הדפסה

בית משפט השלום בפתח תקווה ת"א 71319-12-19

מספר בקשה:3
בפני
כבוד ה שופט אמיר לוקשינסקי-גל

מבקשת (תובעת)

ט.ש. - טוב שם משטחים ואריזות בע"מ

נגד

משיבים (נתבעים 1-2)

  1. דוד אברהם
  2. משטח לכל בע"מ

החלטה

בקשה למתן פסק דין בהיעדר התייצבות המשיבים 1-2 ובא כוחם, עו"ד וליד שנאן, לישיבת קדם משפט. בפתח הדברים אציין כי ב"כ הנתבעים 1-2 הגיש תגובה חריגה ובלתי מקובלת, שבאה על רקע התנהלות חריגה ומחדל מתמשך מצידו , המצדיקה לחייבו בהוצאות אישיות לטובת אוצר המדינה.

1.ביום 18.11.20 התקיימה ישיבת קדם משפט ראשונה בתיק דנא , שעניינו תביעה בעוולה של זיוף סימני מסחר על סך 300,000 ₪, שהוגשה נגד 4 נתבעים: נתבעים 1-2 בהיותם בעלים לכאורה של משאית שנתפסה ובה סחורה מזויפת, ונתבעים 3-4 בהיותם לפי הטענה אחראים לזיוף.

לדיון התייצב ב"כ הנתבעים 3-4 בלבד. התובע והנתבעים 1-2 ובאי כוחם, לא התייצבו, וזאת מבלי שהוגשה כל בקשה בעניין לבית המשפט. לבקשתי, יצא ב"כ הנתבעים 3-4 להתקשר לב"כ התובעת על מנת לברר את פשר אי ההתייצבות. בתום השיחה חזר ב"כ הנתבעים 3-4 לאולם ועדכן בדברים שמסר לו ב"כ התובעת. על פי הנמסר: ב"כ הנתבעים 1-2 עו"ד שנאן התקשר בבוקר הדיון לב"כ התובעת וביקש את הסכמתו לדחיית מועד הדיון מטעם רפואי וכניסה לבידוד והבטיח לשלוח נציג ולהודיע לבית המשפט במידה שהבקשה המוסכמת לא תתקבל .

כאמור לעיל, בניגוד לדברים שנמסרו כביכול על ידי עו"ד שנאן , לא הוגשה כל בקשה לדחיית מועד דיון, וגם לא הגיע כל נציג מטעם הנתבעים 1-2.

2. בנסיבות העניין, מאחר שעו"ד שנאן ייצג את כל הנתבעים עד סמוך למועד הדיון, מצאתי שלא לזקוף את אי ההתייצבות לחובת ב"כ התובעת, אשר מבחינתו עו"ד שנאן ייצג את כל הנתבעים, ומסר לו על הגשת בקשה, כאשר לגוף הדברים הטעם שנמסר מחייב את דחיית מועד הדיון. יחד עם זאת, מאחר שלבית המשפט לא הוגשה כל בקשה לדחיית מועד דיון, הוריתי לעו"ד שנאן להגיש בתוך 7 ימים אישורים רפואיים וכן הסבר מדוע לא הוגשה בקשה לבית המשפט אשר יכולה היתה למנוע את התייצבות ב"כ הנתבעים 3-4, ומדוע לא ייפסקו לחובת הנתבעים 1-2 הוצאות לזכות הנתבעים 3-4 בגין התייצבות בא כוחם. ודוקו: בנסיבות רגילות, אי התייצבות עשויה לחייב גם בהוצאות לטובת אוצר המדינה, בגין בזבוז זמן האולם שהוקצה ובזבוז הזמן הכרוך בלימוד התיק. עם זאת, מאחר שנמסר על טעם רפואי, הסתפקתי בבירור סיבת אי הגשת בקשה לצורך בחינה האם קיימת הצדקה לפסוק הוצאות לזכות הנתבעים 3-4.

