הדפסה

בית משפט השלום בפתח תקווה תא"מ 42039-06-16

בפני
כבוד ה שופט אמיר לוקשינסקי-גל

המודיעה

פלסים חברה לפיתוח ובנין בע"מ

נגד

הצדדים השלישיים

1. הוועדה המקומית לכתנון ולבניה ראש העין

2. חברת החשמל לישראל

3. אדריכל עדן בר

ב"כ המודיעה: עו"ד חגית גליקו

ב"כ צד ג' 1: עו"ד אבישי לניאדו

ב"כ צד ג' 2: עו"ד אלעד זרנקין

ב"כ צד ג' 3: עו"ד אליהו שטיינר

פסק דין (משלים)
בהודעה נגד הצדדים השלישיים

הודעה נגד צדדים שלישיים של הנתבעת ("פלסים") שחויבה בפסק הדין העיקרי לפצות דיירים בגין איחור במסירת דירה בהתאם לסעיף 5א לחוק המכר (דירות) תשל"ג-1973 (להלן: " חוק המכר (דירות)"). עניינה של ההודעה הינה בטענת פלסים כי הצדדים השלישיים אחראים לאיחור שנגרם לה במסירת הדירה, ומכאן חבים הם לשפותה בגין הפיצוי ששילמה לרוכשים.
א. רקע והשתלשלות ההליכים

  1. בפסק הדין בהליך העיקרי מיום 3.5.18 (להלן: "פסק הדין") חויבה פלסים בפיצוי כלפי רוכשי דירה בגין איחור במסירת הדירה בהתאם לסעיף 5א לחוק המכר (דירות).
  2. כמפורט בפסק הדין (בפסקה 3) בהחלטה מקדמית בתביעה העיקרית (שניתנה על ידי מותב קודם) ניתן אישור לבקשת פלסים להגשת הודעות נגד צדדים שלישיים. בעקבות זאת הגישה פלסים הודעות נגד שלושה צדדי ג', בטענה כי הם האחראים, ביחד ולחוד, לאיחור שנגרם במסירת הדירה. הצדדים השלישיים הינם הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ראש העין (להלן גם: "הוועדה"), חברת החשמל לישראל והאדריכל ששכרה פלסים לצורך הפרויקט - מר עדן בר.
  3. לאחר שהתיק הועבר לטיפולי, מצאתי להורות על פיצול הדיון כך שתחילה תידון התביעה העיקרית של רוכשי הדירה נגד פלסים, ולאחר מכן תידון ההודעה של פלסים נגד הצדדים השלישיים. פלסים הגישה בקשת רשות ערעור על פיצול הדיון, אולם בקשתה נדחתה והפיצול אושר על ידי בית המשפט המחוזי (רע"א 48521-06-17).

יש להעיר, כי כפי שציינתי בהחלטה לעניין הפיצול, כסיכון אפשרי של הפיצול, הפיצול גרם לסרבול מסוים בניהול ההליך. ההצדקה לכך, הינה הגשמת תכליתו של סעיף 5א לחוק המכר (דירות) לאפשר פיצוי מהיר של רוכשי דירות בגין איחור במסירה באותם מקרים שבהם תביעתם נמצאת מוצדקת.
בשים לב לאינטרס הציבורי החשוב שבבסיס סעיף 5א לחוק המכר (דירות) שעליו עמד בית המשפט העליון ברע"א 6605/15 שמש נ' ספייס בניה ויזמות בע"מ (21.2.16) - ראוי לטעמי לאפשר לרוכשי דירות שדירתם נמסרת באיחור, לברר בהליך פשוט ומהיר יחסית את תביעתם נגד הקבלן. משכך, כאשר מוגשת תביעה של רוכשי דירות בסדר דין מהיר נגד קבלן בגין איחור במסירת דירה, ככלל, אין הצדקה לאפשר לקבלן לסרבל את הליך הבירור באמצעות הגשת הודעות נגד צדדים שלישיים (למקרה שבו גם בתביעה בסדר דין רגיל נמצא מוצדק לפצל את הדיון, ראו למשל ההחלטה ברע"א (מרכז) 54834-01-18 פלסים חברה לפיתוח ובנין בע"מ נ' אמר).
הענקת אפשרות לקבלן שמוגשת נגדו תביעה פשוטה של רוכשי דירה בגין איחור במסירה, להגיש הודעות נגד צדדים שלישיים ובכך לסרבל את ההליך ולעכב מתן פיצוי לרוכשים גם אם תביעתם מוצדקת, עלולה להחטיא את תכלית החוק.
במקרה דנא הפיצוי לרוכשים, שתביעתם נמצאה מוצדקת, אכן שולם זה מכבר, והדיון בהודעות נגד הצדדים השלישיים נעשה לאחר התשלום האמור.
4. ביום 23.2.19 ניתנה החלטה מפורטת בדבר אופן ניהול ההודעה נגד הצדדים השלישיים. החלטה זו ניתנה לאחר שערעור שהגישה פלסים על פסק הדין נמחק, תוך שמירת אפשרות פלסים לערער על כלל התיק לאחר מתן פסק הדין בהודעה נגד הצדדים השלישיים (החלטת כב' ס' הנשיא י' שינמן מיום 22.1.19 ברע"א 64384-06-18).
5. במסגרת ההחלטה האמורה מיום 23.2.19, נדחתה בקשת פלסים להגיש תצהירים משלימים, בין הייתר בהיותה כללית ולא מנומקת ומבלי שפורט בה מהן ההשלמות הנדרשות לתצהירי העדות הראשיים המפורטים שפלסים כבר הגישה בהליך עוד בטרם פיצול הדיון. כן נדחתה בקשה אחרת של פלסים, למינוי מומחה ללוחות זמנים מטעם בית המשפט. ודוקו: פלסים לא ביקשה להגיש חוות דעת מומחה מטעמה, אלא ביקשה שבית המשפט ימנה מומחה מטעמו ללוחות זמנים. גם בקשה זו נדחתה, בין הייתר מאחר שבהיעדר קיומן של חוות דעת נוגדות של מומחים ללוחות זמנים, אין צורך במינוי מומחה מטעם בית המשפט.
עוד באותה החלטה, נדחתה בקשה דיונית של פלסים להעברת התיק לסדר דין רגיל. יחד עם זאת התאפשר לפלסים להגיש בקשה לקיום הליכים מקדמיים. פלסים אכן הגישה בקשות לגילוי מסמכים, שאושרו והתקבלו.
כפי שהוזכר בהחלטה, פלסים אישרה בפרוטוקול בדיון ההוכחות הראשון בתביעה העיקרית, כי בפועל לא הוגבלה כל זכות דיונית או זכות אחרת שלה עקב סיווג התיק כסדר דין מהיר (בעמ' 17, ש' 3-7). כן הובהר והוסבר בפירוט בהחלטה מיום 23.2.19, שאין כל ממש גם בטענה חדשה שהעלתה פלסים, שלפיה נמנע ממנה כביכול לחקור את מצהירי הצדדים השלישיים במסגרת התובענה העיקרית.
בכל הנוגע להותרת כותרת התיק "סדר דין מהיר" על כנה, ציינתי את הדברים הבאים (בסעיף 10 להחלטה מיום 23.2.19):
"הנני מודע לכך שהליך זה אינו הליך שגרתי של סדר דין מהיר, בכלל זה מבחינת היקף העדים וחומר הראיות שהוגש, כמו גם הזמן שנדרש לבירור התיק. ההצדקה העיקרית לדיון בסדר דין מהיר היתה בתובענה העיקרית שבה רוכשי דירה תבעו קבלן בגין איחור במסירת דירה, מכוח סעיף 5א לחוק המכר (דירות) תשל"ג-1973. תביעה מעין זו, ראוי לה שתתברר בהליך מהיר (בכפוף לסכומה) ובנפרד מתביעה של הקבלן נגד צדדי ג', וזאת בין הייתר לנוכח תכלית סעיף 5א לפצות את בעלי הדירות בזמן אמת ולמצער במועד קרוב ככל הניתן לאיחור היכן שפיצוי כאמור מוצדק. כעת, כאשר הכספים בגין האיחור שולמו לרוכשי הדירה זה מכבר, והמשך התובענה הינו בסכסוך בין הקבלן לבין הצדדים השלישיים, לא חלה התכלית הצרכנית של החוק. מן העבר האחר, פיצול סיווג התיק עלול לגרור עמו קשיים דיוניים שונים (כגון בנוגע לשלב הערעור). לכן האיזון שמצאתי הוא בבחינה פרטנית האם נפגעה זכות דיונית או ראייתית כלשהי של פלסים. משלא מצאתי שנפגעה זכות כזו, התיק יוותר בסיווג של סדר דין מהיר".
6. ועתה לגופם של דברים. עילת התביעה של פלסים בהודעתה נגד הצדדים השלישיים הינה עוולת הרשלנות. כידוע, יסודות עוולת הרשלנות הינם חובת זהירות, התרשלות, קשר סיבתי ונזק. לצורך הדיון בתביעה זו אניח, מבלי לדון בסוגיה, כי יש לצדדים השלישיים חובת זהירות כלפי פלסים, ביחס לסיכון של איחור במסירת הדירה ופיצוי הרוכשים בהתאם להוראתו הקוגנטית של סעיף 5א לחוק המכר (דירות). כמו כן, אין מחלוקת כי גם רכיב הנזק מתקיים, הוא הפיצוי שנפסק שעל פלסים לשלם לרוכשי הדירה בגין האיחור במסירה. מכאן רכיבי העוולה הטעונים בירור הינם אלה:
א. האם פלסים הוכיחה התרשלות של הצד השלישי?
ב. האם פלסים הוכיחה קשר סיבתי בין ההתרשלות הנטענת לבין האיחור במסירה הדירה?
ברי כי על פלסים מוטל להוכיח את שני רכיבי עוולת הרשלנות השנויים במחלוקת, כדי לזכות בתביעתה.
7. כפי שנראה להלן, פלסים כשלה בהוכחת כל אחד מהיסודות, ביחס לכל אחד מהצדדים השלישיים. דיוננו יתחיל דווקא בסוגיית הקשר הסיבתי, שכן הממצאים בפסק הדין בהליך העיקרי מובילים להכרעה בסוגיית הקשר הסיבתי, ובמסגרת הליך בירור ההודעה נגד הצדדים השלישיים, לא השתנה דבר שיש בו כדי לשנות מהממצאים הללו. די בכך למעשה כדי לדחות את ההודעה נגד הצדדים השלישיים. יחד עם זאת, הדיון ימשיך ויבחן גם את טענות ההתרשלות ביחס לכל אחד מהצדדים השלישיים, ונראה כי גם רכיב זה לא הוכח על ידי פלסים.
ב. היעדר הוכחת קשר סיבתי
8. על מנת שפלסים תזכה בהודעתה נגד הצדדים השלישיים, עליה להוכיח קשר סיבתי בין מחדליהם הנטענים של הצדדים השלישיים, ככל שיוכחו, לבין איחורה במסירת הדירה.
9. דא עקא, בהתאם לפסק הדין בהליך העיקרי, איתור הסיבות שגרמו לאיחור במסירה (" הנסיבות המעכבות") בפרויקט בניה כדוגמת הפרויקט שביצעה פלסים, הינו עניין שבמומחיות. פלסים לא הגישה חוות דעת של מומחה ללוחות זמנים, ומשכך לא הוכיחה מהם הגורמים לאיחור במסירת הדירה (פסקאות 11-13 ו- 16-18, וכן ר' פסקאות 19-24). גם במסגרת ההודעה נגד הצדדים השלישיים, פלסים לא הגישה ולא ביקשה להגיש חוות דעת מומחה מטעמה ללוחות זמנים. היעדר הוכחת הנסיבות המעכבות משמעו, שגם בהנחה שהצדדים השלישיים התרשלו כנטען על ידי פלסים, הרי שפלסים לא הוכיחה שאותן התרשלויות נטענות היוו נסיבה מעכבת שתרמה לאיחור במסירת הדירה. די בכך כדי לדחות את כלל הודעתה של פלסים נגד הצדדים השלישיים.
10. להלן א עמוד על עיקרים מפסק הדין, הרלבנטיים לענייננו, בדבר היעדר הוכחת הנסיבות המעכבות על ידי פלסים, הממחישים כי פלסים לא הוכיחה את הקשר הסיבתי בין ההתרשלות הנטענת של צדדים שלישיים לבין איחורה במסירת הדירה.
11. איחור במסירת דירה עלול להיגרם עקב מגוון של גורמים. גורמים אחדים קשורים ישירות בהתנהלות הקבלן עצמו, כגון תכנון לקוי של לוח הזמנים ושל שלבי הפרויקט השונים, ביצוע רשלני של תכניות העבודה, הקצאת חסר של כוח אדם, התמודדות שגויה עם אירועים בלתי צפויים ועוד. גורמים אחרים קשורים בעקיפין לקבלן ולהתנהלותו, בדרגת קשר כזו או אחרת, כגון איחור של צדדים שלישיים שהקבלן נדרש להם לצורך ביצוע עבודתו וכן עיכובים מצד גורמים שלטוניים שהקבלן מתנהל מולם ונדרש להיתרים מהם. גורמי עיכוב נוספים אינם קשורים בקבלן כלל, כגון פגעי טבע, שביתות כלליות ומלחמה.

