הדפסה

בית משפט השלום בקריות ת"א 10327-04-12

בפני
כב' השופטת עידית וינברגר

התובע

סעדי מוחמד ת.ז. XXXXXX378פלוני
ע"י עו"ד איאד חמדו

נגד

הנתבעים
1.פורסן מחג'ני ת.ז. XXXXXX130
ע"י עו"ד מכלוף
2.הפניקס חברה לביטוח בע"מ
ע"י עו"ד גסאן אגברייה

פסק דין

תביעה לפיצוי בגין נזק גוף שנגרם לתובע, על פי הנטען, בתאונה שאירעה בתאריך 16.12.08 בשעה שהגיע לבצע עבודות תחזוקה במערכת מצלמות, בספריית התלמיד באום אל פאחם, המנוהלת על ידי הנתבע 1 (להלן:"הנתבע") .

הנתבעת 2, מי שביטחה במועד התאונה את בית העסק של הנתבע, מכחישה את חבותה, בטענה שהתאונה לא אירעה כנטען, ספק אם אירעה כלל בעסק של הנתבע 1, ובכל מקרה לא אירעה בשל התרשלות מבוטחה.

דיון והכרעה
התובע תיאר את גרסתו לקרות התאונה בסעיף 6 לכתב התביעה. על פי הנטען, במועד התאונה הגיע אל בית העסק של הנתבע על מנת לשדרג מצלמות אבטחה בספרייה. לצורך עבודתו זו סופק לו על ידי הנתבע סולם טלסקופי מאלומיניום בצורת V הפוך. בשל השיפוע בכניסה הראשית לספרייה, ביקש התובע מהנתבע שיחזיק את הסולם בזמן עלייתו ועבודתו של התובע עליו. במהלך עבודתו, הנתבע עזב את הסולם וכתוצאה מכך הסולם החליק והתובע נפל יחד עם הסולם מגובה של כ- 2 מטרים.
בתצהירו מסר התובע גרסה דומה, עליה חזר גם בחקירתו. לטענת התובע , פרט לנתבע, לא היו עדים נוספים לתאונה.
הנתבע, גיסו של התובע, לא הגיש כתב הגנה או סיכומים מטעמו, אולם בתצהיר עדות ראשית שהגיש, תמך בגרסתו של התובע ביחס לאופן בו קרתה התאונה.

מטעם הנתבעת העיד החוקר מר איהאב מחאמיד (להלן:"החוקר") אשר העיד על חקירה שערך, במסגרתה שוחח עם הנתבע על נסיבות התאונה ( תמליל השיחה סומן נ/5 ).
בשיחה, סיפר הנתבע לחוקר כי לא ראה כיצד התובע נפצע, וכי בעודו יושב במשרד שלו בקומה השלישית, הגיע אליו התובע מלמעלה, מהגג, וסיפר לו שנפצע. לדבריו התקין לו התובע חשמל על הגג (בעמ' 4 לתמליל שורות 4-8 ובעמ' 10 ש' 11-13).
הנתבע חזר מספר פעמים על טענתו לפיה התובע הגיע אל משרדו מלמעלה, ולא מבחוץ, וסיפר לו כי נפל . הנתבע ציין מספר פעמים במהלך השיחה כי כלל לא ראה את התובע בנפילתו. לדבריו:
"אבל אני לא ראיתי שהוא נפל, אני ראיתי אותו שהוא בא אלי למשרד...הוא ירד בצליעה...מלמעלה (בעמ' 12 לתמליל ש' 27-28 ובעמ' 13 ש' 1-13).
מהקלטת השיחה עם הנתבע עולה בבירור, אם כן, כי בניגוד לגרסת התובע, הנתבע לא החזיק לו את הסולם בעת שנפל. למעשה, הנתבע כלל לא ראה את התאונה, ולגרסתו סיפר לו התובע כי נפל לאחר שירד מהגג, כלומר העבודה אותה ביצע התובע בוצעה על גג המבנה ולא בפתח הכניסה אליו. בגרסת הנתבע, כפי שנמסרה לחוקר, אין כל זכר לגרסה לפיה התובע ביקש לכוון את המצלמה שבפתח העסק ולשם כך הציב סולם בכניסה.

