הדפסה

בית משפט השלום בצפת ת"א 44458-11-18

מספר בקשה:10
בפני
כבוד ה רשם בכיר איתי כרמי

מבקשים
פלוני

נגד

משיבים

  1. פאיז עומר
  2. קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים
  3. חתאם עומר

החלטה

ראשיתו של תיק זה בתביעה שהגיש התובע נגד הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (קרנית), שעניינה תאונת דרכים מיום 9.5.2015 בה היה מעורב כנוסע ברכב.
קרנית הגישה הודעת צד ג', נגד הנהג ונוסע נוסף . לימים, בהעדר הגנה מטעם צדדי ג ', הגישה בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה. ביום 10.6.2019, ניתן פסק דין מותנה בהודעה לצד ג', ובו נקבע בין היתר כי צדדי ג' חייבים בשיפוי קרנית בכל סכום שתחויב, ככל שתחויב, במסגרת תובענה זו.
התביעה העיקרית המשיכה להתברר וביום 25.7.2019 מונה לתובע מומחה בתחום הרפואה הפלסטית, תוך שנקבע כי התובע הוא שיישא במימון ביניים של חוות הדעת.
ביום 22.10.2019 הגיש התובע בקשה להפסקת התובענה על פי תקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984. לטענתו הצליחו הצדדים לגבש פשרה, שאף נחתמה על ידו, ואולם אז נודע לו, כי ככל שקרנית תחזור לצדדי ג' בתביעת שיפוי כלשהי, הרי הדבר יגרום "לפיצוץ ולסכסוך" (כלשון הבקשה), בין התובע לצדדי ג'. לכן אפוא ביקש התובע להפסיק את התובענה למשך שנה, למען יוכל לקדם הסדרה מול צדדי ג' באופן שיוביל לפתרון העניין בדרכי נועם.
למקרא הבקשה הוריתי על העברתה לתגובת קרנית, אשר התנגדה לה מכל וכל. לשיטתה הנימוקים המפורטים בבקשה אינם מהווים נימוקים להפסקת תובענה; עקרון סופיות הדיון גובר על הנימוקים המפורטים בבקשה, ובאשר לצדדי ג', הרי ניתן פסק דין נגדם בהעדר הגנה, וממילא זכאית קרנית לשיפוי מהם, כך שאין רלוונטיות לטענות התובע בעניין זה. הוצע לתת לתובע שהות של חודש ימים לשקול את צעדיו ולהחליט בין דחיית התביעה נגד קרנית לבין הגשת הסכם הפשרה לאישור.
לתובע ניתנה הזדמנות להשיב, ובתשובתו ציין כי הסכם הפשרה הוצג לו במשרד בא כוחו, אך הוא התנה את חתימתו עליו בכך שלא יוגש לאישור בטרם ייפתר הסכסוך עם צדדי ג'. חודש ימים אינו מספיק לשם כך ולכן יש להורות על הפסקת התובענה.
בית המשפט העליון, הורנו בדבר אמות המידה שעל פיהן נדרש בית המשפט לבקשה מעין זו, כך: "הכלל הרגיל הוא כי התובע, כמבקש הסעד, הוא אדון לתביעתו... למן הגשת כתב התביעה, התובע הוא המגדיר את יריעת המחלוקת, את הסעד הנתבע, וכיוצא באלה. לפיכך הנטייה הראשונית היא ליתן רשות להפסקת תובענה בהתאם לבקשת התובע ... ברם, אין התובע שליט יחיד בעניין דנן... ואכן הלכה היא, 'כי הפסקת ההליכים אינה צריכה לשמש פתח לשימוש לרעה בהליכי משפט, וכי אין, כמו כן, להתיר, שתקופח עקב ההפסקה זכות מהותית או דיונית