הדפסה

בית משפט השלום בפתח תקווה ת"א 28831-03-16

בפני
כבוד ה שופט אריאל ברגנר

התובעת

מלכה בן דור

נגד

הנתבעים

  1. מנשה אברהם שאתי
  2. אסתר הריי
  3. יצחק בטש
  4. יורשי יוסף ברוך
  5. רחל ברון
  6. בלה בנודיז
  7. מרים חזן
  8. זהרה ואקנין
  9. שרה כהן (המנוח)
  10. אליהו יצחק
  11. נעמי יצחק
  12. דוד עשרי
  13. זהבה עשרי (המנוח)
  14. פנחס ויטל
  15. בלוריה פנחס
  16. יואב מרחבי
  17. יהל מרחבי
  18. ראיסה (רעיה) מרחבי
  19. גיא שהרבני
  20. אילנית שהרבני
  21. מלכה סטי
  22. יצחק סטי
  23. משה משה
  24. חנינה בן חיים
  25. אבי יהודה
  26. רמי אלוני
  27. שולה אלוני
  28. יעקב הלל
  29. אביבה כהן
  30. ינון חזן
  31. מישאל חיים חזן אליהו
  32. רות ביטון
  33. יוסף בן חיים
  34. אסתר בן חיים
  35. יפה אלפור
  36. דוד קדם
  37. אסף תני
  38. שלום יפרח
  39. משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ
  40. בנק הפועלים בע"מ
  41. בנק אדנים למשכנתאות בע"מ.
  42. בנק טפחות למשכנתאות בע"מ
  43. בנק עצמאות למשכנתאות ולפיתוח בע"מ
  44. הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בעמ
  45. דוד בן חיים
  46. מדינת ישראל
  47. עיריית פתח תקווה
  48. ולרי שופק
  49. גלינה שופק
  50. מרדכי כהן-יורשנ.8 -שרה כהן
  51. צילה עשהאל-יורשת נ.8 שרה כהן
  52. רחל חיוט
  53. יעקב שעשוע

החלטה

בפני בקש ת התובעת למתן החלטה בנושא הסמכות העניינית של בית משפט זה לדון בתובענה. בקשת התובעת הוגשה לאור טענת הנתבע 25 בתגובתו לבקשה למתן פסק דין חלקי ולפיה יש לפעול לפירוק השיתוף בדרך של ביצוע פרצלציה ורישום מסודר על סמך ההסכמה הקיימת בין השותפים המצויה בסמכות בית המשפט המחוזי.

בקשת הנתבע 25 לסילוק על הסף של תביעה לפירוק שיתוף מהטעם של חוסר סמכות עניי נית הוגשה עוד ביום 9.5.16. בקשה זו הובאה בפני כב' השופטת הר ציון , המותב הקודם שדן בתיק, ולאחר קבלת תגובת התובעת ותשובת הנתבע 25 לה, קבעה בהחלטתה מיום 26.6.16 "עיינתי בכתב התביעה על רכיבי הסעד ואני סבורה כי יש לקבל טענת התובעת כי הסעדים במהותם נובעים מהסעד המבוקש של חלוקה בעין שהוא סעד המצוי בסמכותו של בית המשפט השלום. יתר הסעדים אשר נתבעו מתייחסים למתן הוראות לכונס נכסים בענין זה. איני קובעת מסמרות וככל שבית המשפט יקבל את הסעד המבוקש בכתב התביעה ייוותר שיקול הדעת לבית המשפט בדבר מתן ההוראות לכונס הנכסים וזאת בשים לב בין היתר לטענת הסמכות העניינית שהועלתה" [ההדגשה אינה במקור].

החלטה זו אי נה טעו נה הבהרה ומאחר שבית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות המותב הקודם, הבקשה נדחית.

למעלה מן הצורך אציין כי סמכות בית המשפט נקבעת על-פי הסעד שמבקש התובע בתביעתו ולא על-פי מהותו של הסכסוך (ע "א 27/77 יהודה טובי נ' שמעון רפאלי, פ"ד לא(3) 561 (1977), במובחן ממה שנקבע בבג"צ גלגלי הפרסום ע"י כב' השופט הנדל המתייחס לסמכות ביהמ"ש לעניינים מקומיים באריאל).

הסמכות העניינית בתביעות מקרקעין הוסדרה בסעיף 51(א)(3) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 הקובע כי תביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקתם או חלוקת השימוש בהם, לרבות תביעות הכרוכות בהן שעניינן חזקה או שימוש במיטלטלין, יהיה שוויו של נושא התביעה אשר יהיה; אך בית משפט שלום לא ידון בתביעות בדבר חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין .

בכתב התביעה עותרת התובעת לפירוק שיתוף של חלקה 47 בגוש 6400 שבבעלות במושאע בדרך של חלוקה בעין ל- 31 חלקות חדשות בהתאם לתכנית 19, כאשר רישום הזכויות בחלקות החדשות ייעשה בהתאם לטבלה שצורפה כנספח ד' לכתב התביעה בנוסף לרישום חלקה אחת שיעודה דרך על שם עיריית פתח תקווה. כמו כן מבוקש להורות למחזיקים לצמצם אחזקתם לתחום שטח המגרש לו הם יהיו זכאים ולפנות כל חלק אחר מחוץ לגבולות המגרש.

סעדים אלו במהותם הינם בגדר תביעה לחזקה במקרקעין ה מצויה בגדרי סמכותו העניינית של בית משפט השלום. אין בידי לקבל את עמדת הנתבע 25 כי רישום הזכויות בחלקות החדשות בדרך של פרצלציה במקרקעין הינה בסמכות בית המשפט המחוזי מתוקף סמכותו השיורית מאחר ויעדה הסופי הוא רישום בעלות במקרקעין. אני סבור כי כאשר חלוקת החלקה מתבצעת בין בעליה הרשומים עסקינן בתביעה הנוגעת לחלוקת המקרקעין וקביעת החזקה בהם ואין בכך משום הכרעה בשאלה קניינית בזכויות הצדדים.

ככל הנוגע לסעד לרישום החלקה שיעודה לדרך על שם עיריית פתח תקווה אני סבור כי מדובר בסעד הטפל לסעד העיקרי ועל כן על-פי העיקרון לפיו רשאי בית המשפט לדון גם בעניינים אשר אינם נמצאים בסמכותו הייחודית מכוח סמכותו הנגררת, מוקנית לבית משפט זה סמכות לדון בכך.

לאור האמור הבקשה נדחית.

בהתחשב במכלול הנסיבות שבתיק זה איני עושה צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו בגין בקשה זו.

ניתנה היום, ז' אדר א' תשע"ט, 12 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.