3. ברם, חלפו הימים וחלף המועד, עו"ד שנאן התעלם מהחלטת בית המשפט כלא הייתה, ולא הגיש דבר. יש לזכור כי עו"ד שנאן ידע על מועד הדיון, וידע שלא הגיש בקשת דחיה, ולכן ברי כי היה עליו לברר מה עלה בגורל הדיון ומה ההחלטה שניתנה. זאת, מכוח חובתו לנהוג בתום לב ובהגינות דיונית ולסייע לבית המשפט בקידום הליך משפטי ראוי והוגן (תקנ ות 1-3 ל תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, להלן: "התקנות"). כמו כן, בהתאם ל"נט המשפט" עו"ד שנאן או גורם ממשרדו צפו בפרוטוקול הדיון יום לאחר מכן, ב- 19.11.20. בהיעדר תגובה, ומאחר שבכל זאת נמסר טעם רפואי, חייבתי את הנתבעים 1-2 בהוצאות לטובת הנתבעים 3-4 בסך מתון (ובדיעבד נמוך מדיי) של 750 ₪.

4. ביום 27.1.21 התקיים מועד הדיון הנדחה. ב"כ הנתבעים 1-2 עו"ד שנאן שוב לא התייצב לדיון. התייצבו ב"כ התובעת וב"כ הנתבעים 3-4 בלבד. ב"כ הנתבעים 3-4 עדכן, כי עו"ד שנאן שוחח עמו בבוקר הדיון ומסר שהוא בבידוד בשל מגע עם חולה קורונה מאומת. והנה שוב אותה התנהלות מוקשית. בבוקר הדיון מודיע עו"ד שנאן לאחד מב"כ הצדדים האחרים כי הוא נמצא בבידוד, ולא מוגשת כל בקשה בעניין לבית המשפט.

ב"כ התובעת ציין כי אינו נוהג "לחטוף" פסקי דין בפרט כאשר מדובר בכניסה לבידוד, וביקש שתינתן לעו"ד שנאן הזדמנות להציג מסמכים רפואיים.

בהחלטה בתום הדיון ציינתי כדלקמן:

"בכל הנוגע לאי התייצבות פעם נוספת של ב"כ הנתבעים 1 ו- 2 וכן של הנתבעים 1 ו- 2 בעצמם, דעתו של בית המשפט מאוד לא נוחה מההתנהלות. בדיון הקודם הוריתי לב"כ הנתבעים 1 ו- 2 להציג מסמכים רפואיים וכן הסבר, מדוע לא הוגשה בקשה לדחיית מועד דיון מהטעם הרפואי, שהייתה יכולה לחסוך את התייצבות ב"כ הנתבעים 3-4.
ב"כ הנתבעים 1 ו- 2 לא הגיש כל מסמך וכעת שוב, ננקטה על ידו אותה דרך, של הודעה לב"כ הנתבעים 3 ו- 4 על כך שהוא בבידוד. שוב לא הוגשה כל בקשה לבית המשפט.
אמנם ב"כ התובעת לא ביקש לקבל פסק דין... אולם ברור שאי התייצבות ב"כ הנתבעים 1 ו- 2 מקשה מאוד על ניהול התיק ועל קידומו.
כידוע, לפי התקנות החדשות, בית המשפט מחויב לשקול גם את האינטרס הציבורי, אשר נפגע לנוכח התנהלות ב"כ הנתבעים 1 ו- 2".

בהמשך לכך הוריתי לעו"ד שנאן להגיש בתוך 7 ימים אישור רפואי בנוגע לטענה של הימצאות בבידוד וכן הסבר, מדוע לא הגיש בקשה מתאימה לבית המשפט, הן לפני הדיון הקודם והן לפני הדיון הנוכחי, וציינתי כי ככל שלא יעשה כן, יהא רשאי ב"כ התובעת להגיש בקשה למתן פסק דין בהיעדר התייצבות. בנוסף לכך ניתנו הוראות לקידום התיק לגופו.

5. שוב חלף המועד שנקצב, וגם הפעם עו"ד שנאן לא הגיש דבר. גם עתה, עו"ד שנאן ידע על מועד הדיון וידע שלא התייצב, ולכן מחובתו היה להתעדכן בגורל הדיון ובהחלטה שניתנה. כמו כן, עיון ב"נט המשפט" מעלה כי עו"ד שנאן או גורם ממשרדו עיין ביום 2.1.21 בפרוטוקול שניתן.

