הדפסה

בית משפט השלום בפתח תקווה תא"מ 62789-12-18

בפני
כבוד ה שופטת מרים קראוס

תובע/הנתבע שכנגד

חן מסילתי
ע"י ב"כ עוה"ד אלי רגב

נגד

נתבעים/התובעת 2 שכנגד

  1. אל נא השקעות בע"מ
  2. הכשרה היישוב חברה לביטוח

עוה"ד דימה פלשקו

פסק דין

פתח דבר וטענות הצדדים
לפני תביעת לפיצוי בגין נזקי רכוש בסך 11,381 ₪ ותביעה נגדית לפיצוי בסך 28,842 ₪ , בגין תאונה שאירעה ביום 29.3.18.
לטענת התובע ( הנתבע שכנגד), התובע נסע והרגיש כי רכבו מתחמם יתר על המידה ומשכך עצר באופן מיידי על אי התנועה מצד ימין תוך שהוא מפעיל 4 אורות מהבהבים כחוק ויוצא מן הרכב על מנת למקם משולש אזהרה בהתאם לחוק. לפתע פתאום, הגיח רכב הנתבעות מאחור במהירות מופרזת, תוך שהוא מנסה לעקוף מימין משאית אשר נסעה בנתיב הימני הצמוד לאי תנועה, עלה על אי התנועה ופגע ברכב התובע מאחור.
לטענת הנתבעות ( התובעת 2 שכנגד), התאונה אירעה בכביש מהיר, כאשר רכב התובע עצר באמצע הכביש, דבר המהווה מפגע, ללא אורות חירום ו/או הצבת משולש אזהרה, וגרם לתאונה.

דיון והכרעה
בענייננו שתי גרסאות סותרות.
מחקירת בנו של הנהג התובע עולה כי לאחר שראה עשן עולה ממכסה המנוע אמר לאביו הנהג "לעצור פה" (עמ' 6, שו' 11-12 לפרו').
בתמונה שהוצגה לעיוני לאחר קרות התאונה לא נראה עשן עולה ממכסה המנוע.
לא הוכח כי טרם קרות התאונה אירעה ברכב התובע תקלה שחייבה עצירה מיידית במקום בו עצר הנהג התובע. – מקום המהווה מכשול שיכול להוות סכנת חיים ממש לנוסעים בכביש.
ולא זו אף זו - מחקירת הנהג התובע עולה כי הלה רצה " להוציא משולש" אולם בנו אמר לו "לא לגעת". עזבנו את האוטו ועברנו לצד השני של הכביש...". (עמ' 8, שו' 34 לפרו'). לא נמצא הסבר מניח דעת מדוע לא טרח להציב את המשולש.
די באמור לעיל על מנת ללמדנו כי לנהג התובע רשלנות תורמת נכבדת.
אציין כי רק בדיון ההוכחות הציג ב"כ התובע לראשונה מכתב ממנו עולה כי הנתבעת 2 לא חלקה על האחריות לקרות התאונה, אלא על גובה הנזק. (צורף לסיכומי התובע).
באשר להגנה – נהג הנתבעות דבק בגרסה לפיה רכב התובע " עמד באמצע הכביש" (עמ' 13, שו' 1 לפרו'). מנגד, מר אייל חג'ג' מי שישב לצד נהג הנתבעות ואף מילא את טופס ההודעה, העיד כי רכב התובע עמד " לא על הכביש עצמו. על האי תנועה קצת יותר בפנים".(עמ' 14, שו' 21 לפרו').
התאונה התרחשה סמוך לאחר שרכב הנתבעות ניסה להשתלב ימינה, וכפי שהעיד מר חג'ג': "כשניסינו לעבור נתיב, משאית דוהרת מימין, שמנו ווינקר, תנועה זורמת וכאילו משום מקום נכנסת ברכב" ( עמ' 13, שו' 24-25). מהמשך עדותו עולה כי אינו יודע אם אכן " שמו ווינקר" (עמ' 15, שו' 31 לפרו').
אציין כי נהג רכב הנתבעות לא ציין בפתח עדותו שבשלבי המעבר לנתיב הימני נאלץ להתמודד מול " משאית דוהרת" (עמ' 11, שו' 5-7 לפרו').
גרסת ההגנה לא נמצאה עקבית, קוהרנטית ואמינה.
לאחר עיון בתמונות שהוצגו ושמיעת העדים עולה כי רכב הנתבעות ( התובעת שכנגד) ביצע מעבר לנתיב הימני בחוסר זהירות ופגע ברכב התובע ( הנתבע שכנגד) שעמד על אי התנועה בכביש מהיר, ללא סיבה ובאופן המהווה סכנת חיים של ממש לנוסעים בכביש.
בנסיבות אלה, אני קובעת כי האחריות לקרות התאונה רובצת לפתחם של הצדדים בחלקים שווים.
לפיכך, ניתן בזאת פסק דין כדלהלן:
התביעה העיקרית:
הנתבעות, ביחד ולחוד, ישלמו לתובע סך של 50% מסכום התביעה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה, ועד התשלום המלא בפועל.
בנוסף ישאו הנתבעות, ביחד ולחוד, בשכ"ט עו"ד בסך 1,800 ₪, בהוצאות עדים כפי שנקבע בפרוטוקול ובאגרה ששולמה והכל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
התביעה שכנגד:
הנתבע שכנגד ישלם לתובעת שכנגד סך של 50% מסכום התביעה שכנגד בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה, ועד התשלום המלא בפועל.
בנוסף ישא הנתבע שכנגד בשכ"ט עו"ד בסך 17.55%, בהוצאות עדים כפי שנקבע בפרוטוקול ובאגרה ששולמה והכל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
התיק ייסגר.

ניתנה היום, א' אב תש"פ, 22 יולי 2020, בהעדר הצדדים.