הדפסה

בית משפט השלום בפתח תקווה ת"א 944-07-13

בפני
כבוד ה שופטת אשרית רוטקופף

תובעת

פרץ שחר בע"מ ח.פ.513716720
ע"י ב"כ עוה"ד בועז שולמן
נגד

נתבעת

איי. טי. אס. אינדסטריאל טכנו-לוגיק סולושנס בע"מ ח.פ. 512833740
ע"י ב"כ עוה"ד יצחק בכר

ובעניין:

התובעת שכנגד איי. טי. אס. אינדסטריאל טכנו-לוגיק סולושנס בע"מ

נגד

הנתבעים שכנגד 1. שחר פרץ
2. שחר פרץ בע"מ

פסק דין

עניינו של פסק דין זה הינו בהשלמת ההכרעה הסופית במערכת התביעות שבפניי (תביעה ותביעה שכנגד) אודות מחלוקות כספיות שונות שמקורן בהתקשרות שבין הצדדים. במסגרת התקשרות זו נשכרו שירותיה של התובעת והנתבעת שכנגד לצורך מתן שירותי ניהול וייעוץ, במטרה לשפר את רווחיותה והצלחתה של הנתבעת והתובעת שכנגד (מטעמי נוחות יכונו הצדדים: התובעת והתובעת שכנגד).

פסק דין זה ניתן בהמשך להחלטתי מיום 27/12/15 (להלן: ההחלטה במתן החשבונות), ולהלן אביא את עיקרי הרקע העובדתי והדיוני הצריכים כפי שעל חלקו עמדתי בהחלטתי האמורה.

עיקרי הרקע הכללי והדיוני:

הליך זה החל את דרכו עם הגשת עתירת התובעת לסעד של מתן חשבונות (ותביעה כספית), על יסוד מערכת היחסים העסקית בין הצדדים. התובעת הינה חברה אשר עוסקת במתן ייעוץ וליווי עסקי לחברות, לרבות לחברות שנקלעו לקשיים, באמצעות מנהלה ובעליה, מר פרץ שחר, אשר נטען כי הינו בעל השכלה וניסיון תעסוקתי רלוונטי בתחום הצריך לצורך שירותי ייעוץ אלה (להלן: פרץ או מנהל התובעת).

התובעת שכנגד הינה חברה העוסקת, בין היתר, בייצור והרכבת מכונות לתעשיות מתקדמות. מייסדה ומנהל של התובעת שכנגד הינו מר גרא עירון (להלן: גרא או מנהל התובעת שכנגד).

על רקע רצונה של התובעת שכנגד לשפר את מצבה הכלכלי ובעיקר באמצעות ייעול והטמעת תהליכים ושיטות עבודה במטרה למקסם את יכולת הייצור והרווח, התנהלו מגעים בין מנהל התובעת לבין גרא עירון ורעייתו, לצורך בחינת שכירת שירותיה של התובעת במטרה לשפר את מצבה הכלכלי של התובעת שכנגד. במסגרת המשא ומתן שנוהל בין הצדדים, ערכה התובעת הצעה לאפיון ואבחון הרלוונטית לתובעת שכנגד, ולצורך כך שולם לתובעת שכר בסך של 36,000 ₪.

בסופו של יום, המשא ומתן בין הצדדים הבשיל לכדי הסכם מיום 11/9/11 שהוכתר כ"הצעה לליווי שוטף והולכת צעדי התייעלות" (להלן: ההסכם). תחילתו של ההסכם נקבע למחרת החתימה עליו.

במסגרת סעיף 1 להסכם, צוין כי ההגעה אליו נעשתה לאחר תום מהלך אפיון ואבחון שהתבצע אצל התובעת שכנגד ובמסגרתו מוּקדו תחומי פעילות שונים הנדרשים לטיפול – חלקם מיידים וחלקם בהמשך התהליך. כן, צוין במסגרת סעיף זה, כי בחלק מהנושאים נדרש לשנות את דרכי הניהול, ההגדרות, תהליכי העבודה ואיוש עמדות שונות בחברה. כן, הוערך כי יידרש פרק זמן של שנה לביצוע תהליכי עומק, ועוד כשנה לייצובם.

במסגרת המשימות (סעיף 2 להסכם) נכללו בין היתר: בקרה ממוקדת על תחומי פעילות בעייתיים והשתתפות בחילוצם ממצבם; השתתפות בגיבוש דרכי עבודה חדשים והטמעתם; ליווי שוטף של בעלי תפקידים ו/או תחומים על פי צרכי החברה, לטיוב ביצועיהם; תמיכה בתהליכי הניהול חוצי הארגון וסיוע למנהלים הבכירים בכיוונם.

באשר למשך הפרויקט (סעיף 3 להסכם), נקבע כי "שלב א' " יחול עד חודש 3/2012 כולל. כן, נקבע כי בתום שלב זה תהיה "נקודת החלטה" על הפסקת התהליך. במסגרת זו צוין כי באם לא נעשתה הודעה מפורשת על הפסקה, יתחיל מאליו שלב ב'. שלב ב' האמור נקבע למשך שנה אחת, כשהוסכם כי בתומו, תימשך מתכונת זו, אלא אם מי מהצדדים יודיע בכתב, חודש מראש, על רצונו לסיימו.

סעיף 4 להסכם קבע את היקף הליווי שיסופק על ידי התובעת; "ליווי מורחב" – הכולל 2 ימי פעילות בשבוע. הוסכם כי ליווי זה יהיה בכל שלב א' ויימשך לשלב ב' עד להחלטה משותפת על מיצוי הצורך ועל כך שדי יהיה במעבר ל"ליווי שוטף" – שהוגדר כיום פעילות אחד בשבוע.

במסגרת סעיף 5 להסכם שעסק בתמורה בגין שירותי התובעת, נקבע בין היתר, כי בגין שלב א' תעמוד התמורה על סך 24,000 ₪ (בתוספת מע"מ) לכל חודש קלנדרי, ובגין שלב ב' תעמוד התמורה על פי סוג הליווי: 20,000 ₪ לליווי מורחב בגין כל חודש ו-16,000 ₪ לליווי שוטף.

במסגרת סעיף 5.4 נקבע כי התובעת תהיה זכאית ל"מענק הצלחה" מהרווח החיובי לפני מס. כן, נקבע כי שיעור המענק ינוע על פי מדרגות רווח שונות שנקבעו בהתאמה. עוד נקבע כי המענק יינתן החל משנת 2012 ועד 12 חודשים לאחר מועד סיום ההתקשרות, וכן כי באם יופסק הליווי בתקופת ההתחייבות, ביוזמת התובעת יחושב מענק ההצלחה עד לשלב הפסקת העבודה.

אין מחלוקת שהתובעת החלה לפעול על פי המתווה המוסכם משך תקופה בת כ-9 חודשים, כאשר פעילות זו הופסקה בסוף חודש 5/2012. בסמוך למועד זה ולאחריו התנהלה תכתובות בין ב"כ הצדדים בו הועלו טענותיהם ההדדיות, כשהתובעת חידדה את דרישתה הכספית לעניין זכאותה הנטענת למענק ההצלחה.

ההליך דנן נפתח ביום 1/7/13 עם הגשת תביעת התובעת למתן חשבונות לצורך בחינת שיעור זכאותה הנטענת למענק הצלחה שעוגן במסגרת ההתקשרות הכתובה שבין הצדדים.

במסגרת תביעתה של התובעת שכנגד, עתרה האחרונה להשבת התמורה הכוללת ששולמה לתובעת בגין מתן השירותים בסך 286,152 ₪ (בתוספת מע"מ), בטענה, בין היתר, כי התובעת הפרה את ההסכם ההתקשרות ולא סיפקה בסופו של יום כל תמורה של ממש בגין התמורה ששולמה לה במהלך תקופת ההתקשרות. התביעה שכנגד הוגשה גם כנגד מנהל התובעת באופן אישי.

