הדפסה

בית משפט השלום בפתח תקווה ת"א 9612-10-18

בפני
כבוד ה שופטת אשרית רוטקופף

תובעים

1.אברהם כהן
2.יפה כהן

נגד

נתבעים

1.יניב הלר
2.עו"ד יסמין זמיר כספי
3.ח"כ איילת שקד
4.אביחי מנדלבליט

פסק דין

עניינה של החלטה זו הינו בבקשת התובעים מיום 8/4/13 במסגרתה עתרו למחיקת תביעתם.

לצורך הרקע הדרוש להחלטה אציין כי המדובר בתביעה שהוגשה כנגד – שופט מכהן בבית משפט השלום בחדרה; מנהלת המנ"ת בבית המשפט האמור; שרת המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה (להלן: הנתבעים 1-4 בהתאמה). במסגרתה תביעתם דנן עתרו התובעים (שאינם מיוצגים) לפיצוי כספי בסך 50,000 ₪ וכן לקבלת "פסק דין למחיקת התובענה נגדם בתיק 19005-11-16".

מעיון בכתב התביעה עולה כי טרונייתם העיקרית של התובעים קשורה להעדר שביעות רצונם מהחלטות ביניים אשר ניתנו על ידי הנתבע 1 בתיק לו הם היו צדדים ושלשיטתם המדובר בהחלטות שגויות שאינן מקיימת את הוראות הדין ויש בה כדי ללמד על "חוסר השכלה".

כן, אזכיר במסגרת הרקע הדיוני הרלוונטי כי התיק נקבע לדיון ביום 11/4/19 בבקשת הנתבעים לסילוק התביעה כנגדם על הסף (דיון שתחילה נקבע ליום 18/3/19 ונדחה בהמשך לבקשת הנתבעים), אולם בהמשך להגשת הבקשה נשוא החלטה זו (ביום 8/4/13) הוריתי בהחלטתי מיום 10/4/19 על ביטול הדיון.

במסגרת הבקשה דנן, עתרו התובעים כאמור למחיקת תביעתם כאשר מתוכן האמור בבקשה (אשר לא מנוסחת בצורה בהירה דיו) ניתן ללמוד כי המחיקה מבוקשת על רקע זאת שלדעת התובעים לא קיימת במקרה דנן סבירות "לקיים הליכים תקניים" העומדים "בתקנות ובהוראות החוק".

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת הנתבעים לה וכן ביתר מסמכי התיק שמצאתי רלוונטיים (ולאחר שחלף פרק הזמן להגשת תשובת התובעים לתגובה בהמשך להחלטתי מיום 10/4/19), נחה דעתי כי יש אכן להורות על סילוק התביעה על הסף אם כי בדרך של דחייתה ולא מחיקתה בלבד (כפי שהתבקש כאמור על ידי התובעים).

כך, בכל הקשור לנתבע 1, הרי שיש לקבל את הטענה כי יש להורות על דחיית התביעה כנגדו מחמת קיומה של החסינות המשפטית המעוגנת בסעיף 8 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].

חסינות זו הקבועה בסעיף 8 מונעת הגשת תביעות נזיקיות נגד בתי משפט ובתי דין ושאר נושאי משרה שיפוטית, כשתביעות המוגשות נגד נושאי משרה שיפוטית תסולקנה על הסף. בפסק הדין שניתן לאחרונה ברע"א 3359/18 מדינת ישראל נ' מוסא איברהים [פורסם במאגרים] (2/9/18), הבהיר בית המשפט העליון כי החסינות המשפטית הינה חסינות מהותית ומוחלטת. לא ניתן להגיש תביעה אישית כנגד נושא משרה משפטית ולא כנגד המדינה, למעט במקרים בהם יוכח כי העוולה בוצעה במכוו ן ובזדון ותוך שימוש בסמכות לרעה.

באם אנטרל את מסכת ההכפשות האישיות כנגד הנתבע 1 אשר לדאבוני נשזרו על ידי התובעים בכתב התביעה ואת ניסיונם להלך אימים עליו באמצעות התלונות שהוגשו (ניסיון שלא פסח גם על מותב זה ועל ב"כ הנתבעים במסגרת ההליך דנן), הרי שבסופו של יום טרוניות התובעים מתמצות בחוסר שביעות רצון מהחלטות שיפוטיות של הנתבע 1 במסגרת ההליך לו היו צד ושהתקיים בפניו. אף אם התובעים סבורים כי החלטה כזו או אחרת (לרבות בעניין קיום סדרי הדין) של הנתבע 1 הינה "שגויה", אין הדבר מקים זכות תביעה והתוצאה היחידה המתחייבת הינה דחיית התביעה מכח קיומה של חסינות שיפוטית.

גם בעניינם של יתר הנתבעים, מצאתי להורות על סילוק התביעה כנגדם על הסף בדרך של דחייתה ולא להסתפק במחיקה שהתבקשה.

ביחס לנתבעת 2; עיון בטענות כלפיה, מעלה כי הן מופנות כנגד זאת שבקשה מטעמם בהליך שהתנהל בפני הנתבע 1 לא הועברה לתגובת הצד שכנגד. גם אם אניח שיש בטענות אלה כדי להקים לתובעים עילת תביעה, הרי שהיה על התובעים לתקוף את אותו מחדל נטען בזמן אמת על פי סדרי הדין והמועדים הרלוונטיים. על כן, יש לקבל את הטענה כי דין התביעה להידחות מחמת אי מיצוי הליכים. אם לא היה די באמור, הרי שעתירת התובעים לבחינה בדיעבד של החלטות מנ"ת בתיק אחר מהווה בנסיבות העניין אף שימוש לרעה בהליכי בית המשפט, המצדיק גם כן את דחיית התביעה.

ביחס לנתבעים 3 ו-4; מקום בו טענת התובעים כנגדם מתמצית בטענה כי האחרונים לא השיבו לפנייה כזו או אחרת מטעמם בקשר עם ההתנהלות הנטענת של הנתבע 1 (ר' סעיפים 27-28 לכתב התביעה), יש לראות בכך משום טענות טורדניות וקנטרניות אשר מצדיקות את דחיית התביעה.

אין מנוס מלהורות על אופן סילוק זה שכן עסקינן במקרה מובהק של נסיבות המגבשות עילות סילוק בגין אי מיצוי הליכים ושימוש לרעה בהליכי בית משפט. כל הותרת אפשרות לתובעים לחזור ולהעלות את טענותיהם בתביעה זו במסגרת תביעה חדשה (וכפי שאף הוצהר בבקשה עצמה) כמוה כ"הזמנה" לשידור חוזר של הגשת תביעת סרק אשר תצריך פעם נוספת לא רק הקצאת משאבים מצד הגוף אשר אמון על ייצוג הנתבעים אלא גם מצד מערכת בתי המשפט. דברים אלה נאמרים לא רק בזיקה לטענות שעלו בכתב התביעה כי אם ביחס לכלל ההתנהלות של התובעים בתיק דנן.

לאור כל האמור, הנני מורה על דחיית התביעה כנגד כלל הנתבעים.

התובעים יישאו בהוצאות הנתבעים בסך של 7,000 ₪.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

ניתן היום, י' ניסן תשע"ט, 15 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.