הדפסה

בית משפט השלום בצפת ת"א 4650-05-15

בפני
כבוד ה שופט רונן פיין

תובעת
נתבעת שכנגד

בריק לבניה ופיתוח בע"מ

נגד

נתבעים
תובעים שכנגד

1.רוני חסון
2.ורד חסון

פסק דין

לפניי תביעות כספיות הדדיות.
תביעת התובעת לחיוב הנתבעים ביתרת תשלום תמורת ביצוע עבודות בהתאם לחוזה בניה, ותביעה שכנגד מטעם הנתבעים, לתשלום פיצוי בגין גרימת נזק ברשלנות ו בגין הפרת הסכם.
רקע ורצף עובדתי

  1. התובעת, היא הנתבעת שכנגד, היא חברה קבלנית לביצוע עבודות בנייה (להלן: "בריק").
  2. הנתבעים והתובעים שכנגד הם בני זוג שהזמינו מבריק עבודות לבניית ביתם (להלן: "חסון").
  3. ביום 4/8/13 נחתם בין הצדדים הסכם לבניית בית ושני צימרים במושב אודם (להלן: "הפרויקט"), על פי חוזה קבלנים לעבודת "שלד וגמר עד מפתח", בתוך תקופה של 12 חודשים ובכפוף לכתב כמויות, תכניות ומפרט טכני שצורפו לו (להלן: "חוזה הבניה/ההסכם"). עותק ההסכם צורף לכתבי הטענות.
  4. כתב הכמויות והנספח הכספי לחוזה הבנייה קובעים עלות הפרויקט בסך של 1,600,000 ₪ וחלוקה לשלבי תשלום על פי התקדמות הבניה (להלן: "התמורה המוסכמת").
  5. ביום 30/7/14 שלחה בריק לחסון מסמך ובו פירוט תוספות עבודה שבוצעו והפרשי תשלום בגינן (להלן: "מסמך התוספות"). ר' נספח 5 בכתב ההגנה.
  6. ביום 7/8/14 בפגישה שהתקיימה בהשתתפות גיא בן חפר , מפקח בניה שהיה מעורב בפרויקט, חתמו הצדדים על מסמך בנוגע לסכומי יתרת התשלום הכוללת תמורת תוספות וקיזוזים (להלן: "הסכם בן חפר"). ר' נספח 6 בכתב ההגנה.
  7. ביום 24/6/15 הגישה בריק התביעה לחייב חסון ביתרת התמורה המוסכמת, לחייבם בתשלום עבור עבודות נוספות ולחייבם עבור הוצאות ונזקים כתוצאה מעיכוב כספים, בסך כולל של 500,000 ₪.
  8. ביום 25/11/15 הגישו חסון תביעה שכנגד לחיוב בריק בתשלום סך של 300,000 ₪ בגין נזקים ו להחזר תשלומים ששולמו לה ביתר.

טענות הצדדים בתביעה
9. לטענת בריק, העבודות בוצעו בהתאם לחוזה הבנייה ולשינויים שביקשו חסון מעבר למוסכם; כל העבודות בוצעו לאחר אישור מהמפקח על הבניה מטעם חסון או חסון בעצמם ; העבודות בוצעו בהתאם ללוח הזמנים שסוכם, ועל כך, נטען, מעידים מכתבי בעלי המקצוע המסכמים ביצוע העבודות כל אחד בתחומו (ר' עמ' 8-12 בכתב התביעה) ותצהיריהם החתומים (ר' עמ' 6-15 לתצהיר עדות ראשית מטעם התובעת).
10. לטענת בריק, חסון סרבו לשלם עבור התמורה המוסכמת ועבור התוספות, תוך העלאת טענות לא מבוססות וחסרות תום לב שלא הועלו בזמן ביצוע העבודה, אלא רק עם דרישת התשלום.
11. לטענת התביעה, אי עמידה במועדי התשלום מהווה הפרה יסודית של ההסכם. לטענתה, היעדר התשלום עיכב סיום הפרויקט וגרם לה הפסדים משנאלצה לשלם מכיסה הפרטי לבעלי המקצוע.
12. מר היתם בריק, הבעלים ומנכ"ל התובעת (להלן: "הקבלן") טען בתצהיר עדות הראשית מטעם בריק כי בהתאם ל"הסכם בן חפר" על הנתבעים לשלם 235,000 ₪ בתוספת התחשבנות בהמשך על אלמנטים לפי ספירה.
13. התביעה טוענת לחיוב הנתבעים בתשלום 500,000 ₪ על פי הפירוט הבא: 235,000 ₪ לפי הסכם בן חפר, סך של 233,640 ₪ בעבור התוספות וסך של 31,360 ₪ בגין נזקים והוצאות.
14. לטענת חסון, בריק הפרה את ההסכם בכך שלא סיימה בניית הפרויקט, לא עמדה בהתחייבויותיה במפרט לכמויות ו לאיכות חומרי הבניה והתנהלה בדרך סחטנית בניסיון להוציא מהנתבעים כספים כתנאי לסיום הבניה. לטענת חסון, בריק הפרה סעיף בהסכם בו נקבע כי היא מוותרת על זכותה לעכב העבודה במקרה של תביעה כספית כלשהי.
15. לטענת חסון, עשרה ימים לפני המועד המוסכם לסיום הפרויקט, קיבלו מבריק דרישה לתשלום הפרשים בסך של 386,011 ₪ מעבר לתמורה המוסכמת; זאת בניגוד למכתב ששלחו לתובעת ביום 10/1/14 ובו הבהירו כי עבודה שאינה כלולה בחוזה הבניה, תתבצע רק לאחר שיאשרו בכתב מחיר התוספת המתבקשת (ר' נספח 4 לכתב ההגנה).
16. לטענת חסון, המחלוקת יושבה בפגישת גישור בסיוע גיא בן חפר שהיה המפקח על הבניה בשלביו הראשונים של הפרויקט. לטענתם במסגרת "הסכם בן חפר", הסכימו הצדדים כי לאחר חישוב עלות עבודות נוספות וקיזוז עלויות וחומרים בהם נשאו הנתבעים, תעודכן התמורה המוסכמת.
17. לטענת חסון, ביולי 2014 פינתה בריק מאתר הבניה את כלי העבודה והקרוואן ששימש לה למשרד בטענה כי הפרויקט יצא לה יקר ואין לה כסף לשלם לעובדים.
18. לטענתם, נכון למועד בו נטשה בריק את הפרויקט, יתרת התמורה המעודכנת עמ דה על סך 80,000 ₪; לטענת חסון, על פי חוזה הבניה התשלום האחרון על סך 160,000 ₪ אמור היה להשתלם כנגד מסירת הפרויקט ולאחר פינוי פסולת הבנייה ואלה לא התקיימו. משכך, לשיטתם, שולמה לבריק מלוא התמורה בעד עבודות שביצעה בפועל ואף מעבר לכך , ולא מגיעה לה תמורה נוספת. (טבלת תשלומים צורפה כנספח 11 לתצהיר הנתבעים).