ביום 27/12/15, ניתנה הכרעתי בתביעה למתן החשבונות במסגרתה מצאתי כי עלה בידי התובעת לעמוד בנטל המוטל עליה להוכיח כי התקיימו התנאים הנדרשים לצורך קבלת צו של מתן חשבונות: קיומה של מערכת יחסים מיוחדת בין הצדדים וזכות תביעה לכאורית הנוגעת לכספים שלגביהם ביקשה לקבל חשבונות. לפיכך, הוריתי לתובעת שכנגד להמציא לידי התובעת בתוך 30 יום, את המסמכים אשר פורטו במסגרת סעיפים 47 א'-ג' לכתב התביעה. כן, הוריתי כי בתוך 30 יום מקבלת המסמכים, תהא התובעת רשאית לבקש לתקן את כתב תביעתה בכל הקשור לסכום התביעה במידה וברצונה לעשות כן.

בהחלטתי מיום 21/3/16 ובזיקה לסיפת החלטתי במתן החשבונות, התרתי את בקשת התובעת לתיקון כתב תביעתה. במסגרת כתב התביעה המתוקן ובהמשך לחשבונות הרלוונטיים שהומצאו לתובעת, עתרה האחרונה לחיוב התובעת שכנגד בסך כולל של 834,441 ₪ על בסיס הרכיבים הבאים: סך של 96,185 ₪ שמקורו בזכאות נטענת למחצית התמורה המינימלית (16,000 ש"ח) בגין 10 חודשים של שלב ב' בתוספת מע"מ והפרשי הצמדה וריבית מיום 31/5/12 ועד למועד הגשת התביעה. סך של 738,256 ₪ שמקורו בזכאות למענקי הצלחה לשנת 2012 (473,980 ₪ בתוספת מע"מ) ולשנת 2013 (157,008 ₪ בתוספת מע"מ).

ב. תמצית טענות הצדדים:

טענות הצדדים כבר הוצגו בהרחבה במסגרת החלטתי במתן החשבונות, אולם מאחר וכאמור עסקינן עתה בהכרעה הסופית של המחלקות כולל התביעה שכנגד, אביא להלן את עיקרי הטענות אשר הועלו על ידי הצדדים במסגרת סיכומיהם הסופיים.

תמצית טענות התובעת:

התובעת, שבה וחזרה כי בפנייתה של התובעת שכנגד אליה לראשונה בראשית שנת 2011 הוצג מצבה כבעייתי ומדרדר, ועל רקע זה היא פנתה אל התובעת לשם חילוצה ממצבה הכלכלי הקשה בו הייתה. שיטת התובעת שכנגד לפיה "אין ולא היה כלום" בהקשר המצב הכלכלי, השזורה בטענותיה לאורך כל ההליך, הינה בבחינת ניסיון הרמת מסך עשן כאשר בזמן אמת התובעת שכנגד והנהלתה היו בבעיה קשה, ידעו על כך ופנו לתובעת לחילוצם כאמור ממצב זה. והנה, לאחר שרווח לתובעת שכנגד, היא פעלה על מנת לחמוק מקיום חבותה בהסכם שבכתב, כל זאת בשעה שמעולם לא שלחה הודעת ביטול וכן לא חלקה על תוכן מכתב "סיום ליווי שוטף בחברה" מיום 31/5/12 ולא השיבה עליו.

אין בסעיף 5.4 להסכם בין הצדדים הוראות או תניות לגבי תשלום המענק. כך, אין בהסכם הוראה שאם ההפסד בשנת 2012 יקטן לעומת שנת 2011 ישולם מענק לתובעת בגין הקטנת ההפסד. לשם ההקצנה, נטען כי ככל והתובעת שכנגד הייתה מסיימת את שנת 2012 בהפסד המלמד על שיפור ניכר, התובעת לא הייתה זכאית למאומה על אף שיפור דרמטי זה. זהו סיכון עסקי מסחרי שהתובעת לקחה על עצמה בהסכם. על אותו משקל אין להוסיף להסכם תניות אחרות שהצדדים לא קבעו. רכיב המענק היווה גם תגמול להסכמת התובעת לתשלום נמוך מהרגיל כאשר התובעת האמינה כי ביכולתה להניע מהלך של מעבר לרווח חיובי מרצף הפסדים נמשך שאפיינו את שלוש השנים שלפני ההתקשרות בין הצדדים.

המדובר בהסכם מסחרי בין גופים עסקיים שנחתם לאחר שהתנהל ביניהם משא ומתן. התובעת שכנגד שילמה תשלום שוטף המתאים ליכולותיה ורכיב של תשלום באחוזים מרווח חיובי בלבד, ככל שיהיה כזה, ומבחינתה כאמור המדובר היה בסיכון. בניגוד לתובעת, התובעת שכנגד ידעה טרם ההתקשרות על הגידול הצפוי בהזמנות. אם וככל שיש מקום לפרשנות וחקירת אומד דעת הצדדים (כשאין מקום לכך נוכח לשונו הברורה של ההסכם), הרי אלו היו הנסיבות ואין להוסיף על הקבוע בהסכם. ההסכם מזכה את התובעת במענק ומותנה בקיומו של רווח נקי המנוטרל ממשיכות משפחת הבעלים ונטרול עסקאות שאינן במהלך העסקים הרגיל ואינו קשור למהות העיסוק של התובעת שכנגד.

מכל מקום, נטען כי בין על פי הוראות החוזה ובין על בסיס פרשנות והתחקות אחר אומד דעת הצדדים, התובעת קיימה את התחייבויותיה, ובתוך כך יצרה והשפיעה על מהלכים יוצרי רווח והיוותה את המשתנה המסביר שהביא למפנה בתובעת שכנגד, לרבות בשיפור יעילות ורווחיות. בתוך כך נטען כי התובעת קיימה את עבודות הייעוץ והליווי השוטף כשעבודתה הופסקה על ידי התובעת שכנגד. פעולות אלה היוו את הנדבך העיקרי והמשתנה כאמור אשר הביא להקטנת ההפסד החל מהרבעון הרביעי של שנת 2011 ועד ליצירת רווח בשנת 2012 ולאחריה.

בכדי לשפר את רמת התפוקה ואת האספקה במועדים שנדרשו היה צורך להמריץ את המערכת ולהפעיל יותר את אמצעי הייצור הקיימים, תהליך שהתבצע על ידי שחרור סדרת חסמים באופן מיידי בפעולות שבוצעו על ידי התובעת: (א) תכנוני עבודה פרטניים, שבועיים ותקופתיים שבוצעו לראשונה ואשר הביאו לשיפור ההיערכות לייצור והתיאום בין הגורמים השונים לגבי תכניות הייצור וזימון חומרים; (ב) שליטה יומית מיידית במסגרתה התמסד פורום מפגש בוקר קבוע בהשתתפות כל הגורמים הרלוונטיים לתיאום העבודה ליום השוטף ולמחרת; (ג) טיפול בחסמים שנוצרו במחלקת הרכש ובתוך כך טיפול ממוקד בניהול הרכש הבא לידי ביטוי, בין היתר, בשינוי שיטת העבודה והפעלת כלי שליטה ובקרה שוטפת בהיבט הניהולי; (ד) שחרור חסמים שנבעו מפעילות המחסן בו נמצא כי היו חסרים פריטים ברמה יומיומית. התובעת ציינה כי לצורך כך יזמה נוהל קליטת פריטים למלאי מיידית בעמדה אחת, השלמת פקודות עבודה וקיטים והעברת חשבוניות ותעודות משלוח מיידית להנהלת חשבונות עם ההגעה והקליטה למלאי. כן, נטען כי מנהל המחסן נדרש להשתתף בפורום ייצור יומי נוסף להשתתפותו בפורום הכנת תכנית העבודה; (ה) טיפול בחלקים פסולים במסגרתו נקבע תהליך רישום והקלדה מיידים של החלק הפגום; (ו) יצירת פורומים ובתוך כך יצירת מפגש תפעול יומי, מפגש הנדסה יומי ומפגש תכנית עבודה שבועי; (ז) טיפול בהיבט הניהולי לשחרור חסמים במסגרתו הוחלף מנהל התפעול שלא הצליח לזהות ולפתור חסמים; (ח) טיפול מול מחלקת הכספים במסגרתו נדרש סמנכ"ל הכספים לבנות תקציב מפורט בחתך מגזרי פעילות שהוגדרו על ידי התובעת כשנערכה השוואה בין התקציב לביצועים בפועל למדידת ביצועי המגזרים הנ"ל. כתוצאה ישירה ומיידית מהמהלכים הנ"ל, עלו משמעותית התפוקות החודשיות/רבעוניות של התובעת שכנגד.   