12. איתור הנסיבות שגרמו לאיחור במסירה, מצריך השוואה בין לוח הזמנים המתוכנן שערך הקבלן, לבין לוח הזמנים שבוצע בפועל, בחינת החריגות מלוח הזמנים וניתוח הגורם להן. יש לזכור שלא כל מחדל או אירוע בלתי צפוי הגורם לסטייה מלוח הזמנים המתוכנן, ישפיע בהכרח על מועד מסירת הדירה. לעניין זה יש להבחין למשל בין פעולות היכולות להתבצע במקביל, כך שאיחור בביצוע אחת מהן לא יעכב את מועד הסיום של הפרויקט בכללותו; לבין פעולות שביצוען נעשה בטור, כך שעיכוב באחת מהן יגרור עיכובים נוספים ויוליך בסופו של דבר לאיחור במסירה. כן יש לבחון, בהתאם למבחן "הסיבה שבלעדיה אין" האם אלמלא הנסיבה המעכבת לא היה נגרם איחור במסירה, או שמא האיחור היה נגרם בכל מקרה, עקב מחדלים עצמאיים של הקבלן.

13. ניתן להיווכח אפוא, כי איתור הנסיבות המעכבות שגרמו לאיחור במסירה, אינו בגדר סוגיה אריתמטית פשוטה. האיתור מצריך הבנה בסוגיה המקצועית של לוחות זמנים של פרויקט בנייה. מכאן ככלל, הוכחת הנסיבות המעכבות, טעונה חוות דעת של מומחה ללוחות זמנים. עיון בפסיקה מעלה כי אכן, במצבים שבהם נדרש לאתר את הגורם האחראי לעיכוב בלוח זמנים של פרויקט בניה, הדבר נעשה באמצעות חוות דעת מומחה ללוחות זמנים (ראו למשל רע"א 9172/17 בולווארד נדל"ן שותפות מוגבלת נ' ע.ע. אבו ראס חברה לבניין ופיתוח בע"מ (15.2.18); ת"א (ת"א) 1145/07 משה שפושניק מערכות בע"מ נ' רשת מלונות אטלס בע"מ (8.8.17)). הצורך בחוות דעת מומחה ללוחות זמנים לצורך איתור הגורם לאיחור, נלמד היטב גם מדברי פרופ' איל זמיר בספרו חוק חוזה קבלנות, תשל"ד-1974 ( תשנ"ה-1994)). בהתייחסו ללוחות זמנים בפרויקטים מורכבים, עמד פרופ' זמיר על מורכבות הסוגיה ועל השאלות העשויות להתעורר בגדרה:
"חוזים מורכבים דורשים ביצוע משימות רבות, חלקן בעת ובעונה אחת וחלקן בזו אחר זו. לעיתים נדרש תיאום לא רק בין משימותיו השונות של הקבלן, אלא גם בינן לבין פעולות שמבצעים קבלנים אחרים באותו פרוייקט, לפניו, אחריו, ובמקביל לו. [...] בפרוייקטים מורכבים מקובל להשתמש בלוח-זמנים מפורט, המאפשר תכנון, פיקוח ומעקב אחר התקדמות הפרוייקט [...]"
לוח זמנים הוא סיכום פורמלי של הפעילויות המתוכננות, הסדר שלהן, הזמן הדרוש לכל אחת מהן, והתנאים הדרושים לביצוען. ככל שהפרוייקט מורכב יותר, כן נדרש לוח זמנים מפורט ומתוחכם יותר. בחוזה שעניינו משימה פשוטה, די בקביעת מועדי התחלה וסיום, ולכל היותר ניתן לציין ' אבני-דרך' אחדות במהלכו... בחוזים מורכבים יותר, מקובל להשתמש בדיאגרמת גאנט ( Gant chart). זוהי דרך להצגה חזותית של מועדי ההתחלה והסיום של כל אחת מהמשימות העיקריות בפרוייקט. [...] בפרוייקטים מורכבים מאוד מקובל לערוך לוחות זמנים המתארים לא רק את משך הזמן החזוי של כל משימה, מועדי התחלתה וסיומה, אלא גם את היחס בין המשימות. לשיטות אלה, המכונות ' שיטות רשת' (network systems), ישנן גרסאות רבות. בין הבולטות שבהן, ניתן להזכיר את PERT ( Program Evaluation and Review) ו- CPM ( Critical Path Method) [...]
מאחר שפרוייקטים מורכבים עשויים לכלול מאות ואף אלפי משימות, שביניהן קיימים יחסי תלות מורכבים, עשויה הרשת להיות מסועפת ביותר. עריכת רשתות אלה, ביצוע החישובים הנדרשים עבורן ועדכונן במהלך הפרוייקט נעשים בידי מומחים לדבר ובסיוע מחשבים" (שם, בעמ' 250-252. ההדגשות הוספו).
וכן:
"לוח-זמנים שנערך מראש באופן מקצועי, נכלל בין מסמכי החוזה, ועודכן באופן שוטף במהלך ביצוע הפרויקט על בסיס תיעוד מספק, הוא ראיה מרכזית בסכסוכים העלולים להתגלע בין המזמין לקבלן בקשר לאיחורים בקיום, גורמיהם ותוצאותיהם. לעומת זאת, לוח-זמנים שנערך בדיעבד בידי אחד הצדדים, או שנפלו טעויות בחישובים שבבסיסו, או שלא עודכן בהתאם להתפתחות הפרוייקט, או שאין סימוכין לכך שעדכוניו תאמו את המציאות, ייאבד את משקלו הראייתי" (עמ' 255. ההדגשה הוספה).
דברים אלה מדברים בעד עצמם, והם ממחישים היטב כי לשם הכרעה בשאלת הגורם המעכב בפרויקט בנייה, קל וחומר כאשר מדובר בפרויקט מורכב כבמקרה דנא, יש צורך בחוות דעת מומחה ללוחות זמנים.
14. בפרויקט הבניה נשוא תביעה זו, נערך לדברי מהנדס הפרויקט של פלסים, מר רוזובסקי, לוח זמנים בשיטת רשת ( לוח זמנים שלא הוגש כראיה לבית המשפט). שיטה זו, כפי שעולה מדברי פרופ' זמיר שהובאו לעיל, היא אכן השיטה המקובלת בפרויקטים מורכבים. במענה לשאלה כיצד נבנה לוח הזמנים של הפרויקט השיב המהנדס רוזובסקי:
"זה לא הפרויקט הראשון שלנו, מתחילים עם קבלת היתר, כל התנאים של ההיתר, מה הדרישות, אחר-כך עושים חשבון לגבי חישוב הכמויות, כמות בטון, זמן לבניית שלד, מספר פועלים, עושים חישובים, אחר-כך קושרים גמר שלד עם התחלת עבודות גמר, גם כאן עושים כמויות, כמה צריך טיח, ריצוף וכיו"ב. זה חשוב לחישובים, עושים אח"כ חישוב לפועלים, ולוקחים לוח זמנים מתי סיום הפרויקט וכמה פועלים צריך לסיום הפרויקט במועד המתוכנן. לוקחים בחשבון גם עבודת קבלני משנה, אינסטלטור, חשמלאי, עושים לוח זמנים בצורך רשת שאחד כמר והשני יצטרך להתחיל. למשל אחרי שלד, טייח יכול להתחיל לעבוד" (עמ' 3 ש' 18 – עמ' 4 ש' 2).
המהנדס רוזובסקי גם אישר בעדותו, כי לצורך בניית לוח הזמנים, הוא עצמו נעזר במהנדס אזרחי שהוא מומחה לבניית לוחות זמנים:
"אני מהנדס במקצועי, אנו לוקחים גם שירות של מהנדס אזרחי שתפקידו לעזור לנו בלוח הזמנים, יש לו ניסיון של 50 שנה בבניין" (עמ' 4 ש' 20-21).
15. מכל האמור לעיל עולה כי בענייננו, לצורך הבנת לוח הזמנים וניתוח הגורמים לחריגה ממנו, אכן נדרשת מומחיות, ואין מדובר בסוגיות שהינן במסגרת הידיעה השיפוטית. דא עקא, פלסים לא הגישה חוות דעת מומחה, ואף לא העידה את המהנדס בעל המומחיות ללוחות זמנים שבו הסתייעה לצורך בניית לוח הזמנים בפרויקט. חלף זאת הסתפקה לעניין הסוגיה המקצועית בעדות מהנדס הפרויקט מר רוזובסקי ובעדות מהנדס אחר, מר סיביליה, שפלסים שכרה את שירותיו בתחילת שנת 2016 לצורך בדיקת מוכנות הדירות למסירה. אולם, כפי שנראה להלן עדויות אלה אינן עונות על החסר בחוות דעת מומחה מטעם פלסים.
16. המהנדס סביליה הבהיר בעדותו כי הוא נכנס לפרויקט בשלב הסיום שלו, וכי הוא לא בדק את לוח הזמנים ש פלסים ערכה, ולפיכך הוא אינו יכול לאשר או להפריך אם היו עיכובים טרם הגעתו (עמ' 12, ש' 28-34). פלסים התייחס ה בטיעונ יה ובעדויותי ה ל"חוות דעת" כביכול, של המהנדס סביליה לעניין העיכובים שנגרמו עקב גורמים חיצוניים. ברם, כאשר מעיינים במסמך האמור שצורף לתצהיר המהנדס סביליה, מתברר כי אין מדובר בחוות דעת כלל, אלא במכתב קצר המופנה ל פלסים, שכותרתו "פרוייקט חברת פלסים בראש העין בנינים A,B,C תהליך קבלת טופס 4 חוות דעת ראשונית ". במכתב ציין המהנדס סביליה את העיכוב מצד חברת החשמל שחיברה את חדר השנאים רק בחודש פברואר 2016, וכי כתוצאה מכך התעכב האישור מכיבוי אש לצורך טופס 4. כן ציין, מבלי לפרט, כי העירייה העלתה דרישות שלא היו בהיתר הבניה, וכן שלא הושלמו עבודות תשתית בשטחים הציבוריים שאינם באחריות פלסים. בסיום המכתב כתב מר סיביליה כי "דו"ח מפורט על השתלשלות הדרישות של הגופים השונים (במהלך ההכנות לבניה ובזמן הבניה) יימסר בשלב מאוחר יותר, אבל כבר כעת, ניתן להצביע על אילוצים כפי שפורטו לעיל שמשבשים את קבלת טופס 4".

ברם, חרף המובטח בסיום המכתב, דו"ח מפורט לא נערך ולמצער לא הוצג בפני בית המשפט. ברי כי מכתב לקוני זה, אשר אף בהתאם לאמור בו הוא מהווה "דו"ח ראשוני" בטרם שיוגש דו"ח מפורט, שלא הוגש מעולם, לא מהווה חוות דעת ומשקלו הראייתי מזערי ונעדר משמעות לצורך תמיכה בטענות פלסים הטעונות מומחיות.

17. גם מהנדס הפרויקט מטעם פלסים, מר רוזובסקי, שהיה אחראי ללוח הזמנים של הפרויקט (וכאמור הסתייע לשם כך במומחה חיצוני , אשר אף הוא לא הובא לעדות על ידי פלסים) לא התייחס בתצהירו לשאלות הנדרשות לצורך הוכחת הקשר הסיבתי בין המחדלים הנטענים לבין האיחורים במסירה. באופן כללי, מתודולוגיית ההוכחה שפלסים באמצעות המהנדס רוזובסקי נקטה בה, הייתה לפרט רשימה של עיכובים שונים, רובם במועדים חופפים זה לזה בתקופה של שלהי שנת 2015 ותחילת שנת 2016, שנגרמו עקב רשלנות נטענת של צדדים שלישיים - העירייה, חברת החשמל ואדריכל הפרויקט, וכן עקב גורם חיצוני - מבצע "צוק איתן". פלסים לא הציגה את לוח הזמנים שנערך על ידה לפרויקט, ולא ערכה בחינה מסודרת של מכלול הגורמים שהביאו לאיחור במסירה ואף לא של השאלה האם מדובר בעיכובים חופפים או מצטברים לאיחורים שנגרמו באשמת הקבלן. כל זאת, הגם שהמהנדס רוזבסקי הודה כי התרחשו גם עיכובים שהיו באשמת הקבלן (ר' למשל עמ' 21 ש' 4) .

דרך הוכחה זו לוקה בכשלים בסיסיים, ובכלל זאת היא אינה מוכיחה כי קיים קשר סיבתי בין העיכובים הנטענים של הצדדים השלישיים לבין האיחור במסירה. שיטת ההוכחה של הקבלן בתיק זה, דומה לשיטה שנקט בה קבלן אחר בת"א ( חי') 1250/86 חרות נ' גורדי (13.4.1990). באותה פרשה ערך הקבלן רשימה לפי יומני עבודה, שבאמצעותה ביקש להוכיח כי העיכובים לא היו באשמתו. כב' השופט ד' ביין דחה דרך הוכחה זו, ופסק כי:

"הרשימה הערוכה לפי יומני העבודה אין בה כאמור ערך רב... אין אנו יודעים אם היה קשר בין הפיגור בעבודתם של קבלנים אלה לבין עבודת חירות, שהרי מטבע הדברים יש עבודות שניתן לבצען במקביל כשרשות אחת אינה נוגעת בחברתה" (ההדגשה הוספה).
דברים אלה יפים גם לענייננו.