אחרת, אותה רכש הנתבע'... השיקולים העיקריים שנמנו בפסיקה נוגעים למערכת היחסים שבין הצדדים ולהגינות הדיונית שביניהם. מלאכת האיזון בין האינטרסים הנוגדים של הצדדים מסורה לבית המשפט הדן בתיק, כאשר האפשרות לפי תקנה 154(ב) להתנות את הפסקת התובענה בתנאים, וכן לפסוק הוצאות לטובת הנתבע, מעניקה לו את הגמישות המרבית הנדרשת לשם קבלת החלטה מושכלת ומאוזנת, בהתאם לנסיבות העניין שעל הפרק. .. אוסיף עוד מדעתי, כי בהחלטה בבקשה להפסקת תובענה לא נפקד גם מקומו של האינטרס הציבורי, למניעת השחתה לריק של זמן שיפוטי יקר. אינטרס מערכתי זה לניצול נכון של המשאבים המוגבלים אינו כלכלי גרידא, אלא מגלם ושומר על זכותם החוקתית לגישה לערכאות של בעלי הדין כולם. בתובענה שבה הושקעו משאבים רבים, הן של הצדדים, הן של בית המשפט, והיא בשלה (או כמעט בשלה) למתן פסק דין, מן הראוי גם לשקוד על כך שפרות ההשקעה לא ירדו לטמיון" (רע"א 7070/14‏‏ עזבון המנוח מוחמד מוסטפא יוסף אבו ליל ז"ל ואח' נ' עזבון המנוח שריך עומר אלפהום (14.1.2015), מפי כב' השופט סולברג).
במקרה שלפניי סברתי כי אין מדובר בבקשה שתכליתה להשיג יתרון דיוני; וממילא ניתן לקבוע תנאים להגשת תובענה מחדש באופן שיבטיח כי לא תיפגענה זכויותיה של הנתבעת. במקרה זה הטעם להפסקת התובענה ראוי ומשכנע. בהקשר זה אציין כי בית המשפט העליון עמד בהחלטתו לעיל על האינטרס הציבורי כשיקול נוסף במארג השיקולים להכרעה בבקשה מסוג זה. אמנם הדבר עלה בהקשר הזמן השיפוטי והאינטרס המערכתי, אך דומני כי במקרה המתאים יש להביא שיקול זה, בין מגוון השיקולים, גם ביחס לטעם המונח בבסיס הבקשה.
משאלתו של התובע ליישב את המחלוקת עם צד ג' בטרם תבוא המחלוקת בינו לבין הנתבעת לכדי סיום, עשויה לחסוך סכסוך נוסף, בין אם בין כותלי בית המשפט ובין אם מחוצה לו. בזאת טמון אינטרס ציבורי ראוי.
אשר לפסק הדין שניתן בהודעה לצד ג', הרי שמדובר בפסק דין מותנה ומחייב בהליך זה, אך גם, בהליך חדש בין הצדדים, ככל שאכן יגיש התובע תובענה חדשה בעילה זהה.
אשר להסכם הפשרה, אם תתעוררנה מחלוקות סביבו, הרי שממילא שמורה לצדדים הזכות להעלות כל טענה שרשאים היו להעלות בשלב זה במסגרת תובענה זו, שכן הסכם כאמור מעולם לא הוגש לתיק, ובית המשפט למד על קיומו רק מהבקשה להפסקת תובענה.
סוף דבר, מששוכנעתי כי יש טעם של ממש בבקשת התובע, ובשים לב, בין היתר, לשלב בו הוגשה, אני נעתר לבקשה ומורה על הפסקת התובענה. ככל שיגיש התובע תובענה חדשה באותו עניין, הרי שהיא תמשיך מהנקודה אליה הגיע בירור התביעה כאן; וכל ההחלטות שניתנו במסגרת תיק זה, לרבות פסק הדין בהודעה לצד ג', יחייבו בהליך החדש.
לטיפול המזכירות.

ניתנה היום, י' חשוון תש"פ, 08 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.