כן, בוצע קיצוץ כח אדם ניהולי בכיר שעלותו לתובעת שכנגד הייתה גבוהה משמעותית ללא קליטת והעסקת מנהלים מחליפים מבחוץ. קיצוץ זה תרם לרווח חיובי לשנת 2012 ו-2013 ובשנים לאחר מכן. התובעת יצרה לתובעת שכנגד תבנית יכולת עבודה חסכנית שהקטינה עלות במיליוני ש"ח ברציפות ולאורך זמן ואפשרות הגעה לרווח מנקודת איזון נמוכה יותר מזו שמקודם.

זמן מה לאחר תחילת עבודת התובעת החל גם טיפול בענייני IT – בדיקת מצב קיים, אפיון לנדרש ולאחר מכן אמור היה להיערך שלב בחירת תוכנות מתאימות או שדרוג לתוכנות שקיימות בארגון. לצורך כך, נשכרו שירותיה של גב' לנה לבני (להלן: לבני) בעלת תואר שני בהנדסה וניסיון רב באפיון תהליכים ארגוניים והיא החלה את עבודתה בחודש 11/2011.

נתוני הדו"חות הכספיים של התובעת שכנגד לשנים 2012 ו-2013 והשוואתם לשנים 2009 ו-2010 כמו גם עדויותיהם של המומחים החשבונאיים של שני הצדדים – מלמדים שכתוצאה מהמהלכים שביצעה התובעת – עברה התובעת שכנגד מהפסדים במשך שנים לרווח.  

כן, נטען כי מהמסמכים שהציגה התובעת שכנגד עצמה עולה כי היא מכירה בתרומת התובעת כאשר הטענה להפרת ההסכם הועלתה לראשונה רק לאחר שהתקבלה דרישת התובעת מיום 24/1/13 לקבלת המאזנים. טענות התובעת שכנגד בדיעבד מצביעות על חוסר תום לב מובהק מצידה, והינן בבחינת עדות כבושה. אם התובעת שכנגד סברה שהתובעת נכשלה בעבודתה והפרה את ההסכם, היה עליה לפעול לביטול ההסכם תוך זמן סביר על פי סעיף 20 לחוק החוזים. באם סברה התובעת שכנגד כי השירותים אינם ניתנים לה על פי המוסכם, היה עליה ליתן הודעה "בנקודת ההחלטה" שנקבעה בהסכם או לאחר מכן לאפשר לתובעת לתקן את הפגם הנטען על פי סעיף 3א לחוק חוזה קבלנות ובפרט כשההסכם צפה שני שלבים והמשך עבודה למשך שנה נוספת. לא הוכח כל קיומה של סטגנציה נטענת. אמנם מנהל התובעת הודה כי חלק מסעיפי התכנית טרם בוצעו, אולם ברובם המוחלט בוצעו מהלכים משמעותיים על פי הצרכים המיידים וקצב ההתקדמות המתאים.    

חברת אביב נכנסה לתמונה בחודשים 3-4/2013 כ-11 חודשים לאחר התובעת כאשר התובעת שכנגד הייתה במצב כלכלי שונה לחלוטין ממצבה כשהתובעת החלה לעבוד. לחוות הדעת של עובדי אביב אין כל רלוונטיות וזאת מאחר ועובדיה לא התייחסו לשירותים שניתנו על ידי התובעת או למצבה הקשה של התובעת שכנגד טרם תחילת עבודת התובעת.

לעניין התביעה שכנגד נטען כי המדובר בתביעה ש"נולדה" על מנת ליצור לחץ בלתי הוגן. עד הגשתה של התביעה שכנגד לא הועלתה כל דרישה להשבת סכום כלשהו ששולם. העבודה נעשתה במקום מושבה של התובעת שכנגד והתשלומים בוצעו כנגד חשבוניות מס על ידי התובעת כישות משפטית המאוגדת כחברה. בעוד שהוכח כי פעולות התובעת הקטינו הוצאות לאורך זמן – שיפרו נקודות איזון, הגדילו יכולת ייצור ואספקה במועד והיוו, פעולות שהניבו רווח של מיליוני ₪ בשנים 2012 ו-2013 – לא הוצגה כל ראיה המצביעה על נזק שנגרם לתובעת שכנגד וזאת מהטעם הפשוט לפיו הפעולות שבוצעו היטיבו עימה.  

תמצית טענות התובעת שכנגד:

התובעת שכנגד טוענת מן העבר השני כי כוונתה במועד ההתקשרות עם התובעת הייתה שהאחרונה תנהיג ותקדם תעדי התייעלות ובכלל זה תטמיע מערכת נוהלי ושיטות עבודה חדשים חוצי ארגון, תיקון ושיפור של התנהלות שגויה וייעול של תהליכי העבודה והתרבות הארגונית בכל אחת ואחת ממחלקותיו של מפעל התובעת שכנגד. מהלך זה היה אמור לקדם את התובעת שכנגד ולהביא באופן מצטבר לשיפור התפעול השוטף של המפעל ולשיפור הרווחיות.

התובעת שכנגד שבה וחזרה בסיכומיה הסופיים כי אמנם בעקבות המשבר העולמי שחל בשנת 2008 פחתו באופן דרסטי כמות ההזמנות שקיבלה מלקחותיה באופן שהשפיע במישרין על הכנסותיה, אולם בשום שלב היא לא הייתה בסכנה קיומית. כך, על-פי מדד היחס השוטף אשר הוצג על ידי מומחה התובעת שכנגד (מדד לפיו כאשר חלוקת הרכוש השוטף בהוצאות השוטפות גבוהה מ-1 מצבה של החברה טוב והיא תוכל לשרוד משברים) – מצבה היה טוב ביחס לשנים 2009-2011. בהקשר זה נטען כי יש לדחות את תחשיב התובעת השגוי שהוצג ובתוך כך לדחות את הניסיון חסר תום הלב לקשור בין שעבוד נכס של התובעת שכנגד אשר נועד למימון פעילות אחרת שלה (הקמת חברה המדפיסה על זכוכית).

כן, נטען כי העובדה שהתובעת שכנגד ידעה על הקפיצה בצבר ההזמנות של 7-9/2011 עוד טרם ההתקשרות, היינו כי מחזור המכירות שלה עומד לעלות כשעדיין היא בחרה להתקשר עם התובעת – מוכיחה כי התובעת שכנגד ידעה שבמועד ההתקשרות היא אינה ניצבת בפני סכנה קיומית אלא שלנוכח המשך הגידול בהזמנות הלקוחות והצפי להגדלת המחזור והייצור – היא נזקקה לשירותי התייעלות על מנת לעמוד במועדי האספקה.

כפי שהסתבר לתובעת שכנגד בדיעבד, לתובעת ולמנהלה לא היו את הכישורים המתאימים למתן ייעוץ בקידום צעדי התייעלות והם נעדרו ניסיון של ממש במתן שירותים שכאלה. פרץ אמנם שימש בעברו כמנהל/מנכ"ל במספר חברות, אולם תפקידו לא כלל חילוץ כזה או אחר ממשברים, כאשר החל משנת 2003 ועד להתקשרות בין הצדדים בחודש 9/2011, פרץ לא ביצע כל תפקיד ניהולי במפעל תעשייתי, קל וחומר חילוץ חברה ממשבר.

פרץ הפר את התחייבויותיו על פי ההסכם, כאשר הכשלים והמחדלים שלו, נלמדים, בין היתר, ממכתב הסיכום של פרץ עצמו מחודש 5/2012, המלמד כי רוב רובן של הפעולות המוזכרות בו לא בוצעו אף לאחר 8 חודשי פעילות. בתוך כך נטען כי פרץ אישר באותו מסמך שפעולות רבות טרם יושמו ו/או טרם בוצעו ו/או טרם הושלמו ו/או כי נדרש לבצע פעולה עתידית כלשהי לשם יישומן וכו'.

