הדפסה

בית משפט השלום בפתח תקווה 29

מספר בקשה:2
בפני
כב' הרשם הבכיר אייל דוד

:המבקשת

שרותי פרסום דיל טוב עב"מ

נגד

המשיבים:

1.מנחם מלר
2.יהודית מלר
3.אלכסנדר קרייזמן
4.לריסה טורף
5.שרון צויגנבוים מנדל
6.שמחה נאוה קסלר
7.הניה שפינדל
8.זאב מילבאואר
9.עשהאל קרפיול
10.רועי פישלוביץ
11.גיא פלד
12.ראובן מדמון
13.ירון וובר
14.ניר וובר
15.רועי וובר
16.אריה וובר
17.דפנה זרקו
18.שלמה זרקו
19.לירון זרקו
20.אביעד רוזנצויג
21.יאיר שאגן
22.ראובן מדמון
23.דביר מדמון
24.צבי יהודה גולדפרב
25.משה גריאני
26.אוהד סבן
27.אופיר בצר
28.חננאל דורני
29.איתי איתן זיו-אור
30.יריב פז
31.מירב פז
32.לב ויינברג
33.דוד חיים
34.לירן דמתי
35.לאה יניב
36.איריס סעדיה חאסטו
37.אילן סעדיה
38.יניר )דוד( סודאי
39.אברהם ניזרי
40.אורית באום
41.מיכל נתנוב
42.אבינועם נתנוב
43.סמדר אדונסקי
44.אלמוג אדונסקי
45.ליטל לבנסקי
46.יונתן לבנסקי

החלטה

בפני בקשה למתן רשות להתגונן כנגד תביעה לפינוי וסילוק יד.
העובדות הנדרשות לענייננו, הינן כדלקמן:
המשיבים מהווים 95% מקבוצת רוכשים של המקרקעין נושא התובענה, גוש 6376 חלקה 117 (להלן: "המקרקעין").
המבקשת שכרה את המקרקעין בסוף שנת 2010 למטרת הצבת שלטים בהסכם אשר נכרת, לכאורה, עם מר אילן מליחי (להלן: "אילן") עת שימש כנציג קבוצת הרוכשים למשך שנה אחת. לטענת המשיבים חרג אילן מסמכותו בהתקשרות בהסכם.
טיעוני המשיבים בכתב התביעה
בכתב התביעה טענו המשיבים, כי אילן חרג מסמכותו והתקשר עם המבקשת בהסכם השכירות ללא הסכמתם של המשיבים וללא ידיעתם, כאשר הסמכות אשר ניתנה לו כנציג קבוצת הרוכשים הייתה לקידום הפרויקט בלבד.
נטען כי תקופת השכירות הסתיימה ולמיטב ידיעת המשיבים לא הוארכה וכי ביום 10.09.2012 חדל אילן לשמש כנציג קבוצת הרוכשים, הואיל והוחלף על ידי האסיפה הכללית בנציגות חדשה.
טיעוני המבקשת בבקשה
המבקשת טענה לזכותה מכוח הארכת הסכם השכירות אשר נחתם ביום 13.11.2011 והאריך את תקופת השכירות עד ליום 01.12.2016 או מועד תחילת הבנייה וכן טענה להסכמה בעל פה עם אילן על הארכה נוספת של השכירות עד ליום 01.12.2018 או מועד סיום הבניה.
בדיון אשר התקיים בפניי ביום 23.06.2016 נחקר מר רז שמוש, חשב המבקשת, על תצהירו בחקירה נגדית.
במהלך חקירתו הוצגה לו בקשה למתן צו הריסה ללא הרשעה (ת/1) אשר הוגש כנגד המבקשת, וכן הוצג לו פסק הדין בת"א (מרכז) 30613-03-11 קשת שלטים בע"מ נ' חברת דיל טוב שירותי פרסום בע"מ ואח' (ת/2).