18. מהמקובץ עולה כי בהיעדר חוות דעת מומחה ללוחות זמנים, פלסים לא הוכיחה קיומו של קשר סיבתי בין העיכובים הנטענים של צדדים שלישיים, לבין איחורה במסירת הדירות. די בכך כדי לחייב את דחיית ההודעה נגד הצדדים השלישיים.

19. יוער כי הדיון לעיל התייחס לסוגיית הקשר הסיבתי העובדתי בלבד. לנוכח המסקנה שאליה הגעתי, אין צורך לדון בסוגיית הקשר הסיבתי המשפטי, אשר עשוי לעורר שאלות שונות בענייננו, בשים לב למהותו הייחודית ולתכליתו של סעיף 5א לחוק המכר (דירות).

ג. היעדר הוכחת התרשלות של הצדדים השלישיים
20. הגם שדי בהכרעה בפרק הקודם, בדבר היעדר הוכחת קשר סיבתי, כדי לדחות את ההודעה נגד צדדי ג', אמשיך ואבחן בפרק זה את טענות פלסים להתרשלות של כל אחד מהצדדים השלישיים: הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ראש העין, חברת החשמל לישראל, והאדריכל של פלסים מר עדן בר. להלן נראה כי גם הטענות הללו של פלסים לא הוכחו.

ג(1). הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ראש העין
21. הטענות להתרשלות הוועדה המקומית מתייחסות לשתי אבני דרך: טיפול הוועדה באישור בקשת פלסים לפיצול היתר הבניה; וטיפול הוועדה במתן טופס 4, ובכלל זאת הליך ערר שהגישה פלסים נגד הוועדה. אתייחס לטענות כסדרן.

22. הטענה להתרשלות הוועדה בטיפולה בבקשת פלסים לפיצול היתר הבניה
א. פרויקט הבניה שבמסגרתו נמכרה הדירה נשוא התביעה, הינו פרויקט בן 4 בניינים, שבהם 57 דירות, מעל למרתף משותף. ביום 6.5.15, כשמונה חודשים לפני מועד המסירה החוזי, החליטה פלסים להגיש בקשה לפיצול היתר הבניה לשם קבלת היתר בניה חדש מטעם הוועדה. לפי ההיתר החדש שהתבקש, יינתן תחילה אישור לטופס 4 לשלושת הבניינים הראשונים, ואילו לבניין האחרון יינתן טופס 4 במועד מאוחר יותר. הבקשה נועדה לטענת פלסים, על מנת להתגבר על עיכובים שנוצרו בלוח הזמנים ולעמוד במועד המסירה החוזי. הוועדה נתנה את האישור הסופי לפיצול ההיתר ביום 21.2.16, כ- 9.5 חודשים לאחר בקשת הפיצול. טענת פלסים היא, כי הוועדה התרשלה בכך שלא העניקה את היתר הבניה החדש, המפוצל, במועד מוקדם יותר.

ב. בפסק הדין (בפסקה 19(ב)) התייחסתי לכך שעצם הצורך לבקש היתר בניה חדש במהלך ביצוע הפרויקט, שמונה חודשים בלבד לפני מועד המסירה, נולד עקב מחדליה של פלסים עצמה, ועיכובים שיצרה בלוח הזמנים המתוכנן באשמתה שלו. הודה בכך מהנדס פלסים מר רוזובסקי בעצמו בחקירתו הנגדית, וכלשונו: "זה משהו שקשור בביצוע שלנו ולא משהו שקשור בעבודות פיתוח חיצוניות" (עמ' 21 לפרו', ש' 4-5). נתון זה עשוי להיות רלבנטי גם בהודעה נגד הצדדים השלישיים, במסגרת דיון בסוגיית הקשר הסיבתי (אילו היתה מוגשת חוות דעת מומחה מטעם פלסים) כמו גם בדיון בסוגיית האשם התורם של פלסים. בתמצית אומר כי מדובר לטעמי באשם תורם מכריע של פלסים, ואף באשם שעשוי לנתק את הקשר הסיבתי בין המחדלים הנטענים לנזק, וזאת בין הייתר בשים לב להודיית המהנדס רוזובסקי כי אלמלא הצורך בפיצול ההיתר, שנגרם עקב מחדלי פלסים, לא היה נגרם האיחור במסירת הדירות (פסקאות 19(ג)-(ה) לפסק הדין). עם זאת במסגרת פסק הדין הנוכחי, לא ארחיב בסוגיה זו, ואתמקד בשאלה הבסיסית יותר, האם הוכחה כלל התרשלות כלשהי של הוועדה במסגרת הליך אישור הבקשה לפיצול ההיתר.

ג. כפי שפורט בפסק הדין, ביחס לחלוף 5 החודשים הראשונים מתוך 9.5 החודשים שחלפו ממועד הגשת הבקשה לפיצול ההיתר (6.5.15) ועד למועד שבו התקבלו הערות הוועדה ביחס לתכנית הניקוז של פלסים (14.10.15) – שותק תצהירו של המהנדס רוזובסקי שתיקה תמוהה, שלא לומר רועמת. התצהיר לא מפרט כל התרחשות באותה תקופה, וממילא לא טוען שהוועדה התרשלה התרשלות כלשהי במהלכה.

בחקירת המהנדס רוזבסקי, כאשר הוא נשאל על ידי בית המשפט ביחס ל- 5 החודשים האמורים, הוא פירט שורה של דרישות של העירייה ושל פעולות שביצע הקבלן. מעבר לכך שמדובר בטענות כבושות שלא הועלו בתצהיר, הרי שגם לשיטת המהנדס רוזובסקי לפחות חלק מחלוף הזמן האמור, היה תלוי בהתנהלות פלסים עצמה. רק לשם ההמחשה, אפנה לכך שרק ביום 20.9.15, 4.5 חודשים לאחר הגשת הבקשה לפיצול ההיתר, פלסים העבירה לוועדה את תכנית הניקוז. אין כל הסבר מצד פלסים מדוע לקח לה 4.5 חודשים להגיש תכנית ניקוז לוועדה. הוועדה מצידה, פעלה במהירות, וכבר ביום 14.10.15 שלחה את הערותיה לתכנית הניקוז. מכל מקום, בהיעדר טענה כלשהי של פלסים במסגרת התצהירים נגד הוועדה ביחס ל- 5 החודשים הראשונים, ובהיעדר פירוט מסודר ומגובה באסמכתאות של מכלול הפעולות שהתבצעו באותה תקופה, פלסים לא הוכיחה כל התרשלות של הוועדה ביחס אליהם.

ד. נותר לדון בשאלה אם פלסים הוכיחה התרשלות של הוועדה ביחס לחלוף 4.5 החודשים הנוספים, המתחילים להימנות מיום 14.10.15, המועד שבו שלחה הוועדה לפלסים את דרישותיה ביחס להשלמת מערכת הניקוז. טענתה המרכזית של פלסים בהקשר זה הינה, כי נגרם עיכוב עקב שינוי בדרישות הוועדה, שהתחלפו בה מספר יועצי ניקוז בתקופה הרלבנטית (סעיף 18 לתצהיר רוזובסקי).

ה. תחילה יש להבהיר, כי עיון בתצהיר מר רוזובסקי מעלה כי טענותיו לעניין התרשלות כביכול של הוועדה, הינן פעולות הוועדה החל מיום 24.1.16 בלבד, מועד קבלת דרישה מיועץ הניקוז החדש של העירייה. לדברי מר רוזובסקי, אישור לגבי הניקוז בקשר עם פיצול ההיתר יכול היה להתקבל כבר במכתבו של היועץ החדש ביום 24.1.6, ולא היה צורך שהיועץ יבקש מפלסים לחזור ולאשר את ההתאמה לניקוז העירוני שחב' גוני הנדסה מטעם משרד השיכון כבר אישרה (סעיף 24 לתצהיר רוזובסקי). בתצהיר מר רוזובסקי הוא אמנם מפרט התרחשויות שונות בין 14.10.15 ו- 24.1.16, אולם ביחס לאף אחת מהן לא נטען להתרשלות כלשהי של הוועדה.

מאחר שאישור הוועדה ניתן ביום 21.2.16, המשמעות היא שכל טענות פלסים ביחס להתרשלות כביכול של הוועדה במתן אישור לפיצול ההיתר, אישור שהתמשך פרק זמן של 9.5 חודשים, הינן ביחס לתקופה של כ- 4 שבועות בלבד. במאמר מוסגר אעיר, כי ניתן בהחלט לתהות האם יש הצדקה משפטית לחייב את הוועדה לפצות את פלסים, מקום שבו מתוך פרק זמן של 9.5 חודשים של אישור היתר בניה מפוצל (כאשר גם עצם הצורך בהיתר המפוצל נבע עקב מחדלי פלסים) הוועדה התרשלה ביחס ל- 4 שבועות בלבד. לא בכדי החוק מאשר לקבלנים תקופת "גרייס" של 60 ימים ללא צורך במתן פיצוי כלשהו לדיירים. אם הקבלן גורם לעיכובים רבים ומנצל במסגרת מחדליו העצמאיים את כל 60 הימים, כלום רשאי הוא לבוא בטענות לצד שלישי שעיכב אותו תקופה קצרה בלבד בישורת האחרונה של הפרויקט?

