הדפסה

בית משפט השלום בצפת ת"א 33445-10-13

בפני
כבוד ה שופטת ברכה לכמן

תובעת

נהוראי ושות לבנין (1979) בע"מ ח.פ. 510808694

נגד

נתבע

חסן קליב ת"ז XXXXXX460

פסק דין

1. תובענה זו החלה ביום 20/1/13 , כבקשה לביצוע שטר חוב על סך של 25,000 ₪ שנעשה על ידי הנתבע לטובת התובעת ביום 6/2/11 (להלן: "השטר") . ההתנגדות לביצוע שטר התקבלה והתצהיר התומך בהתנגדות הפך לכתב הגנה מטעם הנתבע.

2. טענות התובעת: הנתבע, עבד אצל התובעת ורכש סחורה וחומרים, שתועדו בכרטסת החשבון של הנתבע בזמן אמת. הואיל ונותרה יתרת חוב בלתי מסולקת כלפי התובעת, נערך שטר החוב נשוא התביעה, בהסכמת הנתבע, באמצעות עו"ד חסן אבו יונס (להלן: "עו"ד חסן"). הנתבע מסרב לשלם את חובו לתובעת.

3. טענות הנתבע: הנתבע מאשר כי עבד אצל התובעת בתחום של אספקה טכנית וגם רכש מהתובעת סחורה שונה ומגוונת בעת שבנה את ביתו, שנרשמה בכרטסת התובעת. בעת סיום העבודה אצל התובעת בחודש פברואר 2011, עת הופסקה העסקת הנתבע אצל התובעת, שילם הנתבע לתובעת את כל יתרת החוב, לדרישת התובעת. לטענת הנתבע, נחתם השטר להבטחת יתרת חוב ככל שקיימת. לאחר מספר ימים בירר, ונמסר לו שהבדיקה העלתה שאין לו יתרת חוב ושטר החוב נקרע ונזרק לאשפה, על כן הופתע שלאחר שנתיים וחצי, נפתח כנגדו תיק הוצאה לפועל מכוח השטר.

4. ראיות התובעת:

א. עדותה של הגב' אילנה נהוראי, מנהלת אצל התובעת (להלן: "הגב' נהוראי") . תצהיר עדותה הראשית של הגב' נהוראי כללי ואינו מפורט דיו, כך לגבי תקופת העסקתו של הנתבע אצל התוב עת, שנותר עלום בתצהיר, וכך לגבי יצירת החוב ויתרת החוב, שכל שנאמר, שנותרת יתרת חוב בלתי מסולקת, ללא פירוט כיצד ומתי נוצרה. הגב' נהוראי מפנה לכרטסת החוב שנעשתה בזמן אמת.

בחקירתה הנגדית, אישרה הגב' נהוראי, שהיא אינה עובדת בהנהלת החשבונות ואינה מפיקה חשבונות אצל התובעת. עדותה, שהנתבע לקח סחורה, את חלקה רשם וחלקה לא, נותרה ללא כל פירוט בדבר אותה סחורה, מועדים ושווי הסחורה, בדומה לתצהיר עדותה הראשית. כאשר נשאלה האם הנתבע רשם לעצמו תעודות משלוח, השיבה שאינה יודעת, וכאשר נשאלה מדוע לא צירפת תעודות משלוח לתצהירים, השיבה: "העסק שלנו הוא עסק מסודר וגדול, יש לנו מאות אלפי, עשרות אלפי מסמכים. אי אפשר לחפש בכולם תעודות משלוח וחשבוניות. מדובר בתקופה קודמת לא הכל צריך לשמור".

ב. עדות מר אלחנן רחמילוביץ. מנהל אצל הנתבעת (להלן: "מר אלחנן"). מר אלחנן העיד בעדותו הראשית, שבתקופת העסקת הנתבע אצל התובעת, משך הנתבע סחורה בהקפה מהתובעת, כמפורט בכרטסת החוב. עוד העיד בעדותו הראשית, כי הנתבע חתם על שטר החוב מתוך מודעות לקיומו של חוב בתוספת סכום מוסכם כסנקציה באם יידרש ביצוע החוב. בחקירתו הנגדית, אישר מר אלחנן כי לא עסק בהנהלת חשבונות אצל התובעת, הוא אינו יודע מתי נרשמו הדברים בכרטסת ומה היה רשום בכרטסת הנהלת החשבונות (עמוד 11 שורות 10-11, עמוד 12 שורות 26-28 לפרוטוקול) כך השיב שנשאל לגבי הכנת תעודות המשלוח " למיטב זכרוני לא הכנתי, גם לא הכנתי חשבוניות, גם לא ערכתי את הכרטסת ולא הזנתי בה נתונים" (עמוד 13 שורה 24 לפרוטוקול). עוד העיד מר אלחנן את הדברים הבאים:

"ש. אתה יכול להסביר לנו באיזה אופן הסחורה נמשכה מהעסק על ידי חסן.
ת. חסן בנה את ביתו בכמאנה והיות בבית העסק שלנו היו את כל החומרים כמעט שקשורים לבניה חסן משך מבית העסק את החומרים לבניית ביתו, רובם ככולם.
ש. אם אני אומר לך שהוא סיים לבנות את ביתו ב- 2004, זה יכול להיות.
ת. בהחלט כן, יכול להיות, אבל שוב אני לא זוכר את התאריך, סביר להניח שזה היה בסביבות התאריכים האלה.
ש. אתה גם מאשר שלמעשה עיקר משיכת הסחורה היתה לצורך בניית הבית.
ת. נכון, לא עיקר אלא הכל, אני חושב.
ש. מאז שנת 2004 חסן המשיך להיות מועסק אצלך.
ת. בוודאי.
ש. וכיוון שלמעשה כל משיכת הסחורה היתה בסביבות 2004 יתרת החוב התגבשה עוד באותה שנה ת. כמו שאתה אומר אותה תקופה ואני מסכים למילה אותה תקופה, אני איני יודע מה הם שנות הבניה בהם חסן בנה את הבית, כאשר נקבת בשנה מסוימת אמרתי ייתכן. בניית בית לוקחת שנתיים, שלוש ארבע וחמש שנים, מתי הוא התחיל ומתי הוא סיים והוא המשיך לקחת עוד איני יודע.
ש. למעשה אנחנו מסכימים שהחוב נוצר בתקופה שלמעשה בנה את הבית, אני לא נכנס לתקופות.
ת. נכון."

ג. עדותו של עו"ד חסן. עו"ד חסן העיד בתצהירו, כי ערך את שטר החוב כבטוחה להתחשבנות שנערכה בין התובעת לנתבע, בתוספת סכום מוסכם על הצדים כסנקציה באם יידרש ביצוע שטר החוב. עו"ד חסן העיד כי הנתבע חתם על שטר החוב מרצונו הטוב והחופשי, ידע על קיומו, ואף על פי שנדרש על ידו לסלק את החוב , לא עשה כן.

בחקירתו הנגדית, לא ידע להשיב עו"ד חסן, מהו סכום הסנקציה שהתווסף ליתרת החוב והוא לא יודע מהם הסכומים שחב הנתבע לתובעת. ""לא ידוע לי בדיוק על סכומים. מה שידוע לי שהנתבע היה חייב לתובעת את הסכום אני לא יודע והיה תנאי להחתים אותו על שטר לשחרר לו את המשכורת האחרונה" (עמוד 15 שורות 21-22 לפרוטוקול). עוד העיד עו"ד חסן, כי סכום בשטר אינו מלוא החוב של הנתבע לתובעת, הואיל וחלקו של סכום השטר הינו סנקציה כנגד הנתבע, "לפי מה שידוע לי הוא לא היה חייב את מלוא סכום השטר. ז"א שחלקו סנקציה. סכום החוב אני לא יודע" (עמוד 15 שורות 25-26 לפרוטוקול").

לשאלת ב"כ הנתבע, אם הוא יכול להסביר איזה סכום דרש עו"ד חסן מהנתבע בעת שפנה אליו לסלק את החוב, השיב: "לא אני אמרתי רק שיש חוב". עוד העיד שהוא לא מכיר את ההתחשבנות שנערכה בין התובעת לנתבע.

ד. כרטסת הנהלת החשבונות של הנתבע אצל התובעת – ב מסגרת הסיכומים של התובעת הוגשו שני מסמכים, האחד, נושא כותרת "כרטסת ממוינת לפי תאריכי אסמתכא – ספקים" שלטענת התובעת מלמד על יתרת חוב של הנתבע בסך של 63,854.74 ₪ בשל רכישת סחורה בהקפה בשנים 2001-2009 (ראה סעיף 3 לסיכומים) ומסמך נוסף הנושא כותרת "כרטסת ממוינת לפי תאריכי אסמכתא – חסן סואעד" שלגביו טוענת התובעת שמדובר בכרטיס הנהלת חשבונות בשם הנתבע תשלומי שכר לשנת 2010 במסגרת התחשבנות" לפיו, יתרת החובה של הנתבע בסך 67,442.74 ₪. מיתרה זו יש לקזז סך של 46,981 ₪ ששילם הנתבע או נוכה במסגרת ההתחשבנות, והיתרה לתשלום הינה בסך 20,461.74 ₪ (ראה סעיף 4 לסיכומים).