19. לטענת חסון, הם נאלצו להתקשר עם קבלנים אחרים לסיום העבודות שנותרו ולתיקון הליקויים הרבים שנתגלו בעבודת בריק בפרויקט. משכך טענו, כי ככל וימצא ש בריק זכאית לתשלום כלשהו, הם מעמידים טענת קיזוז על סך כולל של 500,000 ₪.
טענות הצדדים בתביעה שכנגד
20. חסון חזרו על טענותיהם בכתב ההגנה בנוגע להפרות הסכם וטענו כי בריק הסבה להם נזקים כבדים , בכך שנטשה את אתר הבניה והותירה אחריה ליקויים שהצריכו העסקת קבלנים אחרים.
21. לטענת חסון, נכון למועד הגשת התביעה שכנגד, עדיין לא קיבלו היתר האכלוס (טופס 4) לבית ולצימרים וזאת מהסיבה שבריק מסרבת לחתום על תצהיר בניית שלד המבנה (טופס 1) ובכך מונעת מהם לעבור להתגורר בבית. לזאת מתווסף לטענתם, נזק מאובדן הכנסה הנובע מעיכוב בהפעלת עסק הצימרים ועלויות כפולות של מגורים ומחיה.
22. בסיכומים מטעמם נטען כי הצליחו לקבל טופס 4 רק ביום 22/2/16 (נספח 5 לתצהיר חסון), לאחר שהשלימו הבניה ופעלו מול הועדה המקומית לעקוף את הצורך בחתימת בריק על תצהירים הנדסיים. לטענתם, רק אז עלה בידם לבצע חיבור קבע לחברת החשמל, לאכלס את בית המגורים ולפתוח את עסק הצימרים (מוצגים נ/4, נ/5).
23. בתביעה שכנגד פירטו חסון רשימת תשלומים ביתר לבריק ורשימה לא סופית של נזקים. לטענתם, על בריק היה לצפות מראש כי מעשיה ומחדליה יסבו להם נזקים ולפיכך עולה התנהלותה כדי התרשלות על פי סעיף 35 לפקודת הנזיקין.
24. לטענת חסון, על בריק לפצותם בגין חסרון כיס ונזקיהם אותם הם מעמידים, לטענתם נוכח קשיי הפירעון מבריק ולצרכי אגרה, על סך 300,000 ₪.
25. בכתב הסיכומים טענו חסון כי יש לקבוע את מועד המסירה הרעיוני של הבית בתאריך 22/2/16 הוא יום מתן טופס 4, ולחייב את בריק בפיצוי המוסכם בחוזה על סך 150$ לכל יום איחור במסירה (סה"כ 550 ימי איחור); כן טענו כי יש לחייב את בריק בגין עוגמת נפש ונזקים לא ממוניים לרבות פגמים אסטטיים בבנוי ; כן טענו כי במאזן ההתחשבנות בין יתרת החוב לבריק ובין הנזקים להם הם טוענים בתביעה שכנגד, יש לחייב את בריק ב תשלום פיצוי בסך של 683,873 ₪.
26. לטענת בריק, מטרת חסון בתביעה שכנגד היא להמשיך ולחמוק מתשלום חובם אליה בעבור העבודות שבוצעו.
27. לטענת בריק, הבניה בוצעה לפי תכניות המתכנן והוראות המפקח מטעם חסון , לרבות שינויים שביקשו ממנה לעשות והיא עמדה בלוחות הזמנים ותיקנה הליקויים על הצד הטוב ביותר. לטענתה, עזבה את האתר רק לאחר שהופסק התשלום ולאחר שנתנה לחסון הזדמנויות רבות לפרוע חלק מהחוב.
28. בריק הדגישה בכתב ההגנה שכנגד כי בניגוד לטענת התביעה שכנגד, חסון מתגוררים בבית מחודש אוגוסט 2014 עוד טרם הסתיימו העבודות ומפעילים הצימרים זמן רב. לטענתה, בחודש יולי 2014 לא חתמה על טופס גמר השלד מהסיבה שזכותה להפסיק מתן שירות לחסון לאחר שאלה הפרו הסכם בסירובם לשלם בעבור העבודות שבוצעו.
29. לטענת בריק, חוזה הבניה מחייב בצוע העבודה בכל מקרה וללא הפסקה, אולם לא ציפתה כי חסון ישתמשו בחוסר תום לב בסעיף בחוזה בכדי לחייב אותה לעבוד ללא תמורה, תוך שהם מתעשרים שלא כדין על חשבונה.
30. לטענת בריק, לא נגרם לחסון כל נזק. הם טענו לנזקים מבלי שצרפו כל הוכחה לקיומם, למעט קבלה לחשמלאי שביצע הבדיקה לטופס 4. משכך, לשיטתה, אינה חייבת בפיצוי בגין אף לא אחד מראשי הנזק שהועלו בתביעה שכנגד.
עדויות וראיות
31. כל אחד מהצדדים צרף לתצהיר עדות ראשית חוות דעת מומחה מטעמו.
32. לאור הפער בין מומחי הצדדים ובהסכמתם, החליט בית המשפט (כב' השופטת איזנברג) בתאריך 17/1/17 למנות המהנדס והשמאי מר יוסי לזר כמומחה מטעם בית המשפט (להלן: "המומחה"). המומחה התבקש להתייחס לסוגיות המקצועיות שבמחלוקת לרבות שווי תיקוני ליקויים ועבודות נוספות שנטענו, ויתרת התמורה בהתאם.
חוות דעת המומחה הוגשה לתיק ביום 16/11/17 (להלן: "חוות הדעת").
33. בדיון מיום 15/3/18, נחקר המומחה ארוכות על ידי הצדדים. ב סיום הדיון ניתנה לצדדים אפשרות להפנות אל המומחה, בכתב, שאלות הבהרה ספציפיות בנוגע לחישובים שערך במסגרת חוות הדעת. ביום 29/4/18 הגיש המומחה תשובותיו לשאלות שהגישו הנתבעים.
34. בדיון ביום 5/7/18, הודיעו הצדדים לבית המשפט כי הגיעו להסכמה דיונית (עמ' 39 ש' 1-4) לפיה הם מוותרים על העדת כל העדים מטעמם, מסכימים שבית המשפט יפסוק על סמך חקירת המומחה והחומר הקיים בתיק, ומבקשים להגיש סיכומים בכתב (להלן: "ההסכמה הדיונית").
דיון והכרעה
35. התביעה עותרת לחיוב חסון ביתרת התמורה המוסכמת וכן לחייבם בגין ביצוע עבודות נוספות שהתבקשו על ידם . חסון העלו להגנתם טענת קיזוז בשווי התביעה ובתביעה שכנגד עתרו לפיצוי בנזיקין. בנוסף, תובע כל אחד מהצדדים פיצוי בגין הפרת ההסכם.
