הדפסה

בית משפט השלום בפתח תקווה ת"א 4852-05-19

בפני
כבוד ה שופטת אשרית רוטקופף

תובע
פלוני

נגד

נתבעים

  1. באשיר אבו ראשד
  2. ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ

החלטה

עניינה של החלטה זו הינה בבקשת התובע לתיקון כתב התביעה ולהורות על העברת התיק שבנדון לבית המשפט המחוזי.

לצורך הרקע הדרוש לבקשה, יצוין כי עסקינן בתביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שהוגשה על ידי התובע, יליד שנת 2000 בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. כן, יצוין כי בהמשך להסכמת הצדדים, מונה ידי בית המשפט מומחה בתחום האורתופדי (ד"ר מיכאל טנצמן) אשר העריך את נכותו הרפואית הצמיתה של התובע בגין התאונה בשיעור של 39% (משוקלל) לפיה סעיפי הליקוי הבאים: (1) 20% נכות בגין שבר בחוליה 4L לפי סעיף 37(8)(ג) לתקנות; 15% נכות בגין הגבלת התנועות בעמ"ש מתני לפי סעיף 37(7) א-ב בהתאמה; 5% בגין פגיעה בעצב האולינרי ו-5% נכות צלקת קלואידית רחבה (כ-10 ס"מ) באספקט הדיסטלי של האולנה השמאלית.

במסגרת בקשתו דנן (שהוגשה בסמוך לאחר החלטתי מיום 12/12/19 בה הוריתי על הגשת תחשיבי נזק) עותר התובע להעברת הדיון לבית המשפט המחוזי, לאור השילוב שבין קביעות המומחה וגילו הצעיר של התובע, כשנטען כי סכום נזקיו עשוי לעלות בנקל על תקרת סמכותו העניינית של בית משפט זה.

הנתבעת מתנגדת לבקשה. לטענתה יש לדחות את הבקשה על הסף מאחר ולא צורף תצהיר תומך. כן, נטען כי סכום הפיצוי בתיק דנן אינו עולה את כל תקרת סמכותו של בית המשפט, ועסקינן בבקשה מוקדמת כאשר היא חולקת על הערכותיו של המומחה. מכאן לטענתה שנכון להיום טרם הובררה נכותו של התובע ולא מן הנמנע כי זו תופחת. בנסיבות אלה נטען שיהיה זה נכון תחילה לקיים דיון בחישוב הנזק (לאחר חקירת המומחה) ורק לאחר קבלת הצעת בית המשפט ניתן יהיה לבחון האם יש הצדקה או צורך בהעברת התיק לבית המשפט המחוזי.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לה וכן ביתר מסמכי התיק אותם מצאתי כרלוונטיים לרבות חוות הדעת הרפואית כמו גם בעמדות הצדדים שהוגשו בהמשך להצעתי שנכללה במסגרת ההחלטה מיום 27/1/20 – הנני סבורה שיש מקום בסופו של יום להיעתר לבקשת התובע שהמשך עניינו ידון על ידי בית המשפט המחוזי.

ראשית, לא ראיתי לקבל את טענתה המקדמית של הנתבעת לפיה יש לדחות את הבקשה מקום בו לא צורף תצהיר תמיכה. בנסיבות המקרה דנן התיקון אינו נסב על תיקון טענות עובדתיות כי אם מתבקש על רקע הערכות הנכות של המומחה כתוצאה מהתאונה.

לגופו של עניין; כבר צוין לא אחת כי התובע הוא "אדון תביעתו" וככל שהוא מעריך כי שווי התובענה עשוי לעלות על תקרת סמכותה העניינית של ערכאה זו, יכול הוא לפנות לבית המשפט לבקש העברה מבית משפט השלום. ברקע בחירה זו עומדת תקנה 5(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 הקובעת סנקציה למקרה בו הערכת התובע בלתי סבירה היא.

עיון בחוות הדעת של המומחה בתחום האורתופדי, מעלה כי נכותו הצמיתה המשוקללת של התובע עשויה קרוב לוודאי להשפיע במידה לא מבוטלת על שיעור נכותו התפקודית. מבלי כמובן לקבוע מסמרות האם יהיה בנכות זו כדי להביא לחציית שיעור הפיצוי מעבר לסמכותו העניינית של בית משפט זה, הרי שמשעה שהתובע סבור כי למצבו הרפואי והתפקודי יהיו השלכות אשר הינן בנות פיצוי מעבר לסמכות הנתונה לבית משפט זה ולאור השלב המקדמי בו מצוי התיק – יש לאפשר לו לקבל את יומו בכל הנוגע להוכחת היקף נזקיו בפני הערכאה המבוקשת. אזכיר כי ממילא התובע היא זה שנושא בסיכון של תשלום האגרה הנוספת כמפורט בתקנה 5(ג) האמורה, ככל שיסתבר, כי ראוי היה להותיר את התיק בבית משפט השלום.

לאור כל האמור, דין הבקשה להתקבל.

התובע יגיש כתב תביעה מתוקן בתוך 7 ימים מהיום וישלים את האגרה הנדרשת ככל שיש צורך בכך.

בנסיבות העניין אינני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"א שבט תש"פ, 16 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.