסופית לעניינים שוליים שאינם רלבנטיים לבקשה הספציפית, בהחלטה אשקול חיוב בהוצאות ללא קשר לתוצאות כל בקשה ובקשה.
יש בדברים אלו גם הסבר, ולו חלקי, לעיכוב במתן ההחלטה.
ו. אני מחדשת את הוראתי בדבר הגשת תצהירי עדות ראשית כדלקמן:
התובעים/ נתבעים שכנגד יגישו תצהירים מטעמם עד ליום 22.10.2019
הנתבעת/ התובעים שכנגד יגישו תצהירים מטעמם עד ליום 15.11.19.
הצדדים יצרפו לתצהיריהם כל מסמך שהם מבקשים להסתמך עליו (בתנאי שגולה בגילוי המסמכים ו/או צורף לכתבי הטענות), ואני מורה לתובעים לצרף את המסמכים שהתחייבו לצרף כאמור בסעיף 15 להחלטה.
צד המתנגד לצורף מסמך מהמסמכים שצרף הצד שכנגד, יגיש הודעת התנגדות מפורטת ומנומקת (באופן ספציפי למסמך ספציפי ולא התנגדויות כלליות), זאת בתוך 15 יום ממועד קבלת תצהירי הצד שכנגד.
צד המבקש להעיד עד שלא הוגש תצהיר מטעמו יגיש, בתוך המועד הקבוע להגשת תצהיריו, בקשה מנומקת המפרטת את זהות העד, תמצית עדותו הצפויה, והסיבה לאי הגשת תצהירו.

אני קובעת ישיבת קדם משפט ליום 10.12.19 בשעה 9:30.
הצדדים יתיצבו בעצמם לדיון.
התיק יעלה לעיוני עם הגשת תצהירי התובעים ולכל המאוחר ביום 22.10.19.

ניתנה היום, ז' אב תשע"ט, 08 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.