התוצרים היחידים שהשיגה התובעת לאחר כשמונה חודשי העבודה שלה מסתכמים בבאים: דו"ח מעקב דרישות רכש אשר אינו בשימוש; נוהל מחסן שולי אשר אינו מיושם ואינו ברור; דו"ח רווח והפסד שחתך למגזרים כאשר ניתוח שכזה בוצע אף לפני תקופת ההתקשרות עם התובעת; תכנית עבודה לייצור אשר נותרה כ"תוכנית על הנייר" שלא הוזנה למערכת המחשוב ואינה נותנת פיתרון לתכנון ייצור; תרשים פעילות חברה לתמחור שנערכה ברמת מאקרו ללא ירידה לפרטים ומבלי שהוצעו כללים ליישומו. בהקשר זה נטען כי היומן אשר טען פרץ כי ניהל ובו פירט לכאורה את פעולותיו, לא גולה ולא בכדי מסמך זה לא הוגש על ידו.

דוגמא משמעותי ביותר לכישלונו של פרץ במתן שירותי ההתייעלות ולכך שכוונת הצדדים הייתה לטפל בו זמנית ובמקביל בכל הנושאים, באה לידי ביטוי בטיפול במידע ובמערכות המידע – "הלב הפועם" של כל מפעל. פרץ הבהיר בסמוך לאחר ההתקשרות שיש לחלק את התהליך לשני שלבים וכן כי יש להיעזר בעניין זה בשירותיה של גב' לבני. והנה, למרות שהתובעת שכנגד שילמה לפרץ את שכר עבודתה של גב' לבני (191 שעות), לא רק ששלב א' לא הושלם, אלא שלמעט תרשים זרימה בודד של תהליך תמחור, לא הוכנו תרשימי זרימה מפורטים של כל תהליכי העבודה והארגון בחברה (כדוגמת רכש, מחסן/קליטה, הרכבה, הנדסה, שיווק, ועוד) ולא הוגדרו כללי עבודה נדרשים וחוצי ארגון.

הגורם הדומיננטי אשר הביא לשיפור הרווחיות של התובעת שכנגד בסוף שנת 2011 ותחילת שנת 2012 – הינו הגידול בהיקף ההזמנות שהחל בשנת 2010 ונמשך עד שנת 2012 מה שהביא לגידול המחזור. לטענת התובעת שכנגד, הרווח נוצר כאשר חברה מגדילה את מחזור מכירותיה מעל נקודת האיזון שלה ללא הגדלת ההוצאות הקבועות. במקרה דנן, מרבית עלות השכר של התובעת שכנגד היא קבועה שכן מספר העובדים במרבית המחלקות נותר יציב – גם כשהמחזור קטן. בהקשר זה נטען כי בניגוד לטענתו של פרץ, לא הייתה לתובעת כל מגבלת ייצור למעט מגבלה הנובעת מהיקף ההזמנות.

כן, נטען כי מעבר לזאת שפרץ לא קידם כל תהליך התייעלות חיובי בחברה, הוא פגע במחלקת התפ"י של התובעת שכנגד, ובין היתר, בכך ששכנע את גרא למנות את בנו כסמנכ"ל תפעול, על אף שלא היו לאחרון כישורים לצורך כך. זאת בעוד שמנגד מנהל התובעת שכנע את גרא שלא להחליף איש תפ"י אחר שהתפטר. התוצאות ההרסניות של מהלך זה לא איחרו לבוא והן תרמו לסטגנציה במפעל. בנוסף, נטען כי במקום שפרץ יפעל לקיום התחייבויותיו לייעל את עבודות התובעת שכנגד כמפורט בהסכם ההתקשרות, הוא פעל באופן אגרסיבי לקיצוץ בכח אדם והביא להטלת משמעת חומרה על העובדים ומנהלי מחלקות, מה שהביא ליצירת תחושת חוסר שביעות רצון ואנטגוניזם כנגדו בקרב עובדים אלה. כפועל יוצא מכך, החל מראשית שנת 2012 ובמהלך חודשים 3-4/2012, איבד פרץ את אמונם של העובדים והמנהלים ואת נכונותם לשתף עימו פעולה. פעולות אלה של פרץ שיפרו מטבע הדברים באופן מלאכותי את מצבה התזרימי של התובעת שכנגד, אולם החמירו את הבעיות בטווח הארוך ומנעו מהתובעת שכנגד לממש את הפוטנציאל שלה ולפעול באופן יעיל בשל המחסור בכוח אדם מיומן. בנוסף, בעקבות פעולותיו של פרץ חל שינוי לרעה ביעילות צריכת החומרים מתוך עלות המכר, ולא ניתן ללמוד דבר על התייעלות מוכחשת כלשהי שמקורה בשימוש בכח האדם בחברה.

לאחר שגרא בחן במהלך חודש 4/2012 את השירותים שניתנו לו על ידי פרץ, התגבשה אצלו ההבנה כי האחרון מפר למעשה את ההסכם, ובתוך כך לגיבוש המסקנה כי בחלוף כחצי שנה של מתן שירות – במהלכם קיבל פרץ תשלום חודשי בסך של 24,000 ₪ מדי חודש – הוא לא קידם כלל את התרבות הארגונית של התובעת שכנגד, לא הפיק תוצרים, לא הטמיעו בחברה שיטות ונהלי עבודה חוצי ארגון ולא הכין תכנית עבודה לטיוב וייצוב פעילות החברה. לטענת התובעת שכנגד פרץ, היה מודע לכישלונו ולהעדר הכישורים המתאימים למתן השירות לו התחייב ולכך שהפר את ההסכם בין הצדדים – הן בפן האובייקטיבי והן בפן הסובייקטיבי. על רקע זאת, גרא הסכים לקבל את הצעתו של פרץ לאור כישלונו, לסיים את ההתקשרות בין הצדדים כבר בחודש 5/2012 כאשר כל צד הולך לדרכו.

לטענת התובעת שכנגד, על רקע הפרות אלה של התובעת ופרץ המהוות הפרות יסודיות, על התובעת ופרץ להשיב לידי התובעת שכנגד (אם כהשבה בעין ואם כפיצוי בגין נזקיה של התובעת שכנגד) את שקיבלו מכח ההסכם המסתכם בסך של 286,152 ₪. מאידך, יש לדחות את טענותיו של פרץ על הסף, לאור הפרתו היסודית את ההסכם ולרבות אספקת השירותים עליהם התחייב המשתיקים אותו אף מדרישה לאכוף את ההסכם. בנוסף, פרץ אף לא עמד בנטל להוכיח את דרישתו לקבלת אחוז מהרווחים ובתוך כך כי מעשיו או מחדליו במסגרת השירותים שסיפק, ייצרו רווח כלשהו לטובת התובעת שכנגד.

ג. דיון והכרעה:

כפי שצוין בפרק הרקע לעיל, עניינו של פסק דין הינו בהכרעה הסופית של תביעת התובעת לאחר שהתקבל כאמור רכיב התביעה למתן חשבונות. לאחר מתן החשבונות הוגש כאמור כתב תביעה מתוקן במסגרתו עתרה התובעת כאמור לסך כולל של 834,441 ₪ (שמקורו כאמור בזכאות הנטענת למחצית התמורה המינימלית (16,000 ש"ח) בגין 10 חודשים של שלב ב' סך כולל של 96,185 ₪ וכן סך של 738,256 ₪ שמקורו בזכאות למענקי הצלחה לשנת 2012 (473,980 ₪ בתוספת מע"מ) ולשנת 2013 (157,008 ₪ בתוספת מע"מ). כן, יש להכריע במסגרת פסק דין סופי זה בתביעת התובעת שכנגד אשר עתרה להשבת מלוא הסכום אשר שילמה לידי התובעת במהלך תקופת ההתקשרות סך של 286,152 ₪, וזאת על רקע הטענה להפרה יסודית של ההסכם מצד התובעת ופרץ.

אקדים את המאוחר ואציין כבר עתה כי לאחר עיון ובחינה של מכלול חומר הראיות אשר הונח בפניי, ולרבות הראיות המשלימות שהוגשו ונשמעו לאחר החלטתי במתן החשבונות, נחה דעתי כי דין שתי התביעות שבפניי, להידחות במלואן.