36. שלוש מחלוקות עומדות להכרעה בהליך שבפני -
ראשית, בשאלת התמורה - עלי לברר מהן ההסכמות המגדירות תמורת עבודות התובעת, לפיהן אקבע האם קיימת יתרה לתשלום ואם כך, מה סכומה .
בשלב השני, אבחן האם הופרו ההסכמות באופן המזכה מי מהצדדים בפיצוי בגין הפרת ההסכם.
בשלב השלישי אפנה לדון בשאלת הנזקים הנטענים בתביעה שכנגד והאם אלה מקימים לחסון זכות לפיצוי בנזיקין בגין התנהלות רשלנית של בריק.
37. אקדים מסקנה לדיון ואציין כי לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, תצהירי הצדדים והנספחים שצורפו להם, חוות דעת המומחה ועדותו בדיון בפניי ותשובותיו לשאלות ההבהרה אשר נשלחו אליו ע"י הצדדים , הגעתי למסקנה כי יש לקבל התביעה בחלקה הקטן ולדחות התביעה שכנגד. להלן אפרט טעמיי.

התמורה המוסכמת
38. ענייננו בשני הסכמים בהם קבעו הצדדים התמורה ואופן התשלום בעבור העבודות השונות.
39. הראשון הוא חוזה הבניה מיום 4/8/13 . מדובר ב הסכם פאושלי הקובע סכום כולל וסופי שישולם לקבלן עבור עבודת הבניה שקיבל על עצמו עד למסירת מפתח תוך 12 חודשים, לפי חוזה זה . מהותו של הסכם פאושלי הינה הקצאת סיכונים ברורה בין הצדדים.
40. בחוזה הבניה הוגדרו העבודות לביצוע תמורת סך 1,600,000 ₪ בתוספת מע"מ, בחלוקה לשמונה תשלומים בהתאם לשלבי התקדמות הפרויקט. עוד נקבע בהסכם כי עבודות נוספות יבוצעו לאחר קבלת אישור בכתב מהמזמין והמפקח.
41. ההסכם השני הוא הסכם בן חפר בו עודכנה התמורה הפאושלית שנקבעה בחוזה הבניה.
42. לאור המחלוקות אשר התגלעו בין הצדדים עקב מסמך התוספות שהגישה בריק לחסון כשבועיים לפני המועד המוסכם למסירת מפתח, הסכימו הצדדים כי גיא בן חפר יגשר בינם. בפגישת הגישור הנ"ל מיום 7/8/14 הושגו הסכמות וניתן פתרון לכלל המחלוקות הכספיות עד לאותו יום.
43. במסגרת הסכם בן חפר נערכה התחשבנות בנוגע לעבודות נוספות שביצעה בריק, בסך כולל של 100,000 ₪ ו חושב קיזוז עלויות בהן נשאו חסון וכן עבודות שהוסכם שלא לבצע בסך כולל של 65,000 ₪. בדרך זו נוסף לתמורה המוסכמת סך של 3 5,000 ₪ וזו עודכנה לסך של 1,635,000 ₪ (להלן: "התמורה המעודכנת"). היתרה לתשלום עמדה על 235,000 ₪.
44. עוד נקבע בהסכם בן חפר כי הסכומים הנ"ל אינם כוללים תמורה עבור ריצוף, חיפוי, ריצוף גינה, חשמל, אינסטלציה ויצירת שבילים. הוסכם כי התחשבנות לתשלום בגין עבודות אלה תתבצע על פי ספירת אלמנטים בפועל, לפני מסירת המפתח.
45. הגם שהסכם בן חפר הינו תרשומת של חישובים מספריים בכתב יד, אין מחלוקת בין הצדדים באשר למפורט בו. בריק בסיכומיה (ס' 14) טענה כי תוכנו ומשקלו הראייתי של הסכם בן חפר הוא מחייב ויש בו לסייע לבית המשפט בחקר האמת. גם המומחה אישר בעדותו בדיון כי בברור שנעשה בפגישתו הראשונה עם הצדדים בבית חסון (עמ' 9 ש' 27-28): "הייתה הסכמה שמה שמופיע במסמך הזה היא ההסכמה שקיימת".
46. ויודגש, הסכם בן חפר מעגן מצב עובדתי מוסכם של עבודות ותשלומים שהתבצעו עד ליום 7/8/14. על כך אוסיף טענת בריק בסעיף 45 לסיכומים מטעמה , כי פעלה "על פי כתב הכמויות וההסכם אחת לאחת, וכל שינוי שבוצע ו/או שונה - נעשה הדבר רק באישור המזמין / הנתבע ו/או המפקח מטעמו ובהתאם בלבד לבקשתם." (הדגשות במקור, ר"פ).
בריק לא הציגה כל מסמך לפיו קיבלה איש ור מראש בכתב, לבצע תוספות או לזכות לתשלום תמורה, מעבר לאלה הכלולות בהסכם בן חפר.
47. מכך אני מגיע למסקנה כי כל חישוב אשר נעשה ע"י בריק בנוגע ליתרה לתשלום, מעבר לזו עליה הוסכם בהסכם בן חפר, דינו דחיה. באותה מידה ובהתאמה הגעתי למסקנה כי אין לקבל טענות חסון להפחת ה נוספת של עלות עבודות שלא בוצעו, כדוגמת 18 מדרגות הבטון, משנתון זה היה קיים עובר להסכם בן חפר וחזקה כי כל ההפחתות נלקחו בחשבון במסגרתו .
48. לאחר שנחתם הסכם בן חפר, ביצעו חסון שני תשלומים נוספים ובסך הכל שילמו חסון עד ליום 7/9/14 סך של 1,555,000 ₪ (ר' טבלת תשלומים בנספח 11 לתצהיר חסון).
יתרת התמורה
49. כאמור, בית המשפט מינה המומחה לבדוק ולחוות דעתו למחלוקות הצדדים באשר לעלויות העבודות שהתבצעו בפועל בהתאם לחוזה הבניה, העבודות הנוספות ותיקון ליקויים.
מומחה מטעם בית המשפט - הכלל
50. כידוע, מינוי מומחה מטעם בית משפט נדרש על מנת לסייע לבית המשפט ולהאיר את עיניו בתחום המקצועי בו עוסק התיק ולתת ל בית המשפט כלי-עזר מקצועיים , בבואו לפסוק את הדין. נפסק כי המומחה משמש כ"ידו הארוכה" של בית המשפט, לחוות דעתו מעמד מיוחד והיא נהנית מעדיפות על פני חוות דעת המומחים מטעם הצדדים.