בטרם הושמעה לו ההקלטה, אישר הנתבע כי מסר לחוקר מטעם חברת הביטוח את פרטי התאונה כפי שאירעה, וכי אמר לו רק אמת. הנתבע אף אישר כי במועד שבו שאל אותו החוקר על נסיבות התאונה זכר היטב כיצד אירעה (בעמ' 26-27 לפרוט').

קיימות סתירות נוספות בין דברים שמסר הנתבע לחוקר במהלך שיחתם לבין גרסת התובע, ואף שאני מוצאת אותן פחות מהותיות, ראוי לציינן. בעוד שהתובע מעיד כי בעבר התקין בבית העסק של הנתבע מצלמות אבטחה, ומטרת ביקורו במועד התאונה היתה לחבר את המצלמות לשירות בחברה החדשה שבה החל לעבוד כשכיר, טוען הנתבע כי התובע הגיע על מנת לעשות עבודות חשמל (עמ' 34, 36, 47 ו- 39 לתמליל). כאשר נשאל התובע האם הוא מבצע עבודות חשמל השיב: "יכול לבצע אבל לא מבצע...יכול להיות שעזרתי לו פעם אבל לא באותו יום..." (בעמ' 15 לפרוט' ש' 17-19).
בנוסף, בשיחתו עם החוקר, נשאל הנתבע האם הסולם בו השתמש התובע לביצוע העבודות היה סולם שלו או שהנתבע סיפק לו אותו, והשיב כי אינו יודע (בעמ' 4 לתמליל ש' 12).
גם בחקירתו בבית המשפט נשאל הנתבע של מי היה הסולם והשיב שוב כי אינו זוכר אם הסולם היה שלו או של התובע (בעמ' 23 לפרוט' ש' 16). הנתבע העיד כי לא ראה אם התובע הגיע עם רכב עבודה שלו, שבו וודאי יש לו סולם, ובהמשך העיד כי הסולם כן היה שלו, היינו של הנתבע, וכי כנראה היה סולם אלומיניום (בעמ' 23 ש' 26-31).

בסיכומים מטעמו, טוען התובע כי אין ליתן משקל כלשהו לחומר החקירה, בשים לב לחוסר המהימנות של החוקר, והכשלים בהקלטה, שלא היתה שלמה וכללה קטעים לא ברורים, וחלקים שנקטעו.
איני מקבלת את הטענה.
בתום שמיעת ראיות התובע והנתבע, נקבע, לבקשת באי כוחם מועד נפרד לחקירת החוקר, על מנת לאפשר להם לבחון את התמליל וקבצי ההקלטה. התובע ביקש להעביר את ההקלטה המקורית למכון בדיקה על מנת לבחון את מידת האותנטיות שלה, וניתנה לו אפשרות לעשות כן . עם זאת, לאחר ישיבת ההוכחות לא מסר התובע כל הודעה בדבר שם המכון שאליו על ב"כ הנתבעת להעביר את ההקלטה, בניגוד להחלטה. בהמשך, משלא הוגשו סיכומים מטעם התובע, חרף התראה, נמחקה התביעה . לבקשת התובע, שהוגשה באמצעות בא כוחו החדש, בוטל פסק הדין וניתנה החלטה בדבר הגשת סיכומים.
גם בא כוחו החדש של התובע לא ביקש להעמיד את ההקלטה המקורית לבדיקת מהימנות, ובכך ויתר על זכותו.

הלכה היא כי:
" כל עוד אין ראיה בדבר טיפול זדוני בהקלטה כדי לשנותה בדרך זו או אחרת, אין בעובדה, שקטעים ממנה לא ניתנים לפיענוח או להבנה או שקטעים ממנה לא הוקלטו או נמחקו בטעות, כדי לפסול כראיה את שניתן לשמיעה ולהבנה. זיקתו של הניתן לשמיעה ליתר החלקים עניינה במשקלה של הראיה: ולא בקבילותה".

ע"פ 331/88 חלובה נ' מדינת ישראל פ"ד מ"ד (4) 141, 146.

