הדפסה

בית משפט השלום בפתח תקווה ת"א 36473-06-17

מספר בקשה:24
בפני
כבוד ה שופטת, סגנית הנשיאה שלהבת קמיר-וייס

המבקשות:

  1. חקלאות עין הנציב אגודה שיתופית חקלאית בע"מ
  2. עין הנציב קבוצת הפועל המזרחי להתיישבות שיתופית בע"מ

נגד

המשיבה:
דור חלפים בע"מ

החלטה

בפניי בקשת המבקשות לאיחוד הדיונים בתיק 36473-06-17 עם תיק 47754-12-19, לאור זהות הצדדים והשאלות העובדתיות והמשפטיות המשותפות העולות בשני ההליכים.
המשיבה בתגובתה לבקשה, אינה מתנגדת לאיחוד הדיונים , בכפוף למתן אישור להגשת תצהירים ומסמכים בנוגע לתביעתה בתיק 47754-12-19 .
ההליך בתיק 36473-06-17 נפתח ביום 15.06.17 בהגשת תביעת המבקשות כנגד המשיבה.
ביום 13.09.17 הגישה המשיבה תביעה שכנגד בגין חשבוניות עבור מוצרים אשר לכאורה סופקו למבקשות במהלך אוקטובר ונובמבר 2015 ואשר שלא שולמו.
ביום 04.05.19 הוריתי על מחיקת התביעה שכנגד עקב הפרה מתמשכת של חלקים מהותיים בצו לגילוי מסמכים ספציפיים ועיון בהם, אשר ניתן בהחלטה מיום 28.11.18 (להלן: " הצו"), זאת לאחר שהמשיבה לא מילאה אחר הוראות הצו באופן חוזר ונשנה, למרות החלטות ברורות אשר ניתנו בעניין וארכות אשר ניתנו לה כדי שתמלא אחר הוראות הצו, ולאחר שמצאתי כי בהתנהלותה מפגינה זלזול בוטה בהחלטות בית המשפט, אשר הופגן גם בכתבי בי-דין מטעמה, בהם נטלה לעצמה המשיבה חרות לקבוע תנאים לביצוע הצ ו בניגוד להוראות הברורות שניתנו, וכן כי היה בהתנהלות ה משום ניהול ההליך בחוסר תום לב, גרימה להתמשכות ההליך שלא לצורך, וגרימה לבזבוז זמן שיפוטי יקר ומשאבי בית המשפט וכן גרימת נזק למבקשות, הנדרשות להגשת בקשות חוזרות ונשנות העולות להן ממון רב.
רק עקב ההשלכות הקיצוניות של מחיקת כתב ההגנה של המשיבה, ניתנה לה הזדמנות נוספת למלא אחר הוראות הצו במלואן.
תצהירי העדות הראשית מטעם הצדדים הוגשו והתקיים ביום 16.09.19 קדם משפט מסכם בסיומו נקבע מועד דיון ההוכחות ליום 24.03.20.
המשיבה הגישה מחדש את התביעה שכנגד כתביעה נפרדת בהליך 47754-12-19 ביום 18.12.19 (!)
כתב הגנה בהליך 47754-12-19 הוגש על ידי המבקשות ביום 11.03.20, במקביל להגשת הבקשה לאיחוד הדיון.
סבורני כי העתרות לבקשה בנסיבות הקונקרטיות של שני ההליכים, תחטא לרציונל העומד בבסיס הוראת תקנה 520 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 הקובעת כי:
"ענינים אחדים התלויים ועומדים בבית משפט אחד וכרוכות בהם שאלות דומות של משפט או של עובדה, רשאי בית המשפט או הרשם, לפי שיקול דעתו, להורות על איחודם, בין לפי בקשת אחד מבעלי הדין ובין מיזמת עצמו, ובתנאים שייראו לו".
האינטרס שבחסכון בזמן והוצאות, נוחות ויעילות הוא העומד בבסיס הוראות תקנה זו ( ר' דר' א. וינוגרד תקנות סדרי הדין ( כרך שני) (הלכות,2008) בעמ' 710-709).
בהלכה הפסוקה נקבעו מספר שיקולים שונים אשר לבקשות לאיחוד דיון, ובהם - השלב הדיוני בו נמצאת כל אחת מהתביעות, והאם האיחוד ביניהן עשוי לגרום לסרבול ולעיכוב הדיון בתביעה המתקדמת; השפעת קביעות אפשריות בתובענה אחת על האחרת, מיהות הצדדים, ובחינת שאלות דומות של עובדה ומשפט ( ראו: בר"ע ( מחוזי חיפה) 1781/07 סלמאן נ' שואח, (25. 04.07); רע"א 210/00 שלומוביץ נ' שיכון עובדים בע"מ, פ"ד נד(2) 69 (2000)), (בש"א 963/02 קאחתן נ. הבנק הבינלאומי הראשון, (17.3.2002); בר"ע ( י-ם) 3333/97 נכסי וין דור (1980) בע"מ נ. משה טלגם ואח', (1.2.1998). )
ברע"א 7189/18 ריאלטי קרן השקעות בנדל"ן נ' חברת צ.י מותגי איכות 2013 בע"מ (12.12.2018) , נקבע כי:
"היעילות הדיונית מהווה השיקול המרכזי שעל בית המשפט לשקול בבחינת בקשות הנוגעות לאופן ניהול הדיון"
במקרה דנן, ההליך המוקדם מבין השניים נשוא הבקשה – נפתח כאמור ביום 15.06.17 (לפני כמעט כשלוש שנים !) , ומצוי בשלב דיוני מתקדם לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית ונקבע בו כבר מועד לשמיעת ראיות וסיכומים. ההליך המאוחר מצוי בשלב דיוני ראשוני, לאחר שכתב ההגנה הוגש ביום 11.03.20, וברי כי נדרשת היערכות דיונית אשר תעכב את בירור ההליך המוקדם ככל שיאוחד הדיון בשני ההליכים.
כתוצאה מהתנהלות המשיבה אשר הביאה למחיקת התביעה שכנגד והגשתה כתביעה נפרדת, נגרם כבר עיכוב בבירור ההליך המוקדם, ויש בכך סיבה נוספת כנגד איחוד הדיונים אשר יביא לעיכוב נוסף.
לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.
רק לפנים משורת הדין, אינני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ו אדר תש"פ, 22 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.