ההתקשרות בין הצדדים מבוססת כאמור על ההסכם מיום 11/9/11 כאשר קדם לו כאמור אפיון ואבחון אשר נערך כחודש קודם לכן על ידי התובעת על מנת לספק תמונת מצב רלוונטית של עסקה של התובעת שכנגד. תחת הכותרת "מטרות העבודה" שנכלל באפיון האמור, צוינו מלבד "לימוד החברה ופעילותה" גם אבחון של תחומי העוצמה והחולשה ובחינת תנאים לפוטנציאל הצלחה כלכלית והתוויית דרך למימוש הפוטנציאל. כן, כלל האבחון "משמעויות" שונות על בסיס המצב הפיננסי ביחס לתקופת העבר שנסקרה. במסגרת הפרק "התוויית דרך למימוש התוכנית" צוין באשר לטיפול במידע ובמערכות המידע "מסגרת זמן" לעריכת תרשימים (כחודשיים); בחירה והתאמה (כשלושה חודשים) והתקנה, הטמעה והרצה (3 עד 6 חודשים).

אזכיר כי במסגרת סעיף 5.4 להסכם בין הצדדים נקבע כי התובעת תהיה זכאית ל" מענק הצלחה" מהרווח החיובי לפני מס, כאשר שיעור מענק זה נקבע בסעיפים 5.4.1 -5.4.3 (10%, 14% ו-20%) על-פי מדרגות רווח שונות שנקבעו בהתאמה. בסעיף 5.4.3 נקבע כי המענק יינתן החל משנת 2012 ועד 12 חודשים לאחר מועד סיום ההתקשרות. כן, נקבע כי באם יופסק הליווי בתקופת ההתחייבות, ביוזמת התובעת יחושב מענק ההצלחה עד לשלב הפסקת העבודה.

עיון בתיעוד המעוגן בכתובים אודות השתלשלות העניינים במהלך תקופת ההתקשרות בין הצדדים שראשיתה בסמוך לאחר החתימה על ההסכם, מעלה את הבאים:

במסגרת "עדכון שוטף" שנערך ביום 14/9/11 ערך פרץ מסמך שכותרתו "עדכון שוטף" הנושא את המועד האמור. בפתח המסמך צוין כי "החל מהלך לימוד מעמיק של התחומים השונים" ומתוכו בחינה לשני נושאים הבאים: האחד - "איתור הפרמטרים השונים אותם יש למדוד, ולבקר ולקדם". השני – "איתור תהליכי עומק, חוצי ארגון".

בהמשך צוין כי הנושאים שלעיל נעשים "תוך כדי תנועה" כאשר פורטו תחת כל אחד משלושה בעלי תפקידים שונים בתובעת שכנגד (עמינדב, חי וישי) "שיעורי בית" להכנה מיידית או בניית תשתית מוקדמת, כפי שניתנו לכל אחד מהם בהתאם לתחום עליו הוא ממונה.

ביום 6/10/11 נערך על ידי התובעת מסמך נוסף שכותרתו "תאור ואפיון למחשוב" בו צוין כי "בהמשך ובמקביל לפעילות שיפור התהליכים וההתייעלות בחברה, נדרש לשפר מחדש את מערך המחשוב, כדי שיענה באופן מתאים לצרכי החברה". בהמשך צוינו שני שלבים ב"תהליך המובנה" שיש לבצע: בשלב א' נכללו, בניית תרשימי זרימה מפורטים של כל תהליכי העבודה ותיאורם במצבם הנוכחי; הגדרת כללי עבודה נדרשים וחוצי ארגון ש על בסיסם הוא יפעל; בניית תרשימי זרימה למצב רצוי על בסיס המשימות, הצרכים הכלים והכללים שלעיל. בשלב ב' נכללו, בחינת חבילות תוכנה זמינות בשוק והתאמתן לצרכים שאופיינו ולמסגרות התקציב האפשריות; בחירת חבילת התוכנה המועדפת (החלטת הנהלת החברה); התאמת תרשימי הזרימה הרצויים לתוכנה ושמירה על מקסימום שימוש בחלקים הגנריים של התוכנה; תכנות והטמעה וליווי.

כן ציין פרץ במסמך האמור כי לביצוע שלב א' הוא מציע את גב' לבני לאור השכלתה וניסיונה הרלוונטי. שלב א' של הפרויקט הוערך בכ-140 שעות כשתחילת הפעילות האפשרית – לקראת סוף חודש 10/2011. עלות שעת עבודה נקבעה על סך 235 ₪ (בתוספת מע"מ).

כעולה מנספח ח' לתצהירו של גרא, ביום 1/1/12 פנה אליו מנכ"ל של אחד מלקוחות התובעת (מר עופר סלע) באשר לציפיותיו מפגישה שהייתה אמורה להתקיים ביום שלמחרת ושעניינה בהזמנות שונות (בפועל ובקנה) שאמורות להיות מסופקות אל החברה שלו (סקאנמסטר). המנכ"ל הבהיר כי לתוצאות הדיון המיועד "משמעויות רבות" לגבי הפעילות של סקאנמסטר ובתוך כך הוא דרש כי יינתנו לו, בין היתר, מועדי אספקה סופיים לשתי מערכות; תכניות עבודה המגבות 5 הזמנות חדשות ונקיטת פעולות לצורך עמידה בזמנים על מנת למנוע הישנותן של דחיות שחלו בעבר, הודגש כי המזמינה צריכה לצאת מהפגישה מחר בידיעה מבוססת שהתובעת שכנגד מסוגלת לעמוד במשימה. כן, צוין באותה פניה כי המזמינה לא תהיה מסוגלת להמשיך לעמוד בדחיות שחוותה "בחודשים האחרונים ומפתיעות אותנו שוב", בין היתר, לאור ההשלכות הכספיות.

ביום 23/1/12 ערך פרץ מסמך אפיון נוסף שכותרתו "העברת פריטים ממחסן 600 למחסן 200". במסמך פורטו, בין היתר, תהליכי ההעברה כשצוינו שמות של עובדים שונים אשר יהיו אחראים על השלבים השונים.

ביום 28/1/12 פנה גרא לפרץ (ולבנו) בתכתובת מייל שכותרתה "השתעבדות לאיתור נתונים ובניית תמחיר", במסגרתה הלין בפני פרץ, בין היתר, כי חלק ניכר מזמנו שלו ושל בנו "מושקע בחציבת נתונים כדי לקבוע מחיר למכונות" כאשר שניהם "טובעים" בסגירת פערים שלא בטוח שתורמים משהו לתשתית. גרא ציין כי צריך למצוא דרך על מנת "שלא נטבע" בתמיכה בפעילות של אחרים ושצריך לחשוב איך פועלים מידית לכך שיסופקו להם נתונים מעובדים שניתן לסמוך על איכותם וכן "איך הצוות נותן את התפוקות מידית – עיבוד נתוני רכש, איסוף ושימור נתונים במערכת".

ביום 8/2/12 ערך פרץ מסמך שכותרתו "תכנית עסקית" אשר הוכנה לצורך פנייה לקרן לעסקים בינונים לצורך קבלת הלוואה. המסמך כלל, בין היתר, סקירה של ההתפתחות העסקית של התובעת שכנגד, מוצריה, שווקי היעד ועוד. באשר להלוואה צוין כי גובהה המבוקש הינו 4.8 מיליון ₪ (מתוכם 1.3 מיליון ₪ לצורך פירעון של הלוואה קודמת). תפעול שוטף צוין כאחת ממטרות השימוש בכספי הלוואה (בנוסף להרחבת ופיתוח העסק), כאשר לצד זאת צוין הכספים מיועדים בעיקרם להתמודדות עם הצפי לעיכובים בחלק ממועד האספקות של הזמנות קיימות שינבעו ונובעות מהתחזיות המאקרו כלכליות לשנת 2012. כן, הוזכר בתכנית האמורה כי לטובת החברה גויס פרץ כיו"ר פעיל שתפקידו להעביר את החברה לפסים של רווחיות. בנוסף, צוין שלתובעת שכנגד אין היסטוריה של חריגה ממסגרת אשראי או אובליגו "אפילו ליום בודד" וכן כי החברה "יודעת לשרת חוב" ובכל ההיסטוריה שלה שולמו כל התחייבויותיה בזמן.