בחלוף המועד הגיש ב"כ התובעת את הבקשה דנא למתן פסק דין בהיעדר התייצבות.

6. כעת עו"ד שנאן מיהר להגיב. אלא שבתגובתו, במקום ליתן הסבר למחדליו המתמשכים מאז הדיון הראשון בתיק ולאי קיום החלטות בית המשפט, ואף להביע צער על העלויות שנגרמו עקב כך לצדדים האחרים ולציבור, החליט עו"ד שנאן לתקוף. עיקר חיציו הופנו כלפי בית המשפט. בכתב מודגש ציין עו"ד שנאן כי "צר לי עד מאד שבית המשפט הנכבד מטיל דופי בעורך דין מייצג, אינו מאמין להצהרה שנשמעת מפיו ודורש להמציא מסמכים להוכחת הצהרה של עו"ד, זאת תוך נפנוף בחרב 'מתן פסק דין בהעדר' כנגד לקוחותיו של עורך הדין". כן ציין עו"ד שנאן כי הוא "שב ומצהיר" כי לא יכול היה להתייצב לדיון בשל היותו בבידוד ו"אין בכוונתו להציג כל מסמך שהוא הקשור בו מפאת צנעת הפרט אותה מקשר הח"מ ולא מוכן לוותר עליה אף אם מנפנפים לו באפשרות של מתן פסק דין בהעדר " (ההדגשה בקו – במקור). עו"ד שנאן הוסיף וציין כי מועד הדיון חל בתקופת הסגר ולכן די בכך שהיה מציין שהוא חושש להתייצב כדי שבית המשפט ידחה את הדיון והוא לא נדרש "להמציא" סיפור שהוא בבידוד "כפי שסבר למצער בית המשפט הנכבד כנראה". עו"ד שנאן ציין עוד כי סיכויי ההגנה טובים, ולעניין הצפייה בפרוטוקול ציין כי מערכת נט המשפט חשופה לכל עובדי המשרד והוא מצהיר כי לא ראה את הפרוטוקול ולא קיבלו, מאחר ששהה משך כל תקופת הסגר בביתו כשהוא מטפל בהוריו הקשישים. לסיום ציין עו"ד שנאן כי התנהלות ב"כ התובעת שהטיל דופי בחברו אינה אופיינית לו "אך התנהלות זו אינה מפתיעה מאחר והיא הוכשרה טרם לכן בהחלטות אשר דחו הצהרות של עו"ד והטילו דופי בו ובדבריו" (ההדגשה בקו במקור).

7. תגובת עו"ד שנאן בוטה, משתלחת בבית המשפט, ומבטאת זילות של ההליך המשפטי וזלזול בו. כאשר נבצר מב"כ להתייצב לדיון מחמת טעם רפואי, חובה עליו להגיש בהקדם האפשרי בקשה מתאימה לבית המשפט, ובנסיבות חריגות שבהן אין סיפק בידו לעשות כן לפני הדיון, חובה עליו להגיש מיד לאחר מכן בקשה והבהרה מתאימה. קל וחומר שעל ב"כ לעשות כן, כאשר מתקיים דיון בהיעדרו, הוא מודע לכך, ובתום הדיון ניתנת החלטה המורה לו להגיש הסבר ואישור רפואי. עו"ד שנאן לא עשה כן, במחדל חוזר ומתמשך ביחס לשני דיונים רצופים. הוא לא טרח להגיש בקשת דחיה לבית המשפט, ואף לא הגיש הסבר בדיעבד, לא ביחס לדיון הראשון ולא ביחס לדיון השני. הוא הפר פעמיים הוראות מפורשות של בית המשפט להגיש הסבר ולצרף אישור רפואי.

