הדפסה

בית משפט השלום בקריות ת"א 15411-05-20

לפני
כבוד ה שופט מוחמד עלי

תובע
מרואן עבוד
ע"י עו"ד י' משיעל

נגד

נתבעים

  1. פרנסוא עבוד
  2. יוסף עבוד

ע"י עו"ד מ' שלח

החלטה

לפניי בקשה למתן צו מניעה זמני בה עותר התובע ליתן צו מניעה זמני האוסר על הנתבעים לבצע פעולות שיש בהן כדי לשנות את המצב הקיים במקרקעין בהם מחזיקים הצדדים ובכלל זה ביצוע עבודות בנייה או עבודות חפירה בגבול המשותף בין מקרקעי הצדדים. הבקשה הוגשה על רקע תביעה למתן צו מניעה קבוע. לאחר הגשת התביעה, הגיש התובע בקשה לתיקון כתב התביעה באופן שהתביעה תהפוך לתביעה לפירוק שיתוף במקרקעין. היום קיימתי דיון בשתי הבקשות והחלטתי זו מתייחסת הן לבקשה למתן צו מניעה זמני והן לבקשה לתיקון כתב התביעה.

אפתח בבקשה לתיקון כתב התביעה. התביעה בתיק זה הוגשה ביום 7.5.20 ובמסגרתה נתבקש סעד של צו מניעה קבוע. כעת מבוקש להתיר תיקון תביעה כדי להפוך אותה לתביעה לפירוק שיתוף במקרקעין. בשים לב לשלב בו הוגשה הבקשה; למדיניות שיש לנקוט עמדי בקשה לתיקון כתב התביעה במיוחד בשלביו המוקדמים של ההליך; ולאור טענות הנתבעים בתשובתם – נראה שיש מקום לקבל את הבקשה. זאת ועוד, המחלוקת שהתעוררה במסגרת הצו הזמני אך מלמדת על הצורך בפירוק שיתוף. אין בידי לקבל את טענות הנתבעים שיש לפנות תחילה לוועדת התכנון ורק לאחר מכן להגיש תביעה לבית המשפט. סדר הדברים הוא הפוך, קודם כל מוגשת תביעה לבית המשפט ורק לאחר מכן מתקבלת התייחסות רשות התכנון לחלוקה לשם אישורה הסופי על ידי בית המשפט. סיכומו של דבר, שאני מחליט להיעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה.

עתה לבקשה לצו מניעה זמני. התובע, הנתבעים ואחרים, הם בעלים במשותף בחלקה 39 בגוש 10262 מאדמות שפרעם (להלן: חלקה 39). הצדדים גם בעלים בחלקה סמוכה – היא חלקה 40 בגוש 10262 (להלן: חלקה 40). כפי שיפורט בהמשך, התובע מחזיק במגרש שמצוי בחלקה 39 עליו בנו ביתו ואילו הנתבעים מחזיקים במגרשים סמוכים עליהם מבנים שמשמשים למגוריהם . נתבע 2 מחזיק במגרש שמצוי כולו על חלקה 39 ואילו נתבע 1 מחזיק במגרש שחלקו מצוי בחלקה 39 וחלקו בחלקה 40. ניתן להתרשם ממיקומם הכללי של המגרשים מהתשריט שסומן מש/2 בו מגרשו של התובע סומן 3A , מגרשו של נתבע 2 סומן 28/1 ואילו מגרשו של נתבע 1 סומן 28/2. יודגש כי התשריט מש/2, כמו גם יתר התשריטים שהוגשו במהלך הדיון, מצביעים אמנם באופן כללי על מיקום מגרשי הצדדים, אך לא ניתן ללמוד מהם על הגבולות המדויקים בין המגרשים , הן בשל ההחזקה השונה בפועל והן בשל שינויים שחלו בתכניות החלות על האזור – כפי שניתן להתרשם למשל מתשריט מב/2 וכן מהמסמך שצורף להודעת הנתבעים שהוגש היום ונסרק לתיק בית המשפט.

לטענת התובע, הנתבעים ביצעו עבודות חפירה בשטח החלקות, אשר עלולות לפגוע בדרך גישה אשר משמשת אותו מזה כשלושים שנה כדי להגיע לביתו. התובע טוען, כי הנתבעים מבצעים את הפעולות במקרקעין שהשיתוף בהם לא פורק ואין בנמצא חלוקה מאושרת לגבי השימוש בחלקה. לטענת התובע, אי מתן צו המניעה עלול לשנות את המציאות בשטח ואף לסגור את דרך הגישה שמגיע ה לביתו. בבקשתו מוסיף התובע וטוען, כי הנתבע 2 הגיש בעבר בקשה לקבלת היתר לבנות קומה מעל ביתו ובעקבות התנגדות שהוא הגיש, סוכם בפני וועדת התכנון כי נתבע 1 לא יעשה כל שינוי בגבול המשותף ביניהם. כן הוא מזכיר את העובדה כי בשנת 2012 נתנה הוועדה צו הפסקה מנהלי בעניין קיר שבנה בתוך חלקות 39 ו-40. התובע אף מבקש ליתן צו להריסת קיר זה.