לצורך השלמת התמונה יצוין כי ביום 1/3/12 נדחתה בקשת התובעת שכנגד להלוואה.

ביום 21/4/12 פנה גרא אל פרץ בתכתובת מייל שכותרתה "תכנון תהליך התווית דרך שלב ב'". גרא בקש להפנות את תשומת ליבו של פרץ לכך שבהערכת ביניים ניתן לומר שחלק מסעיפי התכנית (תהליך האבחון מחודש 8/2011) "טרם בוצעו". בתוך כך ציין כי "מתקנים תוך כדי תנועה או טיפול בנושאים הפרטניים תוך כדי התקדמות כפי שאתה חוזר ואומר אינו סותר את העובדה שצריך לתכנן את התנועה בדרך הנכונה ולכוון הנכון". גרא ציין בנוסף כי "אין ספק שבשלושת החודשים הראשונים היה שינוי משמעותי (מורגש ומוכח) כמו שללא ספק כיום אנחנו בסטגנציה ואולי בנסיגה (הרגשה חוצה ארגון)". גרא הוסיף כי "לא ניתן להמשיך ולפעול ללא תכנית מוגדרת, ללא אבני דרך וללא מדדים ברורים לבחינת הישגים אל מול יעדים".

בתשובתו של פרץ לפניה האמורה של גרא מיום 22/4/12, הודה האחרון כי לאחר שעבר על תהליך האבחון מחודש 8/2011 "אכן חלק מהסעיפים טרם הושלמו". עם זאת, ביקש פרץ לציין שברובם המוחלט בוצעו מהלכים משמעותיים "בחלקם רבים יותר ובחלקם פחות" על פי הצרכים המיידים וקצב ההתקדמות וההטמעה המתאימים לארגון. פרץ הדגיש כי "זהו העת לסכם את שלב הביניים ולהציג דרך, יעדים ומסגרת תכנית להמשך". בתוך כך ציין פרץ כי בימים הקרובים הוא יסכם את התקופה והפעילות ויציג מסגרת פעילות להמשך.

בפנייה נוספת של גרא אל פרץ ביום 29/4/12, הוא ביקש לשתף את האחרון בכך שהוא "מנסה שעות לתמחר מכונות ללקוחות הקיימים" ובתוך כך הלין שעדיין לא הגיע למצב ש"בלחיצת כפתור" הוא יוכל לקבל את עלות המכונה וביקש את דעתו של פרץ לגבי מה נדרש ומתי "נוכל לסכם את הנושא". גרא פירט באותה פניה את התרכזותו בנושאים שונים במטרה להפחית באופן משמעותי את העומס מכל המחלקות, וציין כי כדי "שנפעל בתאום הראה לך את העקרונות שהכתבתי לבניית עץ המוצר ולעבודות עיתוד המלאי, הרכש, המחסן והיצור". כן, ציין גרא כי לטובת טיוב בסיס הנתונים ושינוי כללי העבודה הוא ישמח לקבל את מה שביצעה גב' לבני בשלב א' של העבודה.

בתשובתו של פרץ למחרת היום צוין כי הוא מכין את הסיכום והתכנית להמשך כפי שציין בהודעת המייל הקודמת. בהקשר לשיתופו של גרא עם הנושאים בהם האחרון פירט כי הוא עוסק, ציין גרא כי הוא נזכר במשפט "בבית שריפה ומתעסקים ברקמה שעל כיסוי המיטה". בתוך כך ציין כי הוא מקווה "שקידום פרטים כאלה ואחרים יהיה על בסיס הצלחת החברה בפעילותה השוטפת ולא להיפך, פרטים מבריקים והחברה...".

בתשובתו של גרא לפרץ שנשלחה שעות ספורות לאחר מכן, הבהיר האחרון כי הוא מכיר היטב את פעילות המפעל ובטוח שיש לטפל בתשתית ויחד עם זאת ציין כי "שבלי לחסל את מקורות האש לא נכבה את הדליקה". כן, הלין גרא על כך שלא ברור לו איך מנהלים תהליך ללא תכנית ועל כן ביקש את התייחסותו לתשעה נושאים שונים, וביניהם: טיפול במידע ובמערכות המידע; קביעת שיטות עבודה פשוטות וברורות באולם במטרה להשיג יעילות בייצור ומינימום זמן רצפה; סיום סוגיית עלות המכונות והכנסה למערכת וקביעת לוח זמנים לתהליכים אלה ואחרים.

גרא ציין בנוסף כי עם כל ההערכה לניסיון ולידע הוא "לא מבין את התהליך/תכנית" ויש בקרבו תחושה של חוסר שליטה בתהליך לאור העובדה שפרק שלם בשלב א' שאמור היה להיות תשתית להמשך תהליך מסודר עדיין לא התקבל; בניית תרשימי זרימה מפורטים של כל תהליכי העבודה החברה ותיאורם במצבם הנוכחי; הגדרת כללי עבודה נדרשים וחוצי ארגון שעל בסיסם הארגון יפעל; בניית תרשימי זרימה למצב רצוי על בסיס המשימות, הצרכים הכלים והכללים שלעיל .

במהלך חודש 5/2012 ערך פרץ את הסיכום החלקי של המהלך שבוצע בתובעת שכנגד עד לאותה נקודת זמן. במסמך עמד פרץ, בין היתר, על עקרונות הפעילות כפי שסוכמו בין הצדדים בתחילת הדרך וההתמקדות הייתה בעיקר בעקרונות חוצי הארגון בפעילות השוטפת: צמצום מלאי ביניים בתהליך; פעילות גנרית דרך מערכת המידע המרכזית; בקרה מובנית של פעולות בנתיב הקריטי; חלוקת עבודה לפי התמחות; תכנון עבודה על גבי ציר הזמן; מפגשים ייעודיים קבועים ודו"חות כספיים ניהוליים.

במסגרת הסיכום, של אותו מסמך צוין כי בתהליך קיומי ורב מימדי כפי שתואר בחלקו, אך טבעי הוא שלאחר "ההתלהבות הראשונית" יתעוררו התנגדויות וזהו השלב שנדרשים כל הנוגעים בדבר והאחראים לנהל את ההתנגדויות. כן, צוין כי המהלך המעמיק כפי שפורט לצד התחומים שצוינו, תרם במידה בולטת לשינוי חיובי של התרבות הארגונית, כמו גם בתרומה ברורה וחד משמעית לביצועים ולתוצאות. פרץ ציין כי נדרשים עוד שיפורים רבים ופעילויות רבות אך גם הביצועים השוטפים וגם התוצאות שנראות בדו"חות הכספיים מצביעות על כיוון נכון.

ביום 31/5/12 פנה פרץ אל גרא במכתב שכותרתו: "סיום ליווי שוטף בחברה" . מהפתיח של המסמך עולה כי פנייה זו של פרץ נערכה בהמשך לפגישה שהתקיימה בין השניים בסמוך למועד שליחת המסמך האמור. פרץ ציין במכתב הסיום, בין היתר, כי "לאחר מעט יותר משני רבעונים מלאים נראה, שכתוצאה מהניהול והתהליכים שהובלתי ביחד עם עובדי החברה ומנהליה, החברה התרחקה מאזור הסכנה הקיומית המיידית ומציגה מגמת יציבות והתקדמות". פרץ ציין בנוסף כי על בסיס היכרותו עם החברה הליווי עדיין נחוץ וחיוני להצלחתה והתקדמותה כשעם זאת "חלק מבעלי החברה סוברים אחרת", כש"העדר שיתוף פעולה והזדהות מלאה של הבעלים עלולים להקרין בדרך כל שהיא גם על בעלי תפקידים אחרים בארגון ואפקטיביות הליווי האמור נפגמת מאוד". פרץ ציין כי הליווי מסתיים במועד האמור (מועד עריכת המכתב).

ביום 24/1/13 כשישה חודשים לאחר מכתב הסיום האמור פנה פרץ אל התובעת שכנגד אודות מענק ההצלחה של שנת 2012, ובתוך כך ביקש את תשלום המענק וכן מסמכים רלוונטיים שיש בהם ללמד על דרך חישובו.