במקרה הנדון, לא הוכח כל טיפול זדוני בהקלטה. נהפוך הוא. החוקר נחקר על אופן עריכת ההקלטה, והועלתה בפניו הטענה כי נפלו פגמים באופן ההקלטה ובהעברתה לקבצים.
בחקירתו, הבהיר החוקר הבהר היטב כי הסיבה לכך שההקלטה נמצאת בשני קבצים שונים, נעוצה בכך שאותו מכשיר הקלטה מייצר קבצים, כאשר הוא מתרחק מהנחקר ההקלטה פוסקת מעצמה, וכאשר הוא שב ומדבר עמו המכשיר עובר באופן אוטומטי לקובץ השני . כמו כן הבהיר החוקר כי לא היתה אף פעם אחת במהלך החקירה שבה הפסיק את ההקלטה באופן יזום, וכי ההפסקות נוצרו עקב הפסקה ברחש או בקול (בעמ' 32 לפרוט' ש' 3-9).
בהמשך עדותו הבהיר החוקר כי הקבצים אינם פרוצים, וכי אין אפשרות לערוך בהם שינוי כלשהו, על דרך ההוספה או הגריעה (בעמ' 32 ש' 23-30).
עדותו של החוקר מהימנה בעיני ולא נסתרה.

ראיות נוספות המחלישות את גרסת התובע
חשיבות רבה נודעת לאופן שבו הציג נפגע את נסיבות פציעתו בפני הגורם המטפל מיד עם קבלתו לטיפול רפואי. עיון בתיעוד הרפואי הסמוך לתאונה מלמד כי הוא אינו יכול להוות חיזוק לגרסת התובע, אלא יש בו כדי להחלישה.
בגליון חדר המיון מיום התאונה, שם נרשמה מפי התובע גרסתו הראשונה לקרות התאונה נכתב: "לדבריו, ביום קבלתו נפל מגובה בזמן העבודה ונחבל ברגל שמאל."
גם בסיכום האשפוז נכתב: "לדברי המטופל ביום קבלתו נפל מגובה בעבודה ונחבל ברגל שמאל בלבד."
לא ניתן למצוא במסמכים הרפואיים כל אזכור לסולם שהיה מעורב בנפילה.

התובע מפנה בסיכומיו לתיאור התאונה בטופס בל/250, ומבקש למצוא בו חיזוק לגרסתו. בטופס נרשם בתיאור התאונה: "נפל מסולם בעת התקנת מצלמות". אין כל אזכור לכך שהנפילה מהסולם נגרמה עקב כך שהנתבע החזיק בו ולאחר מכן עזבו. מכל מקום, התובע העיד כי נסיבות תיאור התאונה בטופס בל/250 נרשמו על ידי מעסיקו, על סמך פרטים שהוא עצמו מסר לו (בעמ' 14 לפרוט' ש' 24), לפיכך אין מדובר אלא בראיה המהווה סיוע עצמי.

גם בטופס התביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה נרשם: "הסולם החליק כי היה בשיפוע ונפלתי מאותו גובה." כלומר, אין זכר לטענה כי אדם אחר החזיק את הסולם ועזבו.
סתירה נוספת בין הכתוב בטופס ההודעה על פגיעה בעבודה לבין גרסתו של התובע, נוגעת לשאלת נוכחותו של אדם בשם חסן קוט במועד התאונה. בעוד שבטופס ההודעה על התאונה נרשם כי חסן קוט, אחראי צוות בחברה היה עד לתאונה, כאשר נשאל על כך התובע, לא היתה בפיו תשובה ברורה.
התובע נשאל: "יכול להיות מצב שחסן היה איתך אצל פורסן באום אל פאחם?"
והשיב: "יכול להיות אבל לא ראיתי אותו אמרתי לך שהייתי לבד..." (בעמ' 19 לפרוט' ש' 12-13). מדובר בתשובה תמוהה מאוד.
בהמשך העיד התובע כי בטופס ההודעה על התאונה (נ/4) הכל נכון פרט לחלק שבו כתוב שחסן קוט היה עד לתאונה (בעמ' 19 ש' 27).