הנתבעים מתנגדים למתן הצו ומבקשים לדחות את הבקשה. במסגרת טענות סף טוענים הנתבעים כי התובע פעל בחוסר תום לב, בהעדר ניקיון כפיים וכי הוא העלים עובדות מבית המשפט, שכן לדבריהם קיימת חלוקה מאושרת של חלקה 39 , אשר התובע מודע לה ואף קיבל היתר בנייה לביתו על בסיס אותה חלוקה. הנתבעים הסבירו בתצהיר שצורף לתשובה, כי חלקה 39, כמו גם חלקה 40, הייתה בבעלות ארבעה בני משפחה, כשכל אחד היה בעלים של 1/4 מהזכויות. התובע קיבל 1/4 מהזכויות בירושה מאביו (מישל ז"ל ) וגם זכויות הנתבעים הגיעו מבעלותו של אחד מארבעת הבעלים המקוריים (אביהם סאמי ז"ל). לדבריהם, ארבעת השותפים ערכו ביניהם הסכם בעבר הרחוק, לפיו חילקו את הזכויות במקרקעין ביניהם. הנתבעים הוסיפו וטענו כי במסגרת חלוקה פנימית שערכו, נתבע 1 קיבל מגרש אשר ממוקם בשתי חלקות ונתבע 2 קיבל מגרש שחולש על חלקה 39 בלבד. הנתבעים טענו כי מצב החזקה היום בהתאם לחלוקה שבוצעה בזמנו בין השותפים המקוריים.

במהלך הדיון שקיימתי במעמד הצדדים התברר כי מה שהוליד את הבקשה למתן צו מניעה זמני הוא עבודות שהנתבעים החלו לבצע ב קו התפר בין מגרש התובע לבין המגרש הצמוד לו שבו מחזיק נתבע 2. לטענת התובע, הנתבעים מתכוונים לשנות את מצב הדברים בשטח. לטענתו בתפר בין המגרשים קיים כביש אספלט שהוא עושה בו שימוש והנתבעים החלו לפרקו וכן הם מתכוונים לבנות קירות. הנתבעים טוענים כי כל אשר הם מתכוונים לבצע הוא עבודות גינון במגרשם.

כידוע, במסגרת בקשה למתן צו מניעה זמני, על בית המשפט לשקול שני שיקולים עיקריים. ראשית, יש לבחון אם הניח מבקש הסעד ראיות לקיומה לכאורה של עילת תביעה. שנית, יש לבחון אם הוכח כי הנזק שיגרם למבקש אם לא יינתן הסעד גדול מהנזק שיגרם למשיב אם יינתן הסעד. לצד שיקולים אלה, על בית המשפט לשקול גם שיקולים שביושר ובצדק. ראו: תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; רע"א 3285/13 ד.כ חנויות להשכרה בהרצליה הצעירה בע"מ נ' חברת אברהם כהן ושות' חברה קבלנית בע"מ (פורסם בנבו, 3.7.2013).

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים שהוגשו על ידם, הגעתי לכלל מסקנה שיש לקבל את הבקשה וליתן צו מניעה זמני. נימוקיי למסקנה זו יובאו להלן.

התובע הצליח להניח ראיות לקיומה לכאורה של עילת תביעה ולשכנע כי בידו זכות לבקש צו מניעה שנועד לשמר את המצב הנוכחי. בעקבות תיקון כתב התביעה – עסקינן בתביעה לפירוק השיתוף בחלקה 39, אשר בה מחזיקים מספר בעלי זכויות, ובכללם התובע והנתבעים. אין חולק כי בחלקה לא נערך הליך של פירוק שיתוף ועל כן בהיותו אחד הבעלים של החלקה זכאי התובע לעתור לפירוק השיתוף. לשם קיום הליך מוסדר של פירוק השיתוף – יש לשמר את המצב הקיים. זאת ועוד, נראה שהסעד מתבקש גם לנוכח סכסוכים חוזרים ונשנים בין הצדדים. כך לדוגמא בשנת 2012 נבנה קיר על ידי הנתבעים אשר לגביו ניתן צו הפסקה מנהלי על ידי רשות התכנון.