ודוקו: דרישת אישור רפואי כלל וכלל אינה מבטאת "אי אמון", אלא מדובר בדרישה בסיסית של סדרי מינהל תקינים, ובמקרים רבים עורכי דין מצרפים מיוזמתם אישור כאמור. אכן, ל עיתים, כאשר עורך דין פונה לבית המשפט, באופן ראוי, ומפרט דבר קיומו של טעם רפואי, בתי המשפט מסתפקים בכך, ואינם דורשים אישור רפואי. אולם במקרה דנא עו"ד שנאן כלל לא הגיש בקשה ולא הונחה לפני בית המשפט כל "הצהרה" של עורך הדין שניתן היה לשקול להסתפק בה. לא לפני הדיון הראשון, לא לפני הדיון השני, ואף לא לאחר כל אחד משני הדיונים הללו, שבכל אחד מהם ניתנה הוראה לעו"ד שנאן להתייחס. עו"ד שנאן ידע על קיום הדיונים, ו גורם במשרדו צפה בפרוטוקול שלהם.

ניסיון עו"ד שנאן להיתלות בסוגיית הפרטיות, אינו ממין העניין, והודעתו המתריסה ש"אין בכוונתו" לקיים את החלטת בית המשפט בעניין זה – בוטה וחמורה . ככל שבאישור רפואי קיים פרט הפוגע בפרטיות (הגם שככלל אין כל פרט שמוסיף מידע מעבר לכך שהמבקש מצוי ב"מחלה" שפרטיה אינם מפורטים באישור הרפואי, ובמקרה של בידוד הפגיעה נמוכה אף יותר) ניתן למחקו או לבקש להימנע מהגשתו – דבר שאף הוא מתרחש מעת לעת, ו ככלל נענה בחיוב. אולם כאמור לעיל, במקרה דנא עו"ד שנאן לא הגיש דבר, אף לא בקשה או הסבר ללא אישור רפואי, ומכאן ברור שסוגיית האישור הרפואי אינה רלבנטית.

בסופו של דבר, במבט כולל, עניין לנו בעורך דין שהתעלם באופן מתמשך מההליך המשפטי ומהוראות מפורשות שניתנו לו. פעמיים לא התייצב לדיון, פעמיים לא טרח להגיש בקשה בעניין לבית המשפט, ופעמיים לא טרח להגיש הסבר לאי ההתייצבות, בניגוד לשתי החלטות מפורשות שהורו לו לעשות כן ( ואף בניגוד לכללי נימוס בסיסיים). בשלב זה, משהוגשה בקשה למתן פסק דין בהיעדר התייצבות, ניתן היה לצפות לקבל הסברים מפורטים מעו"ד שנאן למחדלים המתמשכים, ואף להתנצלות בפני בית המשפט וחבריו על בזבוז זמנם ועל בזבוז זמנו של הציבור. אלא שחלף זאת, בחר עו"ד שנאן להשתלח בבית המשפט, לציין שבית המשפט "מנפנף" באיומים, להודיע תוך התרסה שאין בכוונתו לקיים את ההחלטה בדבר צירוף מסמכים, ולהגיב באופן בלתי ענייני , מבלי להסביר את שנדרש להסביר ואת שהאינטרס הציבורי מחייב לדעת : מדוע לא התייצב לדיון הראשון ולא הגיש בקשה בעניין ? מדוע לא התייצב לדיון השני ולא הגיש בקשה בעניין? מדוע לא הגיב לשתי החלטות שהורו לו לספק הסברים, כאשר מחובתו היה לברר מה הוחלט בדיון שאליו לא התייצב ושגורם ממשרדו צפה בהחלטות?

תגובה משתלחת זו מחייבת מענה מיידי מצד בית המשפט.

תקנה 3(ב) לתקנות מורה כי "חובת בעלי הדין ובאי כוחם היא לסייע לבית המשפט בקיום המוטל עליו לפני תקנות אלה, וכן לנהוג בתום לב ובהגינות דיונית תוך שהם מסייעים לבית המשפט במימוש התכלית הדיונית".

תקנה 4 לתקנות מורה כי "לא יעשה בעל דין או בא כוחו שימוש לרעה בהליכי משפט ובכלל זאת פעולה שמטרתה או תוצאתה לשבשו..."

