הדפסה

בית משפט השלום בפתח תקווה 26

בפני
כב' השופטת הבכירה ניצה מימון שעשוע

תובעת
ח'טיב עמאר לבניין בע"מ

נגד

נתבעת
דיקסי החזקות בע"מ

פסק דין

התובעת התקשרה עם הנתבעת בהסכם מיום 25.9.16 למתן שירותים לביצוע עבודות של חיפוי אבן ושיש בטירת הכרמל (להלן: ההסכם). בהסכם נקבע שבתום כל חודש יוגש ע"י התובעת חשבון חלקי שיאושר ע"י המפקח מטעם הנתבעת בהתאם לביצוע בפועל, וקיזוז 5% עכבון לגמר חשבון. סוכם על תשלום בשוטף + 22 יום.
הנתבעת הינה חברה בשליטת טימור ברן ואולג פרידמן שהינם מנהליה ובעלי רוב מניותיה, ונטען כי הקשר עם התובעת נעשה באמצעות טימור ברן (להלן: טימור).
נטען כי הנתבעת העסיקה מפקח מטעמה, פבל וינברג (להלן: פבל), על מנת לערוך התחשבנות מול התובעת , וחתימתו על ה התחשבנות בין הצדדים היוותה אישור ביצוע עבודה.
תחילה התובעת נדרשה לבצע את העבודה בבניין 2,  ולאחר מכן התבקשה התובעת להשלמות עבודה בבניינים 1, 3 שהעבודה בהם  ננטשה ע"י קבלנים אחרים בשל סכסוכים עם הנתבעת.  נערך הסכם בכתב יד עם פבל בגין עבודת החיפוי בבניין 1, בו סוכם על תשלום בסך 27,000 בתוספת מע"מ.
מאוחר יותר, ולאחר תשלום חלק מהחשבונות, טימור מנהל הנתבעת ביקש לשנות את תנאי התשלום לשוטף+82 יום. ולכן נזקפה כתוספת לחשבונות החלקיים ריבית שהוסכמה בין הצדדים.
סכום התביעה מורכב מהפירוט להלן:
ביצוע עבודה בסך 27,621.25 ₪ בהתאם לחשבון מס' 8.
עכבון בסך 5% מ החשבון המצטבר של 1,085,065 - בסך 54,253 ₪.
מע"מ בסך 17% משני הרכיבים לעיל - בסך 13,793 ₪.

הנתבעת הכחישה את הסיכום על הריבית, וטענה כי יש להפחית את סכומי הריבית שנכללו בחשבון הכולל מהסכום המגיע לתובעת.

הנתבעת טענה, כי הוסכם בין יזם הפרוייקט חברת י.א. אמריקה ישראל השקעות בע"מ לבין הנתבעת כי החל משלב מסויים יועבר התשלום לקבלני המשנה מהנתבעת לחברת סטרוי, שהיתה הקבלן המבצע, וכי עבד אגבריה הנזכר בהסכם כמנהל העבודה ופבל היו עובדיה של סטרוי, ולא של הנתבעת. נטען כי לא היה קשר ישיר במהלך ביצוע העבודות בין התובעת לטימור ו/או מי מטעם הנתבעת, אל א לפבל ואגבריה, עובדי סטרוי, בלבד.

הנתבעת טענה כי סיכום זה נמסר לתובעת בעל פה וכי על כן שולמו החשבונות מס' 6 ו-7 לתובעת על ידי סטרוי ולא על ידי הנתבעת. הנתבעת טענה כי חישוב ס ך הסכומים ששולמו לתובעת ע"י הנתבעת וסטרוי מול סך העבודות שבוצעו מראה כי התובעת ביתרת חובה ולא ביתרת זכות.

לעניין העכבון, טענה הנתבעת כי לא התמלאו תנאי ההסכם לגבי שחרור העכבון מאחר שהתובעת נטשה את האתר בטרם השלמת העבודות .

מטעם התובעת העיד מנהלה חטיב עמאר (להלן: עמאר) ומטעם הנתבעת העיד מנהלה טימור.

