הדפסה

בית משפט השלום בפתח תקווה ת"א 24128-06-16

בפני
כבוד ה שופט אריאל ברגנר

תובע

  1. מנחם זאב שיק (קטין)
  2. נחמן משולם זלמן שיק (קטין)

באמצעות האפוטרופוס הטבעי אביהם הרב משה שיק

נגד

נתבעים

  1. יחיאל זילבר
  2. משה יהושע זילבר
  3. הלל זילבר
  4. שירה הפקות בע"מ

החלטה

בפני בקשה לביטול פסק הדין שניתן במעמד צד אחד.

ביום 31.12.18 היתה אמורה להתקיים ישיבת הוכחות בתיק ובהיעדר התייצבות מטעם התובעים, נדחתה התביעה והם חויבו בהוצאות.

בבקשתם לביטול פסה"ד אשר דחה את התביעה, התובעים טוענים כי גילו אודות פסק הדין לאחרונה משלא היו מודעים להמשך התנהלות ההליך מפאת נסיבות מיוחדות.

בא כוחם הקודם של התובעים, עו"ד אלקנה בישיץ ז"ל, נהרג בתאונת דרכים טראגית בחודש יוני 2017 במהלך ניהול התיק ועו"ד ביאלוסטוצקי שעבד בזמנו עם עו"ד בישיץ ז"ל נטל על עצמו את המשך הייצוג של התובעים.

ביום 30.10.17 הוגש ייפוי כוח לתיק לפיו עו"ד יהושע שוירץ שמשרדו עבד עם עו"ד ביאלוסטוצקי, מייצג את התובעים, בצירוף בקשה לקביעת מועדים חדשים ל הגשת הראיות. הבקשה התקבלה והתיק נקבע לשמיעת ההוכחות במועד נדחה ליום 31.12.18.

עו"ד ביאלוסטוצקי ועו"ד שוירץ לא התייצבו לדיון ההוכחות והתובעים טוענים כי לא היו מודעים לקיומו ולא עודכנו על המועד.
התובעים ואביהם מתגוררים דרך קבע בארה"ב ואינם תושבי ישראל ועל כן הם תלויים בעדכון של עוה"ד המייצג לצורך מעקב אחר ההליך. התובעים ניסו להתעדכן מול עו"ד ביאלוסטוצקי אך נתקלו בקושי להשיגו וסברו כי בשל הנסיבות המורכבות של התיק ומטבעו של ההליך המשפטי הטיפול מתעכב.

עם היוודע לתובעים דבר מתן פסק הדין ניסו להשיג את עו"ד ביאלוסטוצקי מספר פעמים וכשעלה בידם לשוחח עמו, נמסר להם כי אינו זוכר את התיק וביקש כי ישלחו אליו חומר על מנת לרענן זכרונו.

ביום 18.7.21 משלא זכו התובעים לכל מענה נשלח לעו"ד ביאלוסטוצקי מכתב מטעם התובעים. לגופה של התובענה התובעים טוענים כי לפני מספר חודשים הסתיימו ההליכים המשפטיים בעניין עזבונו של האדמו"ר הרב שלמה אליעזר שיק בפסק דין חלוט בו נקבע כי התובעים הם היורשים החוקיים של מוהרא"ש לרבות בזכויות הקניין הרוחני של שמו ודמותו.