המסגרת הנורמטיבית
הלכה היא כי בשלב זה של בקשת רשות להגן, על בית המשפט לבחון האם למבקש רשות להגן עומדת הגנה, ולו בדוחק:
"בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה... בשלב בחינת הבקשה למתן רשות להתגונן בית המשפט אינו בודק את מהימנות הנתבע או את הראיות לגופן, אלא בוחן הראיות על פניהן, כפוף למה שמתגלה בחקירה שכנגד על האמור בתצהיר... באין חקירה כזו עומד לפני בית המשפט אך האמור בתצהיר, ובית המשפט בוחן אם יש בדברים אלה כדי לבסס הגנה, ולו בדוחק, נגד התביעה" (כבוד השופט שמגר בע"א248/89 החברה הכללית למוסיקה נ' Warner, פ"ד מו(2) 273, 277 (1992); ראה דבריו של כבוד השופט רובינשטיין בע"א 527/07 מזל נחום ואח' נ' קרן אהרונסון בע"מ (פורסם בנבו, 18.02.2008)).
בע"א 5480/98 מנורה נ' אבו, פ"ד נב(2) 476, 479 (1998) נקבע מפי הנשיא כבוד השופט ברק (כתוארו אז), כי במסגרת בקשת הרשות להגן:
"נותן בית המשפט דעתו למשקלן המהותי של טענות הנתבע, לזיקתן לתביעה ולביסוסן... בית המשפט אמנם אינו בוחן את מהימנות העדויות שמביא הנתבע ואינו בוחן את סיכויי הגנתו... אך הוא נדרש להכריע בבקשת הרשות להגן על פי החומר המצוי בפניו..." .
רוצה לומר כי "גם מי שסיכוייו להצליח בטענותיו מועטים ורחוקים זכאי ליומו בבית המשפט, להבדיל ממי שהגנתו, הגנת בדים" (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי נ'בנק לאומי, פ"ד נט(3) 41, 46 (2004)).
על אף האמור, על ההגנה הלכאורית המועלית בבקשת הרשות להגן להיות מפורטת דיה:
"אין מבקש הרשות להתגונן רשאי להסתפק בהעלאת טענות כלליות בתצהירו, אלא עליו להיכבד ולהיכנס בתצהירו לפרטי העובדות שעליהן הוא מבסס את טענות ההגנה שלו". (ראה בע"א 527/07 הנ"ל).
עם זאת, בית המשפט יסרב להעניק לנתבע רשות להתגונן רק אם ברור על פני הדברים כי אין לנתבע סיכוי להצליח בהגנתו בהיותה "הגנת בדים" משוללת כל יסוד שאין לה על מה שתסמוך (ע"א594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ, פ"ד מב(1) 721, 722; ע"א6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עיריית חולון, פ"ד נב(1) 390, 400; ע"א 620/06 חברת טימאט קאופמן סיבלר נ' אטלי (לא פורסם, 18.11.08)). וכפי שהבהיר י' זוסמן בספרו סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית-1995) בעמ' 675:
"מאחר שמטרתו של סדר הדין המקוצר אינה אלא מניעת הדיון בתובענה שמפניה אין לנתבע כל הגנה אפשרית, ולא ניתן לשופט בשלב זה לשקול את מהימנותו של הנתבע, יוצא כי אין הנתבע חייב לשכנע את השופט שטענותיו בתצהיר-אמת הן. די לו להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן, שאם לא יעשה כן, יכריע למעשה כבר בתובענה גופה והנתבע יצא מקופח. טענת-הגנה בתצהיר שלא נתמוטטה בחקירה שכנגד, השופט חייב להניח כי אמת היא, והוא חייב לשאול את עצמו, בהנחה זו: היכול הנתבע לזכות במשפט, אם יתברר המשפט בסדר דין רגיל ? אם כן, זכאי הנתבע לרשות להתגונן, על מנת שהענין יעבור לאפיקים של משפט רגיל" (וראו גם, ע"א 518/87פטלז'אן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (לא פורסם, ניתן ביום 25.11.93 פורסם במאגר "נבו")."
דיון והכרעה
לאחר עיון בבקשה, בפרוטוקול הדיון אשר נערך בפניי והמוצגים אשר הוגשו מצאתי שיש מקום ליתן רשות להתגונן.
אין חולק שהמבקשת הציבה שילוט במקרקעין מכוח הסכם שכירות אשר נכרת מול אחד מבעלי הזכויות במקרקעין.
לא מצאתי כי נסתר האמור בתצהיר בדבר הארכת השכירות לתקופה נוספת, אשר טרם חלפה.
די בטענות אלו להקים למבקשת הגנה לכאורית ומקומן של טענות המשיבים בדבר סמכויותיו של אילן כנציג קבוצת הרכישה, להתברר כחלק מבירור התובענה.
למעלה מן הצורך אציין שלא מצאתי לנכון להתייחס לטענת המשיבים להפרת הסכם השכירות על ידי המבקשת לפי סעיף 8 להסכם, הואיל וטענה זו לא נכללה בכתב התביעה, לפיכך המבקשת לא נדרשה לבקש רשות להתגונן מפניה. מכל מקום הואיל וכל שהוגש הינה רק בקשה למתן צו הריסה, ספק אם מתקיימות הנסיבות הנדרשות בסעיף 8 לביטול ההסכם.
המבקשת תמכה טענותיה במסמכים מנגד המשיבים לא הצליחו, בשלב זה, לסתור את טענת המבקשת בדבר קיומו של הסכם המאריך את תקופת השכירות ואילן אינו אחד מהמשיבים.

סוף דבר
ניתנת בזאת למבקשת רשות להתגונן מפני התביעה, שלאור הסעד המבוקש תתברר בסדר דין רגיל. התצהיר התומך בבקשה ישמש כתב הגנה.
המזכירות תקבע מועד לקדם משפט בפני שופט ותמציא לצדדים ההוראות הנדרשות.
המשיבים יישאו בהוצאות הבקשה בסך של 5,000 ₪ אשר ישולמו למבקשת בתוך 30 יום מהיום שאם לא ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיון ועד למועד התשלום

.

ניתנה היום, כ"ו אלול תשע"ו, 29 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.