5. ראיות הנתבע:

הנתבע הגיש תצהיר תמיכה בהתנגדות לביצוע שטר, תצהיר שהיווה כתב הגנה בתיק וכן תצהיר עדות ראשית. הנתבע מאשר כי עבד אצל התובעת בתחום של אספקה טכנית וגם רכש מהתובעת סחורה שונה ומגוונת בעת שבנה את ביתו, שנרשמה בכרטסת התובעת. בעת סיום העבודה אצל התובעת בחודש פברואר 2011, עת הופסקה העסקתו אצל התובעת, שילם הנתבע לתובעת את כל יתרת החוב, לדרישת התובעת. לטענת הנתבע, נחתם השטר להבטחת יתרת חוב ככל שקיימת. לאחר מספר ימים בירר, ונמסר לו שהבדיקה העלתה שאין לו יתרת חוב ושטר החוב נקרע ונזרק לאשפה, על כן הופתע שלאחר שנתיים וחצי, נפתח כנגדו תיק הוצאה לפועל מכוח השטר. בחקירתו הנגדית העיד כי עבד אצל התובעת מיום 24/6/86 ורכש חומרי בניין מהתובעת לשם בניית תוספת לביתו. עוד אישר הנתבע כי ביצע שיפוץ קטן במרתף בשנת 2009 שבשלו רכש עוד מוצרים מהתובעת. הנתבע אישר שהרכישות מתועדות בכרטסת התובעת (עמוד 18 שורות 25-16 לפרוטוקול) אך טען כי לא הובאה כל הכרטסת. בעדותו העיד שאולי הוא חייב 1,000 ₪ אך לא כפי שנרשם בכרטסת 66,000 ש"ח . בעדותו טען כי נאלץ לחתום ע ל שטר החוב כדי לקבל את המשכורת, טענה שהועלתה לראשונה בחקירה הנגדית.

6. לאחר שעיינתי בסיכומים מטעם בעלי הדין, נחה דעתי כי דין התביעה השטרית להתקבל ואפרט;

7. עסקינן בשטר חוב שמשך הנתבע לטובת התובעת. הנתבע אינו מכחיש את חתימתו על גבי השטר ואת הסכום שנרשם על גבי השטר.

8. "החותם על שטר נוטל על עצמו חבות (ראשונית או משנית) לפורעו לאוחז (ראה סעיפים 54ו- 55לפקודת השטרות [נוסח חדש]). מכוח האחיזה יש לו לאוחז זכות על-פי השטר כלפי מי שחתם עליו. אחיזה בשטר מעניקה אפוא לאוחז "מעמד" בדין: מכוח האחיזה בלבד, ובלא כל צורך להוכיח תנאים נוספים, זכאי האוחז לפרעון השטר. כך, למשל, זכאי האוחז לפרעון השטר גם אם אין הוא בעליו, אלא שלוח של הבעלים. זכות זו כפופה, כמובן, לטענות הגנה שיש לחייב נגדו. טענות אלה יכול שיצביעו על כך כי חבותו של החייב פגומה היא ("הגנה יחסית" או "הגנה מוחלטת"), ויכול שיצביעו על כך כי זכות הקניין של האוחז פגומה היא (הגנה של Ius tertii ). אך כפוף לטענות הגנה אפשריות - שהנטל להעלותן הוא על הטוען אותן - אחיזה מעניקה זכות על-פי השטר." (ע"א 537/89 רמטקס נגד ריינבו, פורסם ביום 25/8/92).

פועל יוצא מכך, שהנטל להוכיח כי סכום החוב המובטח על פי השטר נמוך או לא קיים, מוטל על מי שמשך את השטר, הוא הנתבע.

ראה גם ע"א 358/80 קדש נפתלי נגד מושב שאר יישוב פורסם ביום 11/9/83, "חזקת התמורה לפי סעיף 29(א) פועלת במקרה מסוג זה באופן שנטל ההוכחה לעובדות המצדיקות את ,מימוש הבטחון' עלידי אוחז השטר אינו מוטל עליו, אלא על חותם השטר מוטל נטל ההוכחה כי אוחז השטר אינו רשאי לתבוע על פיו. ,המוציא מחברו עליו הראיה': שטר יוצר ,חזקה' לטובת האוחז בו, וחותם השטר הוא בגדר ,המוציא מחברו' לפי סעיף 29(א)"

עסקינן בתביעה על פי שטר. הכלל שלעיל בדיני שטרות, הקובע שהנטל להוכיח כי לא קיים חוב מכוח השטר, מוטל על הנתבע, מבטל את הטענות המקדמיות שטען הנתבע בסיכומיו, כמו גם את הטענה של הנתבע בסיכומיו, שנטל ההוכחה מוטל על התובעת.