במכתב התשובה של התובעת שכנגד באמצעות בא כוחה מיום 3/3/13 בקשה התובעת שכנגד לדחות את הדרישות בעניין המענק, ובתוך כך נטען כי הן הועלו תוך התעלמות מוחלטת ממהות התחייבויותיו של פרץ אותן לא קיים ואשר הביאו להחלטה על סיום ההתקשרות.

לא בכדי בחרתי לפרט את השתלשלות האירועים הרלוונטיים בתקופת ההתקשרות בין הצדדים אשר כאמור החלה עם החתימה על ההסכם מיום 11/9/11 (לו אזכיר כי קדם תהליך אפיון ואבחון) ועד לסוף חודש 5/2012 עת הגיעה ההתקשרות אל סיומה. זאת מאחר והנני סבורה כי יש בניתוח והתחקות אחר התנהלות הצדדים בזמן אמת כדי לגבש את המסקנות הצריכות אשר יסייעו להכרעת המחלוקות בין הצדדים.

המסקנה הראשונה אליה אני מגיעה הינה כי אין לראות את התובעת שכנגד כמי שהתנהלה "בחוסר תום לב מובהק" בתקופת ההתקשרות אשר יש בו להצדיק היענות לסעד הכספי הראשון המבוקש על ידי התובעת בכתב תביעתה המתוקן ושעניינו כאמור בזכאות נטענת למחצית התמורה המינימלית (16,000 ש"ח) בגין 10 חודשים של שלב ב'.

גם אם אקבל את נקודת המוצא של פרץ לפיה מי שביקש ליזום בסופו של יום את הפסקת ההתקשרות הינו גרא, לא ניתן לומר כי בקשה זו של גרא נפלה על התובעת כ'רעם ביום בהיר'. התובעת הייתה מודעת להשגות של התובעת שכנגד בזמן אמת אודות הספקו ועמידתו של פרץ ביעדים שונים כאשר הצטברותם הם שיצרו לבסוף משבר אמון בין הצדדים אשר הביא לפגישה בין גרא לפרץ כשבהמשך לה כאמור ערך האחרון את מכתב "סיום הליווי השוטף בחברה" כשבמועד עריכתו היה למעשה המועד האחרון בהתקשרות שבין הצדדים. פרץ אמנם מציין במכתבו האמור כי נראה שכתוצאה מהניהול והתהליכים שהוביל ביחד עם עובדי התובעת שכנגד ומנהליה התפתחה מגמת יציבות והתקדמות, אולם מהמשך דבריו באותו מסמך ניכר כי גם הוא מבין שנוכח משבר האמון (ולא רק מבחינת גרא) שנוצר לא ניתן להמשיך ולכפות בכח את ההתקשרות המוסכמת. הבנה זו היא כה עמוקה מצדו של פרץ עד כי הוא בעצמו מציע "כמחווה של רצון טוב" לוותר על תשלום כספי (90,000 ₪) שנטען כי התובעת שכנגד חבה לו.

באם הייתי סבורה כי הנסיבות אשר הביאו להפסקת ההתקשרות נעוצות כל כולן בהתנהלות של גרא או של בעלי תפקידים אחרים בתובעת שכנגד אשר נגועה בשיקולים לא עניינים, הרי שהיה מקום לשקול בחיוב היעתרות לרכיב שזה של התביעה אודות כיבוד ההתחייבות לתשלום השוטף. ואולם, כפי שנוכחתי מהשתלשלות העניינים בזמן אמת כפי שתוארה לעיל, למשבר אמון זה אשר הביא בסופו של יום להפסקת ההתקשרות תרמה לא מעט התנהלותו של פרץ עצמו, אשר הודה לא אחת, כדוגמת זו שבתשובתו מיום 22/4/12 (למעלה משבעה חודשים לאחר תחילת ההתקשרות) – כי אכן חלק מהסעיפים של תהליך האבחון שנערך כאמור עוד בחודש 8/2011 טרם הושלמו.

פועל יוצא של האמור; הנסיבות אשר הביאו להפסקת ההתקשרות בין הצדדים בסוף חודש 5/2011 – בחלוף חודשיים בלבד מתחילת שלב ב' של תקופת ההעסקה שנקבעה בהסכם – אינן מצדיקות היעתרות לתשלום כלשהו בגין יתרת התקופה שנותרה (10 חודשים) עד לסיום שלב זה של ההתקשרות.

בכל הקשור לסעד הכספי העיקרי שנתבע – מענק ההצלחה ביחס לשנים 2012 ו-2013 - הרי שהמסקנה הצריכה בעניינו של סעד זה הינה כי לא הוכחה זכאותה של התובעת לסעד זה. ראשית, יש להבהיר כי בשים לב להוראות סעיף 5.4.3 להסכם בין הצדדים הקובע כי "המענק יינתן החל משנת 2012 ועד 12 חודשים לאחר מועד סיום ההתקשרות" ולאור הנסיבות אשר הביאו לסיום ההתקשרות בין הצדדים ביום 31/5/12 כאמור, הרי שתקופת החישוב של המענק יכולה להיות מחושבת לכל היותר עד ליום 31/5/13. עיון באופן חישוב המענק על ידי התובעת בכתב תביעתה המתוקן מעלה כי ביחס לשנת 2013 בוצע החישוב אכן על פי החלק היחסי של 5/12 מהתוצאות השנתיות של אותה שנה.

לגופה של זכאות; גם אם בהסכם בין הצדדים אכן לא נכללו הוראות או תניות באשר לתשלום המענק האמור, ברי כי על מנת שהתובעת תהיה זכאית למענק זה, יהא עליה להראות קיומה של השפעה (ישירה או עקיפה) בין אי אלו מתוצרי תהליך הליווי בתקופת ההתקשרות על הרווח של התובעת שכנגד ביחס לשנת 2012 ולחלק היחסי הרלוונטי של שנת 2013.

לא מצאתי כי עלה בידי התובעת להוכיח השפעה שכזאת במידת הראיה הנדרשת; בכל הקשור לכימותם של התוצרים שנערכו על ידי פרץ ושמצאו עיגון בכתובים, הרי שהתובעת לא הצליחה להראות כי מעבר לתוצרים שפורטו במסגרת סעיפים 6.1 ו-6.2 לתצהירו הראשון של גיא עירון (שהוגש ביום 7/10/14), כי יש באמתחתה תוצרים כתובים נוספים שנערכו וסופקו לתובעת שכנגד . פרץ נשאל לא אחת בחקירתו הנגדית אודות תוצרים נוספים, ומהמענה שניתן עולה כי אין בידיו תוצרים נוספים. כך, באשר לסעיף 2 להסכם ההתקשרות בו פורטו המשימות, התקשה פרץ בהפניה לתוצר קונקרטי מבלי שסיפק הסבר המניח את הדעת לכך (ר' ע' 18 שו' 8-18; ע' 19 שו' 2-3 לפרו'). בהמשך סיפק פרץ אמנם הסבר להעדר התיעוד הכתוב של התוצרים על רקע היותה של התובעת שכנגד ב"איום קיומי ומשבר עמוק" שחייבו ביצוע "פעולות הצלה" והנחיות מידיות (ר' ע' 19 שו' 28-31; ע' 20 שו' 1-10 לפרו'), אולם קשה לקבל את דלוּת התוצרים בכתב; הן לנוכח עבודת ההכנה וההיכרות של פרץ עם התובעת שכנגד ושמצאה ביטוייה כאמור במסמך האפיון והאבחון שנערך עוד בחודש 8/2011 והן לנוכח המשך הדלוּת בתוצרים, אף לאחר סיומו של שלב א' של הפרויקט אשר אמור היה להגיע אל קיצו על פי הוראות סעיף 3 עד לסוף חודש 3/2012.

בולטת במיוחד הייתה הדלוּת בכל הקשור לתוצר שספקה התובעת בתחום המידע והמחשוב, שעה שישנו פער תהומי בין מה שהובטח כי יבוצע במסגרת מסמך "תיאור ואפיון למחשוב" שנערך כאמור כחודש לאחר הסכם ההתקשרות (ביום 6/10/11) לבין פעילות גב' לבני כגורם שנטען כי נשכר במיוחד לצורך עניין זה. נראה כי לא בכדי עדה זו לא נכללה על עדי התובעת.