הנתבעים מתנגדים לבקשה וזאת מהטעמים הבאים. הבקשה הוגשה כשנתיים ועשרה חודשים לאחר מתן פסק הדין ולאחר שבית המשפט האריך את המועד להגשת הראיות ודחה את מועד הדיון. הליך זה ראשיתו לפני יותר מחמש שנים עת הוגשה התביעה ובסוף חודש אוקטובר הודיע עו"ד שוירץ כי התובעים פנו אליו לקבלת ייצוגם בעקבות פטירתו של עו"ד בישיץ ז"ל.
ביום 5.11.17 נעתר בית המשפט לבקשת התובעים למתן ארכה בת 60 ימים להגשת התצהירים ובהתאם דחה את דיון ההוכחות ליום 31.12.18.
התובעים או מי מטעמם לא התייצבו לדיון ובית המשפט דחה את התביעה תוך שהוא מציין כי לאור חוסר המעש ובזבוז זמנו של בית המשפט לריק ראוי לחייבם גם בהוצאות לטובת אוצר המדינה. טענת התובעים בדבר ניסיונותיהם להשיג תשובה מעו"ד ביאלוסטוצקי ללא הצלחה אינה מעלה או מורידה שעה שהיה על התובעים לפנות מיוזמתם לבירור מה עלה בגורל הבקשה שהוגשה מטעמם, וכך היה נודע להם על מועד ההוכחות שנקבע בהליך. מה גם שההחלטה מיום 5.11.17 נצפתה ע"י משרדו של עו"ד שוירץ עוד במועד הינתנה.
הנתבעים מוסיפים כי התובעים לא הציגו כל טעם המצדיק מתן ארכה להגשת הבקשה בחלוף המועד הקבוע בתקנות . החלטת בית המשפט על דחיית התביעה נצפתה ע"י ב"כ התובעים ממשרד שוירץ כבר למחרת ביום 1.1.19 ובקשת הארכה מבוססת על אותו הטעם בגינה הוגשה בקשת הארכה עוד ביום 5.11.17, פטירתו של עו"ד בישיץ ז"ל.

דיון

סמכותו של בית המשפט לבטל פסק הדין שניתן במעמד צד אחד מעוגנת כיום בתקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 המסמיכה את בית המשפט להורות על ביטול ההחלטה לפי בקשה שהוגשה בתוך 30 ימים מיום שהומצאה למבקש הביטול.
מבדיקת שאילתת ההמצאות שבתיק עולה כי פסק הדין מיום 31.12.18 נצפה ע"י ב"כ התובעים דאז ביום 1.1.19, ועל כן הבקשה בענייננו הוגשה בחלוף 30 ימים ממתן המצאת פסק הדין.
מאחר שמדובר במועד הקבוע בחיקוק יש צורך בטעמים מיוחדים בהתאם לתקנה 176(ב) לתקנות החדשות שהינה המקבילה לתקנה 528 לתקנות הקודמות המורה " נקבע בתקנות אלה או בכל חיקוק זמן לעשיית דבר או להימנע מעשיית דבר או מדד להיקף כתב טענות, יחול האמור כל עוד בית המשפט לא הורה אחרת מטעמים מיוחדים".

ההלכה הפסוקה הכירה בנסיבות " כטעם מיוחד" כאשר אלו היו חיצוניות ומחוץ לשליטתו של בעל הדין כאשר הרשימה אינה סגורה.

מעיון בבקשה עולה כי הטעם העיקרי עליו מבוססת הבקשה להארכת המועד נעוץ במחדלו של בא-כוחם הקודם אולם אין בפני תצהיר לאימות העובדות הנטענות בבקשה לעניין זה. מעיון במכתב שנשלח לעו"ד ביאלוסטוצקי (נספח ד') ומטעמי הבקשה ניתן ללמוד על קושי להשיג תצהיר כאמור משלא עלה בידי התובעים לקבל את גרסתו להשתלשלות האירועים. יחד עם זאת טענת התובעים המפורטת בסעיף 11 בדבר ניסיונותיו של ב"כ התובעים ראוי שתמצא תמיכה בתצהיר לאימות העובדות המתוארות בה.

אך גם לגופו של עניין, עצם מורכבות ההליך והיותם של התובעים תושבי חוץ אשר אינם מתגוררים בארץ אין בהם די כדי לספק הסבר מניח את הדעת מדוע לא ביררו ולא בדקו היכן עומדת התביעה שהוגשה על ידם כשהם יוזמי ההליך.

העתק הודעות הדוא"ל שנשלחו לעו"ד ביאלוסטוצקי אך בחודש יולי בשנת 2021 ומכתבו של ב"כ התובעים הנוכחי, עו"ד קידר (נספחים ג -ד), וכך גם תצהירו של מר משה שיק הנסמך על הטענה כי "לא היינו מודעים לקיום הדיון ולא עודכנו על קיומו" אינם מהווים נימוקים שיש בהם לשמש טעם מיוחד מאחר ואינם שוללים מחדלים הנובעים מהתנהגות מבקשי הביטול.