ו. אין צורך לדון ולהכריע בשאלה האמורה, שכן גם ביחס לאותם 4 שבועות, שהחלו בדרישת יועץ העירייה מיום 24.1.6, פלסים לא הוכיחה כי הוועדה התרשלה. כבר במכתב יועץ העירייה מיום 16.11.15 (נספח נ/7 לתצהיר רוזובסקי) ציין היועץ כי תכנון חיבור הניקוז בבניין A למערכת הניקוז העירונית, לא תואם את נתוני החיבור של מערכת הניקוז העירונית. רק חודשיים לאחר מכן, ביום 19.1.1.16 הגישה פלסים נספח ניקוז מתוקן, שקיבל את אישור חברת "גוני הנדסה" אשר ניהלה את כלל הפרויקטים באותו אזור מטעם משרד השיכון. במכתב יועץ הניקוז של העירייה מיום 24.1.16, הוא ציין כי " למרות שהתקבל תאום ממנהל הפרויקט, לפי בדיקתנו, יש אי התאמה בין נספח ניקוז שבנידון ובין תכניות מערכת ניקוז עירונית לאחר ביצוע. לבדוק מול מנהל הפרויקט (גוני הנדסה)"

כפי שניתן להיווכח, יועץ הניקוז של העירייה ביצע מלאכתו נאמנה. הוא לא הסתפק בבדיקת אישור התכנון על ידי חב' גוני הנדסה, אלא בדק גם את ההתאמה בין התכנון שאושר לבין מערכת הניקוז שבוצעה בפועל, ומצא חוסר התאמה. אילו היה מאשר יועץ הניקוז את תכנית פלסים מיום 19.1.16, ולא היה מאתר את היעדר ההתאמה בין התכנית לבין מערכת הניקוז שהייתה בשטח, דווקא אז היה מתרשל בתפקידו. העד המומחה מטעם הוועדה, שהגיש חוות דעת מומחה מטעמה, אדריכל הרישוי חיים בן-ארי, התייחס לכך באופן מפורט בחקירתו הנגדית:

"ש. ... איך ייתכן שיועץ הניקוז של העיריה כותב שזה לא בסדר ושיש לו הערות לאחר שגוני אישרה?
ת. זה בדיוק מה שאמרתי. הגישו תכנית לגוני, כשהתכנית זה נייר, והם הסתכלו על התכנית על הנייר ואמרו שזה בסדר ואז העבירו זאת לעירייה והעירייה אמרה שזה לא מתאים למה שקיים בשטח, איך מגישים תשריט עם מצב ביצוע שונה, ואז כתוצאה מזה עשו תכנית מעודכנת שבוע ימים לאחר מכן (עדכנו בתשריט את מה שקיים בשטח) ואז היועץ אישר זאת?
ש. הטעות של פלסים שהסתמכה על גוני הנדסה?
ת. לא. הטעות של פלסים הייתה שהגישה תכנית לא לפי מה שבוצע בפועל. גוני הנדסה לא ביקרה בשטח. גוני אישרה תשריט ולא ביצוע בשטח.
ש. איך אתה יודע זאת?
ת. אם הייתה מאשרת לפי הביצוע בשטח הייתה כותבת זאת. כאן היא כתבה רק שהיא מאשרת את התכנית (ולא את הביצוע). למה זה כ"כ הרבה זמן, את זה צריך לשאול את פלסים ולא אותי.
ש. למה את פלסים ולא את גוני הנדסה?
ת. כי פלסים הייתה צריכה להכין את התכנית ולא גוני. מדובר בשני גופים שמאשרים דברים שונים..." (עמ' 58, ש' 7-25).

הנה כי כן, מתשובות מומחה הוועדה, שלא נסתרו (ואף לא הוגשה חוות דעת מומחה כלשהי מטעם פלסים) עולה כי יועץ הוועדה פעל כנדרש כאשר בדק את התאמת התכנון לביצוע בשטח, ואכן לאחר שהוגשה תכנית מתוקנת (ביום 9.2.16, נספח 4 י' לחוו"ד בן-ארי) היועץ אישר אותה (ביום 14.2.16, נספח 4 י"א לחוו"ד בן-ארי) וביום 21.2.16 כאמור קיבלה פלסים את היתר הבניה המפוצל. לגישת מומחה הוועדה, האחריות לעיכוב האמור הינה על פלסים, ולא על חברת גוני הנדסה. אולם, בין כך ובין כך, ברי כי הוועדה עצמה לא התרשלה.

ז. בתצהיר מר רוזובסקי מפורטים אירועים נוספים ביחס לניקוז, החל ביום 21.2.16 ואילך. נטען כי יועץ הניקוז של העירייה העלה טענות חדשות, חלקן כאלו שלא הופיעו בהיתר הבניה המקורי ואחרות ללא הצדקה מקצועית. ברם, מדובר בטענות שהועלו בכלליות, ללא כל פירוט ואפילו המהנדס סיביליה, אשר עסק מטעם פלסים בעיכובים הנטענים בקבלת טופס 4, לא ציין זאת בתצהירו. כפי שהבהיר מר משה אלתרמן מנהל אגף רישוי ופיקוח בוועדה המקומית, מדובר בדרישות שאינן נוגעות לשלב פיצול ההיתר (שכן ההיתר המפוצל ניתן כבר ביום 21.2.16) אלא לשלב הבא, של מתן טופס 4, שבו בודקים את התאמת התכניות שאושרו בשלב מתן ההיתר (ההיתר המפוצל במקרה דנא) לבין הביצוע בפועל. לעניין זה נמסרו לפלסים דרישות ביום 21.2.16 בהתאם לנוהל קבלת טופס 4, והובהר להם כי התכניות שהגישו אינן מעודכנות. רק ביום 14.3.16 מסרה פלסים את התכניות המעודכנות, מבלי שניתן הסבר כלשהו לעיכוב של חודש ימים האמור. ביום 20.3.16 נערך סיור בפרויקט בהתאם לנדרש, ובו ביום נמסרו דרישות לפלסים (נספח י"ג לתצהיר מר אלתרמן). רק ביום 6.4.16 השיגה פלסים את האישורים, אולם עדיין נדרש לבצע שינוי בתכנית, ולפנים משורת הדין ועל מנת למנוע עיכוב מפלסים, ניתנה אפשרות לפלסים לתקן ידנית את התכנית (נספח טו' לתצהיר אלתרמן). תשובת מר אלתרמן לא נסתרה בחקירתו הנגדית, וכאמור לעיל, אף המהנדס סיביליה בעצמו לא התייחס לאמור בתצהירו.

23. טענות להתרשלות הוועדה בטיפולה בבקשת פלסים למתן טופס 4

א. טענה לעיכובים של מחלקת הרישוי בעירייה בטיפול בבקשת פלסים לטופס 4: לטענת מר רוזובסקי (החל בסעיף 43 לתצהירו) פלסים עשתה כל מאמץ אפשרי לקבלת טופס 4. בחודש ספטמבר 2015 הציגה לוועדה תיק אישורי בדיקות, וביום 27.2.16 התקבל אישור חב' גוני הנדסה שלפיו אין למשרד השיכון או לפיקוח מטעמה התנגדות להוצאת טופס 4. לאחר מועד זה, ועד ליום 4.416, עוכבה קבלת טופס 4 בין הייתר לנוכח דרישות מטעם הוועדה, בהתייחס לעבודות שאינן באחריותה של פלסים.

ברם, בין אם מדובר בעבודות שהינן באחריות פלסים ובין אם בעבודות שהינן באחריות גורמים אחרים כגון חב' גוני הנדסה ומשרד השיכון, אין בכך כדי להטיל דופי כלשהו בוועדה, ואכן בפרק זה בתצהיר רוזובסקי אין טענה כי הוועדה היתה אמורה ליתן טופס 4 חרף אי ביצוע אותן עבודות.

ב. טענה לעיכוב בטיפול הוועדה במתן אישור להרצת מערכות לצורך טופס 4: לטענת פלסים (בסעיפים 51-53 לתצהיר רוזובסקי) ביום 8.2.16 ניתן אישור כיבוי אש להרצת מערכות, ולמרות זאת העירייה התעכבה כשבועיים עד ליום 21.2.16 כדי ליתן אישור להרצת מערכות. לטענת פלסים, האישור היה מוכן כבר ביום 11.2.16, אולם ראש העיר התעכב למשך 10 ימים עד לחתימתו.

טיעון זה ממחיש היטב את הקושי שבטיעוני פלסים. האם פרק זמן של שבועיים ימים לקבלת אישור מהעיריה אינו סביר? האם פרק זמן של 10 ימים שבו אישור ממתין לחתימת ראש עיר אינו סביר? מדובר בטענה מוקשה, שאין לה כל בסיס בדין או בפסיקה.