יפים לעניין זה דברי כב' השופט ג' בך ב ע"א 61/84 יוסף ביאזי נ' אברהם לוי (מיום 27/4/88), בעמוד 466 לפסק הדין:
"שופט אינו יכול להיות מומחה בכל נושא, ולכן, כאשר מתעוררת במשפט הנדון לפניו שאלה שבמדע או במקצועיות מובהקת, כמו קביעת דרגת נכות מבחינה רפואית או שומת מקרקעין או בדיקה בליסטית של כדור שנורה מכלי נשק, הרי רק טבעי הוא שקיימת הנטייה לקבל את חוות-דעת המומחה, שנבחר לשם כך על-ידי בית המשפט או באישורו, כקונקלוסיבית."
(ראו גם: ע"א 272/09 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' ח'טיב סמיר (28.6.11))
51. עוד נפסק כי נקודת המוצא של בית המשפט היא כי המומחה עשה מלאכתו נאמנה, ללא משוא פנים וביושר, על פי מיטב כישוריו, ניסיונו ושיקול דעתו.
(ראו: רע"א 6401/00 לה נסיונל חברה לביטוח נ' סאלח (20.2.01)); רע"א 11147/03 אריאל ביטון נ' כפיר אלעזרה (14.3.04).)
52. בנוסף וע"פ ההלכה הפסוקה, חוות דעתו של מומחה בית משפט, תיפסל כאשר נפל בה פגם היורד לשורשו של עניין כגון פגם בשיקול דעתו המקצועי של המומחה, פגם העשוי להעיד על חוסר תום לב, משוא פנים או דעה קדומה, ועל בית המשפט לשקול אם כתוצאה מהפגם שנפל בחוות הדעת נגרם לבעל הדין הנוגע בדבר עיוות דין.
כן ייבדק האם השגגה שיצאה תחת ידו של המומחה ניתנת לתיקון. עוד יבחן בית המשפט את חוות דעתו מן ההיבט המהותי, וייתן משקל אף ל"כמות" הפגמים והטעויות.
(ראו: רע"א 3358/91 סהר חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' יוסף ציון, (6.11.91) ; ת"א 1189/95 יעקב אילוז נ' קוטלר עדיקא - חברה לבניה בע"מ, (23.3.03); רע"א 6116/97 ד"ר אברהם שוחט נ' ציון (28.11.97) ).
מן הכלל אל הפרט
53. המומחה הגיש חוות דעת יסודית ומפורטת בהתאם להנחיות בית המשפט, בהסתמך על כתבי הטענות והמסמכים שקיבל מהצדדים ולאחר שערך שלושה ביקורים בבית חסון. בנוסף חידד נתוני הסכם בן חפר בשיחה ע מו. לאחר שנחקר המומחה בדיון על ממצאי חוות הדעת, ניתנה לצדדים אפשרות להעלות בפניו בכתב שאלות הבהרה ספציפיות בנוגע לחישובים או היעדר חישובים, בנוגע לזיכויים או חיובים שהובאו בחוות הדעת.
54. חוות הדעת קובעת כי לאחר בדיקת כל טענות התביעה שכנגד, נמצאו ליקויים ועבודות שלא בוצעו על ידי בריק. ריכוז עלות תיקון הליקויים והשלמת העבודות שלא בוצעו, מובא בטבלה שצורפה כנספח 8 לחוות הדעת.
55. לאור נתונים שהשתנו עם התייחסות המומחה לשאלות חסון אליו וטעויות הקלדה/העברת נתונים במסגרת חוות הדעת, ערכתי עדכון לנספח 8 לחוות הדעת, המסכם עלויות תיקון הליקויים והשלמת עבודות על ידי חסון בסך 43,150 ₪ (להלן: "נספח 8 המתוקן").
56. נספח 8 המתוקן כולל שינויים בעלויות אינסטלציה (המפורטות בפרק 3), באופן הבא:
3.3 - תוספת 400 ₪ בגין החלפת מחבר קצה (במענה לשאלת חסון);
3.5 - הפחתה של 2,500 ₪ שנרשמו בטעות, לאור מסקנת המומחה בגוף חוות הדעת כי
אינו יכול לחוות דעה בנושא ההתקנה ההפוכה של ברזי אינטרפוץ (ר' התייחסות בהמשך);
3.8 - תוספת 150 ₪ לעבודת חיבור מפל לשוחת ביוב ציבורי. בטעות ה וקלד סך 500 ₪
בעוד שבחוות הדעת ניתנה הערכה של 650 ₪;
3.13 - הפחתת סך של 450 ₪ על התקנת כיורים (במענה לשאלת חסון);
3.14 - הפחת ת סך של 300 ₪ על התקנת אמבטיה (במענה לשאלת חסון);
סה"כ עלות תיקון ליקויים והשלמת עבודות אינסטלציה תוקן לסך של 6,550 ₪ (במקום סך של 9,250 ₪ לפני התיקון).
57. העלויות לתיקון רטיבות (המפורטות בטבלת נספח 8 כפרק 7 ו-10 ), שונו באופן הבא:
10.1 - תוספת 1,500 ₪ בגין עלות לאיתור הנזילה וגורמי הרטיבות (במענה לשאלת חסון).
סה"כ עלות ליקויי רטיבות שונתה לסך של 2,500 ₪ (במקום סך של 1,000 ₪ לפני התיקון).
58. לאחר שעיינתי היטב בחוות דעת המומחה והתרשמתי מבקיאותו המקצועית ומתשובותיו בדיון, אני רואה לנכון לאמץ קביעות המומחה ומסקנות יו, בכפוף לנספח 8 המתוקן, כדלקמן:
1,600,000 ₪ - היא התמורה המוסכמת בהתאם לחוזה הבניה הפאושלי .
אליה יש להוסיף (+) 100,000 ₪ - עלות עבודות נוספות שאושרו (כלול בהסכם בן חפר) .
לכך יש להוסיף (+) 44,166 ₪ - עלות עבודות לפי מדידה (הסכם בן חפר) ותיקון טעות בדיון (עמ' 9 ש' 11-14) .
יש להפחית (-) 1,555,000 ₪ - סך תשלומי חסון עד ליום 7/9/14 (נספח 11 בתצהיר חסון).
כעת יש להפחית (-) 65,000 ₪ - קיזוז חומרים שסופקו ע"י חסון (כלול בהסכם בן חפר) .
כן יש להפחית (-) 44,892 ₪ - סעיפים בכתב הכמויות בגין עבודות שלא בוצעו וחומרים
שלא סופקו. עמ' 7-8 לחוות דעת המומחה.
לבסוף יש להפחית (-) 43,150 ₪ - עלות תיקון ליקויים והשלמת עבודות שלא בוצעו ע"י בריק. (נספח 8 המתוקן) .
36,124 ₪ = הסכום לו זכאית בריק, בעבור ביצוע עבודות בפרויקט.
