הדפסה

בית משפט השלום בצפת רע"צ 34515-10-18

בפני
כבוד ה שופט רונן פיין

מבקש

דוד תשובה

נגד

משיבים

1.ג'אמפ אופנה בע"מ
2.עמוס מוטעי
3.חברת ישראלית לתקשורת ח.פ 520031931
4.סאלח פאדל ת"ז XXXXXX117
5.בנק הפועלים בע"מ
6.איגמה ניהול ומסחר בע"מ
7.כאמל עאמר
8.עולם האופנה צפת והגליל 513046219
9.ישראכרט בעמ
10.בנק לאומי לישראל בע"מ ח.צ 520010878
11.אריאל חדד
12.רשת הרבוע הכחול היפר בע"מ ח.פ 510057268
13.תדיראן אמפא שיווק ח.פ. 51394060
14.קלאב מרקט בע"מ ח.פ 512167560
15.שופרסל בע"מ
16.מוסך שחר בע"מ ח.פ. 512116500
17.חברת הדס ופרי בע"מ
18.רשות השידור/ המשרד הראשי
19.אברהם שווק כרמיאל בע"מ

פסק דין

1. פניי בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל מירי ברטהולץ מיום 17/9/18 (להלן: " ההחלטה") אשר ניתנה במסגרת תיק הוצאה לפועל מס' 06-XX829-06-7 (להלן: " תיק ההוצל"פ/התיק") ולפיה בקשת המבקש הוא החייב בתיק ההוצל"פ , להכרזתו כמוגבל באמצעים התקבלה, כפוף לתשלום ערבון על סך של 1,200 ₪ לצורך תשלום חד פעמי לנושיו ו נקבע למבקש צו תשלומים חודשי בסך של 450 ₪.

המבקש משיג הן על עצם הקביעה בדבר התשלום החד הפעמי והן על גובה צו התשלומים החודשי אשר נקבע במסגרת ההחלטה.

2. כקבוע בהחלטה ולאחר שקילת מכלול השיקולים, הכריזה כב' רשמת ההוצאה לפועל על המבקש כחייב מוגבל באמצעים בתנאים האמורים לעיל. בתוך כך, נימקה החלטתה בנוגע לתשלום הערבון הנ"ל כמשקף איזון ראוי בין החייב לנושיו והחליטה ש לא להיענות לבקשה לתשלום 150 ₪ בחודש כיוון שהיא לא תוכל להוביל לסילוק החוב בתוך המועדים הקבועים בסעיף 69 ג לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 וכן בהתחשב בפוטנציאל ההשתכרות של החייב ובהחובה להגדיל הכנסות ולצמצם הוצאות.

טענות המבקש

3. המבקש טוען כי כב' רשמת ההוצל"פ לא לקחה בחשבון, בין השאר, העובדה כי הנו בן כ- 70 שנה וסובל מתחלואים רבים ומשלל בעיות רפואיות קשות ביותר ולרבות מצב רפואי קשה ביותר הנוגע למצב ליבו.

4. עוד טוען המבקש כי אין לו כל פוטנציאל השתכרות, לאור גילו ומצבו הרפואי וכך גם לאשתו. עוד טוען המבקש כי מצבו האישי, בגין הליך פלילי במסגרתו הורשע, הגדיל הוצאותיו החודשיות, שכן הוא נאלץ לשכור דירה נוספת עקב צו הרחקה אשר ניתן כנגדו.

5. על כן טוען המבקש כי כב' רשמת ההוצל"פ לא שקלה מספיק מצבו האישי, כי אין ביכולתו להגדיל הכנסתו ואין ביכולתו לעמוד בצו תשלומים העולה על סך של 150 ₪ לחודש. וקל וחומר לעניין התשלום החד הפעמי, אשר אין למבקש כל מקור כספי לתשלומו.

6. להשלמת התמונה אציין כי הבקשה למתן רשות ערעור הוגשה באיחור והתקבלה במסגרת בקשה להארכת מועד להגשתה, בהחלטה מיום 15/11/19.

דיון והכרעה

7. בהתאם להוראות תקנה 407(א) ל תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984, מצאתי לנכון לקבל הבקשה לרשות ערעור ולדון בבקשה כבערעור.