הנתבעים טוענים כי קיימת הסכמה מקדמה דנא שלפיה חולקה החלקה 39 על ידי הבעלים המקוריים, אבותיהם של התובע והנתבעים (תשריט שסומן מש/1; להלן: התשריט ההיסטורי). לפי תשריט זה התובע מחזיק במגרש שסומן 3A (מכח זכות אביו ז"ל) ואילו לאביהם המנוח של הנתבעים יוחד מגרש שסומן 2A. לימים, בוצעה חלוקה פנימית בין הנתבעים באופן שממגרש A2 נגרע שטח שסופח למגרש צמוד בחלקה 40 . כך נוצר מצב בו נתבע 2 מחזיק במגרש שכולו מצוי בחלקה 39 ואילו נתבע 1 מחזיק במגרש שחלקו נמצא ב- 39 והיתר בחלקה 40. מצב הדברים בעקבות החלוקה הפנימית מפורט בתשריט מש/2.

טענתם של הנתבעים לגבי קיומו של תשריט היסטורי, שהתובע לא חולק על קיומו, אין בה כדי להושיע ם ולהדוף את הבקשה למתן צו מניעה זמני, וזאת מנימוקים אלו.

ראשית, ההסכמה המגולמת בתשריט ההיסטורי איננה פירוק שיתוף במקרקעין , אלא הסכם לחזקה ושימוש במקרקעין, ובוודאי שאין ב ה כדי למנוע מהתובע להגיש תביעה לפירוק השיתוף. כך שגם אם יש להיצמד לתשריט ההיסטורי, ראוי שלא יבוצעו שינויים שיתקבעו בשטח, שיש בהם כדי לשבש בעתיד את האופן בו יפורק השיתוף במקרקעין.

שנית, כפי שניתן להתרשם מהמסמכים שהצדדים צירפו, כולל הנתבעים עצמם, מצב הדברים כיום השתנה מבחינה תכנונית, מה שעשוי להשליך על החזקה המוסכמת לפי התשריט ההיסטורי. כך למשל, השתנה תוואי הדרך שסומן 5A בת שריט ההיסטורי, כפי שניתן להתרשם מהתשריט שסומן מב/2 וכן מהתשריט מש/3 שנערך על ידי מודד מטעם נתבע 1. ניתן להיווכח כי חל שינוי במגרש שאותו מחזיק נתבע 1 (מגרש שמסומן 2189 בתוכנית מב/2 לעומת זה שסומן 28/2 במש/2). בעניין זה התובע טוען כי שינוי זה כמו גם השינוי בתוואי הדרך יש בו כדי לפגוע בזכויותיו, מה שעשוי להוות בסיס לשינויים במסגרת פירוק השיתוף – גם לטובת התובע, היכן שהמצב התכנוני החדש מיטיבי עמו, וגם לרעתו – היכן שהמצב התכנוני מיטיב עם הנתבעים. במילים אחרות, פירוק השיתוף לא יכול להתבצע על בסיס התשריט ההיסטורי מבלי שיילקחו בחשבון שינויים תכנוניים ואחרים שחלו בחלקה במרוצת השנים.

שלישית, העבודות שהנתבעים החלו לבצע כוללות עבודות חפירה בקו התפר בין מגרש התובע לבין מגרש הנתבעים. בקו התפר בין שני המגרשים קיים כביש אספלט. הנני דוחה מכל וכל את דבריהם של הנתבעים שניסו להצניע את עובדת קיומו של הכביש וטענו כי מה שיש במקום הוא " חתיכות של אספלט" (עמ' 4 שורה 26 לפרוטוקול). למעשה הנתבעים עצמם מאשרים כי בקו התפר בין מגרשם לבין מגרש התובע, קיים כביש שעשוי אספלט שלדבריהם קיימם מזה 20 שנה (עמ' 4 שורה 28). התמונות שהוגשו על ידי התובע, יש בהן אף כדי להפריך את טענות הנתבעים (ראו תמונות מב/1). התמונות גם מראות כי בניגוד לטענת הנתבעים שהם מבצעים אך ורק חפירה לשם ביצוע עבודות גינון, קיימת תכונה של ביצוע עבודות בנייה והדבר נלמד מעבודות טפסנות ורשת ברזל שרואים באחת התמונות. התובע העיד, ועדותו מקובלת עלי, כי גם הוא עשה שימוש בכביש האספלט כדי להגיע לביתו, בניגוד לטענת הנתבעים כי הכביש נעשה רק כדי לשמש את נתבע 1 להגיע אל חלקתו וכי הכביש בוצע כמחווה של נתבע 2 לאחיו נתבע 1. בנקודה זו אינני מתעלם מכך שלבית התובע קיימת דרך גישה נוספת.