59. סיכום ביניים: בהתאם למערכות ההסכמיות שבין הצדדים בהן נקבעה התמורה לעבודות הפרויקט, ולאחר התחשבנות על עבודות לפי מדידה בהתאם להסכם בן חפר, קיזוז עלות עבודות שלא בוצעו ועלות השלמת עבודות לרבות תיקוני ליקויים, ולאחר חישוב סך התשלומים שהתבצעו בפועל, אני קובע כי התובעת זכאית ליתרת תשלום בסך 36,124 ₪ בתמורה לעבודות שביצעה.
סבורני כי בנסיבות העניין כאן, נוכח המחלוקות בין הצדדים והשתלשלות העניינים המפורטת בפרק המבוא, יש לשערך סכום זה מיום הגשת התביעה ועד היום, סה"כ סך של 38,453 ₪ (במעוגל) . (להלן: " יתרת התמורה לתשלום").
60. יוער כי חישוב יתרת התמורה לתשלום, בסיסו במסכת עובדתית המסכמת עבודות, חומרים, כמויות, ותשלומים שנעשו בפועל בפרויקט. החישוב אינו מתייחס לטענות סובייקטיביות לפיצוי בגין עלויות בגין רשלנות בריק הנטענת , עיכוב במסירת הפרויקט, עוגמת נפש או טענות בדיעבד לפגמים אסטטיים בבנוי . בכל אלה אדון בהמשך, במסגרת טענות התביעה שכנגד לפיצוי בנזיקין.
אפנה איפה לשלב השני בהכרעתי כאן, ולבחינת טענות הצדדים להפרת הסכם.
ההפרות הנטענות
נטישת הפרויקט או סירוב לתשלום יתרת התמורה?
61. ענייננו בהפרות הדדיות לכאורה ה שלובות אחת בשנייה, כאשר לא ניתן להגיע למסקנה מי מהן אירעה קודם, בהתאם למשל הביצה והתרנגולת.
62. לטענת בריק חסון הפרו את ההסכם בסירובם לשלם את יתרת התמורה המוסכמת. מנגד, טוענים חסון, כי בריק הפרה ההסכם בכך שנטשה האתר במפתיע, בעיצומו של הפרויקט ומבלי לסיים העבודה.
63. לטענתה של בריק, היא ביצעה העבודות בהתאם לחוזה הבניה ולא הפרה כל סעיף בו על אף העבודות שהתווספו במהלך הבניה. לטענתה, עזבה האתר רק לאחר שהופסק התשלום מהסיבה שלא היה ביכולתה ולא הייתה זו חובתה , להמשיך לממן מכיסה את עלויות התוספות לפרויקט מבלי לקבל על כך תשלום מחסון .
64. שוב יוער, כי התוספות כלולות בהתחשבנות שבהסכם בן חפר, שהינו, כפי חוזה הבניה, הסכם פאושלי על כל המשמעויות הנובעות מכך ולרבות היתרונות לקבלן הנובעים ממנו והסיכונים שלוקח על עצמו הקבלן.
65. לעניות דעתי ובהתאם לעיקרון העומד בבסיס הסכם פאושלי , בכדי להיות זכאית בתשלום מלוא יתרת התמורה, היה על בריק לסיים כל העבודות. כמפורט להלן והואיל ולטעמי הסכם בן חפר שינה ההסכם, העבודות והתשלומים, נקלעו הצדדים למבוי סתום.
האם נטשה בריק הפרויקט בעיצומו ?
66. בריק צרפה לתצהיר עדות ראשית מטעמה (עמ' 7-15) תצהירים חתומים ומאומתים כדין של חמישה קבלני המשנה המעידים כי סיימו העבודות:
מר עומר חאטר - קבלן עבודות החשמל, הצהיר כי מסר העבודות ללא תקלה או חוסר ולאחר שקיבל תשלום השלים העבודות על פי בקשת רוני ( חסון);
מר מוניר מחמוד - קבלן עבודות טיח, הצהיר כי עזב האתר עם סיום העבודות ולאחר שקיבל אישור מ חסון, מהמפקח ומבריק;
מר וחיד שמס - קבלן עבודות רעפים הצהיר כי לאחר שסיים עבודתו ביצע תיקונים בהתאם להערות ועזב האתר לאחר אישור. קבלן זה ציין בתצהירו: " אני מצהיר כי עד היום לא קיבלתי כסף עבור העבודות שביצעתי ובניגוד למובטח";
מר וסאם רבאח - קבלן עבודות ריצוף הצהיר כי סיים עבודותו לשביעות רצונם של רוני (חסון) ובריק, ללא כל פגם וללא צורך בתיקון;
מחמד עוידאת - קבלן עבודות אינסטלציה הצהיר כי במהלך עבודתו התבקשו שינויים שהתבצעו בנוכחות חסון ובריק . לטענתו הוא עזב את האתר לאחר סיום העבודות והשלמת תיקונים לפי הערות ולאחר שקיבל אישור מחסון, מהמפקח ומבריק.
67. עדים אלו הגיעו לדיון ביום 15/3/18 להיחקר על תצהיריהם אולם מפאת התמשכות חקירת המומחה בדיון הוחלט כי יזומנו בשנית במועד שייקבע. במסגרת ההסכמה הדיונית שהושגה במהלך הדיון ביום 5/7/18 ויתרו הצדדים על חקירות כל העדים מטעמם.
68. כידוע, חקירה על תצהיר יש בה כדי להוסיף או להבהיר פרטים לטובתו של צד זה או אחר ולעיתים אף מתגלות סתירות בעדויות. לעומת זאת, בוויתור על הזכות לחקור העדים, כל שנותר בפני בית המשפט, הוא ה נטען בתצהיר .
(ראו: ע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה (1973) בע"מ נ' Warner Home Video (Ltd)  U.K (11.3.92)).
69. בהתאם לפסיקה, כאשר בעל דין מרצונו מוותר על חקירה נגדית, יש לראותו כמי שאינו משיג על גרסת העד במקום שזו סותרת את גרסתו שלו. (רא ו: א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי מהד' 12, 2015 בעמ' 554; ע"א 9010/08 מרכז רפואי רבין נ' לוביאניקר (12.7.11)).
70. מכאן ומשלא עמדו חסון על חקירת עדי בריק הנ"ל (קבלני המשנה) בניסיון להפריך טענות התביעה כי בריק סיימה העבודות בהתאם למוסכם, אני מקבל גרסת בריק כי עזבה הפרויקט עת סברה כי השלימה עבודות הבניה ולכל הפחות, העבודות שביצוען הוטל על קבלני משנה מטעמה , בכל הנוגע לעבודות האינסטלציה, הטיח, הגג, החשמל והריצוף.
71. בסעיף 8ד במסקנות חוות הדעת, קבע המומחה כי ביום 10/8/14 הוא התאריך שנקבע בחוזה הבניה לגמר העבודה, מירב העבודות היו בשלבים האחרונים של ביצוען. קביעת המומחה מקבלת חיזוק מטענת חסון בסיכומים, כי בריק נטשה את האתר בשלב בו היה עליה לבצע פינוי פסולת והשלמת עבודות למסירת המפתח.
