הדפסה

בית משפט השלום בפתח תקווה תא"מ 53596-06-17

בפני
כבוד ה שופטת ריבה שרון

תובעים

  1. שלי בר יוסף
  2. רז שגיא

נגד

נתבעים- מבקשים

  1. עמוס מלאכי
  2. איציק ארקש
  3. מיכל פדלון
  4. גיא נגר

החלטה

1. לפני בקשת הנתבעים "להעברת ישיבת ההוכחות לשופט אחר" .
לאחר שעיינתי בבקשה, מצאתי שאינה מצריכה תגובה , וכי דינה להדחות, ואנמק.
2. לא מצאתי שיש בנימוקי המבקש עילה להעברת שמיעת ההליך למותב אחר.
3. ככלל- אין בתקנה 214(יא)(ד) כדי למנוע את שמיעת ההליך מראשיתו ועד סופו לפני מותב אחד.
4. הנטען בבקשה לעניין משך חקירת עדים וזימון עדים נוספים, ללא תצהיר- אינו מתיישב עם ההחלטה מיום 28/5/18, המדברת בעד עצמה, ויש בה כדי ליתן מענה, ככל שידרש, לאותם עניינים .
5. אשר לישיבה המקדמית מיום 7/5/18:
בתקנה 214 יא(א) (8) לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד- 1984 הקובעת כדלקמן :
" 214יא.(א) בית המשפט רשאי לקיים ישיבה מקדמית אחת, אם ראה שיש צורך בכך כדי לייעל את הדיון, לפשטו ולהחישו וכדי לברר את הדרך המתאימה ביותר לבירור התובענה...
(8) להציע לבעלי הדין הסדר פשרה, לפסוק בתובענה בדרך של פשרה כאמור בסעיף 79א לחוק בתי המשפט, או לתת, לבקשת בעלי הדין, תוקף של פסק דין להסדר פשרה שעשו ביניהם "
על תכליתה ומהותה של ישיבה מקדמית בסדר דין מהיר, נכתב בספרם של רחמים כהן, מנחם קליין "סדר דין מהיר בבית משפט השלום" בעמ' 45: "הישיבה המקדמית מתקיימת לאחר שהצדדים הגישו לבית המשפט כתבי טענות וכן תצהירים ומסמכים רלוונטיים ואף אסמכתאות משפטיות. במצב זה נושא המחלוקת כבר אמור להיות מפורט וממוקד. הדבר מאפשר לשופט מקצועי לשקול את שיקוליו "בקול רם" ולהציג בפני שני הצדדים את הקשיים העובדתיים והמשפטיים שייתקל בהם במהלך הכרעה בתיק. במצב זה עורכי הדין והצדדים יכולים לשקול את הדרך הטובה ביותר לסיים את התיק לאור הסיכויים והסיכונים אשר השופט הציג בפניהם, לרבות מתן פסק דין ב"דרך של פשרה", על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי משפט [נוסח משולב], תשמד- 1984" (הדגשה שם,- ר.ש) .
הוא הדין בהליכם המתקיימים בסדר דין רגיל, בהתאם לתקנה 140 לתקסד"א.
6. הלכה פסוקה היא כי במהלך קדם המשפט, רשאי בית המשפט להפנות את תשומת ליבו של צד לקשיים בתובענתו, וכבר נפסק בעבר כי פעמים רבות קורה שתוך כדי הצעת פשרה מביע בית המשפט דעה זו או אחרת על סיכויי התביעה וההגנה, דעה שהיא רק בבחינת השערה לכאורה לפי שלב השמיעה שבו נתון ההליך השיפוטי. הבעת עמדה כזו על ידי השופט, בסגנון זהיר, אין בה כדי לפסלו מלהמשיך בדיון משהצעת הפשרה לא עלתה יפה (ראו למשל ברע"א 287/88 מנוף סיגנל חברה לפיננסים והשקעות בע"מ נ' עבדל ראזק סליימה, פ"ד מד(3)758). ההליך השיפוטי מחייב הנחות כלשהן בדבר סבירותן של טענות משפטיות. על הנחות אלה לשוב ולהיבחן במהלך הדיון המשפטי עד אשר הן הופכות למסקנות מגובשות היטב. מקצועיותו של בית המשפט היא המאפשרת לבית המשפט להעמיד את הנחותיו המקדמיות תחת הביקורת הראויה. רק בנסיבות בהן ברור כי בית המשפט מנוע מלשנות את הנחותיו המוקדמות, וכי דעתו "נעולה" יש מקום להורות על פסילתו (ראו ע"א 9191/00 ונטורה תקשורת פרוייקט אינטרנט ישראל בע"מ נ' סרטי הים האדום בע"מ (לא פורסם)).
7. במהלך הישיבה המקדמית מיום 7/5/18- נערך, בהסכמת ולבקשת הצדדים- נסיון פישור, שכלל שיחה מחוץ לפרוטוקול, פרטיה לא תועדו, והם אינם חלק מחומר הראיות שבפני בית המשפט וממילא, גם לו ניתן היה לזכור מתוכם- הרי שלא ישמשו לצורך הכרעה.
8. נקבע לא אחת כי מקובל, ובעיקר בהליכים אזרחיים, כי שופט הדן בתיק מנסה לקדם הסדרים של פשרה, במטרה לייעל את הדיון ולסייע בחיסכון בזמן שיפוטי ובכספי המתדיינים. הודגש בפסיקה, כי ניסיונות פישור מצד בית המשפט אינם מבססים חשש ממשי למשוא פנים ונעילת הדעת של השופט, שכן מדובר בעמדה לכאורה בלבד, שאינה מבוססת על שמיעת טיעוני הצדדים ועל הערכת ראיותיהם. מטרת הצעת הפשרה אינה הבעת דעה לגוף העניין אלא ייעול הדיון בניסיון להביא את הצדדים לידי הסכמה.
9. בפרוטוקול הדיון של הישיבה המקדמית מיום 8/5/18, ב עמ' 1 ש' 10-14 - תועד כהאי לישנא:
"דיון מחוץ לפרוטוקול, לבקשת ובהסכמת הצדדים. שוחחנו על הנתונים המצויים בפנינו בשלב זה, לאחר שהוגשו ראיותיהם, הגם שאלה טרם סומנו והעדים טרם נחקרו בחקירה נגדית. נבחנו אפשרויות לצמצום/סיום המחלוקת. הובהר מראש וגם בסיום השיחה, כי אין בדברים שנאמרו כדי לחייב את מי מהצדדים או לקבוע מסמרות, והם נאמרים לצרכי פשרה בלבד, כדי לאפשר להם קניית סיכונים וסיכויים הדדית, ונכונים לעת הזו", דומה כי אין צורך להוסיף.
10. מכל האמור- הבקשה נדחית.
משלא נתבקשה תגובה- אין צו להוצאות

הזכירות תואיל לשלוח את החלטתי לב"כ הצדדים.
ניתנה היום, י"ז סיוון תשע"ח, 31 מאי 2018, בהעדר הצדדים.