המסקנה המתבקשת כי הנתבעים עושים כדי לשנות את מצב החזקה בפועל בקו התפר בין שני המגרשים. בין שני המגרשים אין גבול מסומן, כך שלא ניתן לדעת אם הכביש נופל בתוך מגרש התובע או בתוך המגרש הנתבעים או בתוך שניהם . לאימתו של דבר, זו שאלה שאיננה רק עובדתית אלא גם נורמטיבית, שכן כדי לקבוע את הגבול, יש צורך לברר כיצד המצב התכנוני משפיע על התשריט ההיסטורי. על כן מדידה בשטח אין בה לסייע, שכן יהיה צורך להשיב לשאלה – לפי איזה תכנית יש לבצע את המדידה?

תובנות אלו אף מתיישבות עם הסכמה שהייתה בין הצדדים במסגרת דיון שנערך בוועדה מקומית לתכנון ובניה גבעות אלונים. דיון זה התקיים בעקבות התנגדות שהגיש התובע למתן היתר בניה לנתבע 2 לבצע עבודות בנייה במגרשו. באותו דיון התובע הסיר את התנגדותו ובעקבות כך ניתנה החלטה ששיקפה הסכמה שהייתה שלפיה "המבקש והמתנגד [נתבע 2 והצובע] יכינו תכנית מפורטת בחלקה, אשר תכלול חלוקה למגרשים בהתאם למצב התכנוני הקיים... המבקש מודיע בזה כי לא יתנגד במסגרת תוכנית חלוקה כזו להקצות חלקים למתנגד מהחלק הצפוני של המגרש שלו אשר גובל במגרשו של המתנגד וזאת ככל שזכויות הצדדים מצדיקות זאת..." (מסמך הוועדה לתכנון ובנייה צורף לבקשת התובע).

על רקע הדברים שצוינו לעיל, בחינת מאזן זה מוליכה בבירור למסקנה שיש מקום למתן צו מניעה זמני. פעולותיהם של הנתבעים יש בהן כדי לשנות את מצב החזקה בפועל, הן מבחינת החזקה במגרשים והן מבחינת השימוש באותו כביש שמצוי בין חלקות הצדדים , ואי מתן צו המניעה עלול למנוע אפשרות מהתובע להשתמש בו. הנזק שייגרם לתובע מהעבודות שהנתבעים מתכוונים לבצע, ואף להליך החלוקה שלצדדים אינטרס משותף בקיומו , גדול לאין שיעור מהנזק שייגרם לנתבעים, במיוחד בשים לב לכך שהכביש האמור, קיים , גם לפי טענת הנתבעים , לפחות מלפני שני דורות.

איני סבור כי יש מקום לקבל את טענת הנתבעים כי בהתנהלות התובע דבק חוסר תום לב וחוסר ניקיון כפיים שיש בהם כדי להביא לדחיית הבקשה . אמנם התובע לא ציין קיומו של התשריט היסטורי, והיה ראוי שיעשה כן, אך נדמה כי אין מחלוקת על קיומו של תשריט זה. השאלה איננה אם התשריט קיים או לא, אלא מה נפקותו לאור השינויים שחלו . חשוב מכך, אין בו כשלעצמו מענה לשאלה באיזה שטח מצוי הכביש, האם של התובע או של הנתבע. באותו כביש עושה שימוש גם התובע.

התוצאה היא אפוא כלהלן:

אני מקבל את הבקשה לתיקון כתב התביעה. כתב תביעה מתוקן, שיכלול תביעה לפירוק שיתוף, יוגש תוך 30 ימים מהיום. בזיקה לטענות הנתבעים כי חלק מהבעלים אינם בחיים, על התובע לערוך בדיקה מתאימה ולצרף את כל הצדדים הרלבנטיים להליך פירוק השיתוף.

אני נותן בזאת צו מניעה זמני האוסר על הנתבעים או מי מטעמם לבצע עבודות בנייה כלשהן בחלקה הידועה כחלקה 39 בגוש 10262, לרבות עבודות חפירה או ביצוע עבודות תשתית. כמו כן, אני אוסר על הנתבעים למנוע מהתובע לעשות שימוש בכביש האספלט שמצוי בקו התפר בין מגרש התובע לבין מגרש הנתבעים לשם הגעה לביתו . בנסיבות אלה, אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ז אייר תש"פ, 21 מאי 2020, בהעדר הצדדים.