הדפסה

בית משפט השלום בפתח תקווה ת"א 8519-09-19

בפני
כבוד ה שופט אריאל ברגנר

התובעת

צופית בן שאול

נגד

הנתבעים

  1. מרכז להפצת תורה וחסד
  2. נחמיה כהן

החלטה

בפני בקשה לסילוק התביעה כנגד הנתבע 2 על הסף.

מדובר בתביעה כספית על סך 115,626 ₪ שהוגשה כנגד הנתבעים, הם העמותה "גזע חיים - מרכז להפצת תורה וחסד" והנתבע 2.

התובעת מתארת בתביעתה כי חלתה במחלת כליות קשה ונזקקה לטיפולי דיאליזה ולהשתלת כליות. הנתבעת 1 הינה עמותה אשר פועלת בין היתר לניהול קרנות סיוע וצדקה והנתבע 2 עפ"י הנטען היה אחד ממייסדיה.

בחודש נובמבר 2003 פנתה התובעת באמצעות אביה לנתבע 2 בבקשה לקיים 'ערב-התרמה' לקבלת סיוע כספי לטיפול הרפואי והשיקום, והלה הציע לתובעת להקים קרן תרומות בחסות העמותה.

ביום 20.11.13 נפתח חשבון בנק ע"ש העמותה ומורשי החתימה היו הנתבע 2 ואביה של התובעת. החל ממועד זה החלה התובעת באיסוף כספי התרומות וביום 31.12.13 עמד הסכום בחשבון הבנק על סך 85,628 ₪.

ביום 8.1.19 עברה התובעת ניתוח השתלת כליה וביום 14.1.19 פנתה לעמותה בבקשה לקבלת כספי התרומה שנאספו לצורך הליך ההחלמה. אולם, עפ"י הנטען, העמותה התחמקה מדרישות התובעת ובין היתר בטענה כי העמותה נמצאת בהליך של פירוק מרצון.

בכתב התביעה מייחסת התובעת לנתבע 2 שורה של מעשים ומחדלים העולים לשיטתה לכדי תרמית בדרך של הונאה וגזל של כספי התרומות. נוסף על כך נטען כי הנתבע 2 נושא באחריות כנושא משרה בעמותה וכמי שהציע לתובעת לאסוף את כספי התרומות תחת חסותה של העמותה. בהקשר זה מפרטת התובעת כי הנתבע 2 הציג עצמו כמנהל העמותה ואת ענייניה הכספיים ונרשם כמורשה חתימה בחשבון הבנק בו נאספו כספי התרומות. מטעם זה אף מבקשת התובעת להרים את מסך התאגדות של העמותה ולהטיל על הנתב ע 2 אחריות אישית כמי שפעל בכספי התרומות כבשלו.

הנתבעים הגישו כתב הגנה מטעמם ובד-בבד הוגשה בקשה למחיקה על הסף של התביעה כנ גד הנתבע 2 הנתמכת בתצהירו. התובעת, מצדה, מתנגדת בתוקף לבקשה.

לפי טענת הנתבעים בבקשה במהלך שנת 2011 נקלעה העמותה לקשיים והפסיקה את פעילותה. בתוך שכך התעורר החשש כי במסגרת התביעה המשפטיות ותיקי ההוצאה לפועל שנפתחו בעניינה של העמותה יוטלו העיקולים גם על החשבון הייעודי שבו נוהלו כספי התרומות. בנסיבות אלה ולשם הבטחת הכספים הם הועברו לחשבון נאמנות ספציפי. בסוף דצמבר 2016 החלה העמותה בהליכי פירוק מרצון אשר נוהלו במהלך השנים 2017-2018 וב"כ הנתבעים מונה לתפקיד מפרק החברה. משלא נענו בקשותיה של התובעת להעברת הכספים פנתה באת כוחה לב"כ הנתבעים בבקשה לקבלת הבהרה מה עלה בגורל התרומות ובהמשך אף נעשתה פניה לרשם העמותות. לפי טענת הנתבעים, הכספים שנאספו נתרמו עבור הוצאות רפואיות של התובעת וככל שהתובעת תמציא לידי ב"כ הנתבעים אסמכתאות על הוצאותיה בהתאם ל דרישת חוק העמותות יועברו הכספים מחשבון הנאמנות לרשותה .

על רקע מסכת עובדתית זו טוענים הנתבעים להיעדר עילה והיעדר יריבות בין התובעת לנתבע 2 אשר כל חלקו היה רישום חשבון הבנק באמצעות העמותה בה שימש כחבר וועד, כאשר מדובר באישיות משפטית נפרדת , וכל ניסיון לקשור את הנתבע 2 למהות התביעה וכנושא משרה לאחריות דינה להידחות על הסף.

לאחר ששקלתי טענות הצדדים סבורני כי הטענות המועלות בכתב התביעה ובהתייחס ליריבות ועילת תביעה אישית כנגד הנתבע 2 וכנושא משרה בעמותה בדרך של הרמת מסך ההתאגדות, דורשות בירור עובדתי ומשפטי אותו יש לבצע במסגרת שמיעת העדויות והבאת הראיות מטעם הצדדים .

כידוע, בית המשפט לא יאשר בנקל סילוק תביעה על הסף וזאת על מנת לאפשר לבעל-הדין לקבל את יומו בבית המשפט להוכיח את טיעוניו, ולפיכך, ככל שקיימת אפשרות, ואף אם היא קלושה, שהתובע יזכה בסעד לו הוא עותר לא יורה בית המשפט על מחיקת הת ביעה. להתרשמותי כתב התביעה מעלה שורה של עובדות אשר אם תוכחנה כנכונות, יש בהן כדי להקים יריבות ועילת תביעה ישירה נגד הנתבע 2, כאשר טענות הנתבע 2 המועלות בבקשה ובתגובה הן טענות הגנה שיש לבררן בראיות, ובפרט כאשר ישנה מחלוקת עובדתית אשר מן הראוי שתדון ב תביעה גופה ולא בשלב המקדמי של בקשה לסילוק על הסף.

לאור האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה למחיקת התביעה על הסף.

הנתבע 2 ישלם לתובעת את הוצ אות הבקשה בסך של 1,000 ₪ ומע"מ בתוך 30 ימים מהיום.

ניתנה היום, י' שבט תש"פ, 05 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.