8. המשיבים נדרשו להגיש תגובתם לבקשה. בהתאם לאישורי המסירה אשר הוצגו בפני, הבקשה הומצאה למשיבים כדין. רובם של המשיבים לא טרח להגיש תגובה לבקשה. המעטים אשר הגישו תגובתם, השאירו הבקשה לשיקול דעת בית המשפט.

9. אני סבור כי דין הבקשה להתקבל בחלקה. ואנמק.

10. אשר לגובה צו החיוב בתשלומים, נקבע לא אחת כי התערבותה של ערכאת הערעור בקביעת גובהו של צו החיוב בתשלומים, תהא מצומצמת ותעשה במשורה, זאת נוכח העובדה כי רשם הוצאה לפועל הוא האחראי על בחינת יכולת הפירעון של החייב בהתאם לנסיבותיו והמופקד על עריכת חקירת היכולת בעניינו.

ראו בעניין זה: בר"ע 1071/03 דרור גולן נ. בנק לאומי לישראל בע"מ ( ניתנה ביום 2/2/03); רע"א 7195/09 ציון קרטה נ. פרקליטות מחוז חיפה ואח' דינים עליון 2009(118) 1423);
רע"צ 35723-04-12 לוסב נ. שטרוך ( ניתן ביום 30/4/12) .

11. אשר לסבירות התשלום החד פעמי ולעצם הטלתו, ההחלטה ניתנה על בסיס המסמכים והנתונים שהיו לפני הרשמת הנכבדה, תוך נימוק מדוע הוטל, ואינני מוצא כל מקום להתערב בה, בין השאר נוכח הפסיקה כמפורט לעיל.

12. יתרה מכך, אין בבקשה כל חידוש מהותי אשר לא היה לפני כב' רשמת ההוצאה לפועל עובר למתן החלטתה בעניינו של המבקש. על אף שהדברים צוינו מפורשות בהחלטה, המבקש אינו נותן טעם של ממש, מדוע טעתה רשמת ההוצאה לפועל בעניין זה, למעט אמירה כללית וגורפת, הכורכת גובה צו התשלומים אשר נקבע לעצם הטלת התשלום החד פעמי.

13. למרות האמור לעיל והכלל של התערבות מצומצמת של ערכאת הערעור בקביעת גובהו של צו התשלומים אשר נקבע, מצאתי לנכון להפחית גובהו, כמפורט להלן.

14. ראשית יובהר כי לא מצאתי לנכון לקבל בקשתו של המבקש להעמיד הצו על סך של 150 ₪. סכום זה איננו משקף נכונה המאמץ אשר על המבקש לעשות לצורך פירעון חובותיו. אולם סבורני כי המושג "משכורת" הטעה כב' רשמת ההוצל"פ, בעת שקילת נתוני המבקש לעניין פוטנציאל השתכרותו ובכך סבורני כי צודק המבקש בטענותיו.

15. אציין כי גם בית המשפט נדרש להבהרת עניין "משכורת" המופיע בדפי חשבון הבנק של המבקש והתברר כי מדובר בתשלומי פנסיה. מכאן שאין מדובר במשכורת במובנה הפשוט בגין הכנסה מעבודה בפועל , אשר לעיתים ניתן להגדיל סכומה, ע"י הגדלת שעות העבודה או אפילו עבודה נוספת. סבורני כי עניין זה יכול היה להתבהר במסגרת חקירת יכולת המבקש בפני רשמת ההוצאה לפועל או לחילופין במתן הבהרה על ידו, כפי שנעשה כאן.

16. מכאן שבנתוני תיק זה, אינני רואה כי המבקש יכול להגדיל הכנסותיו השוטפות ממשכורת או ניתן לקבוע כי הוא איננו ממצא פוטנציאל ההשתכרות שלו. המבקש בין 70 שנה וסובל מבעיות רפואיות רבות המגבילות אותו. מכאן המסקנה אליה הגעתי כי יש להפחית גובה צו התשלומים אשר נקבע במסגרת ההחלטה.

17. לאחר ששקלתי העניין ובכפוף לתשלום החד פעמי אשר בעניינו לא מצאתי לנכון להתערב, יועמד צו התשלומים של המבקש על סך של 300 ₪ לחודש. ייתר קביעות רשמת ההוצאה לפועל בהחלטה, יעמדו על כנן.

18. בנסיבות העניין כאן, אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים, בדואר רשום.

ניתן היום, י"ב אדר א' תשע"ט, 17 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.