72. בהתאם למסקנות חוות הדעת, בריק חדלה מלהגיע לאתר הבניה מאמצע חודש ספטמבר 2014. מהרשימות שצורפו לתצהיר המפקח, התרשם המומחה כי נותר לבריק לבצע השלמת עבודות המוערכת במשך עבודה של שבועיים (ראו עדות המומחה בדיון, עמ' 22 ש' 23-27).
73. לאור זאת מסקנתי היא כי בריק הפסיקה העבודה לאחר שקבלני המשנה סיימו עבודתם וכל שנותר להשלים היה בעיקר השלמת עבודות ("פינישים") ופינוי פסולת. כידוע, בריק התנתה ביצוע עבודות אלה בתשלום לידיה .
התנהגות הצדדים מלמדת כי במקום לפעול ליישוב המחלוקת כפי שעשו (בהצלחה יש לומר) בעזרת בן חפר, בחרו להשאיר המצב הקיים תוך ש חסון פועלים להשלמת העבודות בעצמם , תוך תקווה כי עלויות אלה יקוזזו מיתרת התשלום המגיעה לבריק.
74. וכך ובמקום לנסות ולגשר על הפערים בין הצדדים, אשר אותה עת לא היו גדולים, הפך הסכסוך "למלחמת עולם", כאשר כל צד מטפס על עץ גבוה משל עצמו.
וכידוע, מעץ גבוה קשה לרדת...
עיכוב הפרויקט
75. חסון עותרים לפיצוי המוסכם בחוזה הבניה בגין האיחור בהשלמת העבודות. לטענתם (סעיף 21 בתצהיר עדות ראשית), בריק הפרה ההסכם בכך שעיכבה הפרויקט ומנעה סיומו במועד המוסכם. טענה זו עומדת בסתירה לתוכן מכתב המפקח המסכם פגישה מיום 7/9/14 (עמ' 55 בתצהיר המפקח; נספח 4 ( יב) בתצהיר חסון) בו נרשם (כך במקור, ר"פ):
"רוני חייב לקדם את כל עבודות הגבס, מעקב (צ"ל מעכב. ר"פ) את בריק בגמר צבע".
76. מכאן שמצאתי לנכון לקבל טענת בריק כי העיכוב בביצוע העבודות, נעשה בנסיבות שהיו תלויות ב חסון ולא בה וכי לא חזרה להשלים עבודות כדוגמת גמר צבע או תיקון ליקויים, משלא התקיימו דרישותיה לתשלום יתרת התמורה המוסכמת.
77. הגעתי למסקנה כי הן בריק והן חסון לא עמדו בלוחות זמני הביצוע ו מועדי התשלום שנקבעו בחוזה הבניה. בריק לא השלימה בתאריך 10/8/14 את עבודות שלב 8 המחייב מסירה לאחר פינוי פסולת בניין, ו אילו חסון ביצעו תשלום בעבור שלב 7 רק ביום 12/8/14, באיחור ניכר. מכאן שחסון מושתקים מלטעון לאיחור במסירה, לכל הפחות נוכח העובדה כי ביצעו תשלומים באיחור. לטעמי הסכם בן חפר הנו בין השאר, הסכמה לכך כי בריק ביצעה עבודות נוספות וכידוע, ביצוע עבודות נוספות מאריך משך העבודות כולן.
78. ביום 7/9/14, סמוך למועד הפסקת העבודות, ביצעו חסון תשלום חלקי נוסף. כאן נקלעו הצדדים למבוי סתום. מצידה של בריק היה מגולם בדרישתה גם סכום שאינו שנוי במחלוקת לשיטתה, בגין ביצוע עבודות נוספות, בהתאם להסכם בן חפר . בנוסף היה מגולם ביתרה לתשלום סכום בגין חלקו השני של הסכם בן חפר, בנוגע לזכותה של בריק לקבלת תשלום בגין ביצוע עבודות לפי מדידה בפועל. לכן דרשה בריק תשלום נוסף בטרם תמסור את הפרויקט .
מנגד, העבודות לא הושלמו במלואן ולא נקבע מועד למסירה. מכאן ולכאורה לא הגיע העת לביצוע תשלום חלקי או סופי. מבוי סתום. כאמור הצדדים לא השכילו לגשר על המחלוקת ובחרו בהתכתשות משפטית. מכאן ובכל הנוגע לטענה בדבר עיכוב הפרויקט - הגעתי למסקנה כי לצדדים חלק שווה בסיבה לעיכוב, ככל שאכן עוכב כמפורט לעיל.
79. על יסוד אותו רציונל מצאתי לנכון לדחות טענת חסון כי בריק הפרה ההסכם בהיעדר יומן עבודה. זאת מהסיבה שעל פי חוזה הבניה (סעיף ח10) חסון בעצמם והמפקח , מחויבים במשותף עם הקבלן (בריק) בניהול יומן העבודה ופיקוח על התקדמות הביצוע, בחתימתם.
התחייבות בדבר וויתור על זכות
80. חסון טוענים כי עזיבת בריק את אתר הבניה מבלי לסיים את מסירת הפרויקט, מהווה הפרת הוראות סעיף ח3 בחוזה הבניה הקובע:
"הקבלן מוותר באופן מלא, סופי ומוחלט על זכותו במידה שקיימת לעכב תחת ידיו את העבודה או את האתר במקרה של תביעה כספית כלשהי"
יוער כי באופן דומה קובע סעיף 7 בפרק ב' לחוזה הבניה -
"בכל מקרה מחוייב הקבלן בהמשך ביצוע העבודה ולא יוכל להפסיקה אלא אם קיבל הוראה אחרת בכתב מהמזמין".
81. אין חולק כי הצדדים נקשרו בחוזה הבניה מתוך רצון חופשי. אולם אין בכך כדי לשלול את טענת בריק כי לא ציפתה שחסון ישתמשו בחוסר תום לב בסעיף בחוזה בכדי לחייב אותה לעבוד ללא תשלום תמורה.
82. סעיף 39 לחוק החוזים (כללי), תשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים") עניינו קיום בתום לב, קובע:
39. בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב; והוא הדין לגבי השימוש בזכות הנובעת מחוזה.
אם כן, סעיף 39 הנ"ל לחוק החוזים קובע את חובתו של צד לחוזה לקיים חיובים הנובעים מהחוזה ולהשתמש בזכויות הנובעות ממנו בדרך מקובלת ובתום-לב. משמעותה העקרונית של החובה, אשר תחומה וגבולותיה נקבעים בכל מקרה לגופו ולנסיבותיו, היא כי קיומו וביצועו של חיוב מחיובי החוזה ייעשה בדרך הוגנת ומתוך רצון לקיים את כוונת הצדדים לחוזה, לפי רוחו של החיוב ולא רק לפי ההסכמות הפורמאליות אליהן הגיעו הצדדים.