מן העבר השני, ההסברים שסיפק גיא עירון בתצהירו אודות היקף וטיב היישום של התוצרים הכתובים שכן סופקו, לא נסתרו בחקירתו הנגדית.

בכל הקשור לתוצרים הלא כתובים ואשר באו לידי, בין היתר, בשינוי שיטות העבודה והפעלת כלי שליטה ובקרה ובתוך כך קיומם של מפגשים על בסיס יומי או שבועי בפורום כזה או אחר – הרי שגם בעניין תוצרים אלה לא עלה בידי התובעת להוכיח את טיב השפעתם של התפוקות החודשיות/רבעוניות. בחקירתו הנגדית גיא אמנם הודה כי מפגשי התפעול היומיים החלו להתקיים לאחר התקשרות עם פרץ ונמשכים עד היום וכן שיש למפגש כזה חשיבות מבחינת תיאום (ר' סעיף 29.6 לתצהיר גיא הראשון; ע' 43 שו' 16-19 לפרו'), אולם קשה להגיע למסקנה כי אימוץ נוהג זה גם לאחר סיום תקופת ההתקשרות, הוא שמהווה את הנדבך המרכזי בשיפור הרווחיות של התובעת ביחס לשנים 2012 ו-2013 מהם מבקשת התובעת לגזור את מענק ההצלחה.

נתון נוסף שיש בו לחזק את הטענה כי אי אלו מהתוצרים אשר סופקו על ידי התובעת (בין הכתובים ובין הלא כתובים) לא אומצו והוטמעו בתהליכי עבודתה של התובעת שכנגד, הינה עצם הצורך של התובעת בהתקשרותה של התובעת שכנגד עם חברת אביב כפי שמצאה ביטויה בהסכם מיום 20/3/13 .באם אכן הייתה נכונה טענת התובעת כי הפעולות שהיא נקטה במהלך תקופת ההתקשרות, הם שהביאו לשיפור ועלייה בתפוקות החודשיות/רבעוניות באשר לשנות הזכאות של מענק ההצלחה, קשה להבין מדוע היה לתובעת שכנגד צורך בהתקשרות בשירותי ייעוץ נוספים מטעם נותן שירות רלוונטי נוסף חלף המשך ההתמדה והקיום של תוצרי התובעת. כך, עיון בדו"ח האפיון שנערך על ידי חברת אביב בחודש 3/2013 מעלה כי נכללו בו המלצות בתחומים שונים אשר חפפו את התחומים אליהם התייחס התובעת ובכלל זה בתחום הרכש, השיווק, הייצור ועוד.

נדבך נוסף שיש בו ללמד על העדר הזיקה שבין התוצרים שסיפקה התובעת להשפעה על הרווחיות בשנת 2012, הינו התאוששותה של התובעת שכנגד מהמשבר העולמי אשר פקד את כלכלות העולם בשנת 2008 כאשר שיאה של אותה התאוששות מצא ביטויו במהלך הרבעון השלישי של שנת 2011 (חודשים יולי עד ספטמבר) בו היקף ההזמנות של המכונות והמכלולים אותן מייצרת התובעת עמד על סך של 31.8 מיליון ₪. כעולה מהנתונים שצוינו בסעיף 8 לתצהירו של מר בסיס (תצהירו שהוגש ביום 7/10/14) היקף ההזמנות ברבעון זה עמד על קצת פחות מהיקף סך ההזמנות של שלושת הרבעונים האחרים באותה שנה.

עיון בסיכומיה הסופיים של התובעת, מעלה כי תקיפת משמעותו של נתון זה בא לידי ביטוי רק בטענה כי מידע זה אודות הצפי של הגידול בהזמנות היה בידיעת התובעת שכנגד עובר להתקשרות בין הצדדים. לא רק שלא מצאתי ממש בטיעון זה, אלא שיש לאמץ דווקא את טענתה הנגד של התובעת שכנגד בעניין זה; לפיה יש דווקא בטענתה זו של התובעת כדי לשמוט את הקרקע תחת טענתה האחרת של התובעת לעניין מצבה הכלכלי הבכי רע של התובעת שכנגד ערב ההתקשרות כאשר הידיעה על צבר ההזמנות דווקא מוכיחה שבמועד ההתקשרות התובעת שכנגד לא ניצבה בפני סכנה קיומית אלא נזקקה לשירותי התייעלות על מנת לעמוד במועדי האספקה.

התביעה שכנגד; בכל הקשור לסעד הכספי הממוקד אשר נתבע על ידי התובעת בתביעתה שכנגד, הרי שגם דין רכיב כספי זה מן העבר השני, להידחות. התובעת שכנגד כאמור עתרה להשבת כלל התמורה אשר שולמה לתובעת במהלך תקופת ההתקשרות אשר ובכלל זה התשלום השוטף החודשי עליו הוסכם וכן התשלום ששולם לגב' לבני בגין שירותי הייעוץ בתחום המחשבים. כשם שקבעתי לעיל שעל בסיס השתלשלות העניינים במהלך תקופת ההתקשרות – אין לראות את התובעת שכנגד כמי שהתנהלה "בחוסר תום לב מובהק" בתקופת ההתקשרות אשר יש בו להצדיק היענות לסעד הכספי שעניינו בזכאות נטענת לתמורה בגין 10 חודשים של שלב ב' – הרי שעל אותו משקל אין לראות את התנהלות התובעת כהתנהלות חסרת תום לב המקימה זכאות להשבת אי אלו מהתשלומים החודשיים הקבועים ששולמו על ידי התובעת שכנגד.

במקרה דנן עסקינן בהתקשרות אשר בה השירות שניתן על ידי מקבל התמורה אינו מצומצם לפעולה מוגדרת עיקרית אחת כי אם למכלול ומגוון פעולות שונות אשר כלולות בהגדרה כללית של "ליווי שוטף והולכה אל צעדי התייעלות". התובעת גם לא התחייבה בהסכם על הצלחת הליווי והייעוץ אותו סיפקה, ומטבע הדברים, היה ברור לתובעת שכנגד כי אין ערובה להצלחת ההתקשרות. בנסיבות אלה, לא ניתן לראות באי קיומה של פעולה כזו או אחרת כמו גם באי שביעות רצון כללית או נקודתית הנלמדת בזמן אמת ולבטח כזו הנלמדת בדיעבד, כנסיבות המבססות זכאות להשבה של אי אלו מהתמורה ששולמה בגין תשלום שוטף חודשי. גם אם בסופו של יום המסקנה אליה הגעתי הייתה כי התוצרים שסיפקה התובעת לא היוו את הגורם לרווחיות ביחס לשנים 2012 ו-2013, אין מחלוקת כי הושקע עמל מצד התובעת.

ד. סוף - דבר:

דומה שלא יימצא חולק כי בתחילת ההתקשרות, כל צד רצה בהצלחת תכליותיה ולא פחות מכך, בהשגת שביעות רצונו ושיתוף פעולה של הצד שכנגד להגשמת התכליות האמורות. העובדה כי בין הצדדים נתגלעו מחלוקות מהותיות בעיצומה של תקופת ההתקשרות ואשר הביאו בסופו של יום להפסקתה טרם ההגעה אל סיומה, אין בה ללמד כי התובעת ומנהלה שכנגד אינה יכולה לקבל על עצמה פתיחות לשינוי תהליכי עבודה כאלה ואחרים מחד, כפי שאין בה ללמד כי התובעת אינה מסוגלת לפעול להטמעת תהליכים אשר יביאו להתייעלות של גוף יצרני. יודגש, כי כל הקביעות והמסקנות בתיק זה הינן נכונות אך ורק לנסיבות הספציפיות של תיק זה.

על בסיס כל האמור לעיל, דינן של התביעה והתביעה שכנגד, להידחות.

לאור תוצאות ההליך, הנני מורה כי כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן היום, ב' אב תשע"ז, 25 יולי 2017, בהעדר הצדדים.