ג. טענה לעיכובים במתן טופס 4 עקב אי ביצוע בדיקות והוספת תנאים חדשים על ידי הוועדה: לטענת פלסים (בסעיף 54 ואילך לתצהיר רוזובסקי) במהלך חודש וחצי מאמצע חודש פברואר עד ליום 31.3.16 ערך המפקח מטעם הוועדה סיורים לצורך בחינת עמידת פלסים בדרישות לצורך מתן אישור לטופס 4. לטענת פלסים, הפקח "משך" את הבדיקה בכך שעבד פעם בשבוע, שעות מעטות בכל פעם. כמו כן, לטענתו הפקח העלה כל העת דרישות חדשות, בעל פה. בדו"ח הפיקוח שהגיש הפקח ביום 31.3.16 הוא העלה דרישה חדשה לביצוע טיח בחניון, כאשר דרישה זו, שהיא דרישה אסתטית בלבד, אינה רלבנטית לצורך קבלת טופס 4. ביום 4.4.16 נערכה פגישה בין נציגי הקבלן למהנדס העיר, ובה דרישת הטיח ירדה, ונותרה הערה לבניית תקרות גבס במחסנים. כמו כן, חרף ההבטחה כי הוועדה תדון בעניינה של פלסים ביום 6.4.16, הנושא של פלסים לא הועלה לדיון באותו מועד. ביום 13.4.16 הגישה פלסים ערר ובקשה דחופה למתן צו עשה זמני לאישור טופס 4 או אישורו כנגד ערבות. ביום 4.5.16 התקיים דיון בוועדת הערר, שבסופו בהסכמת הצדדים, ניתן אישור בכפוף להפקדת ערבות בסך 100,000 ₪.

גם בטענות אלה לעיכובים כביכול מצד הוועדה, אין כל ממש. ראשית, לפלסים היה נוח להתמקד בדרישת הטיח בחניון, אולם בדו"חות הפיקוח הערות רבות, שאף מתצהיר המהנדס סיביליה מטעם פלסים (בסעיף 9 לתצהירו) עולה כי מדובר בהערות שהצדיקו עיכוב מתן טופס 4, הגם שלטענתו מדובר בעבודות באחריות חב' גוני הנדסה. מכל מקום, כפי שציין המהנדס סיביליה מטעם פלסים בעצמו, בדו"ח נכללה הערה ביחס לתקרות, כאשר לגבי ליקוי זה לא היתה מחלוקת שמדובר באחריות של פלסים, וכי הליקוי אמור היה לעכב מתן טופס. כדברי המהנדס סיביליה בהתייחס לדו"ח המפקח מיום 30.3.16: "שאר הסעיפים הם הערות שלא אמורות לעכב מתן טופס 4, מהנימוקים שפירטנו לעיל, זאת למעט סעיף התקרות" (ההדגשה הוספה – א' ל' ג').

שנית, לפנינו הודיית בעל דין של פלסים, שלפיה האשם להתארכות הליך הפיקוח לתקופה של כחודש וחצי נעוץ בכך שפלסים ביצעה חריגות בנייה, ונדרשה לתכנית שינויים. לעניין זה פלסים הגישה הודעת צד ג' נגד האדריכל מטעמה, וטענה (למשל בסעיפים 121-122 לתצהיר רוזובסקי) כי "רק באמצע חודש אפריל 2016 האדריכל שלח לפלסים תכניות מתוקנות להגשה לוועדה, לקבלת אישורה. אילו היה מגיש האדריכל את תכניות ההגשה – המתוקנות קודם לכן, לפיקוח לא היה נדרש פרק הזמן הנ"ל ויתכן שאף הייתה מתאפשרת הפקדת הערבות עוד קודם לכן [...] אילו היה הדבר נעשה ע"י האדריכל בטרם ביצוע העבודות על שינוייהן ביחס לתכניות ההגשה, היה נמנע הליך הפיקוח הממושך, שארך, כחודש וחצי, במקום ימים ספורים" (ההדגשה בקו הוספה – א' ל' ג').

הדברים מדברים בעד עצמם, ומפריכים את טענת פלסים שלפיה הוועדה אשמה כביכול בעיכובים ביחס למתן טופס 4. יצוין כי פלסים הגישה את התכניות לאישור ביום 15.4.16, ואילו ביום 18.4.16 אישרה הוועדה המקומית את תכנית השינויים.

שלישית, לטענת פלסים ביום 13.4.16 היא הגישה ערר לוועדת הערר המחוזית, ובקשה למתן טופס 4, לכל הפחות בכפוף להפקדת ערבות בנקאית, וזאת מאחר שכביכול כל העבודה נעשתה והושלמה בתאם להיתר הבניה (סעיף 83 לתצהיר רוזובסקי). ברם, כפי שעולה מתצהיר מר רוזובסקי בעצמו, וכפי שטוענת הוועדה בתצהיר מר אלתרמן (למשל בסעיף 66) לאחר הגשת הערר פעלה פלסים לביצוע עבודות ותיקונים. בכלל זאת, כפי שהודה מר רוזובסקי (בסעיף 84 לתצהירו) ביום 18.4.16 בוצעו עבודות שונות ובכללם תיקון שקיעות, נזילות ומדרגה.

מכל מקום, לאחר התיקונים שביצעה פלסים ביום 18.4.16, ופנייתה לוועדה ביום 19.4.16, הודיעה הוועדה לפלסים ביום 21.4.16, כי היא מוכנה ליתן טופס 4 בכפוף להפקדת ערבות בנקאית לביצוע שורה של תיקונים שאותם פירטה הוועדה, ובכפוף לביצוע שני תיקונים שהם תנאי למתן טופס 4 – הוספת דלתות לנישת דוודי מים בלובי והכנת מדרכה בכניסה ללובי (נספח ו'-1 לתצהיר רוזובסקי). מר רוזובסקי טען כי כביכול כל ההערות שנכתבו כבר תוקנו, אולם באותה נשימה הוא עצמו הודה כי שני התיקונים המהותיים האמורים שצוינו כתנאי למתן טופס 4, בוצעו על ידי פלסים רק ביום 24.4.16 (סעיף 87 ו- 89 ט' לתצהיר רוזובסקי).

זאת ועוד; מר אלתרמן טען בתצהירו (בסעיף 67) וכך גם עו"ד משה כהן היועץ המשפטי של הוועדה (בסעיף 30) כי לאחר מתן המענה החיובי מצד הוועדה למתן טופס 4 בכפוף להפקדת ערבות בנקאית, ניתק ב"כ פלסים (עו"ד ארדן) מגע, הוא לא השיב להודעות שהושארו במשרדו, ונראה היה כי מנוי וגמור עם פלסים להגיע לדיון בערר שנקבע ליום 4.5.16 כדי ליצור כלפי הדיירים את הרושם שלפיו ועדת הערר כופה כביכול מתן טופס 4 על הוועדה המקומית. כדברי עו"ד כהן בחקירתו הנגדית: "היה השלב בו כבר אמרתי לעו"ד ארדן וסיכמתי אתו שיינתן טופס 4 כנגד ערבות בנקאית, והוא פשוט התאדה" (עמ' 48, ש' 19-20, וכן ר' עמ' 50 ש' 22-25). הגם שהטענות הועלו כבר בתצהירים, פלסים לא ביקשה להעיד את עו"ד ארדן כדי להפריך את הטענות. מעבר לכך, גם בתצהירי פלסים אין כל הסבר מדוע לאחר אישור הוועדה מיום 21.4.16 וביצוע שני התיקונים הנוספים על ידי פלסים (ביום 24.4.16) פלסים לא פעלה בהתאם למכתב הוועדה והפקידה את הערבות הבנקאית שנדרשה. עיון בפרוטוקול הדיון בערר (נספח ח'-1 לתצהיר רוזובסקי) מעלה כי עו"ד כהן פירט את דבר היעלמותו של עו"ד ארדן בפני הוועדה, ועו"ד ארדן לא הכחיש את הדברים. כאמור, בניגוד לוועדה שהעידה את עו"ד כהן ביחס לדברים האמורים, פלסים לא העידה את עו"ד ארדן, ולפיכך הוועדה הוכיחה את טענתה האמורה בדבר היעדר המענה מצדו של ב"כ פלסים לאחר מתן האישור למתן טופס 4 בכפוף להפקדת ערבות.

בסיום הדיון בערר, הסכימו הצדדים על מתן טופס 4 בכפוף להפקדת ערבות בסך 100,000 ₪ וניתן לכך תוקף של החלטת הוועדה. תוצאת הערר אינה מלמדת על כל "כפיה" של מתן טופס 4 על הוועדה, והעובדה שהוסכם על הפחתת הערבות מסך של 200,000 ₪ ל- 100,000 ₪, אינה מלמדת דבר שכן עד למועד הדיון בערר כאמור, פלסים ביצעה חלק מהתיקונים.