להלן אדון במחלוקת בין הצדדים.

לעניין החבות בתשלום לתובעת: אני דוחה את טענת הנתבעת כי החבות לשלם לתובעת על העבודות שביצעה בהתאם להסכם "הועברה" על ידה בשלב מסויים ובאופן חד צדדי לסטרוי. הוכח כי התובעת לא היתה צד לסיכום זה שבין היזם לנתבעת, שהיתה הקבלן הרשום , ולקבלן הביצוע סטרוי, והדבר הודע לה רק בדיעבד וכהוראה טכנית, היינו כי התשלום יבוצע בפועל על ידי סטרוי. הנתבעת לא הודיעה לתובעת על הפסקת ההתקשרות בהסכם או על ביטולו, ולא ביקשה מהתובעת לערוך הסכם חדש מול סטרוי. לטענת טימור, "פבל היה אמור לעדכן את כולם", היינו הנתבעת כלל לא הודיעה לתובעת על שינוי כה דרמטי בהתקשרות, הנטען על ידה בדיעבד. עצם הנחיית מנהל התובעת לקבל את התשלומים מסטרוי הינו מבחינת התובעת הוראה טכנית הנוגעת ליחסים הפיננסיים בין הנתבעת לסטרוי, ש אין לה כל השלכה על החבות החוזית בין הנתבעת לתובעת בהתאם להסכם. עובדה היא, כי החשבון האחרון (מס' 8) של התובעת הוגש על ידי מנהלה עמאר למשרד הנתבעת והתקבל שם ע"י מזכירתו של טימור, והתובעת לא התבקשה להגישו לסטרוי. גם אי הגשת הודעת צד שלישי נגד סטרוי מלמד כי הנתבעת יודעת שאין בסיס לטענתה זו. לפיכך אני קובעת כי החבות החוזית של הנתבעת כלפי התובעת נותרה שרירה וקיימת ואין בביצוע התשלומים האחרונים על ידי סטרוי משום שינוי בהסכמה החוזית בין הצדדים.

לעניין העכבון: עיון בהסכם מול תצהירי נציגי הצדדים ועדויותיהם מלמד כי לא התקיימו התנאים המוקדמים שנקבעו בהסכם לשחרור כספי העכבון. התובעת לא טענה כי ניסתה לקיים את התנאים אך הנתבעת מנעה זאת ממנה בזדון.

לפי ההסכם, כספי העכבון אמורים להשתחרר עם גמר העבודות. הגדרת "השלמת עבודות" בסעיף 2.4 להסכם היא: "סיומן במועד ובהתאם ללוח הזמנים ע"י הקבלן ע"פ הוראות ההסכם של כל העבודות, הכל בהתאם לתכניות ולמפרטים, ולאחר שניתנו כל האישורים ע"י המזמין (הנתבעת) והרשויות המוסמכות כי העבודות הושלמו". מנהל התובעת אישר כי עזב את האתר באופן חד צדדי ללא קבלת אישור ממנהל העבודה אגבריה או מפבל או מהיזם או מהמפקח על כך שהעבודות הסתיימו. תחילה טען בחקירתו הנגדית: "פבל אמר לי שסיימנו", אך בהמשך הודה כי היתה עזיבה חד צדדית של האתר על ידו לאחר שחיכה לאספקת חומרים ואלה לא הגיעו: "כשאני הולך לעבוד ואין מלט, אין טיט, אין אבן ואני מודיע לחברה והם לא מביאים אז מה אני אעשה?! הודעתי על כך לטימור, הוא ענה לי "תהיה סבלני, נביא". אני את הפועלים לא יכול להחזיק בבית יותר מיום יומיים, העברתי אותם למקום אחר. שבוא ימים חיכיתי". מכך עולה כי התובעת עזבה את האתר בשלב בו פרץ סכסוך בין הנתבעת לסטרוי שעזבה את האתר, ולא היה ניתן להתקדם בעבודות ולהשלימן, ולא הגיעה לשלב הגמר.