מר שיק מטעים בתצהירו כי "אנו מתגוררים דרך קבע בארה"ב ואיננו אזרחי או תושבי מדינת ישראל ולכן היינו תלויים בעדכון מטעם מייצגנו לצורך מעקב אחר ההליך דנן". גם בטענה זו אין הצדקה להמתין בחיבוק ידיים במשך פרק זמן כה ממושך של כשלוש שנים.
אדרבה מר שיק מבהיר בתצהירו כי ניסה לקבל מענה מעו"ד ביאלוסטוצקי לגבי מצב ההליך אך לרוב התקשה להשיגו ומתוך אמונה בו ומתוך רצון שלא להטריד יתר על המידה בשל נסיבותיו המורכבות של התיק "חשבתי לתומי שההליך נמשך זמן רב משחשבתי כטבעם של הליכים משפטיים". הליך משפטי אינו מצב " סטטי" ותיאור זה אין בו להצדיק איחור כה משמעותי בהגשת הבקשה לביטול פסק דין מחודש דצמבר 2018 בחודש יולי 2021 ואין בו כדי לבסס טענה של חוסר שליטה מצד התובעים באירועים.
מכל מקום ניסיונות התובעים לברר סטטוס ההליך והיכן עומדת תביעתם בתקופה שבין מתן פסק הדין ועד לחודש יולי 2021 לא פורטו כדבעי, מבלי לגרוע במאמצים מצד עו"ד קידר לאחר קבלת הייצוג ובסמוך להגשת הבקשה, וברי כי, כאשר מדובר באיחור הנאמד בשנים יש בו כדי לאיין את ההליך כולו ובמקרה זה גובר עקרון סופיות הדיון.

אכן מצב דברים שבו טעה בעל דין ביחס למצב המשפטי או עובדתי נכלל בגדר "טעם מיוחד" ובלבד שהטעות אינה טעות מובנת מאליה הניתנת לגילוי ע"י בדיקה שגרתית. 
כאמור, לאחר שנתתי הדעת לנסיבות המפורטות בבקשה ובתצהירו של מר שיק לא מצאתי כי מדובר בטעות בהבנת המצב העובדתי או המשפטי שלא ניתן היה להימנע ממנה בבדיקה שגרתית מול משרדו של עו"ד ביאלוסטוצקי, כפי שנעשה שנים לאחר מכן, או בפני ה לבית המשפט בבקשה מתאימה.

עוד ייאמר כי הגם שניתן היה לראות "טעם מיוחד" בהשתלשלות האירועים שהחלה בתאונת הדרכים הטראגית של ב"כ התובעים דאז , עו"ד אלקנה בישיץ ז"ל, אשר הובילה לחילופי גברא בייצוג התובעים, הרי שהוא פג בחלוף פרק זמן סביר לאחר שהוסרה הסיבה שמנעה מהתובעים לפעול בעניינם.

ויש לזכור כי היעתרות לבקשה להארכת מועד לביטול פסק דין חלוט כפופה למערכת איזונים וככל שאינטרס הסופיות של הצד השני הוא מובהק יותר והסתמכותו על חלוף המועד ברורה יותר, כך יהיה מקום לדרישת "טעם מיוחד" של היעדר שליטה או של תקלה שאינה רגילה או צפויה. על כן בצד זכותם של התובעים ליומם בבית המשפט עומדת זכותם של הנתבעים כי ההליך המשפטי יגיע לקיצו בתוך מועד סביר ולא ייפתח מחדש בחלוף השנים ובאופן המטה את הכף לטובת הסתמכות הנתבעים ולעניינם בסופיות ההליך.

מסקנה זו עולה בקנה אחד עם תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, המעגנות את עקרונות היסוד והתכלית ליצור ודאות דיונית והליך שיפוטי ראוי והוגן. על בית המשפט לשאוף לקיום דיון משפטי צודק מהיר ויעיל תוך מניעת שימוש לרעה בהליך וברוח התקנות, ישנה חשיבות לעמוד בלוח הזמנים אשר קבע המחוקק על מנת ליצור את אותה ודאות דיונית .