24. לסיום פרק זה: פלסים לא הוכיחה כל התרשלות מצד הוועדה, לא בטיפולה בבקשת פלסים לפיצול ההיתר, וגם לא בטיפולה בבקשת פלסים למתן טופס 4. יצוין כי באמור לעיל לא התייחסתי למחדלים נוספים של פלסים, כגון הטעיית יועץ התנועה של הוועדה, אשר הובילה לצורך בביטול היתר שנתן, וכן לטענות נוספות שהועלו על ידי הוועדה, שכן די באמור לעיל כדי להמחיש היעדר הוכחה כלשהי של התרשלות הוועדה.

ג(2). חברת החשמל לישראל
25. טענתה העיקרית של פלסים, בהקשר של חברת החשמל, הינה כדלקמן: חברת החשמל התעכבה ברשלנות במשך חודשים ארוכים בחיבור המבנים לחשמל. בהיעדר חשמל, לא ניתן לבצע בדיקות נדרשות, בפרט של כיבוי אש, שהן הכרחיות לצורך קבלת טופס 4. בשל העיכובים של חברת החשמל, פלסים התעכבה בביצוע הבדיקות האמורות, וניתן אישור כיבוי אש רק ביום 29.3.16.

26. תחילה יש להעיר, כי היות שאישור כיבוי אש ניתן ביום 29.3.16, והיות שפלסים התעכבה בקבלת אישורים נוספים לאחר מועד זה (כגון אישור הניקוז, אישור תכנית השינויים עקב חריגות הבנייה, והשלמת תיקונים נדרשים לטופס 4 רק ביום 24.4.19 כמפורט לעיל) ממילא אין קשר סיבתי בין המחדלים הנטענים של חברת החשמל לבין העיכוב בקבלת טופס 4 ומסירת הדירות.

27. הערה נוספת, משמעותית לעניין ההכרעה בטענת ההתרשלות, הינה שפלסים נמנעה מהעדת הגורמים המקצועיים הרלבנטיים שלה – יועץ החשמל וקבלן החשמל. פלסים עצמה מתייחסת אל גורמים אלה בתצהיריה כגורמים רלבנטיים בהתנהלות מול חברת החשמל (למשל סעיפים 98-99 לתצהיר רוזובסקי). המהנדס סיביליה לא התייחס בתצהירו כלל לחברת החשמל, והתייחסותו היחידה הינה ב"חוות הדעת" שצורפה לתצהירו, שכאמור לעיל (בפסקה 16) אינה חוות דעת כלל והיא נעדרת משקל ראייתי ממשי כלשהו. הימנעות פלסים מהעדת גורמי המקצוע שלה בנושא החשמל, נזקפת לחובתה ומכרסמת עד מאוד בטענת ההתרשלות שלה כלפי חברת החשמל.

להלן נתייחס באופן פרטני לעיקר טענות ההתרשלות שהועלו על ידי פלסים.

28. לטענת פלסים (בסעיפים 99-100 לתצהיר רוזובסקי) יועץ החשמל וקבלן החשמל של פלסים אישרו עוד ביום 3.8.15 כי ניתן לצקת את הבסיסים של ארונות החשמל, אולם חרף פניות פלסים לחברת החשמל, יציקת הבסיסים התאפשרה רק ביום 7.10.15. בנוסף, פלסים התבקשה לאסוף את הבסיסים ממחסני חברת חשמל, אולם עקב רשלנות חברת החשמל הבסיסים הגיעו למחסנים רק ביום 1.11.15.

ברם, כאמור לעיל, יועץ החשמל וקבלן החשמל שכביכול נתנו אישור ליציקת הבסיסים לא הגישו תצהיר מטעם פלסים, ואין כל נתון אחר המוכיח זאת. העיכוב הנטען בהגעת הבסיסים אף הוא אינו מגובה בכל אסמכתא רלבנטית (הוגש דף יומן של הגב' דיטשי מטעם פלסים לעניין חוסר בבסיסים, נספח ח/2 וסעיף 127 לתצהיר דיטשי, אולם מדובר בדף מיום 15.5.15, כחצי שנה לפני המועד הרלבנטי). מנגד, מר יוחים שוורץ מטעם חברת החשמל, סגן מנהל עבודה בחל"ב (חיבורים לבתים) טען בסעיפים 14-15 לתצהירו כי כבר ביום 11.10.15 או בסמוך לכך מסרה חברת החשמל את המסגרות לפלסים. מר שוורץ לא נחקר על כך בחקירה הנגדית. יצוין כי הגב' מוריה טליה דוד מחב' החשמל הכחישה אפשרות שלפיה פלסים המתינה לבסיסים 3 חודשים (עמ' 64 ש' 6-15). בהיעדר ראיה כלשהי לכאן או לכאן, ובהיעדר העדת העדים הרלבנטיים מטעם פלסים, אני קובע כי טענה זו של פלסים לא הוכחה.

29. לטענת פלסים (בסעיפים 101-102 לתצהיר רוזובסקי) פלסים התריעה בפני חברת החשמל על עיכוב באספקת ארונות החשמל, במכתב מיום 9.11.15, והאספקה בוצעה באיחור ביום 15.11.15. חברת החשמל הכחישה קבלת המכתב האמור (למשל בסעיף 18 לתצהיר מר יוחים שוורץ) וטענה כי לא היה כל איחור מצידה. עדי חברת החשמל לא נשאלו על כך בחקירותיהם הנגדיות. גם כאן, מדובר לכל היותר בגרסה מול גרסה, ופלסים לא הוכיחה את טענתה.

30. לטענת פלסים (בסעיפים 104-107 לתצהיר מר רוזובסקי) ביום 21.2.16 סיימה פלסים את התקנת המערכת הפנימית של החשמל ומסרה לחברת החשמל את תכניות מערכת החשמל הפנימית. פלסים ביקשה לבצע בדיקת תקינות ובטיחות, אולם התברר שהדבר אינו אפשרי שכן חברת החשמל לא סיימה לבצע את חיבורי החל"ב לדירות. ביום 28.2.16 סיימה חברת החשמל את עבודות החל"ב, ודרשה מפלסים להסיר מנעולים שהיו על ארונות החשמל. פלסים עשתה כן, ובכל זאת רק ביום 8.3.16 התבצע חיבור החשמל הציבורי וחיבור המונים הציבוריים על ידי חברת החשמל, והתאפשר לפלסים לבצע את בדיקותיה לצורך קבלת טופס 4.

ברם, מר יוחים שוורץ שהיה אמון מטעם חברת החשמל על ביצוע עבודות החל"ב בפרויקט, טען בתצהירו (בסעיפים 9-10) כי עמד בקשר ישיר עם קבלן החשמל של פלסים, וכי כל ההתנהלות היתה מולו. לדבריו, קבלן החשמל היה מעדכן אותו בכל פעם שהיה צורך, והוא היה מגיע למקום לבדוק את התקדמות העבודות. לדבריו הוא ביקר במקום לפחות 5 פעמים, ובכל פעם היה צורך בתיקונים, השלמות והתאמות, כגון ליקויים שונים בחדרי המונים. בחקירתו הנגדית שב מר שוורץ על עיקרי הדברים האמורים ואלו לא נסתרו (עמ' 66 ש' 25-27). בנסיבות אלה, ולנוכח הימנעות פלסים מעדות קבלן החשמל, אני קובע כי גם טענה זו לא הוכחה על ידי פלסים.

31. טענה מרכזית של פלסים בהקשר של חברת החשמל (בסעיף 106 לתצהיר רוזובסקי) הינה כי חדר השנאים (חדר טרנפורמציה) המאפשר את חיבור הבניינים לרשת החשמל האזורית, הושלם וחובר לחשמל על ידי חברת החשמל רק בסוף חודש פברואר 2016, וזאת באיחור ניכר מהמתוכנן. מנגד, טוענת חברת החשמל כי חדר השנאים הושלם וחושמל כבר ביום 18.1.16 (למשל בסעיף 33 לתצהיר רונן בן יהודה, מהנדס אזור פתח-תקווה בחברת החשמל). מר בן יהודה חזר על הדברים בחקירתו הנגדית (למשל בעמ' 66 ש' 11). בעוד שפלסים לא צירפה כל אסמכתא לטענתה, חברת החשמל גיבתה את טענתה בצילום מסך מהמערכת הממוחשבת שלה (נספח ה' לתצהיר רונן בן יהודה). בנסיבות אלה, ובהיעדר עדות מטעם יועץ החשמל או קבלן החשמל של פלסים, הרי שפלסים לא הוכיחה גם טענה זו.