(ראו: ע"א 10159/16 מועצה אזורית יואב נ' עיריית קריית גת (20.6.19); ע"א 391/80 לסרסון ואח' נ' שיכון עובדים בע"מ (11.4.84)).
83. אין מחלוקת כי הסכמים יש לקיים ו כי הליך משפטי לא נועד לבוא במקום ההסכם או ליצור עבור הצדדים הסכם אחר. אולם, הלכה פסוקה היא כי בקיום הסכם, על הצדדים לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת.
84. בעניינו, סעיף ח3 הנ"ל להסכם יכול להתפרש כבלתי הוגן, ככזה המחייב ביצ וע עבודות ללא הפסקה גם כאשר לא משולמת תמורה. במצב כזה מופר האיזון במשוואת החובות והזכויות שמעניק ההסכם לצדדים. זאת ועוד, הסדר חוזי הנוגד את תום הלב עשוי להתבטל (ראו : ג' שלו, דיני חוזים - החלק הכללי (תשס"ה-2005), עמ' 126-127).
85. כידוע, עמידה על זכות מפורשת ועשיית שימוש בה, אינן מהוות כשלעצמן חוסר תום-לב. אולם ישנה משמעות לאופן בו צד לחוזה עומד על אותה הזכות, ולאופן בו היא מפורשת על-ידיו. לעניות דעתי, החתימה על הסכם בן חפר שינתה ההסכם בכך שחסון הסכימו לתשלום בגין עבודות נוספות ולתשלום נוסף בגין ביצוע עבודות לפי מדידה.
לטעמי, עמידת חסון על קיום החיוב במקרה כאן, כאשר חסון אינם מציגים חשבון נגדי, לכל הפחות בנוגע לתשלום לעבודות לפי המדידה, הינה דרישה בלתי הוגנת, אשר יש בה משום הפרת חובתם לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת, במהלך ביצוע חלקם בקיום ההסכם ובקיום הסכם בן חפר .
86. על כן ובנסיבות המקרה שבפניי, מצאתי לנכון לדחות את טענת חסון בעניין זה. הגעתי למסקנה כי אי קיומה כלשונה של דרישת סעיף ח3 בחוזה הבניה , אינו מהווה הפרת הסכם מצידה של בריק. זאת בהתאם לעיקרון תום הלב, עיקרון המתיר לפעמים סטייה מדרישות חוזיות לביצוע חיובים חוזיים באופן דווקני לשוני.
87. לסיכום נושא זה, יפים לענייננו דברי הנשיא א' ברק, בפסקה 7 בפסק דינו ברע"א 6339/97 רוקר נ' סלומון (23.12.99):
".... עקרון תום-הלב קובע כי השמירה על האינטרס העצמי צריכה להיות הוגנת ותוך התחשבות בציפיות מוצדקות ובהסתמכות ראויה של הצד האחר. אדם לאדם – לא זאב, ולא מלאך; אדם לאדם – אדם"
88. סיכום ביניים: בנסיבות כאן, כאשר חסון אינם ממלאים אחר תנאי התשלום כלשונם בחוזה הבניה וכאשר מן הראיות עולה עיכוב בביצוע העבודות מסיבות שאינן תלויות רק ב בריק, הגעתי למסקנה כי לשני הצדדים חלק שווה באי קיום ההסכם כלשונו וכן ומכוח עיקרון תום הלב, אף לא אחד מהצדדים זכאי לפיצוי בגין הפרת ה הסכם.
התביעה שכנגד
89. בגדר התביעה שכנגד טענות לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לחסון כתוצאה מרשלנות בריק, וטענות קיזוז אשר עלו במסגרת תביעת בריק . כאמור, טענות חסון לעלויות תיקון ליקויים והשלמת עבודות שלא ביצעה בריק, הובאו בחשבון וקוזזו במסגרת קביעת יתרת התמורה לתשלום , כמפורט לעיל.
כעת אפנה לדון בעילות התביעה כנגד בריק.
90. אציין כבר עתה מסקנתי כי חסון לא הרימו הנטל להוכיח נזקיהם הנטענים.
רשלנות בהוצאת היתר בניה
91. לטענת חסון, כתוצאה מהתנהלות רשלנית של בריק בביצוע חלק מהעבודות בסטיה מהיתר הבניה, הם נאלצו להגיש בקשה מתוקנת להיתר בניה ולכן על בריק לשאת בעלויות הבקשה (מודד, פרסום בעיתון ועוד) בסך כולל של 5,000 ₪.
92. חסון מבססים טענתם על חוות הדעת מטעמם הטוענת לסטייה של כ-1 מ' בגובה הצימרים. נתון זה אינו תואם למפורט בתכנית השינויים שהוגשה לוועדה בה מתבקשת הקלה של 25 ס"מ בגובה הצימרים. מצאתי לנכון לדחות טענות חסון בעניין זה. ראשית בשל קביעות המומחה בעניין זה , במענה לשאלה 2.2 של חסון. תשובות מיום 29/4/18. המומחה מציין כי "...במידה והגבהים נקבעו ע"י מודד מטעם הקבלן, אשר שינה את המפלסים שבהיתר הבניה, הרי זה באחריותו". חסון לא הביאו בפניי כל ראיה בנוגע למדידה מטעם בריק.
93. טעם נוסף לדחיית הטענה הנה מוצג נ/3, מסמכי הוועדה המקומית לתכנון ובניה. מעיון בהם עולה כי דרישות הוועדה לאישור תכנית השינויים נשלחו לחסון כבר ביום 22/7/14. מכך אני מסיק, כי התכנית נערכה זמן מה קודם ובעיקר – עניין זה היה ידוע לצדדים במסגרת ההתחשבנות אשר עדכנה את יתרת התמורה בהסכם בן חפר, כמה שבועות לאחר מכן. מכאן שחזקה כי גם עניין זה נכלל במסגרת ההתחשבנות. למעלה מן הצורך אעיר כי חסון לא הציגו בפניי אסמכתא כלשהי התומכת בטענ ותיהם בנוגע לסכום ההוצאה הכספית .
94. כל אלה מביאים אותי למסקנה כי חסון לא הוכיחו זכותם לפיצוי מבריק בגין עלות היתר בניה מתוקן ודין טענתם בעניין זה, להידחות .
עיכוב באכלוס הבית והצימרים
95. עוד טוענת התביעה שכנגד לנזקים גדולים עקב הפסקת הבניה וסירובה של בריק לחתום על מסמכים הנדרשים, לצורך קבלת טופס 4 שיאפשר חיבור לחשמל ואכלוס הבית. לטענת חסון, כתוצאה מהתנהלות זו התעכבה כניסתם למגורים בבית ו התעכבה הפעלת הצימרים. לפיכך, עותרים חסון לחייב את בריק בפיצוי המוסכם שנקבע בחוזה.