אוסיף עוד. בהיעדר "טעם מיוחד" אין צורך לבחון את השיקולים לביטול פסק הדין במעמד צד אחד וניתן לדחות את הבקשה כבר בשלב זה. אך למעלה מן הצורך אציין כי לא מצאתי כי מתקיימים כל התנאים הנדרשים לביטול פסק הדין.
כידוע, פסק דין שניתן במעמד צד אחד ניתן לביטול בהתקיים אחת משתי עילות: ביטול מחובת הצדק וביטול מכוח שיקול דעתו בית המשפט.

אשר לעילת הביטול הראשונה ככל שבית המשפט שוכנע בקיומו של פגם בהמצאת הודעה על קיום דיון יורה הוא על ביטול פסק הדין, ללא שיקול דעת, וללא תלות בסיכויי התביעה מתוקף חובת הצדק.

עיון בתיק מלמד כי ההחלטה בה נקבע מועד דיון ההוכחות ניתנה ביום 5.11.17 בעקבות בקשת ב"כ התובעים דאז וזו נצפתה במועד הינתנה ע"י עו"ד ממשרדו. לפיכך משנוכחתי כי ההחלטה בדבר קביעת הדיון הומצאה כדין לתובעים אשר היו מיוצגים אותה העת אין חובה לבטל את פסק הדין משיקולי הצדק. מעבר לכך, כאשר בעל דין מגיש בקשה לדחיית מועד, חובה עליו להידרש לבדיקה מה עלה בגורל בקשתו.

אשר לעילת הביטול מכוח שיקול דעת בית המשפט, יש לבחון את הסיבה לאי התייצבות וסיכויי התביעה של מבקשי הביטול.
כפי שעולה מתצהירו של מר שיק הטעם בגינו נבצר מהתובעים להתייצב לדיון נעוץ במחדליהם של באי-כוחם וחילופי הייצוג שאירעו בעקבות התאונה הטרגית של עו"ד בישיץ ז"ל . כמו כן הובהר כי התובעים לא זלזלו במכוון בזמנו של בית המשפט ואי ההתייצבות נבעה מחוסר יכולת לעקוב אחרי מועדי המשפט ומהיעדר תשומת לב ובהיעדר שיתוף פעולה מצד עו"ד ביאלוסטוצקי.

כבר נפסק כי מחדליו של עורך דין אינם מהווים, כשלעצמם, הצדקה מספקת לביטול פסק דין אך במקום בו הצביע מבקש הביטול על סיכויי התביעה אין להעמיד את מחדליו של עורך הדין לחובת לקוחו, ובית המשפט יטה להיענות לבקשה תוך פסיקת הוצאותיו של הצד שכנגד.

ככל שנוגע לסיכויי התביעה, התובעים מפרטים כי מדובר בתביעה מבוססת בגין הפרות בוטות של זכויות הקניין הרוחני של התובעים שהינן זכויות חלוטות מכוח צוואת מוהרא"ש. לפי הנטען, הנתבעים ממשיכים להפיק רווחים תוך שימוש אסור בקניין רוחני לא להם שהורש בצו צוואה חלוט לתובעים.
לפי טענת התובעים, מאחר ועומדת להם עילת תביעה מבוססת יש לקבל את הבקשה ולאפשר את ליבון הנקודות השנויות במחלוקת לגופן. בכוונת התובעים להגיש בזמן הקרוב תביעה מקיפה למניעת השימושים בקניין הרוחני של האדמו"ר לרבות עתירה לקבלת פיצוי בגין ההפרות בין היתר של הנתבעים בתביעה.

לאחר שבחנתי את טענות התובעים ונתתי הדעת למכלול הנסיבות והרף שנדרש לקבלת הבקשה בשים לב לסיבת אי התייצבותם , שעה שהתובעים לא הביעו כל עניין בגורל תביעתם במשך פרק זמן כה ממושך, לא מצאתי שיש בהם כדי להטות את כף המאזניים לטובת התובעים אל מול השיקולים של סופיות הדיון ושאלת פתיחת ההליך מחדש חרף חלוף הזמן והסתמכות הנתבעים.
.
לאור האמור הבקשה להארכת מועד נדחית.

בהתחשב בתוצאה אליה הגעתי, אני מחייב את התובעים בהוצאות הנתבעים ובשכ"ט עו"ד בגין בקשה זו בסך של 1,500 ₪ בתוספת מע"מ. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

ניתנה היום, י"ג חשוון תשפ"ב, 19 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.