תמיהה נוספת עולה נוכח טענת התובע, לפיה הגיע אל בית העסק של הנתבע ללא סולם משלו, משום שה גיע ברכבו הפרטי ולא ברכב המשמש אותו לעבודה (בעמ' 11 לפרוט' ש' 1) . מתשובתו זו של התובע ניתן להסיק כי ברכב המשמש אותו לעבודה יש לו סולם, המשמש אותו לצורכי עבודתו.
הטענה כי הגיע ברכבו הפרטי אל הנתבע אינה מתקבלת על הדעת משום שהתובע העיד כי החל את היום בעבודה אצל לקוחות אחרים ורק בצהריים הגיע אל בית העסק של הנתבע (בעמ' 9 לפרוט' ש' 19-21), ואין כל סיבה נראית לעין שיסע ביום עבודה רגיל ברכבו הפרטי ולא ברכב המשמש אותו לעבודה. סתירה זו בעדותו של התובע מלמדת כי נעשה נסיון לקשור את הנתבע לסולם עליו עבד התובע, כאשר הנתבע עצמו כלל לא ידע לומר, לא בחקירתו בבית המשפט ולא כאשר שוחח עם החוקר מטעם חברת הביטוח, אם הסולם עמו עבד התובע היה סולם שלו.

לאור הסתירה המהותית בין עדות הנתבע כפי שנמסרה בבית המשפט לבין פרטים שמסר בשיחתו עם החוקר מטעם הנתבעת, איני מקבלת את עדותו של הנתבע.
עדותו של התובע נותרה, אם כן, בגדר עדות יחידה של בעל דין שאין לה סיוע. סעיף 54 ל פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א – 1971 מורה, כי אם החליט בית המשפט במשפט אזרחי לבסס את פסק דינו על עדות יחידה של בעל דין שאין לה סיוע, יפרט בהחלטתו מה הניע אותו להסתפק בעדות זו. לא די בכך שבית המשפט יכתוב שהזהיר את עצמו כי מדובר בעדות יחידה שנתן בה אמון, אלא עליו להצביע על טעמים כבדי משקל, הנוגעים, בין היתר, להיגיון הדברים וסבירות הגרסה, תוך התחשבות במכלול הראיות שהוגשו ובנסיבות המקרה.
במקרה זה, לא נתתי אמון בגרסת התובע, ומצאתיה בלתי סבירה.

אני דוחה את גרסת התובע לפיה התאונה אירעה כאשר נפל מסולם אותו החזיק לו הנתבע, לאחר שהנתבע עזב אותו לרגע.
מוכנה אני להניח, לטובת התובע, כי אכן נפצע בשעה שהגיע לבצע עבודה כלשהי בבית העסק של הנתבע. עם זאת, על התובע מוטל הנטל להוכיח את תביעתו, ועל מנת להקים אחריות בנזיקין, עליו להוכיח בדיוק כיצד אירעה התאונה.
לא הוכח כי התובע אכן נפל מסולם. ככל שנפל מסולם, לא הוכח כי הסולם סופק לו על ידי הנתבע, ואף אם סופק על ידי הנתבע, אין בעובדה זו לבדה כדי להקים חבות של הנתבע בנזיקין. התובע הינו בעל מקצוע מיומן, היה בעל עסק עצמאי כאשר התקין את המצלמות במקום, וידע להשתמש בסולם.
משלא הוכחו נסיבות התאונה, לא הורם הנטל להוכיח הפרה של חובת הזהירות מצד הנתבע, ומשלא הוכחה התרשלותו של הנתבע פטורה גם הנתבעת מחבותה.

הערת הבהרה לפני סיום: התביעה הוגשה במקורה נגד שני נתבעים ונגד חברת הביטוח, הפניקס, כנתבעת 3. עם זאת, בהמשך התברר כי אין נתבע נוסף, וכי השם המצוין כנתבע 2 הינו שמו הנוסף של הנתבע 1 (ראו תצהירו המאשר זאת).

לאור האמור, התביעה נדחית.
אין צו להוצאות לטובת הנתבע 1 אשר תמך בגרסת התובע בהליך זה.
התובע ישלם לנתבעת 2 שכר טרחת עורך דין בסך 7,000 ₪.
הסכום ישולם תוך 30 יום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.
ניתן היום, כ"ז אב תשע"ו, 31 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.