הדפסה

בית משפט השלום בקריות ת"א 29985-08-18

בפני
כב' השופט ניצן סילמן

תובעים

ליליה שנדריימן ת.ז: XXXXXX627

נגד

נתבעים

1. מרינה פרנקלך ת.ז: XXXXXX053

החלטה

1. בקשה למתן צו מניעה זמני.

2. בקליפת האגוז- מדובר בצדדים אשר התקשרו בעסקת מכר ביום 13/11/16; מסגרת העסקה- התובעת מכרה הזכויות בדירתה לנתבעת; זאת האחרונה לא עמדה במועדי התשלום.

3. אין חולק כי חרף הפיגור וההפרה- הגיעו הצדדים לכלל הסדר חדש, הקובע פריסה מחודשת של מועדי תשלום אגב דחיית מועד מסירת החזקה (הסכם מיום 2/2/17).

4. במסגרת אותו הסכם חדש הובהר כי הפרתו תביא להטלת הסנקציה ההסכמית הקבועה בהסכם המקורי, פיצוי מוסכם.

5. והנה, אשר יגורנו בא- הנתבעת, כך אליבא התביעה, הפרה מהותית מועדי התשלום גם אלו שנקבעו בהסכם החדש, פריסת התשלומים.

6. אין חולק כי מלוא התמורה ה"מקורית" שולמה; אלא שנוכח הפרות מהותיות, עותרת התובעת לקבלת פיצוי מוסכם העולה לגישתה על 235,000 ₪; על כן עתרה התובעת לאפשר לה שלא למסור החזקה בדירה לנתבעת, וכן עתרה לאסור על הנתבעת להשלים הרישום.

7. הנתבעת כפרה בטענות התובעת; אליבא הנתבעת התובעת היא שהפרה ההסכם עת הסתירה חריגות בניה בנכס; עוד טענה הנתבעת במכתביה (נספחי הבקשה) כי עמדה בכל תנאי ההסכם.

8. כב' השופט זיתוני קבע כי אין מקום ליתן סעד מעמד צד אחד וקבע ההליך לשמיעה בפני; ביום 29/8/18 נערך דיון בו נחקרו הצדדים; בתום הדיון ניתנה הצעת פתרון בהליך וב"כ ביקשו שהות לשקול; לצערי חלף המועד ליתן תשובה ואין מנוס אלא להכריע

9. אשר לסעד של אי מסירת חזקה- הבקשה התייתרה; החזקה נמסרה כעולה מדברי ב"כ התובעת וממילא לא היה מקום למתן הסעד; המחלוקת בין הצדדים כספית; חזקה אינה ערובה לתביעה כספית; לא זו אף זו- עסקינן בתובעת המבקשת לקיים ההסכם ולא לבטלו. משאין חולק כי אין עוד טעם בסעד זה, אין מקום להאריך

10. שונה הדבר בכל הנוגע לסעד של מתן צו האוסר על רישום הזכויות; לאחר שמיעת הצדדים סבורני כי יש מקום לסעד זה

11. מהלך חקירות הצדדים הוברר כי גרסת התביעה התחזקה בעוד גרסת ההגנה נחלשה משמעותית

12. ראשית, הוברר כי ניתנו אישורים לרישום המקרקעין גם מאת והעדה המקומית ויש בכך ללמד כי הטענות בדבר חריגות לא הוכחו ולו בשלב זה; בכך לכאורה נשמטה טענה מהותית ונפגמה גרסת ההגנה

13. לא זו אף זו- מעדות הנתבעת עצמה (!!!) עולה כי הנתבעת מאשרת מועדי התשלום שננקבו בטבלה הידנית שצורפה לבקשה (עמ' 5 שו' 11 לפרוטוקול ); הלכה למעשה לא זו בלבד שהנתבעת אישרה בכך כי הפרה את תנאי ההסכם השני, אלא שהנתבעת אישרה, ולו בחצי פה, את זכות התובעת לפיצוי!!!!

14. תחילה טענה הנתבעת כי היא והתובעת ערכו חשבון, לאור מועדי תשלום שכר הנתבעת, וקבעו כי במקום המועד בנספח התשלומים, בראשון לכל חודש, תשלם הנתבעת ב- 15 לכל חודש; לגרסת הנתבעת (!!) חישבו הצדדים האיחור על פי מפתח של 250 ₪ ליום, והגיעו לכך כי בכל חודש על הנתבעת להוסיף 3,000 ₪ לתובעת (ראה פרוטוקול, עמ' 5 שו' 4-5).

15. בשלב זה ראיתי לעמת הנתבעת עם תחשיבה היא; אם המפתח הנו 250 ₪ ליום, הרי איחורים של חודשים יביאו לחיובים ניכרים; הנתבעת הודתה כי תקופה של 6 חודשים לא עמדה בתשלומים (ראה עמ' 5 שו' 18 ; עמ' 5 שו' 32). הנתבעת אישרה כי משמעות הדבר חיובים ניכרים (שם, שו' 32; עמ' 6 שו' 5).

16. אמנם, גם התובעת לא דקה (לא צוין תשלום של 3,000 ₪). אך ניכר כי היא זו שהעניקה ארכות ע"ג ארכות לנתבעת, וזו לא עמדה גם בחסדים שניתנו; הנתבעת אישרה למעשה כי הפרה ההסכם מהותית ובדבריה אישרה כי התובעת זכאית לפיצוי

17. אכן, מצויים אנו בהליך ביניים; דא עקא שבמסגרת זו קיימת חשיבות לעצמת הזכות לכאורה; מקום בו הנתבעת עצמה מודה (ולו חלקית) בחוב מהותי כלפי התובעת, ברי כי זכות לכאורה איתנה הוכחה לכאורה, ויש בכך להשליך על הסעד הזמני

18. מקבילית הכוחות בין הזכות לכאורה ומאזן האינטרסים מושפעת גם מתום לב הצדדים ועצמת כל צד במקבילית; לא זו בלבד שהתובעת הוכיחה זכות בעלת עצמה, אלא שהיא זו שנטתה חסד אחר חסד לתשלום, דבר המשליך על ניקיון כפיה

19. לכאורה- אם קיימת זכות לקבלת פיצוי, כחלק בלתי נפרד מהתמורה, לא יהיה זה צודק להעניק הקניין; הענקת קניין עלולה ליצור מציאות בלתי הפיכה, וכבר נפסק כי מימוש נכס אינו כמימוש כסף, והמרחק מזרח ומערב.

20. על כן לא יהיה די בעיקול זכויות לאחר העברתן; יש להבטיח תשלום תמורה נאות טרם העברת קניין

21. ניתן בזאת אפוא צו מניעה זמני האוסר על המשיבות או מי מטעמן להעביר הזכויות מהתובעת לנתבעת בדירה נשוא הליך זה; הצו יעמוד עד בירור ההליך בתיק העיקרי או עד שינוי נסיבות מהותי ככל שיתרחש. ב"כ התובעת ייטול פסיקתא על מנת להציג הצו ללשכת הרישום

22. אציע לצדדים לשוב ולהרהר באשר הוצע כי הצר אינו שווה בנזק המלך. המזכירות תנתב התיק לשופט אזר חי

ניתנה היום, כ"ה אלול תשע"ח, 05 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.