למען השלמת התמונה לעניין הטענות המקדמיות, אציין כי שטר החוב הוגש בתחילת ההליך במסגרת הבקשה לביצוע שטר, על כן, אין ממש בטענת הנתבע לגבי אי קיומו ואי הגשתו של שטר החוב.

9. הנתבע הצהיר בתצהירו, כי התובעת ניהלה על שמו כרטסת, וכמקובל כללה בה פירוט כל החיובים והתשלומים, סעיף 3 לתצהיר. הכרטסת היחידה שהוגשה, הוגשה מטעם התובעת ולפיה לנתבע חוב בסך של 20,461.74 ₪. טענת הנתבע ביחס לכרטסת כי חובו לתובעת מאופס, הוא שילם את כל יתרות החוב ואינו חייב לתובעת מאומה. טענה זו נטענה ללא כל תשתית ראייתית לביסוס טענת ההגנה מטעם הנתבע, ולו תשתית קלושה. מנגד, אישר הנתבע כי רכש מוצרים מהתובעת לבניית תוספת לביתו ושיפוץ במרתף בין השנים 2003 ועד לשנת 2009 (עמוד 18 שורות 12-24 לפרוטוקול), רכישות שנרשמו על ידי התובעת בכרטסת.

10. זאת ועוד, הנתבע לא נתן כל הסבר, שיכול לה ניח את הדעת, מדוע סכום השטר הינו בסך של 25,000 ₪. כאשר נמצא בעדויות שלפני, כי סכום השטר מורכב מסכום יתרת החוב בכרטסת וסכום סנקציה במידה ולא ישולם החוב, סכומים אלו תואמים את סכום השטר. הכרטסת מסתיימת בחודש דצמבר 2010 עם יתרת חוב בסך של 20,461.74 ש"ח. השטר נחתם על ידי הנתבע ביום 6/2/11, בסך של 25,000 ₪, סכום הכולל בתוכו סנקציה לאי תשלום החוב. התאריכים וכן הסכומים מלמדים כי יש קשר בין הכרטסת לסכום הנקוב על גבי השטר, וכי יש הסבר מניח את הדעת לסכום הנקוב בשטר.

11. הנתבע טען בסיכומיו כי הגנתו מתבססת על סילוק החוב באמצעות קיזוזים ו/או תשלומים שונים (סעיף 24 לסיכומים), עם זאת, למעט הנתונים העולים מהכרטסת, שכאמור, נותרה בה יתרת חוב, לא הציג הנתבע ולו תשלום אחד או קיזוז אחד שביצע.

12. הנתבע טען כי על פי הכרטסת, חשבון הנתבע לתובעת התאפס בשלב כלשהו ומזה יש ללמוד על אי קיומה של יתרת חוב (סעיף 26 לסיכומים). לא כך הם הדברים, מלבד העובדה שהנתבע לא פירט מהו אותו שלב כלשהו, הרי שעיון בכרטסת מראה, כי לאחר שהייתה יתרת חוב נמוכה, חויב חשבונו של הנתבע בסך של 63,854 ₪, סכום שנלקח מכרטסת ספקים , וזוכה במשכורת של חודש נובמבר 4,782 ש"ח ודצמבר בסך של 46,981 ₪, כך שלא ניתן ללמוד על איפוס חשבון הנתבע בכרטסת . לא ניתן לטעון לביטול החיובים בלבד באופן חד צדדי, ולא לטעון גם לביטול הז יכויים לאחר החיוב. אף הנתבע העיד כי נותרה לו יתרת חוב כלפי התובעת, לטענתו סכום של כ- 1,000 ₪ וכי לא מדובר על יתרת חוב אפס.

13. אני סבורה כי הנתבע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו ולא הציג כל ראיה כנגד החוב הנקוב בשטר, על כן, התוצאה היא שהתביעה מתקבלת.

14. אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת את סכום שטר החוב בסך של 25,000 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום משיכת השטר 6/2/11 ועד ליום הפירעון המלא בפועל.

15. כמו כן, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 5,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל.

16. המזכירות תשלח את פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, ו' אב תשע"ו, 10 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.