במסגרת החקירות הנגדיות של פלסים, ניסתה פלסים לבסס טענה חדשה, בהסתמך על אותו נספח ה' לתצהיר מר בן יהודה מטעם חברת החשמל. במסמך נכתב תאריך יעד לביצוע חדר השנאים 30.10.15, בעוד שבפועל כאמור חדר השנאים הושלם ביום 18.1.16. ברם, כלל לא נטען בתצהירי פלסים שהיא ציפתה להתקנה ביום 30.10.15, וכי היה איחור כלשהו ביחס לתאריך זה, ואף לא נטען כי אי עמידה בתאריך האמור גרמה לפלסים עיכוב כלשהו. מדובר בטענה חדשה שנולדה רק לאחר קבלת תצהירי חברת החשמל, שהרי כאמור, פלסים ביססה את כל טענתה ביחס לחדר השנאים על כך שהוא הותקן כביכול בסוף חודש פברואר 2016, וטענה זו הופרכה. מעבר לנדרש יצוין כי בתצהירי חברת החשמל ניתן הסבר שלפיו בהתאם לישיבה עם נציגי משרד השיכון ומנהלת הפרויקט סוכם, כי חדר השנאים יתחיל להיבנות רק לאחר השלמת ביצוע תשתית התאורה על ידי משרד השיכון (נספח ג' לתצהיר בן יהודה) אולם נגרם עיכוב מצד משרד השיכון או מנהלת הפרויקט (סעיפים 17-19 לתצהיר רונן בן יהודה). בקשת פלסים לגילוי מסמכים מחברת החשמל התקבלה, וגם בחקירה המשלימה שנקבעה לעניין זה, לא הופרכה הטענה האמורה של חברת החשמל.

32. יצוין כי לא נעלמו מעיני טענות נוספות שהועלו על ידי הגב' דיטשי, בהתבסס על טענות בעל פה ללא אסמכתא לשיחות שלה עם גורמים בחברת החשמל. הטענות הוכחשו על ידי מצהירי חברת החשמל, ובהיעדר עדות תומכת כלשהי של גורמי החשמל הרלבנטיים של פלסים, לא מצאתי צורך לדון בכך מעבר לאמור.

33. מכל האמור בפרק זה עולה אפוא, כי פלסים לא הוכיחה התרשלות כלשהי של חברת החשמל כלפיה.

ג(3). אדריכל פלסים - מר עדן בר
34. טענתה המרכזית של פלסים נגד האדריכל מטעמה, מר עדן בר הינה כדלקמן: מטבע הליכי הבנייה במהלך ביצוע העבודות נדרשה פלסים לבצע שינויים ביחס להיתר הבניה, וביצוע השינויים נעשה באמצעות תכניות עבודה מתוקנות שהאדריכל עדן בר שלח אליה. לאחר השלמת העבודות, בעת בדיקת מחלקת הפיקוח של הועדה, גילתה הוועדה כי ביצוע השינויים טעון היתר מטעם הוועדה. מדובר במחדל של האדריכל, שגם לאחר גילויו לקח לו פרק זמן של שבועיים להכין תכניות מתוקנות לאישור הוועדה. אלמלא התרשלותו האמורה של האדריכל, ניתן היה לקצר את הליך הפיקוח הממושך כך שייארך ימים ספורים ולא חודש וחצי.

35. האדריכל הכחיש שאישר תכניות ביצוע שכללו שינויים אשר הצריכו היתר. כמו כן לדבריו פלסים לא שכרה אותו לשם עריכת תכנית שינויים, ודבר זה לא נכלל במסגרת תפקידו. לטענת הקבלן העיכובים שנגרמו במסירת הדירות הינם עקב איכות הבניה הירודה של פלסים, כפי שעולה מדוחות הפיקוח של הוועדה. הקבלן העלה גם שורה של טענות נוספות נגד פלסים, ונגד הבעלים של פלסים, אולם אין צורך להרחיב בהן במסגרת פסק דין זה.

36. אין לקבל את טענות פלסים נגד האדריכל. ראשית, כאמור לעיל, במקום אחר העלתה פלסים טענה שלפיה הוועדה אשמה בהתמשכות הליך הפיקוח, ודי בטענה סותרת זו כדי להשמיט את הטענות נגד האדריכל. שנית, לגוף הדברים, כפי שציינתי בפסק הדין בהליך העיקרי (עמ' 20 ש' 16-19) כאשר קבלן מבצע במודע ובמתכוון חריגות מהיתר הבניה, כבמקרה דנא שבו לשיטת פלסים עצמה היא הורתה לאדריכל לבצע שינויים בתכניות הביצוע, האחריות להשגת היתר לאותן חריגות מוטלת עליו ולא על האדריכל שהוא מעסיק. לכל היותר הקבלן יכול להנחות את האדריכל להכין תכניות לצורך קבלת היתר, אולם במקרה דנא פלסים לא עשתה זאת, ולא נסתרה טענת האדריכל שלא לשם כך הוא נשכר. לעניין זה יצוין כי המהנדס רוזובסקי טען כי הוא עצמו לא מכיר את ההסכם עם האדריכל, וכי הבעלים של פלסים אבי זלמן עשה עמו את ההסכם – עמ' 31 ש' 13-14. מר זלמן לא הובא לעדות מטעם פלסים. ההיתממות של פלסים שלפיה לא ידעה כביכול על הצורך לעריכת תכנית שינויים, אינה יכולה להתקבל כסבירה, ולעניין זה אפנה לדברי כב' הנשיא שמגר בע"א 281/92 פישברג נ' דים, פ"ד לט(2) 625 630 [1985]:

"אין להעלות על הדעת, כי תתקבל טענתו של קבלן המתכוון לבנות בית, כי בעת שכרת חוזה, בו מכר את המבנה המוגמר או חלק ממנו, לא ידע ולא היה עליו לדעת או לא ראה או לא היה עליו לראות מראש, שהוא חייב להיות מצויד ברישיון לפי סעיף 145 לחוק התכנון והבניה כתנאי מוקדם לביצועה של פעולת בנייה כלשהי, וכי לא יוכל קיים התחייבותו, אם ועדת התכנון המקומית... לא תרשה פעולתו. זהו יסוד ראשון שאין בלעדיו לכל תכנון ובנייה, וטענה בדבר אי ידיעה מראש, לרבות אי ידיעה מראש של קשיים הכרוכים בתכנון מחדש, כפי שהדבר היה כאן מבחינה עובדתית, אינה מתיישבת עם ההיגיון, עם הניסיון ועם המציאות כהווייתה"

37. יצוין כי כאשר נשאל מר רוזובסקי האם לא ידע שעליו לקבל היתר מהוועדה ביחס לשינויים שנערכו, הוא השיב שסבר שהאדריכל דאג לכך וכי האדריכל לא אמר לו דבר ("חשבתי שהוא עשה, הוא לא אמר כלום" – עמ' 6 לדיון מיום 31.12.17, ש' 3). מובן אפוא שמר רוזובסקי כמהנדס בעל ניסיון, שהועמד כמנהל פרויקט של 57 יחידות דיור, ידע היטב על צורך בעריכת תכנית שינויים ככל שמדובר בשינויים מהותיים כפי שבוצעו בפועל על ידי פלסים. ניסיונה של פלסים לטעון שהאדריכל הטעה אותה כביכול במחדל בכך שלא התריע בפניה על הצורך בקבלת היתר לשינויים, אינה מתיישבת עם תשובתו של מר רוזובסקי, כמו גם לא עם השכל הישר וניסיון החיים כאמור בפסק הדין הנדון של כב' הנשיא שמגר.

זאת ועוד; בהודעת דוא"ל ששלח האדריכל לפלסים ובכלל זאת למר רוזובסקי ביום 18.7.13 נכתב בפירוש כי התכניות האדריכלות המעודכנות הינן בסטטוס של "לביצוע בכפוף להקבלת ההיתר"; וכן בהודעה נוספת מיום 12.12.13 נכתב מטעם האדריכל כי "אניטה [יועצת הפיתוח] תצטרך להשיג אישור לכל השינויים מההיתר שאנו עורכים במערכי החצרות הפרטיות" כך שממילא גם התרעות שונות מצד האדריכל ניתנו (נספחים ב' ו- ג' לתצהיר האדריכל).

38. הנה כי כן, פלסים לא הוכיחה גם התרשלות כלשהי של אדריכל הפרויקט כלפיה.

ד. סוף דבר
39. פלסים לא הוכיחה התרשלות של מי מהצדדים השלישיים כלפיה, ואף לא הוכיחה קשר סיבתי בין מחדליהם הנטענים (אף אם היו מוכחים) לבין העיכוב במסירת הדירה והנזק שנגרם לה עקב כך. משכך, דין ההודעה נגד הצדדים השלישיים להידחות.

40. בשים לב למשאבים הרבים שנדרשו לניהול התיק, שנעשו בשים לב לתביעות רבות נוספות לאיחורים של פלסים בפרויקט נשוא התביעה שאף בהן הוגשו הודעות נגד הצדדים השלישיים , וזאת במנותק מסכומה הצנוע של התביעה הנוכחית, תישא פלסים בהוצאות בסך 25,000 ₪ לכל אחד מהצדדים השלישיים.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

זכות ערעור כדין.

ניתן היום, י"ב טבת תש"פ, 09 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.