96. בכתב הסיכומים טענו חסון כי יש לקבוע את מועד המסירה הרעיוני של הבית בתאריך 22/2/16 הוא יום מתן טופס 4, ולחייב את בריק בפיצוי המוסכם בחוזה על סך 150$ לכל יום איחור במסירה, החל מיום 11/8/14.
97. הגעתי למסקנה כי יש לדחות טענת חסון לזכותם בפיצוי המוסכם מן הטעמים הבאים:
א) לא ניתן לחשב הפיצוי המוסכם בגין כל יום של איחור במסירת הפרויקט עד לתאריך קבלת היתר הא כלוס, ש כן ההסכם קובע על מסירת מפתח בסיום עבודות הבניה על פי המפרט ולא ביום קבלת טופס מהרשות.
ב) בהתאם למסקנות לעיל, אכן היה עיכוב בסיום העבודות אך לא הוכח שהעיכוב נגרם כתוצאה מהתנהלות בריק בלבד. נהפוך הוא. מן הראיות עולה כי חסון לקחו על עצמם ביצוע עבודות שונות אשר השתלבו עם עבודות בריק ובריק הייתה תלויה בחסון ובהתחייבויות אשר לקחו על עצמם .
ג) לא הוכח בפניי כי העיכוב בסיום העבודות מנע את כניסת משפחת חסון למגורים בבית. לטענת בריק, חסון נכנסו לגור בביתם לאחר 12 חודשי בניה כפי שהתחייב בהסכם. לצורך הכרעה במחלוקת זו בחרתי להסתמך על חשבוניות צריכת החשמל בבית חסון ( מוצג נ/2).
ד) מעיון בנתוני טבלת התפלגות צריכת החשמל עולה כי צריכת החשמל בחודש אוגוסט 2014 דומה לצריכת החשמל בחודש אוגוסט 2015, שנה מאוחר יותר. באופן תמוה לא הוצגו חשבוניות צריכת החשמל לתקופה שלאחר קבלת טופס 4, פברואר 2016.
חשבוניות אלה יכולות היו לתמוך בטענות חסון בנוגע למועד כניסתם לבית. בנוסף, מטבלת הצריכה של חשבונית ינואר-מרץ 2017 ניתן ללמוד כי גם בחודש אוגוסט 2016, חצי שנה לאחר קבלת היתר האכלוס, הייתה צריכת החשמל דומה לאותה תקופה בשנים 2014-2015.
ה) מכאן שהנתונים העולים מחשבוניות צריכת החשמל תומכים בטענת בריק כי חסון התגוררו בבית החל מחודש אוגוסט 2014, גם ללא היתר אכלוס.
ו) ממסמכי הוועדה עולה (מוצג נ/3) כי טופס 4 אכן ניתן לחסון רק ביום 22/2/16, על אף שבריק סירב לחתום אל אישור מטעמו. לטעמי לא הוכח כי העיכוב נגרם בשל רשלנות או מחדלי בריק. לא הובאה כל ראיה לתמיכה בטענה זו, כגון מכתב הרשות המקומית המתייחס לעיכוב הנ טען, או התכתבות אחרת רלוונטית או עדות בדבר ביצוע פעולות נדרשות כלשהן , כתנאי לקבלת אישור האכלוס וכו'.
ז) מוצג נ/4 הינו צילום תעודת עוסק מורשה מיום 10/4/16 שניתנה לרוני חסון להפעלת הצימרים, כשנתיים לאחר הפגישה בה הוטלה האחריות להסדרת רישיון הפעלת הצימרים, על הגב' חסון (ר' עמ' 55 בתצהיר המפקח): "תזכורת לורד - רישוי עסקים מ.א.גולן...." .
לא הובאה כל ראיה להוכחת הטענה כי העיכוב בקבלת תעודת עוסק מורשה היה כתוצאה מרשלנות כלשהי מצידה של בריק . מכאן שדין הטענה כי התנהלות בריק היא זו שגרמה לחסון הנזקים הנטענים בגין אובדן הכנסה, להידחות.
פיצוי בגין ליקויים אסטטיים ובגין עוגמת נפש
98. התביעה שכנגד טענה לפיצוי וקיזוז בגין נזקים שנגרמו לחסון כתוצאה מעבודה רשלנית של בריק , אשר גרמה לליקויים אסטטיים לרבות התקנת ברזי אינטרפוץ בצורה הפוכה.
99. בעניין זה מצאתי לנכון לאמץ מסקנת המומחה אשר קבע כי אין לחשב עלות תיקונים "אסתטיים" בדיעבד ובחלוף שנים מביצוע העבודה, מהסיבה שמקומם של ליקויים אלה לעלות ברגע הביצוע או סמוך לכך, בפרט כאשר את הפרויקט מלווה מפקח. ( ראו סעיף ג1 בחוזה הבניה הקובע כי הקבלן יעבוד תחת הנחיות מפקח העבודה בשטח.)
100. אינני מקבל טענת חסון לנזק מסוג עוגמת נפש משני טעמים. האחד, בהיעדר הוכחה לקיומו של הנזק, והשנייה , מהסיבה ש"אי הנוחות" כהגדרת סעיף 1 לפקודת הנזיקין מתבטלת מאליה לאור המסקנה כי על חסון לשלם לבריק יתרת התמורה לתשלום, כמפורט לעיל.

תשלום ביתר
101. אני דוחה טענת התביעה שכנגד לשיפוי בגין תשלום ביתר לבריק, זאת לאור מסקנתי לעיל בדבר יתרת התמורה לתשלום, כמפורט לעיל.
סיכום - התביעה שכנגד:
102. לא עלה בידי חסון להוכיח הנזקים הנתבעים כתוצאה מהתנהלות רשלנית כלשהי של בריק . מכאן שלחסון לא קמה זכות להיפרע מבריק בסכום כלשהו.
סוף דבר
103. התביעה מתקבלת בחלקה הקטן, כמפורט לעיל.
104. התביעה שכנגד נדחית במלואה.
105. הנתבעים ישלמו לתובעת יתרת התמורה לתשלום בהתאם למסקנות פסק הדין כמפורט לעיל, סך של 38,453 ₪ .
106. נוכח התוצאה אליה הגעתי, ולרבות ההבדל בין התוצאה הסופית מול סכום התביעה ודחיית התביעה שכנגד במלואה , מצאתי לנכון לקבוע כי בנוסף יישאו הנתבעים בהוצאות התובעת ובשכ"ט ב"כ, בסך כולל של 15,000 ₪.
107. כל הסכומים הנ"ל ישולמו לתובעת, באמצעות ב"כ, בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישא ו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי, כדין.
המזכירות תמציא פסק הדין לב"כ הצדדים, בדואר רשום.

ניתן היום, י"א אלול תשע"ט, 11 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.