הדפסה

בית משפט השלום בפתח תקווה תא"מ 40970-10-19

בפני
כבוד ה שופטת מרים קראוס

תובעת

מנורה מבטחים ביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד יעקב רואה

נגד

נתבעת
כלל חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד אלי רגב

פסק דין

פתח דבר וטענות הצדדים
לפני תביעת לפיצוי בגין נזקי רכוש בסך 17,293 ₪ בגין תאונה שאירעה ביום 5.2.18.
לטענת התובעת, רכבה נפגע בעת נסיעתו ממשאית הנתבעת, אשר עמדה בניגוד לחוק באדום לבן ובתוך צומת כאשר צינורות שבלטו ממנה חדרו לנתיב הנסיעה.
לטענת הנתבעת, רכב התובעת פגע ברכבה אשר עמד בצד הכביש לאור כך שבוצעו עבודות במקום.

דיון והכרעה
אין מחלוקת כי בזמן התרחשות התאונה משאית הנתבעת עמדה.
נהגת רכב התובעת העידו כי היו עדים לתאונה. על אף זאת לא טרחה לזמנם להעיד. (עמ' 2, שו' 18 לפרו').
נהגת רכב התובעת טענה כי צילמה את הבליטות מהמשאית, אולם לא טרחה להמציאן. לטענתה: "החלפתי 10 פעמים טלפון מאז". (עמ' 2, שו' 34 ואילך לפרו').
טופס הודעה מטעם נהגת רכב התובעת נושא תאריך 25.6.18 – למעלה מ-4 חודשים לאחר קרות התאונה. כמו-כן, רכב התובעת נבדק אצל שמאי למעלה מ-4 חודשים לאחר התאונה.
גרסת התביעה לא נמצאה עקבית, קוהרנטית ואמינה.
באשר למשאית הנתבעת – הרי שזו חנתה באדום לבן. לא הומצאה אינדיקציה מתבקשת מתאימה לפיה ניתן למשאית הנתבעת היתר לעמוד במקום אשר עמדה ו/או כי הוצב שלט אזהרה מתאים על פי התרשים הרלוונטי הנטען ( ראו חקירת בעלי המשאית-והקבלן המבצע, החל מעמ' 3, שו' 19 לפרו'). כמו-כן, לא נתן הסבר מניח דעת מדוע לא החנה משאיתו במקום חלופי, למשל אצטדיון יד אליהו.
תמונות התמרור שהוצגו אינן רלוונטיות כלל, שכן הוצבו במקום שכלל לא מתריע.
לטענת בעל המשאית-והקבלן המבצע, מי שהחנה את משאיתו, הינו " המפעיל". אותו " מפעיל" לא זומן ליתן עדותו – והדבר מדבר בעד עצמו.
לאחר עיון בתמונות שהוצגו ושמיעת העדים , אני קובעת כי האחריות לקרות התאונה רובצת בשיעור של 70% לנהגת רכב התובעת ו-30% לרכב הנתבעת. לפיכך, ניתן בזאת פסק דין כדלהלן:
הנתבעת תשלם לתובעת סך של 30% מסכום התביעה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה, ועד התשלום המלא בפועל.
בנוסף תשא הנתבעת בשכ"ט עו"ד בסך 1,800 ₪, בהוצאות עדים כפי שנקבע בפרוטוקול ובאגרה ששולמה והכל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
התיק ייסגר.

ניתנה היום, כ"ז תמוז תש"פ, 19 יולי 2020, בהעדר הצדדים.