התובעת לא הוכיחה כי ניסתה להשלים את העבודות לאחר חידוש העבודה בפרוייקט והדבר נמנע ממנה על ידי הנתבעת.

לפיכך אני דוחה את התביעה לעניין כספי העכבון .

לעניין העבודות הנוספות: עדות עמאר על כך שהתבקש על ידי פבל להשלים עבודות אבן בבניינים 1 ו-3 אחרי שקבלן משנה קודם עזב את האתר, היתה מהימנה עלי ונתמכה במסמך שהוצג המתעד את ההסכמה על הסכום (נספח ו' – עמ' 29 לתצהיר התובעת) . הוכח כי פבל פעל באתר כשלוחה של הנתבעת והוסמך על ידה לתת הוראות ביצוע לקבלי המשנה, לרבות התובעת, כאשר הנתבעת שילמה את החשבונות שאושרו על ידי פבל. החשבון מס' 8 בו כלולות העבודות הנוספות הוגש למשרד הנתבעת על ידי עמאר, כפי שאישר טימור בחקירתו הנגדית (בניגוד לנטען בתצהירו) , אך לא שולם – לא ע"י הנתבעת ולא ע"י סטרוי. לפיכך חייבת הנתבעת לשלם לתובעת עבור העבודות דנן.

לעניין הריבית: התובעת טוענת כי הסיכום על תשלום ריבית בגין עיכוב בתשלומים לתובעת היה בין עאמר לטימור בשל דחיית מועד התשלום מעבר לכתוב בהסכם. לפי ההסכם היתה הנתבעת אמורה לשלם בשוטף + 22 יום ואילו בפ ועל שולמו חשבונות אחרי 82 יום ולכן הוסכם על ריבית בגובה 17,000 ₪ על החשבון החלקי 5 וכך גם בהמשך , ובסה"כ נכללו בהתחשבנות שלושה סכומי ריבית בסך כולל של 54,5 00 ש"ח. הוצג חשבון חלקי מס' 5 של התובעת שבו נכלל רכיב של 17,000 ₪ בגין ריבית, אשר אושר ע" פבל ושולם על ידי הנתבעת בשיק (נספח י"א – עמ' 53 לתצהיר התובעת) בו צויין הסכום של 17,000 ₪ כ"תוספת לחשבון" . לנוכח התמיכה במסמכים, והתרשמותי ממהימנות עדות עמאר, מול עדותו המתחמקת של טימור, שתצהירו נסתר בחקירתו הנגדית בנקודות רבות, אני מקבלת כמהימנה את גרסת עאמר כי החשבונית (נספח י"א עמ' 51) שהוציא ע"ס 17,000 ₪ משקפת את הסכום המוסכם בגין הריבית בהתאם לחשבון חלקי מס' 5 וכי הדברים היו על דעת הנתבעת ועל כן שולמה החשבונית על ידה במלואה , וכי הסכמה זו היתה על דעת הנתבעת גם לגבי החשבונות החלקיים מס' 6 ו-7 בהם נכללו סכומי ריבית, אשר אושרו ע"י פבל ושולמו ע"י סטרוי. יצויין כי סכום הריבי ות אינו חלק מסכום התביעה והמחלוקת התעוררה עקב טענת ההגנה ששולם לתובעת ביתר ושיש לקזז סכום זה בהתחשבנות. אני קובעת, כי חשבון מס' 8 של התובעת משקף את ההתחשבנות הנכונה בין הצדדים.

סיכום: לפיכך אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את סכום העבודות הנוספות בסך 27,621 ₪ בצירוף מע"מ. התובעת תנפיק חשבונית מתאימה כנגד התשלום. התביעה לגבי כספי העכבון נדחית.

כן תישא הנתבעת בהוצאות המשפט של התובעת בסך 10,000 ₪.

ניתן היום, כ"ג תמוז תשע"ט, 26 יולי 2019, בהעדר הצדדים.