תקנה 31 מורה כי "כתב טענות ינוסח באופן שאינו מבזה, מביש או משתלח".

למרבה הצער, ב"כ התובעים 1-2 פעל בניגוד לכל אחת מתקנות אלה. בכלל זאת, אי הגשת בקשות דחיית דיון מטעם רפואי, ואי מתן הסבר לאחר הדיון לפשר אי ההתייצבות ואי הגשת הבקשה, גרמו לשיבוש היכולת לנהל את ההליך כשורה. הדבר גרם לבזבוז זמן שיפוטי, כמו גם לבזבוז זמנם של הצדדים האחרים, לא איפשר לקדם את הדיון כהלכה וגם כעת הדבר מקשה על קידומו. במקרים רבים תיקים מסתיימים בדיוני קדם משפט, ובמקרה דנא לנתבעים 1-2 טענת הגנה הראויה לליבון ולבחינה שלפיה הם מכרו את המשאית זה מכבר , ודווקא התנהלות בא כוחם כמפורט לעיל, היא שמקשה על בחינת סיכויי ההליך נגדם. ב"כ התובעים כשל במיוחד בתגובה שהגיש, שהייתה משתלחת ובלתי הולמת כתב בי דין. במקום לספק הסברים, ואף להביע צער על השיבוש של ההליך, בחר לתקוף, וכל זאת בהתבטאויות בוטות כלפי בית המשפט שאין להן מקום.

תקנה 151 לתקנות מסמיכה את בית המשפט בנסיבות שבהן " סבר בית המשפט שבעל דין עשה שימוש לרעה בהליכי משפט או לא מילא אחר תקנות אלה, רשאי הוא לחייבו בהוצאות לטובת הנפגע או לטובת אוצר המדינה ובנסיבות מיוחדות אף את בא כוחו ".

במקרה דנא, מהטעמים שפורטו מעלה, התנהלות ב"כ הנתבעים 1-2 מצדיקה לעשות שימוש בסמכות זו, השמורה למקרים חריגים, של הטלת הוצאות אישיות.

8. לפיכך אני מורה כדלקמן:

הגשת הבקשה למתן פסק דין בהיעדר התייצבות היתה מוצדקת ומתחייבת, ולמעשה לא היה מנוס מהגשתה, שכן ב"כ הנתבעים 1-2 המשיך גם לאחר הדיון האחרון בהתעלמותו מההליך השיפוטי, ולא סיפק כל הסבר למרות הזדמנות שניתנה לו. בפועל, הבקשה השיגה את תכליתה במובן זה שהתקבלה סוף סוף מענה מצד הנתבעים 1-2 ואף הובהרה מודעותם לפרוטוקול הדיון האחרון ולהוראות האופרטיביות שניתנו בו.

בנסיבות אלה, ובשים לב לכך שלנתבעים 1-2 טענות הגנה הראויות להישמע ושעיקר המחדלים נעוצים בהתנהלות בא כוחם (ומבלי לגרוע מכך שצד מוחזק כאחראי גם למחדלים של בא כוחו) בשלב זה לא יינתן פסק דין בהיעדר הגנה, ואסתפק בהשתת הוצאות. עם זאת, ככל שהתנהלות מוקשית זו תימשך, כגון אי קיום ההחלטות האופרטיביות שניתנו בדיון האחרון, אי התייצבות נוספת ללא בקשה או הסבר וכיו"ב, תישקל מחיקת כתב ההגנה ביחס לנתבעים 1-2 בהתאם לתקנה 42 לתקנות , וכן, ככל שתוגש בקשה למתן פסק דין לנוכח מחדלים נוספים, היא תישקל בחיוב.

ב"כ הנתבעים 1-2 יישא בהוצאות אישיות לטובת אוצר המדינה, בסך 2,500 ₪. הנתבעים 1-2 יישאו בהוצאות המבקשת בגין בקשה זו, בסך 2,000 ₪. ההוצאות ישולמו בתוך 30 ימים מהיום.

ניתנה היום, א' אדר תשפ"א, 13 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.